חזרה לשגרה – פריוויו אטלנטה הוקס / דובי עופר

הקדמה: לפני שנתיים מאיה שלי הייתה בת שנתיים ועברה ניתוח קטן. רצה הגורל, ולמחרת ניתוח הייתי אמור לפרסם את הפריוויו לעונת 2012-13 של אטלנטה. ההצגה כמובן חייבת להימשך ולא משנה מה, והפריוויו ההוא עלה, במאמצים מרובים. מאז אני סוגר מעגל קטן מדי תחילת אוקטובר, בכתיבת תחזית העונה של אחת הקבוצות המשעממות ביותר בליגה.

מאיה, אגב, היא הדרדק הממזר עם הכובע האדום בתמונה שלי.

 

אולם: פיליפס ארינה. 18,729 מקומות. בעונה שעברה היו בממוצע 93% מהם תפוסים, כלומר 17,412 צופים מדי משחק. הנתון הזה מציב את ההוקס במקום ה17 בליגה. נמוך מהצפוי עבור מי שסיימה את העונה הרגילה במקום הראשון במזרח.

אז נכון שבעיר מסתובבות גם הפאלקונס והברייבס, אבל באמת… הקבוצה מספר אחת בקונפרנס אמורה למלא אולם בצורה קצת יותר משכנעת. בטח כשהאירוע המסעיר ביותר באטלנטה הוא פסטיבל הכלבים "דוגווד" באפריל והאטרקציות שלה הן סיורים מודרכים בבית CNN ומפעל קוקה קולה…

מאמן: מייק בודנהולצר, בעונתו השלישית בתפקיד. סה"כ מאזן 98-66, ושתי הופעות בפלייאוף, אחת הסתיימה בסיבוב הראשון בשבעה משחקים, והשנייה בגמר המזרח, בהפסד ההוא לקליבלנד בעונה שעברה.

בייבי פופ. קואץ' באד.

קואץ' באד הוא מקצוען מנוסה עם קילומטראז' נאה באקדמיה. בשנת 94, כשהיה בן 25, התחיל לערוך סקירות וידאו בסן אנטוניו. אחרי עונה התקדם לתפקיד עוזר, ונשאר עד 2013. סה"כ 19 שנים במערכת הכי משומנת בעולם הספורט. אתה לא יושב כמעט 20 שנה עם גרג פופוביץ בלי ללמוד כלום, והוא לא משאיר אותך את התקופה הזאת בלי שתהיה שווה את זה. אז המלצות איכותיות, יש, ושיטת משחק במוח, גם.

עוד באמתחתו תואר מאמן העונה שעברה, אחרי שהביא את ההוקס לשיא קבוצתי של כל הזמנים, מאזן של 60-22, והמקום הראשון במזרח בעונה הסדירה. ריצת הפלייאוף של הניצים נעצרה רק בגמר האזורי מול קליבלנד. שזה, אגב, בדיוק מה שחזיתי להם בתחילת העונה שעברה.

כתבתי גם שמומלץ להביא חיזוק. אז כתבתי. הם חשבו שהם יותר חכמים, ונפלו. למה? גם כי הם עקשנים, ומאמינים שקבוצה עם שיטה יכולה להצליח על בסיס השולחן העגול וכולם שווים, וגם כי הם אטלנטה הוקס. ואטלנטה הוקס זה לא רק שם, זאת קארמה.

פעם הוא היה כאן מלך. דומיניק.

ההוקס נמצאים באטלנטה מאז 1968. ב1970 עברו למזרח. כמה פעמים, עד עונה שעברה, עברו סיבוב שני בפלייאוף? אפס. אפפפס! פעמים גמר מזרח ב45 שנים. אפילו לא בסוף האייטיז ותחילת הניינטיז, כש"סרט ההיילייט האנושי" דומיניק ווילקינס, כיכב שם עם 30 נקודות למשחק, וגם לא כשנעזר במוזס מלון, קווין וויליס, מוקי בליילוק ועוד כמה שחלק מהצעירים לא מכירים, אבל היו אמורים להפיק קונטנדרית, ולא עוד תבוסה בסיבוב שני לאיזה פאקינג ניקס.

נראה למי יש ביצים להגיד לי עכשיו "כרמלו אנטוני". I DARE YOU! I DOUBLE DARE YOU!!

דרך אגב, מומחי מארוול, לא פספסתם את הכתובת על הקבר של ניק פיורי, נכון?

ודווקא העונה שעברה התחילה באטלנטה עם צלילים של ניפוץ המסורת.

קורות הניצים בעונת 2014-15: אטלנטה במחצית העונה הקודמת הייתה אחד המחזות היותר מענגים לצפייה, עבור אוהבי המשחק הקבוצתי. שולחן עגול בלי כוכב, מכונה משומנת, תזמורת שזורמת בהרמוניה מושלמת תחת שרביט של מנצח מוכשר… תקראו לזה איך שתרצו.

עד סוף נובמבר זה עוד נראה אטלנטה רגיל כזה עם מאזן 7-6 ותבוסה ב33 לקליבלנד המתחדשת של בלאט. בסוף נובמבר הפסידו ההוקס לטורונטו בבית, הלכו לישון, חזרו ולחצו על הכפתור. בחודשיים הבאים שיחקו ההוקס 34 פעם, מהן הפסידו פעמיים, ובינואר כולו לא הפסידו בכלל. אלמלא הכנסתי כבר שתי תמונות לא קשורות ברצף הייתם רואים כאן תמונה של רכבת.

טוב יאללה, פריוויו אחרון שלי לשנה.

אטלנטה הוקס מודל דצמבר ינואר 2014 OUT OF MY WAY FOOL!

על המגרש טיג עלה רמה לדרגת רכז דרג ב' ראוי, הורפורד אמנם לא הפך לסופרסטאר, אבל היה בדיוק הסנטר המוסר שומר קולע מבפנים ומבחוץ שהשיטה של בודנהולצר דורשת. ליד הורפורד פרח פול מילסאפ, שלא הסמיק מול שום פאוור פורוורד אחר בליגה. דמארה קארול עשה הכל, דניס שרודר נתן עוד קפיצה, כמצופה, הספסל נתן את ההשלמות ההכרחיות ואפילו ת'אבו ספולושה הועיל בטובו להיפצע ולזוז מהדרך. וגם היה שם קייל קורבר. קורבר קלע 2.9 שלשות במשחק ב49%! זה ארסי בנאדם… בעיקר בקבוצה שיודעת לתת לו את המבטים הפתוחים ולהעמיד איומים גם מתחת לסל ובעצם על כל מחצית המגרש. עם עוד כמה שברירי אחוז קורבר היה מסיים עונה אישית היסטורית עם 90 – 50 – 50 באחוזי עונשין, שדה ושלשות. סיים עם 48.7 – 49.2 – 89.8… כמה אטלנטה מצידו.

כל זה נכון לגמרי עד האולסטאר. עד הפגרה בתחילת פברואר שיחקו ההוקס 54, וניצחו 43. ארבעה שחקנים נבחרו לאולסטאר (אתם לא מקבלים כאן בונוס, זה קל. כל הפותחים מינוס קרול) והחמישייה כאחד נבחרת לשחקן החודש במזרח. אם זה לא וואו בשבילכם כנראה שכל דבר פחות מגודזילה על האמפייר סטייט מרדים אתכם.

אתם יכולים להירגע, הוא אוכל רק טופו ופייפרים

קבוצה שמגיעה לשיא בינואר צפוי שיקרה לה מה שקורה למובילים בקנטאקי דרבי. מאבדים אוויר ונופלים, לא משנה כמה חזק תצליפו להם בתחת. זה מה שקרה להוקס, בערך. ב28 המשחקים שאחרי האולסטאר הניצים צברו 11 הפסדים נוספים. האמת, לא כל כך ברור למה. נכון שההתקפה קצת גמגמה, אבל זה התבטא סה"כ בירידה של 2.5 נק' למשחק ותוספת איבוד. בכל מקרה זה לא שינה במיוחד, כי אחרי הכל במזרח עסקינן. זה הספיק, כאמור, למקום ראשון.

הפלייאוף היה סיפור אחר, הרבה יותר מוכר לחבר'ה מג'ורג'יה. כבר בסיבוב הראשון נשמעו חריקות מול ברוקלין, אבל הנטס נכנעו 4:2. בשלב השני מול וושינגטון ניצלו ההוקס את הפציעה של וול כדי לנצח באותה תוצאה, אבל בגמר הגיע סוויפ משפיל באדיבות לברון ושות'. או לפחות השות' שהיו בריאים.

תקראו לו דפוק, אני אקרא לו מחבל… לא יעזור כלום. שניה לסיום במינוס אחד, אני נותן את הכדור לג'יי אר לג'אמפ מהפינה. איזה קילר.

אם חשבתם שבקיץ ההוקס יקשיבו לעצות של כל העולם וירוצו להשתפר, טעיתם.

ההוקס בפגרת הקיץ:

באו:

טימי הארדוויי ג'וניור (טרייד מהניקס, תמורת בחירת הדראפט שנהייתה ג'ריאן גראנט. חחחח!! יהההה מאדרפאקר!), טיאגו ספליטר (מעין טרייד מוזר עם סן אנטוניו, שקיבלו תמורתו פרקטיקלי נאדה), ג'סטין הולידיי השחיף (חופשי, אקס ג. סטייט), ביג וולטר טבארס (שנה שעברה בספרד, של ההוקס בטאבו מאז הדראפט של 2014).

הלכו:

דמארה קרול (הלך לטורונטו כשחקן חופשי, תמורת 60 המיליון ל4 שנים שאטלנטה סירבו לתת), פרו אנטיץ' (ישחק בפנרבחצ'ה), וגם ג'ון ג'נקינס שחתם בדאלאס, אוסטין דיי ואלטון ברנד. את ברנד חפשו בקריביים על היאכטה, עם סיגר של לאחר הפרישה, חכה וטנגה בצבע בורדו.

עוד לפני הפגרה עברה הבעלות על ההוקס לקבוצת רכישה בבעלות המיליארד אנטוני רסלר, בה שותף גם גראנט היל. ("עברה הבעלות" הוא מושג מכובס שאומר שאחרי שפורסמו מיילים גזעניים לכאורה שכתב ברוס לווינסון, הבעלים הקודם, הוא ניאות למכור את הקבוצה תמורת 850 מיליון דולר. איך בנאדם גם פותח פה ג'ורה, וגם עושה על זה 850 מיליון… איך??).

הבעלים החדשים החליטו לשלם לפול מילסאפ 60 מיליון לשלוש שנים, שזו כמובן החלטה נבונה ביותר, אבל גם סירבו לתת 60 מיליון לארבע שנים לדמארה קרול, שזה הסכום שגרם לו לקחת את הכישורים שלו לקנדה. קשה לקרוא הדבק של הקבוצה לשחקן בחמישייה שעשויה מאפוקסי, אבל זה מה שהיה קרול באטלנטה. אחרי ארבע קבוצות בארבע שנים, דמארה החליק לתוך המערכת של בודנהולצר כמו יד משומנת לכפפה רחבה, והכפיל ממוצעים כמעט בכל התחומים. בעיקר יחסר לקבוצה בפלייאוף, שבו הצליח קרול להקפיץ רמה, בניגוד לניצים האחרים, שהחווירו.

עכשיו ברצינות, עם יד על הלב, ז ה לא שווה 60 מיליון??

בערב הדראפט עשו ההוקס היסטוריה קטנה, כאשר היו הראשונים אי פעם לקבל את המדבקה "הניקס דפקו אותי בטרייד". הסיבה הייתה הזכויות לבחירה ה15 של ברוקלין, שהיו אצל אטלנטה, ועברה בסופו של דבר לניקס תמורת טימי הארדוויי ג'וניור. הבחירה הפכה להיות רכז משובח בדמות ג'ריאן גראנט, ואם מישהו באטלנטה חשב שטימי החד מימדי יהיה מחליף ראוי לקרול הוורסטילי, שיציץ בסטיקר שצורף לחבילה (כאמור, "הניקס דפקו אותי וכו'")

את הספסל הצליחו ההוקס לחזק בעיקר בסנטר הברזילאי יוצא סן אנטוניו, טיאגו ספליטר. קומסי קומסה… לא רע, אבל לא סטייק.

כשמסכמים את כל המהלכים, ההוקס לא מקבלים ציון גבוה מדי על פעילות הקיץ.

איך תיראה העונה הקרובה:

חמישייה:

טיג, קורבר, טימי ג'וניור / קנת בייזמור / ג'סטין הולידיי, מילסאפ, הורפורד.

ספסל:

רכזים: דניס שרודר, שלווין מק

פורוורדים: מייק סקוט, הארדוויי/בייזמור/הולידיי, ספולושה

גבוהים: ספליטר, טבארס, מייק מוסקאלה

כשההוקס משקיפים כמה שבועות קדימה, לתחילת העונה, יש להם יותר מסיבה אחת להיות מודאגים. ראשית, סביר להניח שרצף ניצחונות ומאזן כמו בסמסטר א' של העונה הקודמת לא יחזור על עצמו. העזיבה של קרול כשלעצמה השאירה חור משמעותי בעמדה מספר 3. קשה לראות מישהו מהמחליפים הבאים ממלא את החלל. לא טימי ג'וניור שעושה בעיקר התקפה (בינונית מאוד לאחרונה), לא בייזמור שאמנם מכיר את המערכת אבל עושה מעט מדי מכל דבר, לא ג'סטין הולידיי שמנצנץ כישרון מדי פעם אבל לא הראה גדולות ונצורות בגולדן סטייט, ובטח שלא ספולושה, העיר השווייצרית התאומה של טל בורשטיין. נו אופנס.

בנוסף, ג'ף טיג כנראה הגיע לפסגת ההתפתחות, ודניס שרודר לא יהפוך לסופרסטאר, קורבר יקלע לכל היותר אותו דבר וגם הורפורד ומילסאפ ככל הנראה הגיעו לשיאם.

אז נשארנו עם שלד טוב אבל לא מאוד, מינוס הנוכחות המשמעותית של דמארה קרול, פלוס טיאגו ספליטר, במזרח שממש לא מחכה לאטלנטה אלא רץ קדימה בטירוף (לא מאמי, זה עוד לא הרגע להגיד ניקס.. חכי כמה שורות).

במילים אחרות, בונים על טימי הארדווי ג'וניור וטיאגו ספליטר שיקפיצו את הקבוצה רמה.

אני רוצה לראות את המטופל שמעיז להגיד לי שהוא רוצה לבנות בית לתוכי מטימי וספליטר. אוי ואבוי לו.

מיסיס בודנהולצר, המנורה בחדר העבודה תדלוק לילות רבים וארוכים העונה…

תהיה חזק קואץ'

אז מה יהיה לנו שם?

תסריט אופטימי:

טיג, קורבר, מילסאפ והורפורד עושים בידי בידי בדיוק אותו דבר שעשו בעונה הקודמת. טימי ג'וניור מוצא את היד, מגלה את ההגנה כייעוד ואת המסירה כשליחות, הולידיי מאמץ את דיאטת 5000 הקלוריות ליום של הפורזינגיס, ספליטר לומד לקלוע עונשין וכולם כאחד מאמינים שבודנהולצר הוא המשיח וחובה לשמוע בקולו.

השוטרים הניו יורקים נכנסים לבמה מצד ימין ושוברים לספולושה את הרגל השנייה, דקות לפני משחק החזרה.

המכונה המשומנת שצברה תנופה שנתיים סופחת לתוכה את חלקי החילוף שרכשה, ותופחת למימדים מפלצתיים עד כדי רמיסת המזרח עד דק.

בפלייאוף ההוקס דורסים את מילווקי, כותשים את שיקגו ובעימות חזיתי מול קליבלנד מפסידים רק בשבעה משחקים, משלשה של ריי אלן, שחוזר מפרישה לצורך זה בלבד.

תסריט פסימי:

ספולושה כשיר לתחילת העונה ועולה בחמישייה.

שרודר עושה רג'י ג'קסון, מחליט שהוא, ולא טיג, אמור להיות הרכז הראשון.

קורבר טוען, דורך ומגלה שסיים את כל המחסניות באפוד ב2014-15.

מילסאפ צוחק כל הדרך אל הבנק.

הורפורד אין לו כוח יותר לשטויות האלה.

ימים ספורים לפני פגרת האולסטאר נחשף הסעיף הסודי בעסקת ספליטר, ובודנהולצר עובר לסן אנטוניו כעוזר בכיר, לקראת החלפה של הפופ בעונה הבאה.

טימי ג'וניור נשאר להציל את המולדת.

ההוקס מגרדים פלייאוף רק כדי להופיע בזמן לסוויפ השנתי מקליבלנד.

תסריט ריאלי

בודנהולצר יצר באטלנטה מכונה איכותית ששווה הרבה יותר מסכום חלקיה. יתכן אפילו שיצליח לשלב פנימה כראוי את החלקים החדשים, בעזרת הוותיקים, ולשחזר חלקית את הריצה של העונה שעברה.

מצד שני, המכונה תלויה יותר מדי בתפקוד של שחקנים שיש יותר מסיכוי שיחוו בקרוב נפילה ביכולת. התלות הזאת, יחד עם הבינוניות של חלק מהוותיקים ורוב החדשים, בתוספת פציעה צפויה של אחד משחקני המפתח, יחזירו בשנה הבאה את ההוקס לבינוניות הישנה והטובה.

אטלנטה יעשו פלייאוף במזרח החלש וכנראה שאפילו עם יתרון ביתיות,  אי שם בסביבת המקומות 3-6, לקראת הדחה בסיבוב השני.

 

זאב טנא הוא אחד החביבים עליי, בעיקר מאז שאפלטון הסב את תשומת לבי לכך שבקליפ הבא הוא נראה כמו מומי במילואים. חוץ מזה, מוריה מכיר אותו אישית. אז לכבודם, ובעיקר לכבוד אחד היוצרים המקוריים והמגניבים ביותר שלנו, בויז אן גירלז… זאב טנא.

איך אני אוהב אותו.

 

 

 

יש מי שאומרים שהקטע הבא יותר איכותי. קטונתי. הוא מושלם כמובן, אבל יותר מזאב טנא… לא יודע. בכל מקרה, עשו לעצמכם טובה ותתאמצו להשיג עותק של אפוקליפסה עכשיו, אבל לא בגרסת הבמאי המחורבנת, שעמוסה בקטעים מיותרים. לא תצטערו.

 

 

 

 

 

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 91 תגובות

  1. זאב טנא לא חדשן ולא מקורי, סתם פרובוקטור בשקל, שחתום על השורה

    "אני שונא גרמנים, אבל אין לי כלום נגד הפלסטינים" או משהו כזה. (אחותו נרצחה בשואה) אני מניח שכשהזוועות מתדפקות לך על הדלת כל הפלורליזם, והמצפון הולך לעזאזל.

    בקיצור הפוסל במומו פוסל.

    גם השיר ביירות לא שלו, אלא סוג של קאבר :

    https://www.youtube.com/watch?v=ZOnQ-xqpKpU

    חוץ מזה אחלה פריוויו.

      1. הוא לא גנב, הוא עשה קאבר, ועם זה אין לי בעיה (אם כי אני לא מת על קאברים).

        אני אפילו אגדיל ואומר שמבחינה מוזיקלית הגרסה שלו יותר מוצאת חן בעיניי. הבעיה שלי זה במילות השיר בהן קורא לטייסים ישראלים (למשל אבא של גיא אם אני זוכר נכון) רוצחים.

        1. אין עם בנאדם שמביע את דעתו שום בעייה. זו דמוקרטיה ופורליזם של דעות. הבעייה היא אצלך…. שלא מוכן לקבל דעות כאלו.

          בימים אלו רצוי להזכיר שהגדרת הדמוקרטיה היא הזכות לחופש דעה חופש הצבעה וזכותו של האדם לחירותו. הבחירות הדמוקרטיות הם רק נלווה למשפט ALL MAN CREATED EQUALED

          1. אני לחלוטין מסכים,
            אז סליחה מראש על התיקון – ברור לי שאתה מתכוון לאותו הדבר:
            all men are created equal
            התיקון חשוב, בגלל שהמושג equaled שייך לקומוניזם.
            המקור של המשפט בחוקה האמריקאית.
            אני אוהב את הניסוח של ג'ון אדאמס:
            "All men are born free and equal"
            כבסיס להגדרתה של הדמוקרטיה.

          2. יש לכם בעיה בהבנת הנקרא.

            אני אמרתי שאין לו זכות להביע דעות כאלו ?

            זכותו המלאה להביע דעות אלו, וזכותי לחשוב ולכתוב שהאומנות והדעות שלו מטופשות ושטחיות.

            אני רק מניח שלא היה לו כל בעיה אם בעלות הברית היו יפציצו את ברלין ואת הגרמנים כל יום, גם לא בטעות, אם זה היה מציל את החיים של אחותו. אחרי הכל הוא שונא גרמנים.

            והציטוט נורא יפה, רק שהוא לא קשור לשום דבר ממה שנכתב.

          3. אני לא צד בויכוח.
            אני אפילו לא מכיר את זאב טנא, ומעולם לא שמעתי שיר שלו.
            אני כאן בגלל ה-OCD,
            ובגלל שתמיד נחמד להביא ציטוט של אדאמס.

          4. נו ???

            אני לא מבין אתה רוצה להכריח אותי לאהוב את השיר הזה ?

          5. הוא אמר שלו באופן אישי יש בעיה עם זה, ולכן אתה ( עידו) הפרובוקטור.
            מעבר לכך, הטענה שכל בני האדם נוצרו שווים היא קשקוש מוחלט, שווי זכויות אולי, אבל יש הבדל.

          6. equal משמעותו בציטוט לא "זהה", אלא "שווה",
            והשוויון הוא מול החברה והמדינה –
            שחור, לבן, זכר, נקבה, יהודי, מוסלמי, צעיר, זקן, הטרוסקסואל, הוהוסקסואל –
            לאף אחד מהם/מהן אין יותר או פחות זכויות. כולם equal.

            (ובעליל, לא זהים)

          7. זה אומר שתומאס ג'פרסון היה מאמין גדול ביוצר עליון תבוני שברא את האדם. ג'ון אדמס כנראה קצת פחות טרח להכניס אל למשוואה, ושינה את המשפט ל-"נולדו".
            דרך אגב, ראוי לציין בהקשר המשפט הזה את "פשרת שלוש החמישיות; או איך אפשר לשנות כל משפט, הברור ככל שיהיה, כדי לתמוך במה שאנחנו רוצים עכשיו שיקרה בלי קשר למשמעות המקורית של המשפט".

        2. איפה בשיר הוא קורה להם רוצחים? זה שיר אנטי מלחמה, אבל ממש לא נגד האנשים שהשתתפו בה. רק מתאר כמה מלחמה יכולה להיות דבילית.
          הוא גם אומר שהוא יכל להיהרג באותה מלחמה…
          מדהים כמה אנשים לא מסוגלים שלא ישר מזדהים עם העמדה שלהם.
          ראית את הסרט ואלס עם באשיר?
          אגב אני חשוב שהביצוע שלו טוב בהרבה מהמקור, ומבחינה מוזיקלית, עזוב מילים, זה מרגש הרבה יותר.

          1. אתה מיתמם, או שלא מכיר את זאב טנא.
            יש טקסט, ויש סאב טקסט, כמו ש "אני מרגיש רק מכה קלה בכנף כשאני משחרר פצצה" של דן חלוץ, הוא משפט תמים ונכון לכאורה, אך יכול להיות עם משמעויות בעייתיות מאחוריו.(אני מאמין שהוא רק ניסה לתת גיבוי מלא לפקודיו).

        1. אני שומע עכשיו לראשונה את זאב טנא בעקבות השיר ששמת.
          מוזיקאי מעניין ומקורי ואחלה מוזיקה!
          (שומע את האלבום חתול שחור)

  2. כרמלו פאקינג אנטוני.
    דרך אגב החבר הכי וותיק שלי קובי אוהד אותם כבר 30 שנה,מזכיר לי את האהדה שלך דובי לניקס ,אשכרה מזוכיסטים שנייכם ……
    את בודנהולצר אני ממש מסמפט הוא יכול להצליח בקבוצה אחרת כי ההוקס כמו הניקס נועדו לקטנות.
    אחלה פריוויו תודה דובי

  3. "הכל במקום" זה השיר שלו.. לדאבוני הגרסא בתקליט לא יפה כמו הגרסא שג'מג'מתי איתו בבארבי הישן. זה היה יכול להיות באלדה מלודית יפיהפייה שבקלות היה נכנס לפליי ליסט של גלגל'ץ אלמלא השורה "הקונדום המשומש מוטל זרוק על הסיפרייה." .

    אני בקלות יכול להבין למה ביירות הוא השיר של דובי.

    לגבי אטלנטה מצב של 1-4 קלאסי. בדיוק מאותה הסיבה ש SA הם אחד עד ארבע במערב.

  4. אטלנטה ממשיכה עם אותו הרכב ואותו מאמן –
    מתכון בטוח להצלחה בעונה הרגילה,
    הם יסיימו את העונה במקום 2 או 3 במזפח.
    בפלייאוף יש להם מאצ' אפ טוב מול כל קבוצה שהיא לא קליבלנד –
    ולכן התחזית הפסימית היא חצי גמר מזרח,
    והתחזית האופטימית היא לא להפסיד בסוויפ לקליבלנד בגמר המזרח.

    דרך אגב, אסור לזלזל בתוספת של ספליטר –
    יש לו עבר משותף עם בודנהולצר, ולכן ישתלב בקלות בקבוצה.
    וחשוב מכך, יש לו נסיון בלשחק היטב לצד גבוה דומיננטי (דנקן),
    ואל הורפורד ירוויח מכך בגדול.

  5. וגם חשוב להוסיף –
    תענוג של פריוויו.

    "האיש במצודה הרמה", אחד מספרי המדע הבדיוני הטובים והחשובים (מאת פיליפ קיי דיק, יצא בשנות ה-60', והוא אחד מהספרים הראשונים שמתארים מציאות חלופית – בספר גרמניה ויפן מנצחות את מלחמת העולם השנייה)
    קיבל עיבוד טלוויזיוני.
    כחנון מושבע, אני גם מצפה בקוצר רוח לסדרה, וגם חושש מהנטייה של תסריטאי הוליווד לרטש קלסיקות
    (וואו, חנון ברמה של שלדון קופר)
    (רק הרבה פחות חכם…)

    אז אם העיבוד יהיה ברמה של הפריוויו של דובי –
    דיינו.

    1. קראתי רק ספר אחד שלו (״הצלם״) ומאוד מאוד אהבתי את הסגנון. לצירי אין בספריה של הקיבוץ עוד ספרים שלו…
      מנסיוני, עיבודים לטלוויזיה או לקולנוע יוצאים בדרך כלל איום ונורא ועדיף בכלל לא לצפות. אם המעבדים אמיתיים עם עצמם הפרוייקט לא יוצא לפועל (כמו המקרה של ״אלים אמריקאים)- בספר יש רבדים שקשה עד בלתי אפשרי להעביר למסך, בטח בעידן הוואם-באם-ת׳נק-יו-מא׳אם של ימינו.
      סדרת הקומיקס המופתית ״לוציפר״ עברה עיבוד כזה והטריילר נראה מחורבן להפליא.

      1. פיליפ קיי דיק זכה לאחד מהעיבודים המוצלחים ביותר אי פעם מספרות המדע בדיוני לקולנוע – בלייד ראנר
        (במקור "do androids dream of electric sheep")

        אני מקווה שאולי הפעם גם יצא מוצלח…

    2. וואו.. לא הכרתי! מקווה שיש בספריה הציבורית של ערד.

      אבל קראתי על זה. זה העולם בשליטת גרמניה הנאצית אחרי שהגרמנים ניצחו במלחמת העולם השנייה… זה בטח יהיה משהו אפלולי ואפוקליפטי סטייל מלחמת העולמות.
      או בעצם התלת רגליים?
      זוכר את התלת רגליים?

      1. "מלחמת העולמות" של h g wells,
        ספר נהדר, אבל סוג שונה של מדע בדיוני.
        אצל פיליפ קיי דיק בני האדם הם תמיד האויבים הגדולים ביותר של עצמם.

        אבל יש הרבה מן המשותף בין 2 סופרים אדירים אלו –
        שניהם פוליטים מאוד, ואצל שניהם הספרים הם פלטפורמה להבעת דעותיהם.

        1. אצל ה.ג. וולס הראייה היא פסימית, אנשים יכולים לעשות טוב אבל כנראה שלא, ותהליכים לוקחים זמן רב.
          אצל פיליפ קיי דיק, בני האדם הם נוראים, אבל לפחות אין לך מושג אם אתה כזה.

          1. יכול להיות שאתה אנדרואיד, יכול להיות שכל החיים שלך הם שקר (או רק 48 השעות האחרונות), האם מה שאתה עושה הם בגלל שאתה רוצה לעשות או בגלל שאמרת לעצמך (שקט. זה הגיוני בהקשר) ובכלל האם המציאות היא אמיתית או שהדמיון מציאותי.

  6. פעם אחרונה שצפיתי ב-"אפוקליפסה עכשיו",
    השנה הייתה 2001, ואני הייתי על גג של ביתם של משפחה פלסטינאית בלב חברון.
    הימים ימי האינתיפדה השנייה והחיסולים הממוקדים.
    בגלל שהוצבתי על הגג במסגרת שירות מילואים, לא הגעתי למשימה בידיים ריקות –
    הגעתי ל-"מוצב" עם: טוסטר, פק"ל קפה משובח, טלוויזיה, ווידאו, קלטות ווידאו של מיטב הקלסיקות,
    ורשימה של המון חברה מהפלוגה שרצו להעביר את החודש הקרוב בקרבתי
    (או נכון יותר לומר – בקרבת הטלוויזיה והטוסטר…)

    הסיבה שאני כותב את הסיפור הארוך והלא רלוונטי הנ"ל
    היא שהחוויה של לצפות ב-"אפוקליפסה עכשיו" באמצע הלילה, כאשר מגג הבית שבלב חברון נשמעים הדי התפוצציות, וקולות ירי מזדמן –
    היא לא פחות מחוויה מזככת.
    הביקורת על המלחמה מקבלת עומק חדש.

    אז אם יוצא לכם לבלות לילה על גג בית בלב חברון –
    אפוקליפה עכשיו. מומלץ בחום!

    TOP 5 של סרטים ללילה בחברון בזמן מלחמה:

    1. הניצוץ (כשג'ק ניקלסון פותח את הדלת, ופתאום נשמע פיצוץ אדיר בגלל חיסול ממוקד אי שם בפאתי חברון – המושג סרט אימה מקבל משמעויות חדשות)
    2. אופקליפסה עכשיו.
    3. פול מאטל ג'אקט (2 החלקים – הטירונות, והלוחמה בסמטאות. אחרי הסרט הסיורים הרגליים היו אקסטרה עירניים…)
    4. בוקר טוב ויאטנם (בשביל השביזות, בשביל האירוניה)
    5. סודי ביותר (אמצע הלילה, פתאום קול צחוק מתגלגל חסר שליטה של חבורת מילואימניקים שבוזים מציף את רחובות חברון. סוריאליזם 101)

  7. פריוויו מצויין שממשיך במסורת המאד מיוחדת שהתחלנו,
    לא מסכים עם הדיעה שאטלנטה לא השתנתה. התוספת של טיאגו ספליטר נותנת לאטלנטה פרונט ליין גדול מאד שלו, מילסאפ , ואל הורפורד, שיכול לעשות המון צרות להמון קבוצות. לדעתי אטלנטה התחזקה.

  8. דובי תודה על הפריוויו המרענן!
    אני חושב גם כן שהסגל השתפר באופן כללי אבל מה שקרה בעונה שעברה זה מן קסם שקורה בעקבות תנופה של הקבוצה… אני לא רואה את הקסם הזה מחזיק. זה היה משהו שבא בהפתעה בלי הרבה בסיס מתחתיו.
    אני לא רואה את העונה הקודמת חוזרת על עצמה ולכן אני מסכים עם התסריט הריאלי

  9. דובי תודה ללקק את האצבעות 🙂
    אטלנטה היא בדיוק הפוך משתיית רדבול עם וודקה , יותר כמו גלולת שינה…
    בכל אופן לא יודע אם התחזקו או נחלשו אבל אם המזרח בריא אני באמת לא רואה אותם משחזרים את השנה שעברה

  10. פריוויו מעולה, תודה.

    קארול הוא חתיכת אבידה, אבל יש כאן הזדמנות מעולה לשחק עם קורבר כ-3 ובמקביל לראות כיצד הקבוצה מתפקדת עם שרודר (חייב לשחק יותר העונה) וטיג כמובילי כדור או עם הארדוואי ג'וניור ב-2.

    עם זאת, לא אופתע אם ספלושה (בהנחה והחלים סופית מהפציעה באדיבות שוטרי ניו יורק או איפה שזה לא היה) יעלה בסוף בחמישייה כסטופר הגנתי.

    מה שעוד מעניין אותי בקבוצה, הוא האם אל הורפורד מסוגל להפוך לשחקן של 19 ו 9 . הוא לא היה כזה רחוק מזה לפני הפציעה שלו לפני שנתיים, והוא בשנת חוזה.

  11. מה שלי הכי הפריע, ואפילו צרם, בפרוויו המשובח הזה הוא הבלבול הקשה בין גודזילה וקינג קונג.

    סליחה על הרדידות וההתייחסות לטפל 🙂

    1. כשאתה אומר אמת, אתה לא חייב לזכור את כל הפרטים.. אמר מרק טווין וביקש לא להטריד אותו בזוטות כמו עובדות כשהוא מנסה להסביר את המציאות.

      אבל אתה צודק וזאת פדיחה. נשאיר אותה בכל זאת.

      1. תמיד טוב שיש מי שמדקדק יותר מדקדוקיך שלך.

        לאחר שהסבת את תשומת ליבי אני נוטה להאמין שהטעות מקורה בשגגה והיא אכן טעות של תום לב ולא נסיון מכוון להטות את דעתם של הקוראים (במיוחד בימים כאלה).

        לאחר התייעצות אתי החלטנו לתת לך את מלוא הנקודות כפי שביקשת אבל מחובתי להתריע שאתה נמצא כרגע תחת זכוכית מגדלת והפוסטים שלך ייבדקו בשבע עיניים כך שאם אתה מתכנן, גם במקרה, החלפה עתידית של מפלצות עדיף להמנע מכך, למען טובת הכלל.

        להעשרה בנושא מומלצת צפיה בסרט Pacific Rim

        בכל מקרה
        תודה ( על הפוסט)
        סליחה ( על הטרדה)
        ובבקשה (על תשומת הלב לכל פרט)

        1. אז אם כבר בודקים, רציתי להתוודות. בפריוויו של הניקס כתבתי שג'ריאן גראנט נבחר במקום 23.זה כמובן לא נכון, אבל לא תפסתם אותי.
          בפריוויו הנוכחי חסרה הא הידיעה במקום כלשהו. אין לי כוונה לגלות איפה.

        2. כיושב הראש הועדה (מטעם עצמי) לחלוקת פרסי "התגובה המוצלחת של השבוע", אני שמח להודיעך שאתה הזוכה המאושר!
          (וזה למרות שנשאורו עוד 3+ ימים עד לסיומו של השבוע)

          הפרס הוא תגובה צינית/מלגלגת/אירונית של דובי
          (אבל בכל מקרה מצחיקה…)
          שתפורסם בהמשך.

          דובי, לטיפולך!

          (וזה היה הנסיון הגמלוני שלי להאציל סמכות שמלכתחילה אין לי…)

          1. א. זה באמת יפה שאתה זוכר משהו משיעורי הלשון. בגילך זה לא מובן מאליו.
            ב. נותנים לך סמכות, ואתה פורח.
            ג. בשעה טובה יש פרח במדבר.
            ד. זה החתול של השכנים שקפץ לי על המקלדת.
            ה. ט.ל.ח
            ו. (החסרה מהועדה)
            ז.

    1. איזה משפחה למופת
      מזלו של האשך שלנו שלא הלך לו האחד התקין
      היה נשאר בלי כמו כריס פול ולפלופ

      1. אם אתה לא הכרת יש מצב שזה נסתר מאחרים. מחובתי…!

        ניק פיורי הוא סמואל אי ג'קסון. בשלב מסוים הוא, פיורי, נהרג. על המצבה שלו מופיע הציטוט הבא:

        "The path of the righteous man"

        אזכור למונולוג שהוא נוהג להשמיע בספרות זולה.

          1. ויפה שעה אחת קודם!

            יש לך גם את הנסיכה הקסומה להספיק…
            והטוב הרע והמכוער…
            ואפוקליפסה עכשיו..
            החיים קצרים מן!

        1. בין איזה 2 דמויות מספרות זולה ו כלבי אשמורת יש קשר ומהו ?

  12. וואו, כמה תגובות שלא קשורות לאטלנטה ?! אבל משעשעות, כולכם כאן ליצנים. דובי, גם אני שמתי לב לגודזילה לא רק ברץ'. ריי אלן לשלשת נצחון.
    קווין וויליס, אח איזה שחקן הוא היה, תענוג !
    אטלנטה צריכה לחשוש מנפילה ביכולת של קייל קורבר, ההבדל הקטן בין 48% לשלוש לבין 44% יכול לשנות לה את כל ההתקפה.
    ספליטר יהיה טוב מהמצופה בעיקר אם ידעו להשתמש בו בהתקפה כי בהגנה הוא כבר יתן גוף וגם זה משהו.
    הם לא הביאו שחקן יוצר שמסוגל לקחת על עצמו את המשחק בשלבים המתקדמים בפלייאוף כשהמשחק נתקע. התחזית הריאלית נשמעת סבירה, הם שוב יהיו טובים ושוב יפלו.

  13. כשמסתכלים על הדמויות הבולטות, ומבינים שהוחלף קארול בספילטר, אז באמת הפיהוקים משתלטים לגמרי. כן זה יכול להיות פרונט ליין חזק, אבל זה משעמם רצח. לא משחזרים בשום צורה את השנה שעברה.
    קליבלנד, שיקגו ומיאמי יעברו אותם במאזן, ויש עוד שמסוגלות להפתיע כמו מילווקי טורונטו וושינגטון שיכולות לעבור אותם במאזן.
    הם עדיין יעלו לפלייאוף וגם יכולים לעבור סיבוב. לא יותר מזה.

  14. אחלה קדימון דובי, ספליטר זה אחלה חיזוק,לשרודר יש הרבה פוטנציאל התקדמות והתפתחות ונראה שגם אופי והבנה שכרגע הוא מתאים להיות האיש ה-6, מקומות 2-4 במזרח סיכוי לא רע לעוד גמר אזורי

  15. אכן, פריוויו משובח!
    לצערי התסריט הריאלי נראה לי, ובכן, ריאלי וזה קצת עצוב כי ממש רציתי לראות אותם מתקדמים אחרי העונה שעברה

  16. הנדל"ן בערד עולה בגלל דובי,
    נהירה המונית ליהיות שכן של כותב מוכשר שהופף קבוצה
    שבלולית ושבלונית
    לאטרקטיבית.
    גם בנהריה המצב דומה, אולי תכתבו פחות טוב עד שאקנה דירה שם,
    אקופליפה בחברון (המציאות שווה יותר מכל דמיון) קטע שלא ישכח
    כל החיים, מדהים.
    בלייד ראנר אולי הסרט הכי טוב אי פעם )(אני מעריץ)
    אותו צריך לראות באווירה קולנוע ממוקדת
    את סודי ביותר חובה לראות עם עוד אנשים קורע בטירוף

  17. פיצוץ הפרוויו והתגובות , מאד מאד מהנה מחכים ומצחיק.
    "היפה הבנה" זה איך שמומי כינה אותי בעקבות ההצלחה המטאורית
    שלי בחידון 8 מ 11
    מאד כיף לחזור ולקרואר את הפוסטים והתגובות שלכם
    ברכות הגנה שמירה והצלחה לכולכם כולל הקוראים האלמונים
    🙂

  18. פוווווווו צלחתי את כל התגובות.
    פריוויו מעולה דבי, רק מה יש לך נגד ספולושה? אחלה שחקן בשביל השיטה של אטלנטה.

        1. זו דעה מעניינת. מאחל לך להגיע למסעדה שתשנה אותה.
          ספולושה בכל מקרה יותר מזכיר לחם פרוס של יום שני שאתה לוקח עם קופסת שוקולד שחר לשמירה במגדל ביום שישי בלילה.

  19. אני צריך לבדוק כדי להיות בטוח, אבל לדעתי נשבר כאן שיא של תגובות שאינן קשורות ישירות לגוף הפוסט.

    לא כולל הדו שיח האחרון שלי עם איל כמובן, בנושא ספולושה והפחמימות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט