בנים, על בנות ולמה לא כדאי לפגוש את בקי האמון בסמטה חשוכה/ אוהד סאן אנטוניו

(מאמר תגובה נוסף למנחם)

כאבא ל-3 בנות שעוקפות אותי בסיבוב בצליעה קלה לאחור, קשה לי להתמודד מול טענה המטילה ספק בכשרונן של נשים. מצד שני, עם עובדות קשה להתווכח. אין נשים בתפקידים הללו בליגות הבכירות בעולם (NBA, פוטבול, הוקי, ליגת האלופות כדורגל).

ההגיון הפשוט והמוגבל שלי כגבר טוען שאם נשים יכולות להיות אסטרונאוטיות, מדעניות מבריקות, פוליטיקאיות, מנהלות בכירות או כל מקצוע אחר שהן רוצות, הן בטח יכולות להיות מאמנות, GM  או בעלות של קבוצות מקצועיות בספורט.

האמת, זאת לא חוכמה כל כך גדולה.

• לנהל קבוצתNBA זה בטח לא יותר קשה ממה שמקסין פייברג מנהלת באינטל
• להיות מאמנת של קבוצת פוטבול זה בטח לא דורש אתגר אינטלקטואלי גדול יותר ממה שעושה פרופסור עדה יונת זוכת פרס נובל
• ולהיות בעל מועדון ספורט כמו ברצלונה או ליברפול זה לא יותר מורכב מאשר להיות מזכירת מדינה או מועמדת לנשיאות.

האמת היא שאם באמת נעשה חקר ביצועים מדעי לתפקידים האלה, כדאי לנו, הגברים, לשמור על צניעות אפילו גדולה יותר (או במילים יותר פשוטות:  כדאי לנו לסתום את הפה.)

רוב מי שמחזיק במקצועות האימון, ה- GM  או בעלי הקבוצה הם לא העפרונות הכי מחודדים בקלמר והמחדד גם לא משהו.

שנשווה את בעלי המקצוע האלה בארץ?

הרי אתם צריכים להודות שרוב בעלי הקבוצות הן ספק נוכלים, ספק פושעים שמחזיקים קבוצות בשביל הלבנת כספים של ארגונים מפוקפקים או מטעמים בלתי מובנים של משחק בצעצוע או אובדן שפיות.

על מי אנחנו מדברים? על טביב? על ג'קי בן זקן? פרוספר אזגי? מוטי אמסלם? יואב כץ?

על איזה אנשי מקצוע אנחנו מדברים? ברקוביץ? שלמה שרף ? מוני פנאן?
רוב ההצלחות של הכדורגל והכדורסל נובעות מעובדה פשוטה אחת שבדרך כלל מצליחה: שופכים כמויות בלתי פרופורציוניות של כסף (גאיידמק, גולדהאר, שחר, ברקת), מקבלים הצלחות ברמה הארצית וכשלונות מביכים ברמה הבינלאומית (הדברים נכתבו לפני הפאדיחה האחרונה של מכבי היום)

אבל גם בחו"ל, אני ממש לא נופל מהכסא מהרמה המדהימה של האנשים האלה:

• סטרלינג? קובאן? ג'ים בראס?
• דרק פישר? תיבודו? מקהייל? רפא בניטז? סקולארי?

ובמדבר הרי כל דרדר פרח, לכן אנחנו מלאי התפעלות מפועלם האגדי של אושיות הסטוריות כמו פיל ג'קסון, פפ גוארדיולה או אלכס פרגוסון. אנשים שהיו ברגע הנכון ובמקום הנכון ואולי גם היתה להם תכונה או שתיים כדי להצליח.
אפילו אנשים כמו שמעון מזרחי, עורך דינה של דורסת הנער גל בק (בין שאר מעלליו) מקבלים את פרס ישראל כאילו היו איזה מאור מוסרי דגול.

הרי אם ננתח קצת העמדות הללו, נגיע למסקנה העגומה שרוב המחזיקים בתפקידים האלה הזה הם במקרה הטוב חבורת מזליקו או במקרה הרע, אנשים לא יציבים נפשית שספק רב אם היו היו מצלחים מחוץ לעולם הספורט:

• פיני גרשון אולי מח הכדורסל הכי טוב שהיה פה בארץ לא היה מחזיק בארגון עסקי שנייה וחצי (בדיוק כמו אוברדוביץ ). כבר ראינו איפה הוא שם את הכסף שלו.
• האם שנקלי ופייזלי של ליברפול הגדולה היו מצליחים לנהל חברה ליברפולית עסקית מצליחה?
• כמה גאון היה בראס האבא בלייקרס של שנות ה- 80 או כמה הליגה הבינה שכדאי לה ששוק בטלוויזיה הכי חשוב במערב יקבל את השחקנים הכי טובים, שהיה להם מבנה אישיות מדהים שהביא ללייקרס הרבה יותר ממה שהם חלמו עליו.
• האם פופ הוא באמת מאמן כל כך נפלא? (למרות שהוא קונה את החליפות שלו בוול מארט) האם זה עושה אותו חכם יותר? גאון יותר? אדם טוב יותר? כמה אליפויות הוא בעצם הפסיד?

אז אם זה כל כך פשוט  איך זה שאין נשים במקצועות האלה?

במשפט אחד: כי זה לא ב- *** שלהן.

ובכמה משפטים, קצת הסבר על התופעה:
בסרט הכל כך נפלא "הכל בראש" (שכחתי איך הוא נקרא באנגלית), בארוחת הבוקר האישה לא מפסיקה להיזכר בטייס הברזילאי החתיך שיצאה איתו לפני 10 שנים והגבר משחזר את מהלכי הכדורגל האחרונים מאתמול תוך כדי קריאה במדור הספורט בעיתון.
ראיתי הרבה מאד סרטים על גברים ונשים, קראתי אלפי ספרים ועשיין לא מצאתי ביטוי מזוקק יותר להבדל הפשוט ביותר בינינו.

העניין הוא שלגבי 99.99% מהנשים, הם לא שם. עולמות התוכן שלהם קצת אחרים.

• הן לא הולכות לישון עם הרבע האחרון של משחק 7 של הספרס דטרוייט מ- 2005
• הן לא מחשבות בארוחת הבוקר את האפשרויות לעשות טרייד על טוני פארקר (החולה המדומה)
• ואחרי שהן יוצאות מהבוס הן לא נזכרות בזריקה הזאת של ריי אלן ב- 2013.

אני לא בחורה ואין לי מושג על מה הן כן חושבות. אני מקווה שעל כביסה, ילדים וכאלה, ולא על ג'ורג' קלוני, ברד פיט, ג'ון הולמס או על חופשה במאלדיבים ולא איתי.

גם נשים שהיו שאקליות שפיציות בתור ספורטאיות לא בחרו בתחום האימון/ ניהול/ בעלות:
לא יעל ארד, לא מרטינה נברטילובה, לא אסתר רוט שחמורוב ולא נאדיה קומנצ'י.
למה?
אולי בגלל שהן חכמות מדי להתעסק עם הח** הזה, שהם הכירו כל כך טוב מהשנים שהם היו בצד שמקבל את כל הצעקות, החומרים הספק אסורים וכל המתח הזה שיכול לשבור גם את הדלאי למה.
כשאני חושב על זה יותר לעומק, יכול להיות שאותו "באג" מצער שקיים בראשינו חובבי הספורט, הוא דווקא קללה ולא ברכה?

אז למה בקי האמון היא הדבר הכי קרוב לאליס מילר של ה- NBA

כי בכל זאת יש 0.01% של הנשים שהן כן.
כן אוכלות, שותות, נושמות, חיות ומזיינות כדורסל.
יש נשים שלא ייקחו שבויים ולא ייראו בעיניים (אולי התכונה המבדילה הגכי חשובה בין חובבי כדורסל כמוני לבין מי שבאמת עושה כסף מזה).
ויש נשים שהקוביות נתנו להן 6:6 כדי שגם יגיעו לעמדות המשפיעות בעולם התוכן הקשה הזה (התכונה המבדילה השנייה שמפרידה בין עשרות אלפי אנשי מקצוע טובים לבין עבודה באחת מתוך כמה מאות בעלי תפקידים באחת מ- 4 הליגות המקצועיות הטובות בעולם)

וכאן, הגענו לדבר על בקי האמון.
ואני מציע לכם שלא להתייחס אליה בתור "עוד תרנגולת", אלא תרשו לי לצטט עוד סרט אנימציה לילדים שאני מת עליו באופן מיוחד (Puss in boots – החתול במגפיים): מדובר כאן ב"מיצי רעה".
שהבייבי פייס ותסרוקת זנב הסוס לא יטעו אתכם, מדובר כאן בנמרה אמיתית עם ציפורניים שמוכנות להישלף (רק תראו איך מסינה מזיע כל הזמן ליד הספסל וזה לא בגלל שהוא מזועזע מהטעם של הטקסאנים בבגדים).

בקי האמון כבר הוכיחה בעבר עד כמה המסירות  שלה לכדורסל פורצת גבולות
היא פאקינג ערקה מארצות הברית לנבחרת רוסיה כדי לשחק באולימפיאדה, אחרי שלא נבחרה לסגל של הנבחרת האמריקאית.
האם אתם מכירים מקרה דומה?
(אליס שלזינגר היא הדבר הכי דומה, אבל עדיין יש הבדל של שמיים וארץ)
אם אני הילדים של בקי האמון, אני לא הייתי רוצה לישון איתה לבד בבית בלי אקדח של 9 מ"מ מתחת לכרית בזמן שאני מעלה את הנושא של work life balance.
נשים כאלה באופן אישי קצת מפחידות אותי, למרות שאליס מילר היום מתבודדת בחווה בהודו ומתקיימת מנבטוטים ומדברת אל פרחים.

הערות/ תיקונים ותוספות:

• גולדה מאיר ראשת הממשלה הראשונה של מדינת ישראל תיזכר לדיראון עולם כראש הממשלה הגרוע ביותר בתולדותיה. אישה אטומה, טיפשה ויהירה. כן, גרועה יותר מאהוד ברק, אריק שרון וביבי נתניהו גם יחד.
  מי שטוען שאישה לא יכולה להיות הכי בעולם, הנה, ההוכחה.
  3000 משפחות מודות לה באופן אישי על השינוי במצבן המשפחתי ועוד 2.5 מליון איש שחיו אז, על הנקודה שבה התחיל הרס המפעל הציוני.

• הזאתי שפייר קירי טחן?
  זכתה ב- 2 פרסי נובל שונים (אחד בלעדיו) ואפילו הבת שלה קיבלה פרס נובל, מה שאומר שיש מצב שמארי קירי (או כל אישה אחרת ) היתה קצת יותר חכמה מתרנגולת.
  אני לא מתאפק שלא להוציא מהבויידם את כל בדיחות הפולניות שלי ("נו, פייר, אתה רואה, אמרתי לך". "אני אשב לי בחושך ואזהר לי בשקט (הבחורה מתה מקרינה רדיואקטיבית)

• בשלהי המאה ה- 19, גדול חוקרי המח של אותה תקופה פול ברוקה הסביר ברהיטות מרשימה מדוע פראים (כושים בקיצור) ונשים דומים לקופים. הם יצורים נחותים, הסובלים ממבנה גולגולת קטן יותר הגוזרת עליהם מוח מוגבל העסוק בעיקר באלימות (כושים) ובעבודות הבית ורכילות (נשים), משום שהם אינם מסוגלים ליותר.  נדמה לי שמנחם היקר הוא שריד של אותה תקופה (הוא כנראה גם חי אז) שלא הצליח להשכיל ולהבין את השינויים המדעיים והחברתיים שחלו מאז.
  מנחם, לא נעים לי לעדכן אותך, אבל יש כרגע קוף שיושב בחדר הלבן ואישה רחמנא לצלן רוצה להחליף אותו.
  אגב, זה אותו מנחם שמתלונן על מאמני ה- NBA  שסובלים משמרנות יתר ואינם מסוגלים לעכל שינויים וחידושים (והוא אשכרה צודק).
  איך אומרים אצלינו: "הפוסל במומי פוסל".

• בפרק הבא, נעסוק בשאלה: "שופטי ספורט, למה?" ונעמיק בשאלה מדוע אנשים ספק בריאים נפשית מוכנים לעסוק במקצוע הדואג במקרה הטוב לאספקת ירקות העונה. ובמקרה הרע, גורם להם ולבני משפחותיהם לעסוק במקצועות אקזוטיים ואפלוליים הקשורים לכסף ולמצעים.