מר נקודה למשחק (5) – סיכום קצר של סדרת הגמר / ינון יבור

טוב, חשבתי שזה יהיה הטור האחרון השנה. אבל מסתבר שללוחמים באמת יש את האקסטרה גיר הזה שנתן להם את הניצחון הפעם.

האמת, שלמרות אהדתי לטורונטו הרגשתי לא כל כך טוב עם השיפוט בדקות האחרונות. היו שריקות בצד אחד שלא נשרקו בצד השני, היה ה-tip-in של קאזינס שנפסל שלא בצדק לדעתי, והייתה גם עבירת התוקף בחסימה בהתקפה האחרונה של בוגי, שהייתה ממש לא לעניין, בטח בשלב כזה של המשחק. דווקא ה-so called צעדים שהסתיימו בדאנק של פאוול היו לדעתי מהלך כדורסל חוקי. אבל עדיין, ההרגשה היא שהלוחמים קופחו, ולכן באמת כל הכבוד להם על הניצחון.

בקשר לשאר הדברים, אפשר להשתמש בפרפראזה על דברי המשורר: "כתבו את זה קודם, לפניי, זה לא משנה". כי באמת כבר כמעט הכל דוסקס. ההופעה והפציעה של דוראנט זהו נושא שנלעס כבר מכל הכיוונים, אבל גם ניתוחים מקצועיים כבר ראינו למכביר, עם מסקנות די מתבקשות:

  • ברור שביום קליעות סביר של טורונטו, הם לוקחים את זה.
  • ברור שאם הווריורס לא קולעים שיאי שלשות באחוזים נהדרים, האליפות נשארת בקנדה.
  • ברור (לי לפחות) שאם משחקים עם גאסול ואיבקה ביחד, בטח מול הקו הקדמי המדולל של גולדן סטייט, אפשר לשלוט מתחת לסלים ולנצח.

הכל ברור, נכון. גם העובדה שפסק הזמן של טורונטו 3 דקות לסוף ביתרון 6 הרס להם הכל ועלה להם במשחק. כן? זה ברור? האם אנחנו יודעים איך המשחק היה מתפתח? אז זהו, שלא. אני בכלל לא אוהב את ביקורת ה-בדיעבד להחלטת פסק הזמן (ולא משנה כרגע אם היא של נרס או לאורי). לא שאין לי ביקורת על התוצאה – אבל עצם קריאת הטיים אאוט נראתה לי הגיונית לחלוטין בזמן אמת. הרי מה היה לנו שם: ריצה מטורפת של קוואי לאונרד ("אני לא משחק הירו-בול" – נו באמת…), שברור שהייתה נגמרת מתישהו. אז פה יגיעו כל החכמים ויגידו: "אבל למה לא להמשיך ולנסות? איך אתה יודע מתי היא תיגמר?" ולהם אני אומר, שבתי הקזינו מלאים באנשים שהרגע זכו בסיבוב בלאק ג'ק (או רולטה, או מכונות מזל), שבטוחים שעכשיו הזמן שלהם, ועכשיו הולך להם, ואין סיבה להפסיק – ואז הם חוטפים. אז זהו, שלא. אין לדברים האלה זיכרון ואתה לא יודע אם תמשיך לזכות. צריך לדעת to quit while you’re ahead. או במונחי כדורסל – להבין מתי הצלחת לסחוט את הלימון הזה עד הסוף, ולהתחיל לגוון ולשנות. To mix it up. הרי ברור שאי אפשר ללכת לקוואי בכל התקפה ולצפות שיקלע (ראינו את זה באיירבול אחרי הטיים אאוט), כמו שברור שאי אפשר לבעוט את כל הפנדלים שלך לאותה פינה ולצפות שתמיד תבקיע; או להגיש את אותו סרב בפינג-פונג ולצפות שהיריב יישאר מופתע ומובס כל פעם מחדש; או לזרוק כל פעם לאותו וייד רסיבר ולצפות שההגנה לא תעלה על זה. אתה חייב מדי פעם לבעוט לפינה השנייה; מדי פעם לתת סרב שונה; מדי פעם להנדס מהלך ריצה ולא מסירה של הקווטרבק. ואתה חייב מדי פעם לשנות ולקרוא לתרגיל אחר מלבד בידוד לקוואי. ופה הביקורת הגדולה שלי על נרס – לא על עצם קריאת פסק הזמן, אלא על איך שטורונטו חזרה ממנו. היא חזרה עם כלום ושום דבר מבחינת חידוש ויצירתיות, בלי שום תרגיל לגבוהים למשל, שהיה להם משחק נהדר ועמדו מול קאזינס-מועד-לפורענות ומול לוני-חצי-מת. שום חסימה מעניינת שתיצור מיס-מצ'. סתם עוד כדור לקוואי, שמשחק הירו-בול ונגמר באיירבול, והיווה סמן להמשך ההסתמכות העיוורת, המיותרת והמסוכנת על יכולותיו של שחקן בודד (מוכשר ככל שיהיה) מול קבוצה שלמה.

אז לא – אין לי בעיה עם לקיחת פסק זמן. אם המאמן או השחקן מרגישים שהקבוצה צריכה את זה – so be it. הבעיה היא איך אתה חוזר מפסק הזמן, ושם, ההתאהבות של כולם בנראטיב הג'ורדני (המופרך) עלתה לטורונטו במשחק. אני מקווה שלא עלתה באליפות.

לפוסט הזה יש 22 תגובות

  1. תודה ינון .
    הפעם נישאר חלוקים היה בפסק זמן משום עצירת מומנטום
    אם כבר המומנטום היה טיפה נעצר כגון איזו החטאה או איבוד ניחא אבל כאן הוא עצר את המומנטום .
    בנוסף מנחם אסביר זאת מצוין הם התחילו לחשוב וכשאתה מתחיל לחשוב אתה בבעיה אלמלא הפסק זמן הם היו בשוונג וסוגרים הבאסטה.
    בשורה התחתונה אם נרס ינצח אחד נוסף הכל ישכח .
    אני לא מקנא בו אם לא .

  2. טור מצוין תודה לך על ההשקפה השונה תמיד

  3. תודה ינון, כרגיל כתוב טוב. אני לא מסכים בקשר לשינוי הגישה – נשארו 3 דקות לסיום, משחק מכריע בגמר. אם משהו עובד אתה ממשיך איתו (וקוואי מספיק חכם בשביל להוציא לשחקן חופשי על קשת השלוש כמו שראינו בסדרות האחרונות), בלי קשר לזה שלברון לקח אליפות על הירו-בול מול אותה ווריורס.

    1. דווקא מסכים שהיה צריך להריץ כמה פיק אנד רולים ובעיקר להמשיך לרוץ. הטיים אאוט נתן להם אוויר וזמן לחשוב. טעות קשה. באותו רגע ידעתי זאת. אמרתי ללארי למה פסק זמן. למה. ואז 15 שניות לסיום כלום לא פסק זמן לא תרגיל כלום. ניק במשחק הגרוע שלו העונה

  4. תודה רבה! מסכים מאוד.

  5. תודה ינון, נקודות מעניינות!
    אני חושב שפסק זמן בתזמון הזה הזאת אמור להוריד את הווארינס (שונות) של המשך המשחק והיה צעד נכון של נרס.
    שחקנים עייפים (בשני הצדדים כמובן) נוטים יותר לטעות מה שגורם לי לחשוב שאם אתה רוצה 'לבצר' את העמדה שלך, תן לכולם לנוח ולעשות פחות טעויות שישנו את המצב הקיים. יכול להיות שאפשר לחשוב על הסוג הספציפי של משחק התקפי של הווריירס (שלשות) שגורם לזה שמנוחה יותר תעזור להם (כל מי ששיחק יודע כמה קשה לייצב את עצמך לשלשה במצב של תשישות), אבל זה באמת בעולמות של שיפוט בדיעבד לא ממש פייר.
    וכן, חוץ מהעניין הפעוט של פוט דה בול אין דה בסקט, זה היה נראה כמו משחק בשליטה של טורונטו ואני מאמין (אולי מקווה? אבל בשלב הזה של העונה אני לא יודע להפריד כבר) שהם יסיימו את זה במשחק שש.

  6. תודה ינון
    מסכים איתך בנוגע לפסק זמן ,לי יש יותר בעיה אן זה שהם לא לקחו פסק זמן במהלך האחרון

    1. לגמרי עוד טעות קשה

  7. פוסט מצוין.
    מסכים עם הכל.
    אכן, כל התנאים עמדו לזכות טורונטו לזכות ולסיים את הסדרה.
    אבל ממול עמד רק דבר אחד, אבל חזק מאין-כמוהו – קללת האשך.

  8. יפה כתבת ינון. גם אני מסכים בעניין פסק הזמן. הנקודה כאן, כמו עם הפציעה של דוראנט, היא חכמת הבדיעבד.
    גם לי הפריע שטורונטו לא לקחה פסק זמן על המהלך האחרון. חסימה פשוטה לקוואי שהולך לסל וקולע סל או סוחט עבירה. כל כך פשוט ושקוף והם חירבו את זה

  9. חסימה לקאווי היתה מביאה עליו את אותו דאבל טים שהוא בכל מקרה קיבל רק שאחרי פסק זמן אולי הווריורס היו מצליחים למנוע ממנו בכלל את הכדור.

    1. פסק זמן חוסך לך 2-3 שניות כי אתה יכול להתקדם לחצי השני

  10. נקודה חשובה בקשר לשיפוט שהזכירה לי את כל הקונספירטורים – אלה שאומרים שהליגה רוצה עוד אליפות של הווריורס כי הם מושכי קהל והכי מעניינים ואלה שסבורים שהרצון של הליגה זה להאריך את הסדרה כמה שיותר. ההחלטות בדקות האחרונות היו לגמרי לטובת הרפטורס (למרות שהליגה הודיעה שהית עבירה על גאסול בסוף) ואם ההחלטה על הטיפ אין של קאזינס עוד היתה גבולית וכזו שקשה מאוד להפוך כי לא חד משמעית, עבירת התוקף שנשרקה לו בסיטואציה הזו, 15 שניות לסיום, היתה בניגוד גמור לכל התיאוריות האלה.

  11. האחוזים הכוללים מהשדה היו די דומים בשתי הקבוצות.
    השיפוט בסוף אני מסכים היה קצת ביתי. היה גם הרבה בלבול כמו הדריכה על החצי של גרין וגם הבקשה של לאורי לפסק זמן שהיה צריך לא להענות לה

  12. מסכים על הכל חות משני דברים שאני ממש ממש לא מסכים (:
    .
    – הצעדים של קאווי- עוד מעט הוא התחיל לרקוד סטפ במקום. לא יודע איך דבר כזה עובר בשקט שכל השופטים רואים את זה. פשוט מביך לליגה הזאת הדבר הזה..במיוחד אחרי שהם השפילו את קאזינס פעמיים.
    .
    -הפסק זמן- וואו כמה שאני חושב ההפך. אין לי שמץ של ספק שהמשחק היה גמור בלי הפסק זמן. אין לי שמץ של ספק. וואו כמה שהלוחמים היו בבור.
    בסופו של דבר אני מאמין שטורונטו יזכו באליפות כי הלוחמים פצועים קשות, אבל אין ספק שאם הקנדים מפסידים (הם לא)זאת תהיה בכייה לדורות הפסק זמן הזה

    1. גם אני חשבתי שהיו צעדים בהתחלה אבל כנראה שלא כי לא דרך עם הרגל השנייה

  13. תודה ינון מעולה.
    מסכים עם הכל ומוסיף ש:
    1 אני יכול לשמוע את אותם קולות בדיוק אומרים אם נרס לא היה לוקח את פסקי הזמן ש"איזה מאמן נורא. היה לו שלוש פסקי זמן איך הוא לא ניצל אותם כדי לתת לשחקנים מנוחה איך הוא לא ראה את זה מגיע"
    2 הוא לא לקח פסק זמן בהתקפה האחרונה גם כי זה היה נותן לגס להתארגן וגם הייתה לגס עבירה לתת וסביר יותר להניח שהיה להן יותר קל לנצל אותה אם היה פסק זמן

  14. כולכם מתעלמים מאלמנט המזל שהיה בנצחון הזה.
    הסיכויים להפוך פיגור של 6 נקודות 3 דקות לסיום לקבוצה מקצוענית בנבא הוא בערך 15%.
    כדי שזה יקרה צריך הרבה מזל. 3 שלשות נכנסות ברצף. מה הסיכוי? (נמוך).
    מה הסיכוי שטורונטו יכנסו לאלם – בינוני נמוך.
    מה הסיכוי שטורונטו לא יקלעו ב 15 שניות? פחות מ50 אחוז.
    חברו הכל יחד ותבינו מה קרה כאן.

  15. מסכים עם הכול. אחרי פסק הזמן קוואי הלך יותר מדיי בכוח. יותר מדיי אייסו.

  16. אחלה טור. נקןדה מעניינת לגבי הטיים אאוט שנלקח ואיך שחזרו ממנו ולגבי הטיים אאוט שלא נלקח ואיך המשחק הסתיים. אגב, גם פה יש קצת בדיעבד אבל כאלו אנחנו אוהדי הכורסא- חכמים בדיעבד.
    .
    לגבי השלשה השניה של קליי ברצף שלושת השלשות קליי-סטף-קליי שעשו 9:0-
    קודם כל, נדמה שטורונטו פשוט איבדו ריכוז כשהובילו בשש הפרש, ומה שעבד להם מצוין ברבע האחרון- שכל האחרים יזרקו מלבד האחים ספלאש- נשטף באסלה. לגבי אותה שלשה- היא הזכירה לי את הסל של פקסון מול פיניקס- הכדור נכנס לאיגי שמוציא לדרימונד שמוסר לקליי שמטעה את קוואי ואז קולע באמ-אמא של הרק רשת. פשוט קילר.

  17. כתבת יפה עד לרולטה ,כאן היו דקות טובות
    וכמו שהחברה כתבו בתגובות תמשיך עד לאיבוד או החמצה וקח פסק זמן,
    שאתה מחסל את האוייב איין טעם להרים דגל לבן
    ולתת לפצועים שיקום,
    צריך להשמיד את כולם כמו במלחת עמלק

  18. תודה לכולם על התגובות. ברור לי שעניין פסק הזמן יעורר התנגדות, וזה בסדר גמור.
    מחכים ללילה. בכל זאת, בתחילת הפלייאוף הימרתי אצל רועי על זה שטורונטו לוקחים את הלוחמים ב 6 משחקים בגמר…

כתיבת תגובה

סגירת תפריט