האח הגאסול 2014

אנו ממשיכים בפרויקט הלא רשמי על שחקנים שמתלבטים היכן לשחק בעונה הבאה, ולאחר הסיפתח עם כרמלו אנטוני, היום נמשיך עם פאו גאסול.

גאסול תעודת זהות

הבן הבכור למשפחת גאסול הגבוהה (פאו 2.13, מארק 2.16, אדרייה 2.08) נבחר במקום השלישי בדראפט 2001 על ידי אטלנטה הוקס, והועבר בטרייד לקבוצה הקנדית הכושלת מונקובר (שעברה לאחר כמה שבועות לממפיס), תמורת מי שהיה שחקנה הטוב ביותר, הסקורר ש'אריף אבדור ראחים והרוקי ג'אמל טינסלי (שנשלח בהמשך לאינדיאנה).

פספוס של אטלנטה?
פספוס של אטלנטה?

בקבוצה החדשה בליגה, הוא חבר לרכז החדש של הקבוצה, ג'ייסון "white chocolate" וויליאמס (הגיע בטרייד תמורת מייק ביבי), ולרוקי המבטיח בוגר דיוק, שיין באטייה המגוון והחכם, שתרם לא פחות מ 14.4 נק' לערב באותה עונה (לא התקרב לכך מאז).

בעונה בה הצטרפו לליגה הבטחות גדולות כגון קוואמי בראון, אדי קארי ואדי גריפין ז"ל,  גאסול היה הרוקי הטוב מכולם, כאשר עם 17.6 נק' ולא פחות מ2.1 חס' למשחק, עקף את חבריו לחמישיית הרוקיס הנהדרת לאותה עונה שכללה את חברו לקבוצה באטייה, ואת אנדריי קירלינקו, ג'ייסון ריצ'ארדסון וטוני פארקר, והפך לאירופאי הראשון (והיחיד עד כה) שזכה בתואר רוקי העונה.

עשה היסטוריה
עשה היסטוריה

בעונתו השנייה בליגה, ממפיס נשארה הרחק מתמונת הפלייאוף, אך הפגינה ניצוצות של כדורסל טוב עם שחקני פנים בעלי פוטנציאל דוגמת דרו גודן וסטרומיל סוויפט האתלט המדהים והמבוזבז (צפו בביצועיו, לא תתחרטו), ושחקני החוץ מייק מילר וגורדון גיריצ'ק. גאסול המשיך לשמור על יציבות, ובעונתו השלישית בקבוצה טעם לראשונה פלייאוף.

במשך שלוש עונות ברציפות, ממפיס הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף מבלי לנצח ולו פעם אחת, כולל  בעונת 2005-06, שהייתה שנת השיא של גאסול בשורות ממפיס. הוא נבחר לראשונה למשחק האולסטאר, וסיים עם 20.4 נק' ו 8.9 ריב' למשחק, הישג גדול בהתחשב בכך ששיחק בקבוצה עם סגנון המשחק האיטי בליגה, אשר קלעה 92.2 בלבד למשחק (מקום שלישי מהסוף) ואפשרה ליריבותיה לקלוע כ 88.5 נק' בלבד (מקום 1 בליגה).

בממפיס הפך לאולסטאר
בממפיס הפך לאולסטאר

עונת 2006/07 הייתה איומה עבור ממפיס. גאסול החמיץ את תחילת העונה לאחר ששבר את רגלו בחצי גמר אליפות העולם, ולצד עזיבתו של הנגר ההגנתי המוערך לורנזו רייט, ההגנה הקבוצתית קרסה לגמרי. ממפיס הפכה לשק החבטות של הליגה וסיימה אחרונה עם מאזן מחפיר של 60-22. למרות העונה האיומה, בממפיס היו אופטימיים, שכן עם המאזן הגרוע בליגה, הם כבר החלו לפנטז על קו קדמי של גרג אודן ופאו גאסול, בדרך להשתלט על הליגה. לאחר הגרלת סדר הבחירות בדראפט, בה 3 הקבוצות בעלות המאזן הגרוע בליגה נדחקו אל מחוץ לשלישייה הפותחת, החלום להנחית את אודן (או במקרה ה"פחות טוב" את דוראנט) התפוגג, וממפיס נאלצה להסתפק בחברו למכללות, מייק קונלי ג'וניור.

בעונת 2007/08, לאחר שזכה לשתף פעולה עם חברו הרוקי הספרדי חואן "לה בומבה" קרלוס נאבארו (ששבר באותה עונה את שיא השלשות לרוקי, שיא שנשבר מאז), גאסול הועבר באחד הטריידים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של הליגה, עבור קוואמי בראון, 2 בחירות סיבוב ראשון, נספחים , וכן הזכות על אחיו הצעיר והגמלוני באותם ימים, מארק גאסול.

החברים מברצלונה התאחדו לזמן קצר ב NBA
החברים מברצלונה התאחדו לזמן קצר ב NBA

הלייקרס של אותה עונה היו מעולים עוד לפני הגעתו של גאסול, כאשר אנדרו ביינום בן ה 20 החל לממש את הפוטנציאל לפני שנפצע (דבר שיחזור על עצמו), ויחד עם לאמאר אודום סייע לקובי בראיינט להגיע לגמר הליגה. זה הסתיים בהפסד צורב לבוסטון סלטיקס, במהלכו הואשם גאסול בהיותו שחקן "רך", אך הרבה בזכותו, הלייקרס חזרו לשלוט במערב וזכו ב 2 אליפויות רצופות, במהלכן ביסס את מעמדו כאחד השחקנים הטובים בעולם, ואף השתיק את כל מבקריו כשהצטיין מול אותה בוסטון הגאה והקשוחה בסדרת הגמר הגדולה של 2010.

אלוף
אלוף

לאחר שנתיים מאכזבות בהן הודחו בחצי הגמר הפלייאוף, יצא לדרך פרויקט הכוכבים של הלייקרס. הלייקרס, עם חמישייה של נאש ברייאנט ארטסט גאסול והווארד, סומנה כמועמדת מס' 1 לאליפות, והנהלת הליגה כבר פינטזה על פצצת הרייטינג בדמות גמר של האלופה מיאמי נגד הלייקרס. גם לאחר תוצאות מאכזבות בקדם העונה ובתחילתה, רבים פחדו להספיד את הלייקרס, שלמרות הציפיות הגבוהות מצאו עצמם משתחלים אל הפלייאוף רק לקראת סוף העונה הסדירה. זו הייתה העונה הגרועה בקריירה של גאסול, אשר סבל מפציעות טורדניות, החמיץ 33 משחקים בעונה הסדירה, קלע 13.7 נק' בלבד ב 46% מהשדה(הנתונים הנמוכים בקריירה), וחטף בצוותא עם הווארד 4-0 מהדהד מדאנקן וחבריו, בהיעדרו של קובי בראיינט שסיים את העונה בפציעה קשה לקראת סוף העונה.

חלומות לחוד, מציאות לחוד
חלומות לחוד, מציאות לחוד
על הפרקט זה לא עבד
כישלון צורב

השנה, לאחר עזיבתו/עריקתו של הווארד, ובהיעדרו של בראיינט הפצוע (שיחק 6 משחקים בלבד), גאסול בעיקר סבל עונה נוספת תחת מייק ד'אנטוני, באחת העונות הגרועות בהיסטוריה של המועדון הכה מפואר,אך מבחינה אישית, ולאחר שסוף סוף זכה לקיץ של מנוחה, חזר לעצמו עם עונה טובה יחסית לנסיבות, והוכיח כי לא נס ליחו.

כעת, כשחקן חופשי, וכשהוא מתקרב אל גיל 34, יש לו כנראה רק עוד שנתיים – שלוש לשחק ברמה הגבוהה ביותר (קחו בחשבון שגאסול עבר בכל נבחרות הגילאים של נבחרת ספרד כשחקן מרכזי, והשתתף ברוב הטורנירים הלאומיים אליהם הוזמן), ולכן עליו לבחור בזהירות רבה את זהות הקבוצה בה ככל הנראה יסיים את הקריירה.

בראיון לתקשורת המקומית בספרד, ציין פאו כי כרגע הוא שוקל לחתום בלייקרס, ממפיס, בולס או סן אנטוניו.

1. לוס אנג'לס לייקרס –  במהלך השנים האחרונות הוא הוזכר אינספור פעמים כמועמד מס' 1 לעזוב את הקבוצה בטרייד, וכן כשחקן שישוחרר מהקבוצה תחת סעיף ה"אמנסטי" (בסופו של דבר הלייקרס ניצלו זאת כדי להשתחרר מחוזהו של מטה וורלד-פיס). אם זה לא מספיק, הרי הביטוי "אין עשן בלי אש" קיבל משנה תוקף, כאשר אלמלא דיוויד סטרן (הטיל וטו על טרייד משולש בין הלייקרס, ניו אורלינס ויוסטון), גאסול כבר היה מחוץ לקבוצה.

"רוצה טרייד?"
"?You Mad Bro"

בניגוד ללאמאר אודום, גאסול לא נתן לאגו הפגוע ולתקשורת להנחות אותו, והביע אמונים לארגון שהוא באמת אוהב, ארגון אשר בשורותיו נכנס למועדון השחקנים הגדולים. הוא הודיע שהוא לא פוסל הישארות בקבוצה, אך ציין כי יעשה כך רק אם יתרחש שינוי משמעותי בקבוצה. התפטרותו  של ד'אנטוני מתפקיד המאמן הראשי בוודאי תרמה לסיכויים שיישאר צהוב-סגול. בנוסף, אם זה תלוי בקובי בראיינט, גאסול יישאר. למרות שתקף את גאסול לא פעם בתקשורת, בראיינט אוהב את גאסול, השניים חברים, וזוהי פשוט דרכו של קובי לנסות ולהוציא את המיטב מחברו לקבוצה. אני מניח שב 20 למאי, יום הגרלת סדר הבחירות בדראפט, אליו הלייקרס מגיעים בעמדה לא רעה, ישפיע משמעותית על המשך דרכו של גאסול בקבוצה. אם יתמזל מזלה של הלייקרס לבחור בין המקומות מס' 1-3, בחירה חכמה (על הנייר) עשויה לספק את גאסול. מי יודע? פאו וקובי יוכלו לחנוך יחדיו את הכוכב הגדול הבא, ההילה סביב המועדון בטח תמשוך כמה שחקנים משלימים שיחתמו על חוזה נמוך, והלייקרס עוד יכולים להפתיע ולחזור בגדול.

יישארו ביחד למרות הכל?
יישארו ביחד למרות הכל?

2. ממפיס גריזליס –  6 שנים לאחר שנפרד מקבוצתו הראשונה, גאסול הוא עדיין שיאן הנקודות (8,872), ריבאונדים (4,051) והחסימות (868) של המועדון.

הפיתוי לאיחוד משפחתי עם אחיו ה"קטן", הסנטר הנהדר מארק גאסול, הוא גדול. ממפיס היא קבוצת ההגנה הטובה בליגה, שלא מפחדת מאף אחת, ושעדיין מאמינה ביכולה להתמודד על אליפות עם הסגל הנוכחי. בהנחה וזאק ראנדולף הוא לא שוטה גמור, הוא יממש את אופציית השחקן בחוזהו ויישאר בקבוצה, ופאו גאסול כמחליף לגבוהים יהווה שדרוג עצום על פני אד דייויס, קוסטה קופוס וג'ון לאוור. במקרה כזה, גאסול לא אמור להתנגד לעלות מהספסל כשחקן השישי. הוא אמור להשתלב בקלות בארגון שהוא כבר מכיר, ואם האחים מוריס מסתדרים כל כך יפה בפיניקס, אין סיבה שהאחים גאסול שכבר שיחקו יחדיו בהצלחה מרובה בנבחרת ספרד, לא יעשו זאת בממפיס.

ישחזרו את ההצלחה בממפיס?
יתאחדו בממפיס?

3. סן אנטוניו ספרס – האם זה הגיוני שבקבוצה הבינלאומית ביותר בליגה, בה מכדררים על הפרקט שחקנים מארה"ב, איי הבתולה, ארגנטינה, ברזיל, צרפת, איטליה ואוסטרליה, אין נציג מאימפריית הכדורסל של ספרד?  אם סן אנטוניו לימדה אותנו משהו, זה שאסור להספיד אותם כל עוד דאנקן שחקן פעיל,כלומר, גם בשנה הבאה הם יתמודדו על האליפות. מבלי לדעת כיצד תסתיים העונה הנוכחית, אין לי ספק שהקבוצה מטקסס תשמח לקלוט את גאסול. היא תציע לו את ההזדמנות לשחק עבור אחד המאמנים הטובים בתולדות הליגה ולצידם של הטריו המפורסם. חלוקת הדקות והצוות הרפואי הנהדר של הקבוצה יבטיחו לו את הארכת הקריירה, וחכמת המשחק שלו תבוא לידי ביטוי במלואה במשחק הקבוצתי של הספרס.

למה לא?
למה לא ביחד?

4. שיקגו בולס – כדי להנחית את גאסול בקבוצה, הבולס ייאלצו ככל הנראה לשחרר תחת סעיף האמנסטי את המועמד מס' 1 שלהם לעזוב/להיחתך בכל קיץ, קרלוס בוזר. גאסול יכול להיות המבוגר האחראי בקבוצה האנגרטית, ההגנתית והלוחמנית של הבולס. בהנחה והמזרח לא יתחזק, ההשתתפות בפלייאוף כבר מובטחת בלעדיו, והוא יוכל לנוח במהלך העונה כדי להגיע טרי ורענן לפלייאוף. שילוב שלו ושל נואה בקו הקדמי הוא חלומו של כל קלע בליגה (שניהם ידועים כמוסרים מעולים), ועוד לא דיברנו על החזרה האפשרית של דריק רוז. השאלה היא, האם בגיל 34, פאו גאסול, שבשלב זה של קריירה נחשב לשומר בינוני מינוס, מהווה שדרוג על פני קרלוס בוזר?

יגדלו שיער ביחד?
יגדלו שיער ביחד?

קבוצה נוספת שהוזכרה כמועמדת לקלוט את גאסול הייתה פיניקס, אך אני נוטה להאמין שהסיכוי של פיניקס הצעירה להנחית את גאסול באריזונה התפספס כאשר לא הצליחו לבצע עבורו טרייד עם החוזה הנגמר של אמק'ה אוקאפור.

לסיכום, פאו גאסול, מגדולי שחקני היבשת הישנה מאז ומעולם, הוא אחד השחקנים הפעילים המעוטרים והמנוסים ביותר בליגה. מבחינה מקצועית,הוא נחל הצלחה מדהימה בכל מסגרת בה שיחק, ומקומו בהיכל התהילה של הכדורסל מובטח כבר עכשיו. מבחינה כלכלית, הוא בא על שכרו כשהרוויח עשרות מיליוני דולרים בקריירה.

בדומה לשחקן על אירופאי אחר שמסיים השנה חוזה ענק, דירק נוביצקי הגרמני, גם הספרדי מבין שכדי לשחק בקבוצה עם סיכוי לאליפות, עליו לספוג קיצוץ משמעותי בשכרו, אך בעוד נוביצקי ימשיך בדאלאס, ויהיה עסוק בלהתקשר לשחקנים כדי שיצטרפו אליו, גאסול אמור להיות זה שמתקשרים אליו, ויזכה להנות קצת ממעמדו כשחקן מבוקש בליגה, לאחר שנים בהן היה מועמד לעבור בטרייד.

אז מה הייתם מציעים לגאסול לעשות, והיכן לדעתכם הוא ישחק בשנה הבאה?

תודה שקראתם.

לפוסט הזה יש 44 תגובות

  1. מאמר מעולה! כל הכבוד! בעיני יהיה מאוד מעניין אם יבחר בממפיס/ספרס, אך עדיין מקווה שיישאר בלייקרס בדרך כלשהי.

  2. לגבי הסיכוי שרנדולף יהפוך לשחקן חופשי – אז בניגוד מוחלט למה שנכתב דווקא יש לו הרבה סיבות להפוך לשחקן חופשי, ויש סכוי לא קטן בכלל שזה יקרה.

    לגבי גאסול – הכל טוב ויפה מבחינת אופציות – למרות שלא הייתי שולל גם את דאלאס, אבל מה שחסר מאד בכתבה כזו היא הזווית הכספית – כמה כל קבוצה תוכל להציע לגאסול, מה שמן הסתם ישפיע מאד על ההחלטה שלו.

    אישית, החלום שלי הוא טרייד לשיקגו עבור בוזר + 16, ולדעתי יש לזה סיכוי מצויין אם הניקס לא יהיו מספיק חכמים כדי לעשות טרייד עם הבולס בעצמם עבור כרמלו.

    1. קשה לי להאמין שהלייקרס יעשו sign & trade דווקא עבור בוזר (למרות החוזה הנגמר).
      אם כבר sign & trade, שג'ני באס תנסה להפעיל קשרים אצל פיל ג'קסון ותסדר טרייד עבור מלו

      1. אז אתה לא בכיוון מבחינת המטרות של הלייקרס.
        אין שום מצב שהם נוגעים בכרמלו עם חוזה חדש של 20 מיליון לעונה.

      1. היה עם מישהו עם שם דומה ששיחק בארץ לא?
        שמנמן כזה, נראה לי שהיה ברמת גן (או שלפחות שיחק נגדה במסגרת גביע קוראצ'/ספורטה), מישהו זוכר?

  3. רון כל הכבוד, אתה אחד הכותבים המוכשרים לדעתי בארץ בתחום הספורט, מרתק. אני הייתי בוחר בסאן אנטוניו במקומו.. בכל מקרה להישאר בלייקרס זה קצת תסמונת האישה המוכה

  4. רון מתעלה על עצמו ממאמר למאמר. תסתכלו על פאו בממפיס. הוא נראה כזה חמוד ונורמלי!
    הלוואי ויישאר בלייקרס!

  5. תודה לכולם על המחמאות.

    דדי – מה אתה יודע על ראנדולף? האם הצורה הפתטית בה סיים את הסדרה תשפיע על עתידו בקבוצה?
    אם הוא נשאר בממפיס בשנה הבאה, הוא ירוויח 16.9 מיליון לעונה, בקבוצה שעדיין מסוגלת להילחם על אליפות. מה צריך יותר?

    1. לגבי גאסול – למיטב ידיעתי, מלבד הלייקרס שיכולה להציע לו חוזה נדיב (ולשלם על כך ביוקר), כדי לחתום ב 3 הקבוצות האחרות הנ"ל, במקרה הגרוע הוא יצטרך לחתום על חוזה mid level exception (דרכו אפשר לחרוג מתקרת השכר) בסביבות 5.5 מיליון דולר. זו ירידה של כמעט 75% ממה שקיבל בשנה שעברה, אבל אם ייקלע לבעיה כספית הוא יכול לבקש מאחיו הצעיר הלוואה (עם איך שמארק נראה, הייתי מחזיר אותה מהר מאוד)

      בכל מקרה, אני ממש אשמח אם תוכל לתרום ולהרחיב קצת בנושא. אני משתדל, אבל לא מבין בכך מספיק.

      1. אם שיקגו תעשה אמנסטי לבוזר, יתפנו להם 11 מיליון מתחת לתקרת השכר, ולדעתי את גאסול הם יוכלו להשיג עבור פחות מזה – בטח בחוזה רב שנתי.

        זו גם הסיבה שלדעתי טרייד של בוזר עבור גאסול יחד עם הבחירה ה 16 בדראפט זה טרייד מצויין ל 2 הקבוצות.
        זה מפנה לבולס עוד איזה 1-1.5 מיליון, וחוסך להם את ה 16 מיליון שהיו משלמים לבוזר.

        השאלה אם שיקגו ירצו את גאסול גם אם זה לא ישאיר להם מספיק כסף כדי להביא את מירוטיץ'.
        לדעתי כן, אבל מי יודע.

        לגבי ממפיס – אם רנדולף מממש את האופציה שלו להישאר – אז הם רק יכולים להציע לגאסול מיד לבל אקספשן – כ 5+ מיליון לעונה, וזה גם בלי מקום מובטח בחמישייה.
        קשה לי לראות אותו בוחר בזה.

        אם רנדולף יוצא מהחוזה, אז לממפיס יש אפשרות להציע לגאסול הרבה יותר – משהו כמו 10 מיליון, אבל אני בכלל לא בטוח שהם יבחרו לעשות את זה.
        ההתאמה שלו ליד אחיו היא הרבה פחות טובה מאשר של רנדולף, ולדעתי עדיף להם להחתים את זאק מחדש.

        הלייקרס יכולים להציע לו המון כסף, ובהחלט יכול להיות שהם יבחרו להציע לו משהו כמו 13-14 מיליון, אבל רק לעונה אחת.

        המצב של גאסול לא פשוט.
        בהחלט יכול להיות שהוא יאלץ לבחור בין כסף לבין סיכוי לאליפות.
        שיקגו היא כמעט האופציה היחידה שלו לשלב בין כל האלמנטים, אבל זה כבר לא תלוי רק בו אלא גם במהלכים שהבולס יבחרו לעשות.

        תיאורטית סאן אנטוניו יכולים לשים את עצמם בעמדה של להציע לגאסול משהו כמו 7 מיליון לעונה, אבל זה אולי ידרוש מהם לוותר על כמה שחקני רוטציה.
        אני במקומם הייתי הולך על זה בלי לחשוב פעמיים, אבל אם הם יבחרו לא לרדת מתחת לתקרת השכר, אז גם הם יוכלו להציע לפאו רק את המיד לבל אקספשן.

    2. המשגיח, אני לא יודע כלום על רנדולף, אבל אני יודע חשבון.
      17<40, ולרנדולף יש סיכוי סביר מאד להשיג לעצמו חוזה של פלוס מינוס 40 מיליון אם יהפוך לשחקן חופשי – אולי אפילו מהגריזליז עצמם.
      אז לדעתי בהחלט יש לו סיבות לשקול לממש את אופציית היציאה מהחוזה.

      גם קצת הגזמה לקרוא לסיום העונה שלו פתאטי.

      1. א. תודה על ההסבר, השכלתי.

        ב. בקשר לראנדולף, מסכים איתך עכשיו. יש לו עוד חוזה אחד גדול לחתום עליו, ואכן יש לו סיכוי להשיג חוזה מובטח של 40 מיליון לכמה שנים.

        בקשר לסיום העונה שלו – אני ממש התאכזבתי ממנו. זו הייתה דרך מטומטת ביותר לסיים את העונה ולהשאיר את הקבוצה שלך בחיסרון של שחקן משמעותי.הוא אמור להיות מספיק מנוסה כדי להימנע מדברים כאלה.

  6. האופציה הכי טובה פיננסית ומקצועית עבור גאסול זה אם בסיטואציה די מורכבת הוא ימצא את עצמו בשיקגו.

    שם הוא גם ישחק בחמישייה הגנתית מצוינת(ולא כשחקן מהספסל), הוא גם יקבל את הכדור לאיזורים שהוא אוהב והמשחק ירוכז סביבו וסביב נואה(בטח כשאין להם בכלל משחק חוץ).

    הבעיה היא שבשיקגו לא יעשו מהלכים קריטיים לפני שיראו מה נסגר עם מלו.
    קשה לי להאמין שהם עושים ככה אמנסטי לבוזר בשביל גאסול אם הם יוותרו על האופציה לעשות את זה בשביל מלו.

    בלייקרס קשה לי לראות אותו נשאר על חוזה נדיב.
    הלייקרס לא תתן את זה והוא לא שווה את זה.
    אני אישית מת עליו והוא לנצח יהיה אחד השחקנים האוהבים והנחמדים שדרכו בLA אבל בשבילו ובשבילנו אני מקווה שלא ישאר.

    ההגנה שלו כל כך לא קיימת וכל כך מעוותת את המציאות איתו. הוא יכול להראות סביר רק במשחק הגנתי מוכתב כמו של תיבודו או ממפיס(אבל ממפיס זו אופציה פחות טובה עבורו).

    -לספרס הוא גם כן לא מתאים ולדעתי יפגע להם מאוד בהגנה., מה גם שאני לא רואה איך הם מצליחים למשוך אותו אליהם.

    לאן שלא ילך אני אמשיך לאהוד אותו, שחקן ענק וכמנהג הגדולים ביותר שזכו באליפויות, גופיתו כנראה תעלה מעלה ביום מן הימים.

  7. רון קודם כל תודה שכתבת, 🙂 אני בהחלט מתחבר לK700,אני גם מת עליו,עוד בימים ששיחק בממפיס ושהוא הגיע ללייקרס ממש אבל ממש שמחתי,לדעתי גם כן שיקגו למרות שגם גולדן סטייט זה אופציה מעניינת(לא יודע כמה ואם בכלל הם יכולים להציע לו)

  8. Excellent post Ron. But, again (and again and again), David Stern did not veto the deal on CP3, he was acting as the OWNER of the Hornets at the time, and had every right to refuse a bad deal. Only Lakers fans are crying about this until today, and funny that you mention the most unfair deal in the league's history, in which the Lakers themselves got Gasol for nothing

    1. תודה אברי.
      נכון, הוא אכן כיהן כבעלים של ניו אורלינס באותה תקופה. האם הייתה לו זכות או לא? בוודאי שהייתה לו, בטח בכובעו כבעלי הקבוצה.
      סטרן הודיע בזמנו כי לאחר התייעצויות רבות הם (הוא ויועציו ככל הנראה) החליטו לפסול את הטרייד מבחינה מקצועית נטו, אך הוא עדיין ייזכר כאיש שביטל את העסקה שכבר סוכמה.

      האם זה היה צעד נכון מקצועית? תראה, בזמנו, אני אישית לא ידעתי אם רכז דומיננטי ככריס פול היה מצליח ליד קובי הדומיננטי שעדיין היה קרוב לשיאו, מה גם שביינום כבר היה סימן שאלה גדול מבחינה בריאותית .

      מבחינתה של ניו אורלינס, שידעה שפול לא יאריך חוזה, חשבתי שתהיה להם קבוצה נחמדה עם אודום, סקולה, קווין מרטין וגוראן דראגיץ' הצעיר (מי צפה שיתפתח לכזה שחקן אדיר?) ,אבל לא אחת שתאיים על צמרת המערב.

      בדיעבד, הם לא קיבלו תמורה טובה עבור פול בדמות אריק גורדון (שחקן מעולה, אבל הוא התחיל לסבול מבעיות ברכיים כבר בקליפרס), קיימן ואל פארוק אמינו, אבל כאן אף אחד לא יכול לבוא בטענות לסטרן שסיים את תפקידו.
      למזלם הם זכו באנטוני דיוויס.

      בקשר לטרייד של גאסול – קוואמי בראון, ציינתי שזה יהיה לנצח אחד הטריידים השנויים ביותר במחלוקת בהיסטוריה של הליגה, אבל לא רציתי להיכנס אל הסוגיה יותר מדי, כי רציתי להתמקד יותר בפאו גאסול.

    2. ביום שהנבא קיבלו בעלות על ההורנטס, סטרן הודיע שהוא ישאיר את כל ההחלטות המקצועיות בידיים של הג'נרל מנג'ר שלהם.
      הג'נרל מנג'ר הסכים לטרייד עם הלייקרס והרוקטס, ואז בא סטרן וביטל את זה בניגוד גמור להחייבות שלו, ובעקבות לחץ מכמה בעלי קבוצות שנכנסו להסטרייה כשראו מה הולך לקרות בלייקרס.

      יש קונצנזוס מוחלט בין כל הפרשנים שמה שסטרן עשה זו שערוריה, וכל מי שקצת מבין עניין יודע את זה (אז אל תתפלא שאברי לא יודע את זה…).

      ולגבי הטרייד של גאסול – זה הטרייד שאפשר לממפיס להיות מה שהם היום.
      זה הטרייד שנתן להם את המקום בתקרת השכר להחתים את רנדולף, זה הטרייד שהביא להם את מארק גאסול, ומבחינת ממפיס הם הפכו מקבוצה שלא הלכה לשום מקום לקבוצת צמרת במערב.
      טרייד מצויין עבורם, אבל בגלל שהוא גם היה מצויין ללייקרס – אז מייד מתחילות ההתבכיינויות מצד רפי ההבנה אוהדי בוסטון (שזה דבר שהולך יד ביד מן הסתם…).

      1. דדי אני רואה שמנחם משפיע עלייך "רפי הבנה" 🙂 מה שכן כולם גם שכחו את הטרייד המעולה למיניסוטה שגארנט עבר לבוסטון תמורת… בערך כלום

        1. Oy, not sure where even to start.
          Ok, so will start with Dedi. Dedi, there is a wide consensus among the readers of this site that you know numbers and regulations, but know nothing about basketball. But guess what, you got your numbers wrong – Gasol was traded in February 2008, while Randolph arrived in July 2009 – a year and a half later. So to argue that he was transferred to make room for a player that will arrive only a year and a half later – idiotic at best. And since when it makes sense to trade an all-star at his peak, for the vague possibility of making room for another player who may come one day? Only in the crazy world of the lakers fans (i.e. lala land).
          Also, trades should be evaluated at real time and not in retrospect. So to argue that it was a great trade because they got Marc Gasol? you (and everyone else here) understand this is bullshit.
          About your claim that Stern cancelled the deal due to other owners’ pressure – what do you mean “due to other owners’ pressure”?? Stern worked for these people, and THEY OWN the league, i.e. THEY OWNED the Hornets at the time, and had every right to interfere and block this unfair deal.
          Yaniv – I usually like and agree with your comments, but this time lichlachta. Again, trades should be evaluated at the time. Minnesota had to trade Garnett, and looked for the best alternative. Boston gave them Al Jefferson – at the time a 21 year old with 16 point and 11 rebounds per game – the hype around him was huge. They added two other players which at the time were considered as promising – Gomes (today we know he isn’t much but then had 12 points per game) and Gerald Green (at the time a 20 year old with 10 points per game). To this they added two first round draft picks. Today we know that it wasn’t such a great deal for them, but at the time it was considered reasonable.

  9. פופוביץ יעשה ממנו מטעמים, אבל לא רק ..

    Pau, TD, Diaw & Splitter

    Lord have mercy

    שיקגו זו בערך העיר והקבוצה האחרונה שהוא צריך בכלל לשקול לחתום בה. תיבודו יפרק לו את הברכיים בדיוק אחרי חצי עונה. שיבוא לסן אנטוניו יעריכו אותו כאן.

  10. אני מבין שחיפשת את הפוסט על לברון – תחזור לעמוד הראשי, תפנה שמאלה במסדרון, ותמשיך ישר עד הלשון של מנחם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט