לפני שלושה ימים ניפטר עוזי בק. חבר יקר. חבר ילדות מגיל אפס, חבר כיתה, יריב בשחייה (הוא שחה חתירה ואני שחיתי חזה. הוא היה אלוף ישראל ב-100 מ' חתירה וספורטאי מהולל בישראל הקטנה, ואני הייתי 'אלוף הארץ לילדים בגיל 10' לשחיית חזה במין "אליפות פלשטינה א"י" שהתקיימה בין שני מצופים בכנרת…). נזכרתי בבלאדה או שתיים שכתבתי לפני שנים רבות באתר בת גלים ובאתר שלי, hoops.co.il
עוזי מוזכר בבלאדות. מאחר ולא יכולתי להשתתף בלווייתו, חשבתי שזה הזמן לשלוח את הבלאדה על חיינו כילדים בבת-גלים לאשתו היקרה של עוזי מינה, לחברי הרבים מבת-גלים, ואני מפרסמו שוב באתר שלי כחיבוק חזק לעוזי שסוף-סוף הוא נגאל מסבלו שסבל שנים די רבות. נוח בשלום עוזי חברי!
-
בלאדת בריכת בת גלים
הבלאדה הזאת על בריכת בת-גלים הידועה
מוקדשת לאלה שעבורם היא סתם אגדה
ברצוני לפרט בכמה מילות שיר
את עברה המפואר ומעמדה הנדירבמקום שפעם היתה בריכה נמצאת היום חורבה עזובה
כמו כל סוף ראוי לבלאדה עצובה
אך למקום היה פעם עבר אחר,
שבצניעות, בלאדה זאת מנסה לשחזר.היה זה במאה הקודמת באמצע שנות העשרים
שרעיון גאוני צץ בראש אחד המייסדים
"הבה נבנה בריכה שבכל האוריינט תהיה יחידה,
בריכה אולימפית עם מגדל קפיצה!"הם פנו לאדריכלים יהודים וערבים,
"בריכה אולימפית היא מה שאנחנו רוצים.
"לא סתם בריכה, אלא בריכה אולימפית
שתהיה רק שלנו, בריכה בת גלימית!""מה המיוחד בבריכה אולימפית?" – אדריכל אחד שאל
"האם זו בריכה מיוחדת, יוצאת מהכלל?"
-"אתה מתבדח?" המייסדים שאלו,
"איזה מין אדרכל הבאתם, מי בכלל הוא?".לפתע הגיב אחד האדריכלים
עם ראייה רחוקה וצמד ביצים:
"לי אין בעייה לבנות בריכה כזאת,
אך היא תעלה לך כמה מאות!""אל תדאג ללירות", משקיע הבריכה הגיב,
וכולו מתמוגג עם מבט מגניב,
"את בעיית הלירות תשאיר נא לי,
תפקידך היחיד הוא להיות ענייני!"ואז בעל הבריכה העתידי עוצם עיניו
ולרגע הוא מרגיש כמו יהלום מוקף זהב,
"כמה מאות זה סכום לא מפחיד
הכל עלי, ואת כל המידל-איסט נרעיד!ואז לאדריכל היהודי הוא פונה,
"הקשב לי, ינוקה, והקשב יפה!
אין כאן מקום לשגיאות או טעויות,
כי זאת בריכה להווה, ולדורות!""בנה לי בריכה עם שמונה מסלולים,
שאורכה המדוייק הוא 50 מטרים
בריכה שתאפשר לכל המנסים,
לשבור שיאים בכל הסגנונים!""אני רוצה בריכה מדוייקת להפליא
בה כל שיא יהיה 'שיא ארצי'
ובשני צידיה אני רוצה טריבונה
שתוכל לאכלס את כל הקומונה!""כי אני מנבא שלמשחים הגדולים
ינהר קהל במאות ואלפים באלפים,
ההמונים יגיעו מדרום ומצפון
ואני מתכנן לכולם מקום!"."בצד הצפוני תחפור לי בור עמוק
לקופצי המגדל – מבלי לשבוק!
ובראש כל מסלול – מדרגה לזינוק
הכל לפי החוק והכל בדוק!"ומה הסיפור של מגדל הקפיצה?"
שואל האדריכל, ובעינו קריצה,
"מה גובהו וממה הוא ניבנה?
וכיצד מגיעים לקומה העליונה"?-"הקומה השלישית 10 מטרים גובהה,
אך היא לא עומדת שם יחידה!
הקומה הראשונה היא עבור מקפצה,
וגובהה המדוייק? 3 מטרים מהריצפה,"והקומה השנייה – 5 מטרים גובהה
ובגובה זה אין כל מטרה ברורה,
כי בלוח האולימפי עכשיו התבוננתי,
ושום קפיצה מה-"5" לא מצאתי!"זאת תהיה קומת אימונים שתתנשא אל-על
לפני הקפיצה מראש המיגדל,
זאת לא תהיה "קומה" טיפוסית
כי לא ניבנתה למגמה תחרותית!""בסדר", מגיב אותו אדריכל,
"אך איך מגיעים לסוף המגדל?"
"מגיעים אליו עם סולם", ענה המשקיע המדופלם,
"ועלותו כבר כלולה בס"ה המשולם!".המשקיע הוסיף, "אני רוצה בסיס רציני,
כי הסולם – כך אני מבין – יעמוד ב-'אנכי',
ואני מצווה שכל שלב בסולם 'יישב'
על עץ קשה כך שלא יירקב!"."ואני רוצה שיהיה בית קפה
לתה , גזוז, או וויסקי לשותה,
ואני רוצה גם מבנה קטנטן
לפלפל, ותירס, ושתיית קנקן".הבריכה היתה קטנה לחדרי הלבשה
אז ביקשו מהקזינו את שלהם בהשאלה,
מהקזינו השיבו , "שמעו לנו, אל תדאגו,
מה שיש לנו גם לבריכה WILL DO!""ואני רוצה גם בריכה כזאת קטנה
עם מים רדודים לכל בן ינוקא"
ושם בבריכה הקטנה הזאת –
האמינו או לא – למדתי לשחות!ובעל הבריכה את דברו לא סיים:
"אני חייב לשאוב מים, וזה לא ייאמן,
ממעמקי הים וזה לא פשוט
כשבמקום פחם יש לך מזוט"אבל מכונות השאיבה המשיכו לתפקד
ורעשן אף-פעם לא הפך ל-"שד".
פשוט התרגלנו לרעש המנועים,
עד שהפכו חלק מבת גלים!את הבריכה סיידו פעם בשבוע
עם סיד שהובא מכפר יהושע,
ואת כל הקירות צבענו בסיד,
ומה משנה מה הרופא יגיד?המים יהיו קצת לבנים, אז מה?
הכל יתנקה תוך שעה קלה,
ולמי שהסיד צורב בעיניים,
נעשה לו "נא" ישר באוזניים."אני גם רוצה גשר קטן מעץ
לאלה בבריכה שבים רוצים להתרחץ,
וסככה מוצלת לכל אורך החול
לכל אלה שמשחקים "BALL!"ותבנה לי גדר גבוהה וחזקה
כדי למנוע מפרחחי השכונה,
שירצו ת'גדר שלך להביס,
במקום לשלם את מחיר הכרטיס,"ואני רוצה מערכת רם-קולים
שאותה תישמע כל שכונת בת גלים,
ובמערכת צלילי מארשים ידועים,
לפני התחרויות להנאת הצופים.האדריכל בנה בריכה לתפארת,
שעשתה מבת גלים שכונה מיוחדת,
שכונה שכל הארץ רצתה לבקר,
בבריכה קצת לשחות, בקזינו לזמר!ארבעים שנה היינו מרכז העולם
ואחד המקומות המועדפים על העם,
מכל רחבי הארץ תושבים נהרו
לספר לחברים ש-"גם הם שם היו"!תחת הטריבונות תמיד הסתוגגנו
כי "מציאות" מגן-עדן תמיד מצאנו,
כי למעלה ביציעים הגבוהים,
במקום "סולידי" היו מושבים רעועיםוכל פעם ששם הסתובבנו,
מספיק "CASH" לפלאפל מצאנו,
ואותו דבר בריצפת הבריכה,
כשכל טונות מים הוצאו מתוכה,ואז בדוכן בשלושה גרוש וחצי
קנינו פלאפל, ולפעמים גם "פפסי",
ומאחורי הדוכן עמד ערבי ומכר
"סברס על כיפאק, סברס קר!".לנו הבת-גלימים היו שלוש אפשרויות:
להתגנב לבריכה מבלי להיראות,
כי לנו האוטנטים התגנבות לבריכה,
היה הטריק הקל בנמצא!כל מה שהיה עלינו לעשות מהחוף הצפוני,
היה לעבור בשחייה את הגלים מהצד החיצוני,
ואז לשחות לכיוון הגשר
שם חיכה לנו "איש הקשר".שסימן מתי זמן טוב להתגנב
כשהמציל והשומר לא שמים לב,
או סתם קפיצה קלה מעל הגדר
בשעה שהשומר לא היה ער,אבל לתחרויות היותר גדולות
כשהשומרים סתמו את כל הכניסות,
היתה לנו שיטה אחרת לי'כנס,
ללא תשלום ובלי להיתפש:על חומת הקזינו מאחור היינו עולים.
האמת? היתה זו דרך חתחתים!
ואז דרך חלון באה הקפיצה
ישר לתוך חדר ההלבשה!רובנו הילדים במכבי היינו שוחים,
כל יומיים – אימונים מפרכים!
בשלישי וששי באחת בצהריים
היה לנו אימון שחייה של שעתיים!איזייה המאמן צועק בקולו הרועם:
"מנחם, מנחם, ת'-KICK תסיים!
ולמה אתה מוכפף מרפקים
כשאני צורח "ישרים! ישרים!"?ואז היה זורק חבל למים,
"עבודת רגליים! עבודת רגליים!"
ואנחנו מרוב הערצה (ופחד) למאמן
עשינו מיד את מה שתיכנןופעם בחודש לרוב בשבת
היתה תחרות ביגור או בגבת
ופעם אפילו אליפות הילדים,
בים הכנרת בין שני מצופים!אבל התחרות המרגשת ביותר
התקיימה אצלנו, ממש בחצר!
כל המשפחה, החברים וקרובים,
חיכו לשחייתי כשהם ביציעים.
(השופטים כולם קצינים בריטיים!)
מוסיקת המארש מרקיעה שחקים
ואנחנו על דוכן הקפיצה עומדים,
ואז באה הירייה לזינוק השחייה,
וכולנו כאחד קפצנו בשורההיתה זו שחייה ל-50 מ' חזה
לאליפות הילדים, אם אינני טועה!
היה זה לגילאי 10 ומטה,
ואני בן 9, קטן כפטאטה!על עמדות הזינוק 8 ילדים עמדו
ולפתע כל הפחדים נעלמו.
"אני באליפות הילדים לחזה!"
והרגשתי כאלוף, ואני לא מתחזה!מימיני ילד מקיבוץ הזורע
ולשמאלי עוד אחד, מהיכן? לא יודע!
ואני רואה במסלול השמיני
את חברי עוזי בק שתמיד מנצח אותי!הוא חבר ילדות וסגנונו חתירה
הוא נראה בן 12 – עם עתיד שהוא 'אולטרה' !
הוא תמיד מנצח אבל הפעם שוחים 'חזה'
וזה לא הסגנון בו הוא מזוהה!ואז זינקתי עם כולם למים
כשמתחתי המים ומעל השמיים,
ואמרתי לעצמי "אתה 'מנחם הקטן',
הפעם תוכל להביס גם את השטן!"ואחרי שחייה שנימשכה כנצח
פתאום בקיר הסיום נוגע המצח
"זאת לא הדרך לסיים ת'מישחה!
זאת ממש בושה וזה לא נאה!"אבל כעבור דקותיים בסך הכל
אני שומע ברור ברמקול:
"האלוף החדש בשחיית ילדים,
הוא 'מנחם הקטן', מכבי בת-גלים!"ואחרי שבן כתתי עוזי בק
ל-50 חתירה בחיוך זינק,
וכשניצח בשיא ילדים נפלא,
אמר איזייה, "לא רע! כלל לא רע!".חשבתי לרגע "אוקיי מנחם, עכשיו אתה נח",
אבל רגע, מה אם אשכח?
ידעתי שעלי לספר את סיפור הסולם
שדרכו עלינו עד קצה העולם!לעולם לא אשכח ת'עליה ל-'שלישית'
שהיום הקופצים עושים במעלית,
אנחנו? עלינו על סולם רעוע
שהבטיחו לתקן 'כבר לפני שבוע'.הסולם עמד אנכית כשלמעלה הוא קשור
עם חוטי ברזל חלודים, כדי ליצור 'חיבור'
רוב השלבים היו עץ רקוב
כי תמיד, תמיד היה שם רטובוהיו שם שלבים כל כך רופפים
שכדי שלא יתפרקו חיזקו במסמרים,
ועל הסולם המסוכן הזה עלינו,
כי לקפוץ מה-'שלישית' תמיד כה רצינו!היום היו מכניסים לבית-אסורים
כל מהנדס שנתן אישורים,
אך זאת עובדה – וזאת לא בדיחה –
ששום אסון רציני שם לא קרה!***************
-
המשך שניכתב יותר מאוחר)
בימי זוהרה של בריכת בת גלים,
בכדורמיים ושחייה היינו אלופים,
תנשמת, וואגו וגם עוזי בק
הם רק כמה שמות שאני מנפק!והיה גם שחיין שמו סגל צבי,
שסגנון גב חדש הוא המציא,
ומה עם עודד פז, המטורף הנפלא
ששחה מהקזינו עד ראש הניקרה?ליד המגדל היו שערי כדורמים
שחיכו יבשים עד היכנסם למים,
כדורמים היה משחק השכונה
ואין כאן – האמינו – כל הגזמהרודי ריהן, האחים ביגר, ואפילו בצלאל בינה
היו שחקני השכונה לצד כוכבי 'הכח וינה':
וואגו, ופרנצי, תנשמת, וארנסט בש
טילטלו 'תתל-אביבים כמו במשחק שש-בש,כשהם מעבירים כדור מיד אל יד
כל הקהל בטריבונה בטרוף נעמד,
וכשהם כובשים שערים בצרורות
שכחנו שישנן בעולם גם צרות!לקחנו אליפויות, ניצחנו ת'אנגלים,
ובדרך לנצחון לא לקחנו שבויים,
ועתה ברור שבכל דברי הימים
לא היתה קבוצה כמו מכבי בת גלים!***************************
בשבת בבוקר ביום של אליפות,
כבר ב-8 הרגשת ת'התעוררות,
משאיות מגיעות מכל הקיבוצים,
עם דגלים אדומים ושירי חלוצים,וכשהמנון המרינס "מיי דראם איז מיי שוקר"
התחיל לנגן כבר ב-10 בבוקר,
האווירה מתחממת והמתח עולה,
ומהטריבונה כבר שרים "אולה, אולה"מוכרי הסברס, התירס והגלידה
גם הם מתחילים להגיע,
ואז אין כאן כל שאלה
שעכשיו בת גלים היא בירת המדינה!התחרות מתחילה עם משחה שליחים
בת גלים, יגור, ו-"ברית מכבים",
רובן שנפר, נחום בוך ומנדלבאום יורם
שוחים ראש בראש כמו כרישים ביםואז עוזי בק פורץ לראש ומוביל,
ואחריו תנשמת – כמה הוא יעיל! –
ואז מיקי הרציג בסגנונו המדהים
חותם עוד נצחון למכבי בת גלים!
**********************************יום אחד שמועה איומה פשטה כשטפון,
"אוצו לבריכה, קרה שם אסון!
המציל פול מה-'שלישית' נחת כאבן,
והוא בתחתחת הבריכה, ניפתחה לו הבטן!""כל מי הבריכה הפכו אדומים
מדמו שנישפך לכל הכיוונים,
אומרים שהיתה נחיתה איומה,
אבל איך זה קרה לאלוף הקפיצה?"בריצה לבריכה הגענו מבוהלים,
אבל מה זה? המים צלולים!
"איפה פול? כבר שמענו מה קרה!"
"מה קרה? כלום לא קרה, פול סתם נמצא בחופשה!"אבל הסיפור על פול סירב להיעלם,
ואפילו שעבר כבר דור שלם,
עדיין ישנם שיישבעו באימם,
שאת פול ראו שוכב במערבולת של דם!
********************************בעל הבריכה היה מר מרגוליס
שהגיע אלינו מביתו שבג'וליס,
דוד, מיקי, ובני, היו הילדים,
שעשו בבריכה לילות כימים,כל בוקר כשהבריכה ניפתחה
דייויד מהמים לקח לגימה
ואם מליחותם היתה מתאימה,
לכל העולם הוא תקע נהימה!כי את איכות המים מדד דייב בפיו
ואז היה תוקע מבט מגניב
כשהמים היו טובים. אך אם לא?
יותר טוב לא להיות בקרבתו!הוא תמיד היה בולע 3 כוסות מים
כי מנחם בורר אמר שזה טוב למעיים,
"המלח הוא הרפואה הטובה בעולם,
ואם תתמיד תהפוך לשאזאם!
*******************************ועכשיו אספר לכם עוד חווייה
שאולי מזכרון רובכם נישכחה:
כשהייני מבקרים את יהושע חסן
הוא היה מוציא טלסקופ מתוך המחסן,והיה עושה פוקוס על חתיכות בטריבונה,
ואז אמר לנו, "אוקיי, שימעו נא.
זאת הבלונדינית שבשורה שבע
הייתי נותן לה 'תשע ורבע'וזאת היושבת לה בנוח בשורה האמצעית
מקבלת רק '6' , אבל לא בגלל שהיא עצבנית
את הציון אני נותן ע"פ סימטריה ויופי
כי לנתינת "ציוני חתיכות" אין שום קשר לאופי!"ואז מגלה הוא לנו סוד כמוס ונורא,
שבחדר ההלבשה של הגברים בצד התיקרה,
הוא וחבריו קדחו פעם חור
שעם גרדרובת הנשים יוצר הוא קו אור!"זהו חור עם אפשרויות רבות,
כשמסתכלים דרכו בשעות הנכונות,
ביחוד בימים שיש תחרויות,
כשבנות קבוץ גבת מורידות ת'שמלות!"היינו אז בני עשר אולי
"אבל אף פעם " – כך אמר – "לא מוקדם מדי,
ללמוד על אנטומיית האישה בפרטים,
אם דרך החור הנכון מסתכלים!".מיהרנו לשם בריצה די פרועה
ומצאנו סולם שהעמדנו מהריצפה,
והגענו עד החור בטיפוס מהיר,
אך כשהסתכלנו דרכו ראינו רק קיר!"אל דאגה" אמר חסן יהודה,
"ישנו פתרון לכל בעייה.
מחר אביא לכם מראה קעורה
ועולם ומלואו תוכלו לראות דרכה!".את המראה הקעורה הצבנו בחור,
וכל מה שראינו היה וילון שחור,
וזה היה הסוף של הפאן,
לאכזבתו הגדולה של יהודה חסן!
*******************************סופה של הבריכה החל לדעתי
כשאת הטריבונה פירקו למשעי
פתאום עמדה לה בודדת בריכה
ללא טריבונה ומקומות ישיבה,ואז באה המכה הנוראה
שהוציאה מהבריכה נשמה אחרונה,
החליטו שמגדל הקפיצות מסוכן,
וחובה לפרקו, לאכסנו במחסן.
****************************
וכשבפעם הבאה ניכנסתי לבריכה
ללא טריבונה ומגדל קפיצה,
היא נראתה לפתע כמו סתם מים בחור,
כמו חסידה ללא כנף ומקור.אבל אולי הבריכה ירדה מגדולתה
כי לאיגוד השחייה היתה חוקה חדשה:
לא מאשרים יותר שיאים,
אם הושגו במים מלוחים!אז הבריכה שניסתה לחקות אולימפיאדות
והיתה ביתן של כל המכביאדות,
הפכה לפתע לעוד סתם בריכה,
אליה באה כל המשפחה,וזה נגד כל כך את הרעיון הבסיסי
להקים בריכה עם בסיס או-לימפי,
ומאחר וקאונטריס ניפתחו בכל חור
עתיד הבריכה הפך שחור משחור,סיבה נוספת, אני חייב להגיד
היתה כי לא רצו יותר לשחות בסיד,
היום בריכות הקאונטרי מרוצפות
ופשוט תענוג בהן לשחות!וסיבה אחרונה היא המים המלוחים
שלנו הוותיקים היו כל כך מתוקים!
ואז להוסיף מכה לחבורה
גם הקזינו ניסגר בטריקה.***********************
עכשיו כל שנותר לבקש
שיופיע משקיע עם הרבה-הרבה קש
שיסתכל על החורבה ועל כל מה שיש
ובדיוק כמונו כל כך יתבייש!המשקיע, כמו המייסד שיצר יש מאין,
החליט שאין מקום לייאוש עדיין,
כי אם ישיג מהעירייה רשיון
הוא מוכן להתחיל ליצוק בטוןהוא יבנה בריכה חדשה
ויחזיר התהילה לשכונתנו הקטנה,
וזאת תהיה הכרזה מחדש,
ששוב יש לנו בשכונה, בית מקדש!
-
איתי
2 מאי 2014 11:55:16קראתי את הבלאדה אחרי שקיצרת אותה וערכת אותה, אבל ככה נהניתי לא פחות. תודה
אלעד אייל
2 מאי 2014 12:09:39מנחם נשמע כמו געגוע גדול לזכרונות ילדות בעולם הולך ומשתנה. כל אחד מאיתנו צובר זכרונות שמקיימים בתוכנו עולם שלם שלפעמים במציאות כבר אינו קיים אלא רק בראשנו.
תודה על השיתוף שמעלה אצלי ממעמקי הנפש זכרונות משלי.
איתי עזרא
2 מאי 2014 14:01:27מנחם אתה גאון!
צביקה
2 מאי 2014 14:18:35איזה פוסט נהדר. תודה מנחם!
זיו
2 מאי 2014 15:28:21בת גלים כבר עלתה מאד ביחס ללפני כמה שנים אבל גם לדעתי, אין דברים כאלה בארץ כבר.
[שכונה על הים] ואם הייתה לי אפשרות הייתי משקיע
הבת של יונה יהב עברה לגור שם בפנטאהוז על הים
Mbk
2 מאי 2014 17:09:23תודה על פרץ של יצירתיות ונוסטלגיה
רועי ויינברג
2 מאי 2014 18:09:11בלדה מעולה
מומי שאוהב חציל בטחינה
2 מאי 2014 21:28:01ד"ר בחיי מומי ריגשת את מומי
מומי גמר קידוש וארוחת שבת בכה על על הקינוח
מומי נזכר בימים שהיה הולך לבריכת גלי גיל ברמת גן מה שהיום הבורסה הבזזים מס 1 בארץ היו רוקדים ומדליקים את החציל
מומי אולי יכתוב פוסט על הימים ההם
מה עם ההיא שקיבלה רק 6 ? התכונת ציון ב צ או ציון ב ז ?
דוקטור רזי הופמן
12 מרץ 2022 01:03:37גם לי יש זיכרונות מגלי גיל מאחורי הבורסה וליד המוסררה.
איפה הפקק של נתיבי איילון? מי שרצה לנסוע לירושליים דרך כביש 1 היה יורד ברחוב המסגר….
בגלי גיל נעקצתי פעם ראשונה על ידי דבורה, היו זמנים.
Berch
2 מאי 2014 23:28:30מקסים
נוסטלגיה במייטבה
יואל אלפרט
30 אוג 2016 07:56:13מנחם שלום, האם נכון הסיפור שצד אחד של הבריכה היה קצר יותר מן הצד השני בכמה סנטימטרים וששחייני מכבי בת גלים דאגו תמיד לשחות בתחרויות במסלולים ה'קצרים" יותר?
מנחם לס
11 מרץ 2022 21:07:11זה היה הסיפור
מאנו דה מאן (לשעבר מיקי)
11 מרץ 2022 20:50:32משתתף בצערך מנחם. תודה על הבלדה. היו זמנים.
האווי לאסוף
11 מרץ 2022 21:15:16משתתף בצער המשפחה.
תודה רבה על הבלדה
Pistons
11 מרץ 2022 21:58:42צודק מי שרשם שהעולם משתנה. מדהים לראות איך כולם הכירו את כולם בתקופה של מנחם. הכל היה קטן יותר.
לפני 20 שנה בניינים של 4 קומות היו נחשבים גבוהים בנוף. היה הרבה "ירוק" והרבה פחות צפיפות.
העולם מתקדם לכיוון של מגדלים שנבנים אחד ליד השני. ערים של עשרות אלפי תושבים. אין את אותה תחושה שמנחם מתאר (אולי במה שנשאר מקיבוצים ומושבים).
דוקטור רזי הופמן
12 מרץ 2022 01:04:15נפלא, תנחומים למשפחה
סוסמעץ
12 מרץ 2022 06:23:13היו ימים במערב
==
יהי זכרו ברוך
אלכס דוקורסקי
12 מרץ 2022 11:00:57מנחם, תודה רבה. יהי זכרו של עוזי בק ברוך.
אשך טמיר המקורי
12 מרץ 2022 11:34:02תודה רבה מנחם
Alex Rabino
12 מרץ 2022 12:28:55לא זכיתי להכיר אישית את עוזי בק אבל זכיתי לראות אותו שוחה ומשחק כדור מים בבריכה בבת גלים. נדמה לי שהוא היה הראשון בארץ שירד מתחת לדקה ב 100 מ' חופשי. אבל הכרתי היטב את אחיו הצעיר ראובן. בכלל הבריכה בבת גלים מעלה גם אצלי זיכרונות. זה המקום בו ראיתי ילד יהודי בן 14 בשם מארק ספיץ' שובר את כל שיאי המכביה בשחייה.
מנחם לס
12 מרץ 2022 15:54:18אני חושב שטאובר מברית מכבים עתיד היה הראשון לרדת מהדקה
Zivo
12 מרץ 2022 14:44:34תודה מנחם. מקסים. זוכר את הבריכה בבת גלים. כשהייתי ילד צעיר הייתי שוחה בה עם סבא וסבתא. סבא שלי ניסה פעם להרשים אותי וקפץ ראש מהקומה העליונה… הבעיה היחידה שהוא היה מנהל חשבונות ולא גרג לוגאניס… את הנחיתה שלו על הבטן שמעו עד עתלית. עולם הולך ונעלם…
מנחם לס
12 מרץ 2022 15:53:14תודה לכולם
thetroll
12 מרץ 2022 22:39:36תודה רבה מנחם. תמיד מרגש