אחרי שתי סדרות סיבוב שני טובות מאוד המדורגות הבכירות במזרח, מילווקי באקס וטורונטו ראפטורס, נאבקות על כרטיס אחד לגמר האן.בי.איי. קוואי לנארד ויאניס אנטדקומפו ישחקו ביניהם בסדרה שמפגישה את שני השחקנים הבריאים הטובים בעולם כרגע, לצד שמות כמו פסקל סיאקם, קריס מידלטון, אריק בלדסו וקייל לאורי.

מאזן בעונה הסדירה: 1-3 למילווקי (כולל ניצחון של הבאקס במשחק בו קוואי לנארד ויאניס אנטדקומפו לא שותפו).

תאריכי המשחקים:

כל המשחקים והשעות לפי שעון ישראל. הכוונה ב-16.5 היא ללילה בין ה-15 ל-16 במאי וכו'.

משחק 1: 16.5, 03:30, מילווקי.
משחק 2: 18.5, 03:30, מילווקי.
משחק 3: 20.5, 02:00, טורונטו.
משחק 4: 22.5, 03:30, טורונטו.
משחק 5*: 24.5, 03:30, מילווקי.
משחק 6*: 26.5, 03:30, טורונטו.
משחק 7*: 28.5, 03:30, מילווקי.

* בעת הצורך.

כולנו ראינו את הדרך של 2 הקבוצות עד כאן, אבל כדאי להיזכר במה שהוביל אותן עד לגמר האזורי. מילווקי לא התקשו יותר מדי בסיבוב הראשון מול דטרויט חלשה וחסרת בלייק גריפין לאורך רוב הסדרה. בסיבוב השני בוסטון הביסו אותם במשחק הראשון, אבל התאמות חכמות של מייק בודנהולזר שכללו שינוי חמישייה, מתן דקות ליאניס כסנטר והתאמה לפיק-נ'-רול היעיל של קיירי אירווינג ואל הורפורד הובילו ל-4 ניצחונות רצופים של מילווקי. הבאקס מגיעים רעננים במיוחד: אף שחקן לא שיחק יותר מ-33 דקות למשחק לאורך הפלייאוף ובסיבוב השני מידלטון היחיד ששיחק יותר מ-35 דקות בערב.

במקרה של טורונטו זה היה שונה. הסיבוב הראשון שלהם היה דומה לשני של מילווקי – הפסד מפתיע במשחק הראשון, התאמות חכמות ו-4 ניצחונות רצופים. הסיבוב השני מול פילדלפיה היה קשה יותר ונגמר בסל ניצחון מטורף של קוואי לנארד המדהים. לנארד היה האיש של טורונטו בסיבוב השני בכל משחק ומשחק והוא יהיה האיש שלהם גם בסדרה הזאת. בניגוד לבאקס, העייפות של הקנדים מורגשת. קוואי שיחק 40 דקות למשחק בסיבוב השני, לאורי 39 וכלל החמישייה שיחקה יותר מ-33 דקות בסדרת 7 משחקים, בניגוד למילווקי בה רק 2 שחקנים עשו את זה.

הנתון הזה מראה לנו את היתרון של ספסל הבאקס על מקבילו בטורונטו. מילווקי ידעה לשלוף את ג'ורג' היל ופט קנינגטון כדי לעשות חיים קשים לבוסטון בסיבוב השני ותוכל להשתמש גם בניקולה מירוטיץ', ארסן אליאסובה, סטרלינג בראון ושות' כדי לעשות בעיות בעת הצורך. לטורונטו אין ספסל כל כך עמוק, אבל היא תשתמש בו לא מעט במהלך הסדרה. אני חושב שנראה את סרג' איבאקה, עוד אחד מגיבורי המשחק השביעי, פותח על חשבון מארק גאסול. הסנטר של מילווקי זה ברוק לופז, כמעט ההפך מג'ואל אמביד – שחקן שחי על קשת השלוש ולא מייצר נקודות בצבע. קבוצות עם סנטרים מסורתיים התקשו מול מילווקי בעונה הסדירה ובפלייאוף, מוזמנים לשאול את אנדרה דראמונד, לכן הרכב עם סיאקם ואיבאקה שיאפשר לטורונטו לשחק עם 4 שחקנים שיכולים לשמור את יאניס ולהחליף ביניהם יהיה הדבר הנכון עבורם. גאסול מהספסל יכול לשמש כשחקן שישי חשוב, אבל ההרכבים עם לופז או עם הגריק פריק כסנטר ירוצו ולא בטוח שהספרדי הענק יוכל לעמוד בקצב. יכול להיות שנראה שימוש בפרד ואן וליט במקום לאורי בדומה למה שראינו השנה בעונה הסדירה במשחקים בין הקבוצות.

מילווקי תשתמש גם כן בהרבה חילופים, כי ככה ההגנה שלה עובדת. אין להם חולייה חלשה בהרכב עם מלקולם ברוגדון בחמישייה – לופז, הסנטר המסורתי (הגנתית) של החבורה, הוא אחד החוסמים הטובים בליגה. המפתח עבורם, באופן לא מפתיע, יהיה השמירה על קוואי. כשעוצרים אותו עוצרים את טורונטו. במהלך רוב העונה שמר עליו קריס מידלטון (בהצלחה בינונית) ולא הגריק פריק ויכול להיות שנראה המשך של כך בפלייאוף. יאניס שמר עליו ל-12 פוזישנים במשחקים ביניהם ואני מאמין שנראה אותו מקבל את לנארד בעיקר אחרי חסימה או קרוב לטבעת. ברוגדון יכול לקבל את קוואי ושמר עליו העונה ולא נמנע שנראה את מילווקי זורקים עליו כל פעם שומר אחר, בהתאם להתפתחות ההתקפה.

יאניס ישמור על סיאקם לאורך רוב הסדרה, מה שיאפשר לו לשחק קרוב לטבעת, בדומה לאמביד במשחקים של הסיקסרס מול טורונטו. במידה והוא ישחק כסנטר יכול להיות שנראה אותו שומר על איבאקה, שחקן שלא מצריך יותר מדי התמודדות בהגנה ויאפשר לו להחליף בעת הצורך או להגן על הטבעת. הורסטיליות של מגני מילווקי תהיה משמעותית: אריק בלדסו יעשה חיים קשים מאוד לקייל לאורי (7 מ-30 מהשדה מול מילווקי העונה), מלקולם ברוגדון יוכל להחליף על כל אחד ולסייע בהגנה על שחקני החוץ ומידלטון האנדרייטד יכול להתמודד עם לנארד. המצ'-אפ ההגנתי, על הנייר, טוב למילווקי. הם צריכים לסגור את לאורי ובכך לעצור את כל מעבר הכדור בהתקפה של הראפטורס שעבד בעונה הסדירה וכשל בפלייאוף. כשמוסיפים לזה סגירה טובה של לנארד, עוצרים את ההתקפה של הראפטורס.

לא הכל שחור עבור הראפטורס. קוואי לא שמר יותר מדי על יאניס ולא סביר שהוא יעשה זאת במהלך הסדרה. יאניס הגבוה השני של מילווקי, לפעמים הראשון, ולנארד משחק עם עוד שני שחקנים גבוהים ממנו לכל אורך הקריירה. השומרים הגבוהים של טורונטו הצליחו למנוע מיאניס לתרום בהובלת הכדור של הבאקס במפגשים ביניהם העונה ויחד עם קוואי שיכול לשמור את בלדסו, הרכז של מילווקי, הם יכולים לשבש את כל התנועה של הקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. הגריק פריק התפוצץ מול טורונטו העונה עם 43 נקודות ו-18 ריבאונדים וזה משהו שלא יכול לחזור על עצמו מבחינת טורונטו. מתן דקות מורחבות לגבוהים וניסיון לתת להם לשמור עליו לאורך זמן הוא אולי הצ'אנס הטוב ביותר – איבקה וסיאקם יכולים לסגור ליאניס נתיבי מסירה ולא יצטרכו שמירות כפולות כמו הסלטיקס בסיבוב השני. יהיה מעניין לראות איך היד של יאניס מהשלוש תחזיק בסדרה הזאת אחרי שקלע כמה שלשות בבוסטון.

מאבק חשוב נוסף בסדרה יהיה על התקפות המעבר. מילווקי וטורונטו היו בעונה הסדירה 2 מקבוצות התקפת המעבר הטובות בליגה כשהן הובילו את האן.בי.איי, לצד סקרמנטו, בשיעור התקפות המעבר ובכמות הנקודות שהם השיגו בהן. שתי הקבוצות פורחות בקצב מהיר, אבל הגנת המעבר של מילווקי טובה בהרבה – הם ספגו 0.97 נקודות בכל פוזישן מסוג זה במהלך העונה הסדירה, הנתון הטוב בליגה ביי פאר, לעומת 1.11 של טורונטו. הבאקס הצליחו להמיר את התקפת המעבר שלהם לפלייאוף בצורה טובה בהרבה מהראפטורס, אבל זה הושפע מכך שהראפטורס פגשו 2 קבוצות שהיו טובות בהגנת המעבר בדמות אורלנדו ופילדלפיה ומהשילוב של מארק גאסול בחמישייה שנועד לעצור סנטרים גדולים כמו ניקולה ווצ'ביץ' וג'ואל אמביד – עם סיאקם ואיבקה יהיה לקנדים יותר קל לרוץ. המשמעת ההגנתית של מילווקי בהיבט זה תהיה חשובה במיוחד ותמנע נקודות רבות מאוד מטורונטו הזריזה.

הראפטורס היו יעילים בפיק-נ'-רול לכל אורך הפלייאוף, למרות שלא השתמשו בו מספיק פעמים. לא יפתיע אותי לראות אותם מנסים להשתמש בו בסדרה הזאת בניסיון למשוך שומרים נמוכים יותר ללנארד וסיאקם או ליצור זרימה בהתקפה עומדת. קוואי הוביל כדור בפיק-נ'-רול הרבה פעמים לאורך הפלייאוף (6.3 זריקות במשחק אחרי חסימה לעומת 4.8 בעונה הסדירה) וזה משהו שהבאקס חייבים להתכונן אליו. כל התנועה של טורונטו והמשחק הקבוצתי לא תפקדו כל כך טוב בסיבובים הראשונים ואין סיבה שזה לא מה שיקרה בסדרה הזאת. מה שכן תפקד היה קוואי.

בסופו של דבר, יש לנו כאן סדרה נורא מעניינת. אני חושב שמילווקי בלי יאניס טובה משמעותית מטורונטו בלי קוואי ויש לה סט אפשרויות רחב יותר, בזכות המאמן והספסל. כשמוסיפים לזה את פער האיכות והרעננות מקבלים תמונה שמביאה לנו ניצחון של מילווקי, אבל זה לא הולך להיות קל. 4-2 באקס.