מיאמי היט-יומן אליפות (1)/רועי ויינברג

11 משחקים מאחורינו, ועד עכשיו השנה הזאת התחילה די טוב מבחינת מיאמי. 7 ניצחונות, כשמחצית מההפסדים באים מול קליבלנד ואטלנטה בחוץ, וההגנה היעילה בליגה (נכון ל-20.11)-מיאמי סופגת 93.1 נקודות למשחק, הנתון הרביעי בטיבו בליגה, כשהיא הקבוצה שסופגת באחוזים הנמוכים ביותר מהשדה, קולעים עליה הכי מעט שלשות (6.5 למשחק), והיריבות מוסרות מולה 19.5 אסיסטים בערב, הנתון השני הנמוך בליגה.

בלי הברק של לברון ג'יימס או שאקיל אוניל (עשור לפני), מיאמי חוזרת לשורשים שפט ריילי שתל בסוף הניינטיז, ואנחנו רואים קבוצת הגנה קשוחה, שמשחקת לאט ומנצחת. אריק ספולסטרה מאמן הגנה משובח שהופך את הקבוצה לשלו, וזה עובד-היריבות של מיאמי נשחקות עד דק. מלבד סקרמנטו, המשחקים של מיאמי מאופיינים בסקור נמוך, וכל ההגנה מראה הרבה יעילות. כל זה קורה בזכות אחד מהסנטרים הטובים בליגה, באותה נשימה עם אנדרה דרומונד ודה מרקוס קאזינס. חסן וויטסייד.

כיפת ברזל בצבע של ההיט. וויטסייד.

הצד הלבן של חסן נותן העונה 4.5 חסימות ב-28 דקות, לצד 11.3 ריב' ו-15 נקודות למשחק. הממוצעים המצויינים האלה לא משקפים את כל התמונה, מה שכן זה הדירוג ההגנתי של וויטסייד-ה-defensive rating שלו (כמות הנקודות שהוא יספוג פר 100 התקפות) הוא 87, הנתון הנמוך ביותר בליגה, ביי פאר.

הוא חוסם 12.1% מסך הזריקות האפשריות שיכל לחסום (לשם השוואה-דיאנדרה ג'ורדן עם 6.7%). כשהוא בצבע, למיאמי יש נוכחות הגנתית של ממש שם, משהו שלא היה במיאמי מזה שנים. כשמוסיפים לזה שומרי פרימטר כדווין וויד, ג'סטיס ווינסלו (נתייחס אליו מאוחר יותר), ההגנה של מיאמי היא גורם לדאגה, שיעשה הרבה צרות, במיוחד בפלייאוף.

מעבר לזה, אין יותר מדי במיאמי. כריס בוש חוזר לעצמו עם 18.5 נקודות וכמעט 10 ריבאונדים למשחק, דווין וויד מתפקד כסקורר עם 17.8 נק' באחוזים טובים (ומשחק פחות מחצי שעה למשחק, כמות דקות שלא שוחקת אותו יותר מדי), והצוות המסייע עושה את שלו-ג'רלד גרין נותן עבודה לא רעה מהספסל, טיילר ג'ונסון נותן שנת חוזה מעולה ומראה שיש על מי לסמוך כשחקן מהספסל שמסוגל ליצור נקודות בכוחות עצמו, וגם אמארה מסתגל למיאמי, לאחר רבע ראשון פנטסטי מול סקרמנטו (10 נקודות ב-4 מ-5 מהשדה).

ווינסלו. בהדרגה מסתגל לאנ.בי.איי.

בנוסף, יש גם את ג'סטיס וינסלו, שבהדרגה הופך לסמול פורוורד הפותח של מיאמי (משחק 28.5 דקות במשחק, דנג משחק 28.8, הפרש מינורי). הוא לוקח כמעט 5 ריבאונדים למשחק ונותן הגנה טובה, אבל רואים שהוא רק בן 19. האחוזים שלו לא מדהימים, בלשון המעטה (43.2% מהשדה, 19% מחפירים מהשלוש). הוא מתמקד בקליעות מהפינה מיד אחרי מסירות, וזה לא עובד, נכון לעכשיו. הוא ימשיך להשתפר לאורך העונה, אבל כדי שזה יקרה, הוא צריך להפסיק לזרוק מהפינות, ולקחת יותר מ-6.7 זריקות בערב. ברגע שזה יקרה, דרכו לתפקיד הסמול פורוורד הפותח של מיאמי סלולה.

מה שכן מעורר דאגה במיאמי זה גוראן דראגיץ'. השחקן המשתפר של העונה לשעבר נותן עונה חלשה, עם 10.9 נקודות ו-4.6 אסיסטים בלבד במשחק. התיאום שלו עם וויד עדיין חורק, די טבעי (בכל זאת, הם בקושי שיחקו ביחד), אבל הוא לא השחקן שהיה בפניקס. דווין וויד לא שחקן שמובילי כדור גדולים פורחים לידו, אבל מיאמי צריכה אותו. כשהם יעלו עם טיילר ג'ונסון וג'סטיס ווינסלו בחמישייה, הם יצטרכו מוביל כדור על המגרש, וזה יהיה הזמן של דראגיץ'. השאלה היא האם הוא יוכל לחכות עד אז, ואם התשובה שלילית, יהיו לא מעט בעיות במיאמי.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 16 תגובות

  1. לדעתי השאלה היחידה היא האם משטר דקות + המון מגה גלופלקס יספיקו בשביל להביא ווייד בריא לפלייאוף. כי אם כן, זו הקבוצה האחת שיכולה לטרפד את דרכה של קליבלנד לפיינלס.

  2. הבעיה של דראגיץ' היא לא וייד. הבעיה שלו היא שיטת המשחק של מיאמי שלא בנויה להוציא ממנו את המיטב. רצוי שאף אחד אגב לא יצפה שזה ישתנה כי זה לא סוג הבעיות שספולסטרה או אף אחד אחר על הספסל או במשרדים של מיאמי יודע לפתור.

  3. מעולה רועי!!
    קרוב לחודש בתוך העונה ואני עדיין לא ודע איך לאכול את הקבוצה זאת והאם התקרה שלה היא באמת גמר המזרח.
    מצד אחד חמישייה מצויינת ושלמה כשהחוליה הבינונית (דנג) מקבלת אחלה גיבוי מהספסל (וינסלו) וגם החמישייה השניה אמורה להיות מספיק טובה מול המקבילות בליגה. מצד שני, הם לא דורסים קבוצות, הם שמטו משחקים שהיו צריכים לנצח כמו מול מינסוטה בבית וזה עדיין לא נראה טוב. ואם נזכור שהקבוצה הזאת לא עשתה פלייאוף בשנה שעברה (לא שכחתי שבוש נפצע כשדראגיץ הגיע), היא לא התחזקה בצורה משמעותית והמזרח צפוף בהרבה למה, בעצם, הציפיות כל כך גבוהות?
    לגבי דראגיץ, אני מסכים עם ish, הסגנון האיטי פשוט לא מתאים לו. הוא שחקן שאוהב מגרש פתוח עם הכוח המתפרץ שלו והוא לא רכז קלאסי לחצי מגרש. אני לא רואה איך השילוב שלו עם וייד באמת ישתפר כי שניהם אוהבים את הכדור ביד ווייד לא שחקן שמחכה בפינה וצולף שלשות אחרי פיקנרול. אולי עדיף שהסלובני יקבל יותר דקות עם החמישייה השניה, חמישייה יותר אתלטית ודינמית.

  4. שוב פעם התקוות עם "האירופאי החיוור" דראגיץ'. העונה שלו בפיניקס היתה הבלחה חד פעמית ועכשיו אפשר לראות זאת. וויד ובוש דומיננטים ודראגיץ' לא מסתדר עם זה ולא בא לידי ביטוי.
    תקראו את זה שוב כדי להפנים, מריו צ'אלמרס עדיף עליו, למה? כי הוא גם שומר וגם מוכן לשחק off the ball ולא רק עם הכדור.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט