סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

וושינגטון וויזארדס (47-32, מקום 11 במזרח) 114 – שיקגו בולס (57-22, מקום 13 במזרח) 115

במשחק שלא באמת קבע משהו, שיקגו (סוג של) הפתיעה את וושינגטון במשחק חוץ.

במוקד העניינים: וויילט Lemon tree ג'וניור שטייל לא מעט בעולם לפני שהגיע לנבא. במשחקו השמיני בליגה הטובה בעולם הוא קלע שיא קריירה של 24 נק', וחשוב מכך: שתי Lemon free throws שלו הכריעו את המשחק בשניות הסיום. 30 שניות לפני כן הוא גם זה ששם ליי אפ חשוב שהעלה את שיקגו ליתרון אחרי שפיגרו ב-8 ברבע הרביעי.

בשיקגו למון עם 24 נק' (11 מ-16 מהשדה) ו-8 אס', סמפסון 18, 9 ריב' ו-2 חטיפות, שאקיל האריסון עם 15, 2 חטיפות ו-2 בלוקים, לופז 12, 5 ריב' ו-2 בלוקים, קברוט (5 ריב'), ארצ'ידיאקונו (5 ריב', 4 אס') ואלקינס (5 ריב') 11 כ"א.

בוושינגטון תומאס בראינט ממשיך את העונה המצוינת שלו עם 20 נק' (8 מ-11 מהשדה), 12 ריב', 5 אס' ו-2 חסימות כמו חברו לקו הקדמי פורטיס שבנוסף ל-20 נק' קטף 10 ריב', חסם פעמיים וגנב פעמיים. ברדלי ביל עם 19 ו-2 בלוקים, מק'ראה (5 אס', 3 חטיפות) ודקר עם 14 כ"א, רנדל 11.

 

 

אורלנדו מג'יק (40-39, מקום 8 במזרח) 114 – ניו יורק ניקס (63-15, מקום 15 במזרח) 100

114 נקודות לא הספיקו לקבוצה הביתית בוושינגטון, אבל לאורלנדו זה בהחלט הספיק היות והיריבה ממול היא הקבוצה הגרועה ביותר ביחס מחיר כרטיס/ניצחונות. תיקון: הגרועה ביותר בליגה. נקודה.

רבע שני שנגמר בהפרש דו ספרתי הספיק לאורלנדו שהייתה צריכה את הניצחון הזה הרבה יותר וגם נהנתה מההפסד של מיאמי, מתחרה ישירה על מקום בשולי הפלייאוף.

באורלנדו הסלע היציב ווצ'ביץ' האדיר עם 29 ו-13 ריב', רוס 23 ו-5 אס', גורדון (7 ריב', 6 אס') ופורניה עם 19 כ"א.

בניקס הזוניה 29, 9 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות, נוקס 21 ו-2 חטיפות, מודיאיי 13, 10 אס' ו-7 ריב' + 2 חטיפות, רובינסון המפתיע עם 12, 9 ריב', 2 בלוקים ו-3 גניבות.

 

 

דטרויט פיסטונס (39-39, מקום 6 במזרח) 89 – אינדיאנה פייסרס (32-47, מקום 5 במזרח) 108

גבירותיי ורבותיי, היסטוריה! בויאן בוגדנוביץ' הקרואטי רשם חסימה ראשונה לעונת        2018-19!

הקורא בן סימונס, הנך מתבקש לספוג מעט השראה מהקרואטי. יש לך שבוע לקלוע את השלשה הראשונה שלך בקריירה.

לגבי המשחק:

הדאגה העיקרית של הפיסטונס היא לא ההפסד אלא העובדה שגריפין נעדר משחק שלישי ברצף, וזאת בעונה בה הוא כמעט ולא נפצע.

בלי גריפין לא היה למקומיים מה למכור מול הפייסרס העמוקים שניצחו בכל הרבעים וסגרו עניין עם סיום רבע שלישי חזק.

באינדי יאנג עם 21, 8 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות, טרנר (5 ריב') ובוגדנוביץ' עם 17 כ"א, סאבוניס 15 ו-13 ריב', מקדרמוט 14.

בדטרויט דראמונד קישט את הסטאט ליין עם 28 נק', 19 ריב', 3 אס', 3 חטיפות ו-3 חסימות, אלינגטון ממשיך להשתלב יפה בדטרויט אחרי חימום ספסל ההיט עם 24, ג'קסון 16, 5 ריב' ו-4 אס', קנארד 10.

 

 

ברוקלין נטס (40-39, מקום 7 במזרח) 105 – טורונטו ראפטורס (23-56, מקום 2 במזרח) 115

טורונטו מפגינה ספורטיביות מול ברוקלין ומנצחת אותה בחוץ למרות שהנטס צריכים את הניצחון הרבה יותר. ברוקלין עם הפסד רביעי בחמשת המשחקים האחרונים וכרגע בשוויון עם אורלנדו במקום השביעי.

הקנדים ירדו למחצית ביתרון קל והפליגו למחוזות הדו ספרתי במהלך הרבע השלישי בואכה פתיחת הרבע האחרון. ברוקלין שיחקה אולטרה סמול בול, דיאנג'לו ראסל התעורר ברבע האחרון עם 18 נק' והצליח להחזיר את הנטס למשחק פעמיים במהלכו, אבל זה לא הספיק מול פורוורדים גבוהים וחכמים של טורונטו, שניצלה את יתרון הגובה באמצעות ריב' התקפה ושמרה על פער בלתי מחיק עד לסיום.

בטורונטו סיאקם עם 28, 10 ריב' ו-5 אס', לאונרד עם 26 ו-9 ריב', איבקה 23 ו-12 ריב', לאורי 10, 5 ריב' ו-4 אס'.

בנטס ראסל עם 27 נק', 7 ריב' ו-6 אס', דינווידי 14, 4 ריב' ו-5 אס', אלן (9 ריב') וקארול (5 ריב') עם 12 כ"א, קורוקס 11.

 

 

מיאמי היט (40-38, מקום 9 במזרח) 102 – בוסטון סלטיקס (32-47, מקום 4 במזרח) 112

מיאמי לא מצליחה לנצח משחק קריטי שההפסד בו מסבך אותם במאבק על מקום בפלייאוף (ייתכן שהמשחק שלהם נגד ברוקלין יהיה Win or go home).

גורדון הייוורד נראה מצוין במשחקים האחרונים, בדיוק בזמן הנכון.

המשחק היה צמוד למדי ברוב שלביו, אולם בדקות המכריעות הסלטיקס רצו 2-10 ולא אפשרו למיאמי לחזור למשחק.

בבוסטון הייוורד עם 25 נק' (12 מ-13 מהקו), 8 ריב' ו-5 אס', אירווינג 23, הורפורד 21, 8 ריב' ו-4 אס', טייטום 16 ו-7 ריב', ביינס עם דאבל דאבל מינימלי, עגול ומושלם עם 10 נק' (3 מ-3 מהשדה, 4 מ-4 מהקו) ו-10 ריב'.

במיאמי ווייטרס עם 21 ו-5 אס', ווייטסייד 18 ו-15 ריב', ווייד באחד המשחקים האחרונים שלו באולם הביתי עם 17, 7 ריב' ו-6 אס', אדבאיו 12, 12 ריב', 4 אס' ו-2 חסימות, אוליניק 10.

 

 

אטלנטה הוקס (50-29, מקום 12 במזרח) 130 – פילדלפיה סיקסרס (29-49, מקום 3 במזרח) 122

להוקס יש את המספר של הסיקסרס. המאזן ביניהן העונה נסגר על 1-3 לאטלנטה. טוב, שכחתי לציין שאמביד נח כבר 3 משחקים רצוף על מנת לאגור כוחות לפלייאוף.

כך או כך, ההצגה של יאנג את קולינס נמשכת, והבסיס של אטלנטה להמשך נראה לא רע בכלל.

המשחק עצמו היה צמוד עם שינויי הובלה רבים. אטלנטה הייתה נחושה יותר ברבע הרביעי והצליחה לברוח ליתרון דו ספרתי. קחו לדוג' את יאנג שהחטיא שלשה, לקח את הריבאונד של עצמו וסיים עם ליי אפ קליל שהעלה את המקומיים ליתרון 13. עד הסיום פילי הצליחה לצמצם במעט אבל לא ממש איימה על ה-W של ההוקס.

באטלנטה יאנג הוביל 7 שחקנים בדאבל פיגרס (כולל כל שחקני החמישייה) עם 33 נק', 12 אס' ו-7 ריב', קולינס 25, 8 ריב' ו-2 בלוקים, במברי 17, 6 ריב' ו-4 אס', הוארטר 15, 4 ריב' ו-5 אס', פרינס 13, לן 11, ג'סטין אנדרסון 10 ו-2 בלוקים.

בפילי רדיק עם 30, האריס עם 21 ו-7 ריב', באטלר 16 ו-7 ריב', סימונס 15 בנק' וריב', 8 אס' ו-4 חטיפות, בולדן 13, 10 ריב' ו-2 חטיפות.

 

 

ניו אורלינס פליקנס (47-32, מקום 12 במערב) 109 – שארלוט הורנטס (42-36, מקום 10 במזרח) 115

קבוצה אחת שכן עשתה את העבודה (גם אם הסיכוי שלה להמשיך הוא אפסי) היא שארלוט הורנטס. לא שהפליקנס המדכאים הם משוכה בלתי עבירה, אבל עדיין מדובר על ניצחון חוץ במערב – לא משהו שהיה ב-ג"ג של הצרעות העונה.

המשחק היה צמוד, אולם נראה היה שהמקומיים מתחילים להשתלט על העניינים כשעלו ליתרון 5 במהלך הרבע הרביעי.

בצר להם פנו הצרעות (כרגיל) למלך הקן העונה לשם קמבה ווקר. הרכז התזזיתי השתלט על המשחק, קלע 21 נק' ב-10 הדקות האחרונות והשאיר אותם בחיים עם סיכוי (עדיין) ריאלי לעשות את הפוסט סיזון.

בשארלוט ווקר עם 32 נק' (12 מ-13 מהקו), 7 אס' ו-2 חטיפות, קמינסקי 21 ו-6 ריב', גרהאם 13 ו-5 אס', לאמב 12 ו-3 חטיפות.

בניו אורלינס רנדל עם 34, 11 ריב' ו-2 חטיפות, קלארק (6 ריב') וסטנלי ג'ונסון עם 17 כ"א.

 

 

דאלאס מאבריקס (47-31, מקום 14 במערב) 108 – מינסוטה טימברוולבס (43-35, מקום 10 במערב) 110

התוצאה לא כל כך מעניינת פה, כמו המהלך האחרון שאולי מלמד על האופי של הסטאר הסלובני הצעיר.

עד המחצית אף קבוצה לא הצליחה ליצור יתרון והתוצאה הייתה שוויון 58.

ברבע השלישי מינסוטה הצליחה לעלות ליתרון 10 וברביעי אף הגיעה לתוצאה האלמותית 79-91 (איזה משחק נגמר בתוצאה הזו? בין העונים נכונה ללא עזרת גוגל יוגרל ראיון בסמארטפון עם קורי ברואר). הקבוצות נתקעו על התוצאה הזו יותר מ-3 דקות, דאלאס החליטה לעשות כבוד לקהל ולנוביצקי קשישא וחזרה למשחק עם טיפ אין של קלבר, 2 שלשות של טריי ברק ואחת של ברונסון כשבינתיים סלאח מג'רי מחטיא שלשה ומדנקק פעמיים. שלשה אדירה של לוקה מעלה את המאבריקס ליתרון 2 קצת יותר מדקה וחצי לסיום. טאונס מגיב בשני סלים, ליי אפ של ברונסון משווה את התוצאה 40 שניות לסיום אבל וויגינס בצד השני מעלה את הזאבים ליתרון 2, 19 שניות לסיום.

נחזור לדונצ'יץ'. כאמור במצב יתרון 2 הוא קיבל את הכדור להתקפה אחרונה בהחלט והיה במצב זריקה, אולם 1.1 שניות לסיום הוא העדיף למסור את הכדור לברונסון שזרק על הבאזר (למען האמת אחרי הישמע הבאזר) כדור שלא נכנס.

במינסוטה טאונס חזר לעצמו אחרי 4 משחקים עם אחוזי שדה של וויגינס בקלעו 28 נק' (12 מ-15 מהשדה) עם 13 ריב' ו-3 בלוקים, וויגינס 19, 7 אס' ו-2 חטיפות. טיוס ג'ונס המצוין קיבל את המושכות בהיעדרם של טיג ורוז שסיימו את העונה לפני מספר שבועות. הפעם הוא רשם 15 נק' עם 6 אס'. סאריץ' 14 ו-5 ריב'.

בדאלאס לוקה עם 27, 12 ריב' ו-6 אס', פאוול 25 (8 מ-9 מהשדה, 9 מ-10 מהעונשין) ו-8 ריב', ברק 12, מג'רי 11 ו-5 סביחים.

 

 

דנבר נאגטס (26-52, מקום 2 במערב) 113 – סן אנטוניו ספרס (34-45, מקום 8 במערב) 85

היה צפוי שדנבר תעשה את העבודה עבור אוקלהומה אבל לא בכזאת קלות…

הנתון המעניין מהמשחק הזה הוא אחת ההרחקות המהירות בהיסטוריה אותה קבע פופוביץ' עם 63 שניות בלבד משריקת הפתיחה.

המשחק היה גמור כבר בחצי הראשון שהסתיים ביתרון 18 לנאגטס שמתבצרים במקום השני ומבצרים את הספרס בגוב האריות שבמקום השמיני. נו טוב, לפחות הפעם לא תהיה תקרית זאזא-קוואי.

בדנבר, שמסרה 41 אס' הערב, יוקיץ' פלירטט צפוף עם טריפל דאבל עם 9-11-20, מוריס וביזלי ממשיכים לגרום לי לתהות על מה גארי האריס מקבל כל כך הרבה כסף (מקווה שיאכיל אותי כובע אבל קודם שיצליח להישאר בריא במשך יותר מחודש ימים) עם 19 לנפש, מוריי 14, 6 ריב' ו-11 אס', האריס ובארטון עם 11 כ"א.

בספרס אולדריג' (6 ריב', 3 בלוקים) ולוני ווקר עם 16 כ"א, דרוזן (2 בלוקים) ובארטנס עם 11 כ"א.

 

 

פורטלנד טרייל בלייזרס (28-50, מקום 4 במערב) 116 – ממפיס גריזליס (47-31, מקום 13 במערב) 89

הדובים בהרכב אקסטרה חסר החזיקו מעמד מחצית אחת ואז נפלו מהרגליים עם מחצית שניה עלובה בה קלעו רק 30 נק'. הבלייזרס ממשיכים להתקדם לעבר יתרון ביתיות. לא בטוח שזה יעזור להם בפלייאוף בלי יוסוף.

בפורטלנד קאנטר עם 21, 15 ריב' ו-3 (!!) חטיפות, לילארד עם 20, 7 ריב' ו-10 אס', קולינס 18 ו-6 ריב', אוון טרנר עם טריפל דאבל שני ברצף סיים עם 11-12-13, הארקלס 11 ו-4 חטיפות.

בממפיס, שעלתה עם חמישיה שביום נתון יכולה להפסיד להפועל חולון, בלטו פרסונס עם 16, איוון אח יא ראב עם 13, 10 ריב' ו-2 חטיפות, הולידיי (5 ריב'), רייט (4 ריב', 6 אס', 2 בלוקים), וברונו איש הקבוקים (3 בלוקים) עם 11 כ"א.

 

 

פיניקס סאנס (61-18, מקום 15 במערב) 97 – יוטה ג'אז (30-48, מקום 5 במערב) 118

טוב, זה כבר השלב בו האצבעות מקלידות מעצמן, ועוד משחק של פיניקס…

את הרבע הראשון הסאנס סיימו ביתרון 6, את הרבעים הבאים הם הפסידו ב-11, 5 ו-13 בהתאמה. בוקר נפצע ויצא מהמשחק אחרי 8 דקות. יוטה חסרה את פייבורס וקורבר.

ביוטה מיצ'ל עם 29, 5 ריב' ו-6 אס', אינגלס (10 מ-13 מהשדה) עם 27, 5 ריב' ו-8 אס', גובר 17, 13 ריב' ו-5 בלוקים, גרייסון אלן 14, ניאנג 11, ראול תרם 10 נטו למשפחה המורמונית.

בפיניקס הולמס עם 16, 9 ריב' ו-4 אס', אוקובו 15, ג'קסון 12, פרדט 10 ו-2 חטיפות.

 

 

לוס אנג'לס קליפרס (32-47, מקום 6 במערב) 103 – יוסטון רוקטס (28-51, מקום 3 במערב) 135

על פי מיקומן הנוכחי, שתי הקבוצות אמורות להיפגש בסיבוב הראשון של הפלייאוף. כאילו לא די לקליפרס בטראומת הקאמבק מלפני 3-4 שנים, הרוקטס שלחו להם מסר ברור בנוסח: "אל תתעסקו איתנו". הקליפרס ענו: "מי מתעסק? זה מיקו.."

זה לא עזר להם..

הם חטפו טיל עם פגיעה ישירה במפרשית וטבעו כבר ברבע הראשון שנגמר 39-26. ההמשך (בעיקר הרבע השלישי שנחתם עם באזר ביטר של כריס פול ממרחק 14 שנות אור) לא היה יותר מעודד.

ביוסטון למרבה ההפתעה הארדן היה הקלע המוביל עם 31 נק' ו-7 ריב' ואס', כריס פול 29 ו-7 אס', קאפלה 24, 15 ריב' ו-2 בלוקים, גורדון 15, האוס 13 ו-6 ריב', ריברס התריס נגד אביו ונגד גרושתו עם 11.

בקליפרס אלצ'קו הביישן עם 20, 4 ריב' ואס' ו-2 חטיפות, גלינרי 16, לו וויל 14 ו-7 אס', הראל 13, 6 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות, שאמיט כיבס 11 נק' עם 4 ריב' ואס'.

עמית טבול

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל, גיטריסט ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 38 תגובות

  1. צסק"א אכלה אותה?

    1. טוב שועררר!!

  2. הסלטיקס שיחקו היום טוב (לא טוב מאד!) ואני חושב שהחיסרון של מוריס ובראון דווקא ע לא הזיק כלל לקבוצה.
    החלוקה של הנקודות יפה.
    לנצח את מיאמי הנאבקת זה עניין לא קל בכלל. השאלה היא האם נראה עוד 3 משחקים כאלה עד סוף העונה וגם בפליאוף?
    אם הסלטיקס יעלו את הרמה ונראה את סטיבנס צועק יותר ודוחף יש להם צאנס להתקרב למה שהראו בסוף העונה שעברה.

    1. רזי, עזוב את הביקורת הזאת על סטיבנס. אז מה אם הוא לא צועק ודוחף, את זה הוא גם לא עשה בשנים שעברו והקבוצה רצה מצויין ובכלל, בשביל לצעוק ולדחוף צריך לא יותר משייע פיינגנבוים, זה לא קשור לאימון כדורסל.

      החדשות הממש טובות הן שהייוורד מוצא את המוג׳ו שלו והשילוב שלו עם קיירי והורפורד נראה יותר חלק (למרות שהורפורד משתלב יפה עם כל מה שתזרוק עליו, פשוט תותח). ההיררכיה הבעייתית של בוסטון כנראה תפתר בזה שטייטום רוזייר ובראון ישכחו שאי פעם היה פליאוף 2018 ובקבוצה הנוכחית הם אופציות יותר שוליות. לא בטוח שזה רע, הם עדיין מאוד צעירים (טייטום) או פשוט לא ברמה הזאת (רוזייר).

      מי שקצת כואב לי הלב עליו השנה זה בראון שנראה בשנה שעברה כמו שחקן שלישי אולטמטיבי, כזה שעושה הכל מהכל, אבל השנה די נעלם. מקווה שלא יוותרו עליו בבוסטון כי יש לו פוטנציאל עצום.

      1. למה לזלזל בשייע פיינגנבוים? בגלל שחתכו לו את הבולבול אז הוא מאמן גרוע? מאמן, מעבר לאיקסים ועיגולים צריך להיות גם פסיכולוג, גננת, מוטיבטור וכו'.

        1. אברי, אני בגישה של מנחם שבעצם ממבואר דיי נכון על ידי בירדמן. האמת באמצע. אז הוא מכין את הקבוצה סבבא אבל חסר בו (איך אמר בירדמן?) הפסיכולוג הגננת ובעיקר המוטיבטור….
          סלטיקס של לפני 11 שנה קיבלה את האימון מטיבס ואת המוטיבציה מדוק ריברס. ידידי אברי, אי אפשר אחד בלי השני.
          פופ הורחק פעמיים ב 3 המשחקים האחרונים של הסטייקים….
          הוא מראה לשחקניו מהי מחוייבות. אני לא רואה את זה אצל סטיבנס!
          לגבי הייווארד, אני חושב שעליו יפול הפליאוף הזה. אם יהיה סולידי עם 18 נקודות כל משחק הסלטיקס אולי יגיעו לגמר המזרח אבל אם הוא יהיה נדנדה (רכבת הרים?) כמו כל השנה אז גם חצי גמר המזרח בספק!
          לגבי בראון, הבעייה שלו ידועה. הוא אמנם אתלט בחסד עליון אבל בעיית הראייה שלו אקוטית ולצד משחקים בהם הרוב נכנס יש לו משחקים שהוא לא מפסיק לזרוק גם כשלא הולך לו (דוגמה רעה ממרכוס מוריס) ואז הסלטיקס בצרות צרורות.
          מקווה שהורבור יתעשת כי במשחקים האחרונים ההגנה שלו דיי ירדה. בהתקפה הוא סבבה לגמרי.
          לדעתי טייטום צריך לרדת לספסל במקום הייווארד כי האף שלו יותר מדיי בעננים. אולי ירידה כזו תסדר לו את הברגים. יכולת הצליפה שלו משלוש לא יציבה השנה והוא מעדיף לזרוק רק זריקות פנויות לגמרי ולכן דיי עוצר את השטף של ההתקפה. נכון שהוא קלע טוב סבבה היום אבל בתכלס ראיתי לא פעם שהוא מקבל כדור במגרש כמעט פתוח ובמקום למסור מהר או לחדור מהפרימאטר הוא העדיף להשהות את הכדור ובחצי השנייה הזו הגנת מיאמי חזרה למקומה. זה לא המחליף של קובי וגם לא של פירס.

          1. מאוד מסכים איתך בכל הקשור לחצי השני של התגובה שלך (למרות שבראון נתן עונה מעולה רק לפני שנה, עם ראיה או בלי).

            מגוון התכונות שבירדמן ציין נכנסות במילה אחת – מנהיגות – ומנהיגות לא חייבת להיות צועקת. יש גם מנהיגות שקטה, כל אחד והסגנון שלו. היה לי מפקד בצבא שכמעט ולא דיבר אבל מבט אחד ממנו וכולנו פירפרנו. המנהיגות השקטה של סטיבנס עבדה מצויין עד העונה, אפילו מול שחקנים כמו סמארט ומוריס. אבל עם מקרי ראש כמו קיירי צריך ערס גדול כמו לברון, ובגלל זה הייתי מעיף את קיירי מהקבוצה.

            בכלל, מאמנים ׳מוטיבטורים׳ זה משהו שיצא מהלקסיקון בשנות ה80 המאוחרות. באמת שחקנים צריכים את המאמן שיצעק עליהם בשביל מוטיבציה? השחקנים האלו הם מקצוענים + הם משחקים בשביל חוזים שיסדרו את הנינים שלהם. נשמע לי כמו מספיק מוטיבציה. מה גם שבליגה היום לסטיבנס יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח אם הוא יתחיל עכשיו להתהפך על שחקנים. מאמנים עם מעמד כמו של פופ כבר אין יותר וגם לא יהיו יותר, אז אין גם מה להשוות אליו.

          2. מסכים לגמרי עם רזי. כשרוצים לדעת איך צריך לעשות משהו מסתכלים על פופ. מנחם הביא לאחרונה סטטיסטיקה, לפי מה שאני זוכר, סן אנטון לא היתה בפלייאוף 65 ימים ב-20 השנים האחרונות, הקבוצה אחריה משהו כמו 1,000 ימים. פופ הוא המאמן הכי טוב בעולם. אם זאת מילה של פופ לעומת המילה של המ"כ של אברי, אני שם את הז'יטונים שלי על פופ.

          3. יש סרטון של יוסי אבוקסיס, לאחר חצי גמר הגביע, שר יחד עם ידידים בפרץ של רגשות "הגיע הזמן לזיין את מכבי".
            סטיבנס היה עומד בסוף המשחק כמו דחליל ומלמל "הגיע הזמן ליחסי אישות עם מיאמי".

          4. הסלטיקס לפני 11 שנה קיבלה שלושה שחקני HOF יחד
            בראד סטיבנס קיבל בעיקר בחירות דראפט וקבוצה שהרבה חשבו שיש לה עוד כמה שנות טנקינג בטנק (כולל אוהדי בוסטון כאן באתר אגב). זה שסטיבנס לא צועק ומשתולל לא אומר שהוא לא הגננת הפסיכולוג והמוטיבטור שלהם. זו אינטרפרטציה שהיא לחלוטין שלכם ולא מתחברת להרבה דברים ששחקנים שלו לשעבר אמרו.
            ולגבי ההשוואות עם פופוביץ' טובים ממני כבר נגעו בכך:
            https://youtu.be/CRYGTI9FPmI?t=394

          5. עידו, ראיתי תגובות לסרטון שלך מלפני 9 חודשים, מאז זרמו הרבה מים במיסטיק.
            אני חושב שאיתרתי את קו פרשת המים: הדחה מול מילוואקי בתוצאה 4:1 או לפני כן – ביזיון. כל הדחה מעבר לכך היא בגדר כישלון. אליפות? סטיבנס הוא הפופ של המזרח, ואני מפרסם הודעה בטעות באתר.

          6. אתה עושה את הטעות הנפוצה של לשפוט על פי עונה אחת.
            אני חושב שלמעט הגעה לגמר העונה הזו היא כישלון מה שלא יהיה. אבל אתה צריך לשפוט את סטיבנס על מכלול השנים שלו בקבוצה. עונה אחת רעה לא אומרת הרבה. שתיים ברצף? כאן כבר צריך להתחיל לשאול שאלות.

          7. +1

          8. התגובה לבירדמן לגבי סטיבנס:
            חחחחחחח, ברח לי פיפי 🙂

          9. תודה

        2. חתכו לשייע את הבולבול?!?

          1. בגלל זה הוא בוכה כל הזמן….

      2. אברי, כמובן שיש אמת במה שאתה כותב אבל רוב השחקנים הם ילדים. אחד כמו גרג פופוביץ' יודע כיצד ללחוץ על הכפתורים הנכונים וגם אצלו מבט אחד מספיק. אצל סטיבנס אין אפילו מבט. הוא לא מסתכל לאף אחד בעיניים.

      3. עידו
        שמח שאתה כבר לא בא בגישה כזו שמבטלת לגמרי את דברי המתדיין מולך.
        אכן סטיבנס עשה פלאים בשנתיים האחרונות אבל הסלטיקס זה לא רק ילדים. אל הורפורד, ביינס הייוארד וקיירי כבר לא ילדים. לכן הטיעון הזה לדעתי לא תקף. בקבוצה יש רק שני ילדים משמעותיים והם בראון וטייטום. השנה הם מאכזבים. אני בעיקר מאוכזב מטייטום והדבררת המיותרת של לפני פתיחת העונה.
        אני חושב שסטיבנס צריך גם כן להתפתח כמאמן ואני לא רואה את זה קורה השנה ולכן אני מתחבר לדברים של מנחם. בשנה שעברה חשבתי שהוא קוסם וחרה לי שלא נבחר למאמן העונה. הבעיה שלי היא עם התגובות שלא מגיעות בזמן במיוחד כשהקבוצה השרייה רצה וסוגרת ייתרון מבטיח. הוא לא מרגיש מספיק את המשחק.
        אגב האם יש אתר שסופר כמה פסקי זמן לקחה כל קבוצה השנה? סתם מעניין לדעת.

        1. אני לא בא בגישה שמבטלת את הדיעה שלך. אתה מבלבל בין סארקזם וציניות שמגיעים איתי במינון גבוה לבין לא להסכים עם דעתך. בכל הפעמים שהתנגדתי לדעתך העליתי טיעונים שהיה לך נוח להתעלם מהם ולהחליט שאני מבטל את דעתך.
          מה שאמרתי לא קשור לגיל של השחקנים אלא בעיקר לרמה הכללית שהציגו בקריירה ומה שציפו מהקבוצה. אתה מאוכזב קבוע מכל מה שלא הולך מושלם.
          טיים אאוט זה לא פיתרון קסם שעוצר ריצה ויש מספר די מוגבל מהם כך שהטענה הקבועה שלך על זה שהוא לא עוצר ריצות אולי נכונה אבל בסופו של דבר היא לא הדבר העיקרי ב"ניהול משחק". אני מבין שבתור אוהד זה קשה אבל אי אפשר להיכנס לפאניקה בכל פעם שהקבוצה השנייה קולעת שני סלים ברצף.
          מסכים איתך שסטיבנס צריך להתפתח כמאמן אבל את זה קשה לבחון תוך כדי אלא בעיקר בהסתכלו לאחור.
          אני מניח שיש אתר שסופר כמה טייםאאוטים כל קבוצה לקחה אבל לא תראה שם הרבה. כי אין הבדל משמעותי בכמה הקבוצות לוקחות בגלל שיש כללים מגבילים.

        2. שנתיים רזי?!? איבדת את חוש הזמן חבר. הבנאדם שם מיולי 2013 ועושה קסמים מיומו הראשון.

  3. כמו שציינתי פילי באסק. אמביד יחזור לשחק רק בפלייאוף. תכף גם באטלר והאריס יעדרו. מקום 3 מובטח ו2 אי אפשר

    1. לפילי אין את הלוקסוס הזה להיראות לא טוב לפני הפלייאוף כי הם עוד לא הוכיחו שהם מסוגלים להעביר הילוך בפלייאוף.

      בנוסף, הם חמישייה חדשה שצריכה זמן ללמוד לשחק ביחד ולהסתגל אחד לשני

    2. עוד דבר אחרון, לדעתי המשחק בשבת לפנות בוקר חשוב מאד.
      אם הסלטיקס מנצחים, הם יוכלו לתת מנוחה לחמישייה הפותחת במשחק הבא או באחרון.

      1. התגובה השתרבבה במקום הכי לא נכון.
        שימון גנבת לי ….

  4. דנבר פשוט התאוששה על הגופה ההגנתית של הספרס. אם מחפשים את הדבר שהכריע את המשחק היום, זה הפיזור של שחקני ההרכב הפותח בתוך הקבוצה השנייה. אתם יודעים, הדבר הזה שדנבר נאלצה לעשות כל השנה כשהשחקנים הפותחים שלה היו פצועים תמידיים.

  5. הרבה מזל (אם אפשר לקרוא לפציעה של שחקן "מזל") היה לבוקר ולסאנס, הלילה.
    בוקר נחת לא טוב על רגלו כאשר בניסיון לתפוס מסירה של ג'קסון. מי שצפה במשחק, יכל לראות איך הקרסול מקבל זווית לא טבעית של כמעט 90 מעלות.
    החלק של "המזל" הוא שתוצאות הצילום שנעשה במקום מגלות שאין נזק מבני (טפו, טפו, טפו. בכפוך ל-"אישור" של MRI).
    בוקר כבר לא יחזור לשחק העונה (נשארו לסאנס 3 משחקים),
    אבל אם מה שמסתמן נכון, אז זו לא פציעה שיש לה השלכות כלשהן על העונה הבאה.
    .
    תודה, עמית.

  6. תודה על הסיקור!
    תמונת הפלייאוף במערב ממשיכה להסתבך, ״תענוג״.
    אם כי ההפסד של הקליפרס כנראה מקבע אותם בטווח של מקומות 5-6, קשה לי להאמין כעת שיוכלו לעשות יותר או פחות מזה.

  7. אחרי מבט במשחקים שנותרו במערב, זה המצב שנותר:
    1 – גולדן, אין צורך לפרט.
    2 – דנבר: נשארו להם 4 משחקים – פעמיים בלייזרס, יוטה ומינסוטה במשחק סיום עונה, כאשר הם צריכים לנצח 3 כדי להבטיח את המקום ה2 (מובילים ב2 משחקים על יוסטון, כשהרוקטס מחזיקים במאזן 3 – 1 פנימי וב2 על הבלייזרס כשהם מובילים 2-0 אבל נשארו עוד 2 לשחק).
    3 – יוסטון: נשארו ניקס, פיניקס וokc במחזור הסגירה. מאמין שינצחו את כל ה3 אפילו שהפסד לראסלים אפשרי בהחלט (אם לא הם בבעייה מכיוון שהבלייזרס מובילים עליהם 2-1 במאזן הפנימי).
    4 – פורטלנד: לבלייזרס נשאר פעמיים נגד דנבר (שאני מאמין שיגמר בניצחון לקבוצה הביתית בכל מפגש) ומשחק סיום עונה נגד הלייקרס החלשים אותו הם ינצחו בקלות (אם מנצחים הכל המקום ה3 שלהם בעקבות יחס 2-1 לטובתם מול הטילים)
    5 – יוטה: המורמונים מובילים ב2 משחקים על הקליפרס (כאשר המאזן הפנימי הוא 2-0 לטובתם) מה שאומר שמספיק להם לנצח 2 מתוך ה4 הבאים בכדי להבטיח את המקום ה5 (סקרמנט, לייקרס ואז בקטובק קשה של דנבר בבית וקליפרס בחוץ למשחק סיום עונה).
    6 – קליפרס: לאחות הקטנה מל.א יש משחק יתרון על הרעמים ו2 על הטקסנים כאשר נשאר להם משחק נגד האחות הגדולה בבית, לאחריו משחק חוץ קשה אצל האלופה המכהנת ואז משחק סיום עונה לא פשוט בכלל נגד המורמונים מיוטה בבית ( מה שהופך את המיקום ה5 ללא ראלי בכלל מבחינתם).
    7 – אוקלהומה: לרעמים משחק עודף על הספרס הקשוחים אך הספרס מובילים במאזן הפנימי 2-1, מה שאומר שהם עדיין תלויים בעצמם אבל חייבים לנצח את דטרויט ואז מינסוטה (בקטובק בית ואז חוץ) ולאחר מכן את יוסטון ואז מילווקי (שוב בקטובק של בית ואז חוץ), ללא ספק הלוז הקשה ביותר על הנייר מבין כל הקבוצות בקונפרנס (מי לעזאזל קבע להם את הלוז סיום עונה הזה?!?! שני בקטובק בית חוץ ברצף??)
    8 – ספרס: לטקסנים נשאר את הלוז הקל ביותר מבין כל ה8 כאשר יש להם את טיול בוושינגטון ואז קליבלנד (בקטובק שניהם בחוץ) ולאחר מכן את דאלאס בבית למשחק סיום עונה, על אף הבקטובק הם אמורים וצריכים לנצח את כל 3 ולחכות למעידה הצפויה של הרעמים מה שיעלה אותם למקום ה7 ולמפגש פליאוף מעניין מול הנאגטס הצעירים בסיבוב הראשון.
    .
    לסיעום: המצב במערב מסובך בהחלט, כאשר בקצה כל המקומות בין 2-8 עדיין פתוחים ברמה כזאת או אחרת ואין קבוצה שיכולה להרגיש בטוחה במצב שלה, לפי איך שזה נראה כרגע לא נדע את הסדרות הסופיות עד ל2 המחזורים האחרונים כאשר לא מעט מפגשי פיסגה יתרחשו בהם.
    .
    סדרות לדעתי:
    לוחמים ללא (ת)חת (1) – רעמים בלי ברקים (8)
    נגיסי עוף צעירים (2) – אנשי הקרח מטקסס (7)
    טילים לחיבורים (3) – האחות של מל.א (6)
    דיייים לא עובר סיבוב (4) – ספיידרמן והמורמונים (5)

    1. יויו זאת תגובה שיכולה להפוך לפוסט נהדר. זה מצוין.

      1. נזכרתי מאוחר מידי, נראה, אולי בשנה הבאה אני ארים את הכפפה ויעשה משהו דומה רק 10 משחקים לסוף במקום 3

      2. מצטרף! תודה יויו.

    2. מצוין! תודה רבה יויו

  8. עמית הסיקור שלך אחלה כרגיל. תודה!

  9. מעולה
    סימונס שומר את השלשות בתור השפן של הפלייאוף… חכו ותראו
    🙂

  10. סקירה מעולה וכתובה בחן ובכיף לקריאה. הייתי בטוח שהנטס ומיאמי מנצחות. גם הפרש ההפסד הביתי של הקליפרס לא מובן לי לחלוטין.

    1. גם אני חשבתי שמיאמי לוקחת הפעם אבל הסלטיקס היו עקשנים ולא זרקו את המשחק בסוף. כיף שאין יותר משחקים השנה נגד ספולסטרה וחבורתו.

  11. תודה רבה עמית, אחלה סיקור.
    .
    חטפנו קשה מול דנבר. אפשר לטעון שזה עוד פעלול פופוביצ'י להרדמת היריב לפני הסדרה הצפויה בפלייאוף, אבל זה גם משחק שהיה חשוב לנצח אז אני חושש שאנחנו פשוט נכנסנו לעוד דשדוש, מספר שלוש העונה אאל"ט. קבוצה חדשה, אז טבעי שהדברים לא יזרמו חלק, אבל עדיין, זה לא מעיד טובות על ההמשך. נתפלל למעידה של אוקלהומה, אבל אני פסימי

כתיבת תגובה

סגירת תפריט