שבת בבסיס / The Pedro Game – יוני לב ארי

השבוע לפני 20 שנה הציג פדרו מרטינז משחק בלתי נשכח. האייס של הרד סוקס ירה 17 סטרייק אאוטס ופסל את כל היאנקים חוץ מאחד, מול אחת השושלות הגדולות שידע המשחק

זה היה מאותם רגעים, שהוויכוח הנצחי הוכרע: מה מנצח – פיצ'ר מצוין או חובט מצוין? אותו ערב, ב-יאנקי סטדיום, כל מי שראה את פדרו מרטינז זורק, ידע את התשובה: לא משנה מי היה עולה מולו, ווילי מייז, ג'ו דימאג'יו, טד וויליאמס או בייב רות', הוא היה פוסל כל אחד. כנראה בסטרייק אאוט.

פדרו במהלך אותו הערב. צילום: joyofsox.blogspot.com

ה-10 בספטמבר 1999, השבוע לפני 20 שנה, נראתה אחת מתצוגות היחיד הגדולות ביותר שעולם הבייסבול ייצר לנו. פדרו מרטינז, שתמיד היה מצוין, אבל אף פעם לא היה הכי טוב, העמיד את השורה הסטטיסטית הבאה: היט אחד, ריצה אחת, 17 סטרייק אאוטס, אפס Walks, ניצחון 1:3.

וכל זה מול האלופה היוצאת, שתהייה גם הנכנסת, הניו-יורק יאנקיז, בין שני וורלד סירייס שאת שניהם היא תנצח 0:4. איך סיכם את זה הפיצ'ר של היאנקיז דייויד קון, שרק חודש לפני כן זרק משחק מושלם? "וואו".

אימפריה בהתהוות

קודם כל קצת רקע. היאנקיז, כאמור, היו במהלך אחת התקופות הטובות בהיסטוריה של המועדון. אחרי אליפות, לפני עוד שתיים רצופות, ועם דומיננטיות מוחלטת. הרוטיישן היה בנוי מאייסים אחד אחד: רוג'ר קלמנס, דייויד קון, "אל-דוקה" הרננדס ואנדי פטיט, שהייתי לוקח כל אחד מהם לרוטיישן שלי בכל יום נתון.

הרד סוקס, לעומת זאת, היתה קבוצה טובה, לא מעבר. עם הבלחות מדי פעם בפלייאוף, אבל בלי הישג אמיתי. למשחק הזה הגיעה בוסטון בפיגור של 6.5 משחקים מהמוליכה הניו-יורקרית, פחות מחודש מסיום העונה, כך שאם היו שם עוד תקוות לתפוס את פסגת הבית, כל משחק הוא Must Win.

חלק משושלת. אל דוקה. צילום: pinterest.com

פעם ראשונה בים

אני, נער בן 23, הייתי שם. עם שני אחיי. בפעם הראשונה שלי במשחק בייסבול, בפעם הראשונה בהיכל הבייסבול של ניו-יורק (אל תיעלבו, אוהדי המטס). נכנסנו באיחור, כי עם אחי הגדול תמיד מגיעים בשניה האחרונה. נכנסנו, ומייד כשהתיישבנו טס כדור לשמיים – לי הוא הרגיש כאילו הוא יוצא מתחומי המגרש. אבל לא.

היה זה האינינג השני התחתון, צ'ילי דייויס, ה-DH של היאנקיז, ניצל את הטעות היחידה של פדרו באותו הערב, והוליך את היאנקיז ל-0:1. אך כבר אז הרגיש כאילו זו היתה סטיית התקן, ופדרו בשיאו היום. ג'ו טורה, המנג'ר של היאנקיז, סיפר לאחר המשחק: "זה לא הרגיש כמו 0:1 לנו, אלא כמו 0:10 להם".

מכוכבי הקבוצה ההיא של בוסטון. גארסיאפארה. צילום: agentpalmer.com

ואלה שמות

אבל רגע, מי בכלל היה שם, על הבמה המרכזית בערב הבלתי נשכח הזה? היאנקיז הציגו ליינאפ מהמרשימים שיש, שכלל את דרק ג'יטר, פול אוניל, ברני וויליאמס, טינו מרטינז, צ'ילי דייויס, ג'ו ג'ירארדי ומהספסל עלה בהמשך גם דרל סטרוברי האגדי. על המאונד עלה לצד המארח אנדי פטיט, אולי הפיצ'ר המוכשר ביותר שהיה לרוטיישן של הפינסטרייפס בשניים וחצי העשורים האחרונים.

גם לבוסטון היו כמה שמות מרשימים כמו נומאר גארסיאפארה, מייק סטאנלי, חוסה אופרמן, ג'ייסון וריטק וטרוט ניקסון, שלא שיחק באותו הערב. ועל המאונד אחד בשם מרטינז. פדרו מרטינז.

מהמכושרים שנראו פה. פטיט. צילום: thegreedypinstripes.com

Ace of Base

פדרו, אז בן 28, היה במהלך שנות השיא בקריירה שלו. הוא תמיד היה טוב, אבל החל מ-1997 ועד 2004 הוא היה סופר מרשים, עם ERA שנע בין 1.74 מפחיד (בעונת 2000) ועד ל-3.9 בעונה חלשה (2004), כשלמעט עונת 2001 הוא ניצח כמות דו ספרתית של משחקים בכל עונה מ-1993 ועד 2005.

עונת 1999 היתה מהיותר טובות של פדרו. הוא הגיע למשחק בניו-יורק עם מאזן של 4:20, ו-ERA של 2.26. אבל מולו, כאמור, עמד ליינאפ היסטורי, יריבה מושבעת, ו-55,239 אוהדים משולהבים, רובם שונאים את בוסטון. ואותו. שנאה ספורטיבית כמובן.

תמיד היה טוב, אף פעם לא היה הכי טוב. פדרו. צילום: wbur.org

KKK

הראשון שנפסל בסטרייק אאוט היה ג'יטר, עם Fast Ball במהירות של 97 מייל לשעה. לפניו אמנם עלה צ'אק נאבלק על בסיס לאחר שחטף כדור בידו, אך הוא נפסל בניסיון לגנוב בסיס. וכאמור, דייויס העיף הום ראן באנינג השני, אך מפה והלאה – שממה מוחלטת.

ריקי לדה נפסל בסטרייק אאוט (שמעכשיו ייכתב כ-K, כמו בספרים, יהיו עוד הרבה כאלה) כדי לסיים את האינינג. בשלישי עלו סקוט ברושס וג'ירארדי – K, K, נאבלק נפסל אף הוא. הלאה לרביעי. זה היה זמן מבחינתנו לחפש את ה-Cosher Hot Dogs, מה כבר נפסיד?

הרבה "סווינג אנד מיס". ג'יטר. צילום: fansided.com

מי צריך הגנה?

אז כאמור, האינינג הרביעי. ג'יטר, אוניל וברני נפסלו, הפעם בלי K. זה ייצר לפדרו תיאבון ליותר מנקניקיה כשרה, כשבחמישי הוא פסל ב-K את כל השלושה – טינו מרטינס, צ'ילי דייויס וריקי לדה, ולמעשה יכול היה לעלות לבדו, בלי הגנה.

עד כה שמר פטיט על היתרון של היאנקיז, אך הום ראן של סטנלי בשישי עם אחד על בסיס הפך את התוצאה – 1:2 לגרביים. גם באינינג השביעי יכול היה פדרו לעלות בלי הגנה, כשהוא פוסל את כל השלושה ב-K. בתשיעי העליון הוסיף חוסה אופרמן ריצה ונתן מרווח ביטחון לפדרו – 1:3. במצב הזה תיאר ג'ו טורה את המצב: "זה הרגיש שאנחנו רחוקים מיילים שלמים מפדרו".

פתח יתרון. אופרמן. צילום: fenwaynation.com

תחילת הסוף

התשיעי התחתון החל, כשסקוט ברושס, שידוע בעיקר בהגנה שלו, עולה ראשון. הפתעה – K. את ג'ירארדי החליף דרל סטרוברי, מהחובטים המפחידים בליגה, אמנם כבר לא בשיאו, אך עם 335 הום ראנס באמתחת הקריירה שלו. את פדרו זה לא הרשים. K. כשסטרוברי נשאל על התכנית עמה הוא עלה מול פדרו, הוא השיב בפשטות: "לא באמת היתה לי. לא היה לי מושג".

את הצ'אנס האחרון קיבל נבלאק. זוכרים כיצד ג'יטר נפסל בהתחלה? אז גם בסיום, לאחר 119 פיצ'ים, פדרו עדיין זרק Fast Ball  במהירות של 97 מייל לשעה, הוסיף את ה-K ה-17 שלו, והכניס משחק ענק להיסטוריה. ניצחון 1:3, הופעה הירואית על הבמה המרכזית, וצמצום ההפרש בטבלה ל-5.5 משחקים.

סטרוברי. לא היה לו מושג. צילום: newyork.cbslocal.com

Unhittable

אז איך מסכמים כזה ערב? ככה: כל אחד משחקני היאנקיז חטף לפחות K אחד. ריקי לדה, שחקן השדה השמאלי, הגיע מוקדם באותו היום, כדי ללמוד את פדרו בווידאו. ואיך הוא סיים? עם שלושה K משלוש הזדמנויות. פול אוניל, שחקן השדה הימני וכוכב סיינפלד, סיכם את הערב בצורה מדויקת: "לא הפסדנו לרד סוקס, הפסדנו לפדרו מרטינז".

המחמאות לפדרו לא הפסיקו להגיע, כשהמנג'ר שלו, ג'ימי וויליאמס, אמר: "זו היתה תצוגת הפיצ'ינג הכי טובה שראיתי אי פעם". ג'ו טורה הזכיר את סנדי קופאקס ובוב גיבסון, וסיכם: "זה הכי קרוב ל-Unhittable שיש. אי אפשר לבוא בטענות לחובטים". פדרו עצמו הודה: "זה הכי טוב שלי, אין ספק. הרגשתי בשליטה לאורך כל הדרך".

טורה. "Unhittable ". צילום: nypost.com

אז מה קרה הלאה אתם שואלים? בוסטון המשיכה לנצח גם את שני המשחקים הבאים בניו-יורק, אך בסופו של דבר סיימה במקום השני. השתיים נפגשו ב-ALCS, הסיבוב השני של הפלייאוף, והיאנקיז ניצחו 1:4 מוחץ. את המשחק היחיד שבוסטון ניצחה, אגב, ניצח עבורה פדרו כמובן…

היריבות בין פדרו ליאנקיז תימשך לאורך כל העשור הבא, כשהשיא יגיע ב-2003, עם המהומה שפרצה בינו לבין מאמן הפיצ'ינג של ניו-יורק, דון זימר. המפגש הדרמטי האחרון ייערך ב-2009, כשפדרו, במדי הפיליס, יפסיד ליאנקיז בוורלד סירייס, האחרון של היאנקיז עד כה….

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 13 תגובות

  1. כרגיל, תענוג על הבוקר.
    רנדי בראון – יהודי? לא יהודי? חצי-חצי- חבט הום ראן והברוארס בנצחון שביעי רצוף ופתאום במרוץ.ג'יי טי רילמוטו מהפיליס הוכיח לי שהוא הקצ'ר הטוב בליגה. חייה לרוץ אז רק נכנסתי לזרוק מבט וסיימתי את כל הקפה! תודהב עצומה יוני.

    1. ראיין ברון. הוא לא יהודי לפי הספר, אבל בהחלט בעל שורשים עמוקים. הוא סיפר פעם שגילה את היהדות רק אחרי שהגיע למייג'ורס והתחילו להזמין אותו לבר מצוות.
      עם זאת, אסור לשכוח לו את פרשת הסמים, שגרמה להרחקתו מרוב עונת 2013. גם ראוי לציין שמאז אותה הרחקה הוא הגיע לאולסטאר רק פעם אחת (2015) לעומת חמש הופעות שקדמו לה.

  2. לא נעלבים כי זה לא ההיכל של ניו יורק. כי היאנקיס הם אולי הקבוצה של אמריקה, אבל המטס הם הקבוצה של ניו יורק.
    באמת, איך אפשר להתרגש מקבוצה עם פנקס צ'קים פתוח לקנות כל מה שזז? זה כמו שאנשים פה יתלהבו ממכבי כדורסל. נשמע מופרך.

    1. נכון חלקית.
      אי אפשר להתייחס לניו יורק כאל עיר אחת.
      בברונקס, אלו היאנקיס (זה קל ופשוט – שכונת הבית). בקווינס, אלו המטס (שוב, שכונת הבית).
      ברוקלין נוטה לכיוון המטס, ומנהטן מחולקת (צפון מהנטן היא יאנקיס בצורה מובהקת. שוב 2.0 – קרובים מאוד לאצטדיון הביתי של היאנקיס).
      .
      בכלל, מי שיצא לו לבלות קצת זמן בניו יורק לא יכול היה שלא להבחין שבשכונות שמסביב למנהטן האהדה היא "עזה" יותר. זה לא באמת מפתיע, היות ומנהטן "סובלת" מתחלופה אנושית גבוהה, ומאוכלוסיית מהגרים גדולה (כאשר אני כותב מהגרים, אני מתכוון למי שלא נולדו בניו יורק, לא משנה אם מקורם באוהיו, מקסיקו, או ישראל),
      בעוד שבשכונות שמסביב, יש גרעין של ניו יורקרים מקוריים (ברוקלין מהבחינה הזו הופכת לאט לאט ליותר ויותר מנהטנית. לכן זה פחות מפתיע שבחלקים ה-"היפסטרים" של ברוקלין, וויליאמסבורג, לדוגמה, האהדה למטס, ולספורט בכלל, עזה הרבה פחות).
      .
      דרך אגב, המטס בשליש העליון של הליגה בכל הנוגע לפיירול. מקום 10. עדיין לא היאנקיס, אבל רחוק מהמחוזות של "הקטנות" (אוקלנד, לדוגמה).

        1. הפכתי אוהד שלהם כי הייתי באוקטובר 1998 בניו יורק, והתאהבתי בהם בפוסט סיזן. לפני זה לא ידעתי מה זה בייסבול. לא התאהבתי בכסף, אלא בספורט ובקבוצה. אם המטס היו מלהיבים אז, לך תדע איפה הייתי היום….

  3. אני חשבתי שראיתי כבר הכל בבייסבול, אבל כמובן שלא.
    פיצ'רים ניסו אלף ואחד דברים לבלף את השיטה ולעשות דברים לידם, לאצבעות, לכדור, ומה לא כדי להגביר, להקטין, או להגביר בצד אחד אבל לא בצד שני – את החיכוך.
    חשדבנו שב-150 שנה ראינו הכל, אבל מסתבר שלא. כפי הידוע מאז שרוב השחקנים הפסיקו ללעוס טבק בגלל סכנת הסרטן הם ממלאים את מיהם בגרעיני חמניות. אז ה-RELIEVE PITCHER של היאנקיס בריאן הוק מצא 'דרך חדשה'. במה זה עוזר לו – רק הוא יודע.
    מצלמות טלוויזיה קלטו אותו השבוע מכניס את ידו לשקית גדולה של גרעינים מלוחים ובפנים השקית ידו נעה ומערבלת את הגרעינים. לך תדע – אולי עיסת המלח המכסה את הגרעינים עזרה לו בסיבוב הכדור או אלוהים יודע במה.
    השופטים קראו לו באמצע המשחק 'לדיון'. אחד השופטים אפילו 'הריח' את ידו. ה-=VERDICT? מלח על כף היד.
    הוא צווה למהר לדגאאוט ולשטוף את ידו. רק אחרי שארבעה שופטים נתנו לו אור ירוק, הוא המשיך לזרוק!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט