מזעזע! – יומן אליפות גולדן סטייט (5) / יונתן שגב

העיניים רואות צהוב – צהוב בכל יציע, בכל שורה, בכל כיסא. האוזניים שומעות רעש כה חזק, כמעט בלתי מוסבר. במיוחד בשעות האלה של הלילה. האף כמעט-מריח את הזיעה של ה-MVP המכהן, כשהוא מנצח את סגנו במשחקם השמיני ביניהם לעונה זו. היכן אנחנו? נכון, באורקל ארינה, האולם הטוב ביותר בליגה. מתי אנחנו? במשחק ה-5 ומסתבר שגם האחרון בין הרוקטס לווריורס בפלייאוף 2015.

הכל הלך כמעט-חלק ללוחמים – קארי חזר אחרי הנפילה המאוד-מסוכנת שלו במשחק 4 ושיחק טוב-מאוד, הווריורס שיחקו נהדר כהרגלם ובנוסף כפו 13 איבוד כדור על ג'יימס הארדן ואפילו קלי ת'ומפסון, שחווה ירידה בתפוקה בפלייאוף, שיחק מצויין. כנראה מצויין מידי. כ-10 דק' לסיום המשחק, ת'ומפסון עשה הטעיית זריקה (pump-fake) שגרמה לטרבור אריזה לקפוץ ולתת לו בעיטת-נינג'ה שפגעה בצדו האחורי של ראשו. הווריורס הצליחו להתגבר על הרוקטס והפציעה ולסיים את הסדרה באותו המשחק, כשהם עולים לגמר ה-NBA בפעם הראשונה זה 40 שנה.

זה כמובן היה מאוד מרגש לאוהדי הווריורס, אך את אלת המזל, שכבר ריחמה פעם אחת על סטפן קארי בסדרה זו, זה לא ממש שכנע. התגלה לת'ומפסון, שקלע 20 נק' ב-22 דק', זעזוע מוח, ובהתאם לתקנון הליגה הוא צריך לעבור בדיקות בכל יום כדי לוודא שהתסמינים המוכרים של זעזוע מוח – כאבי ראש חזקים, שלשולים, הקאות וכיוצא בזה, שהופיעו אצלו בתחילה – לא מופיעים יותר. כרגע, התחזית האופטימית-ריאלית של סטיב קאר, אוהדי הליגה ופרשניה, היא שת'ומפסון יהיה כשיר כבר למשחק הראשון (בין רביעי לחמישי).

השאלה היא, איזה ת'ומפסון נראה. זו השאלה המרכזית, למעשה, של כל סדרת הגמר. אנחנו (אוהדי הוורירוס ותומכיה) רוצים לראות את הת'ומפסון של העונה הרגילה – שחקן של 22 נק' בכ-46% מהשדה ו-43% מהשלוש. אנחנו רוצים לראות את הת'ומפסון שחייב שומר רציני לשמור עליו. אנחנו פחות רוצים לראות את ת'ומפסון של הפלייאוף, (19.7 נק' ב-46% מהשדה ו-43% מהשלוש – ציפיתי לפחות) ובטח לא זה של הסדרה מול הרוקטס (17.8 נק', 41% מהשדה, 34% מהשלוש). כי קלי ת'ומפסון הוא איש המפתח בסדרה הזו. 

 

 

 

 

 

ת'ומפסון. איש המפתח של הסדרה הזו לדעתי.

 

 

למה? טוב, זה עניין של מצ'אפים. הווה נסתכל לרגע על הקווים האחוריים של שתי הקבוצות; בצד אחד קארי-ת'ומפסון-בארנס ובצד השני קיירי-שאמפרט-לברון. עכשיו, אם ת'ומפסון בריא, לקיירי אריווינג, הבחירה ה-1 בדראפט 2010, יהיה קשה מאוד לשמור על כל שחקן בקו האחורי של הווריורס. קארי ינצל את רגעי חוסר הריכוז שלו ואת התגובה המעט-איטית שלו בכדי לעשות ממנו קרקס. ת'ומפסון-בריא, ינצל את הגובה ויכולת הקליעה הפנומנאלית שלו וכמו כן היציאה המהירה שלו מחסימות, בכדי להציק לקיירי. בארנס חזק וגבוה בהרבה מקיירי ויוכל להשתמש בזה.

אם נניח לרגע, שקארי מוכשר-מידי בשביל אירווינג, ובארנס גדול וחזק-מידי בשבילו, נשארנו עם ת'ומפסון כמצ'אפ של אירווינג.

עד עכשיו, אירווינג לא שיחק נגד קבוצה שלא יכלו "להחביא" אותו מולה, או לחילופין קבוצה שנגדה זה היה מאוד קריטי אם יהיה איזה "חורון" בהגנה. נגד בוסטון הוא יכל לשמור פחות או יותר על כל אחד (בקו האחורי כמובן), במיוחד בכושר הקליעה הרעוע-משהו של איזייה ת'ומאס בסדרה, וחוץ מזה, הם יכלו לנצח גם כשהוא שומר על סאלינג'ר.

נגד שיקגו הוא הוחבא לפעמים על דאנליבי וגם על היינריך כשזה היה על המגרש. כשהוא לא הוחבא? רוז עשה עליו נקודות קלות.

 

רוז עובר את אירווינג. השני לא היה מצ'אפ טוב לראשון בסרה בין קבוצותיהן.

 

 

כשהגיע אטלנטה הוא שיחק מעט יחסית, ובמשחקים שכן שיחק, טיג חגג עליו; כשקיירי שיחק – 22 נק' ב-51% מהשדה היו לטיג. כשהוא לא שיחק? 21 נק' אמנם, אך רק ב-35% מהשדה. נכון, אלו היו רק ארבעה משחקים, וזה לא יכול לומר יותר מידי, אך זה לא ממש מפתיע שהאחוזים של טיג היו גבוהים בהרבה נגד אירווינג  ובנוסף, ההוקס היו כל כך רעים ולברון היה כה טוב – שזה לא הפריע.

עכשיו, מגיעה הווריורס. הווריורס, במיוחד באולמה הביתי, היא קבוצת התקפה נהדרת שיודעת לנצל את חולשות היריב. עכשיו, יש שתי בעיות לקאבלירס – האחת, שלקיירי יהיה קשה להתמודד מול אי-אילו משחקני החמישייה הראשונה של הלוחמים, כפי שציינתי קודם. השנייה, שאם הווריורס לא מפסידים באולמם הביתי, שם הם קולעים 113 נק' בממוצע העונה (למרות שבאופן מוזר בפלייאוף זה ירד בצורה קיצונית ל-101 נק' בלבד), הם לוקחים הביתה את גביע לארי-אובריאן (כמעט כתבתי לארי אובאנון – כנראה שאני עדיין מושפע מהתראומה שעברה אלינו – האדומים מת"א, במיוחד אחרי שקראתי את ההתחלה של הפוסט).

כל זה תלוי בקליי ת'ומפסון – שצריך להציג יכולת מספיק גבוהה, שתצריך את דיוויד בלאט לשים עליו את שאמפרט/לברון – שני שומרי החוץ המאיימים של קליבלנד. בוא נזכור גם, שקיירי בעצמו לא נמצא בקו הבריאות. קיירי לא-בריא יהפוך למושא לעג בפני קליי ת'ומפסון בריא בהגנה, ואני לא מדבר בכלל על האופציה שהוא ישמור על קרי.

לסיכום ובקיצור, אם ת'ומפסון יצור הרתעה מספיק גדולה, אם הוא יהיה מספיק טוב (במיוחד מעבר לקשת ובתנועה ללא כדור), הרי שהסדרה תלך לווריורס. ברם, אם ת'ומפסון יהיה מזעזע (תרתי משמע) או אפילו בינוני-מינוס, סיכויי הווריורס לאליפות ירדו פלאים. הוא חייב להיות גם אקטיבי בצד ההגנתי של המגרש (אחת הסיבות בגינן נבחר לחמישייה השלישית של העונה לדעתי), במיוחד כשיש סיכוי לא-קטן שגם שם ייפגש עם חברו לחמישייה השלישית של העונה (קיירי). בכל מקרה יהיה מעניין לראות את ת'ומפסון.

תחזית: ת'ומפסון יגיע מפוקס, בריא וחד, כמו גם קיירי. קארי ימשיך ללהטט, לברון ימשיך להיות לברון והווריורס ינצחו 4-2/4-3 בסדרה מצויינת.

 

אנחנו נראה את זה?

 

או דווקא את זה?

 

את זה נראה בטוח…

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. פתרון שאני חשבתי עליו- שקיירי יעלה מהספסל. דלבדובה יכול להציק לקרי, בטוח יותר מקיירי.
    דבר נוסף- למטבע יש שני צדדים, כמו שקיירי לא יכול לשמור על קרי, כך גם קרי לא יכול לשמור על קיירי. קיירי חייב לתקוף את קרי בכל הזדמנות ולנסות להוציא ממנו עבירות. לא יהיה קל לקליבלנד, יאללה שיתחיל כבר.

  2. לדעתי קארי הוא אחד השחקנים שהכי פחות מושפעים מהמגן האישי שלו. ככה זה שהזריקה שלו היא תוצאה של 10 פעולות אחרות, רובן כלל לא שלו.
    לכן, לא פחות מהשומר האישי שלו, חשוב השומר האישי של 4 האחרים. הקלישאה ״לעצור אותו זו משימה קבוצתית״ לא יכולה להיות נכונה יותר.
    לכן, אם נסתכל מהכיוון ההפוך – התפקיד של תומפסון הוא קודם כל להיות הבורג הקבוע במכונה.

    1. זה נוח לנו לחשוב ככה אבל כמו כל שחקן אחר תומפסון מאד מושפע מעד כמה טוב הוא נשמר. זה בולט במיוחד בזריקות מבחוץ בפלייאוף הנוכחי:
      35% תחת שמירה
      52% בזריקות פתוחות.

        1. טוב אני רואה שנכשלתי בהבנת הנקרא כבר כשהתייחסתי לתומפסון במקום לקרי. אני מתנצל אבל זה מהש קורה כשיש ילדים צווחים ברקע. בכל מקרה קראתי שוב ואנסה להתייחס בהתאם.

          אני מסכים שהרבה מהזריקות של קרי באות לאחר מעבר מסביב לחסימות ולכן הקביעה שלך שזה לא כל כך משנה מי השומר האישי שלו במקרים האלה היא נכונה. אבל צריך לזכור שיש גם חלק גדול בו קרי חודר או זורק ישירות על המגן שמולו (בין אם מגיעה חסימת גבוה או לא). דווקא החדירות שלו הם חלק מאד קטלני במשחק ההתקפה של הווריורס ולכן יש חשיבות לדעתי למי השומר האישי שלו. במקרה של הזריקות שלו מכדרור בודאי שיש משמעות למי ניצב מולו וככל שהשומר יהיה טוב יותר יהיה לו קשה יותר לקלוע.
          לסיום אם כבר הבאתי את המספרים של קליי אז הנה אילו של קרי שהיו יותר רלבנטים לדיון:
          זריקות מבחוץ תחת שמירה: 32%
          זריקות מבחוץ פנויות: 49%

        1. תחילה כתבתי שקיירי ישמור על קארי וזה יהיה בסדר גמור מכיוון שקארי לא עד כדי כך מושפע מהמגן האישי שלו.
          למה הוא לא כל כך מושפע מהמגן האישי שלו? כי הסלים שלו לא באים מפעולות סוליסטיות, אלא כחלק מההתקפה של הווריורס.
          מה שמוביל אותנו לתומפסון, ואומר שלפני שיצטרך להתעלל בקיירי (שכלל לא מתעתד לשמור עליו ממילא), יהיה עליו למלא את חלקו בהתקפה של גולדן סטייט, וזאת כדי שקארי ושאר השחקנים יוכלו להתבטא.

      1. אני רואה שממש פתחת קמפיין. אני את עמדתי בנידון כבר הצגתי, אם לאיתי יהיה משהו להגיד ל"הגנתו" אני אהיה מוכן לשקול מחדש.

        1. למה?!!!
          מאחלת לך מפגש לילי בסמטה אפלה עם אשתו של קנדריק פרקינס או מרתון משחקי הניקס מהעונה הנוכחית.
          ולמה אייל משתף פעולה?! (בעיקר אחרי שהוא הבטיח סיקורים של הפלייאוף בישראל).

  3. זה ממש יפה שבשבוע פגרה הזה, בזמן שאתרים (ישראלים) אחרים מחפשים מתחת לסלע ומנפיצים כל מיני כתבות מטופשות, כאן כל יום יש אנשים שכותבים פוסטים לעניין.

    סחטיין!

  4. אני גאה בצעירים שלנו ורמת ההבנה שלהם.
    אני אכתוב את דעתי בנידון ובענייןים אחרים הקשורים למשחק בפוסט אחרון שאכניס ביום רביעי.

  5. תומפסון שחקן חשוב לכל הדעות. אם הוא לא יהיה במיטבו ג"ס תקרטע 2-3 משחקים ואז תתרסק.
    גם אותי בלבלתם עם קרי וקיירי, אולי צריך לדבוק בשמות משפחה וזהו ?
    יונתן, מחר אם זה לא קשה, אנחנו רוצים טור על שאמפרט וחשיבותו לקליבלנד.

  6. אנשים ממשיכים לזלזל ביכולות ההגנה של קיירי, הוא השתפר פלאים העונה (בעיקר בחצי השני שלה) ולא אתפלא בכלל אם ישמור מצויין על קארי\תומפסון.
    קיירי זריז יותר ממרבית הליגה וכל עוד יישאר מפוקס יש סיכוי לא רע שהוא יהיה שם הרבה מאוד פעמים לשים להם יד בפרצוף ולגרום להם לשקול לעלות לזריקה.

  7. תומפסון נתן סדרה מזעזת מול הארדן
    נראה שהוא מנסה להוכיח שהוא השוטינגארד הטוב בליגה
    מול קליבלנד הוא יהיה המפתח ולא מן הנמנע שיאיים על תואר האם וי פי של הסדרה

  8. נהנתי מהכתיבה תודה רבה.
    התובנות שלי הם שהכל יכול להיות.
    אני לא אומר צמוד כי יכול להיות שקבוצה מסוימת לא תצליח להתמודד עם יתרונות הקבוצה השנייה יהפוך ככה שגם 1-4 ו 0-4 היא תוצאה שצריך לקחת בחשבון .
    מצד שני אני שומע שכל העולם הכתיר את ג.ס ואני לא בדיוק רץ להשתכנע . הנה ג.ס חווו קבוצה אחת קשוחה מהסוג של הקבאס אך קבוצה פחות מוכשרת והם נאלצו לעבור קרב לא פשוט שנגמר ב 2-4
    קליבלנד תציג הגנה קשוחה לא פחות למרות שאין לה אלן / קונלי .אבל בהתקפה היא תעשה הרבה יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט