כמה שמענו על המשחק של ויליס ריד שעלה עם נקע, במופע מדהים לכבוש את המדיסון גרדו ולזכות במשחק -7 אחרי שהוא וחבריו שורפים את המגרש לאליפות הראשונה מתוך -2 של הניקרבוקס הלוא הם הניקס. הגיעה הזמן שנבחן את המשחק בכלים של 2014 ונראה כמה הוא באמת טוב בעיניים שלנו!
מהצד של הניקס חמישייה מהאגדות: וויליס ריד הלוחם הדגול , וולטר פרייזר הפימפ מהברונקס, ביל בראדלי הראשון, פול דה בושר.
מהצד של הלייקרס אלג'ין ביילור בפוסט, הסנטר הטוב בהיסטוריה על פי כמה מומחים צ'מברלין והלוגו ג'רי ווסט מספר 44.
הנה המשחק
בואו נבחן את הטקטיקות של הקבוצות:
את ההתקפה של הלייקרס יתחיל ג'רי ווסט שידע לכדרר רק ביד ימין, הוא יעביר את הכדור לצ'מברלין שיחזיק את הכדור בידיו הענקיות ויישחר זריקה שלא נראתה מאז.. תראו, היו לו ידיים כל כך גדולות שהכדור נראה אצלו כמו קלמנטינה ביד שלכם, והזריקה שלו נראית כמו פלואטר יד אחת… מגב היד … מאד משונה… וגם לא באחוזים משהו… לא משהו שיעבוד במשחק של היום. נחזור לווסט שנחשב לאחד הטובים ביותר, והאב טיפוס של הרכזים שיודעים למצוא את השחקנים במקום הנכון. שימו לב איך הוא מעדיף לכדרר רק ביד ימין! זה אולי עובד על ביל בראדלי או דה בושר אבל שוולטר פרייזר עליו הוא חוטף לו כדור אחרי כדור… אולי בגלל שבשנות ה-70 לא לימדו שבצד ימין מכדררים ביד ימין ובצד שמאל מעבירים ליד שמאל..
הגדולה של ווסט היה לדעת למצא את ביילור על הבלטה הנכונה. שזה קרה הנקודות היו בקופה!
שם המשחק בסוף שנות ה-60 זה ג'אמפרים! ועל המגרש היו כמה מהטובים ביותר. לליקרס היה את אלג'ין ביילור שהיה באנקר מחצי פינה שמאל וימין. ווסט ממול הסל הוציא את הג'מפר המושלם בייקום ואם זה לא עבד תמיד היה אפשר לתת את הכדור בכל מצב לצ'מברלין שמולו כולם היו גמדים קטנים והוא כבר היה מסדר את הפלואטר גב היד העקום שלו שמידי פעם גם היה נכנס. אבל כמה טובים היו הג'מפרים של הניקס באותו ערב? נסו 72% ! בסוף הרבע השלישי.
10 דקות לתוך המשחק התחלתי לזוז בחוסר נוחות.. משהו לא מסתדר מבחינה לוגית. בלייקרס משחק ענק מהעתיד גופו מלא שרירים וגובהו ראש וחצי מעל ויליס ריד (הסנטר של הניקס) שמו ויילט צ'מברליין. הוא כל כך גדול וחזק שהוא לוקח כל ריבאונד. הכל? לא ממש … שג'רי ווסט תקוע הוא מעביר לצ'מברליין את הכדור ואז צ'מברליין פשוט חייב לכדרר ואז להוציא את הפלואטר גב היד שהיא הזריקה המשונה שראיתי בחיי. שצ'מברלין זורק הוא לא מצליח לקחת את הריבאונד של עצמו … וגם, הניקס ממש לא פריארים. שהכדור יורד לריצפה משהו כבר נתלה עליו וצ'מברליין הזה לא מסוגל לקלוע זריקת עונשין גם אם חייו יהיו תלויים בזה. אתם נזכרים בסנטר דומיננטי אחר ששלט ברחבות אבל לא ידע לזרוק עונשין… עכשיו תנסו תסריט אחר… כל אחד א ח ר מהלייקרס זורק כדור ואם הוא לא נכנס צ'מברליין הענק ייתן לו נסיון נוסף , א ח ר י שהוא ייקח את הריבאונד . אתם שומעים אותי דופק את הראש במסך?
נעבור לניקס. בניגוד לליקרס שנהלו את ההתקפה בהליכה הניקס היו קבוצה הרבה הרבה הרבה יותר מאומנת. רד הולצמן האגדי היה המאמן שלהם. פרייזר או דה בושר מוליכים כדור מסירה לחצי פינה תזוזה פנימה והברשת השומר ואז יציאה החוצה לבלטה שלהם. שחקנים כמו דה בושר או ביל ברדלי פשוט לא החטיאו אם הם עמדו על המשבצת שלהם. בניגוד למשחק היום שהגארדים יבצעו דריב בשביל להגיע לליי אפ או דאנק. הגארדים בשנות ה-70 עשו דרייב של 2-3 צעדים בשביל להגיע לבלטה שלהם ולהוציא ג'אמפר! אבל, באיזה אחוזים הם הכניסו אותם!
בדקה ה-27 לוידאו וויליס ריד סוף סוף יוצא ואז החגיגה של ג'רי ווסט נגמרת. ריד אומנם הביא סיפור גבורה ואנרגיות נצחון לקבוצה של ניו יורק אבל בתכלס על המגרש הוא לא יכל היה לזוז וג'רי ווסט חגג עליו. אחרי שריד ייצא פרייזר יעבור לשמור על ווסט ויעניש את ווסט על הטכניקה הלקוייה שלו ב T.O. דייב דה בושר לא יחטיא ג'אמפר אחד עד הדקה ה-27. אבל איש המשחק הוא וולטר פרייזר גם במשחק של היום הוא היה מצליח. הקריאה שלו של שאר השחקנים פשוט רמה אחת מעל הדור של שנות ה-70 אני לא אתפלה עם הוא ההשראה של מג'יק שיגיע 10 שנים מאוחר יותר. פריזר הכניס 15 נקודות ברבע הראשון והניקס עלו ל 14+ . הרבה מאד בזכות משחק פשוט מחורבן של צ'מברלין.
עד סוף המשחק זה גרבז' ארוך אבל תנצלו את הזמן לראות את ברנטלי המחליף של ריד בזריקת עונשין שמתחילה בחצי קריעה מלכותית, אך היו זמנים!
מנחם לס
29 יול 2014 14:47:44יש לי פרק שלם על המשחק הזה בספרי "חיצים ובונבונים". עבורי זה כאילו הכל קרה אתמול!
תודה עידו.
Berch
29 יול 2014 14:50:45יופי של סקירה היסטורית…
THX
מנחם לס
29 יול 2014 14:52:45במשחק ה-7 הזה וויליס ריד קלע את הסל הראשון במשחק – שהיה גם האחרון שלו. השפעתו היתה מינימלית, אבל השפעתו הפסיכולוגית – מקסימלית.
וולט פרייזר נתן אז אולי את משחק חייו עם 36 נק', 19 אסיסטים, ו-9 ריב'.
ido moria
29 יול 2014 15:05:13אחרי שראיתי את המשחק אני מבין למה הלייקרס לא נצחה את בוסטון בשנות ה-60. מי היה המאמן שלהם?
נתן
29 יול 2014 16:15:48וויליס ריד קלע שניים בתחילת המשחק
יניב
29 יול 2014 14:54:51נהדר עידו,כמו כן מגיע לדובי קצת נחת…
ido moria
29 יול 2014 15:03:55כבר תגובות? תראו את המשחק תראו את ויילט צ'מברליין, תראו את פרייזר מראה למג'יק את הדרך. קחו את הזמן…
אגב, זה פרוייקט נחמד לראות את כל הגדויילים עם ליקוי משחק . אני מפציר בזאת בשאר הכותבים לסקר ולנתח את הקלסיקות.
אני רואה עכשיו את מילוויקי של 71. קבוצה אדירה!
רועי ויינברג
29 יול 2014 15:12:10כתבה נהדרת, אתפנה למשחק עצמו מאוחר יותר, הדרך להעביר זמן מת בפגרה.
נתן
29 יול 2014 16:13:38משחק מעולה, שתי קבוצות מצויינות. אם לפטריק יואינג בשנות ה 90 היו את דייב דה בושר ואת וולט פרייזר, או שחקנים ברמתם, לניקס היו עוד כמה אליפויות.
וילט צ'מברלין הראה את הדרך לשאק ודוויט, כדי להמשיך מסורת של סנטרים חסרי אינטליגנציה שמשחקים בלייקרס, וסליחה לקארים שבטעות הגיע לקבוצה הזו.
יניב
29 יול 2014 16:22:55נתן קצת מצחיק שאתה אומר על שאקיל שהוא חסר אינטלגנציה ביחוד שהשחקן שאתה מעריץ מתבסס על אותו משחק בדיוק כמו שאקיל רק שהוא עושה את זה מעמדת הפורווד(רמז-כוח כוח ועוד פעם כוח),מה עוד ששאקיל היה סופר אינטלגנטי.לגבי הווארד אז זה בכלל מצחיק להגיד שהוא היה חלק מהלייקרס זה בדיוק כמו שתגיד שקארל מלון המשיך את המסורת של הפאור פורודים בלייקרס0לא רלוונטי
נתן
29 יול 2014 16:42:32לגבי הווארד אתה צודק, לגבי שאק, אם היתה לו ראיית המשחק והשליטה של לברון בכדור, איזה שחקן הוא יכל להיות… חבל שבמקום לעבוד על יסודות, הוא עבד על פיתוח קריירת קולנוע, והאמת שזה לא שהוא לא אינטליגנטי, הוא שיחק ללא חכמת משחק.
אגב, כמה אתה שונא את לברון? אתה לא יכול לפרגן לו על חכמת וראיית משחק? על יכולת לנהל ולרכז את המהלכים של הקבוצה? אין בכלל מה להשוות בין סט הכישורים ששני השחקנים האלה הביאו למשחק.
ואגב חוסר אינטליגנציה, זה ממש מרגש ומביא לדמעות לשמוע את השדרים מחמיאים לניקס על משחק הקרבה, תחכום וניצול יתרונות יחסיים. לא יצא לי להכיר ניקס אינטליגנטית מאז שאני רואה כדורסל…
דובי
29 יול 2014 18:48:48לפחות בשלושים השנים האחרונות לא הייתה ניקס אינטליגנטית כקבוצה. כשכבר היה קצת מוח בקבוצה העדפנו לשים אותו במקום אחד, אצל מארק ג'קסון כשריכז למשל או אצל פט ריילי על הספסל.
זה לא תמיד עבד, אבל לפחות היה ברור מי אשם.
נתן
29 יול 2014 16:50:13עכשיו נזכרתי גם באנדרו ביינום…
יניב
29 יול 2014 17:17:05קודם כל זה לא קשור למה שאני חושב על לברון,יש לו בהחלט ראית משחק אבל עדיין היתרון הענק שלו על כל אחד אחר נובע מהיתרון הפיסי שלו ועל כך שכמעט אין אף סמול ואתה יודע מה גם אין כמעט אף פאור שיכולים להתמודד איתו פיזית אחד על אחד.לגבי שאקיל לא מסכים,הייתה לו ראית משחק מעולה,לגבי החלק הראשון מסכים,אין ספק שאם הוא היה מחוייב למשחק ב100% ולא מתעסק בכל השטיות מסביב אז גם עמדמ מספר 5 בחמישיית כל הזמנים הייתה סגורה לחלוטין.דרך אגב אם כל החוסר מחוייבות שלו,מספיק שהוא היה קולע בקרוב ל70% מהעונשין אז הוא היה נכנס לויכוח של הסנטרים הגדולים ביותר
רועי ויינברג
29 יול 2014 18:23:03הוא שייך לויכוח. בטופ 5 שלי עם קארים, חאכים, ראסל וצ'מברליין. 6-10:הצ'יף, האדמירל, מוזס מאלון, אלונזו המלך, למבייר.
נתן
29 יול 2014 19:57:59בהחלט שייך לסנטרים הגדולים, ואני לא יודע מי מהסנטרים ההאלה היה מצליח לשמור עליו אחד על אחד, ועדיין… פוטנציאל שלא לגמרי מומש.
יניב
29 יול 2014 20:11:11שלא יהיה ספקות הוא בהחלט אחד בפה גדולים הל כל ה4 שרועי ציין היו יותר טובים ממנו שנתן אמנם שאקיל היה עדיין צעיר אבל האקים עשה לו בית ספר בגמר. מה שכן אם ניקח רק את ה3 שנים של אליפויות של הלייקרס אז הוא בהחלט היה הכי טוב שיש רק שזה היה ל3 שנים וזהו
נתן
29 יול 2014 23:43:36חחח…..
רועי, הצחקת עם הצ'יף ומורנינג, למבייר? מה עישנת? אולי כריסטיאן לייטנר?
רועי ויינברג
30 יול 2014 01:47:52בתור התחלה, אלונזו מורנינג המלך חייב להיות שם. אחד הסנטרים ההגנתיים הטובים בתולדות הליגה. הצ'יף היה חלק מהפרונט קורט הטוב בהיסטוריה, ולמבייר היה בד אס עם יד מטורפת מרחוק, שאל את האשך. רק מוטומבו, דוהרטי, וולטון וסיקמה יכולים להכנס, והתלבטתי אם להוסיף את וולטון. אנחסלד גם היה גדול, אבל למבייר עדיף על כולם.
Mbk
29 יול 2014 17:41:38אחלה של פרה בתור אפריטיף . אני מקווה שיש מקום למספיק פרות על המנגל
נתן
30 יול 2014 13:35:32למבייר ידע לקלוע רק ממקום אחד מטווח השלוש, וגם זה אחרי תרגיל בשבילו. אופציה רביעית-חמישית בהתקפה ומגן עם בעיות ניידות ויכולת מוגבלת להגן על הטבעת. מאד קשוח ופרובוקטור. הייתי לוקח את ביל קרטרייט לפניו.
דובי
30 יול 2014 14:19:23הייתי נותן לך את קארטרייט לפני ליימביר, וכמוני90% מהפרימטים המפותחים עם יכולת שימוש בכלים.
ido moria
30 יול 2014 01:37:43רועי ויינברג – תתחיל להשתמש בעיניים שלך. תראה את הוידאו למעלה ותגיד לי מה דעתך על צ'מברליין.
טופ -5 אוליי בלהכנס לתחתונים של בנות אבל בכדורסל… אני לא חושב
החמישייה שלי: קארים, ביל וולטון, אלג'ואן, ראסל ורק אז שאקיל או מוזס מלון קשה לי להחליט.
רועי ויינברג
30 יול 2014 01:51:27כאן היה לו ערב מחורבן, אבל היו משחקים אחרים שהוא היה גדול בהם. אולי רק בזכות הגובה, אבל הוא היה הסטאר הראשון שקבוצה נבנתה סביבו, והראשון ששיחק בטריו של 3 סופרסטארים. לאיש יש השפעה ענקית על בניית הקבוצות היום. אני לא מזכיר את הממוצעים הלא ריאליים, אבל גם היום הוא היה באול אנ.בי.איי טים.
ido moria
30 יול 2014 02:14:46ראיתי גם את המשחק השביעי מול הסלטיקס וגם שם הוא היה מחורבן. הנה 2 משחקים קובעים והוא על הפנים בשניהם.
והסיבה זה יסודות: קליעה פשוט מצחיקה (צריך להגיד הטלת כדור) קליעות עונשין לא קיימת וצורך קיומי להוריד כדור.
תראה הסיבה שהוא כל כך גדול סטטיסטית זה שהוא שיחק מול גמדים ויכל לעשות מה שהוא רצה בשנים האלו. אבל כל זה נגמר שבאו קארים וריד שהיו בראש ורגל טובים ממנו.
ושוב אני מדבר על כדורסל לא על השכבת בחורות ששם הוא אלוף כדול.
גיא
30 יול 2014 06:51:40איך וולטון בחמשייה שלך? וולטון היה שחקן עם פוטנציאל אדיר שהקריירה שלו נפגעה בגלל פציעות. אחד הסנטרים האינטילגנטיים ששיחקו ב-NBA. אבל קריירה של 10 עונות וס"כ 468 משחקי עונה רגילה ו-49 משחקי פלייאוף, ללא עונה של 20/10 היא לא קריירה של סנטר טופ 5.
ido moria
30 יול 2014 07:05:39אולי אתה צודק מבחינת מספרים אבל כשהוא כבר שיחק הוא היה מושלם.. בכל מקרה גיא, גם בפרה הזאת נטפל.
גיא
30 יול 2014 07:19:24אני מסכים שבשיאו, וולטון היה שחקן אדיר. הבעייה שלו שב-NBA בעמדת הסנטר שחקו לאורך השנים כמה שחקנים אדירים (בניגוד לעמדת ה-SG) בכל מקרה אצלי וולטון טופ 10. הטופ 5 פשוט צפוף מידי.
איל
30 יול 2014 11:30:08עידו, נהדר!
פעם שנייה ביומיים שנתקלים פה בוויכוח על הגדולה של ווילט, וכנראה הכתב היחיד שמצא את הפתרון לה הוא ביל סימונס.
ממש מדגדג לי להכניס את הכתבה בספר שלו על ראסל vs ווילט, אבל לצערי האנגלית שלי מספיק טובה לקריאה, אבל לא לתרגום.
אם למישהו יש זמן וכוח לעבודת תרגום רצינית (27 עמודים), אשמח לתת לו אותה.
גיא
30 יול 2014 11:39:46הבעייה של סימונס שהוא כתב את הספר בעודו מרכיב משקפיים עם עדשות בצבע ירוק תלתן. (ראסל לפני ג'אבר)
איל
30 יול 2014 11:41:44נכון. בעיקר בלטה הקינה על לן ביאס (החתיכה החסרה – בטח), אבל בכל זאת, זה ספר הכדורסל השלם והאיכותי שנכתב אי פעם.
ido moria
30 יול 2014 15:27:43אין ויכוח. הפרה של וילט צ'מברלין נשחט : )
וזאתי של ג'רי ווסט – גם כן …
שרון
31 יול 2014 23:59:56אני מוכן לעבודת תרגום על ראסל נגד ווילט.
לעלות פה באחת התגובות את הכתבה המתורגמת לאחר שאני אסיים?
איל
1 אוג 2014 00:37:28שמע, זה חתיכת משהו רציני.
אם אתה מוכן, דבר איתי ב eyal1sapir@gmail.com.
דובי
30 יול 2014 14:22:35מוריה כמעט שכחתי – תענוג לקרוא! ואני אומר את זה בשיא האובייקטיביות ובשום פנים ואופן לא מ ממקום מושבי כאוהד ניקס
ido moria
30 יול 2014 15:23:27ניקס שחקו מדהים בזמנו. אין לי מושג למה הם היו מפסידים לבוסטון כי אם יד על הלב. הם היו הקבוצה של הדור החדש והדבר הכי קרוב לכדורסל של שנות ה-80.
אולי משהו יאיר את התעלומה …
שרון
1 אוג 2014 00:07:28עידו לגבי הזריקה של ווילט שראית במשחק.
ממה שאני יודע , ואם הדוק חושב אחרת אז הוא צודק , הזריקה הזאת של ווילט נקראת פינגר רול.
במהלך קריירת המשחק של ווילט צ'מברליין נחקקו די הרבה חוקים שמטרתם הייתה להקשות על ווילט.
במהלך המשחק הזה ראית הטבעה של שחקן כלשהו?
זה מכיוון שהייתה תקופה לא קטנה שנאסר על שחקנים להטביע.
בשביל להתמודד עם זה ווילט פיתח את הפינגר רול שזה הדבר הכי קרוב שהוא היה יכול לעשות להטבעה בתקופה זו.