מדריך להישרדות לרוקי בנ.ב.א. / סי. ג'יי. מקקולום – מאמר מתורגם

מדריך להישרדות לרוקי בנ.ב.א. / סי. ג'יי. מקקולום

קישור למאמר המקורי שנכתב ב:- 22-01-2015

 

תמונה של סי. ג'יי. מקקולום מווייפדיה.

 

אהלן לרוקים של הנ.ב.א.. עברו כבר יותר מארבעים משחקים בעונת הנ.ב.א. ואני מניח שיש לכם כמה שאלות לשאול. למזלכם הרב אני כאן לענות על שאלותיכם. יודעים מה? תחשבו עלי כאילו אני הוא ה"אני העתידי" שלכם, כאילו אני אתם בעתיד. למה שתרצו לחשוב כך? כי בשנה שעברה אני הייתי בנעליים שלכם. בשנה שעברה אני הייתי רוקי, ואני הייתי זה שחשב שהוא פיצח את העסק הזה. "רק רגע, אתם רוצים לומר לי שהם כבר הזמינו אוכל? עוגות סלומון, אספרגוס וסלט… והכול בחינם? אתם רוצים להגיד שאני לא צריך כל לילה לזרוק כסף על פיצה דומינוז עם חבריי לחדר בקולג'? נראה לי שאני הולך לקרוע את הליגה המחורבנת הזו כמו שקובי עשה."

ואז זה שוקע ואתה מעכל את זה. אתה מגיע למלון אחרי האימון ואתה כל-כך צף מעייפות שאתה מסתכל סביבך בלובי, ובוא הנה…

ואז עליך לסמס לחבר לקבוצה שלך: "אחי באיזה חדר אתה? אני יודע שאנחנו באותה קומה והחדר שלך ממש מול החדר שלי, אבל אני ממש לא מצליח להיזכר במספר החדר שלי."

העסק הזה טוחן אותך אחי, וזה רק יחמיר ככל שהעונה מתמשכת. אז תקשיב לי, רוקי שכמוך, יש לי כמה דברי חוכמה לחלוק איתך.

נסיעות זה לא בדיחה!

לא מזיז לי כמה נסעת בקולג', ולא אכפת לי באיזה כושר אתה. אם יש דבר אחד שאתה לחלוטין לא מוכן אליו כשאתה רוקי – זה הנסיעות. טוב, אז בהתחלה זה נראה שהנסיעות הללו הן לא ביג דיל. אנחנו באוקטובר ואתה עולה על המטוס בלוס אנג'לס בדרך לאוקלנד עם מכנסיים קצרים ומשקפי שמש, מעלה תמונה לאינסטגרם וכותב לצדה "אח'ש" (אחלה של יום).

אבל חכה רגע.

יש לך מזל שיש לך טיסת צ'ארטר במחלקה הראשונה, שזו הטבה בל תאמן. זה חוסך את כאב הראש של להגיע לשדה התעופה ולעמוד בתור כמו כל הנוסעים בטיסות המסחריות. אבל כל האוכל המפונפן והכריות המפונפנות שבמחלקה הראשונה לא יחסכו ממך את ההלם שבטיסה הראשונה שלך מהחוף המערבי לחוף המזרחי של ארה"ב באמצע החורף. נגיד שאתם משחקים בפורטלנד ביום שני בלילה והמשחק נגמר ב 21:30. עליך לצאת מחדר ההלבשה ולהיות במטוס ב 22:45 כי ממריאים ב 23:00 לניו יורק לשחק נגד הניקס. זה חמש שעות טיסה. אבל צריך להחשיב גם את שינויי השעון לשעון החוף המזרחי, וזה אומר שתנחתו בשעות הבוקר המאוחרות. ונחש מה, בחוץ עשר מעלות וסביר שמתישהו משך היום יהיה לכם אימון. כמה שאתה עומד להתנשף מהמאמץ, אחי…

בוא נקווה שהצלחת לישון במטוס, אבל יש סיכוי גדול הרבה יותר שהעברת בראש את המהלכים של המשחק או שראית אותם באיי-פד שלך כשאתה מנסה להבין איך לעזאזל החמצת את הקליעות האלו שאתה תמיד מצליח להכניס. אתה גם מנסה גם להבין טוב יותר את אופן ההגנה הקבוצתית שלהם. מדהים כמה איש הפעלולים הזה של הנ.ב.א. מלא-חיים, לא? אתה מגלה שההגנות הטובות ביותר בליגה כל-כך מתואמות ביניהן כשתמיד יש מי שעוזר לזה שבא לעזור לאחרים. זה נשמע לך קל. "זה בסדר, אחי, הבנתי את זה, אני כבר אשחק אותה."

אבל זה בכלל לא קל. עליך להיות בעמדה שאפשר לך לעצור את המסירה, וגם לסגור את השחקן שלך כדי שלא יקבל מסירה, כי הקליעה שלו משלוש היא קטלנית… אבל אתה גם צריך בו בזמן לשמור אותו שלא ייכנס לצבע…

מה אני אגיד לך? בהצלחה עם זה…

הרבה אנשים השוו את מצבו של רוקי בנ.ב.א. לזה של מצטרף חדש ל'פרטרניטי' בקולג' – "פיי בטה גמה", או "בטה טטה גמה", או קלוב חברי סגור אחר. אז לא, זה לא עד כדי כך אינטנסיבי. זה יותר כמו להיות שולייה. יכול להיות שהוותיקים בקבוצה שלך יתקשרו אליך 3-4 פעמים כל בוקר, בשעות מטורפות, כדי שתעשה עבורם כל מני שליחויות.

אלו בקשות לגיטימיות – לרוב אלו הבקשות הסטנדרטיות משולייה – אבל מה שבאמת משגע אותך זה לא מה שהם מבקשים ממך אלא הדרך בה הם מבקשים את זה. זה יכול לשגע לך את השכל כשאתה במצב בו בכלל לא ברור לך אם עכשיו זה יום או לילה. אבל אל תתחרפן אחי הצעיר, כי אם תתחרפן – פשוט יפילו את זה עליך במינון גדול הרבה יותר. ככל שתדבר פחות – כך הם פחות יבקשו ממך את הדברים הללו. אלן קראב, שהיה רוקי יחד אתי, לא הוציא מילה מפיו שנה שלמה, ולכן הם כמעט ולא בקשו ממנו מאומה. אני חושב שהם פשוט שכחו מקיומו. היתה לו תכנית משחק סולידית.

אם הייתי יכול לחזור בזמן ולתת לרוקי סי. ג'יי. עצה אחת חכמה זו היתה האמירה "לעתים פחות זה הרבה יותר." מחוץ למגרש לעתים פשוט עדיף לסתום את הפה. אני הייתי זה שלא הפסיק לדבר ולכן הייתי זה שמביא לכולם את כנפי העוף לפני הטיסות או את הקפה של הבוקר. אני הייתי זה שקנה כל שבוע את חפיסות הקלפים. היו לנו כמה וותיקים ששיחקו בקלפים במטוס. הבעיה היא שכשאנשים מתחילים להפסיד, יש להם נטייה להאשים בזה את הקלפים ואז לקרוע אותם לגזרים. אלן ואני קנינו חפיסות קלפים מכל מיני סוגים, אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו חייבים לקנות רק קלפי ניילון תוצרת "בייסיקל". והסבונים בנסיעות… חלק מהחברה אהבו סבון רך ולא את הסבון הסטנדרטי שהמלון נותן לך. הם שילמו לנו בנדיבות כדי שנשיג עבורם את המוצרים, אז זה פחות הפריע לי. היתרון שבעסק הזה: הם תמיד דאגו לנו.

החלק הקשה ביותר עבורי היה לסחוב את שקי הכביסה כשהייתי פצוע והסתובבתי עם קביים בחצי הראשון של העונה. תודה לאל שהקבוצה שלנו היתה צעירה יחסית ולכן לא היו הרבה מדי וותיקים שהיה עלינו לסחוב את הציוד עבורם. תמיד דאגנו לכך שדיים [דמיאן לילארד] יסחב בעצמו את תיק הכביסה המחורבן שלו. למרות שסביר שהחבוב הזה יגיע לפחות פעמיים לאול-סטאר, הוא עדיין צעיר מדי מכדי שנאפשר לו לתזז אותנו, אז גרמנו לכך שהוא יסחוב את התיקים שלו בעצמו.

אני אומר זאת פעם אחת בלבד, כי סביר שאני בכלל לא צריך לומר זאת: לא לאכול במקדונלד, לא לאכול בוונדיז, לא לאכול בבורגר קינג (בעצם , אולי לאכול קצת כי הצ'יפס שלהם ממכר) כי כעת אתה מקצוען. עליך להקפיד על מה שאתה אוכל. פורטלנד טובה מהבחינה הזו כי כולם פה שומרים על הבריאות שלהם. כשאני רואה אנשים שאוכלים סלט כרוב לארוחת צהריים, אני באמת מרגיש רע אם אני אוכל המבורגר או משהו כזה.

כשהקבוצה נותנת לך שתי ארוחות חינם ליום אין לך שום תירוץ לאכילה לא-נכונה. אני אולי מוזר אבל הרגע המפעים ביותר עבורי, זה שבאמת הבנתי בו שאני בנ.ב.א., הייה כשהגעתי בפעם הראשונה לארוחה הקבוצתית וראיתי את כל מה שהכינו לנו.

אני למדתי באוניברסיטת ליהיי (Lehigh University) [שנמצאת בבית-לחם שבפנסילבניה. המתרגם] ואולי זה שונה באוניברסיטאות הגדולות, אבל אצלנו האוכל היה מסוג אחד שאתה או שאוהב או שנשאר רעב. או שאכלת מה שקבעו לך, או שהיית תלוי ביכולות הבישול שלך. אם יימאס לך אי פעם מהאוכל בנ.ב.א. כל מה שעליך לעשות הוא להיזכר מה היה לך לאכול בקולג' כשהאימון נגמר מאוחר וחדר האוכל נסגר בשמונה בערב, כך שלא יכולת להשתמש בתלושי הקפטריה שלך. תודה לאל על איטריות ראמאן. נודלס או חברה שיודעת לבשל היו קריטיים. זוכר את זה? כשאתה צריך סנדוויץ' שייתן לך כוח, אם תאכל ביג מאק בלילה שלפני המשחק – יש סיכוי שתפשל בו ושיטביעו עליך דאנק.

כשהיית בקולג' לא יכולת להרשות לעצמך להכניס לגוף כל מני דברים אחרי כל העבודה הקשה הזו. מי בכלל היה יכול להרשות לעצמו סלומון אדום עם אספרגוס ופירה תפוחי-אדמה, שלא לדבר על זה שיישאר לך קצת כסף לקחת את החברה לבילוי. בקולג' לקחת את החברה שלך לגלידה כי ידעת שזה יותר זול מאשר לקחת אותה לסרט.

אל תשכח מאיפה באת. תאכל את סלט הכרוב החינמי הזה, אחי, וחשוב יותר, תדאג להשתמש בכל מה שיש בחדר האימון כדי לעזור לגוף שלך. בנ.ב.א. יש לשימושך מכשירים ומתקנים שבחיים לא שמעתי עליהם לפני שהגעתי להיות רוקי: מכונות הנורמה-טק והגיים-רדי להחלמה הן כל-כך יקרות עד שבאוניברסיטת ליהיי לא יכולנו להרשות אותן לעצמנו. עליך לדאוג לכך שהכירופקטורים והמעסים של הקבוצה יהיו חבריך הטובים ביותר בנ.ב.א.. אם תדאג לאנשים הללו הם אלו שישמרו אותך בריא.

לא התכוונתי לומר שעליך לשנוא את מקדונלד. בוא נהיה ריאלים, מקדונלד זה דבר טעים. אבל כשהשעה היא עשר בלילה ואתה מת מרעב, אתה פשוט זקוק לסנדוויץ שתוכל להכין בבית. סנדוויץ' שכזה ימנע ממך מלרוץ בפאניקה למקדונלד באמצע הלילה.

אישית, אני מת על כריך שכבות ענק, סקובי דו סנדוויץ'. כשהייתי ילד אהבתי לצפות בסקובי דו ושאגי מכינים כריכי ענק מארבע פרוסות לחם, שבין כל שתיים מהן שכבות של חסה, בצל, בשר, הודו וסאלאמי והכול טבול במיונז וגבינה. אגב, נורא חשוב להכין את השכבות באופן מדויק ולא לערבב אותן.

כשהייתי ילד ניסיתי להכין את הסנדוויצ'ים הללו בדיוק כמו שסקובי דו עשה. גם אמא שלי ואחי אהבו זאת. לכן התחלנו לקרוא לזה כריך סקובי דו. אנחנו עדיין אוכלים אותם. אח שלי אריק עומד לנסוע לשחק כדורסל בסין והוא אומר לי: "יו, אני עומד להכין כריך סקובי דו, גם אתה רוצה?"

ויהיו לך זמנים רעים. יהיו לך תקופות משבר. ככה זה בנ.ב.א.. אני שברתי עצם ברגל בתחילת עונת הרוקי שלי והאמת היא שזה היה סוג של ברכה. היה לי כל כך הרבה זמן פנוי בזמן ששכבתי והחלמתי שהקדשתי המון זמן לצפות בוידיאו ולהבין במה המשחק שונה, והפעם מנקודת ראות אחרת. למדתי לעומק את שיטת הסינרגיה והקדשתי שעות על גבי שעות ללמוד את אופן המשחק של כל מיני שחקנים, במטרה להבין מה הופך אותם לכמעט בלתי ניתנים לעצירה במצבים מסוימים.

תוכל לקרוא את הסדרה שכתבתי על הגארדים המובילים ולראות על מה אני מדבר. כל הידע הזה נבע מלימוד בסינרגיה. במקום שאבזבז את הזמן שלך על משחק מחשב NBA 2K15, תלמד משחקנים אחרים, במיוחד כשאתה במשבר ועל הפנים, ופשוט תגנוב כמה מהמהלכים שלהם. אין לך שום תירוץ לא לעשות את זה בימינו כי אתה יכול לעשות זאת מהאיי פד שלך.

על המגרש, כמה מהמהלכים הם מהירים מדי בתחילה אבל כשמתרגלים אליהם הם כאילו הופכים לאטיים. יש מקרים בהם עדיף לעשות כדרור אחד ולהתרומם לקליעה במקום לנסות וללכת כל הדרך לטבעת. מהלכים פשוטים ומסירות פשוטות מפשטים את המשחק. אל תסבך את המשחק ששיחקת כל חייך.

ומחוץ למגרש, מחוץ למגרש אחד הדברים שסביר שאתה לא מבין בהם מאומה הוא ניהול הכסף שלך. אתה הופך מסטודנט קולג' שנאבק על קיומו הכלכלי ומנהל חמשת אלפים דולר בסמסטר (הלוואי), למישהו שמקבל שני מיליון לשנה לפני מס. אחד הדברים שתשים לב אליהם הוא שמעתה הבעיות של כולם הופכות לבעיות שלך כי אתה הוא האיש שהם פונים אליו. אתה המושיע שאמור לתקן את כל הבעיות בחיים של כולם. יהיו כאלו שירגישו שמאחר ואתה הצלחת – גם הם הצליחו. לוקח זמן להבין איך להתנהל עם הדברים הללו. האמת היא שזה בעיקר עניין אישי, אני חושב שמה שעליך לשאול את עצמך הוא: האם הבחור הזה היה אתי כשאכלתי פיצה זולה ושמרתי על כל אגורה?

תבחר בקפידה את הקרבות שלך. תחשוב היטב לפני שאתה מצייץ בפומבי, ולך לישון. ברצינות בחור קשוח שכמוך, פשוט לך לישון.

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. Mbk

    5 אוק 2015 01:37:53

    תודה על התרגום מולי , באופן אישי פחות אהבתי את התוכן ,ביחס למכתב שדורל רייט כתב לאחיו
    הוא לא חידש כלום ולא נתן טיפ או אינפורמציה שלא ידענו קודם ( 5שעות טיסה + 3 על הבדל הזמן בטיסה לחוף המזרחי , וואלה ! )
    הקטע עם הסנדוויצים והג׳אנק פוד מעורר גיחוך

    1. חיים כ

      5 אוק 2015 02:15:41

      דורל שחקן ותיק, אני מנחש שכבר נשוי עם ילדים.
      CJ רוקי, ילד בן 24.

      הבן אדם שיתף והוסיף נגיעה אישית לסיפור, יש כאלו שמעדיפים חציל בטחינה ויש כאלו שכריך סקובי דו.

      דווקא בגלל המכתב המאוד בוגר של דורל אני מעריך יותר את CJ אחרי החשיפה הזו.

      תודה על התרגום מולי!

      1. Mbk

        5 אוק 2015 11:30:50

        עדיין מגוחך
        כשבן אדם מרוויח 2 מיליון דולר לשנה ומתלהב מארוחות חינם כמו תייר בבופה אול אינקלוד באנטליה זה קצת מגעיל אותי
        אתה רעב , תאכל כמו בן אדם
        אתה מתפרנס מהגוף שלך תחשוב טוב לפני מה שאתה מכניס פנימה
        הפוסט של דורל רייט מעולה , סי גיי מקולום בינוני ומטה

    2. חיים כ

      5 אוק 2015 02:19:00

      ותכלס אלו צרות של עשירים, באיזה עוד אתר בישראל תמצא שני תרגומים למכתבים של שחקנים לרוקיז'?

      ברוך בורא הופס!

  2. דובי

    5 אוק 2015 07:03:25

    תרגום נהדר. עוד פיסה של הצצה לחיים של שחקנים מעבר למגרש, בלי תיווך אנשי PR.
    תודה מולי!
    דרך אגב, לאיזו סדרה על הגארדים הוא התכוון שכתב?

    1. איתן

      5 אוק 2015 10:36:06

      "סדרה" באורך 2 אלא אם פספסתי:
      http://www.theplayerstribune.com/elite-guards-101/
      http://www.theplayerstribune.com/underrated-guards-101/

      בכלל, גיליתי את הplayers tribune לפני כשנה ויש שם המון טורים נהדרים לא רק בכדורסל אלא גם בענפי ספורט אחרים.

      יש בו 2 קטגוריות שנותנות ממש הצצה אישית לשחקנים שאני ממליץ לעקוב:
      1. What the (Blank)? – שזה מדור בו השחקנים עונים בכתב ידם על 10 שאלות קצרות.
      2. Best Play I Ever Made – לא צריך פירוט…

  4. גיא

    5 אוק 2015 08:20:54

    תודה על עוד תרגום נהדר.
    בעולם של התגובות בנות 5 מילים או פחות בטוויטר או באינסטגרם,
    מאמרים כאלו חושפים זוויות שבדרך כלל, כאוהדים, אנחנו פחות חשופים להן.

  6. אפלטון

    5 אוק 2015 09:14:00

    וואו. איזה כיף המאמרים האלה.
    זה חייב להיות סדרה. סדרת הריאליטי החדשה של ה- nba, רק בכתב.
    מאיפה אתה מוצא את הכתבות האישיות האלו? אשמח לעזור בתרגום אם צריך, לא יהיה תרגום מוצלח כמו שלך, אבל אני אהנה מזה בטוח.

    3. מנחם לס

      5 אוק 2015 16:52:53

      ניב, אתה רציני בקשר לתרגומים? נתתי אתמול למולי עוד מאמר נהדר על אייברסון. אם אתה רוצה שאשלח לך מדי פעם (גם את מקללום אני שלחתי) אעשה זאת ברצון!

  7. אחד שמבין

    5 אוק 2015 09:33:39

    שלא יגמר מאמרים נפלאים!!
    אתה אומר:" בואנה הבחור הזה בן 19 ובשנה הקרובה הוא הולך לעשות כמעט שני מיליון דולר, נגמרו לו הצרות בחיים…
    ואז אתה מקבל הצצה לגוב אריות הזה ולביזנס הקשה הזה "נבא" מעיניו של שחקן.
    מדהים! שרק ימשך!

  8. איתן

    5 אוק 2015 10:50:25

    אם מישהו מעוניין להרחיב בנושא יש מאמר נוסף, הפעם של פטריק פטרסון מהראפטורס כדי לקבל זוית הפעם משחקן שאמור להיכנס לשיאו, כאשר הקודמים (דורל רייט-וטרן והנוכחי מקולום-שחקן עם 111 משחקים רשמיים):
    http://www.theplayerstribune.com/patrick-patterson-nba-draft-letter/

    אגב, הקיץ KD נכנס כעורך באתר, לדבריו כדי למנוע שקרים מהתקשורת. להערכתי זה בעיקר בשביל לשלוט עד כמה שניתן בדיבורים על הFA בסוף השנה והטירוף שיגיע לשיאו העונה.

    אגב2, ג'וש סמית כתב טור ששהפריך את העיוות שעשו לדבריו שהוא רודף בצע(כמו הסיפור המפורסם עם לטרל ספריוול, שאגב עכשיו הוא הומלס…) זה הטור:
    http://www.theplayerstribune.com/josh-smith-clippers/
    שבא בתגובה לכתבות כגון זו:
    http://bleacherreport.com/articles/2530899-josh-smith-claims-69-million-salary-with-clippers-will-be-harder-on-family

  9. עגל

    5 אוק 2015 11:20:35

    מולי תודה על תרגום המאמר !
    אני מניח שצחקת ממש כשתרגמת את הקטעים הארוכים במקדונלד וסנדוויץ' סקובי דו. הבחור מתעסק לא מעט באוכל

  10. עגל

    5 אוק 2015 11:33:56

    שאלה לגבי האשל מהמכתב של דולר רייט: האשל לא קשור למשכורת אלא הוא תשלום נוסף עבור ארוחות שבא מתקציב הקבוצה? למה לשלם לשחקן ארוחות כשגם כך הוא אוכל עם הקבוצה במלון ?

    1. מנחם לס

      5 אוק 2015 17:05:20

      עברו הימים שאוכלים כקבוצה במלון. זה קורה רק לעתים רחוקות. תלוי גם אם נמצאים ללא טיסה ערב אחד או שני ערבים. ברוב המקרים שחקן מקבל $125 לארוחות ליום והוא דואג לעצמו מתי ומה לאכול.

  11. Berch

    5 אוק 2015 13:03:04

    תודה על התרגום המצויין.
    אני חושב שחלק החשוב הוא ההתנהלות הכלכלית.
    עצוב לראות שחקנים שגומרים בלי כלום בגלל תמימות והתלהבות ממוצרי צריכה.
    אלן אייברסון הוא הדוגמא שהכי מעציבה אותי….

  15. יאיר זעפרני

    5 אוק 2015 19:27:40

    אהבתי מולי, תודה!

    האמת המכתבים האלה מעניינים ומלמדים אני אנסה למצוא עוד כמה כאלה ואולי לתרגם אחד, או יותר טוב – להמציא אחד.

    בכל מקרה, מעניין אותי יותר לראות את המכתב של אריק מקולום לאחיו סי ג'י ועל טיפים שהוא נותן לו על איך להימנע מלשחק בליגה הישראלית.

  16. etayle

    5 אוק 2015 23:26:32

    נהדר. מה שמעניין זה שפורטלנד לא נראיתה כמו קבוצה עם מקרי ראש קשים במיוחד (כלפי חוץ למרקוס ,רובין,באטום ) נראים כמו חברי סבירים .
    מעניין לשמוע איך זה להיות "צעיר" ליד קובי\כרמלו\לברון למרות שסביר להניח שהתעלמות מוחלטת תהיה הנורמה במצב כזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט