רוי טארפלי 1965-2015 / דובי עופר

עדכון מצער: הלילה, 10/1/2015, יצאה הודעה על מותו בגיל 50 של רוי טארפלי. סיבת המוות לא נמסרה, אבל הנהלת המאבריקס פרסמה מודעת אבל.

למה המאבריקס דווקא, ומה סיבת המוות המשוערת, תוכלו להבין בעצמכם אם תקדישו כמה דקות לקריאת הפוסט הבא, שעלה כאן בעבר.

רוי טארפלי – ילדים, היזהרו מעצי הקוקאין

Cocaine

If you wanna hang out youve got to take her out; cocaine. If you wanna get down, down on the ground; cocaine. She don't lie, she don't lie, she don't lie; cocaine.

If you got bad news, you wanna kick them blues; cocaine. When your day is done and you wanna run; cocaine. She don't lie, she don't lie, she don't lie; cocaine.

If your thing is gone and you wanna ride on; cocaine. Don't forget this fact, you can't get it back; cocaine. She don't lie, she don't lie, she don't lie; cocaine.

She don't lie, she don't lie, she don't lie; cocaine

סבא שלי ידע הרבה מאוד דברים, ואהב מאוד ללמד. הוא גם היה אדם חכם, סבלני ונתפס בקלות למטרות. למשל ללמד את הנכד שלו מדע. שעות ארוכות, ימים שלמים היינו יושבים על נוסחה כימית או עיקרון פיזיקלי. הוא היה כותב, משרטט, מדגים, מוכיח ומפרט, ואני הייתי מהנהן. בסופו של דבר, מאלפי שעות הקשבה לעקרונות מדעיים לא יצא ממני מדען, אלא מטפל. לא למדתי פיזיקה, אלא להקשיב.

מה שלא היה לסבא בשפע זה טאקט. לכן, כשהוא תיאר לי מה זה פוטנציאל הוא השתמש בדוגמא הבאה – אם תיקח אפרוח, תעלה אותו לגג הבניין ותזרוק אותו, הוא יקבל מכה חזקה, אבל לא יתפרק. לעומת זאת, סוס שתעלה אל גג הבניין ותזרוק, יתפוצץ.

כלומר, the bigger you are, the harder you fall. ורוי טארפלי היה ממש גדול.

אין להשליך מבניינים. סוס.

 רוי טארפלי היה מפלצת כדורסלנית מושלמת. הוא היה גוף זריז, מהיר וחכם בגובה 2.11 ומשקל 130, שהתחלק שווה בשווה בין שרירים וכישרון. בשיאו הוא היה שחקן של 20, 11 בנקודות וקרשים. בשיאו הוא היה השחקן השישי של הליגה. כשהיה בשיאו רוי טארפלי היה בדרך הבטוחה למעלה הבניין. תחזרו פסקה אחת למעלה ונחשו מה קורה לסוס במימדים האלה שמנסה קוקאין.

הנה לכם 6:03 דקות של דוגמאות לכוח, לאתלטיות, לרכות ולכישרון של הפוטנציאל העצום שכרגע העלינו לגג:

ועוד 4:09 מזה:

http://www.youtube.com/watch?v=Hw74PMToyBs

תעשו טובה, מי שהתעצל להקדיש 10 דקות ו12 שניות, תחזרו למעלה ותעשו את המאמץ הקטן הזה. לא תצטערו.

את הקוקאין בחרתי בגלל השיר הקולע של גארי לוריס שכמה יפה מבצע אותו אריק קלפטון, אבל טארפלי לא היה בררן והסכים גם לאלכוהול ומיני בשמים דומים. התוצאה הייתה אחת – הוא התרסק על המדרכה כמו הסוס של סבא. אבל טארפלי, בניגוד לסבא, לא הקשיב לאיינשטיין. למה איינשטיין דווקא? כי אלברט החכם אמר שאי שפיות זה לעשות שוב ושוב את אותו הדבר, ולצפות לתוצאות שונות. או במילים אחרות – פאק, רוי, כמה צ'אנסים אפשר לתת לבן אדם???

 אגב הגדרות לאי שפיות… איינשטיין.

 שלא כמו הסוס של סבא, שסיים את הסיפור כל פעם בתור כתם על המדרכה, לטארפלי היו ביצים לחזור אל מי שזרק אותו, כלומר הליגה, ולתבוע אותה על כך שגירשה אותו לכל הרוחות אחרי הפעם הזיליון שכשל ומעל באמונה. אבל לזה עוד נגיע. לפני כן, מה עושה כאן הג'אנקי הזה, בפרויקט הכוכבים שצריך לזכור.

רוי ג'יימס טארפלי נולד החודש לפני 49 שנים. הוא היה אחלה שחקן במישיגן, ואפילו סחט ביקורת מרשימה בספורטס אילוסטרייטד:

“Last season Tarpley—elusive and mobile, the proud possessor of a certain McAdoovian presence in the pivot—came out of everywhere to be the team’s most valuable player. Having grown up in New York, moved to Mobile, Ala. and finished high school in Detroit, ‘Tarp really dropped out of the sky,’ says [coach Bill] Frieder.”

לכן ב1986 דאלאס לקחו אותו במקום השביעי בדראפט, שיצטרף לקבוצה שבה כבר שיחק מיודענו מהפרויקט, מארק אגווייר, לצד רולנדו בלקמן, דרק הארפר, דטלף שראמפף ונוספים שהשאירו לרוקי קצת פחות מ19 דקות במשחק, בהן תרם 7.5 ו7.1 בנקודות וקרשים. זה לא הפך אותו לרוקי העונה, כמובן. מצד שני, הוא התקדם והשתפר ובעונה הבאה, 87-88, לא רק עלה ל13.5 ו11.8, אלא גם לקח את השחקן השישי של הליגה. שחקן שישי, אתם זוכרים מהטור של המייקרווייב, זה לא רק שחקן מוכשר, אלא גם אופי. סבלני מספיק להתחיל את המשחק על הספסל, חכם כדי לצפות בדברים מהצד ואז לעלות ולהביא ערך מוסף, אקספלוסיבי כדי לתת תפוקה מיידית, ומגוון כדי לתת מענה לכמה עמדות. כל אלה טארפלי היה, ואפילו הטוב ביותר בNBA באותה שנה. העתיד, כך נראה, היה מבטיח. זה אם מתעלמים מבאמפ קטן של אלכוהול שעלה לו במשחק אחד של סידור ראש בחוץ.

יכול גם על קארים. טארפלי בשיאו.

על העונה הבאה, 88-89, אפשר להסתכל מכמה כיוונים. אם מסתכלים על מספרים, זו הייתה עונה אדירה של 20 ו13.3. הבעיה היא שלסטטיסטיקה של טארפלי נכנס גם מעצר אחד ושפע כאבי ברכיים.

טארפלי נעצר מוקדם בעונה על נהיגה בשכרות, שאליה הוסיף גם התנגדות למעצר ממרומי ה"6.11 שלו. מעצר פלוס בעיות ברכיים השאירו לטארפלי בסך הכל 19 משחקים להראות מה הוא יודע על המגרש, וגם שם בעייתי של טראבל מייקר.

עונת 89-90 עוד הייתה סבירה, עם 45 משחקים בהם הגיע ל16.8 ו13.1, אבל זאת הייתה שירת הברבור לקריירת הNBA הקצרה של האיש המוכשר. 5 משחקים לתוך 90-91 טארפלי קרע את הACL וקצת אחר כך שוב נעצר, בפעם השנייה, על נהיגה בשכרות. לפתיחת העונה הבאה הגיע, ככל הנראה, בריא, אבל סירב לעבור בדיקת סמים. מבחינת הליגה זה היה כמובן סוף פסוק וביי ביי. מבחינת טארפלי זו הייתה תחילת הנדודים. הCBA תמיד שמחה לקבל שחקנים טובים, בלי קשר למה שמסתובב להם בוורידים ובסינוסים, ואם לא קוראים לך רוייס ווייט, גם הלחץ שם לא מפיל במיוחד. משם האיש הגדול ורחב האישונים שלנו המשיך ליוון, וב94 0, אחרי ארבע שנים בעולם, חזר טארפלי לסבב ב' בNBA.

כנראה ששום חומר לא מבטל השפעה  של סוכן איכותי, כי מפגישת הקאמבק עם הנהלת דאלאס יצא רוי טארפלי אחר, מחוייך ועשיר, עם חוזה שהבטיח לו לא פחות מ20 מיליון לשש השנים הקרובות. וכאן אנחנו מדברים על בחור בן 30, עם עבר בעייתי, שמקבל חוזה ארוך טווח בקבוצה שסומכת עליו ופוטנציאל שיכול להביא אותו לשמיים. ואחד ועוד אחד תמיד שווה שתיים, או בשפת הכסף – מסומם נקי ועוד חשבון בנק מנופח שווה צהלות של הסוס מהפסקה הראשונה, שהנה חוזר רק כדי להתנפץ על המדרכה ממרומי הפוטנציאל של עצמו.

איזה טאצ'… מול יואינג.

בסך הכל זו הייתה עונה לא רעה לטארפלי. 12.8 ו8.2 הם מספרים נאים בהחלט, ולמרות פציעות טורדניות השתתף האיש הגדול ב55 משחקים בעונת 94-95.

ואז רוי טארפלי הצטנן. מי שמצטנן לוקח תרופות נגד הצטננות. בתרופות האלה היה אלכוהול, ולכן הגיבור המצונן שלנו כשל בבדיקת אלכוהול. עד כאן גרסת ההגנה. נורם סונג'ו, הGM הפתי של המבריקס שהאמין בטארפלי עד כדי לתת לו את החוזה הגרנדיוזי רק שנה קודם, אמר שאין לו ספק שטארפלי ימשיך לשתות ולהאשים את כולם. הדבר היחיד שעשה היה לשים תמונה שלו, של טארפלי ליד המראה באמבטיה כדי לזכור להתפלל בשבילו כל בוקר בזמן הגילוח. סיפור אמיתי. האמת צריכה להיאמר – טארפלי יצא בבדיקה ממש ממש נמוך באחוזי האלכוהול. ליתר דיוק, 0.08, כשהסף המינימלי בחוק הוא 0.03. זה גורם לחשוב שאולי האמירה של טארפלי שהמאבס בסך הכל רצו להיפטר מהחוזה שלו הייתה נכונה במידה מסויימת.

כך או כך, החוזה בוטל וטארפלי, מושפל ועצבני, יצא לאסיה-אירופה טור נוסף, ביוון, קפריסין, רוסיה, סין וחזרה לCBA. הפרטים באמת לא מעניינים אותנו במקרה הזה. מה שכן מעניין הוא שטארפלי לא ויתר! ב2003 הוא חזר לליגה שגירשה אותו וביקש הזדמנות נוספת. הליגה שלחה אותו לבצע 52 בדיקות שבועיות ולחזור אחרי שנה. טארפלי עבר 52 בדיקות, יצא נקי בכולן ואז חזר אל הליגה עם התוצאות ו… נדחה. לא ניתן נימוק לדחיה.

כאן דברים התחילו להתלכלך. בעזרת הEEOC, טארפלי תבע את הליגה ואת המאבס על כך שלא ניתנה לו הזדמנות, נוספת, למרות שהיה נקי ארבע שנים. התביעה התבססה על כך שלטענת טארפלי, הוא סיפק מספיק עדויות לכך שהיה נקי במשך שנים, ולכן יש לו את היכולת להתרחק מחומרים משכרים וממכרים.

ובמרפקים מול הצ'יף…

הליגה והמאבס, מצידן, ענו, בשפה משפטית כמובן, שהיו להן את כל הסיבות בעולם לא להאמין לאיש ולא לסבול את המשך הבלאגנים שהוא מעמיס על כל הסביבה חדשות לבקרים. בשלב הזה, ב2008, קצה נפשו של בית המשפט בכל הבבל"ת המתמשך והנושא נסגר לתקשורת. ידוע רק שב2009 הצדדים הגיעו לסיכום מחוץ לכותלי בית המשפט, ובא לציון גואל ושלום על ישראל.

מה שלנו נותר לומר הוא שרוי טארפלי היה אחד הכישרונות הגדולים ביותר שראתה הליגה בשנות השמונים לפחות.

ומעבר לכישרון ופוטנציאל, רוי טארפלי הוא גם ההוכחה לכך שיכולת ספורטיבית, אלכוהול וסמים מתקשים לגור יחד במגרש אחד עם חוקים מסודרים.

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. אה איזה כיף להיזכר בימים שלדובי היה זמן לכתוב יותר מכמה ראנטס על הניקס…
    תענוג של פוסט.
    תנחומי למשפחה.

  2. תודה דובי על אזכרת נשכחות. אני זוכר אותו כה טוב מימיו באוניברסיטת מישיגן בשנות ה-80 (האמצעיות) כשדרס כל שחקן מכללה שעמד בדרכו. הייתי די בטוח שהוא 'הדבר הבא' בסנטרים.
    אך כפי שדובי תאר כה נכון, אלכוהול וקוקאין תמיד היו בעייתו.
    אגב, היתה לו הצלחה די גדולה באירופה אחרי הנבא לפי מיטב ידיעתי.
    כשלא מודיעים את סיבת המוות, הסיבה כמעט תמיד היא מנות-יתר של סמים או אלכוהול.

    1. כן
      באריס סלוניקי
      זכו יחד בגביע המחזיקות או איך שלא קראו לו אז
      ניצח בגמר את אפס פילזן 50-48 או משהו באזור

      הוא היה סנטר פוורורד מגוון מאוד ומשאבת ריבאונד
      בכלל הקבוצה של 88 בדאלאס נעצרה רק ב 7 משחקים מול הלייקרס בגמר המערב

      1. פילזן ניצחה אז את גליל עליון של עונת הדובדבנים בחצי הגמר.
        דאלאס של אותה שנה אם אני זוכר נכון שלחה אח"כ את מרק אגוויר לדטרויט תמורת אדריאן דנטלי.
        מצאתי קישור לדראפט המקולל של טראפלי עם עוד כמה סוסים שהתעקשו להתרסק
        http://www.hoops.co.il/?p=33022

  3. טארפלי הוא לצערי לא המנוח הראשון בין גיבורי הסדרה אלא השלישי. נותר לאחל אריכות ימים לסידני מונקריף, מארק אגווייר, וויני ג'ונסון, לארי נאנס, ג'ון סטארקס וחבריהם שזכו להתייחסות.
    כולי תקווה שטורי שחקנים שאסור לשכוח לא משמשים את מלאך המוות בבואו להרכיב את הנבחרת השמימית.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט