הסיקסרס מסבירים לטורונטו (אחת) לפנים בעיר אחוות האחים / דובי עופר

תוצאת תמונה עבור ‪joel embiid raptors celebration‬‏

 

משחק יחיד הלילה בחצי גמר המזרח, ובו התארחו הרפטורס בפילדלפיה אצל הסיקסרס המקומיים, וגילו מה ההבדל בין כוכב אחד שמעז וסביבו לוויינים צוננים, לבין חבורת כוכבים שנאספה בתהליך ממושך, ובראשה קמרוני אחד שיודע כדורסל, ויודע למכור כדורסל.

 

רציתי לנצל את נוכחותי הנדירה מדי כאן ואת דלילות המשחקים כדי להפנות את תשומת לבכם לכמה אירועים שאנו מציינים ביום זה. ראשית, כמובן, יום הולדתו ה-550 של הפילוסוף המדיני הוונציאני בעל התפיסות הברורות בנוגע לשלטון, ניקולו מקיאוולי. ארבע מאות ומשהו שנים אחרי מקיאוולי באה לעולם ראשת ממשלתנו הראשונה והאחרונה, גולדה מאיר, ואחריה המתאגרף שוגר ריי רובינסון, משוררנו יהודה עמיחי, הזמר המסלסל איציק קלה, ג'יימס בראון הנפלא שמרגיש טוב, ואפילו מוישל'ה ויינקרנץ, מאמנה הנצחי של מכבי ראשון לציון בשנות השמונים והתשעים. מכולם, רציתי להביא קטע קצר של מי שהלך לעולמו בתאריך זה, אם בכלל היה קיים. הכוונה היא לוויליאם שייקספיר. להציג את המחזאי הגדול בהיסטוריה אין צורך. עדיף להפנות את המאמצים לבחירת קטע מייצג מתוך שפע כתיבתו הבלתי נתפסת בהיקפיה ואיכותה. בחרתי דווקא קטע מסרט, ולא הצגה, בו מביא אל פאצ'ינו, שיילוק הסוחר מוונציה בשבילכם, את תמצית אנושיותו של היהודי. וכשהמילים של שייקספיר נובעות מאל פאצ'ינו, זה לא יכול להיות אלא נפלא.

If you prick us, do we not bleed?

If you tickle us, do we not laugh?

If you poison us, do we not die?

And if you wrong us, shall we not revenge?

ועכשיו אל פאצ'ינו.

 

פילדלפיה 76' 116 – טורונטו רפטורס 95

הסיקסרס מובילים 1:2 בסדרה.

אחרי שלקחו מהרפטורס את הביתיות כבר במשחק הראשון בסדרה, חזרו הסיקסרס לביתם כדי להראות לקנדים מה ההבדל בין כוכב אחד ולצידו ילד קמרוני מוכשר, לבין אוסף כוכבים שבראשם קמרוני ענק ומחייך.

אחרי שני משחקים מתוסכלים בצילו של האילן הספרדי מארק גאסול, החליט אמביד שאור שמש זה מה שהוא צריך. הקמרוני זקף קומה, הפעיל את תחנות הרוח ופיזר את העננים בדרך ליתרון 84-110, וחותמת סופית לניצחון המקומיים.

הייתה זאת, כאמור, רק החותמת. עד אז הפליא אמביד את מכותיו בקנדים האומללים, כשכבר במחצית הוא סוגר 18 נקודות אישיות, בדרך ליתרון סיקסרי מבטיח, 53-64. זאת אחרי רבע ראשון צמוד בו נשארו האורחים בעניינים עם פיגור מינימלי, 29-32.

בפתיחת הרבע השלישי הסיקסרס לא עוצרים, ושתיים ורבע דקות מפתיחתו אמביד עושה את זה 55-71, יתרון 16 עם אישור מהנדס להרחבה במסגרת התמ"א העירונית. ודווקא אז מתעורר הכוכב הבודד שבצד השני ומשיב מלחמה. 14 נקודות אישיות היו לקוואי לאונרד ברבע השלישי, ובעזרתם הנדיבה של חבריו לפרקט הלימודים מצמצמים הקנדים את ההפרש לשמונה בפתיחת הרבע האחרון, 81-89.

בואו תראו מה קורה להצגה של איש אחד, כלומר כנופיה של איש אחד, כלומר ONE MAN GANG!! יפ, הוא מפסיד בסוף, אבל לא לפני שהראה להוגן מאיפה משתין הביגלו.

חוזרים לכדורסל, ולפתיחתו של הרבע הרביעי, כאשר המקומיים מתעוררים, מתנערים, ובדיוק לפי התסריט מעיפים את האורח הקנדי לאלף עזאזלים, דרך החבלים והחוצה מהזירה.

הסיקסרס טסים ל-2-21 מטורף, עם שתי חסימות אדירות של אמביד, אחרי אחת מהן לא מתאפק סיאקם ומכשיל אותו מאחור, והטבעות, וחסימות, ושלשות, ולקינוח הווינדמיל של אמביד מלמעלה. 84-110, הוולס פארגו סנטר מתפוצץ. GAME OVER, וג'ואל E, מדווחים לנו כרגע, קיבל A+ בקורס "כיצד לומר שנגמר המשחק". ובשורה הראשונה משתולל האחרון שהוביל אותם לגמר NBA לפני 18 שנה, אלן אייברסון עושה ספייק לי ומראה שהכדורסל חזר לעיר אחוות האחים כדי להישאר. תעשו לעצמכם טובה, אם לא צפיתם, וגם אם כן, אז לפני שאתם מתפנים להקשיב לעורב, תכנסו לתקציר ותנו לאדרנלין לרוץ קצת. שווה לגמרי.

בסיום 95-116 חד משמעי לטובת הסיקסרס, שעולים ל-1:2 ומאתגרים את הקנדים למצוא פתרונות שלא באים כשצועקים קוואי ופסקל.

את המנצחים, אם לא קלטתם, הוביל ג'ואל אמביד, עם 33 נק', 10 ריב', 5 חס', ואפילו 4-3 מחוץ לקשת. אחריו באטלר עם 22 ו-9 בריב' ואס', רדיק 15, האריס בהופעת הכל כלול עם 13, 8 ריב' ו-5 אס'. מהספסל עלה בעיקר אניס עם 10, ובתחום הזה פילי עדיין קצת צולעים. אבל לפחות הבוקר תנו לחגוג.

בצד הקנדי של הדברים קוואי, איך לא, בראש עם שלושים ושלוש, ולצידו, זה חוק פסקל ללחצים, סיאקם עם 20. גרין עם 13 צעק היי תראו גם אני פה, אבל חוץ מהם חושך על פני תהום. הקטין לעשות לאורי עם 10-2 בדרך לשבע נקודות, בדיוק כמו שתרם הפוסטר של גאסול.

המנצחים קלעו 23-10 משלוש, שהן 43%, לעומת 27-7, כלומר 26%, של האורחים. רוצים את זה בהפרש? 21. דומה להפליא ל-1:2.

המשחק הבא, יום ראשון ב-22:30 שעון ערד. תבואו, יהיה אשששש.

 

 

התחלנו בקולטורה, ונחתום באחת. "העורב" של אדגר אלן פו הוא אחת היצירות המוכרות והמוקראות ביותר. אלמן זה מכבר בחדר ריק, לילה, הוא מתאבל על לנור, ופתאום נקישה בדלת. אף אחד, ואף אחד, ופתאום עורב. מצמרר, נפלא, אדגר אלן פו כמו שסרט אימה צריך להיות, כשמקריאים את זה נכון. וינסנט פרייס הענק וכריסטופר לי, סארומן בשבילכם, הם רק שניים מהמבצעים שהקריאו את הפואמה המצמררת.

הפעם נשמע את הביצוע החביב עליי. ג'יימס ארל ג'ונס, קולם של דארת ויידר ומופסה, מקריא את העורב בסיועם של כוכבי סימפסונס, ליסה הנוזפת, בארט בתפקיד העורב, ומעל כולם הומר סימפסונס בתפקיד חייו המפוחד ומבוהל, ויותר מכל, כדרכו, עצבני, רטנני וזועף.

Quoth the Raven “Nevermore"!!

 

מיטיבי שמע יוכלו להמשיך אל האגף למתקדמים, שם חוברים ערן צור והגיטרה לזאב ז'בוטינסקי, ומביאים לשומע העברי את אדגר אלן פו בשפתו של אליעזר בן יהודה. ז'בוטינסקי, אגב, הקדיש את התרגום לאמו. שיהיה לכם לטריוויה.

"אַל עַד-אֵין-דּוֹר"

 

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 45 תגובות

  1. סוף סוף איש של תרבות
    מישהו שיודע מי זה וואן מאן גאנג (ואם קראתי נכון בין השורות גם מכיר את באם באם ביגאלו).
    גם וואן מן גאנג וגם ניצחון של פילי…. מריח כמו התחלה של יום מושלם
    🙂

    1. נצחו ובגדול במשחק הראשון. זה היה סוג של נצחון פירוס, כי הדרך שבה הוא הושג הכריחה את בראון לעשות שינויים (אמביד על סיאקם למשל). עכשיו תור נרס

  2. נהדר, דובי!
    .
    טורונטו צריכים בדחיפות לקבל עוד קצת תרומה מהספסל.
    אם הייתי אדם מהמר (ואני לא. רגע, ההמבורגר שאני חייב לאהרון טוען את ההפך),
    הייתי מהמר על כך שגאסול פותח את המשחק הבא על הספסל –
    קודם כל בגלל שחסרה מאוד התרומה של איבאקה בכושר של תחילת העונה (כאשר פתח בהרכב הראשון),
    ובנוסף, בגלל שגאסול מתפקד נהדר כשחקן היוצר של ההרכב השני.
    .
    אבל מה אני מבין?
    (כאמור – הפסדתי לאהרון. אני טענתי שהלייקרס יסיימו את העונה בטופ 3 של המערב…)

    1. אני חושב שזה שינוי שיגיע גם שאיבאקה יכנס לחמישייה. לא יודע כמה זה יעזור אבל נרס ינסה אותו משחק הבא או במשחק 5 בטוח

  3. – קייל לאורי היה כזה חלש שבא לבכות, דווקא במשחק כזה שום כדור לא נכנס, איבודים, מסירות לא טובות.
    חשבתי שהמרפק שסימונס נתן לו בביצה עשה משהו אבל כלום. לאורי היה נוראי.

    – אמביד נתן תצוגת על, אני אוהב את השימחה שלו במישחק אבל ב 20 הפרש זה כבר נוטה ללעג ליריב, זה יכול לבוא כבומרנג בהמשך הסידרה.

    – הרבע הראשון היה צמוד ואז בשני זה היה באטלר ואמביד, שהוא בעיני הסיקסר הכי חשוב

    – הספסל של הסיקסרס הרבה יותר אפקטיבי, ואן פליט(לא ברמה) ואיבקה היו חושך

    – קאווי הוא השחקן הכי טוב באנביאיי לדעתי. כמעט כל סל שלו הערב היה מעורר התפעלות.
    היתה לו הטבעה ביד שמאל אחרי צעד וחצי הפוך, היו לו כמה סטפבקים פסיכים. 31 נקודות בסוף הרבע הרביעי. 33 בסוף, כפי שנאמר כאן, נרס הקפיא אותו לגמרי. חבל.

  4. אפשר לפתוח פוסט שלם על ביצועים בלתי נשכחים למונולוג של שיילוק. תורם את גרינברג של "להיות או לא להיות" של לוביטש, וכמובן את סלים דאו ב"אוונטי פופולו" …

  5. איזה יופי, תודה רבה דובי!
    .
    טורונטו הסתבכו יפה, אבל אני מאמין שינצחו במשחק הבא ואז הכל פתוח.
    .
    קוואי היה צריך להישאר בספרס עוד עונה, ולשקול צעדיו כשחקן חופשי. לא מבין מה הוא הרוויח מהסיפור הזה.

  6. איזה משחק כייפי איזה סיקור כייפי – תודה דובי גם על ההקדמה- ובכלל פליאוף בנתיים טפו טפו.
    פילי קבוצה שמוערכת בחסר. החמישיה היא כולה אולסטאר או אולסטאר לבל . אם אני מחפש סנטר הראשון שאני מתקשר אליו זה אמביד (סליחה יוקיץ'). אם אני מחפש צלף הראשון שאני מתקשר אליו זה רדיק (סליחה קליי). אם אני מחפש הגנה + ביצים + שחקן של מאני השני או השלישי שאני מתקשר אליו זה באטלר אם אני מחפש 4 עם יכולת צליפה אני מתקשר להאריס. אם אני מחפש פוינט גארד אני לא מתקשר לסימונס אבל מה לעשות הוא בא לבד והאמת שהירידות עליו פה מוגזמות לטעמי. אין לו קליעה אבל הוא מביא דברים אחרים שמחפים על זה.
    יאללה פילי לגמור את הסדרה בעוד יומיים בבקשה (קוואי ענק אבל זקוק למנוחות (הערב למרות ה 33 נק הוא נח) סיאקם משתפר גאסול עייף ולאורי כרגיל לוקח את הכדור הלא נכון ומשלשל כל הפליאוף.
    הפתרון ? איבקה. מסכים. נו טוב נראה אני עם פילי.

  7. תודה דובי. אמביד נתן הצהרת כוונות הלילה, הסדרה רחוקה מלהיות גמורה בעיניי למרות זאת. כמו שהזכירו מעלה שינוי של גאסול ואיבקה יכול מבחינת מי פותח ומי מהספסל יכול אולי לסייע לתרומת הספסל. המוצא הישר את צמד רכזי הראפטורס לאורי ואן ליט מתבקש להחזיר ליוג'ירי.

  8. טוב שאתה איתנו דובי. ברט בראון עשה התאמה נהדרת שממשיכה בהגנה והצליח להפעיל את אמביד טוב מאוד היום. אני אוהב את השילוב של באטלר כרכז וההרכב שלו עם ג'יימס אניס לידו לצד רדיק, האריס ואמביד עבד היום – היה מעניין לראות את ההרכב הזה עם סימונס במקום אמביד בימים רעים של ג'ואל. ההתקפה של טורונטו לא קיימת בלי קוואי והם צריכים לחשוב איך הם מצליחים לגרום לזה לעבוד. מעבר להגדלת כמות הדקות המובנת מאליה, הייתי מסדר את הרוטציה כך שלאורי וסיאקם ישחקו בזמן שלנארד נח.

  9. דובי איזה כיף לקבל אותך לסוף השבוע.
    לא יודע למה זה תמיד מרגיש לי שפצ'ינו עושה אובראקטינג לכל תפקיד. מצד שני זה תמיד יוצא חינני.

  10. תודה דובי.
    טורונטו צריכה להיזהר ״מאפקט לברון״. לא הכוונה ל meltdown הידוע אלא שקוואי שחקן כל כך מרכזי שהשאר לא מפיקים מעצמם את המקסימום, זה גורם לו לקחת יותר על עצמו, וחוזר חלילה . . .

  11. וולקאם בק דובי.
    הכתיבה שלך תמיד מיוחדת. אתה לא יודע למה לצפות ותמיד אתה בא על ספוקך. אני אהבתי את הכל, אבל אל פוצ'ינו הוא מין מגזימן. אני חושב שהוא גם צזוק לכמה טיפולים ממך.
    מה קרה ללאורי? השמין, ואיבד את רוב מה שהיה לו.
    ג'ימי באטלר היה נהדר, כמו לינארד בשלושת הרבעים הראשונים.
    תודה תודה, והטיפולים שלך עוזרים לצעירים וזו התרומה הגדולה ביותר.

  12. ואולה תרבות בהופס? אין כמו תרבות וספורט ו'העורב' היא יצירה שאפילו מפגר תרבותי כמוני מכיר.
    וכמובן סקירת הופס יוצאת מין הכלל.

  13. יופי של סיקור דובי, תודה.
    .
    אחלה אווירה יש באולם בפילי, ונראה שהשחקן הכי אהוב אחרי אמביד הוא ג'ימי "ג'יימס" באטלר.
    פילי מאוד מסוכנת- נדמה שהשחקנים מבינים מה התפקיד של כל אחד, הרוטציה הצטמצמה, ואמביד טפו-טפו בקו הבריאות.
    בסוף עוד נקבל גמר מזרח בוסטון-פילי. ממש לא הייתי מתנגד לזה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט