בחירות הדראפט הטובות ביותר מס 4#/ MBK

הבחירה ה 4 על פניו מבטיחה מאוד מצד אחד אבל מצד שני זה כמו להכנס למסעדת פועלים ב 15:00 אחר הצהרים

איו מקום להיות בררנים במנות פשוט אוכלים ממה שיש ומתפללים פעמיים שמה שנשאר לא משלשום.

הבחירה ה 4 כוללת רשימה ארוכה מאוד של שחקנים עם קריירה לא רעה כלל בליגה

אפשר גם לנסות להרכיב חמישייה לא רעה כלל כזאת שתביא אותך קרוב אבל עדיין רחוק.

באסט(ה) לשוק הכרמל 

אדי קארי (2001) , מרקוס פייזר (2000)

מאיגרא רמה ליד אליהו – מרקוס פייזר

חוזה ל -10 ימים

ג'ים ג'קסון (החליף המון קבוצות קלעי לא רע), ג'אמל משבורן (הגיע מקאנטקי ויחד עם ג'ייסון קיד וג'ים ג'קסון היה חלק משלישיית JJJ בדאלאס), דוניאל מארשל (חבר של דורון שפר מחזיק בשיא בליגה ל 12 שלשות למשחק בצוותא עם קובי בריאנט), לאמר אודום (בהנחה שהנחיר נקי מסמים ומהקרדשיאנית) , סטפון מרברי (נבחר 4 בדראפט המעולה של 1996 , כיום עוסק בשיווק נעלים במידות 33 -34 בקניונים בסין).

12 הנבחרים

מאמן

ג'רי סלואן (1965) – לפני קריירה ענפה כמאמן היוטה ג'אז לג'רי סלואן גארד/פורוורד הייתה קריירה יפה של 11 שנים בליגה מתוכן 10 שנים בשיקגו בולס . 14 נקודות למשחק + 7.5 ריבאונד. להיכל התהילה הוא נכנס כמאמן וגם בנבחרת הזו הוא ישב על הקווים. נבחר 4 בדראפט 65'.

ספסל

דייב קאונס (1970,בוסטון) – הג'ינג'י  שנבחר ע"י הבוסטון סלטיקס בעונות שלאחר ביל ראסל. קואנס הקשוח היה שותף פעיל ל 2 האליפות של הסלטיקס בשנות ה 0 . נבחר אחרי בוב לניר, רודי טומגונביץ ופיסטול פיט.

גלן רייס (1989, מיאמי)  – נבחר ע"י מיאמי בבחירה ברביעית בדראפט בינוני ומטה. רייס היה שארפ שוטר נהדר ששיחק בדיוק 1000 משחקים בליגה. הוא הרבה לקלוע במדי מיאמי ושארלוט ואז זכה באליפות במדי הלייקרס (2000). הוא נבחר ל MVP של משחק האול סטאר דווקא במשחק בו MJ ניפק טריפל דאבל.

סם פרקינס (1984 , דאלאס) – תוצר נוסף של דראפט 84 וחבר של ג'ורדן וורת'י לצפון קרוליינה הגדולה של דין סמית'

PF\סנטר עם יד שמאלית קטלנית מ 3. הגיע פעמיים לגמר עם הלייקרס וסיאטל והפסיד פעמיים ליושב במרומים. לעת זקנה הפסיד עם אינדיאנה בגמר 2000 הפעם לליקרס.

ביירון סקוט ( 1983)  כיום מאמן כושל בן כושל  בלייקרס אך הוא ידע תקופה נהדרת כחלק אינטגרלי של השואו טיים של הלייקרס בשנות ה 80.

נבחר ע"י הסן דייגו קליפרס והועבר בטרייד ללייקרס עבור נורם ניקסון, אדי ג'ורדן ובחירות דראפט עתידיות. 3 טבעות במדי הלייקרס.

בשלהי הקריירה שיחק בפנתאניקוס אתונה וזכה להפסיד להפועל אילת

כיום מחפש את עצמו על הקווים בסטפלס סנטר.

מייק קונלי ג'וניור (2007) – בדור של פוינט גארדים קונלי ג'וניור הוא פוינט גארד תחת הראדר. שומר מצויין וחלק מהמכונה המשומנת של הממפיס גריזליס נבחר אחרי דוראנט והורפורד. רכז אמין ובחירה סופר סולדית. מתאים לממפיס כמו משקפי שמש לאלביס פרסלי.

קסבייר מקדניאל (1985) – נבחר ע"י סיאטל סופרסוניקס ה – X מן המקורי (לפני וולברין ושות') פורוורד קשוח שהיה פשוט תענוג לצפות בו. העביר שנים נהדרות בסיאטל. הדראפט של 1985 היה נהדר ומשופע בפורוורדים איכותיים (קרל מלון, אוקלי, דטלף שרמף, איי סי גרין, כריס מולין וכולם נבחרו אחרי מקדניאל).

גילוי נאות – האמת, את חיבתי לXמן קיבלתי ממשחק המחשב NBA 87-8. היה עולה מהספסל ודופק שלשות עם הקרש בהילוך איטי והתהדר בקרחת נוצצת על מסך הסופר VGA שקיבלתי לבר מצווה.

אנטואן ג'יימסון (אחלה החתמה כשחקן  6) – ג'יימסון קלע 20042 נקודות בקריירה, הוא נבחר ע"י טורנטו בבחירה ה 4 של דראפט 1998 שניחן בבחירות 1-2-3 בינונות ומעלה (אלווקנדי , מייק ביבי ורייף לפרנץ', הועבר בטרייד עבור וינס קארטר שנבחר חמישי ג"י גולדן סטייט, מוזר). על היהלום האמיתי של דראפט 1998 בפוסט על בחירה מס 9. ג'יימסון היה סקורר לא רע, בשיאו היה כוכב בליגה. זכה בפרס השחקן ה 6 של הליגה.

חמישייה

ראסל ווסטברוק (2008 OKC) – ראסל ווסטברוק הוא אחת מבחירות הדראפט הטובות ביותר בבחירה 4. הוא ניפק עונה בקנה מידה של MVP בעונה האחרונה ופספס את רכבת הפלייאוף, לך תבין את מה שרץ לו בראש, מצד אחד הוא עשוי מחומר של הגדולים ביותר מצד שני? עדיין יהלום לא מספיק מלוטש. הפספסוס האדיר הוא של מיאמי שבחרה במייקל ביזלי בבחירה ה 2 וממפיס שבחרה בקווין לאב ב 5 אבל משום מה העדיפה להעביר אותו למינסוטה עבור הבחירה ה 3 או ג'י מאיו. ווסטברוק פוטנציאל להיות הול אוף פיימר.

כריס פול (2005 ניו אורלינס) – השחקן הטוב ביותר מדראפט 2005 עד כה. האיש והשדים רכז עונה רגילה מופלא שחייב להוריד את הקוף מהגב ולנפק לפחות גמר ליגה שלא לדבר על טבעת. מי נבחר לפניו ? אלוף ליגה טרי בוגוט. מרווין וווילאמס ע"י ההוקס (פאדיחה רצינית של ההוקס) ודרון ווילאמס.

למרות שהייתי בפינה המקטרגת את פול הוא אחד ה PG המשובחים שהמשחק הזה ידע. חסר בו מעט רוע (יכול לקבל טיפים מקובי או מאייזה נניח) להשלמת החבילה המושלמת. יהיה הול אוף פיימר.

ראשיד וואלס (1995 וושינגטון בולטס) – דראפט 1995 היה משובח מאוד, דווקא ג'ו סמית הבחירה הראשונה תמוהה משהו. הבחירה ה 2 של אנתוניו מקדייס ה 3 בג'רי סטקהאוז חברו של ראשיד לצפון קרוליינה וקווין גארנט שדילג היישר מהתיכון בחמישית.

ראשיד וואלס הוא אחד ה PF הגדולים בתולדות המשחק ואולי בגלל הברגים הרופפים. היה לו פוטנציאל להיות אחד הגדולים ביותר אבל עדין הוא ניפק קריירה נפלאה בעיקר בפורטלנד ובפיסטונס עימה זכה באליפות, מבחינתי הייתי נותן לו חדר עם מרפסת עישון בהיכל התהילה.

סימן ההיכר שלו היה פאולים טכניים שהיה חוטף בסיטונאות (מחזיק בשיא העיברות הטכניות לעונה, שיא שלא ישבר לעולם: 41 בעונת 2000-1).

חלום – הוואלסים מהבד בויז 2 מול ליימביר ומהורן בזירה, אני מניח שזה קרב שיכל לשבור כמה וכמה קופות חסכון.

לא יקחו ממנו את חגורת האליפות 2004

כריס בוש (2003 טורונטו ראפורס) – יכול להיות שבחרתי בבוש בגלל החמלה על 4 שנים על תקן הביץ' של לברון ובגלל שהיה בסכנת חיים בגלל קריש דם בריאה? לא, האמת שבוש שתדמית ה CC בעוכריו הוא פועל יוצא של דראפט 2003 הכולל את לברון , וויד וכרמלו.

השיג 2 אליפויות עם הרבה עזרה מחברים אבל הוא חלק מטריו גדול בזכות ולא בחסד. בוש שהוא חצי סנטר חצי פורוורד בהחלט שחקן הפנים המודרני. נאחל לו בריאות ורפואה שלמה ואליפות המזרח יחד עם ווינסלו או שמנחם יאכל כובע במפגש הופס 2022.

דיקמבה מוטומבו (1991דנבר ) – אחת הבחירות הטובות והסולדיות והנדירות משהו בבחירה מס 4. כמה סנטרים כבר נבחרו מתחת ל 1-3? נבחר אחרי לארי ג'ונסון (UNLV חלק מאחת מקבוצות המכללות הטובות בכל הזמנים) ,קני אנדרסון וביל אוואנס. מוטמבו, חבר היכל התהילה, 2.17 בוגר ג'ורגטאון ויליד קינסאשה זאיר אחד מטובי שחקני ההגנה בכל הזמנים. נזכור לו את תנועות הנו נו נו לאחר כל חסימה ואת ההשתטחות על הפארקט עם הכדור האחרון והכי לאחר שדנבר ניצחה את סיאטל לאחר פיגור 0-2 והייתה למדורגת 8 הראשונה שהדיחה את המדורגת מס 1. מקום 2 בכל הזמנים בחסימות (שני להאקים , בשנים שווילט וראסל שיחקו לא ספרו חסימות), נבחר 10 פעמיים לאול סטאר והגיע לגמר עם אייברסון ופילידלפיה וטעם מנחת זרועו של השאק. פרש לאחר 18 עונות בליגה בגיל 42 (התחיל בגיל 25).

 

דיקמבה וחברים ישנים מג'ורג'טאון

 

מנחם לס

בעל האתר ועורך ראשי

לפוסט הזה יש 35 תגובות

  2. איש הערפל

    1 יול 2015 06:52:54

    קריש דם לא כריש דם 🙂
    ושוב אחפור על אותו וטו אומלל של שטרן בטרייד פול ללייקרס, אחד מה"מה אם" הגדולים.

    1. שגיא נאור

      1 יול 2015 09:10:40

      המשכורת העונה תישאר משכורת רוקי? אין איזו הגבלה למשכורת של אחרי חוזה רוקי? כמובן שבחוי הטלויזיה החדשים זה יהיה חוזה סביר וישאיר להם מספיק מקום.

  4. Berch

    1 יול 2015 07:41:20

    יופי של פוסט

    כאב לי הלב לראות את אייברסון ומוטומבו (בתוספת מספר נגרים) מפסידים בגמר ללייקרס. כל כך רציתי שינצחו.

    1. גיא

      1 יול 2015 10:21:45

      אין ספק שאתה צודק. לקאונס תואר רוקי השנה ב-71', MVP ב-73' ואליפויות ב-74' ו-76'.
      להכנס לנעליים של ראסל לא הייתה משימה קלה, וקאונס ביצע אותה בכבוד. שחקן שנתן 20 נק', 15 רב' בכל פלייאוף כשהוא הוביל את הסלטיקס. וחובה לזכור שבתקופתו שחקו כמה מהסנטרים הגדולים של המשחק – קארים בשיאו, ווילט של הלייקרס, אנסלד בווישנגטון.

      1. MBK

        1 יול 2015 10:59:16

        ווילט של הלייקרס היה עגלה
        וחוץ מזה שום ג'ינג'י לא נכנס לשום חמישייה שלי
        מספרים מכובדים ככל שיהיו לא פקטור אני מעדיף סנטר2.17 עם אנגלית מצחיקה ולב זהב בחמישייה שלי על ג'ינג'י 2.05
        אגב מוטמבו שיחק בעידן של האקים יואינג דוויד רובינסון שאק אז בוא לא נמעיט מערכו הם לא פחות טובים מויילט המבוגר ונופלים מקארים שהיה שליט ללא עוררין בשמות ה 70 עם 6 MVP מ 70 עד 80

        1. גיא

          1 יול 2015 13:35:50

          לקארים ללא מג'יק היו 5 MVP ואליפות אחת.
          אולי ווילט של הלייקרס היה עגלה, אבל בוב מאקדו, וויליס ריד וביל וולטון לא.
          2 האליפויות וה-MVP של קאונס עולים על הישגיו של דיקמבה, סימפטי ככל שיהיה.

          1. MBK

            1 יול 2015 14:20:36

            אתה לא רציני
            אתה משווה את שאק יואינג רובינסון האקים לבוב מק'אדו ?
            ווילס ריד גמר לשחק ב 73 . לא היו סנטרים נורמלים מ 73 עד 83 להוציא קארים ומוזס מלון
            וולטון היה ענק אבל יותר שביר מכוס חד פעמית

          2. גיא

            1 יול 2015 15:32:28

            ב-73', כאשר קאונס זכה ב-MVP, וויליס ריד, לא רק שיחק, הוא גם זכה עם הניקס באליפות ובפיינלס MVP. בנוסף, אף לא אחד מהסנטרים שרשמת לא יותר טוב מקארים של תחילת שנות ה-70'.
            לא אני, ולא אתה זכינו לצפות בקאונס בשידור חי. אבל כן ראיתי שידור חוזר של כל סדרת הגמר של בוסטון מול פניקס. כמו כן, את קארים זכיתי לראות משחק, וכמובן את מטומבו.
            קאונס שחקן שהוביל קוצה לאליפות. פעמיים.
            מוטומבו אחד מהסנטרים ההגנתיים הנהדרים ששיחקו, ובנוסף שחקן עם אישיות גדולה, אבל, וזה אבל גדול – הוא לא היה יותר משחקן משלים מצויין.

            כשאתה כותב שלא היו סנטרים נורמלים מ-73' עד 83' אתה חוטא לאמת – בין השנים 65' ל-80' רק סנטרים זכו ב-MVP.
            ולהכלל ברשימת זוכים שכוללת ראסל, ווילט, ריד, קארים, אנסלד, מקדו, וולטון ומוזס מלון זה כבוד לא קטן.

          1. MBK

            1 יול 2015 14:17:08

            איל ,את זה אתה אומר על סמך כמה משחקים שראית אותו ?
            או על סמך העמוד שלו ב basketball-reference ?
            ראית את מטומבו בכלל ? בשיאו עוד לא היית בתכנון בכלל

            הדור של הסנטרים של שנות ה 90 חזק משמעותית
            יכול להיות שהוא היה ענק בדורו . מבחינת דראפט הוא נבחר אחרי בוב לניר , רודי טומגנוביץ ופיסטול פיט . שהם לגיטימים לא פחות ממנו
            אפשר להשוות את זה לקני אנדרסון ובילי אוונס ? לארי ג'ונסון ?
            כנראה שלא הבנת את הפוסט לחלוטין

          2. איל

            1 יול 2015 15:55:00

            מה העניין? גם אתה לא ראית את קאונס. בלי ספק שחקן טוב ממוטומבו. אם אתה טוען שמוטומבו היה גניבת דראפט וקאונס נבחר במקום טבעי, זה כבר דבר אחר.

          3. MBK

            1 יול 2015 16:12:51

            ראית את קאונס על הקווים
            זה חרא של זכרון
            מוטמבו היה סנטר הגנתי מאוד
            אני חא רואה את קאונס מתמודד שווה מול שווים בשנות ה 90 ואילך

  8. עגל

    1 יול 2015 15:20:28

    לא יאמן השחקנים שנבחרו לפני כריס פול – דרון וויליאמס, בוגוט והוויליאמס השני. זה רק מראה כמה כריס פול מתעלה על כל מה שציפו ממנו (עקב החיסרון העצום שלו בגובה)

  9. אהרון שדה

    1 יול 2015 16:05:12

    אחלה מדור קיץ…הלוואי ותתמיד עד מקום 60 לפחות
    או לפחות כל הסיבוב הראשון
    ואז סקירה כוללת על כל הסיבוב השני
    וכמובן על כל הללו שלא נבחרו כלל בדראפט.
    תענוג התחלתי להגיב על הטורים הקודמים.
    כרגע אני בבחירה 1….זה תענוג קיץ (ונפלת עם האקים…מעודף בהרבה על שאקיל ובוודאי שמדובר על מה כל אחד תרם לקבוצה שבחרה אותו).

      1. אהרון שדה

        1 יול 2015 16:34:38

        תודה רבה.
        מכיוון שאיני בטוח שתראה תגובות מאוחרות שלי .
        אז דע לך ששימחת אותי מאד במה שכתבת על הארדוואי .
        הוא בשנת 95 היה ענק שבענקים.
        אולי גם אתה תאכל אותי אך הוא היה בעל המניות העיקרי עוד לפני שאק לעלייה של אורלנדו לגמר.
        ראיתי את הפליאוף הזה (בדיוק בן דוד יקר שלי השיג לי מיוחדת בצבא…)
        ולא בכדי שהארדוואי היה היחידי שהדיח את הוד מלכותו מייקל הגדול בפליאוף. היחידי הכוונה מהרגע שהמלך לקח אליפות ראשונה ועד שפרש…בפעם האחרונה.

        אח"כ הייתה חתיכת סדרה שמביאה לי רעיון לכתוב מאמרים …כבר בשנה הבאה .
        על הסדרות הגדולות בפליאוף.
        נעשה זאת באותה מתכונת
        1. סיבוב ראשון מזרח
        2. כנ"ל מערב.
        וכן הלאה.
        בכל אופן אחת הקלאסיקות בגמר המזרח הייתה הסדרה בין אורלנדו של הארדוואי לאינדיאנה של ר'גי מילר.
        נגמר 3-4 אורלנדו.
        היה שם משחק אחד שהיתרון עבר ב 10 שניות מינוס האחרונות 4 פעמים מצד לצד.
        היו שם מהלכים ענקיים של רג'י מילר …אך המהלך הגדול מכל היה סל הניצחון בבזאר .
        הארדוואי קיבל כדור הסתכל על שחקן קבוצתו למסירה ו..בחצי עין ראה את הסל והשחיל סל ניצחון בבזאר .
        מהלך מדהים של שחקן מדהים.

  10. עידו גילרי

    1 יול 2015 19:28:19

    אם כבר ציינת את סלואן אז שווה להזכיר שלא רק שהוא נבחר 4 אלא גם שיחק עם מספר 4 בבולס. סלואן היה אחד השחקנים שנבחרו על ידי הבולס בדראפט האקספנשן כשהצטרפו לליגה ב-1966. כאולסטאר הראשון שלהם ואחד השחקנים הכי מוערכים בקבוצה זה לא מפתיע שהמספר 4 שלו הוא גם אחד מ-4 המספרים היחידים שהבולס הוציאו לגמלאות (אני חושב ששניים מהשלושה האחרים קל לנחש).
    סלואן כמעט סגר גם הישג מרשים של להיבחר בדראפט 4 פעמים אבל הוא נעצר על -3: פכעמיים בדראפט הרגיל ו(64-65) אחד בדראפט האקספנשן (66).

    1. אהרון שדה

      1 יול 2015 19:38:21

      אשמח פעם להסבר ..איך זה עבד פעם ששחקן יכול היה להיבחר כמה פעמים ?
      אם בחרתי שחקן בשנת 65 איך יכול להיות שייבחרו אותו בשנת 66 ?
      האם זה עניין של מיקום ? הבטחת חוזה ?
      כמו"כ אשמח להבין יותר על דראפט האקספנשן …קראתי פעם שבדרך הזו נבחרו כמה גדולים (כמדומני צ'מברלין ).

      1. עידו גילרי

        1 יול 2015 19:50:06

        צריך להפריד כאן כמה מקרים.
        הקטע של להיבחר פעמיים היה דומה למקרה של לארי בירד (אם כי יש הבדלים). אם שחקן היה עומד לדראפט ולא מוחתם על חוזה בעונה הבאה הוא היה יכול לעמוד לבחירה שוב (בגלל זה היססו לבחור את בירד אחרי שהוא הודיע שהוא חוזר לעונה נוספת בקולג'). סלואן ישב בחוץ עונה ונבחר על ידי אותה הקבוצה. האמת שאני לא יודע למה הוא עשה את זה אבל אם מישהו מכיר את הסיפור אני אשמח לשמוע.

        מה שכן היה עד 1966 זה בחירות טריטוריליות -כלומר בחירות לפי איזור גיאוגרפי. כך יצא ששחקנים כמו ווילט, רוברטסון, ביל בראדלי, ג'רי לוקאס ועוד נבחרו "מחוץ" למסגרת הדראפט של הסיבובים.
        המטרה מאחורי החוק הייתה ליצור קשר עם הקהל המקומי. הקבוצה יכלה לבחור שחקן מקולג' בטווח מסוים מהמיקום שלה ולוותר על בחירת הסיבוב הראשון.

        דראפט אקספנשן קורה כל פעם שמצטרפת קבוצה לליגה כדי שהיא תוכל ליצור בסיס שחקנים. הקבוצות בליגה יכולות להגן על מספר ידוע מראש של שחקנים ואז הקבוצה המצטרפת בוחרת מהפול של השחקנים הלא מוגנים.

  12. דורון האסטבן

    1 יול 2015 21:13:01

    שיא עולמי, לא האמנתי!
    דוניאל מארשל (חבר של דורון שפר מחזיק בשיא בליגה ל 12 שלשות למשחק בצוותא עם קובי בריאנט),
    זה השג לגבעת ראשמור.
    כמה הומור בכתבה אחת ותגובות טובות.

  13. דורון האסטבן

    1 יול 2015 21:17:30

    מידן מדור מצוין!!!
    אהרון שדה הרים לך להנחתה לכתוב עד הבחירה ה60
    גרם לי לחייך מאד.
    כריש דם יכולה להיות טעות במקור מצחיקה.
    אחלה מדור ותגובות הולמות ומצחיקות.
    🙂

כתיבת תגובה

תגיות:
סגירת תפריט