כל שונאי ג'ורדן הגדולים לפי הסדר / מנחם לס

 

למייקל ג'ורדן ישנם שונאים מוצהרים, שונאים שקטים, ושונאים שמשחקים אותה 'חברים'.

בכמה מקרים יש לי הוכחות, בכמה מקרים רק שמעתי, ובכמה מקרים אני משתמש בהגיוני ובעיני הרואות מעבר לתמונה המשודרת או המודפסת.

אתחיל מהשונאים הגדולים ביותר השונאים אותו שנאת מוות, ואעבור לשונאים אותו מאד אבל  שלא מאחלים לו למות, אם כי בליבם מאחלים לו להפוך להומלס, וכמה שיותר מהר.

סקוטי פיפן

סקוטי פיפן הוא שונאו הגדול ביותר של מייקל כי פעם הוא היה חברו הטוב ביותר. למה הוא שונא את מייקל? כי מייקל קבע אותו לנצח כ"שני". בגלל מייקל סקוטי פיפן – אחד משחקני הכדורסל הטובים בכל הזמנים – לא נחשב אפילו קרוב להר רשמור. בגלל מייקל הוא תמיד יהיה בחמישייה הששית או השביעית בכל הזמנים. וישנה עוד בעייה: מייקל הפך לביליונר, ופיפן התרושש מכספו. יש כאן תערובת של קנאה, האשמה, וסלידה.

(ומכל מה שקראתי, לא היה איזכור לעזרה ממייקל לפיפין כשהיה במצב של פשיטת רגל אמיתית)

 

אייזיה תומאס

 

מייקל ג'ורדן יכול להכחיש מעתה ועד הודעה חדשה שהוא לא הטיל על הוועדה הבוחרת את "נבחרת החלומות" האוגינלית ווטו של "הוא או אני", אבל רק נאיבים מאמינים לו. איזו וועדה עם חצי טיפת הגיון ואינטגריטי היתה בוחרת בג'ון  סטוקטון שלא היה במיטבו בזמן הרכבת הנבחרת בקיץ של 1992 (אני כבר לא זוכר בדיוק אבל נדמה לי שהוא סחב נקע ברגל) או בקלייד דרקסלר, אחרי העונות המופלאות של אייזיה תומאס עם שתי אליפויות רצופות בהן היה השחקן הטוב ביותר רק שנתיים לפני כן?

מהרגע שמייקל לקח את האליפות הראשונה ב-1991 אייזיה תומאס, בוודאי אחד משלושת הפוינט גארדים הטובים בהסטוריה, הפך לפגר.

רג'י מילר

 

לפחות כאן השנאה התהומית היא משותפת. שניהם היו בין הטראש-טוקרס הגדולים מכולם, והשניים לא פסקו עם הפקה-פקה שלהם מהשנייה הראשונה עד האחרונה בגל משחק. היה ידוע גם שהשניים לא מסוגלים לשמור אחד על השני כי השנאה מעבירה אותם על דעתם, ובנוסף, גם רג'י היה  מסוגל לקלוע נגד מייקל, ומייקל נגד רג'י. הם אף פעם לא הופיעו במאורעות של האחד או השני כגון 'היכל התהילה'. מייקל כתב בסיפרו ישר ולעניין ש-"אחד השחקנים ששנאתי ביותר בליגה היה רג'י מילר", ורג'י פשוט נמנע מלהזכיר את שמו בכל שידורי ה-NBA שלו. במשחקי האול סטאר היה ידוע שהמאמנים נמנעים מלשחק עם שניהם יחד ככל האפשר.

מגסי בוגוס

 

 

בגמר הפלייאוף של 1995 הוטל על מגסי בוגוס לשמור על מייקל ג'ורדן ולעצבן אותו. מגסי אחז בו, ודיבר כל הזמן פקה-פקה רגיל. כנראה שהוא עלה על עצביו של מייקל בגדול כי במחצית השנייה הוא פתאום התפרץ על מגסי וצעק משפט שכולם שמעו, "אולי תפסיק כבר להחזיק בי, יא חתיכת גמד מושתןן!" ("YOU FREAKEN MIDGET"). מגסי, שהיה טוב עד לאותה דקה, טוען בספרו שמייקל היה הראשון והיחיד לכנותו 'גמד' ב-NBA ושמאותה דקה הוא לא יכול היה לשחק יותר, ולטענתו המשפט הזה גמר איתו לא רק למשחק ההוא, אלא לכל הקריירה. הוא כתב שהוא לעולם לא יסלח למייקל על שאמר דבר כזה לקולגה שגם הוא שחקן מקצועני ב-NBA העושה מעל ומעבר למרות קומתו הנמוכה.

סטפן מרברי

 

העובדה שסטפן מרברי לא סבל את מייקל ג'ורדן היתה ידועה לי כל השנים. אני זוכר שאף פעם לא שמו את סטפן לשמור על מייקל כי חששו שייפתח קרב אגרופים. סטפן ניצל כל הזדמנות לכנות את מייקל 'נאד נפוח', ארוגנטי,  ומתנשא. הוא הגיע לשיאו בזמן שביתת השחקנים כשכינה את מייקל "בוגד שמוכר את השחקנים ל-NBA, ומשמש 'סוכן' של דייויד סטרן ש-'כנראה עובד על אחוזים'".

גארי פייטון

 

גארי פייטון סתם לא סבל את מייקל, וכינה אותו כמה פעמים "ASSHOLE". הוא אמר תמיד שהרבה יותר קשה לו לשמור על ג'ון סטוקטון מאשר על מייקל ג'ורדן, והוא אף פעם לא כלל את מייקל בחמישיית השחקנים הכי טובה שלו.

צ'ארלס בארקלי

 

בין השניים תמיד שררו יחסי ידידות. דווקא צ'אק היה זה שתמיד כינה את מייקל "אחד מחברי הטובים". בשנה האחרונה קרו שני דברים ואני מבטיח לכם שיותר לא תשמעו את צ'ארלס מדבר כה יפה על מייקל. הפעם הראשונה היתה בטורניר הטניס "פרו-אם" בדייטונה ביץ' באפריל כשמייקל העליב בצורה פוגעת מאד את צורת החבטה של בארקלי. תמיד עושים זאת בצורה חביבה, אבל הפעם הוא עשה זאת בצורה מעליבה כשהוא טוען שבגלל הכרס, צ'ארלס חייב לבצע 'תנועה מעגלית' עם המחבט. הדבר השני שקרה השנה היה מאמר שהופיע בפיניקס סאן בו כתב עתונאי בשם לוקאס אריבלה שלפני המשחק הרביעי בין הבולס והסאנס ב-1993 מייקל אמר לו: "האמת? אני לא סובל את ה-FAT PIG הזה צ'ארלס בארקלי". כשהוא נשאל מדוע לא כתב זאת בזמנו הוא הגיב: "מייקל היה מכחיש ואיש לא היה מאמין לי. היום אני בגימלאות ולא איכפת לי מה מייקל יאמר, ואם יאמינו לי או לא. אין לי כל סיבה לא לומר את האמת".

וורנון מקסוול

 

בראיון לספורטס אילוסטרייטד, וורנון מקסוול אמר שהוא לעולם לא יסלח למייקל ג'ורדן 'על שפלותו' כשאמר לESPN-יוסטון אחרי שתי הטבעות של מקסוול עם יוסטון ש-"מקסוול חייב להודות לשנתיים שהלכתי לשחק בייסבול על שתי הטבעות שלו".

וויל פורדו

 

וויל פורדו אמר בראיון ל-SB NATION בשנת היובל של אחת האליפויות: "לי עדיין יש כעס רב כלפי ג'ורדן שפעם באימון הכניס לי 'SUCKER PUNCH' על 'פיק' חזק שעשיתי, וזה לפי הוראותיו של פיל ג'/קסון. העין שלי התנפחה ורופא עיניים אמר לי שהייתי בר מזל שלא איבדתי את העין. כשזה קרה 'מתתי' להכניס לו כפי שצריך ותאמין לי שזה לא היה רחוק מזה אבל קורי בלאונט שראה שאני הולך עליו עצר בעדי. הייתי מוכן להכניס לו כמו שצריך אפילו שידעתי שמהלומה אחת לעברו תגמור לי את הקריירה".

סטיב קאר

 

אחרי הפסד כואב לאורלנדו בפלייאוף של 1995 מייקל לא הפסיק להאשים את סטיב קאר שהוא לא עושה את זה ולא עושה את זה, עד שלסטיב נמאס והוא דחף את מייקל ממנו. מייקל מיד התקיף את קאר והחל קרב שהוא בעליל לא שווה כוחות בין השניים, ועד שהפרידו ביניהם סטיב כבר דימם גם מפיו וגם מאפו, ועזב את האימון.

את זה אני יודע. מה קרה ביניהם אחרי זה איני יודע, אבל קאר את מייקל לא יכול לאהוב, ואת זה אני מבטיח לכם. אני גם לא זוכר שששמעתי מסטיב אי פעם מילים חמות על מייקל כשדר טיווי. הוא תמיד הזכיר את מייקל לטובה כשחקן, אבל אף פעם לא בהתלהבות כפי שהוא דיבר על אחרים. כשהוא מזכיר את מייקל הוא תמיד עצור.

קרל מלון

 

קרל מלון לא אוהב אף שחקן. אני לא יודע אפילו אם ישנם לו עתה יחסים עם ג'ון סטוקטון. עם ג'ורדן אף פעם לא היו לו יחסים טובים וזאת חשתי כבר ב-1992 כשהתלוויתי לנבחרת החלומות כמה שיכולתי כשליח י'דיעות אחרונות' לברצלונה. במשחק הפלייאוף החמישי ביניהם – המשחק הנודע כ-'משחק השפעת' – מייקל קלע 39 כשהוא משחק עם 39 מעלות חום. אחרי שהבולס זכו באליפות ג'ורדן אמר: "אם הייתי משחק עם 38 מעלות הייתי קולע 45, ואם הייתי משחק עם 37 מעלות הייתי קולע 55".

אני רק יכול לתאר לעצמי מה קרל מלון חושב על מייקל.

פטריק יואינג וג'ון סטארקס

 

כמובן שכל שחקני הניקס רצו לנצח ומייקל עמד כמשוכה בינם ובין אליפות, אבל נראה שהשניים שרצו זאת יותר מכולם – וניפגעו יותר מכולם – היו פטריק יואינג וג'ון סטארקס. ליואינג ישנה עוד סיבה לשנוא את מייקל שאף פעם לא תרם מילה טובה עבורו והתעלם ממנו כמעט לחלוטין כשיואינג היה עוזר מאמן בהורנטס בבעלותו של מייקל. אבל את החבטה הגדולה ביותר ממנו הם קיבלו באחד מהפסדי הגמר המזרחי לבולס כשהוא אמר לניו יורק טיימס ש"פטריק יואינג וג'ון סטארס ייאלצו לחכות עד שאפרוש".

מג'יק ג'ונסון ולארי בירד

 

אין לי כל ידע על יחסים טובים או רעים בין מייקל ג'ורדן לבין מג'יק או לארי בירד. כל מה שאני יודע הוא שהם – לארי ומג'יק – כמעט אף פעם אותו אלא כשהם חייבים, לא משתתפים באירועים משותפים, ובגדול משתדלים להימנע ממנו.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 85 תגובות

    1. השנאה לגורדן לא נובעת רק מהקנאה אלא מאישיותו שסולדים ממנה כל כך ,אבל כשהשחקן הגדול בהיסטוריה דורך על הפארקט אתה תתעלם מאישיותו.שאקיל אוניל,מגיק גונסון ולארי בירד הם דוגמה שאפשר להיות הטוב ביותר ולהיות אהובים על ידי כולם.בתור אוהד אי אפשר שלא לאהוב את מייקל והסיפורים שיש עליו (הייתי טס כמעט לכל משחק שלו,מרוב ההערצה העיוורת שהייתה כלפיו.)

  1. איפה ביל ליימביר בתמונה ?
    ההוא רק שומע מייקל , מתפוצץ לו האשך טמיר המקורי , הוא אפילו אמר שהוא מעדיף את לפלופ על מייקלנו לא עלינו
    עשית פה רשימה של קורבנות יותר ארוכה משל החונק מבוסטון , ככה זה שאתה מצליח יש הרבה קנאים
    תאמין למומי מייקל מעדיף שישנאו אותו ולשבת עם 6 טבעת ולהשתין בקשת בקזינו הקרוב למקום מגוריו

    1. כשמייקל פרח, ביל למבייר כבר פרש, עד כמה שזכור לי. אבל לא בטוח. הדוק צריך לבדוק. הוא לא עלה לי בראש כשונא עם קבלות

      1. הוא פרש ב 93
        הוא יזם את הירידה מהמגרש כשהבולס נתנה סוויפ לדטרויט ( אז אלופה ) ג'ורדן והבד ביוס זאת הייתה שנאה טהורה
        מייקל אמר שבשנים הראשונות הוא לא היה מספיק חזק מולם הוא אכל מרורים מהפיסטונס
        ליימביר עוקץ את מייקל בכל הזדמנות , הוא אמר שמיייקל לא היה מגיע עם קליבלנד לגמר ושלברון טוב ממנו
        תכלס ללי במר יש פרצוף ןאטיטוד של שונא אדם אחד שיכניס מרפק לאמא שלו בשביל ריבאונד אז לשנוא את מייקל זה זניח עבורו

      2. בכל למביר היה בפיסטונס בסוף שנות ה-80 ותחילת התשעים, שם נבנתה היריבות בין הבולס לפיסטונס.
        הפיסטונס אז היו תומאס, דומארס, רודמן, למביר ועוד כל מיני bad boys

  2. שונאים של מייקל ? אין לג'ורדן בנאדם אחד בעולם שאוהב אותו.
    לגבי הבייסבול, הוא יצא לשנה אחת וחזר בשניה כשהוא טרי וצעיר בשנה ספורטיבית אחת, והפסיד לשאק.

    1. נו באמת עגל, הוא חזר אחרי כמעט שנתיים בחוץ, בגיל 32. אם כבר, אפשר להגיד שהוא חזר בגיל זקן יחסית, חלוד, והרים קבוצה מקרטעת עד לחצי גמר מזרח. וזה מבלי להזכיר מה הוא עשה שנה אחר כך.

  3. כשאתה בטופ כל מילה שיוצאת מפיך נמדדת בזכוכית מגדלת.
    כדי להגיע לטופ בשיטת מייקל כל האמצעים כשרים.

    אני קצת מתפלא על מאגסי בוגס… בתור השחקן הנמוך בליגה הוא היה צריך לדעת שזה יבוא מתישהו, וסביר שמטראש טוקר (ואז היו הרבה). להאשים את נפילת הקריירה בזה…. לא אלגנטי במיוחד.

    אין מה לעשות, בראש הפירמידה יש מקום רק לאחד.

    בכל מקרה, עם כמויות הכסף שיש לו ועם כל הפרסום למייקל לא חסרים חברים 🙂

  4. כדי להרגיש הכי גדול הוא היה חייב להרגיש שכל השאר יותר קטנים. כל התאקלים האלה באו על רקע ניסיונות פתטיים להנמיך אנשים סביבו שהרגיש מאוים מהם, או ממשהו שעשו.
    אתה פאקינג מייקל ג'ורדן בנאדם, מה אתה רב לי עם ורנון מאקסוול??
    פשוט בנאדם מסכן.

    1. הוא לא רב, איתו. מייקל רק אמר את האמת לאמיתה. אם הוא לא היה פורש, לורנון (שחקן שמאוד אהבתי אגב) לא היו אליפויות. אם כבר, אני מתפלא על ורנון והופעת הדרמה קווין שלו.

  5. איזה שטויות. כל טראש טוק מסכן גורם לזה ששחקן כ"כ ייעלב עד עמקי נשמתו וישנא עד סוף ימיו את ג׳ורדן?

  6. דובי – יש מישהו שלא מסכים עם ההערה לגבי האליפויות של יוסטון? זה מאוד שחצני לשמוע את זה ישירות מפיו של מייקל, אבל 3 האליפויות שלאחר מכן די מוכיחות את מה שהוא אמר. אם הוא לא היה פורש באותן שנתיים אז שיקגו הייתה זוכה אז בעוד שתי טבעות ברצף, סביר מאוד להניח. לא יודע אם היה להם רצף של 8, זה בהחלט יכול היה להתפוצץ בדרך באיזשהיא צורה, אבל רצף של 5, היה קורה כמו כלום כשמייקל בשיאו.

    1. ברור שזה נכון, אבל זה לא היה במטרה ללמד את מאקסוול משהו שהוא לא ידע, ולא בשביל להסביר לו משהו שלא הבין.
      ג'ורדן אמר את זה כדי להוכיח שהוא הכי גדול, ומאקסוול יותר קטן.
      וכששחקן בסדר הגודל של ג'ורדן מרגיש צורך להקטין שחקן בסדר הגודל של מאקסוול ע"י אמירת דבר מובן וידוע, אתה יכול להבין את ההיסטריה של ג'ורדן להיות יותר גדול מכל אחד, תמיד, ללא ערעור. זה אומר שמבחינתו כולם מסביבו ברי תחרות, כל הזמן.
      זה עוזר להיות ווינר על המגרש, אבל אתה מבין שהבנאדם בעצם נמצא בחרדה בלתי פוסקת? ,

          1. לא יודע אולי בדיחה שרצה באתר ולא הבנתי כמו שצריך.
            אין לי מושג מה יכול לגרום לבן אדם לצבור לעצמו בכוונה כל כך הרבה אויבים אבל ממה יש לו לפחד?

          2. אלוהים אדירים, יש כאן עוד מישהו שחושב שאני פסיכולוג?
            מה נסגר אתכם אנשים? הפסיכולוג זה חליל למען השם, ואם מישהו מקשיב לניתוחים שלו בכובד ראש אז הוא חמור.
            באמת! בנאדם אומר שג'ורדן מסתכל מסביב וחי בחרדה שמישהו יחשוב שהוא לא הכי גדול בהיסטוריה.
            צריך להיות "פסיכולוג" כדי לראות את זה?
            כמו שג'ורדן הוא המנג'ר הכי גרוע בהיסטוריה, הוא השחקן הכי גדול, המתחרה הכי גדול והבנאדם הכי קטן.
            עאלק "פסיכולוג".

          3. זה העניין, שאין לו ממה לפחד! אבל כשהוא מתנהג ככה הוא מראה שהוא מפחד.
            ילד בגן משחק בבובה.
            ילד שני מתקרב. רק מתקרב.
            הילד הראשון תופס את הבובה ומחבק אותה ואומר לשני היא שלי רק שלי, אל תגע בה!

            הוא פוחד שהשני יקח לו אותה, נכון? אבל למה? השני רק התקרב, אפילו לא אמר מילה.
            אז למה?

    2. יש מי שלא מסכים, קוראים לה המציאות. המציאות לא מתעסקת באמים אלא במה שהתרחש. שיקגו לא שיחקו בגמר נגד יוסטון כי הם לא הגיעו לשם בשנתיים ההן אפילו כאשר מר ג'ורדן טרח לחזור לשחק(ולנצח יקבל את ההנחה שהוא היה "חלוד" ב1995(מה שאיכשהו לא מנע ממנו לתת מספרים טובים יותר בפליאוף מבשנה אחרי כשהם כן זכו באליפות)). אז אם כל הרצון הטוב האליפויות שאחרי לא מוכיחות דבר חוץ מאת הצורך הקומפולסיבי של המאמינים ללכת בעקבות אמונתם.

      1. אתה מבין שזאת ממש לא השאלה נכון?
        מה שמשנה כאן הוא המציאות בעיני ג'ורדן ולמה הוא בחר להטיח אותה ככה בפרצוף של אזוב קיר כמו מאקסוול

      2. החלודה הזו זה תירוץ של עדר מאמיניו השוטים. אין דבר כזה אחרי חצי עונה שמשחקים. הוא רק חזר יותר טרי ורענן ועדיין הפסיד לשאק. אז מה קרה ? הוא לא היה מסוגל להודות שהוא הפסיד אז הוא המציא תירוצים.

      3. יש בזה משהו ISH. אבל באמת זה הכל ספקולציות. הקבוצות לא נפגשו בסדרת גמר ואי אפשר לדעת, ועדיין הקייס של מייקל לא רע בכלל.

    3. אני לא מסכים עם זה. זאת אמירה שחצנית שאין מאחוריה כל כיסוי.עובדה היא שהוא חזר באמצע העונה השניה והפסיד. 3 האליפויות שבאו אח"כ לא מוכיחות כלום, הוא קיבל קבוצת חלומות שלא היתה כמוה בהיסטוריה.

  7. סטיב קר זה החליד נראה. לי שהעז ללכת עם ג׳ורדן מכות , לא ידעתי שיש סכסוך בין פיפן לבינו, אחלה פוסט מנחם תמיד מעניין ללמוד על היחסים בתוך הליגה

  8. לארי בירד, צ'ארלס בארקלי, פט יואינג ומגסי בוגס: ארבעה שמייקל הזמין לככב עימו ב"ספייס ג'אם" והם באו. שנאה מוזרה קצת.

  9. ההתעסקות ב-"מי אמר למי, למה, ובאיזה הקשר"
    מתאימה לצהובונים או לחידון התנ"ך.

    אבל ככה זה כשמחכים לעונה בקוצר רוח, מתעסקים בזוטות.

    1. אבל כמובן שגם אני לא מעל לכל ה-"צהוב" הזה.

      אז דעתי בעניין היא שבהשוואה לאופי המחורבן של ג'ורדן,
      לברון הוא הדלאי למה וקובי הוא אמא תרזה.

  10. בטח ששונאים, הרי גם אחרי שישכחו מה זה בדיוק המשחק הזה, כדורסל, את השם מייקל ג'ורדן כסמל לעליונות מוחלטת עוד יזכרו…

    1. כל כך עליון שבלי שיביאו לו עוד שני שחקנים מעולים הוא עף באחד משני הסיבובים הראשונים בפלייאוף כל שנה.

      1. א. זה לא באמת משנה. אקדמית דוד המלך כנראה לא היה קיים, ועדיין הוא נתן השראה להרבה קטנים במאבקם מול ענקים.

        ב. אם ראית אותו משחק בזמן אמת, אז ראית עליונות מהי. אגב, אני מאוהדי מג'יק שסבל מאוד מ-MJ בשנות ה- 90.

  11. נסתר מבינתי איך אנשים יכולים לאהוב את ג'ורדן ולשנוא את לברון , אחד חרא אגואיסטי שמעולם לא תרם שום דבר משמעותי לאיש פרט לעצמו, איש שמכירות נעליים הן המוטיבציה המרכזית בחייו. לעומת אחד עם התנהלות תקשורתית דפוקה אבל כנראה גדול הפילנטרופים בספורט עם התנהלות משפחתית מופתית, שגם לא חושש להביע את דעתו בסוגיות של זכויות מיעוטים וכו'. כשחקני כדורסל אני לא אומר שלברון גדול מג'ורדן אבל אני מסכים עם למבייר שאם תשים את ג'ורדן בשיאו בקליבלנד של שנה שעברה הם לא בגמר וגם אם כן עפים בסוויפ. כשג'ורדן שיחק בקבוצה עלובה ( שיקגו בשנים הראשונות) היו לו מספרים מפלצתיים אבל הקבוצה לא הגיעה לכלום.

  12. גם לדעתי המאמר אפשרי רק בגלל שהפגרה כבר ארוכה מדי. כמו שנאמר: "שלהי דקייטא קשיא מקייטא"

    (גיא!

    מה…

    תסביר.

    הכוונה שהימים האחרונים של הקיץ והחום הם הקשים ביותר

    תודה.

    אין על מה)

  13. אני תמיד ראיתי בספייס-ג'אם (הסרט) מעיין ראיה לכך שהמשתתפים בו (פטריק, צארלס מגסי וכו) דווקא מסמפטים את ג'ורדן..

  14. זה בדיוק מה שמבדיל את ג'ורדון מהד'ר . מיקל היה את הרוע כשצריך ,אובססיבי ולא ראה בעיניים והיה מוכן לדרוך על כולם כדי לנצח.

  15. מייקל היה ידוע כי אחד שלא מוכן להפסיד משחק אימון!
    עכשיו תדמיינו לכם חבר כזה במשחק של השכונה ותבינו כמה "שונאים" יהיו לו.
    – לגבי אייזה , פייטון , ורג'י מילר, ברור כשמש שה"שנאה" היא קנאה ותסכול טהור.
    – מוש השור שטוען שמייקל היא אגואיסט וכו' כנראה לא ראה מספיק ממייקל.
    – סקוטי שחקן ענק . ולמייקל יש חלק גדול בזה, כמו שלסקוטי יש לק גדול בהצלחה של מייקל.
    – לטעון שללברון יש יחצנו"ת גרועה במקום לומר שהוא היה קטנוני
    להחריד – זה לא לעניין.
    – אם הייתי עובר , מה שעשה אייזה למייקל עם כל המשתע מכך.. {בד בויז, אולסטאר,וכו'} הווטו היה הדבר המזערי.
    – אני לא חסיד של מייקל אבל ראיתי שעות שלמות שלו כדי להבין כמה הוא רבגוני, חכם, ווינר, מהמר כפייתי, וכו' וכל המלעיזים \ השונאים מקורם בקנאה.
    – כנראה שברקלי לא כזה אציל……
    – עגל ? מייקל רענן? – ממתי הפסקת פעילות ממשחק מקצועי מרעננת??

    1. MJ יקר, רוב הדברים שאתה אומר נכונים, אבל לעניין הרעננות עם הפסקת הפעילות צריך להיות מודעים לכך שלספורטאי מקצועני יש בלאי אדיר על כל האיברים בגוף (ע"ע קובי בריאנט). כל שבוע, כל חודש, כל שנה גובים מחיר גבוה מאוד בסחוסים, בגידים, בעצמות. יש ספורטאים שהגיל הספורטיבי שלהם גדול מהגיל הכרונולוגי ויש שאצלם זה הפוך. אצל מייקל, בזכות השנה וחצי שהוא היה בחופש (בייסבול זה לא ספורט 🙂 ) הגיל הספורטיבי היה נמוך יחסית.
      זה למדתי מחברים שהם ספורטאי נבחרת ישראל אבל אולי אני טועה.
      מוש השור – אנא באר והסבר

      1. עגל {העגל} היקר…
        חושדני בך ,שלמרות היותך פילוסוף מרתק ומחכים לענייני הופס באמת ובתמים, עצם היותך אוהד היוסטון {לכאורה} בכלל ואת ה"דרים" בפרט, שיקול דעתך הצח נוטה לרעת MJ .
        כגון:
        – "זאת אמירה שחצנית שאין מאחוריה כל כיסוי". {?}
        – "3 האליפויות שבאו אח"כ לא מוכיחות כלום"{?!}
        – " הוא קיבל קבוצת חלומות שלא היתה כמוה בהיסטוריה".{?!?}

        1. אכן אוהד יוסטון גאה.
          – אמירה שחצנית – כי בשנה של הפרישה שיקגו לא היתה מנצחת את יוסטון גם עם השופטים של ווייד ומיאמי מהאליפות הראשונה, ובשנה שחזר מהפרישה הוא הפסיד לשאק.
          – 3 האליפויות שבאו אח"כ מוכיחות שהיתה למייקל קבוצה היסטורית אבל אין קשר בינן לבין השנתיים הקודמות. הן באו באיחור.
          – כשהודיעו שדניס רודמן עובר לשיקגו אני ואח שלי ועוד כמה חברים אמרנו שזהו, אפשר לסגור את הליגה, הם לוקחים 2-3 אליפויות כמו כלום, כי לקחו את הקבוצה הטובה בליגה והביאו לה שחקן היסטורי בול בעמדה שהם צריכים. לצערי צדקנו.

          1. מייקל לא הפסיד לשאק.
            מייקל הפסיד לעצמו. עם האיבוד כדור בדקות האחרונות . ועצם המסירה הלא מדוייקת לסקוטי רק מוכיחה את "החלודה".
            לגופם של דברים שיקאגו 96-98 לא הייתה הגדולה שבשושלת למרות ה72 נצחונות. עיין ערך הפלייאוף לאורכו ותשווה את אחוזי הנצחונות של הטריפיט השני לראשון ותראה שהם נחותים לעומת הראשון.
            ואסיים מציטוט של הזקן:
            "המתארים לעצמכם מה זה לקחת חופשה של שנה וחצי אחרי 3 אליפויות, ואז לחזור מבוגר בשנה וחצי ולקחת עוד 3? ולא נגד איזה שחקנים מהפועל חולון. זה נגד השחקנים הטובים ביקום שמטרתם לחסל את שליטתו ולקחת את כתרו כשהם אומרים בשנאה וקנאה "הוא ניצח מספיק", והוא חוזר ועושה להם בי"ס. אם כבר לא בניתורים לשמיים אז בקליעה מאד משופרת מרחוק, ריבאונדים, שמירה, והוא שליט מחלט בדיוק כפי שהיה לפני שפרש, ולדעתי אפילו יותר."
            {פרוייקט אגדות: מייקל ג'ורדן (חלק ב')}
            וכל מילה מיותרת.

      2. מה שכתבת מפתיע. לקח למייקל זמן לחזור לקצב, ועיקר העבודה כמו שכל אחד יודע, היא לחזור ולשחק בצורה טובה ונכונה ברמות הגבוהות. גם אם היכולת האישית גבוהה, הכימיה עם הקבוצה, תרגילים ומאמן בנוסף ליכולת אישית מופחתת מביאים לחוסר יציבות ובמצב כזה קשה לצפות מקבוצה להיות אלופה.
        בנוסף השווית בין מייקל צעיר ושאפתן ללברון בן 30 מבחינת הישיגים עם אותה הקבוצה. גם למייקל לקח זמן להיות שחקן מוביל בתוך הקבוצה וזה לא קרה בתחילת הקריירה. אי אפשר להסיק מההישגים של שחקן צעיר על רמתו בשיאו.

  16. קצת פרספקטיבה:
    כשג'ורדן שיחק, רובם המוחלט של השחקנים והמאמנים אהבו אותו. גם לארי ומג'יק הסתדרו איתו בדרים טים, גם פיפן. אף אחד לא עזב את הקבוצה בגללו. הוא היה ג'נטלמן מחוץ למגרש, ושחקן למופת ומנהיג על המגרש ( גם אם תחרותי מאד).
    לא היו לו ריבים סטייל שאק וקובי או דוויט וואן גנדי, הבנאדם פשוט ידע איך להתנהג, חוץ מקטע אחד של הימורים באטלנטיק סיטי וריב אחד על המגרש לא זוכר עם מי.
    הוא לא אדם ערכי במיוחד וגם לא חבר טוב, הוא איש עסקים כזה, וזה גם קצת שייך ללהיות אמריקאי. להגיד שהוא חרא של בנאדם זו הגזמה. להשוות אותו לדר. ג'יי זה לא הוגן.
    הסיפורים האלה הם דברים שצצים הרבה אחרי, ע"י כל מיני משועממים ואינטרסנטים למיניהם.

    1. מה הקשר? מה הקשר בין לשנוא אותו לבין להודות שהוא הטוב מכולם?

      אגב, אני מעולם לא שנאתי את מייקל. להיפך. כל מי שמכה את הלייקרס בישבן הוא מלאך עבורי, ומייקל עשה עבודה טובה מאד.

  17. אגב ביל למביר.
    אישית אני מתפחלץ מסוג המשחק שלו {מסורבל , מכוער, שבלוני, מקרי} ומתפחלץ מאישיותו שפסע מפריד בינה לבין ביקור בבי"ח שער מנשה שליד באקה אל ג'רבייה….

  18. אגב מנחם מכובדי הנה אתגר עבור זקן השבט:
    להכין פוסט מתקן – " כל נגררי ג'ורדן לפי בסדר"
    תרגום – כל אלו שזכו בטבעת אליפות בזכות MJ שאילולי הוא סביר להניח שהם היו מסיימים בתור פועלים במפעל למיון מלפפונים בעפולה

  19. אגב מנחם מכובדי הנה אתגר עבור זקן השבט:
    להכין פוסט מתקן – " כל נגררי ג'ורדן לפי הסדר"
    תרגום – כל אלו שזכו בטבעת אליפות בזכות MJ שאילולי הוא סביר להניח שהם היו מסיימים בתור פועלים במפעל למיון מלפפונים בעפולה

  20. משנה את דעתי!

    סחתין לדוקטור שהצליח להפיח חיים באתר בזמן הגארבג', ועוד עם חומר משומש למדי. מייקל ג'ורדן זה סדין אדום שנזרק לזירה וכל השוורים והסוסים הצעירים (אנחנו 😉 ) מסתערים במרץ.

    חומר משומש אמרתי, אבל כמו בדיחה – צריך גם לדעת לספר. ואין על מנחם קשישא לעשות זאת מגניב.

    לא אתפלא אם מנורת' קרוליינה (או איפה שמתגורר עכשיו הרדנק הזקן) יגיע בקרוב מאמר שמשפד את כל מקטרגי מייקל ויוכיח שהוא נזר בריאת הכדורסל. מה שנכון אגב.

  21. ב open court סטיב קר ומילר משבחים את מייקל כל הזמן, כמעט מעריצים. אני מניח שמילר לא ילדותי כמו מייקל ולא שומר טינה כמוהו ולכן קל לו יותר לפרגן. שניהם סיפרו סיפורים עליו ולא נראה שרצו ללכלך עליו.
    בארקלי דווקא מרגיש לי שנמנע מלשוחח עליו ואני מבין למה.

  22. האם עולה מדבריך מנחם, שסוף סוף אתה מסכים להציב את הוד מעלתו אייזאה, כחבר לפודיום שלשת הפוינט גארדים הטובים ביותר בכל הזמנים, נניח עם רוברטסון ומג'יק, ולשלוח את סטוקטון למעון נעול לילדים מופרעים?

    אף פעם לא הבנתי איך מי שזכה באליפות על אפם וחמתם של ג'ורדן ומג'יק ובירד גם יחד, ועוד ריפיט, לא יכול להתחרות במג'יק עצמו על כס הפוינט הטוב ביותר, ועד כמה לא – עד שמדיחים אותו מכס המלכות לטובת אותו לבנבן מיוטה, כמובן פוינט מדהים כשלעצמו, אך לא רק שלא זכה בשומכלום, אלא שאם במקום קרל מלון היה לו שם נניח את שמעון אמסלם – גם כמות האסיסטים שלו הייתה יורדת באופן דראסטי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט