אין חדש תחת השמש – פריוויו בוסטון סלטיקס עונת 2015-2106/עגל

celtics_fig1a

שם: בוסטון סלטיקס, מאז ולתמיד. הקבוצה המעוטרת בליגה (מומי ?), עם הכי הרבה מסורת (מומי ?!), אוהדים שרופים ובארים חמים. כדי לעצבן את מנחם הנה סיפור שמשווה בין האוהדים בנבא ובאירופה. פעם הגעתי לבוסטון לכנס וישנתי אצל חבר. עם הנחיתה היה לי קצת זמן פנוי ורצתי לסיור בעיר והמקום הראשון הוא כמובן הגארדן המיתולוגי. הלכתי ברחובות לכיוון הכללי והסתמכתי על העוברים ושבים, זה הרי ברור שכל עובר אורח יסביר לי בדיוק איך להגיע לאולם. מה מרה היתה אכזבתי כשאחד אחרי השני, גברים ונשים, לא ידעו היכן האולם ממוקם. שנים אחר כך ביקרתי בברצלונה, שם זקנים וטף הכווינו אותי במדויק אל הקאמפ נואו. היתכן שבחלוף השנים הטובות הועם זוהרו של המועדון ? איך נפלו גיבורים ואבדו נכסי-טרייד במלחמה ?!

אולם : TD Garden. למי שמגיע לעיר ולא רוצה להסתמך על המקומיים הנה המיקום:

celtics_fig2.jpg

מאמן: בראד סטיבנס, מאז יולי 2013. עוזרים: Jamie Youn , Jay Larranaga, Micah Shrewsberry, Walter McCarty

מאזן בעונה החולפת: 42 נצחונות, 40 הפסדים, נכנסו לפלייאוף (זה המזרח, כן ?) וכולנו זוכרים איך. נכון שהקאבס העדיפו את בוסטון החלשה בסיבוב הראשון, אבל היו שריננו שלבלאט יש סנטימנטים לעיר, שלברון ניקנק את מיאמי כדי להראות לריילי למי יש חציל יותר גדול, ושלברון זימבר את אינדיאנה שנואת נפשו. כנראה שכל התשובות נכונות. בפליאוף המאזן כבר היה הפסד 0-4 בסיבוב הראשון, אבל בוסטון הצליחה לנטרל לבלאט את השחקן השלישי בטיבו בקבוצה.

שחקנים שהגיעו: טרי רוזייר, ג'ורדן מיקי, ואר. ג'יי האנטר (רוקיז), דיוויד לי, אמיר ג'ונסון, זוראן דראגיץ' (האח של, רק הגיע וכבר שוחרר), פרי ג'ונס ה-III (אני מניח שהוא שיפור משמעותי לעומת דגם II ).

שחקנים שעזבו: ברנדון באס, ג'ראלד וואלאס, פיל פרסי.

 

חמישיה:

בראד סטיבנס מסווג את השחקנים לארבעה סוגים: "מטפלים בכדור", "כנפיים", "סווינגים" ו"גדולים". אנחנו ניצמד לחלוקה המסורתית ל-5 עמדות, ואז יש לו בקבוצה:

פוינט גארד: מרקוס סמארט, שוטינג גארד: אייברי בראדלי, סמול פורוור: איוון טרנר, פאואר פורוורד: אמיר ג'ונסון, סנטר: ג'ארד סולינג'ר.

בספסל יש לו:

פוינט גארד: אייזיאה תומאס, שוטינג גארד: ג'יימס יאנג, סמול: ג'יי קראודר, פאואר: דיוויד לי, פרי ג'ונס, ויונאס ירבקו, סנטר: קלי אוליניק וטיילר זלר.

סה"כ ספרתי ארבעה חיוורי פנים, אחד מוקה ואחד שוקו.

 

מה היה: הגרף מראה את הפאואר רנקינג של בוסטון בשלוש השנים האחרונות.

ככה נראית קבוצה בבניה. כדי למנוע שברון לב לאוהדי הסלטיקס אנחנו לא מראים את השנים 2008-2011.
ככה נראית קבוצה בבניה. כדי למנוע שברון לב לאוהדי הסלטיקס אנחנו לא מראים את השנים 2008-2011.

בוסטון היתה קבוצה בינונית. האסטרטגיה שלה קצת יותר מכובדת מזו של פילי – היא אספה נכסים מכל הבא ליד וחיפשה באופן נואש כוכב שיקח אותה על הכתפיים, בעידן שאחרי שלושת הטנורים הגדולים ורונדו. להבדיל מפילי היא מנסה לשמור על שחקנים טובים ונותנת פייט. בעונה הקודמת לא ידענו מה לצפות ממנה.

בוסטון התחילה את העונה בצורה חלשה ואז הלכה והתרסקה עד לתחתית הליגה. פתאום באמצע העונה, סביב פגרת האולסטר, הקבוצה החלה להתגבש וזינקה בדירוג למקום ה-20 בליגה בערך. כידוע, בשבועיים האחרונים הא נתנה את הפוש הסופי (הפרחים לקליבלנד) ונכנסה לפלייאוף.

בוסטון היתה קבוצה בינונית והיא נשארה כזאת. גם השנה לא ברור מה היא תיתן והיא עדיין לא מצאה כוכב, ומצבה בעונה הקרובה דומה מאוד לזה של העונה הקודמת. אחר השנה האחרונה המוצלחת דני איינג' הימר ונתן חוזה יפה מאוד לג'יי קראודר של 35 מיליון לחמש שנים. האם קראודר יצדיק את האמון הזה ? איינג' חיזק את הקו הקידמי עם אמיר ג'ונסון ודיוויד לי, שהגיע מהאלופה שם נדחקו רגליו. שניהם לא ממש תחליפים לגארנט אבל זה מה שיש בינתיים. מרכוס סמארט הגיע בקול תרועה די רמה אבל הסתבר שהוא פחות מוכן לליגה ממה שחשבו וגם איתו ישנם סימני שאלה. מה שכן, השחקן אהוב ומתאים מאוד למנטליות של המועדון.

תרחיש פסימי: הלב של הקבוצה, בראד סטיבנס, מוכיח שהתקוות בו היו מוגזמות, והוא לא מצליח לחבר את החלקים הבינוניים שיש לו לקבוצה מנצחת עם שיטה. העונה מתחילה באופן בינוני אבל בהפוך למגמה של העונה הקודמת מתרסקת אחרי פגרת האולסטר לתחתית הקונפרנס המזרחי. כמה מקומות מעל לפילי, אבל עדיין. בקיץ כסאו של סטיבנס מתנודד איינג' עורך מכירת חיסול.

תרחיש אופטימי: הלב של הקבוצה, בראד סטיבנס, מוכיח שהציפיות ממנו היו ריאליות ומתחיל להראות את מגע הקסם שלו. הוא מצליח לחבר חבורה לוחמת שכוחה גדול מסכום היכולות האינדיווידואליות. דיוויד לי מביא ניסיון של אלוף וקצת בשר, אמיר ג'ונסון מוכח שוב ככוח משמעותי בהגנה קרוב לסל ומצליח לשמור על האחוזים הפנומנליים שלו בהתקפה. פרי ג'ונס, אחת הגניבות הגדולות של התקופה האחרונה, נמנע מפציעות הברכיים שהגבילו אותו ומקבל במה להראות את האתלטיות שלו. סטיבנס מצליח לשלב את הרוקי ג'ורדן מיקי ככוח משמעותי מתחת לסל וקלי אוליניק וטיילר זלר נשארים סולידיים. המבנה המאוזן יותר של הקבוצה מוכיח את עצמו והפעם היא גומרת את העונה במקום החמישי המכובד ועולה לסיבוב השני ללא יתרון ביתיות אחרי ניצחון במשחק השביעי מול מיאמי.

תרחיש ריאלי: מה שהיה הוא שיהיה. הקבוצה ממשיכה במסלול איטי של שיפור ללא קפיצה לכאן או לכאן. חומר השחקנים לא רע בכלל ובמזרח החלש מבטיח לבוסטון מקום בטופ-10 אולם הוא לא מספיק כדי להיכנס לחמש הקבוצות הראשונות. אני מהמר על מקום 7 או 8 וקבוצה צעירה ומלהיבה שקל לאהוד. צפו מאיינג' למהלכים של ממש בקיץ הבא.

מנחם לס

הזקו והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 36 תגובות

  1. פריוויו מרענן
    אהבתי מאוד
    אם אני קלי אוליאניק אני עולה לכל משחק עם שום בגרב , הקארמה תחפש אותו ויתכן שגם קווין לאב עם לום ביציאה מהחניון

    נקודת החוזק של הקבוצה הוא בראד סטיבנס והגנתית הם בסדר גמור

  2. עגל בהצלחה גדולה עם העבודה,
    עם החומר האנושי המוצלח שיש בהופס
    בהחלט יתכנו המצאות שמשפיעות על העולם לטובה.
    עלה והצלח עגל וכל אחד מכם הצליחו בכל דבר שיהיה לכם טוב

  3. כל דבר שיעשה לכם טוב הצליחו בו
    (מה לעשות אני כותב ברמה נמוכה מאד יחסית לכותבים פה)
    🙁 אך 🙂 שמח שאתם כותבים טוב

  4. נהדר.
    מותר לאוהד יוסטון שזוכר את ההפסד בפיינלס של 86' לכתוב בנימה חיובית/סנטימנטלית על הסלטיקס?!

    ודרך אגב, האהבה האמיתית של הבוסטונאים השורשיים (הג'ינג'ים…)
    היא לקבוצת הבייסבול של העיר – בוסטון רד סוקס.
    יהיה קשה הרבה יותר למצוא אדם שלא יידע להסביר איך להגיע לפנוויי פארק.

      1. עיר הספורט מס' 1 ללא ספק.
        פשוט הבייסבול תופס שם את הבכורה
        (אני חושב שתקופת היובש של קללת הבמבינו רק חיזקה את האהדה לקבוצה. קצת כמו אוהדי הפועל תל אביב בכדורסל…)

  5. לצערי, לא חושב שיגיעו לפלייאוף. יותר מדי צרופי מקרים שהיו בעונה הקודמת לא יחזרו על עצמם (כריס בוש + פול ג'ורג' לא שיחקו חלק נרחב מהעונה, לשרלוט הכל הלך הפוך ואורלנדו עדיין חיפשה את עצמה. גם דטרויט תשתפר).
    אישית מעדיף את סולינג'ר בפאוור. הוא משחק טוב יותר עם הפנים לסל וגם הגובה מתאים ל-4 יותר מאשר ל-5.

  6. העומס בעמדות הפנים בשחקנים בינוניים פלוס יחסית שווים אחד לשני צועק טרייד. אני אוהב את הציוות של סאלינג'ר ואוליניק אבל אני לא חושב שיהיה להם הרבה זמן משחק להתפתח.

    איינג' צריך להחליט עם מי הוא הולך ולהחליף את השאר. סאלינג'ר יכול להיות סטרץ' 5 לא רע טיילר זלר הוא סנטר עם פוט' ולאוליניק יש גם לא מעט מזה. כל עוד נראה שעמדה 4 תפוסה ברובה על ידי אמיר ג'ונסון איינג' צריך לחשוב על מי הוא מוותר בתמורה לסמול פורוורד טוב.

    שמעתי שטורונטו מחפשים שחקנים קנדיים…

  7. מסכים איתך,קבוצה בינונית שלא הולכת לשום מקום ולצערו הרב של איינג' מקהייל כבר לא GM של איזשהי קבוצה בשביל להעביר לו איזה סופרסטאר.

  8. אייזאה תומאס הוא השחקן הכי טוב בקבוצה הזאת, משום מה תמיד משתמשים בשחקן הזה מהספסל, כאילו כל מה שיש לו לתת זה אנרגיות(בגלל שהוא נמוך?), שחקן טוב מאוד שנותן מספרים יפים.

  9. קריאה מהנה, מלאה הומור, תודה.

    בערב הדראפט ג'סטיס ווינסלואו לא ירד מהלוח. הסלטיקס סימנו אותו כגו-טו-גאי שאפשר לבנות סביבו קבוצה. התחילו טלפונים לשארלוט אשר בחרה שני מקומות מעל. השיא היה שבוסטון הציעו שש בחירות, מהן ארבע סיבוב ראשון, אך מייקל סירב והעדיף את קמינסקי. המנצח הגדול של הדראפט יצא פט ריילי.

    טרי רוז'יר ואר ג'יי האנטר הם פוינט וסקנד גארד בהתאמה, שנבחרו בדראפט בגלל היכולת שלהם לעשות נקודות. סמארט ובראדלי מוגבלים מאד בתחום הזה.

    ג'ורדן מיקי הוא הרים-פרוטקטור שבוסטון חיפשו. השחקן הראשון בלואיזיאנה סטייט מאז שאקיל לרשום עונה של מעל מאה חסימות. נבחר סיבוב שני, הרשים עם ממוצעים טובים בליגת הקיץ וקיבל חוזה.

    ג'ראלד וולאס הוא השריד האחרון מעיסקת ניו ג'רזי. שחקן מבוגר עם חוזה שמן, נשלח לגולדן סטייט, שבתורם שלחו אותו לפילדלפיה – מעוז הטנקינג של הליגה.
    בוסטון קיבלו תמורתו את דיוויד לי. כוכב. סוג של. במשחק הלפני אחרון בסדרת הגמר נגד קליבלנד היווה גורם משמעותי בניצחון גולדן סטייט, והראה שהוא עדיין בטופ של המשחק. אבל לסחוב קבוצה לאורך משחק שלם, לאורך עונה שלמה…

    אלה מצטרפים לג'ארד סולינג'ר הטוב, שכבר נמצא בקבוצה, ואליהם מתווספים ג'רבקו ואמיר ג'ונסון בסכום כולל של 17 מיליון… לדעתי השניים האלה מיותרים, וימנעו זמן משחק מהאחרים.

    פרי ג'ונס הוא סמול פורווארד בגובה 2.11 שמשחק עם הפנים לסל ויודע לשים את הכדור על הרצפה. אוקלהומה חשבו שזה דוראנט מספר שתיים, ובוסטון מקווים שסטיבנס יעשה ממנו משהו כזה.

    מועמד רציני ביותר לשחקן הטיפש של הקייץ: לואיג'י ד'טומה. הסלטיקס הציעו לו 2.75 מיל, הבחור העדיף לבדוק את השוק החופשי, ומצא את עצמו באיסטנבול עם 1.7 מיל בבנק.

    בדראפט הבא יש לבוסטון 4 בחירות סיבוב ראשון, ו4 בחירות סיבוב שני.

  10. אמיר ג'ונסון בחוזה לשנתיים- 24 מיליון דולר.
    זה בערך הדבר היחידי ששווה לשבור את הראש עבורו בכל מה שקשור לקבוצה המיותרת הזאת.

    אלוהים, איך לא שמענו עוד על גל התאבדות המוני אחרי ההחתמה הזאת???

    1. תירגע, הסוס שהחור של הליגה השנה. כל קבוצה תגיע בפחד למשחק מולם.
      הרבה נכסים שיניבו עתיד וורוד בקרוב מאוד!!!

  11. לאיינג' יש תכנית ברורה, עם שתי מטרות.

    1. לאגור מספיק נכסים לטרייד על כוכב גדול. עושה רושם שהוא בדרך הנכונה, יש נכסים על הנייר (בחירות דראפט), יש נכסים שמעלים את הערך שלהם (קלי אולניק, זלר, איזייה, בשאיפה כמה מהרוקיס), ויש נכסים שאולי כבר עכשיו כדאי לממש (סאלי).

    2. להכין צוות מסייע מספיק טוב, שישכנע את אותו הכוכב להגיע. כרגע הצוות המסייע טוב, אבל לא מספיק טוב בשביל למשוך כוכב. זה יכול להשנות, וזה תלוי בעיקר בהתפתחות של סמארט, והאם הוא יפרוץ ויהפוך למה שציפו ממנו רק לפני שנה. לפי דעתי על זה – על הכתפיים הצעירות והחזקות של סמארט- תקום ותיפול התכנית של איינג', ועל זה יוכרע האם בוסטון תפרוץ למעלה, או ימשיכו לדשדש באמצע המזרח.

    1. אף אחד מאלה שרשמת פה לא נכס לטרייד על כוכב גדול.

      והתוכניות הסדורות שלו רעות מאוד(בהנחה שזה כמו הקשקוש שכתבת פה).

  12. הץסריט הכי אופטי י של בוסטון הוא יתפרקות של ברוקלין ובחירת דראפט גבוהה שאולי תצליח לארגן להם טרייד נורמלי סוף סוף.

  13. בוסטון במצב נהדר,
    אין סיכוי שהם לא עולים לפלייאוף
    יש להם רק חוזים נוחים (גם החוזה של אמיר מובטח לעונה אחת בלבד)
    יש להם המון בחירות דראפט
    הרבה דקות לתת לשחקנים עם פוטנציאל + שחקנים עם פוטנציאל.
    כרגע יש 16 שחקנים ברוסטר , יהיה טרייד עד סוף העונה כנראה סאלניגר וטרנר ישלמו את מחיר הלחמניה והשוקו..

    1. בוסטון בכלל לא במצב מעולה. כן יש להם סיכוי להיכנס לפליאוף רק כי במזרח זאת לאם ממש חוכמה אבל חוץ מזה אין להם שום אופק השחקן היחידי שיכול להתפתח לסוג של כוכב זה סמארט והם מחכים לטריים על איזה סופרסטאר מה שנקרא שיהיה בהצלחה

      1. גם את עפולה לא בנו ביום אחד,
        יחסית לקבוצה אשר בונה את עצמה היא עושה את זה בדרך מעולה.
        נלחמת, לא מוותרת , אוספת שחקנים עם פוטנציאל ובחירות דראפט.
        יש הרבה אופק,
        יהיה טוב

  14. תודה על הפריוויו.
    היה כיף לראות אותם לקראת סיום העונה שעברה, פשוט נלחמו כדי להגיע לפלייאוף.

    אני מאמין שאם דיוויד לי יגלה יכולת טובה הוא יוקפץ לחמישייה. לדעתי הוא עדיין יכול לספק 15 ו 9 למשחק כל ערב.

  15. אחלה טור, תודה.
    אבל –
    הסלטיקס ניסו לעשות מיני טאנקינג במהלך העונה , ואיינג' פתח בתחרות עם הניקס מי זורק יותר שחקנים ומחליש את הקבוצה שלו. הבעיה שלאיינג' אין את דרק פישר בעמדת המאמן.
    סטיבנס הרס לו את התוכנית.
    איינג' ניסה להנחית שחקן גבוה איכותי בקבוצה והציע לפילי חבילות שחקנים ובחירות דראפט תמורת נואל ואוקאפור (כולל את סמארט) – פילי אמרו לא ואז הו ניסה להשיג את ווינסלו ולא הצליח.

    הבעיה של איינג' היא שברוקלין לא מתכננים להיות גרועים וכל הבחירות שישי לו ביד ( כולל של הסלטיקס עצמם) יהיו כנראה מחוץ לעשיריה הראשונה.
    הסיכוי היחיד של הסלטיקס לצאת ממוד הבינויות הוא לתפוס קבוצה במצב של אל חזור עם הכוכב שלה ( קוין לאב- מינסוטה , כריס פול – פליקנס, פאו גאסול -ממפיס) ולשפוך עליה ערימת שחקנים ובחירות דראפט.
    סיכוי קלוש

  16. אהלן אחי הבכור,
    מצטער שרק עכשיו אני מגיע להגיב על הכתבה, אבל ממש מעולה, כרגיל.
    עקפת אותי בסיבוב בידע על הקבוצה, וכמובן שאני מסכים עם כל מילה. נראה שמה שאיינג' הכי אוהב לעשות זה להכין את הצ'יפים לטרייד גדול, כמו שאמרת, והוא מנסה לחזור על תרחיש קיץ 2007.
    תמשיך ככה,

    יאללה ביי, נתראה בטיול אופניים הבא.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט