"דרך ארוכה" יומן הניו אורלינס פליקנס – וסרט גם / מולי

"דרך ארוכה" יומן הניו אורלינס פליקנס וסרט גם / מולי

ניו אורלינס פליקנס – לוגו

 

"דרך ארוכה" הוא שמו העברי של סרטו של הבמאי קן קוואפיס משנת 2015 בכיכובם של רוברט רדפורד וניק נולטה.

הפוסטר לסרט "דרך ארוכה" מתוך ויקיפדיה באנגלית

דרך ארוכה בלי מרכאות, זה מה שמחכה העונה לקבוצת הכדורסל של ניו אורלינס פליקנס. הקבוצה הצליחה לנצח סופסוף משחק שני העונה, מול הסן אנטוניו ספרס, וכעת, במשחק החוץ מול פניקס, עם מאזן של שתי נצחונות ואחד עשר הפסדים, היא תנסה ליצור רצף של שני ניצחונות… רק מה: קל – זה לא יהיה!

עבור ניו אורלינס המשחק נגד הספרס היה כמשחק פלייאוף לכל דבר בשל הניסיון לעצור רצף של חמישה הפסדים. וכך, הציב המאמן אלווין ג'נטרי משך המשחק "הרכב פלייאוף" שכלל את אנטוני דיוויס שחזר מפציעה ולמרות זאת שיחק 39:12 דקות, אריק גורדון שיחק 34:54 דקות, ריאן אנדרסון 33:26 דקות ואיש סמית שיחק 30:54 דקות. גרו הולידי, ודאנטה קאנינגהאם שיחקו כ 24 דקות, טוני דאגלאס כ- 17 דקות והסנטרים, עומר אסיק ואלכסיס אז'ינקה, שיחקו כ- 11:30 דקות כל אחד.

הסרט, ששמו באנגלית הוא "A walk in the woods", עוסק בסופר ספרי מסעות שהחליט לצאת למסע הליכה לאורכו של "שביל האפלאצ'ים", שביל שאורכו כ-3400 ק"מ ושנמשך ממדינת ג'ורג'יה, צפונה לכל אורך צדה המזרחי של ארה"ב, דרך ארבע עשרה מדינות עד למדינת מיין הנמצאת בקצה הצפוני-מזרחי של ארה"ב (למהדרין, אגב, יש לשביל המשך גם בקנדה)…

אז הדרך של הפליקנס עד סוף חודש נובמבר תנדוד לפניקס היום רק כדי לשחק מולם שוב בניו אורלינס ברביעי, שוב בבית מול הקליפרס בששי ובשבת משחק חוץ ביוטה. בדרך הארוכה שבמשך העונה, הקבוצה תנדוד כמובן הלוך ושוב בכל רחבי ארה"ב.

ביל ברייסון, שעל ספרו מבוסס הסרט ושאותו משחק רוברט רדפורד, הוא סופר שזכה בכל התארים והכיבודים עם משפחה מושלמת, שאחרי תקופת ייבוש מכתיבה וכשהוא מגלה שאת חייו ממלאים טרגדיות ובתי חולים (בדיוק כמו הפליקנס השנה), מחליט לצאת למסע לכל אורכן של "שביל האפלאצ'ים" במטרה להוכיח לעצמו ולאחרים שגם בגיל קשיש ניתן להתמודד עם העולם.

ואולם, הדרך ארוכה ולא חסרת חתחתים, מהמורות וסכנות ועונת הנדידה בה אמורה להימשך לפחות מאפריל ועד ספטמבר.

(אני מקווה שהליגה השנה לא תיגמר לפליקנס ביום רביעי השלושה עשר לאפריל במשחק נגד מינסוטה אלא תמשיך עוד לפלייאוף, ושרק אחרי הניצחון במשחק גמר הנ.ב.א. תתחיל פגרת המנוחה לפני העונה הבאה שצפויה להתחיל בספטמבר).

בשל סכנות הדרך, מציבה אשתו של בריידן תנאי: על בריידון למצוא לעצמו שותף לדרך! וכך, מוצא ברייסון את עצמו מתקשר לכל מי שהכיר ושהיה לו אי-פעם קשר אתו (האמת, מזכיר קצת את אופן החתמת הסגל שנותר מהפליקנס מהשנה שעברה) עד שלפתע הוא מקבל שיחה מידיד, קשיש כמוהו, עמו טייל באירופה ארבעים שנה לפני-כן, שהקשר ביניהם נותק עקב מחלוקות בזמן הטיול המשותף ההוא. (בחיי שמזכיר קצת את הקשר של הפליקנס עם קווינסי פונדקסטר שחזר השנה לשורות ניו אורלינס אחרי ששיחק בה בעונת 2010-11.)

החבר, סטיבן כץ המגולם ע"י ניק נולטה (אוי, כמה שהוא הזקין), מופיע בשדה התעופה ומתברר שהוא גרוטאה מהלכת ופצועה למדי אך בעלת חיוך ואופי של מספר סיפורים (קווינסי פונדקסטר כבר אמרנו?) ולמרות זאת השניים מתחילים במסע, בתנאים לא קלים שעם הזמן רק הופכים לקשים יותר ויותר.

האם יצליחו השניים להגיע לסופו הרצוי של המסע? לשם כך עליכם לצפות בסרט היפה  והמומלץ הזה.

האם יצליחו הפליקנס להגיע לסופו הרצוי של המסע? לגמר או לפחות לפלייאוף?

את זאת נגלה מן הסתם בחדשים הבאים…

 

 

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 14 תגובות

  1. אחלה טור, כיף לקרוא!

    אני בדיוק קורא את הספר (לא צפיתי בסרט עדיין) והוא פשוט נהדר. מומלץ בחום, וגם מעניין במיוחד כי הספר נכתב לפני אמצע שנות ה 90, מה שמוסיף נופך היסטורי מרתק למי שמכיר קצת (וגם למי שלא!) את ארהב.

  2. טור נפלא. עשית לי חשק לראות את הסרט.
    הבעיה עם ניו אורלינס היא שהם עדיין צעירים וכבר במצב הכמעט גריאטרי של גיבורי הסרט, עצוב ! הסרט מתאים בעצם לקובי.

  3. סרט נוגע ללב ומלבב. גם מצחיק וגם עצוב.
    יומן נפלא מולי!
    לבי עם ניו אורלינס.
    אני חושב שהנצחון נגד הספארס היווה תפנית לקבוצה, ומעתה נראה שיפור ממשי!

  4. נהדר מולי, רק אתה יכול להגיש בצורה כזאת יפה יומן של אכזבת העונה.
    חיבור מרתק עם סרט מסקרן, גם העונה של ניו אורלינס הבטיחה הרבה ובינתיים מקיימת מעט מאוד. עדיין לא סותם את הגולל על העונה שלם בגלל הירידה במערב. לצערם הבית שלהם כולל את הספרס, יוסטון, ממפיס ומי שהחתה צפויה לעשות הרבה פחות צרות – דאלאס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט