שבת בבסיס – רוקי 4 / יוני לב ארי

טאטיס ג'יוניור. יותר טוב מהסיניור. צילום: padres.mlblogs.com
טאטיס ג'יוניור. יותר טוב מהסיניור. צילום: padres.mlblogs.com

מזמן לא קיבלנו עונת רוקיז כזו מרשימה, עם ארבעה ילדים שהכניסה שלהם לליגה מייצרת זיקוקים, ולא בגלל יום העצמאות. וגם: מדוע מייק פיאצה ורוג'ר קלמנס זוכרים את השבוע הזה?

 

יש רגעים, שכל אוהד לא שוכח. כאלה שהולכים איתו כל החיים, עד לקבר. אליפויות, קאמבקים גדולים, ניצחונות באינינג ה-18, ויש עוד משהו, שמרגש אוהדים במיוחד. רוקיז גדולים. כשיש איזה שחקן שמתבשל שנים בליגות הנמוכות, ומגיעים דיווחים, היי, השחקן הזה הולך להיות פנומן, בעוד שנתיים. בעוד שנה וחצי. בעוד שנה.

 

 

והנה, פתאום זה מתקרב. ההוא נפצע, זה לא פוגע, והילד, שבמידה מסוימת הוא הילד שלכם, אתם גידלתם אותו, הובלתם אותו לאורך כל התהליך, חיכיתם לתינוק, שילמד לזחול, סוף סוף הוא יכול ללכת. אוהד אמיתי לא מחמיץ את העליה של רוקי מהסוג הזה, מוכן כבר כמה ימים לפני, ומצפה לראות אותו כובש את הליגה בסערה.

לא אשכח כשהוא עלה. קאנו. צילום: youtube.com
לא אשכח כשהוא עלה. קאנו. צילום: youtube.com

 

Don’t You know? Robbie Cano

אני, כאוהד יאנקיז, זוכר במיוחד את הציפייה סביב רובינסון קאנו, שלא אכזב. אך רק בדיעבד אפשר לדעת אם הרעש סביב העליה של הילדים האלה מוצדק או לא. היו כאלה שיותר הוכיחו את עצמם, כמו ברייס הארפר, כאלה שאפשר להתווכח עליהם, כמו סטיבן שטרסבורג, וכאלה שממש אכזבו, כמו מאט ווית'רס. אך את הרגע שכל אחד כזה עלה לליגה, אוהדי הקבוצות שלהם זוכרים מצוין.

 

לרוב, פעם בשנה יש דיבור סביב הליגה על עלייה של ילד פנומן כזה, אולי פעמיים. אך השנה, ואנחנו עדיין לא חודשיים בתוך הליגה, המספר הזה מרקיע שחקים. אז בואו נעבור על כמה כאלה, ונבין מי מהם ישפיע באמת על הליגה ומי לא.

קצת ממבצעי טאטיס עד כה

 

טאטיס את הכדור החוצה

נתחיל עם שני ה"בנים של". הראשון, היה גם הראשון לעלות למייג'ורס, פרננדו טאטיס ג'וניור. השורט סטופ (שחקן הגנה בין בסיס שני לשלישי, נחשב לחשוב ביותר באינפילד) של סן דייגו פאדרס, נולד ברפובליקה הדומיניקנית לפני 20 שנה וקצת, וכבר בגיל צעיר היה ברור שמדובר בכישרון ענק. הוא חתם על חוזה בשיקגו ווייט סוקס, שהעבירה אותו בטרייד לפאדרס ביוני 2016.

 

לאורך כל שלבי המיינור ליג טאטיס נחשב לעילוי, גם בהגנה אך בעיקר בהתקפה. "אני רואה אינפילדר מלידה", אמר עליו דמיאן אייזלי, שחקן עבר ומאמן בארגון, כבר לפני שנתיים. "יש לו זרוע חזקה, מודעות לכל מצב במגרש, עם סווינג יפהפה. הכדור ממש קופץ מהמחבט שלו. אני בהחלט רואה שחקן עם ממוצע חבטות של 300. ו-20 הום ראנס, אם הוא יסגל לעצמו יציבות".

כאן גרה בכיף משפחת גוררו. צילום: dailyhive.com
כאן גרה בכיף משפחת גוררו. צילום: dailyhive.com

 

אביו של טאטיס, אגב, חתום על אחד מהרגעים המיוחדים בהיסטוריה של הליגה, כשהוא היה לראשון שחובט שני גראנד סלאמס באותו האינינג. אך נראה שהתפוח יצר יער ולא עץ, והג'וניור יהיה פי כמה טוב מאביו. את הקריירה הוא החל עם שישה הום ראנס וממוצע חבטות 300., לפני שנפצע ויצא מהסגל. בתקווה שלא לאורך זמן.

טעם של מייפל

ה"בן של" הבא, נכנס כבר לנעליים גדולות בהרבה. מדובר בוולדימיר גוררו ג'וניור, גם הוא בן 20, גם הוא עם שורשים דומיניקנים, אך יליד קנדה. אביו, חבר בהיכל התהילה של המייג'ור ליג, אחד השחקנים הגדולים בדור הקודם, החל את דרכו במייג'ורס במונטריאול, שם נולד בנו, והמשיך לקריירה של 318. ממוצע חבטות ו-449 הום ראנס.

תראו את הבומבה הזו של אלונסו

 

נראה שבן בלדר, שכותב ב"בייסבול אמריקה", מחבב פלוס את ולאד ג'וניור, הצעיר ברשימה שלנו, אגב. "הוא משהו מיוחד. יש לו מהירות סווינג אכזרית, וקשר עין – מחבט יוצא דופן. זה לא משנה אם זורקים לו כדור מהיר או מסובב, הוא יכול להעיף הכל החוצה". גוררו, שמשחק בעמדת הבסיס השלישי, עלה למייג'ורס לפני כשבועיים, והחל בעצלתיים עם ממוצע חבטות של 162. ובלי הום ראנס, אז זה עוד יגיע…

 

כובש את התפוח, בגדול

הרוקי השלישי ברשימה כבר לא ילד כמו שני הקודמים. פיט אלונסו, שחקן הבסיס הראשון של הניו יורק מטס, יחגוג בדצמבר הקרוב 25. אלונסו העיף בשנה שעברה לא פחות מ-36 הום ראנס במיינורס, כמות מצדקת לקבל צ'אנס אצל הגדולים.

 

וזה קרה השנה, כשהוא מעיף עד כה 11 הום ראנס, אחד מהם, הגיע כמעט עד תל אביב, באינינג התשיעי לפני מספר ימים, בדרך לניצחון גדול על סן דייגו. אלונסו, שזכה בתואר רוקי חודש אפריל בנשיונל ליג, מוסיף לצד הכח המרשים 31 RBI’S (רצים שהגיעו הביתה בזכותו) וממוצע חבטות של 275., והוא בהחלט בדיבור לזכיה בתואר רוקי השנה.

מביא המון אנרגיות למגרש. פאדאק. צילום: tsn.ca
מביא המון אנרגיות למגרש. פאדאק. צילום: tsn.ca

 

לא הכל התקפה

ולחובבי הפיצ'רים, נמאס לכם משחקני התקפה? קחו לכם את כריס פאדאק, עוד שם עולה בסן דייגו. פאדאק בן ה-23, יליד אוסטין טקסס, החל את דרכו במיאמי מארלינס, אך עבר בטרייד לסן דייגו ביוני 2016. לאחר חודש הוא נפצע, ועבר ניתוח טומי ג'ון שהשבית אותו למשך שנה וחצי.

 

אך פאדאק לא נשבר, חזר כמו גדול וב-2018 כל כך הרשים שקשה היה להתעלם ממנו. גם באימוני טרום העונה רשם הסטארטר הצעיר יכולת גבוהה, מה שהקנה לו מקום בסגל הפותח של הקבוצה הבוגרת, ומאז הוא לא מסתכל לאחור. פאדאק פתח את העונה עם מאזן של 1:3 ו-ERA (ממוצע ריצות שהוא מרשה ב-9 אינינגים, כמה שיותר נמוך יותר טוב לפיצ'רים) מרשים של 1.55.

 

שני האחרונים, אגב, אלונסו ופאדאק, כבר החלו לייצר ביניהם יריבות שהגיעה לפסים אישיים מעט לא נעימים, כשפאדאק הראה בהתמודדות בין השניים לא מעט אנרגיות…

אגדה, פרק ראשון. פיאצה. צילום: thestartingnine.wordpress.com
אגדה, פרק ראשון. פיאצה. צילום: thestartingnine.wordpress.com

 

השבוע לפני

נתחיל בטיול 115 שנה לאחור, כשב-5 במאי 1904 נרשם המשחק המושלם הראשון באמריקן ליג. סיי יאנג, שעל שמו מוענק פרס הפיצ'ר המצטיין של השנה עד היום, זרק תשעה אינינגים מושלמים ב-0:3 של הבוסטון רד סוקס על הפילדלפיה את'לטיקס. היה זה גם ה'Perfect Game' הראשון במייג'ורס מאז הורחק המאונד (התלולית ממנה זורקים הפיצ'רים) ב-1893.

 

מפה נדלג לא מעט שנים, ונעצור את מכונת הזמן על ה-7 במאי 1999, השבוע לפני 20 שנה. או אז נרשם ב"ג'ייקוב פילד" של קליבלנד הקאמבק הגדול בהיסטוריה של האצטדיון הזה, ואחד הגדולים בליגה כולה. האינדיאנס חזרו מפיגור 9:1 כשהם משיגים 18 ריצות בשלושת האינינגים האחרונים של המשחק, בדרך ל-11:20 מטורף על הטמפה ביי דוויל רייז. באותו המשחק רשם שחקנה של טמפה ביי, פרד מגריף היסטוריה, כשהוא חבט הום ראן באצטדיון ה-34 בקריירה.

אגדה, פרק שני. קלמנס. צילום: bronxbaseballdaily.com
אגדה, פרק שני. קלמנס. צילום: bronxbaseballdaily.com

 

התחנה האחרונה השבוע נחלקת לשתי אגדות טריות יחסית. הראשון הוא התופס הפנטסטי מייק פיאצה, שהפך לתופס עם הכי הרבה הום ראנס בקריירה. פיאצה העיף את הכדור ה-352 בקריירה ב-5 במאי 2004, במהלך ה-2:8 של הניו יורק מטס על הסן פרנסיסקו ג'איינטס. הוא יסיים עם 427, אגב.

 

השני הוא ה'רוקט', רוג'ר קלמנס, שממש באותו היום עלה למקום השני בהיסטוריה של המשחק בסטרייק אאוטס, כשהוא משיג את ה-K ה-4,136 שלו, בניצחון של היוסטון אסטרוס 2:9 על הפיטסבורג פיירטס. הרוקט יסיים את הקריירה עם 4,672 פסילות, שני רק לנולן ראיין האגדי (5,714).

בא לשכונה פיצ'ר חדש. סנדובל. צילום: ohud.com
בא לשכונה פיצ'ר חדש. סנדובל. צילום: ohud.com

 

העובדה שדווקא קלמנס ופיאצה חולקים יום היסטורי מעט משעשעת, שכן ארבע שנים לפני כן הם עברו מספר עימותים ביניהם, כשהרוקט שיחק ביאנקיז ופיאצה במטס, במהלך הוורלד סירייס בין השתיים. איך שגלגל מסתובב לו….

 

יום אחרי

אירוע אחד שקרה השבוע, אולי ייזכר בעתיד כמשהו יוצא דופן… פאבלו סאנדובל, שחקנה של סן פרנסיסקו ג'איינטס, רשם פיסת היסטוריה. שחקן הבסיס השלישי השיג במשחק של קבוצתו ביום שני מול סינסינטי הום ראן, גניבת בסיס (ועוד משני לשלישי, הקשה יותר) וזרק איאינג נקי כפיצ'ר, דבר שלא נעשה על ידי אותו השחקן מאז ה-23 במאי 1905, ברכות פאבלו!

יוני לב ארי

die hard yankee fan, חי ונושם סביב הפאסט בול

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. מעולה. תודה

    למה סאנדובל זרק כפיצר?
    אין לקבוצה מספיק זורקים מחליפים?

    1. יותר ויותר נותנים לחובטים לזרוק כשהפיגור כ"כ גדול שמוותרים על המשחק וחוסכים הופעה של רליבר.

  2. הגעתי מגרינוויל שם בדת היא פוטבול לסן דייגו בה הדת היא בייסבול.
    אמש חזיתי בכדורסל עם בני משפחה, והיום אהיה בבר ספורט אבל הוזהרתי שרוב המסכים הענקים יהיה בייסבול. העתון המקומי מלא ספורי בייסבול, אבת את יוני כיף הרבה יותר גדול לקרוא. כולם מדברים על השיאים החדשים, והכל ב'אשמת' הכדור החדש שהוא קצת יותר 'צמיג' בגלל התפרים היותר נ[הדוקים של העור. לך תדע עם מתח טיפונת יותר גדול בתפרי הכדור יכול לקבוע עד כדי כך בחבטה של 350 פיט.
    גם אני כבר שפוט של ולדימיר גוררו ג'וניור. משהו בדומיניקנים האלה (אפילו שהוא נולד בקנדה) כל כך מיוחד בבייסבול.
    טור נפלא שחבל שאין לו יותר קוראים. אני מקווה רק שיוני לא יתייאש כי כמה מבינים שקוראים אותו יודעים איזה יהלום מצאנו בבייסבול!

    1. בהחלט יהלום. לאט לאט יבינו שלא מדובר רק באתר כדורסל וייכנסו יותר קוראים חדשים.

  3. תודה רבה יוני! אני לא הכי מבין בבייסבול ועדיין ממש נהניתי לקרוא. גם מעניין לראות את ההשפעה והגישה השונה לרוקיס בין הענפים השונים. תודה!

  4. נהדר יוני, אני מחכה לפוסטים האלה בכל שישי.
    .
    לגבי קלמנס והסטרייקאאוטים: הוא בחר לתת לכל הילדים שלו שם שמתחיל באות K כדי להבהיר שהוא מלך הסטרייקאאוטים. הבחירה הזאת היתה קצת בעייתית כשהיו לו רק שלושה ילדים (היום יש ארבעה)…
    .
    אם כבר הזכרת רוקים, נראה לי שזה הזמן הנכון לשאול על דין קרמר, הפיצ'ר של האוריולס. בשנה שעברה הוא נראה כאילו האו בדרכו לטריפל A עם שנה מצוינת כשהוביל את המיינורס בסטרייאאוטים ונבחר לפרוספקט התשיעי בטיבו של בולטימור ע"י MLB.com, אך משום בבדיקה האחרונה שלי הוא היה רשום רק בסינגל A.
    יש לך מושג למה או איך מעריכים אותו במועדון? (וכן, אני יודע שזה מוזר לשאול את זה אוהד יאנקיס…)

    1. אני אחד מאלה שנידלק

  5. תודה יוני. פיט אלונסו אחלה סיפור – לקח צ'אנס בגדול

  6. תודה יוני, החכמתי.

  7. מצויין יוני. אני מתחיל להבין את המשחק ורואה דברים שאף פעם לא ראיתי או הבנתי

  8. תודה יוני, גררו ג'וניור זה פרוספקט ברמה הכי גבוהה שיש, האחרים חוץ מטאטיס די מפתיעים או מבוגרים יותר.

  9. תודה, יוני. נהדר!

  10. תודה רבה יוני, ממש כיף לקרוא את הטור שלך (אפילו שאני לא יכול לסבול בייסבול, משחק איטי בצורה נוראית. מצד שני הסטטיסטיקה בו היא משהו נפלא כמו שאומרים החבר'ה של הדוק מבית שאן תרתי דסתרי)

  11. הרוקיז ושאר הצעירים קריטים לקבוצות בייסבול במיוחד בגלל השכר הנמוך משמעותית לעומת הותיקים. קבוצת בייסבול מורכבת מ25 עד 40 שחקנים. בגלל הסלרי קאפ, חייבים שחקנים שמרוויחים שכר נמוך. לדעתי, יש הבדל עצום לעומת הכדורסל, שם לא חייבים שחקנים צעירים כדי לזכות באליפות.
    חייב לציין את הרוקי של בוסטון, מייקל שוויז שעם OPS כמעט 1.000 שינה את בוסטון מהרגע שעלה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט