הקול בראש: סיכום שבוע 4 ב-NFL/ שחר דלאל

1. ביום שעברתי לגור בניו יורק התחיל קמפיין של מייקל פלפס שקורא לאנשים ללכת להיבדק. המפרסמים העדיפו לא לקחת תמונה שלו זוכה בעוד משחה, אלא דווקא תמונת קלוז אפ על הפנים שלו בעוד הוא בוהה אל החלל. בכיתוב הוא מסביר שהטיפול עזר לו להתמודד עם דיכאון ופאניקה שרדפו אותו כספורטאי מקצועני.

גם יותר משנה אחרי, התמונה של פלפס מלווה אותי מדי פעם בחלק מקרונות הסבוואיי של העיר. כאילו הוא עדיין אומר לנוסעים: "עדיין לא השתנה כלום, טיפול נפשי הוא הכרח במציאות של המאה ה-21".

רוקוואן סמית' הוא לא שם שמוכר לציבור הרחב, אבל הוא בהחלט אחד מהשחקנים העולים בליגה. הבחירה השמינית בדראפט 2018 הוכיח השנה שהוא עשה את קפיצת המדרגה הנדרשת, הציג יכולת של פרו-בולר והפך לאחד המנהיגים בהגנת שיקאגו. לכן, זה היה מפתיע ש-20 דקות לפני תחילת המשחק מול מינסוטה הוא הוכרז כ"לא כשיר".

הסיבה הרשמית אותה נתנה הקבוצה היא "סיבות אישיות", שלא מספרות הרבה ובעיקר מגבירות את מסך העשן סביב המקרה. אם בשעות הראשונות היו ספקולציות סביב אירוע פלילי או שימוש בסמים, אנחנו מתוודעים לדיווחים בימים האחרונים על כך שמדובר כנראה במשהו נפשי.

הברס מנסים בשנים האחרונות לשמור על הקלפים קרוב לחזה, אבל מספר עובדים דיווחו בעילום שם כי "רוקוואן לא נראה והתנהג כהרגלו בימים שקדמו למשחק", והצביעו על בעיה רפואית שקשה לשים אליה לב אם בוחרים בכך. במשחק בו איבדה שיקאגו את הקווטרבק שלה, בעיר הרוחות דיברו רק על שחקן אחד.

בעונה שעברה התוודענו למקרה דומה של אוורסטון גריפין ממינסוטה שישב חמישה משחקים עד שחזר, השנה התחילו לפרסם אני מקצוע בליגה את הבעיות של אנטוניו בראון בתקווה שיקבל טיפול ובעבר התוודענו לבעיות החוזרות של ג'וש גורדון. הבעיות האלה כנראה לא הולכות להיעלם, להיפך, אפשר רק לקוות שאותם שחקנים יזכו לטיפול הנכון.

2. בדוח שנכתב לפני דראפט 2012 נכתב על וונטז בורפיקט: "אחד מהליינבקרים הטובים שיש, אך שחקן שלא ניתן לסמוך עליו על המגרש ועלו לגביו הרבה 'דגלים אדומים'". החלק השני של המשפט הזה הוא שהוביל לעובדה שלא נבחר כלל בדראפט, והקבוצה היחידה שהסכימה לקחת את הסיכון היתה סינסנטי – שבזמנו היתה ידוע יותר כפרויקט שיקום לעבריינים.

מרווין לואיס הצליח לנצל את הפוטנציאל הנהדר של בורפיקט ובשנתו השניה אפילו נבחר לפרו-בול. אך אפילו המאמן הקשוח לא הצליח לשמור עליו, כאשר הוא נחשב לאחד השחקנים המלוכלכים בליגה, ורבים האשימו אותו בניסיון לפצוע אותם בצורה מכוונת.

בורפיקט. נקווה ששיחק את משחקו האחרון בליגה

עם עזיבתו של לואיס את הבנגלס, שוחרר הליינבקר, לא לפני שאיבד את כל הקרדיט שהיה לו בעיר. המקום היחיד שעוד הסכים לקבל אותו היו הריידרס של ג'ון גרודן, אבל גם לזה הליגה שמה סוף, אחרי שהרחיקה אותו עד סוף העונה לאחר עוד פגיעה מכוונת.

מי שעוקב שנים אחרי הליגה בוודאי זוכר שחקנים מלוכלכים יותר מבורפיקט, אך השילוב של צורת המשחק שלו והרצון המבורך של הליגה לשמור על בריאות השחקנים, הפכה אותו ללא רלוונטי. נקווה שהוא שיחק את משחקו האחרון בליגה.

3. ההתקפלות של מלווין גורדון מול הנהלת הצ'ארג'רס, שנחשבת לאחת הגרועות בליגה, היא הוכה נוספת לכוח המוגבל של השחקנים מול בעלי הקבוצות. אחרי ארבע עונות טובות מאוד, גורדון לא השכיל להבין את מעמדו בשוק וחתך את ההפסדים שלו ארבע שבועות מאוחר מידי.

בדומה ללביון בל, גם הוא הבין שהשחקן שמחליף אותו יכול בקלות לתפוס את מקומו, אך בשונה מבל מעמדו בשוק היה שונה לחלוטין. הוא ספג הפסדים של קרוב לשני מיליון דולר (תלוי קנסות) ויגיע לעונה הבאה עם מעמד שונה לשוק החופשי. אפשר רק לקוות שארגון השחקנים ייקח את זה בחשבון במו"מ שלהם מול הליגה.

גורדון. חתך הפסדים

4. ג'ון דה פליפו היה השם החם ביותר העולם המאמנים לפני שנתיים. מאמן הקווטרבקים של פילדלפיה קיבל את מרבית הקרדיט על ההצלחה של הקבוצה והזכייה בסופרבול – גם לפני מתאם ההתקפה, אחד בשם פרנק רייך. אך שרשרת של ראיונות לא טובים הובילה אותו למשרת מתאם ההתקפה של מינסוטה שם הקריירה שלו נעצרה.

לאחר שישב כמה חודשים בבית הוא נקרא להציל את ההתקפה של ג'קסונוויל עם שחקן מוכר העונה לשם ניק פולס, במטרה לשחזר את ההצלחה מעיר האחווה. כמו שהבנתם במקרה שלו, המציאות היא מה שקורה לך כשאתה מתכנן תוכניות, והוא נאלץ להתמודד עם קווטרבק מחליף נוסף כבר במחזור הראשון.

לזכותו של דה פיליפו ניתן להגיש שהוא התעשת מהר מאוד ובנה התקפה מאוזנת שמביאה לידי ביטוי את היכולות של גרנר מינשו ואפילו החזיר לחיים את לאונרד פורנט. אפשר להגיד בשקט שהוא הסיבה העיקרית לעובדה שהג'אגס עם הראש מעל המים. נקווה שלראיונות הבאים הוא יבוא מוכן יותר.

5. בניגוד לאחיו, יש לי הרבה מאוד הערכה ליכולות ולהבנת המשחק של ג'יי גרודן, אבל הניסיון שלו לשחק עם הרוקי דוויין האסקינס הוא כנראה ניסיון נואש אחרון לשמור על המשרה שלו בוושינגטון.

6. מהלך השבוע שלי:

7. בעידן שבו אנחנו מאבדים מזוהרו של תפקיד הרץ – העמדה החשובה ביותר בקבוצה (כן, יותר מקווטרבק) ברוב שנותיה של הליגה – משמח לראות שעדיין יש שחקנים שיודעים להתעלות על כל המכשולים ולחצוב לעצמם קריירה מרשימה.

פרנק גור הפך השבוע לרץ הרביעי (!) בהיסטוריה שעבר 15,000 יארד בקריירה, מספרים שעשו לפניו רק וולטר פייטון, בארי סנדרס ואמית סמית' – שלוש מהשמות הנוצצים ביותר בהיסטוריה של הליגה. קשה לחשוב על הרץ של באפלו באותה הקטגוריה, אך כנראה שהמציאות מספרת סיפור שונה.

תשע עונות של 1000 יארד ויותר, 12 עם 1,200 יארדים כוללים (שיא ליגה) וחמש הופעות בפרו-בול הם בהחלט נתונים שצריכים להתגאות בהם, אבל לדעתי ההישג הגדול ביותר שלו – לפחות מאז עזב את סן פרנסיסקו – היא היכולת להתעלות על כל השחקנים הצעירים שהביאו על ראשו (העונה – דווין סינגלטרי, שהוביל בשנה שעברה את המכללות במספר היארדים על הקרקע), ולהמשיך ולהיות שחקן מוביל בשנים שחבריו כבר עמוק בתוך הפרישה. מבחינתי אין ספק שמדובר בשחקן שצריך להיבחר להיכל התהילה כבר בשנתו הראשונה.

פיצ'רלד וגור. כבר מכינים את הפסלים

8. שחקן נוסף שמקומו בקאנטון מובטח הוא לארי פיצג'רלד, שעבר השבוע את טוני גונזלס והגיע למקום השני בהיסטוריה במספר התפיסות – 1,326, כאשר לפניו רק ג'רי רייס האגדי (שכנראה יישאר שם עוד הרבה שנים). ברכות.

9. קחו לכם 66 שניות ותקשיבו לדשון ווטסון מסביר את ההגנה של קרוליינה:

10. יום ראשון הוא יום של פוטבול, את זה כולם יודעים, אבל הפעם אנחנו נזכה לתענוג מסוג שונה. בשעה 18:00 בעמק הארזים (קמפוס הספורט ע"ש משפחת קראפט) נבחרת ישראל תארח את משחקה הביתי הראשון אי פעם. לאחר ניצחון החוץ הגדול על טורקיה לפני פחות מחודש, יארחו הכחולים לבנים את בלגיה כחלק מהבית המוקדם (בית ב') של אליפות אירופה.

קשה לי מאוד להעריך את הרמה של הבלגים ביחס אלינו, אך אם נסתכל על תוצאות בשנים קודמות אנחנו בהחלט יכולים לסיים אם ניצחון. אלופת הבית, שכולל גם את ספרד (אותה ניצחו בטורניר הקודם) והונגריה, תעפיל לסיבוב המוקדמות השני. #אל_אל.

****

משחק יום חמישי: לוס אנג'לס ראמס אצל סיאטל סיהוקס (3:20 בין חמישי לשישי)

אחרי שניצחה בשוט-אאוט של 2018 את קנזס סיטי, נכנעה הפעם ל"א במשחק עם פרופיל הרבה יותר נמוך, אך עם לא פחות נקודות, מול טמפה ביי. המשחק הזה מחק את העונה המושלמת שלהם ושלח אותם למשחק שיכולות להיות לו משמעויות פלייאוף רציניות מול סיאטל.

הסיהוקס אומנם מארחים את המשחק, באחד המגרשים הביתיים ביותר בליגה, אך מאז הגיע שון מקווי לקליפורניה, הוא מצא את הדרך לנצח בעיר של מייקרוסופט, הגראנג' וסטאר באקס. אם הוא יצליח לעשות את זה בפעם השלישית, הוא יהפוך למאמן הראשון שעושה זאת, מאז מייק שאנהן והברונקוס (1996-98).

אצל הקבוצה הביתית העסקים כרגיל. הלו"ז הקל של הקבוצה סידר להם שלושה ניצחונות, אך גם את משחק מול ניו אורלינס הם סיימו בהפרש של פוזשן אחד בלבד. בניגוד לעונה שעברה, הפעם ההתקפה מראה יעילות מרשימה ומצליחה להוביל את הקבוצה לאחר שנים של דומיננטיות הגנתית.

הימור: בינתיים השנה אני אפס מארבע, כנראה שזה לא ישתנה גם השבוע. ניצחון לראמס במשחק צמוד.

לפוסט הזה יש 33 תגובות

  1. לא! לא!! לא!!! יש!!!!
    (התגובות למסירה של סטאפורד בזמן אמת)
    .
    לי, אישית, אין ספק שפרנק גור יבחר ל-HOF בעונתו הראשונה. אוהבים, שם בקנטון, שחקנים עם קריירות ארוכות כמו של גור.
    מה גם, ההופעות שלו בפלייאוף 2012 היו כאלו של ראנינג באק עילית (300+ יארד במצטבר ב-3 המשחקים, TD אחד לפחות בכל משחק).
    אבל הכי מדהים מבחינתי זה הנתון של 14 עונות רצופות עם מספר דו ספרתי של משחקים (החמיץ 14 משחקים בקריירה),
    זה נתון בלתי נתפס כאשר מדברים על ראנינג באק.
    .
    תודה, שחר. נהדר.

  2. 1. גם אני חושב שגור חייב להיכנס. בסוף זה ספורט קבוצתי ומה לעשות שהוא לא היה בהרבה קבוצות פלייאוף. בסוף היום כמו שגיא ציין בפלייאוף 12' הוא מעבר לעשה את שלו. אולי ללא הפסקת החשמל ההיא היתה לו טבעת והדיון היה נוטה לטובתו יותר בקלות.
    2. לגבי מעמד השחקן: עצם זה שהוא ניסה והתקפל (יש מיליון מקרים כאלה, לרוב הם נגמרים ככה, כמו עם גורדון) לא מצביע על "כוח לטובת הליגה". מה עוד שבמקרה של גורדון אם הבנתי נכון הקבוצה הסכימה לחפש טרייד עם קבוצה שתסכים לחוזה יותר נדיב ממה שהיא הייתה מוכנה להציע לו (אאל"ט הציעו לו 10 מיליון לשנה, לא זוכר לכמה שנים וכמה מובטח). אלא שלא נמצאה קבוצה. כלומר לא באמת נגרם לו עוול בינתיים. אז השאלה על מה בדיוק אתה מתכווין כשאתה אומר שארגון השחקנים צריך לקחת בחשבון בפעם הבאה. מההכירות שלי עם הליגה (הדלה יש לומר יחסית אליך ולאחרים פה), בהבנה שלי יש עניין אחד מרכזי שמהווה עוול אמיתי לשחקנים, ואני לא מכיר את ההיסטוריה שלו אז לא יודע אם ריאלי או לא להיאבק עליו אבל שם הם צריכים להתמקד:
    הפרנצ'ייז תג. בליגה עם סכנה כל כך גבוהה לפציעות, חוזה לשנה אחת, גבוה ככל שיהיה זה פשוט לא הוגן ואין שום סיבה לעשות כזה דבר. אם ממש מתעקשים, מספיק, בהינתן תנאים מסויימים יכולת להשוות סכום לשנה וסכום מובטח לקבוצה שבה שיחק. זהו. התג הוא משהו לא הוגן בעליל בעיניים שלי. חוצמזה-כל עוד יש חוזה שהקבוצה מצפה שתקיים, ולך יש זכות שביתה נראה לי הגון, גם אם זו שנת חוזה אחרונה.
    3. המשחק של הצ'יפס והליונס – אחל'ה משחק. איכשהוא מרגיש ממש חבל על דטרויט, כי בתכל'ס עשו הכל מעולה, וקטסטרופה אחת (האיבוד שהוחזר מקו השער לטאצ') מנעה מהם ניצחון. הם לא מצליחים לסגור פינות וזה מונע מהם לעלות מדרגה. בעיניים שלי הבית שלהם מעניין יותר מכל בית אחר כולל הבית של הניינרס ראמס וסיאטל.
    4. הקטע של ווטסון מעולה: בעיניי זה בדיוק מה שצריך לשמוע. יש כאלה שיבינו, יש כאלה שלא (כמוני) אבל מי שמבין אז זה בדיוק מה שהוא רוצה לשמוע, שווטסון מסביר היכן בדיוק הוא נכשל: בהינתן מה שקרוליינה נתנה אני אמור לעשות x ולא עשיתי. מה הם נרתעים כל כך…
    5. לפיצג'ארלד לגמרי אין סיכוי לעבור את רייס? כמה עונות בערך הוא צריך בשביל, 2? 3?
    6. עוד שאלה אחרונה כאוהד פטס: יש שמועות על טרייד שניו אינגלנד מחפשת עבור רסיבר (שני השמות שעלו בשמועות זה דיגס, שלא נראה לי הגיוני שמינסוטה תוותר עליו, וגרין שדווקא עושה שכל בהינתן המצב של סינסי). השאלה שלי, שלא הצלחתי למצוא מענה עבורה במרשתת, היא האם הסכום המובטח שלא שולם לבראון (10 מיליון) תופס בתקרה: מצד אחד זה היה אמור להיות סכום מובטח. מצד שני עוד לפני שהחלו לשלם את בונוס החתימה, הוא נחתך וטענו שני אינגלנד יכולה להימנע מהחוזה כי הוא לא סיפר על התביעה הראשונה, וגם ההודעות ששלח על המתלוננת השנייה מפרים את החוזה. מצד שלישי, באתר כמו ספורטראק שמציג את הכסף שהחוזה שלו תופס לקחו מחצית מהבונוס. מישהו יודע להגיד היכן זה עומד?

    1. לא יודע לענות לגבי השאלה האחרונה אבל ממה שקראתי הוא כמעט בוודאות יקבל את הכסף אחרי שיתבע אותו, לפי החוקים אין להם קייס לא לשלם לו את הבונוס

    2. תודה נתי.
      .
      2. אם להיות שמרן (כי ככה המו"מ בין הצדדים עובד):
      * ביטול השנה החמישית לשחקנים שנבחרו בסיבוב הראשון
      * שינוי מודל הפרנצ'ייז/ שחקן חופשי מוגבל
      * בניית מודל תגמול בחוזי השחקנים שנבחרים בסיבובים 1-3, בדומה למה שקיים היום לשחקנים שנבחרים בסיבובים המאוחרים.
      5. הסיבות מדוע לדעתי פיצ'רלד לא יעבור את רייס: הראשונה היא אורך הקריירה, השניה היא הירידה הטבעית במספרים לאורך הקריירה (משהו שאנחנו רואים כבר עכשיו).
      6. בליגה חוזה של שחקן ותיק (מעל 3 שנים) לעולם לא מובטח אם נחתם לאחר המחזור הראשון. בגלל זה אתה רואה שחקנים שמשוחררים מיד בסיום הפרה-סיזן ומוחתמים שוב שבוע אחרי, ובגלל זה הפטס חיכו עם החתימה של בראון – זה בנוגע לחלק השכרי של החוזה שלו.
      המחלוקת סביב החוזה נוגעת רק לחלק של הבונוס, שאמור להיות מובטח. עם זאת, בחוזה של בראון צוין בפירוש שהוא ישולם במקטעים בהתאם למחזורי העונה, ושניתן לבטל אותו במידה והוא יחרוג מהכללים. הסעיף האחרון הוא סעיף מוכר וידוע, שהסוכנים החלו להתעקש לבטלו, אך כמובן שהפעם לא היה לבראון הרבה מיכוח בנושא.
      לגבי תקרת השכר – בשלב הזה הליגה מתנהלת לפי הדיווח של ניו אינגלנד, משמע ביטול חוזה. אני מניח שבמידה ובית המשפט יפסוק משהו אחר, החוזה שלו "יתגלגל" לשנים הבאות. הימור שלי (אבל כבר ראינו שהם לא שווים כלום): הוא לא יקבל סנט נוסף מהפטס.

      1. תודה. מעניין שלא הצלחתי למצוא משהו רשמי של הליגה (לא שאני כזה מומחה), שמציין כמה מבחינת הליגה יש פנוי לכל קבוצה ברגע נתון

      2. חולק עליך לגבי המשפט האחרון, ביטול הבונוס לא מוצדק לפי ה-CBA (כלומר שחרור בראון לא נובע מאחת הסיבות המצדיקות את ביטול הבונוס).

  3. ועוד הערה קטנה: מדהים איך ההגנה של הסיינטס התעשתה ומשאירה את תקוות הריצה של בריז חיות ונושמות. מקווה מאוד שימשיכו ככה.

  4. תודה על סיכום מעולה, נגעת בנקודות הנכונות.
    אני לא יודע עד כמה יש קשר בין התדמית למציאות אבל התדמית של פרנק גור היא ללא רבב. אני צופה שייכנס ל HOF בעונה הראשונה כי הוא באמת סוג של קונצנזוס, לא רק בגלל היכולת אלא בעיקר בגלל ההתמדה. עם יותר יארדים במצטבר מהרבה רצים אחרים שכבר בקאנטון או שמקומם שם מובטח כמו פיטרסון, בארי סאנדרס או קרטיס מרטין (שגם לא שיחקו בסופרבול), אין סיבה שלא יגיע לשם.
    .
    אני אישית עד היום מתקשה להתאושש מהעסקה ששלחה אותו מהניינרס. מבחינתי הוא היה סוג של ,לא לגעת", פרנצ'ייז פלייר אם תרצו.

    1. אני לא באמת שיש ספק בקרב הבוחרים, אני כן חושב שיש ספק בקהל הרחב.
      .
      אחת הבעיות שלו היא התקופה בה הוא שיחק. קרטיס מרטין היה כוכב בניו יורק, גם בשנים פחות טובות, וזה משהו שאי אפשר להגיד היום על רצים בליגה. אני גם לא חושב שהוא יהיה השם השני או השלישי שיקפוץ לראש של האוהדים כשישאלו אותם על רצים גדולים בשנים האחרונות.
      .
      אני חושב שהעזיבה שלו את הניינרס נבעה מאותן סיבות. הוא רץ טוב, "אבל". זאת גם אותה התחושה שאני מקבל מהקבוצות האחרות שהוא שיחק בהן, שממשיכות להביא שחקנים חדשים "על הראש שלו".

  5. מצוין! ראוי לציין בקטגוריית מהלכי השבוע גם את הלאטרל של קלסי, ובכלל המשחק בין דטרויט לקנזס סיטי היה מצוין (ובעיני ההוכחה שמשחק טוב הוא עדיין חווית צפייה עדיפה על ערוץ הרדזון)

  6. כמה מילים:
    \1. הליונס מפתיעים בגדול. התחילו עם הפסד ושוויון, אבל ב-3 השבועות האחרונים הם ניצחו 2 אריות(צ'רקגרס ואיגלס)( והם נראים מצויין.
    2. שבוע 4 הוכיח שלמרות התחלה שאיש לא ציפה לה מהקאקרס, ההגנה שלהם אינה במיטבה. הם היו יכולים להשתמש במין רג'י ווייט או ריי ניצ'קה כאלה.
    3. מי מילל ומי פילל שניו אינגלנד יעשו זאת עם הגנה!!!!!!!!!!!!
    4. הצ'יפס נראית נהדר אבל עד עכשיו לא פגשו אף יריב רציני ממש. נראה כשזה יתחיל
    5. לקוורטרבק המחליף צ'ייס דניאל אין אולי את האתלטיות של מיץ' טרוביסקי אבל השליטה שלו על ההתקפה והבנת המשחק שלו מוכיחים שהם יותר חשובים.
    6. האיגלס גמע8 17-0 יארדס בריצות עם הכדור? מתי לאחרונה זה קרה? בעלה של בתי אפרת, ג'ייסון, טס למשחק והוא כתב לי
    "KEEP FEEDING HOWARD AND SANDERS
    7. אסון מה שקרה לרדסקינס. הקוורטרבק הרוקי דוויין האסקינס פשוט לא מסוגל לעשות זאת.
    8. האם הפלקונס, שעוד שבוע תהיה קבותצת הבית שלי, היא המאכזבת הגדולה של העונה?
    9. הקרדינלס של ריד? 5 יארד ממוצע PER PLAY? זה לא יחתוך את החרדל.

    1. 5. המאמן ציין לאחר המשחק שהוא נשאר עם תוכנית המשחק של טרוביסקי ולא שינה אותה בהתאם לקווטרבק. אני חושב שזאת יותר הבנה שלו מה ההתקפה מסוגלת ופחות היכולת של הק"ב הפותח (מה גם שהיו מסירות נוראיות של דניאל שאף אחד לא מדבר עליהם).
      אם כבר, הייתי מדבר על ההיעדרות של הרסיבר טיילור גבריאל, שהכריחה את ההתקפה לשחק בצורה שונה ולערב הרבה יותר שחקנים.

    2. לגבי 3 – התכוונת אולי לניו אינגלנד? הצ'יפס שיחקו מול לאמר ג'קסון ומול הליאונס (שאתה עצמך כתבת שנראים מצוין) – זה לא מיאמי, הג'טס או הריידרס. נכון שדנבר מסתברת כנמושה אמיתית אבל אפילו הריידרס מראים שהם יכולים להיות לא רעים לפעמים. מי תהיה יריבה מספיק איכותית שהניצחון מולה יחשב כשווה חוץ מניו אינגלנד?

  7. השאלה עם פרנק גור מצוינת, ודומה במידה מסוימת לשאלה של ג׳ייסון וויטן מדאלאס –
    האם להיות הרבה שנים טוב, אבל לא מצויין, כך שהאול ארונד סטטס הם מהמובילים בהיסטוריה (בטוטאל), זו סיבה להיכנס להיכל.. לac Green הפתרונים

    1. זו השוואה שחוטאת לשניהם ולדעתי וויטן היה יותר מסתם טוב. הדיון על גור נסגר כבר לפני שנתיים בזכות העמידות והיציבות שלו. אנשים פשוט ציפו שהוא יפרוש ואז אולי הייתה דילמה אבל הוא סגר את זה בקלילות.

      1. מישהו מהם היה בעשירון העליון (32 קבוצות, 3.2 שחקנים לעמדה) לעונה ומעלה?
        וויטן תמיד היה מאחורי גייטס וגונזאלס, ואז גרונק ומתחלפים (תקן אותי אם אני טועה, לא עקבתי באמת אז), וגור למיטב ידיעתי לא התקרב לזה באמת, אולי ב2012.

        ברור שac זו בדיחה, פשוט לא הצלחתי לחשוב על דוג' אמיתית מכדורסל. אולי האסיסטים של מארק ג׳קסון?

  8. בינתיים ב TNF מנצחת סיאטל את הראמס בשיניים 30:29 במשחק לא רע.
    נכון לעכשיו הראמס מקום שלישי בבית עם 3:2 שלילי ומזכירה כמה פוטבול הוא עניין לא ניתן לניבוי (חוץ מבליצ'ק כמובן)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט