מעורב פלייאוף הופס ליום שלישי / מנחם לס

מחשבות, הערות,  מסקנות, והירהורים מהפלייאוף

 

1. ההפסד אמש היה למעשה הפסד שני משמעותי רצוף.

 

כל אוהדי הספארס כמעט ללא יוצא מין הכלל לוקחים את ההפסד נגד הקליפרס בקלות רבה מדי. "ביום רביעי הקבוצה תחזור מוכנה, וכמובן אחוז הקליעה ישופר", הם מזמזמים בבטחון. בינינו? טענות די הגיוניות. אבל את דעתי אמרתי: הספארס סיימו את העונה טוב מדי. הם הגיעו לשיא מוקדם מדי. הם סיימו 11 מ-12 המשחקים האחרונים 0-11, ואז בא המשחק האחרון נגד הפליקנס.

הספארס הפסידה על 7.

היה זה משחק שהיה 'משחק חובת נצחון'. למה? כי נצחון היה שם את הספארס במקום שני בקונפרנס עם יתרון בית כשהיריבה היא ניו אורלינס, או דאלאס, או אחת אחרת מהאחרונות. ז"א הם באו לנצח בכל מחיר, וההפסד הורידם למקום ששי, ופגישה עם הקבוצה האחרונה שהספארס היתה רוצה לפגוש, הקליפרס. אפילו את גולדן סטייט הפלח היה מעדיף על הקליפרס – אחת הקבוצות עם הטלנט המעולה ביותר בליגה שיתרונה הוא אתלטיות וצעירות – שני המשתנים שלספארס אין, ושהם המפחידים ביותר לספארס. ז"א ההפסד אמש לא היה הראשון במשחק חובה. הוא היה השני.

ההעפה מהפלייאוף הזה לשלב הבא הסתיימה לא עם ההפסד לקליפרס. היא הסתיימה עם ההפסד לפליקנס.

2. האולם הרועש בליגה

מונטי ויליאמס מאמן הפליקנס עשה טעות פטאלית אחרי הפסד קבוצתו לווריורס באולם ה'אורקול' שליד המפרץ. הוא טען במסיבת העתונאים ש-"הרעש הוא כזה שאתה לא יכול לשמוע את עצמך מדבר, ושחקני קבוצתך לא מסוגלים לשמוע את ההוראות שלך בטיים-אאוט".

הוא אפילו אמר שלדעתו "הרעש הוא מעל הסטנדרד המותר בליגה".

אלף,לא ידעתי שיש סטנדרד כזה.

בית, האם הוא קיווה עם הערתו מהגיהנום שהערב יהיה שקט יותר? ההערה שלו בוודאי תגרום הערב לרעש כזה שעור התוף שלו יתפוצץ. בסן פרנציסקו לא רגילים להיות הפייבוריטים ב-NBA. הם שכחו מזמן מה זה. לפתע יש להם את הקבוצה הטובה ביותר בליגה והדבר היחיד שהם יודעים לעשות עם הצעצוע החדש הוא לצרוח במלוא קולם.

אם המטבח חם מדי עבור מונטי – שלא ייכנס אליו.

3. כריס פול – שליטה ללא מיצרין

כריס פול. איזה שחקן. אני לא יודע מדוע אף פעם לא הרגשתי חיבה מיוחדת אליו כפי שאני מרגיש כלפי דרק רוז. אולי בגלל שהוא מאפיין עבורי איזו מין אליטה שחורה. סבו הקים רשת תחנות דלק בוינסטון סלם, צפון קרולינה, והוא תמיד למד בבתי ספר פרטיים וזכה בכל התוארים האפשריים בתיכון, ואח"כ כמקצועני, מלבד תואר אליפות:

וכמובן באינטרנשיונל בסקטבול:

  • Medals[hide]
    Men's basketball
    Competitor for the  United States
    Olympic Games
    Gold 2008 Beijing Team competition
    Gold 2012 London Team competition
    FIBA World Championship
    Bronze 2006 Japan Team competition
    FIBA Americas U20 Championship
    Gold 2004 Halifax Team competition
  • אמש הוא חיסל את טוני פרקר בצורה כזאת טוטאלית ששכחת ממש שיש טוני פרקר, אחד מהפליימייקרים הטובים בליגה,  פול היה 13 מ-20 מהפרקט, 3 מ-5 מה-3, 7 ריבאונדים ו-6 אסיסטים, עם 20+ ו-32 נקודות.
  • על טוני פרקר כבר כתבתי שלדעתי הוא בשלבי ירידה. אמש הוא היה נון-פקטור עם 10 הנקודות שלו שנקלעו בכמה דקות של התעלות.
  • על קאווי לנרד כתבתי לפני תחילת המשחק שהוא לא יהיה פקטור. התשובה היא שכמעט בכל מהלך כשהכדור הגיע אליו, הוא כוסה ע"י שחקן נוסף במין דאבל-טים, ומאחר ולנרד הוא לא גאון כדורסל בלשון המעטה – וגם לא ניחן במסירה טובה במיוחד, הוא חוסל עד שלשה בלתי משמעותית בסוף. הייתי בטוח שדוק יצווה דאבל-טים עליו בעת הקליעה, והאמנתי שאם אני יודע שזו חובה, אז הדוק בוודאי ובוודאי יודע.

האם זה הסוף של הספארס? עדיין לא. עתה הגיע התור של הפלח לעורר את קבוצתו שנראתה די רדומה וחסרת מוטיבציה. בעונה שעברה המוטיבציה היתה רבנג' למיאמי. המוטיבציה העונה חייבת להיות נצחון שני רצוף באליפות, הבק-טו-בק שעדיין אין לספארס ברזומה. אם לפלח יש את השכל שלי, על זה הוא הולך: "הולכים על בק-טו-בק ראשון בהסטוריה של הספארס!"

4. האמנם האמת תתגלה?

לא אמרנו משך כל העונה שאטלנטה היא אוברייטד? סליחה, אוברייטד היא לא המילה. OVER-RANKED היא המילה הנכונה יותר. במילים מאחרות, כמו שאומרים בקרית מלאכי "הם ראשונים אבל בינינו לא מגיע להם"?

אמרנו.

לא אמרנו שלא מובן כיצד היא מנצחת ומנצחת, כשכל כך הרבה חסר לה?

אמרנו.

לא אמרנו שהיא קבוצה ללא כוכבי-על ושבליגה הזאת ניתן לנצח ללא כוכבים גדולים בליגה, אבל לא בפלייאוף?

אמרנו.

אני מודה שהיו רגעים במשחקה של ההאוקס בו ההם היא הצדיקה – והוכיחה – את עליונותה. אבל אז היה הפרש של 16 נק' ברבע השני שהתמוסס כמו קרטיב במדבר סיני באמצע יולי כשההאוקס הנמוכה מראה חריצים גדולים נגד קבוצה גבוהה ממנה.

הנטס הגיעה עד 3 נק' מההאוקס. אבל ההאוקס תמיד מצאה תשובה: פעם קייל קורבר עם השלשות שלו, ופעם ג'ף טיג טומן סל אחרי סל ברגעי האמת בסוף מכל מרחק.

ההאוקס לא היה רחוקים מהפסד ביתי קטסטרופי כבר במשחק הראשון. הם לא הראו דבר שלא ידענו: הם ממשיכים לצעוד על חבל דק מאד כשהם מנצחים במשחק זהיר ביותר הזוכה יותר משגיאות היריב מאשר מיצרנות ביתית. הם יכולים להיות יותר דומיננטים מפוטין במשחק ראשון, ויותר רופפים וחסרי עמוד שידרה כאובמה במשחק שני.

לנטס היה יתרון ברור תחת הסל כשברוק לופז ות'דיואס יאנג קוטפים 11 מ-12 ריבאונדי התקפה. ההאוקס היא רק 22 בליגה בריבאונדי הגנה, והנטס ניצלו זאת עד תום. אז זהו, גילינו עוד חולשה נטית. פול מילסאפ משחק פצוע ואל הורפורד ניפצע ברבע הרביעי ומצבו לא ידוע.

כל הדברים הללו לא מפחידים איש בהאוקס. הם יודעים שכדי לנצח עליהם להתגבר על כמה שיותר חולשות ופגעים, ומה שיש יותר ככה זה טוב להם יותר.

 

5. קרי ולברון – יכולים או לא לשחק ביחד?

 

השאלה הגדולה שאני שאלתי את עצמי תמיד היתה "כיצד לברון יקבל את העובדה שהוא משחק עם שחקן שבכל משחק נתון עלול לקחת ממנו את כל ההילולים והכתרים?".

היתה בי הרגשה שללברון זאת לא תהווה בעייה. במיאמי לא פעם ולא פעמיים היה זה דוויין וויין שהיה כוכב הערב והנושא לכל ההופלה. אבל קיים כאן שוני: דוויין היה MVP ואלוף לפני שלברון הגיע. אין בעייה להיות שני לו כמה פעמים בעונה. אבל להיות שני לקיירי אירוינג? התינוק הזה שחלב אימו עדיין נמצא על שפתיו? כאן זוהי אופרה חדשה לחלוטין.

במשחק נגד בוסטון, קיירי אירוינג היה הכוכב ללא ספק: 30 נק' ב-11 מ-21 כולל 5 מ-5 מה-3. אחרי המשחק הוא נשאל כיצד זה להרגיש כשחקן שהיה טוב מלברון.

הוא ענה: "אני לא מרגיש טוב יותר או רע יותר. תפקידי הוא לתרום לקבוצה ככל שאני יכול בלי השוואות לאחרים. אני קולע או פורץ רק כשאני חושב שזאת האופציה הטובה ביותר. אני מסתכל סביבי ורואה ששה שחקנים עם טבעת אליפות בקבוצה (6? מי הם ה-6? מ.ל). זה לא יאומן. כל מה שאני רוצה זה לתרום את חלקי שלכל אחד – כולל אני – תהיה טבעת".

הוא סיים:

“ You’re looking down to your left and your right, then you know who’s there for you. He knows that I absolutely have his back, and he has mine.”

מי שראה את החיבוק שלברון חיבק את אירוינג בסיום המשחק יודע שאין כאל כל בעיית קנאה או מי מוביל את הקבוצה. הקבוצה היא של לברון, נקודה. ללברון יש מספיק בטחון עצמי לאפשר לכל אחד לככב, לפי התור.

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. צביקה

    21 אפר 2015 04:12:59

    לגמרי. לברון רגוע, ומשחק בשביל האליפות, לא בשביל שום דבר אחר. ישלו את הקבוצה בשביל זה, והוא צריך את קיירי במיטבו ואת בלאט במיטבו, והוא לא יעשה במודע שום דבר בשביל לקלקל את ההזדמנות הזאת.

  2. מומי שאוהב חציל בטחינה

    21 אפר 2015 06:31:19

    מונטי ווילאמס התלונן על הרעש באולם ?????
    יצא חציל במיונז
    טוב שלא התלונן על גולדן סטייט ששיחקו בבית ולא קיבלו עונש רדיוס על זה שהקהל מעודד

  4. יניב

    21 אפר 2015 13:38:30

    מסכים מאוד לגבי סן אנטוניו ולדעתי יש עוד נקודה לקליפרס יש הרבה יותר על מה להילחם מאשר סן אנטוניו.סן אנטוניו גם אם יעופו בסיבוב הראשון אז לא יקרה כלום,הכל ישאר כמו שהיה(אולי דאנקן יפרוש אבל זה בלי קשר להדחה) ואילו בקליפרס לעוף בסיבוב הראשון אפילו שזה מול סן אנטוניו בשורה התחתונה זה כישלון שיודבק בעיקר לריברס ולפול אבל גם לשאר חלקי הקבוצה שחייבת להתמודד בצורה רצינית על האליפות עם הסגל שיש לה ולא לעוף בסיבוןב בראשון.רוצה לומר תחושת הדחיפות הרבה יותר בוערת אצל הקליפרס

  5. דן

    21 אפר 2015 15:20:42

    מנחם רק תזכיר לנו איך הספרס סיימו בעונה שעברה?
    מה זה הטיעון הזה סיימו טוב מידי אז נגמר להם הסוס……..
    הסיפור כאן הוא פשוט מאד ושמו מצ'אפ ועוד סיפור ושמו ספליטר
    שחזר מפציעה בדיוק למשחק הראשון בפלייאוף.

  6. TheGreatWall

    21 אפר 2015 15:54:47

    מסכים לגבי אטלנטה, קשה לי להספיד את סן אנטוניו כל כך מהר, ועם הקבוצה הזאת אתה אף פעם לא יכול לדעת מה הולך לקרות..

    קיירי ולברון נראה לי היה ברור מתחילת העונה שמדובר בצוות לעניין. כבר מהאולסטאר של שנה שעברה ראו את החיבור שיש ביניהם.
    תחושה שלי שלברון רוצה אליפות שתירשם על שמו לגמרי- מאמן טירון שהוא חנך, שחקן צעיר בפריצה שהוא היה המנטור שלו וחיזוק לקבוצה שהגיע בזכותו ובזכות השם שלו. כאילו הוא רוצה לחרוט אליפות שההשפעה שלו עליה תהיה הרבה יותר מאשר על המגרש

    1. מנחם לס

      21 אפר 2015 16:20:20

      זה ההבדל בינו לבין ג'ורדן. ג'ורדן היה איגו מניאק מהסרטים עם דומיננטיות מחלטת שלא היה מרשה לטירון הלובש חיתולים להתעלות עליו. לכן היו לו 6 אליפויות.

  7. ברבור שחור

    21 אפר 2015 17:22:23

    מזל שלפופ אין את השכל שלך….אחרת הוא היה עדיין מאמן בקדטים של אחת ממדינות הבלקן .
    מדהים שאחרי שסיימת ללעוס את כל הכובעים משנה שעברה עדיין יש לך תאבון

  9. עומרי

    21 אפר 2015 18:08:11

    מנחם, בלי קשר לכך שהקליפרס הם אכן משוכה גבוהה (במיוחד עם ריברס על הקווים) – אני מציע לך אחרי שנה שעברה להישמר בהצהרות לגביהם…. חארם, שלא נשלח אותך לראות סדרה בין הלייקרס לניקס. שהרי תאהב או לא- אם ס"א צולחת את ל"א ברור לכולם שהיא המועמדת הראשית לזכיה בכל. אין קבוצה שחושבת אליפות ולא מייחלת שס"א תודח. לעומת זאת הם מבחינתם יודעים שבשביל אליפות צריך לעבור דרך כל הקבוצות – כולל הקליפרס, אז זה לא משנה מוקדם או מאוחר.
    ועוד משהו, כי נדמה לי שאתה לא מבין מה זה "הגיעו מוקדם לשיא": אם הם לא היו מתעוררים אחרי האולסטאר הם היו בסכנה לא להגיע לפלייאוף, אז בינתיים נראה שהם קמו בול בזמן, בטח שלא מוקדם מידי. את זה אפשר להגיד על ממפיס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט