יום חמישי, 26 בפברואר, חמש בערב- שעון שיקאגו.
אני נמצא בבית החולים. לצערי, אני מכיר את המקום הזה כמו את כף ידי ואולי אף טוב יותר (אתם מכירים אותנו, שחקני ה-NBA וכפות הידיים הענקיות שלנו). עוד פעם, נפצעתי בברך, עוד פעם קרעתי את המיניסקוס, עוד פעם בברך ימין. חוץ מזה שנמאס לי להיות פה, הרופא של הקבוצה, בריאן קול, לוחץ עלי לקבל החלטה לגבי הניתוח מחר. מה לעשות?
(מוציא את האייפון ומתקשר למשה ואזנה)
רוז:" הלו, מדבר דריק רוז, הרכז של השיקאגו בולס. קראתי כמה פוסטים באתר הזה שלכם, HOOPS. קראתי כמה פוסטים שלך בנושא פציעות בכלל ופציעות ברכיים בפרט ואתה נראה לי כמו מישהו שמבין עניין. אז רציתי לשאול אותך כמה שאלות. מקווה שאני לא מפריע לך לישון או משהו… מה השעה אצלכם?"
משה: (מפהק)" 1:00 בלילה,אבל לא משנה אם כבר התקשרת… שמעתי על הפציעה האחרונה שלך, עצוב מאוד. אז מה רצית לשאול?"
רוז: "טוב, אז קודם כל רציתי לשאול: מהם סוגי הטיפול בקרע במיניסקוס? מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם?"
משה: "בגדול דריק, יש שתי אפשרויות טיפול: תפירה או הוצאה( מניסקטומיה), עד לפני כמה עשרות שנים לא הייתה שום דילמה, פשוט הוציאו את כל המיניסקוס, הפציינט הרגיש נפלא – הלך, רץ קפץ וסידר לעצמו ביואיק + קיצבת נכות עשרים שנה אח"כ. הבינו שמשהו לא בסדר ואז פיתחו את מה שנקרא מינסקטומיה חלקית – מוציאים אך ורק את החתיכה הקרועה והמפריעה – לרוב האוכלוסייה זה פתרון מצויין, ניתוח קל, שיקום קצר תוצאות נפלאות – הבעיה היחידה היא שאתלטים (לא כולל שחקני כדורגל ישראלים מגן הילדים ועד נבחרת ישראל) הם לא רוב האוכלוסייה ובטח שלא אתה דריק.
גילו שגם בפרוצדורה הזאת , במידה ויש דרישה לעבודה אינטנסיבית מהברכיים (ואתה מעביד אותן קשה קשה) אחרי כמה שנים הברך מגיעה למצב הנקרא OA (אוסטאוארטריטיס). את הפתרון אתה מכיר היטב, תפירה של המיניסקוס כמובן, בדיוק כמו שעברת בפציעה הקודמת – תוצאות מצויינות לטווח הארוך אך השבתה טוטאלית לטווח הקצר (עד שנה)."
רוז: "מעניין. טוב, יש לי עוד שאלה: מה אתה ממליץ לי, דריק רוז, בהתחשב באתלטיות שלי ובהיסטורית הפציעות שלי לעשות בכדי לא להיפצע פעם נוספת? איזה סוג ניתוח אתה ממליץ לי אם איני רוצה להיפצע שוב?"
משה: "אוקי דריק, על מנת לחשוב על סוג הניתוח צריך לחשוב על מה חשוב לך ועל גודל הקרע במיניסקוס. לפי מה שהבנתי הקרע שלך עכשיו הוא ממש לא רציני. בהנחה שחשוב לך מהקבוצה אני חושב שיהיה הוגן לומר שהוצאה חלקית של החתיכה הקרועה לא תסכן אותך יותר מדי לטווח הארוך, ולטווח הקצר תוכל לחזור בדיוק בזמן כדי להפסיד ללברון בפלייאוף.
לגבי מניעה של קרע נוסף בעתיד הייתי ממליץ על גיור כהלכה + קריאת שני פרקי תהילים על בסיס יומי, מעבר לזה די קשה למנוע קרעים במיניסקוס – אולי לנסות לשנות קצת את סגנון המשחק – נגיד יותר טים דאנקן ופחות ראסל ווסטברוק. אימוני קורדינאציה וזריזות אף פעם לא מזיקים. תתנחם בזה שפציעת מיניסקוס לא אמורה לפגוע ביכולת שלך כשחקן בכלל לטווח הבינוני -ארוך."
רוז:" יפה לך ההומור בשעות האלה של הלילה. טוב, דוקטור, עוד שאלה אחת ואני עוזב אותך לנפשך. זאת השאלה הכי קריטית: אם אתה דריק רוז האדם, שמצד אחד רוצה ללכת ללא עזרה בסוף הקריירה שלו, ומהצד השני אתה גם דריק רוז השחקן והמותג שמשתוקק לקחת אליפות (או לפחות לנסות), ואתה צריך להחליט עוד (מסתכל בשעונו) חצי שעה על סוג הניתוח, מה אתה עושה?"
משה:"איזה מזל שאני לא אתה 🙂
וברצינות: שאלה לא פשוטה ורד, לו הייתי במקומך, במידה ומדובר בקרע קטן ופשוט הייתי פשוט מוציא את החתיכה הקרועה, אם זה קרע גדול ומורכב הייתי הולך על תפירה. אם אתה רוצה לקחת אליפות הייתי הולך על לעבור לקליבלנד… בהתחשב בגיל שלך ובפציעות עבר נראה לי הוגן להגיד שאין לך עוד שנה עכשיו להקדיש לשיקום. אני הייתי הולך על הוצאה של החלק הקרוע"
רוז: "תודה דוקטור, לילה טוב. כשאני אהיה ב-מאי עם גביע האליפות ביד אחת וה-MVP של הגמר ביד השנייה אני אצלצל להודות לך ולצחוק עליך."
משה: "מסתבר שלא רק שהתעוררתי עכשיו מחלום, כנראה אני צריך להעיר גם אותך. בהצלחה בניתוח."
ת'אנדר
2 מרץ 2015 20:35:46מצוין!
המשגיח
2 מרץ 2015 21:02:38מעולה.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
2 מרץ 2015 21:05:37אהבתי מאוד. לא רוצה לשמוע יותר אף אחד קורא ללוחם הזה "ורד".
מנחם לס
2 מרץ 2015 21:38:22גם אני הייתי ממליץ על אותו דבר. מקווה שהפוסט הבהיר מעט על ענייני מיניסקוס. בעוד שלושה שבועות אני מלמד על הביומכניקה של הברך!
עגל
2 מרץ 2015 21:49:44נחמד מאוד, כתבתם את זה יפה.
גם אני רוצה שיעשה ניתוח מינימלי ויחזור עוד העונה. נמאס לנו להמתין למשיח ואז לראות שהוא שומר על עצמו ובסוף נפצע. קח סיכון חביבי, בחיים אין הרבה צ'אנסים.
אופיר נ
2 מרץ 2015 22:07:47אחלה טור משה! (ותודה גם ליונתן).
כדרככם בקודש (ובהשראת הפרופסור),
אתם מעשירים את השכלתנו הרפואית.
מתן גילור
2 מרץ 2015 23:47:36תודה רבה. פשוט תענוג.
Mbk
3 מרץ 2015 00:36:13מעולה !
מסכן דרק רוז
הוא לא יהיה לעולם אותו שחקן שזכה ב mvp
צורת המשחק שלו מפעילה המון לחץ על הברכיים
שיקח טיפים מהצוות הרפואי של פיניקס ומגרנט היל איך לא לוותר גם כשהפציעות מפציעות
מוש השור
3 מרץ 2015 00:51:07תודה לכולם, הקרדיט כולו ליונתן, אני תרמתי תרומה צנועה ביותר
יונתן שגב
3 מרץ 2015 07:16:30תודה לכולם.משה, אל תצטנע. אפשר להגיד שמשה ״שיחק״ את עצמו ואני ״שיחקתי״ את דריק רוז.
תומש
3 מרץ 2015 03:13:32אדיר
דובי
3 מרץ 2015 04:55:08פשוט נהדר.
מה שרוז חוזר ומדגיש הם שני דברים שחשובים לו:
לחזור מפציעה בשיא הכושר כדי לתת לקבוצה את המקסימום המצופה ממנו. ולכן לוקח עשרה ימי מחלה להתאושש משפעת ושמונה חודשים מכל פציעות ברך עד כה.
הבריאות והתפקוד בטווח הארוך, אחרי סיום הקריירה. ולכן הוא העדיף עד עכשיו תהליכים רפואיים שנראה היה שמתחשבים בטובתו האישית יותר מאשר בטובת הקבוצה.
ולכן נקרא שמו שושנה, או ורד בפי המהדרין.
לפי מה שנשמע מדברים שנאמרים בסביבתו הוא הפנים את הביקורת וילך על טיפול שיש בו יותר סיכון לטווח הארוך, אבל ישאיר אותו ספורטאי רלוונטי, ולא מכונת פציעות בכיינית ומפונקת שחי על תהילת העבר.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 06:58:18בבקשה תגיד לי שאתה לא מדבר ככה למטופלים שלך כאשר הם באים אליך עם בעיה פסיכולוגית…
דובי
3 מרץ 2015 07:42:38מה?
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 07:45:17אתה לא פסיכולוג או משהו כזה ?
דובי
3 מרץ 2015 07:48:56ואתה בטח יכול להסביר את הקשר למשפט המטומטם שכתבת למעלה נכון?
דובי
3 מרץ 2015 07:55:25בוא נקצר כי אני צריך לסיים, בסדר חמוד?
נסכים שבפעם הבאה שאתה רוצה תשומת לב, פשוט תכתוב "פרובוקציה". אם ממש לחוץ לך על יחס, תעשה רווח בין האותיות. אני מבטיח להגיב בצורה שתעשה לך טוב, ואתה תחסוך מאמץ על הקלדה.
מה אתה אומר?
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 08:19:56רמת רגישות : ה meniscus של "ורד"
יונתן שגב
3 מרץ 2015 08:23:43טוב, חבר׳ה, היום פורים (זה לא ממש קשור, אבל לא נורא), הניחו את הריב הזה לנפשו.
אפלטון
3 מרץ 2015 08:30:03היום פורים?
איל
3 מרץ 2015 10:24:14היום פורים, אחרת אין הסבר לניצחון של הפועל ב-30 הפרש (ברץ', מה נשמע? 🙂 )
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 08:41:15צודק, דובי יקר, שתמיד כיף ומצחיק להעביר איתו את אשמורות הלילה והבוקר, סליחה, זה נכתב בהומור (אולי הייתי צריך להוסיף סמיילי. סמיילי)
ללא שום כוונה לזלזל ביחסך למטופלייך, יהיו אשר יהיו.
דובי
3 מרץ 2015 08:51:20תודה חמוד. אתה באמת ילד טוב בסך הכל
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 09:35:25מתוק מצידך, אך לא חמוד ולא ילד
כמומחה נפש אתה בוודאי יודע שהמימד הפסיכולוגי יותר מורכב מהפן הפיזי של הפציעה, לכן לא ברורה לי הביקורת שלך על רוז.
אולי תיתן לנו איזו סקירה קטנה על איך מחזירים ספורטאי אחרי פציעה למסלול, מהצד המנטלי.
דובי
3 מרץ 2015 09:49:21זאת שאלה מאוד מורכבת, שקשורה באופי של השחקן, בצורת המשחק שאליה הוא רגיל, ביכולת שלו להפנים ולהכיר במודע בעובדה שמשהו צריך להשתנות.
רוז לא סתם נפצע שוב ושוב. יכול להיות שהגוף שלו "מועד לפציעות" שזה כבר התחום של מנחם ווזאנה, אבל כמו שכתבתי עליו כבר לפני כמה שבועות, לדעתי רוז הוא עדין רגשית ופחדן, אבל עושה הכל כדי לא להראות את זה ולא להודות בזה, אפילו בפני עצמו. זה גורם לו למשוך את החזרות מפציעה, ולנסות להפגין צורת משחק שלא משתנה, בעיקר הכניסות לסל.
אבל, ואני מרשה לעצמי להגיד שאמרתי כבר כשחזר שאני צופה שהוא יופיע שוב בצורה דומה, הוא לא עושה הכל אותו דבר. הוא לחוץ בכל כניסה לסל, הוא מתוח ויותר מהכל הוא נדרך הרבה יותר. זה הופך כל ניתור וכל נחיתה להרבה פחות טבעיים ויותר מועדים לפגיעה, כמו שקורה שוב ושוב.
הוא חייב לעבור תהליך שיקום שיגרום לו להכיר ולקבל את השינויים שהוא חייב לעשות כדי להתאים את צורת המשחק ליכולות החדשות, והשונות, שיש לו כרגע.
תשווה את זה לג'ורדן, שעם ההתבגרות סיגל מימדים למשחק שמתאימים לאתלטיות מופחתת עקב הגיל.
דובי
3 מרץ 2015 09:52:36מצד שני, תשווה לווסטברוק.
הצ'יטה באמת לא מפחד. הוא חזר מפציעה קשה משוחרר לחלוטין. המשחק שלו זורם טבעי לגמרי, ורואים עליו שהוא מאמין במה שהוא אומר, כלומר שהכל חזר לקדמותו מבחינת יכולות.
תראה שווסטברוק לא ייפצע שוב, לא כולל לחיים שבורות, ורוז לא יפסיק להיפצע עד שיפרוש או ישנה גישה.
המשמעות היא שאפשר לשקר לכל העולם, אבל לא לעצמך.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 10:18:31יש הבדל עצום בין "פוחד" ל "פחדן". רוז פוחד הוא לא פחדן, להפך הוא מאוד אמיץ, "אין אומץ בלי פחד", הוא מתמודד, הוא מנסה, וכן הוא חושש, אם הוא פחדן אז כולנו פחדנים. עד כאן הבעיות המנטליות, אך השאלה היתה איך פותרים אותם ? להתאים לו את צורת המשחק זה פתרון פיזי.
אז מה עושים דוק' ?
ולגביי הצ'יטה, הסיבה שאנחנו מתפעלים ממנו כל כך היא כי ברור לנו שמדובר בזן נדיר, לא בטוח שזה עובד לטובתו השכנוע העצמי החזק הזה שהוא "כל יכול" חטא ההיבריס פגע בטובים ביותר
אני כמובן לא מאחל לו את זה, אך עם איך שהוא משחק, הפציעה הבאה שלו עניין של זמן.
דובי
3 מרץ 2015 10:25:50כמו שכתבתי, מתאימים את צורת המשחק ליכולות. עוזרים לו להפוך לשחקן שונה, עם יכולות חדשות, שמתאימות למצב הפיזי שלו.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 10:38:18לא הבנתי, נגיד הוא מגיע לקליניקה שלך "יו דובי בר, יש לי מנטל פרבלם"
אתה מתאים לו צורת משחק ? אתה פסיכולוג לא קואץ', הרי זה הקטע הפיזי של העסק לא המנטלי.
מה שאני מתכוון להגיד זה שחסר לי השלב שבו הוא מתחיל למצוץ את אגודל ולבכות על הילדות שלו ואתה רוכן בנונשלנטיות להגיש לו את הקופסת ממחטות. סמיילי
דובי
3 מרץ 2015 10:39:56מצטער לאכזב אותך, לא תמיד מגיעים לשם
דובי
3 מרץ 2015 10:42:58אבל זה כבר יותר ארוך. מזכיר לי ויכוח עם האשך התמיר המקורי בשנה שעברה, בשאלה במי מטפלים ובמה מטפלים, והאם לטפל בבעיה שאנחנו רואים או בבעיה שהוא מגדיר. זה נגמר בזה שהצעתי לו להזמין אותי לבירה לצורך המשך הדיון.
הבן השחור גלוח הראש מחוץ לנישואים של ג'ון סטוקטון
3 מרץ 2015 10:49:19אם תגיע לתל אביב, הבירה עלי, (לערד אני ארד אך ורק בשביל לפלח את הפרס נובל + הצ'ק של המיליון דולר מהבית של עמוס עוז)
דובי
3 מרץ 2015 11:13:31רשמתי לפניי…
יניב.
3 מרץ 2015 10:21:18נהדר,כתוב היטב.ולדובי אני לאחרונה מזהה אצלך מהפך ,מה קרה לפרחח? ואיך הוא נהפך לציטה ?
דובי
3 מרץ 2015 10:24:23כי אני רוצה אותו בניקס ואם אני אמשיך להעליב אותו הוא לא יבוא.
יניב.
3 מרץ 2015 10:44:43אין לך צ'אנס הוא מגיע ללייקרס
דובי
3 מרץ 2015 10:48:01ברור. ווסטברוק וקובי באותה חמישיה. תקרא לי כשזה קורה, אין מצב שאני מפספס את זה.
יניב.
3 מרץ 2015 11:18:43קובי יחנוך אותו וילמד אותו איך זה להיות קובי ובא לליקרס יורש ראוי וטוב.
חוץ מזה לא נראה לי שקובי בדיוק ישחק בשנה הבאה
דובי
3 מרץ 2015 11:36:00קובי יחנוך אותו…. תמשיך תמשיך… למה להפסיק עכשיו כשיוצאות לך כאלה טובות…
האחרון שקובי חנך אותו יצא כל כך מחונך שברח עד יוסטון בשנייה שהצליח.
קובי יחנוך את ווסטברוק… ענק.
יניב.
3 מרץ 2015 11:56:32חכה חכה נראה מי יאכל את הכובע בסוף 🙂
וטיפה רצינות אתה משווה את האופי של ווסטברוק לאופי של הילדה הבכיינית?
אם יש מישהו שמסוגל להגיד לא לקובי זה ווסטברוק
דובי
3 מרץ 2015 12:36:07אהלן וסהלן אני אומר… אנחנו כאן בשביל הצחוקים
עגל
3 מרץ 2015 13:42:48הבן השחור ודובי נגעו בסוגיה חשובה, אחרי שעברו את שלב ההעלבות ההדדי, שהפגיעות המנטאלי של רוז נחשפה עקב הפציעה ועד שהוא לא יעשה משהו בנידון החזרה שלו לא תהיה מוצלחת.
אני מחזיק אצבעות לווסטברוק שלא יפצע שוב כי הכתובת היא על הקיר.
גיא
3 מרץ 2015 16:08:54אני דווקא מסכים בזה, עם הבן השחור הכינוי ורד לא במקומו