הסטוריה בדנבר: פייטון מנינג שבר את שיא ה-TD של כל הזמנים / מנחם לס

 

 

 

אז מה? מתפתח לנו חאכים אולג'ואן חדש ששמו פסטוס אזלי, אבל במקום מוסלמי הוא נוצרי אדוק ששמו האמצעי הוא "IFEANYI" שבניגרית פרושו – קחו אוויר – "מאומה הוא בלתי אפשרי אם אלוהים הוא לצידך, וחשוב מאד לנצל את יכולתך בעוד אתה חי!". ניגרית חייבת להיות שפה קצרה רבותי. התנ"ך כתוב ב-22 דפים.

נגד הקליפרס הוא שיחק 11 דקות, קלע 10, קטף 4 ריב', וחסם שתי קליעות.

הוא בגובה של חאכים (2.12 מ'), בנוי כמוהו, ופיקח כמו חאכים (שהוא מדבר 9 שפות, והיום בעל חברת השקעת פיננסית יקרתית ומצליחה מאד ביוסטון!). אולי יותר. הוא סיים תיכון בבית ספר פרטי אנגלי בניגריה בגיל 14 כשמטרתו ללמוד רפואה, אבל כשאתה 2.03 מ' בגיל 14, ויש לך אבא רופא שאחיו הוא רופא ילדים ביובה-סיטי, קליפורניה, אתה שולח את הילד לקליפורניה. לך תדע – – רפואה וכדורסל. למה לא?

אז ה-"מאומה הוא בלתי אפשרי אם אלוהים הוא לצידך, וחשוב מאד לנצל את יכולתך בעוד אתה חי!" הגיע לקליפורניה והדוד הרופא רשמו ל-"JESUIT HIGH SCHOOL" בסקרמנטו שהוא שני דברים ביחד: תיכון יקרתי ובית חרושת לכדורסלנים.

התעוררו שתי בעיות: ה-"מאומה הוא בלתי אפשרי אם אלוהים הוא לצידך, וחשוב מאד לנצל את יכולתך בעוד אתה חי!" לא שיחק מעולם כדורסל, והתאחדות בתי הספר התיכוניים של קליפורניה לא אישרה לו לשחק כי ה-"מאומה הוא בלתי אפשרי אם אלוהים הוא לצידך, וחשוב מאד לנצל את יכולתך בעוד אתה חי!" היה כבר בוגר תיכון.

בקיצור, בעייה.

הדוד רשם את פסטוס ל-'יובה קומיוניטי קולג" והילד בן ה-15 החל ללמוד במכללה עם מבוגרים ממנו בכמה שנים, והחל לשחק כדורסל בקבוצת AAA מקומית.

כך הוא מתאר את נסיונו הראשון בכדורסל:

 

"I didn't know what I was doing. Imagine someone who is 14 or 15 years old, and you're teaching them as if they're a 6-year-old. It was tough. Everyone was getting frustrated with me. I was getting frustrated with it. I tried playing in 2005. I stopped. I tried again in 2006. And when I had my first dunk in a summer league game in Las Vegas in 2006, that's when I was so excited. It was so exhilarating that I started to like it."[1]

מאמן יובה קומיוניטי, ברד גוטרייט, הציע לצעיר לא לקחת FULL TIME קורסים ולא לנסות לשחק עם הקבוצה, ו-"אז תהיה מורשה לשחק 4 שנים במכללה של ארבע שנים, ועם הגובה והאתלטיות שלך, לך תדע, אולי ייצא ממך משהו!".

היתה זו הצעה גאונית. הנער למד רק קורס או שניים, המשיך להתאמן עם קבוצת ה-AAA, הדגיע לגובה 2.12 מ', וב-2007 הוזמן למחנה הכדורסל המפורסם של 'ריבוק'.

בספורט אילוסטרייטד ישנו דף הכותב על "אנשים בין ההמון". בד"כ על ילד בן 12 שהבקיע 15 גולים במשחק כדורגל, או סטודנט באוניברסיטה שהלך בעמידת ידיים מסביב כל הקמפוס. אז גם על פסטוס היה סיפור עם הכותרת "BIGFOOT מניגריה".

בעקבות הסיפור הגיעו למעלה מ-50 מגלי כשרוננות מהאוניברסיטאות השונות שמעולם לפני כן לא ראו או שמעו על פסטוס אזלי, ושבוע אחרי הגיעו הצעות מילגה מ-27 אוניברסיטאות מובילות בדיביזיה הראשונה. בגלל שהאינטיליגנציה הגבוהה מאד הפכה לסיפור ידוע – לא כל ילד מסיים בית ספר תיכון אנגלי פרטי בגיל 14 עם ציוני A+ מהראשון עד האחרון, המילגות הגיעו רק מהאוניברסיטאות האקדמאיות הטובות ביותר – ז"א כל ה-IVY LEAGUE SCHOOL כהרווארד, יאל, ופרינסטון, אבל גם ממכללות כיוקון, דוק, סטנפורד, ווייק פורסט, וונדרבילט – כולן מבצרי כדורסל ומבצרים אקדמאיים.

מאמן וונדרבילט  קווין סטולינג קנה אותו. הוא הסביר שוונדרבילט מלאה בסטודנטים זרים, ושבאותה שנה הגיע גם איי.ג'יי אוגליבי האוסטראלי – אף הוא 2.12 מ' – וסטולינג הציע לפסטוס להיות "REDSHIRT" עונה אחת, ואז הוא 'מבטיח' לו שהמקום הבא יהיה NBA. רדשירט הוא סטודנט הלומד שנת פרשמן, מתאמן, אבל לא משחק. אז נותרות לו 4 שנות משחק, כשבשנה האחרונה הוא GRADUATE STUDENT המתחיל לקחת קורסים ל-MA או לדוקטורט.

ההצעה מצאה חן בעיני פסטוס. הוא היה בן 18 ומאומה לא בער לו.

הוא הגיע לאוניברסיטת וונדרבילט המצויינת (היא ודוק הן ה-אייבי-ליג של הדרום, כמו שסטנפורד ובארקלי הן האייבי ליג של המערב) בנשוויל ב-2007, ונירשם למחלקה – איך לא? לביולוגיה במגמת "PRE-MEDICAL", וכבר בסמסטר הראשון לקח קורסים ב- ENTOMOLOGY, MICROBIOLOGY, ו-MOLECULAR ביולוג'י, שרק בגלל שמם מאמנו קווין סטולינג קיבל כאב ראש.

בשנה הראשונה הוא רק התאמן. בשנתיים הבאות הוא היה המחליף של אוגליבי עד שהאוסטראלי הלך לדראפט של ה-NBA ופתאום פסטוס הוא הסנטר הפותח של וונדרבילט שמאמנו אומר עליו:

 

"He now has a feel for the game. He has made himself an effective player. I think it's very rare. All of us are looking for more finished products. But we all understood if the payday came, if it really came, if he understood the game, if he was experienced, then it was going to give him a chance to be different than other guys. He didn't learn the game in elementary school like I did. He was trying to learn the game while competing effectively in the SEC. That makes it even more amazing."[1

הנה הסטטיסטיקה שלו בוונדרבילט:

Festus Ezeli statistics at Vanderbilt University[8]
Year G FGM FGA FG% 3PM 3PA 3P% FTM FTA FT% REB RPG AST TO BLK BPG STL MIN MPG PTS PPG
2007–08 Redshirted – did not play
2008–09 29 41 75 .547 0 0 .000 28 55 .509 74 2.6 1 43 22 0.8 4 360 12.4 110 3.8
2009–10 32 49 90 .544 0 0 .000 22 59 .373 102 3.2 3 34 43 1.3 6 406 12.7 120 3.8
2010–11 34 151 257 .588 0 0 .000 140 216 .648 213 6.3 6 60 87 2.6 20 799 23.5 442 13.0
2011–12 26 89 165 .539 0 0 .000 84 139 .604 154 5.92 8 58 52 2.0 11 603 23.2 262 10.08
Totals 121 330 587 .539 0 0 .000 274 469 .584 543 4.49 18 195 204 1.69 41 2168 17.9 934 7.72

(שבר את שיא החסימות של וויל פורדו כששיחק שם, לפני ששיחק עם מייקל ג'ורדן!)

הווריורס החתימה אותו מס' 30 בסיבוב הראשון של הדראפט של 2012.

כבר בעונה הראשונה הניגרי הטרי הזה שהיה שחקן בוסר עם רק 6 שנות כדורסל רציני עלה בחמישייה כשאנדרו בוגוט ניפצע. בינואר 19, 2013, הוא עשה קרייר-היי בנקודות כשקלע 13 נגד ניו אורלינס.

ואז באה המכה: ב-7 ליוני, 2013, הוא פצע קשה את בירכו, ונאמר לו שהוא יחמיץ את כל עונת 2013-14.

מה הוא עשה בשנת הפציעה? התחיל ללמוד רפואה?

לא ולא. הוא יותר מדי חכם עבור זה. הוא ידע שהוא יהיה מולטי-מיליונר גדול, והחליט להתחיל ללמוד כלכלה וביזנס. נשיא וונדרבילט ניקולאס זפוס קרא לו למשרדו. "מה פתאום מרפואה לכלכלה?". זפוס מספר: "הוא אמר לי שהוא החל להתעניין יותר ב-WORLD TRADE, GLOBAL ECONOMY, ומיקרו-אקונומי. הצעיר הזה יגיע רחוק. אם לא בכדורסל – העולם כולו פתוח עבורו!".

הגענו להיום. הוא חזר לשחק, והוא משחק מאחורי אוסטראלי אחר – אנדרו בוגוט. במשחק נגד הקליפרס המאמן סטיב קאר נתן לדייויד לי לעלות כסנטר, והכניס את אזלי במחצית השנייה רק ל-11 דקות (רופא הקבוצה מגביל את זמנו בינתיים ל-12 דקות).

ב-11 דקות הללו כל מי שחזה בו בוודאי פער פה כלא מאמין: "הזהו פסטוס אזלי?". הוא הפך פתאום (או לא פתאום, לך תדע) לשחקן אחר: פיזי, תוקפני, אפילו חוצפן. הוא לפתע זורק ללא היסוס וניכנס עם כל גופו לריבאונדים מצויינים. אני משוכנע שקאר בעצמו לא האמין למה שראה ב-'אורקל ארינה'!

 

בצורה שאיגודלה והריסון בארנס שיחקו, לווריורס יש שני שחקנים אמינים ביותר במספר 3. מספרי 1 ו-2 הם סטפן קרי וקייל תומפסון. דייויד לי מצויין ב-4. וב-5? אם אנדרו בוגוט ממשיך להיפצע, לפתע נתגלה מחליף שלך תדע – אולי עוד יהפוך לסנטר משובח.

 

לשחק ככה אחרי 17 חודשים ללא כדורסל? לי זה היה פלא ממש.

אגב, גם אוגניג'ן קוזמי הראה כדורסל משובח, ואז יש את מרסי ספייטס. פתאום הגולדן סטייט ווריורס הפכה לקבוצה עם ארבעה "7 FOOTERS"

 

 

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 12 תגובות

  3. אפלטון

    20 אוק 2014 07:44:24

    מדהים. פשוט מעורר השראה מה שהבן אדם הזה עושה.
    גם הקולטס לא מצטערים על מה שעשו כשפינו מקום לקווטרבק של העתיד.

    ואם כבר פוטבול, אני יכול להתחיל להתלהב מדאלאס? קצת מפחד אבל מרגיש יותר טוב שנראה שלא צריך לשים את כל הביצים על רומו. מאריי שבר שיא מועדון עם משחק שביעי ברציפות מעל 100 יארד. וזה מועדון שאמית סמית' שיחק בו!

  4. המשגיח

    20 אוק 2014 08:28:55

    לא אוהד פוטבול גדול, אבל אני מת על מאנינג.

    יש לציין שמלבד החשש המוצדק שהוא לא יחזור להיות חצי מהשחקן שהיה, הקולטס חתכו אותו גם בעקבות בחירתו של אנדרו לאק המצוין בבחירה מס' 1.

  8. גל אל-איי

    20 אוק 2014 16:22:23

    הטאץ' דאון ההיסטורי היה לתומאס, לא לסנדרס. חוץ מזה הכל נכון מל. מאנינג הוא פשוט ספורטאי גדול מהחיים, וכאוהד ברונקוס יותר מ-20 שנה תענוג לראות אותו ואת הקבוצה השנה. ד"א קראת איפושהו שעכשיו דנבר ולא דאלאס הם "הקבוצה של אמריקה"? מדהים

  9. Yinon Yavor

    20 אוק 2014 17:47:58

    Aplaton – the record is of the whole league, not just Dallas

    Mel – toda raba. I also saw the game and loved every minute. The most impressive was his 4th TD, by the way: He went on the field after CK struggled, and with one pass to ~40-50 yards got a touchdown. Just like that – 5-6 seconds of work, another TD, another "V" mark in the notebook. He is the greatest I ever saw

כתיבת תגובה

סגירת תפריט