סיקור משחקי יום שלישי / עידו גילרי ודובי עופר

היום, ה-20 למרץ, אנו מציינים 62 להיווסדו של אוהד הניקס המפורסם והמגניב ביותר ever, ספייק לי. מי שלא מכיר את ספייק לי, מוזמן להתבייש בעצמו כמה שניות, ולהמשיך בקריאה. לאלו שמכירים את ספייק רק דרך נוכחותו בשורה הראשונה ב-MSG של הניקס, ראוי שתדעו שהבנאדם הוא לא רק אוהד ניקס שרוף שהפך את העימותים עם רג'י מילר לסמל מסחרי, אלא גם אחד היוצרים המוערכים באגף סרטי המחאה. כיוצר שהעביר חלק ניכר מחייו בברוקלין השחורה, האלימה ובעיקר המרתקת, תיאר ספייק לי את החיים בשכונה הניו יורקית בצורה אותנטית כמו שאף אחד אחר לא יכול. בצירוף מקרים משמח, אנחנו מציינים השנה שלושה עשורים בדיוק ליציאתו של "do the right thing" הנפלא, שמספר את סיפורו של יום לוהט במיוחד בברוקלין של האייטיז, ובמרכזו הפיצרייה של סאל ואינספור הדמויות הנעות סביבה. איטלקים, אסייתים, לבנים, שחורים, כולם שם, בתוך האינפרנו התוסס, שהולך ומתחמם בהדרגה, למרות ניסיונות הצינון הנואשים, עד לפיצוץ הבלתי נמנע. ספייק לי בעצמו שם, בתור מוקי נער השליחויות, ולצידו דני איילו, ג'יאנקרלו אספוזיטו המוכר כגאס משובר שורות, ג'ון טורטורו הנפלא, ואפילו סמואל ג'קסון הגדול בתפקיד שדרן הרדיו השכונתי, המכריז בעיקר על החום. האקדמיה לקולנוע לא העניקה לספייק לי אוסקר על הסרט, למרבה הצער. אולי הוא יתנחם בציון לשבח ממני הקטון.

בקטע הבא לוקח מוקי את פינו, בנו של סאל, לשיחה על גזענות, הערצה וכדורסל, ולמה בעיני האיטלקי מג'יק ופרינס הם שחורים, אבל לא באמת שחורים. זה מתחיל בשיח על אייקונים וממשיך ברצף מונולוגים קצרים ונפלאים ששמים על השולחן ומטיחים ישר לפרצוף את האופן שבו השחור, הלבן, הצהוב, המקומי, המהגר וסמואל ג'קסון תופסים אחד את השני. בלי צנזורה ובלי עריכה. אל תתחילו לקרוא כדורסל לפני שתצפו.

שארלוט הורנטס (39-31) 114 – פילדלפיה 76' (25-46) 118

הסיקסרס הגיעו לשארלוט ללא ג'ואל אמביד וללא ספסל מלבד טיילר אניס, ובחמישייה בחרו להעלות את אמיר ג'ונסון, שלא תרם למאמץ הקבוצתי הרבה מעבר לסנטר לא מכוון לראש של קיד גילכריסט. לשמחתם של האורחים היה שם עבורם את ג'יי ג'יי רדיק עם חמש שלשות ו-21 נקודות במחצית הראשונה, ומנגד קמבה ווקר עם בעיית עבירות מוקדמת והופעה מינימלית במחצית הראשונה.

ההורנטס עדיין הצליחו לשמור על פיגור מינימלי במחצית, שנסגרה ב-59-62 לטובת האורחים, ואפילו לעלות ליתרון חמש, 82-87, דקה ורבע לסיום הרבע השלישי.

הרבע האחרון המשיך להיות צמוד, עד 18 שניות לסיום, כשג'ימי באטלר מוצא את אניס על הקשת, וזה עולה ונועץ את הסכין במקום אליו הוא מיועד, 111-115. מכאן המארחים כבר לא מתאוששים, ובסיום 114-118 לטובת הסיקסרס, שסופרים ניצחון חמישי ברצף ומתבצרים היטב במקום השלישי במזרח.

את הצד האורח הוביל סימונס עם 28, ולא הרחק מאחוריו רדיק שסיים עם 27 אחרי אותה מחצית ראשונה. 10 ריב' ו-8 אס' הוסיף הצלף הוותיק, יחד עם 14-7 מחוץ לקשת. הג'יי ג'יי מתעורר בדיוק בזמן לפלייאוף. באטלר עם 23 והאריס 22 השלימו רביעייה מובילה חזקה, כשמהספסל עולה טיילר אניס כנציג המחליפים עם 14. חוץ ממנו תרמו הצופים מהצד אפס עגול בתחום הנקודות.

אצל ההורנטס לאמב עלה מהספסל עם 26 ו-10 ריבאונדים, כשמשלים אותו קמבה עם 21. קמינסקי ובייקון עלו מהספסל עם 14 ו-13 בהתאמה, וחוץ מהם שממה ושיממון. ההורנטס משכשכים באזורי הלימבו שמחוץ לפלייאוף וללוטרי.

אטלנטה הוקס (48-24) 105 – יוסטון רוקטס (26-45) 121

קבוצה נוספת מהמקום השלישי, הפעם במערב, הגיעה להתארח אצל מזרחית חסרת שאיפות, וכאן המשחק התעלה בדיוק למצופה. דווקא במחצית הראשונה יכלו המארחים לטפח ציפיות, מול בצורת של הרוקטס מעבר לקשת. 21-4 קלעו האורחים משלוש בשני הרבעים הראשונים, ועדיין סיימו ביתרון שש, 47-53. ברבע השלישי חזרו המארחים מאטלנטה לתמונה לכמה רגעים, עד ששש וחצי דקות לסיום הרבע, ביתרון 61-62 לטובתו, דייק כריס פול בשלשה ונתן את האות. כעבור ארבע דקות הוסיף דנואל האוס שלישייה משלו, וקבע 67-81. ההמשך היה דומה, כשלמעט חמש השלשות של וינס פאקינג קרטר הבלתי נגמר נשארו כל הגלויות שנשלחו הביתה ריקות.

בסיום 105-121 לטובת הרוקטס, שפנו היישר למשרדי הטאבו, לרשום את המקום השלישי במערב על שמם.

בצד המנצח זה היה כרגיל ג'יימס הארדן עם 31 נק', 10 אס' ו-8 ריב', כשמחרים מחזיקים אחריו קאפלה בעוד משחק מצוין עם 26 ו-11 ריב'. האוס עלה מהספסל היטב עם 11-6 מחוץ לקשת, בדרך ל-19 נק', כשפול עם 13 ו-11 אס' וגורדון עם 12 משלימים את הנדרש. הרוקטס ניצחו 12 מ-13 האחרונים, ונראים מוכנים לחלוטין לשלב המכריע של העונה.

את המארחים הוביל טריי יאנג בעוד הופעת רוקי מצוינת עם 21 ו-12 אס', לצד 7 איבודים. קולינס עם עוד דאבל דאבל, הפעם 20 ו-10 ריב', ופרינס עם 16 נתנו תקוות להמשך. וינס קרטר, כבר אמרנו, ממשיך לרדוף אחרי המקום החמישי בין קלעי השלשות בהיסטוריה, שם נמצא ג'ייסון טרי, והפעם תרם חמש כאלה למאזנו. לא יצאה הודעת פרישה מטעמו.

מילווקי באקס (18-53) 115 – לוס אנג'לס לייקרס (40-31) 101

הלייקרס הגיעו למילווקי ללא לברון, ללא אינגרם, ללא בול וללא תוחלת. הבאקס מצידם נתנו לאורחים האומללים הנחת ילדים והשביתו את היווני האיום בתואנת קרסול. בהיעדרו, עלו הלייקרס בפתיחה ליתרון 4, ואז נפלו למינוס 11 בסיום הרבע הראשון, 24-35. הם עוד הצליחו לחזור ולהשוות לקראת המחצית, אבל ארבע וחצי דקות בתוך הרבע השלישי, אחרי שלשה של רונדו שצמצמה ל-73-78, החליטו הבאקס שהגיע הזמן להפסיק לשחק עם הילדים, פתחו מבערים ויצאו לריצה.

מידלטון בשלשה מדאון אנדר פתח את הרצף, ודקה וחצי לסיום הרבע חתם קונטון בדאנק ריצת 3-21 תוך שש דקות. 76-99, גיים אובר. עד הסיום זה היה הרבה צמצום נזקים והגדלת סטטיסטיקות, ונסגר ב-14 סולידי לטובת מובילת הליגה, 101-115.

בהיעדרו של אנטטקומפו, הוביל את המנצחים מידלטון עם 30, 10 ריב' ו-5 אס', כשלצידו לופז עם 28 ומירוטיץ' עם 23. בלדסו עשה הכל עם 14 נק', 8 ריב', 7 אס' ו-4 חטיפות.

בצד האומלל של הדברים קולדוול פופ עלה מהספסל חזק וברור עם 35, כולל 14-8 מצוינים מחוץ לקשת. 17 של קוזמה ו-13 של רונדו ובולוק היו כל מה שהצליחו הלייקרס להציע בתוספת.

מינסוטה טיברוולבס (39-32) 107 – גולדן סטייט ווריירס (22-48) 117

הווריורס שעסוקים בנוסטלגיה וניקוי האבק מאנדרו בוגוט הזכירו לפרקים נשכחות אבל לא התקשו מול הטימברוולבס שאיבדו זה מכבר את תקוות הפלייאוף הקלושות שלהם.

המארחים דווקא פתחו חזק ועלו ל-9-22 באמצע הרבע הראשון אבל כאן בוגוט ירד לנוח והטוסטר התחמם עם 10 נקודות שסגרו כמעט את כל ההפרש כשהספלאש השני דואג להוריד את הלוחמים להפסקה בין הרבעים ביתרון 27-30. הרבע השני היה כולו של השבדי יונאס ג'רבקו שקלע 14 נקודות כולל 3 שלשות ועזר לווריורס להגדיל את הפער עד 47-59.

הוולבס חזרו מההפסקה נחושים וניצלו את חזרתו של בוגוט למגרש כדי לצמצם את הפער במהירות ואוקוגי השווה על 61-61 פחות מארבע דקות לתוך הרבע השלישי. זה די הרגיז את סטף שהתחיל להשתולל וקלע 22 נקודות עד סוף הרבע שאפשר לווריורס לברוח מחדש ולהוליך בבטחה 75-91. קליי הגדיל את הפער ל-20 הפרש בתחילת הרבע הרביעי ונתן את האות לפתיחת הגארבג' טיים.

בווריורס שסיימו עם 39 אסיסטים ב-43 סלי שדה קרי להט עם 36 נקודות כולל 8 מ-14 מחוץ לקשת. הספלאש השני רשם 28 נקודות ודוראנט לקח הפעם תפקיד משני עם 17 נקודות ו-9 אסיסטים. ג'רבקו הבליח ל-18 נקודות מהספסל.

בוולבס קארל-אנתוני טאונס סיים עם 26 נקודות ו-21 ריבאונדים כשאנדרו וויגינס תורם 20 נקודות (אבל רק 1 מ-8 לשלוש) עם 8 ריבאונדים ו-6 אסיסטים. ג'וש אוקוגי הוסיף 19 נקודות ודריו סאריץ' 13.

סקרמנטו קינגס (36-34) 121 – ברוקלין נטס (36-37) 123

זה היה אמור להיות המשחק המרתק של הלילה בין שתי קבוצות צעירות ומפתיעות אבל הקינגס ברחו ברבע הראשון ושלטו במשחק. בריחה ברבע השלישי הגדילה את ההפרש ל-72-100 ובתחילת הרבע הרביעי התוצאה עמדה על 78-103 לקינגס כשאפילו בבלוג החי כבר התחילו לקפל את הדגלים. רק ששכחו לספר לדיאנג'לו ראסל.

הרכז של הנטס נותן עונת קריירה והוא החליט לא לוותר על המשחק. ראסל גם קיבל עזרה כשהוליס-ג'פרסון התחיל את הקאמבק עם 9 נקודות רובן ממסירות של ראסל. מכאן דיאנג'לו לקח פיקוד ו-10 נקודות שלו עזרו להוריד ל-97-107 שבע דקות לסיום. לאחר שלשה של דאדלי ראסל קלע 16 נקודות רצופות עבור הנטס שעזרו להוריד עד ל-118-119 לקינגס דקה וחצי לסיום.

אסיסט של ראסל לשלשה של דאדלי נתן לנטס את היתרון ובמצב שוויון 121-121 הנטס יצאו להתקפה אחרונה:

אחד הקאמבקים הגדולים בתולדות הליגה הושלם כשראסל מסיים את הרבע הרביעי עם 27 נקודות ו-4 אסיסטים, 9 נקודות יותר ממה שקלעו כל שחקני הקינגס יחד.

בנטס ראסל כאמור סיים משחק ענק עם שיא קריירה של 44 נקודות לצד 12 אסיסטים ו-4 חטיפות. רונדה הוליס-ג'פרסון הוסיף 14 נקודות וג'ארט אלן 13 עם 7 ריבאונדים.

לקינגס שסיימו רבע אחרון של 5 מ-22 מהשדה לצד 7 איבודים, דארון פוקס רשם 27 נקודות ו-9 אסיסטים כשמרווין באגלי ממשיך להראות שיפור מתמיד עם 28 נקודות ו-7 ריבאונדים. האריסון בארנס סיים עם 17 נקודות ו-7 ריבאונדים ונמניה בייליצה תרם 14 ו-10 כדורים חוזרים.

לוס אנג'לס קליפרס (30-42) 115 – אינדיאנה פייסרס (28-44) 109

עוד משחק מעניין בין שתי קבוצות שמתעלות על הציפיות. הקליפרס לקחו פיקוד ברבע הראשון והכריחו את הפייסרס שהגיעו לחלק השני של באק-טו-באק לרדוף. הפייסרס אכן רדפו אבל לא הצליחו להגיע. ג'וזף הצליח להוריד עד ל-47-45 אבל גלינארי בשתי שלשות דאג לתת למארחים מרווח ביטחון של 49-55 לפני ההפסקה.

המגמה נמשכה גם ברבע השלישי עד שהכניסה של לו וויליאמס ומונטרז הארל עזרה לקליפרס להגדיל את הפער ל-75-92 בתחילת הרבע הרביעי. הפייסרס עדיין לא נשברו וצמצמו בהדרגה עד 109-112 חצי דקה לסיום. הקליפרס שמו את הכדור בידיים של בברלי שלא איכזב וסגר את המשחק:

את הקליפרס הוביל דנילו גלינארי עם 24 נקודות כשמונטרז הארל מסיים עם 20 נקודות ו-12 ריבאונדים. שי גילגוס אלכסנדר הוסיף 17 נקודות.

אצל הפייסרס הייתה זו כרגיל תצוגה קבוצתית אותה הובילו טייריק אוונס ובויאן בוגדנוביץ' עם 19 נקודות כל אחד. דאק מקדרמוט קלע 17 נקודות ודומנטס סאבוניס נתן תצוגת אולאראונד של 13 נקודות, 16 ריבאונדים ו-6 אסיסטים.

 

פיטר האמיל הוא אחד היוצרים והמבצעים הגדולים, המיוחדים והמקוריים שפעלו ופועלים עדיין. van der graaff generator שלו היא להקה מופלאה שאולי עוד נשמע בעתיד, אבל היום אני מביא לכם דווקא קטע מאלבום שהוא של האמיל סוליקו.

"over" הנפלא יצא ב-1977 ועוסק בפרידה, בלב שבור, באהובה בוגדנית ובחיים שאחריה. האמיל חד, חכם, ציני ועוקצני בצורה כל כך יפהפייה ומוכשרת, שלפעמים אתה אומר לעצמך וואלה, אולי שווה להיפרד רק כדי שהמיטב ייצא מהמקומות האפלוליים בהם הוא מסתתר. Alice מדבר על הפרידה אחרי שבע שנים והוא חזק ועצוב ואובד עצות. Crying Wolf מזהיר אותנו לא לנפנף בבדידות, ובכלל לא להישאר לבד. אם יש לכם כמה דקות, תקשיבו להם. כמה פעמים כבר יוצא לכם לפגוש כישרון כמו פיטר האמיל?

דובי

אנטומולוג, אגרונום, עובד סוציאלי ומטפל. גר בערד עם בת זוג + 3 ילדים, כלבה, וחיות.

לפוסט הזה יש 58 תגובות

  1. עידו
    עניתי לך בסיכום של יום ב
    אתה מוזמן לקרוא ולהגיב.

    1. למה בדיוק? לזה שאתה לפחות חושב מחוץ לקופסא?
      ברשותך אני אלך לאבחן את עצמי עכשיו

  2. ראיתי את פיטר האמיל בקולנוע דן ז"ל לפני כ 35 שנה.
    1984, איזו שנה 🙂

  3. דיאנגלו כבר אולסטאר. שחקן נפלא וקלאץ אמיתי.
    רק שלא יתקלקל.

  4. עוד הפסד לא ייאמן של הקינגס.
    בתוך סקרמנטו החדשה והמלהיבה עדיין מקנן הגן ההרסני, הישן והלוזרי. חייבים להיפטר ממנו כדי שהקבוצה תבריא באמת.
    בדיוק אותו דבר כמו פילדלפיה, וברט בראון. מאמן הטנקינג חייב ללכת. עד אז לא יעזור כל הפרוסס ואוסף השחקנים המדהים.

  5. תודה על הסיקור הכיפי!
    שתי תוצאות תיקו בכדורסל לא זכורות לי מאז ימי תנחום כהן מינץ..

    1. תודה, לא יודע מה עובר עלי (אני כנראה צריך לחשוב מחוץ לקופסא).

  6. נפלא חברים תודה רבה

  7. תודה על הסיקור הנהדר דובי!
    הרגת אותי עם הלייקרס – שהגיעו ללא לברון, לחא אינדרם, ללא וללא תחלית 😅
    סך הכל לילה כמעט נטול דרמות, כשראסל בעצם גונב את ההצגה עם הקאמבק המטורף מול הקינגס..

  8. תודה רבה.
    היום, ה20 למרץ, אנו מציינים 62 להיווסדו של אוהד הניקס המפורסם והמגניב ביותר ever-הייתי בטוח שמדברים על דובי אבל אז שמתי לב על הגיל 🙂
    בכל זאת בשבילי אוהד הניקס המפורסם והמגניב ביותר זה דובי.
    אין דבר יותר מתסכל ומעצבן לראות את פליטי הלייקרס מככבים ,כל כך מעצבן,ראסל,רנדל ואפילו לופז.איזה עצבים!!!

  9. אחלה סיקור.
    וואו ראסל, איזו יכולת אישית, נכנס לזון והפך בלתי עציר (עדיין מפתיע שנתנו לו להרים שלשות אחרי חילוף בלי להסתער עליו). מדהים אילו נכסים הלייקרס נתנו עבור כלום: ראסל, רנדל, קלארקסון, נאנס, לופז, זובאק.
    מסכים עם מתח המוח מעלי וכבר טענתי זאת בעבר – הטנקינג משחית, זה נכנס לאופי וקשה להיפטר מזה, פילי יצטרכו להתגבר על זה בדרך למעלה, הקינגס והסאנס סובלים מזה כל אחת בדרכה, והלייקרס עלולים לשקוע לתוך זה גם כן. לא עוברים ביום אחד ממקום 12 למקום 1 בקונפרנס, זה לוקח זמן, צריך להתרגל לאוויר הפסגות.

    1. במקרה של הקינגס זה שנה שניה ברציפות שהם לא באמת עושים טנקינג. הם פשוט עדיין לא מספיק טובים, אז סימפל אז דטטטתתתת.

      1. אתה צודק, לכן אמרתי כל אחת בדרכה, הקינגס סובלים ממנטליות של מפסידנות כפי שתאר זאת המנתח מעלי. אחרי כל כך הרבה שנים בתחתית, הם לא מאמינים בעצמם וביכולת שלהם לנצח (גם את הטובות ביותר, הקריסה הקבועה מול ג"ס, למשל). מקווה שזה לא ישתרש כי הקבוצה מאוד מלהיבה ועם הרבה מאוד כישרון. תאכלס – מותר אפילו להתאכזב קצת מכך שבשלב לא ממש מאוחר יצאו מהמירוץ לפלייאוף במערב שבהחלט היו בו הזדמנויות השנה – יוטה, קליפרס, לייקרס, ואפילו דשדושים מצדן של אוק' סיטי, יוסטון ו-ס"א. כשאתה מסתכל על הסגלים, במיוחד אחרי העזיבה של האריס, האם הקינגס נופלים כל כך מהקליפרס או יוטה (קבוצות עם מסורת פלייאוף עכשווית) – עד כדי 7 משחקים פיגור כשנותרו עוד למעלה מעשרה משחקים לעונה?

  10. תודה רבה דובי וגיא, אחלה סיקור.
    .
    לילה נטול הפתעות.
    .
    מה שלא הורג מחשל – הקינגס ילמדו וישתפרו בעונה הבאה.
    .
    יוסטון לא מפסיקים לנצח. אין לי כח לסדרה מולם בפלייאוף… לדעתי יעצרו רק אחרי עוד סדרה לפנתיאון מול הלוחמים.

    1. גיא, הוא הבוקר נח מהבק-טו-בק שלו.
      ככה עושים את זה?

      1. כן, בדיוק

      2. מסכן גיא, בק-טו-בק כל שבוע – הוא, לא יוכל להמשיך כך לאורך זמן.

        (הכל ברוח טובה כמובן)

      3. ידעתי שמדובר באוהד סאנס חרוץ וידען. הטלתי מטבע ויצא גיא
        😉
        תודה רבה עידו.

      4. טוב, שקלתי להתייעץ עם ה-OCD, איך להגיב. מהר מאוד זה הפך מהתייעצות להשתלטות עוינת.
        .
        נא להשים לב לדגשים:
        .
        "גיא?
        הוא הבוקר נח מהבק-טו-בק שלו."
        .
        "מסכן גיא. בק-טו-בק כל שבוע –
        הוא, לאורך זמן לא יוכל להמשיך כך."
        .
        רק מאנו פגע נכון על הפעם הראשונה.
        .
        (זהו. נרגע ה-OCD)
        יום טוב, חברים.

    2. שים לב שזה לא רק יוסטון שלא מפסיקים לנצח, גם הקבוצה שלך לא מפסיקה לנצח ואני ממש לא שש לקראת מפגש סיבוב ראשון מולכם.
      גם הקליפרס לא מפסיקים לנצח לאחרונה.
      המערבית היחידה שקצת נבלמה לאחרונה זאת אוקלהומה, לאור שילוב של הפציעה של ג׳ןרג׳, ההרחקה של ראס ולו״ז קשה.
      וגם אותם לא אשמח לקבל בסיבוב הראשון. בעצם אין אף קבוצה שהיא אופציה נוחה השנה, הדבר היחידי שיוסטון צריכים להמשיך ולהתמקד בו זה בהבטחת יתרון הביתיות, כי הם ודאי יזדקקו לו, ללא תלות בזהות היריבה.

      1. מסכים לגמרי. אם היינו צבאות, הייתי מציע הפסקת אש בלתי מוגבלת, אבל היות שבכדורסל עסקינן הרי שלא נרצה לבטל סדרות ומשחקים. נראה לי שהפתרון, כמו לא מעט מקרים בהיסטוריה הוא להתאגד ולפנות נגד אויב משותף וחלש, ובהקשר שלנו להכריז על מהפכת פלייאוף של מערב נגד המזרח. יש להם שלוש וחצי קבוצות חזקות ולהערכתי ננצח.

  11. תודה דובי ועידו. פינת התרבות פשוט קלאסיקה. זה שוד שספייק לי לא קיבל אוסקר על do the right thing. ראסל היה מדהים נגד סאק. קשה לי להבין את המאמנים בנבא שלא מצליחים לעצור מומנטום של שחקן שנכנס לכזה קצב. איבוד 25 הפרש ברבע והפסד זה שערוריה ומעיד על רף שבירה נמוך יותר מים המלח. פילי – שארלוט היה יותר צמוד מהתיאור וההורנטס כמעט השוו ב 116 עם פלואוטר in and out של לאנה שהיה גדול.

    1. עוול בכל שנה אחרת, אבל לא באוסקר 90'.
      את התסריט המקורי הוא הפסיד ל ללכת שבי אחריו האגדי, כמו גם כשהארי פגש את סאלי…
      בשחקן המשנה דנזל וושינגטון בגלורי לקח על חשבון דני איילו, ודן אקרויד מהנהג של מיס דייזי.
      זאת הייתה גם השנה של כף רגלי השמאלית הענק עם דניאל דיי לואיס, של מגנוליות מפלדה עם קסט אגדי, ושל נולד בארבעה ביולי.
      אפשר להרכיב מרתון צפייה לשבת רק מהמועמדויות של אותה שנה.

      1. לגמרי

      2. תגיד לי בבקשה שגיגלת את זה לפני שכתבת ולא פריטי מידע ששמורים בשגרה במוחך…
        בבקשה תגיד, גם אם זה לא נכון.

        1. מודה שהצצתי בשליפים… המוח שלי מאחסן רק פרטי מטופלים בני עשור ומעלה

  12. מרווין הבאגלי הוא הדמות הטראגית של המשחק קינגס נטס.נתן משחק מצויין. בחמש שניות האחרונות איבד את הכדור ואחרי שהכדור עבר לנטס עשו עליו תסל. זו בדיוק התקופה הטובה בטיים טייבל של צעירי הקינגס לשכר לימוד.

  13. הולי שיט ג'פרסון!
    מה זה הקאמבק הזה של הנטס?
    סיקור נדיר ואחלה פינת תרבות.
    תודה חברים!

  14. סיקור מצוין חברים תודה

  15. איזה סרט אדיר, "עשה את הדבר הנכון".
    ה-"דטרויט 04" של הקולנוע. בלי כוכבים ענקיים, אבל עם קאסט שחקנים נהדר. דני איילו, ספייק לי, ג'ון טרטורו, וגאס פריג.
    .
    תענוג, להקשיב על הבוקר ל-"אליס" של האמיל. אם הייתי עורך מוזיקלי, הייתי מחליף את crying wolf בטים הארדן.
    .
    https://www.youtube.com/watch?v=EhO2Hi9jQD4
    .
    למרות שאין קשר (שאני מכיר) בין ה-2, זה מרגיש כאילו "להיאחז בחלום" הוא האב הרוחני של "אליס".
    .
    גם כדורסל היה הלילה.
    בעיקר דמעות, מצדם של אוהדי הלייקרס (איך שהלייקרס משחקים. איך שדאנג'לו ראסל משחק)
    שזו, דרך אגב, עוד סיבה טובה ל- . . .?How Can We Hang On to a Dream
    .
    תודה, חברים.

    1. שמע ידידי, מוזיקה יכולה להיכנס גם בימי שלישי בבוקר… נשמע שהחברים כאן מעריכים תרבות טובה.
      הביצוע של הארדין באמת נפלא ומתאים לאליס. מצד שני, לו היה תלוי בי, הייתי מכניס את over כולו, עם ניתוחים ופרשנות. בטוח היה יותר מעניין מחלק ממשחקי הלילה.

    2. ואם כבר זמן פנוי ומה עושים בו, מוסיף דגש להמלצה על do the right thing. בעיניי אחד מסרטי המחאה, האווירה, האנטרופולוגיה, המה שאתה רוצה המושלמים.
      הדמויות של רדיו רחים, של מוקי, סאל, פינו, טינה, המאיור… החום הלוהט של ברוקלין שמוקרן לך מהמסך ישר לפרצוף ולא משנה כמה פותחים שם את המים באמצע הרחוב… הציטוטים!
      לא סופר כמה פעמים ציטטנו את give me twen'y d batteries ואת yo, put some extra muzzarella on this motherfucker and shit! של רדיו רחים, וכמה פעמים ניסינו לעשות בלי טעויות את החלק של פינו, שמודה שהעתקתי,
      You gold teeth, gold chain wearing, fried chicken and biscuit eating, monkey, ape, baboon, big thigh, fast running, high jumping, spear chucking, three-hundred-sixty-degree basketball dunking, titsun, spade, mulignan. Take your fucking pizza piece and go the fuck back to Africa…
      מחזיר אותי עשורים אחורה, לתיכון עמל בנהריה.

      1. דובי תודה על הסיקור. אני בהלם שלא הכניסו לך את זה עדיין כאן ,אז בתור אוהד ניקס מסור תהנה???
        https://youtu.be/Ap0DZFyF9d0
        (קרדיט לשלהבת ששם את זה המעורב הבוקר של מנחם)

        1. ענק!
          הניקס זה לפעמים כל כך הפועל ת"א, קבוצה סירחון עם הנהלת נפל והאוהדים הכי שווים בליגה.

          1. כאוהד הפועל ת"א לא נותר לי אלא להסכים.
            כאוהד לייקרס לא נותר לי אלא להתנחם בכך שהניקס קיימים ותמיד יכול להיות יותר גרוע.

    3. האם ראית אותו אי פעם בהופעה?

      1. לא, לא יצא לי.

  16. תודה על הסיקור ועל ההמלצה, הסרט כבר מחכה לערב פנוי שיגיע בתקווה מתישהו.

  17. סיקור אדיר חבר'ה.
    וספייק לי ופיטר האמיל באותו סיקור? זה לא יכול להיות יותר טוב מזה.

  18. אדיר

  19. בענין סקרמנטו והפסד מיתרון של 25 נק' בתחילת הרבע הרביעי.
    לדעתי זה חוסר מקצועיות בלתי נסלח של צוות האימון. זה הרי אסון מתגלגל. ההפרש לא יורד בבת אחת. תחילה זה -20 אח"כ – 15 -10 -5 ועל המאמן מוטלת החובה שזה לא יקרה. תחליף שחקנים תחליף שמירות, קח 3 פסקי זמן,. אם אני בעל הבית בקבוצה הזאת ורואה עובד שלי, המאמן , שאני נותן לו 5 מיליון דולר לעונה, עושה לי השמדת ערך כזאת מזעזעת, אני מפטר אותו או לפחות קונס אותו בחצי מיליון דולר.
    הרבע הזה היה מחזה מעורר השראה מצד ברוקלין, ומשפיל וכואב אם אתה אוהד סקרמנטו.

    1. נכון שהניהול של ייגר גם הלילה ובהרבה משחקים אחרים( מי אמר וושינגטון ולא קבל…)
      לוקה בחסר, עדיין מדובר בקבוצה בבניה והוא עושה עבודה נהדרת השנה, מטעויות לומדים לא פחות מאשר מ הצלחות ומהמשחק בוושינגטון עד סוף השנה זה הזמן של הצעירים להתגלח על המשחק וכמה שיותר.., סיוכוי אמיתי לפלייאוף כבר לא קיים כשבוע וחצי וזה ההזמן להצליח לטעות וללמוד ולהתקדם משניהם.

      1. וסתם לידע כללי.. לדעתי לקינגס יש פוטנציאל בנייה גבוהה בהרבה מזה של הנטס והמאורע הזה בכלל לא ישפיע לעתיד אולי במעט לנטס שמשחקת במזרח ותכנס כנראה לפלייאוף וזה מהרבה סיבות.
        ותצרף לזה שלקינגס בסוף השנה יהיה המון כסף מתחת לתקרת השכר גם אחרי שלקחו תחוזה הגרוע של בארנס.

        1. לזכותך ייאמר, התעקשת על הפוטנציאל של הקינגס מתחילת העונה, ואפילו הכרחת אותי להודות…

  20. איזה סיקור מופלא. גם הקטע של הכדורסל.
    תודה דובי, עשית לי את היום (ועוד חטפתי קנס של 7,500 ₪ על ברקסים ורדיאטור ברכב, אז בכלל תבין איזו השפעה חיובית יש לסיקורים שלך).

    1. דינגו מיי מן, זאת תגובה מהסוג שעושה את ההתעוררות המוקדמת וכל שעות ההשקעה שוות.
      תודה רבה!

  21. העובדה ש-do the right thing לא זכה באוסקר, אפילו לא היה מועמד לפרסים החשובים, היא אחת החרפות הגזעניות הגדולות של הוליווד.
    להשוות בינו לבין כל הסרטים האחרים ביחד, זה כמו מייקל ג'ורדן ורודני הוד. סרטי ליקוק תחת, להסיע את מיס דייזי, נולד בארבעה ביולי, כף רגלי השמאלית, סתם קשקושים סכריניים צפויים, מול ה-סרט ה-מהפכני של התקופה, ומאותה תקופה.
    זה סרט חלוצי, באמירה החברתית, הפוליטית, נחשב לתחילת הקולנוע השחור החדש, מבריק סינמטית, השוו אותו למהפכה של הגל החדש הצרפתי, צומת מוזיקלי עצום עם פאבליק אנמי וההמנון שלהם, מנבא את העתיד הקודר באמריקה, וקודם כל, פשוט סרט אדיר, מבריק, חוויה מטלטלת.
    באמת בושה גדולה.

    1. אני האחרון לשפוט סרטים זה מול זה, על אחת כמה וכמה כשבצד אחד עומד ספייק לי שלי

    2. טוב שלא נסחפת… עם כל הכבוד לחשיבות של הסרט, הוא לא מפעים ומרגש אותך כמו חלקים מסויימים במיס דייזי או ארבעה ביולי. מה לעשות – גם להימצאות של כוכבים יש משמעות. קרוז ופרימן כריזמתיים בערך פי 30 מספייק לי.

      1. במיס דייזי היה לי הכבוד להיות מנוער על ידי מישהו אחרי שינה עמוקה מלווה בנחירות רמות.

  22. 1. תודה לדובי ולעידו על סקירה נהדרת. ספייק לי הוא לא סתם אוהד. הוא חלק מהקבוצה. טס איתם למשחקי חוץ. אני לא בטוח אבל הייתי מתערב שבמטוס שלהם.
    2. קפלה נראה לי שהשמין (או 'הוסיף משקל'), דבר שיעזור לו.
    3. כתבתם "זה היה אמור להיות המשחק המרתק של הלילה בין שתי קבוצות צעירות ומפתיעות" ואח"כ המשכתם שכאילו לא היה, והאמת היא שכן היה.

  23. תודה על הסיקור של משחקי ליל אמש.
    תרומתי הצנועה לענייני המוזיקה בפוסט היא שיר פרידה עצוב של רנדי ניומן שנקרא:
    Bad News From Home בהופעה שלו בניו יורק בשנת 2006. אדם מבוגר שמלווה את עצמו בפסנתר ודואב על כך שזוגתו עזבה.
    https://www.youtube.com/watch?v=SVzzMOuYoIs&feature=related

    דרך אגב, גם ברשותי מצוי הדיסק המופתי של פיטר המיל והשיר Alice תמיד עושה צמרמורת.

    1. לרנדי ניומן שמורה אצלי פינה חמה על short people המקסים והמשעשע. מעבר לכך, כמובן, שהוא יוצר נהדר.

  24. סיקור מעולה ומשחקים פצצה
    🙂

  25. סיקור יוצא מן הכלל והתוספת של סרטון על קולנוע שלא ידעתי דבר אודותיו מעצים את איכות הסיקור.
    שאפו גדול ותודה על הרחבת האופקים מעבר לכדור העגול

    1. שמע, זה סרט חובה. חובה.

  26. כיף לראות אותך פה, דובי. פחדתי שלא יצא לי לקרוא אותך יותר.
    גם אתה בסדר, עידו.
    .
    ספייק לי הוציא השנה את BlacKkKlansman שהביא לו את האוסקר היחיד שלו עד כה. כחלק מהסרט, טופר גרייס, ההוא שהכי מגיע לו אגרוף ממופע שנות ה-70, היה צריך להיכנס לדמותו האמיתית של האיש שממש ממש מגיע לו אגרוף – המכשף העליון של ה-KKK דייוויד דיוק. טופר גרייס נכנס בצורה רצינית לדמות של העמוד הזה שכל כלבי השכונה משתינים עליו רק בצורת אדם, חקר עליו וראה כל מה שיכול היה עליו. אז איך הוא נרגע בסוף היום מלהיות מברשת אסלה אנושית (לפחות זה לבן…)? כתרפיה, הוא הצמיד את עצמו לדיאטה של פרילוגיה נוראית וערך את סרטי ההוביט לסרט קצר של שעתיים. אתם יודעים שהתפקיד דרש ממנו הרבה אם לצפות ב-CGI איום ונורא בסדרת סרטים ארוכה וחסרת כיף הייתה רגע השיא של היום שלו.
    מה שאני מנסה להגיד… מי מכם שחשף עצמו למשחק של מילווקי – לייקרס, אני משתתף בצערך.

    1. לא הבנתי, חלק מהחוזה היה לצפות בסרטי ההוביט, או שהוא עשה את זה וולונטרית?
      במקרה הראשון הוא חייב לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג. במקרה השני שיירשם לקסטת הפקירים הקרובה למקום מגוריו

כתיבת תגובה

סגירת תפריט