העתיד כבר לגמרי כאן / דוד "פאקו" סעדה

שבוע בדיוק עבר מאז הזכייה של פרימוז רוגליץ' בוואלטה, שבוע המפריד באופן מסורתי בין הגראנד טור האחרון של העונה לשבוע אליפויות העולם של הענף. הזכייה הראשונה של הסלובני בגראנד טור הייתה מהמוצדקות שראינו בשנים האחרונות. רוגליץ׳ הוא אולי הרוכב השלם ביותר בענף (בתחרות עם כריס פרום, כשזה לא גורם לעצמו נזקים גופניים). מטפס מצויין, דסנדר נועז במיוחד ואחד השענים הטובים בעולם. לזה יש להוסיף אופי קשוח וממוקד מטרה, מהסוג שלא נותן לרעשי רקע להפריע לו בדרך להישגים, כמו התרסקות קבוצתית בקטע הראשון של הוואלטה, או זו בסוף המירוץ, בה זכה לחוסר הכבוד בדמות הבריחה של רוכבי מוביסטאר. בנוסף לכל אלה, רוגליץ' הוא גם אחד מהרוכבים יוצאי הדופן בענף, ומדובר כמובן ברקע שממנו הגיע אליו. זאת כאשר החל את דרכו הספורטיבית דווקא בקפיצות סקי, מהן פרש לאחר תשע שנות פעילות (שבהן כמעט קיפח את חייו בהתרסקות). היכולות שלו כרוכב מעוררות השתאות גם לאור העובדה שהוא התחיל לרכוב רק בגיל 22, לפני כשבע שנים. האמונה שלו ביכולות אלה הביאה אותו להאריך את חוזהו בקבוצת יומבו ויסמה עד ל-2023, דווקא לאחר שזו החתימה זה לא מכבר את טום דומולאן, גם כן לחוזה ארוך טווח. הולך להיות מאד מעניין לראות את הקבוצה ההולנדית בשנים הבאות.

רוגליץ'. קפיצת מדרגה.

אלא שרוגליץ' היה יוצא דופן השנה גם מסיבות אחרות לחלוטין, זאת כאשר היה מהרוכבים ה"מבוגרים" (הוא בן 29) הבודדים יחסית שזכו להצלחה בעונה הנועלת של העשור. הניצחון שלו בוואלטה מנע למעשה תקדים פסיכי של עונה, שבה כל מנצחי הגראנד טורים לבשו גם את חולצת הרוכב הצעיר. הראשון ברשימה היה האקוודורי ריצ'רד קאראפאז, שזכה בג'ירו תוך כדי שהוא גובר על רוגליץ' עצמו. השני היה הקולומביאני איגן ברנאל בן ה-22, שזכה בטור דה פראנס, אחד המרתקים של השנים האחרונות. קאראפאז הולך להצטרף לברנאל בקבוצת אינאוס החל מהעונה הבאה, למי שדאג לגורלה של המפלצת לאחר הנטישה של סקיי. מול אלו ראינו העונה את מיגל אנחל לופז, אחד שנראה כאילו הוא נמצא זמן רב בענף, אך גם הוא התחרה השנה על החולצות של הרוכב הצעיר, כמו גם על הגראנד טורים עצמם. השלושה הללו מגיעים כולם ממרכז אמריקה, איזור (בפרט קולומביה) שהופך לאחד המרכזים המשמעותיים לייצור מטפסי על בענף. אחד שעושה רושם שייתן יופי של קרב לאלו בגזרת הגראנד טורים בשנים הבאות הוא טאדיי פוגאצ'אר. אחרי הזכיות בטורים של אלגרבה וקליפורניה, הסלובני בן ה-20 הדליק את הוואלטה האחרונה עם נצחונות בשלושה קטעים, חולצה לבנה ומקום בפודיום. יחד עם רוגליץ' והקלאסיקן הצעיר מאטיי מוהוריץ', נראה שענף הרכיבה הסלובני נמצא בתקופה מזהירה.

פוגאצ'אקה.

קבוצת יומבו ויסמה של רוגליץ' סיפקה כמה דוגמאות מצויינות להשתלטות של הצעירים על הענף, ועל הדרך עוד הוכחות לחשיבות של קבוצה עבור הנצחונות במירוצים. הראשון הוא לורנס דה פלוס. ההולנדי היה יד ימינו של רוגליץ' בנצחונות בשלושה מירוצים בתחילת העונה, והפציעה שלו בג'ירו הייתה אחת הסיבות העיקריות לכך שרוגליץ' לא זכה בגראנד טור הראשון שלו דווקא באיטליה. הזכייה במירוץ בינק בנק הייתה פרס ראוי עבור ההולנדי. השני הוא ספ קוס. האמריקני לקח צעד קדימה בוואלטה האחרונה לאחר ההתרסקות של "הקולב" סטיבן קרוויזויק, זה שהיה אמור להיות יד ימינו של רוגליץ' במירוץ. ליכולת של קוס להישאר בהרים יחד עם המובילים הייתה חשיבות מכרעת בנצחונו של רוגליץ'. הקטע שבו זכה לקראת סוף המירוץ היווה גם הוא פרס ראוי למאמציו במירוץ, והמראה שלו "מחליק כיפים" לצופים בסיום הקטע היה אחת התמונות הזכורות של המירוץ.

דה פלוס וקוס (טוב בלי בדיחות כאן).

מיומבו ויסמה קיבלנו העונה עוד כוכב, הצפוי להאיר את שמי ענף רכיבת הכביש בשנים הקרובות – וואוט ואן ארט. הבלגי הצטרף רק השנה לסבב הוורלד טור, אחרי כמה עונות בהן התחרה בקבוצות מהדרג השני. אלא שלחובבי ענף הסייקלוקרוס הוא מוכר הרבה יותר – מדובר באלוף העולם שלוש שנים ברצף מ-2016 עד 2018, גולת הכותרת של הישגיו בענף יחד עם עוד הישגים רבים מספור. בעונה הנוכחית הוא כאמור החליט להעלות את הרף בענף רכיבת הכביש, וזה הניב נצחונות בשני קטעים במירוץ הדופינה, ועוד קטע בכורה בטור דה פראנס, בו הוא גבר במיאוץ סיום על מאיצים כויוויאני, יואן וסאגאן. אלא שכמה ימים אחר כך הוא נפצע בהתרסקות קשה בטור, וגמר את העונה (ולדבריו לא היה רחוק גם מלקפח את חייו). נאחל לו החלמה מהירה. ואם כבר ברוכבים מולטידיסציפלנרים עסקינן, אז חובה לציין את האולי מטאור הזוהר ביותר בענף – מתיו ואן דר פול. כמו יריבו הגדול ואן ארט, גם ואן דר פול הגיע מענף הסייקלוקרוס, כשהשניים מחלקים ביניהם למעשה את אליפויות העולם בחמש השנים האחרונות (ואן דר פול הוא האלוף המכהן). גם כאן אחרי אינספור תארים בענף הבית, ההולנדי ניגש לכבוש העונה את ענף רכיבת הכביש והתוצאה – זכייה בשלוש קלאסיקות, ביניהן אמסטל גולד, שבשתיים מהן הצליח לתת בראש לז'וליאן אלאפיליפ הגדול. לפני כשבוע הוא אף הצליח לזכות בטור של בריטניה (כאשר הוא ודילן גרונבייגן הופכים אותו לטור של הולנד). בניגוד ליריבו הגדול, את כל זה הוא הצליח לעשות מתוך קבוצת קורנדון סירקוס הקטנה, תוך שהוא מסרב להצעות לעבור לקבוצות הגדולות יותר. זה הביא את ההר אל מוחמד, בדמות ספונסרים שיחלו לתמוך בשנה הקרובה בקבוצה הקטנה – רק בזכות הכוכב. ואן דר פול הוא למעשה אחד האחראים לקריסה של קבוצת קטיושה (שהולכת להתמזג בקרוב עם סייקלינג אקדמי), כאשר מותג השמפו אלפסין, שתמך בקטיושה בשנים האחרונות, הוא הגדול מבין אלו שהעבירו את תמיכתם לקבוצה הבלגית הקטנה. אחרי שחרך את מסלולי הסייקלוקרוס והכביש, התפנה הסנסציה גם לזכות בתואר אליפות אירופה ברכיבת שטח. שיהיה גם, למה לא. לא בכדי הבחור קיבל את התואר ואנדרפול, כינוי מחייב ומוצדק.

ואן ארט ו-ואן דר פול. אמנות נפלאה.

ואם כבר סנסציות צעירות, אי אפשר לפסוח על רמקו אבנפואל. כתבנו כאן על הבלגי בן ה-19 בסיום אליפות העולם הקודמת, עת היה הראשון אי פעם לזכות בתואר הכפול של נג"ש ורכיבת כביש בקטגוריית הג'וניורס. זה הביא להקפצה שלו לקטגוריית הבוגרים, ולחתימה בקבוצת קוויק סטפ. כמו בכל מקרה של מעבר כזה, הייתה כאן סקרנות בדבר היכולת שלו להצליח בקטגוריית העילית. אנו רואים כאן דיונים דומים על העתיד של ציון וויליאמסון בנבא על בסיס קבוע. אבנפואל שוקל אולי כמו כף הרגל של ציון, אבל את הדלת לענף בקטגוריית העל הוא פרץ השנה בכמה בעיטות מרשימות. ההישג הראשון והראוי לציון היה הזכייה בקלאסיקה של סן סבסטיאן, קלאסיקת וורלד טור יוקרתית המגיעה מייד אחרי הטור. את זה הוא עשה בסגנון האופייני מימיו בג'וניורס – עם בריחה שאף אחד לא מצליח לתפוס. משם הוא המשיך וזכה בתואר אליפות אירופה בנג"ש, על הראש של כמה שענים מנוסים וטובים ממנו (על הנייר). קוויק סטפ מיהרה להאריך את החוזה של הכישרון בכמה שנים, כפי שעשתה גם עם ז'וליאן אלאפיליפ, ושיתוף הפעולה בין השניים (אותו כבר ראינו השנה) הולך להיות אחד המחזות המרהיבים בענף.

אבנפואל. בלתי נתפס.

מהן הסיבות לפריצה הזו של הרוכבים הצעירים העונה? ניתן לשייך זאת קודם כל לפציעות של כמה רוכבי מפתח ככריס פרום וטום דומולאן, במקביל להיותם מעבר לשיא של כוכבים כנאירו קינטאנה ו-וינצ׳נזו ניבאלי. הסבר מעניין אחר מספק הפרוספקט האמריקני הצעיר ברנדון מקנולטי, שישתף פעולה עם פוגאצ'אר במדי האמירויות בעונות הבאות. מקנולטי טוען שההצלחה הכבירה של הרוכבים הצעירים העונה מעידה על כך שהענף כעת נקי יותר מבעבר, רמז עבה לכמה מהרוכבים המובילים מהגווארדיה הוותיקה. בהחלט ייתכן.

את רוב החבר'ה שהוזכרו כאן נוכל לראות בשבוע אליפויות העולם, שיחל היום ביורקשייר. השיא של השבוע יהיה כמובן מירוץ הכביש לגברים, בערב ראש השנה. כאן נוכל לראות את המתכונת הקלאסית של מירוץ האליפות – מירוץ ארוך וגבעי, המיועד לאול אראונדרים. את אבנפואל נוכל לראות בנבחרת בלגית חלומית, הכוללת רוכבים כואן אוורמאט, ז'ילבר, למפר, טיונס ונסן (וחבל שבלי ואן ארט). לפני כן נוכל לראות אותו בעימות מרתק מול רוגליץ', על מסלול נג"ש של 54 ק"מ. את ואן דר פול נוכל לראות בראשה של נבחרת הולנד, יחד עם מולמה וטרפסטרה, והוא נחשב לאחד הפייבוריטים הגדולים לזכות באליפות. מוהוריץ' ופוגאצ'אר יציגו חזית סלובנית חזקה עם רוגליץ', ולפני כן יעשו זאת היום בנג"ש השליחים המעורב (כן יש דבר כזה עכשיו). מול כל אלו נוכל לראות כמה מתחרים ותיקים יותר (יחסית), גם אם הם יישארו תמיד ילדים בנפשם. אחד מאלו הוא ז'וליאן אלאפיליפ, שנחשב גם הוא לפייבוריט גדול, וזכייה שלו באליפות תשלים עונה חלומית במיוחד. פייבוריט שלישי הוא הילד הנצחי של הענף, פטר סאגאן. הסלובקי כבר קבע היסטוריה השנה, כששבר את שיא הזכיות בחולצה הירוקה בטור. זכייה שלו באליפות העולם תעמיד את מספר הזכיות שלו על 4, עוד שיא היסטורי. אז תחל שנה וברכותיה, הולכת להיות אחלה של אליפות.

פאקו

ממונה על איזור 51 בהופס.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. מצוין, כבר תכננתי לכתוב טור בדיוק באותו נושא.
    אינאוס בכלל מסודרים כשיש להם בין השורות גם את סיבקוב שכבר זכה השנה בטור של האלפים ובזה של פולין ואת סוסה שהגיע שהי בקולומבים ווניצח בוולטה בורגוס. שניהם בני 22.
    כמו כן גם בגזרת הספרינטרים צריך לזכור שפסקל אקרמן רק בן 25 גם הוא ושהודג' גם ילדון בין 22.

  2. אבנפול הוא בכלל תופעה. אז נכון הוא בן רוכב מקצועני אבל הוא בכלל רצה להיות שחקן כדורגל. בזה הוא גם התמקצע עד גיל 15 כשאנדרלגט רמזו לו ששחקן בכיר הוא כבר לא יהיה הוא עבר לרכיבה רק בגיל 17. רק להזכיר אנחנו מדברים על ילד שעוד לא בן 20 וחורך את דרגי הג'וניור בערך מהיום שהתחיל לרכב.
    פשוט מדהים.

  3. פאקו, תודה רבה. מעניין מאוד כרגיל. הסיפור של רוגליץ' אכן מעניין מאוד. עבר לרכיבה מענף שלכאורה מאוד שונה. שתי נקודות ההשקה היחידות שמצאתי הן האומץ הרב ששני הענפים דורשים ואולי גם מבנה הגוף הרזה (והחזק מאוד) שמאפיין את הספורטאים. ועדיין, מדובר בענפים ממש נבדלים.
    מייקל וודס, למשל, הגיע לאופניים לאחר שהצטיין בגיל הנוער בריצות הבינוניות. גם זה מעבר חד למדי, אבל בכל זאת יש דמיון מסוים במרכיבי הכושר הגופני. לעומת זאת, קפיצות הסקי הן שונות ממש.

    בהחלט יפה לראות ספורטאים ממדינות שאולי בעבר היו מעט פחות מזוהות עם רכיבה כמו קולומביה, אקוואדור וסלובניה, מצליחים יפה מאוד בענף.

    1. רוגליץ' פרש מהקפיצות כי הוא הרגיש שהתקרה שלו לא מספיק גבוהה (והוא היה טוב מאד). מעיד על הפרפקציוניזם שלו שהביאו עד כאן. ואומץ לא חסר לו, גם בהשוואה לרוכב הממוצע.

      1. סיבה נוספת לעזיבת ענף הקפיצות הוא הכסף שמשולם. אומנם ספורט החורף מקושר לנו תדמיתית (בעיקר בגלל הזוכים במדליות אולימפיות) עם זוהר ויוקרה, אך למעשה הסכומים המשולמים שם אפסיים ומזכירים את אלו שמרוויחים הספורטאים האולימפיים הצעירים שלנו (לפני שזכו למלגות הוועד האולימפי).

  4. מצוין פאקו.
    היה מעניין לקרוא על הפיזיולוגיה של הרוכבים, למה כל כך הרבה הם נמוכים, קטנים ורזים (בגלל התנגדות הרוח המוקטנת?) ומה הוא האופטימום בעליות/ירידות/מישור. כן, זה יכול להיות די תיק לכתוב את זה . . .
    גם על שכלולים בתחום המכניקה של האופניים אשמח לקרוא.

    1. המטפסים קטנים כי הרבה יותר קל להעלות משקל קטן יותר לגובה. דווקא במישור הרוח משפיעה עליהם יותר לרעה.
      במורד מן הסתם עדיף להיות גדול יותר.

      1. הגדולים יותר כבדים אבל יש להם יותר שריר כך שהטיעון הזה לא ברור.
        להבדיל מריצה כאן יש חשיבות גם למשקל האופניים כמובן

        1. אז זהו, שאם תסתכל על התגובה שלי למטה תראה שהנוסחה לכך כוללת את היחס בין הכוח *לריבוע* המשקל. מה שאומר שהעלאת מסת השריר, שתגרור עלייה במשקל, תפגע ביכולת הטיפוס שלהם בסופו של דבר. כמובן שזה לא אחד לאחד ותלוי מאד ברוכב.

          1. טוב זה דורש הבהרה . . .
            בזמנו כתבתי טור המסביר על האנרגטיקה של ריצה, ולא רכיבה, ואיך המשקל, הגובה, והמהירות משפיעים על צריכת האנרגיה. מעניין איך זה צריך לעבוד עם אופניים ומאיפה ברה התלות בריבוע המשקל.

            1. כמו שאמרת, זה תיק… אני צריך לשחזר את הנוסחאות, עבר קצת זמן.

    2. תודה עגל. הפוסט שמדבר על זה נמצא אצלי בקנה כבר כמה שנים… אבל זה באמת קצת תיק. כעיקרון זה פחות או יותר מה שעידו אמר, כשבטיפוסים, מה שמשחק זה היחס בין הכוח למשקל (או לריבוע המשקל, מה שהופך את המשקל למאד קריטי).

  5. טור שברור לי שהוא מצויין למרות שהוא רחוק לחלוטין מתחום הבנתי והידי שלי.
    מציע רק לחלק את הכתיבה לקטעים כך שהקריאה וההבנה יהיו קלים יותר. זה גם נראה אסטטית יותר נכון.

  6. מעולה! חיכיתי לטור שלך.
    .
    עונה חלומית לרוגליץ', משהו שהיה קשה לדמיין בפתיחתה. השאלה הגדולה איך עכשיו הוא יצליח לתפקד כרוכב בכיר, כשאולי נכון לראות את החתימה של דומולאן ככזאת שתוריד את הלחץ משניהם (עוד נקודה שתהיה מעניינת היא חלוקת הטורים בין השניים).

    1. הוא מאד מרוצה שם כמסתבר, כי כל אחד אחר היה רואה בזה איום על המעמד. אני לא דואג לתפקוד שלו, הוא בחור קשוח ומאד ממוקד. מי שצריך לדאוג כנראה זה חבר'ה כמו בנט או קרוייזויק, שכנראה כבר לא יראו הובלה. פתיחת העונה שלו הייתה דווקא חזקה מאד, עם טור האמירויות, ואח"כ הטירנו ורומנדי. הוא אגב עקף עכשיו את אלאפיליפ בדירוג ה-UCI, ומוביל בו עכשיו, עם סיכוי טוב להחזיק בזה עד סוף העונה (לא נשארו הרבה מירוצים).

  7. פאקו תודה רבה מעניין מאד .
    אני עדיין בתחושה שזה מקרי ובשנים הבאות הסדר יחזור לקדמותו קרי רוכבי 30 + יזכו בטורים .
    ימים יגידו .

כתיבת תגובה

סגירת תפריט