מעורב הופס ליום ששי / מנחם לס

1. ככה ווסטברוק הופיע למשחק נגד פורטלנד (בג'קט נסק"אר)

2. ישנם שלא יאהבו קטע זה (אשך אמרנו?), אבל ללברון ישנן נקודות חמות בלב. זה הכל עבור המדיה? אולי. אבל אני רוצה הוכחות שזה לא בא מהלב!

הסל ששבר את סך הנקודות של מייקל!

 

מה שאני אוהב אצל לברון היא העובדה שהוא תמיד העריץ את מייקל, תמיד חלם להיות כמוהו, ותמיד אמר שעד שלא יוכח אחרת, מייקל הוא ה-G.O.A.T.

כשהוא וחבריו בבית ספר העממי היו מהלכים בחבורות ברחובות אקרון, אוהיו, הם היו מזמרים את ה-JINGLE הידוע http://www.songlyrics.com/teknoe/i-wanna-be-like-mike-lyrics/

עם המילים – –

That he is me

You’ve got to see that’s how I dream to be

I dream I move, I dream I groove

Like Mike

If I could Be Like Mike

שניים וכמעט שלושה דורות אחרי לברון שבר את שיא הנקודות של מייקל, כשהוא לובש את מספרו של מייקל ג'ורדן, 23, המספר שלברון אמר ש"הוא המספר היחיד הנותן לי השראה".

הוא שבר את שיאו ביום הגרוע ביותר לקבוצתו הלייקרס, שהפסידה לדנבר, הפסד שכנראה חיסל כל תקווה שללייקרס עדיין היתה לעשות את הפלייאוף. לכן שבירת סך הנקודות של מייקל בקושי עשה את חדשות הערב בספורט.

לברון עשה את שלו כשהוא קולע 31 נקודות.

כשלברון נשאל להרגשתו הערב כששבר את שיאו של מייקל, הוא נחנק מהתרגשות משך עשר שניות תמימות לפני שהצליח לארגן את מחשבותיו לתשובה.

לבסוף הוא אמר:

 

“I don’t know man. A lot of stuff that I’ve done in my career, this ranks right up there at the top with winning a championship,” James said. “For a kid from Akron, Ohio that needed inspiration and needed some type of positive influence, MJ was that guy for me.

“I watched him from afar, wanted to be like MJ, wanted to shoot fadeaways like MJ, wanted to stick my tongue out on dunks like MJ, wanted to wear my sneakers like MJ. I wanted kids to look up to me at some point like MJ. It’s crazy to be honest. It’s beyond crazy.”

הוא אמר גם שלפגוש את מייקל לראשונה במחנה הקיץ של MJ היה עבורו 'כמו לפגוש את אלוהים'

אבל הוא חזר להיות לברון כשאמר "לשבור את שיאו של MJ הוא חשוב במיוחד עבורי כי אני 'PASS FIRST' GUY ולכן כששחקן שחושב על מסירה שובר שיא נקודות זה יותר מיוחד"

בבבבווווו….לללל…שיטטטט!!!

הוא גם היה צריך הרבה יותר משחקים ויותר שנות משחק לעשות זאת, כי ממוצעיו של מייקל למשחק גם בעונה הרגילה וגם בפלייאוף הם גבוהים יותר.

והוא – מייקל – זקוק גם לשתי ידיים לענוד את כל טבעותיו.

אבל – סך הכל, או 'ALL-IN-ALL', כפי שאומרים החברים הרדניקים שלי מגרינוויל, – לברון היה בסדר ב'ערב השבירה'.

הנה הסל שאיתו עבר לברון את מייק:

 

3. "THANK YOU MAGIC! THANK YOU MAGIC!" – קריאת הקרב החדשה בנטס!

 

 

ראסל ד'אנג'לו היה שוב גיבור הנצחון על הקאבס. אוהדי הנטס רוצים שמג'יק – בקצה השני של היבשת – יידע כמה הם מעריכים את מעשיו.

הם החלו בקריאת העידוד החדשה כל פעם כשראסל על הקו, או קובר עוד שלשה.

18,000 צופים פורצים במקהלה "תודה לך מג'יק! תודה לך מג'יק!" והקריאה כה מחרישה שאולי באמת היא הגיעה עד הצד השני.

ראסל נהנה מ-BREAKOUT YEAR עם 20.6 נק' ו-6.8 אס' למשחק, והוא-הוא הגורם מספר 1 שהנטס עומדים לעשות את הפלייאוף לראשונה זה שנים.

 

הטרייד של ראסל היה אחד הצעדים הראשונים שמג'יק עשה כשהוא הפך לבוס של הבסקטבול אופריישיונס של הלייקרס. מה שמרגיז הוא שהוא עשה את מעשהו בהתבססות על שמועות ולא עיניו. מיד כשהוא הגיע לעמדה הקובעת כמעט הכל בלייקרס הוא טען שהוא מחפש "יותר מנהיגות משיש לנו עכשיו בעמדת ה-PG". כמובן שהוא התכוון לראסל כשהוא מביט קדימה לעבר ללונזו בול, שהוא, אולי, הכל (מלבד בעל ג'אמפ) אבל בוודאי לא מנהיג. לונזו הוא השתקן הביישן בכל מערב קליפורניה. מה הפלא? אביו גנב לו את כל המילים.

אם יום אחד מג'יק ייבחר לאחד המנהלים הגרועים בליגה ב-30 השנים האחרונות, 'מעשה ראסל' יהווה גורם רציני בבחירה.

4. שלשום בלילה: מה שקורה בלייקרס היורדת מדחי אל דחי

לא שאני יודע מה זה "דחי" ואני בטוח ש-90% מהגולשים אף הם לא יודעים. הם יודעים כמוני שכל הניבון כולו מבטא נפילה מטה (ללא מנצח כי בימי התנ"ך – או מתי שלא חי לו  הראשון לדבר על 'דחי' – לא היו מצנחים).

אבל  הלייקרס מפסידים על הפארקט, על הספסל, ועל יציעי האוהדים.

מרק ג'קסון אנליסט הטיווי היה זה שהבחין שראז'ון רונדו היה כל כך PISSED-OFF על קבוצתו ומאמנו שצורת המחי שלו (היי,היום גם דחי וגם מחי, ואולי עוד מעט ייצא לי גם לדבר על לחי) היתה לעזוב את הספסל ולהתיישב במושב ריק שבוודאי ישיבה עליו עולה איזה $2,500 למשחק.

 

מעניין אם לוק וולטון יעניש אותו על כך. או לברון. או מג'יק…(ממש עתה הודיעו שאין עונש!)

נאאאא…הם כולם פוחדים מראז'ון שהוא עארס עם קבלות. הם בוודאי שיחקו אותה 'לא ראינו לא שמענו'.

5. שלשום בלילה: חברי קבוצתו לשעבר של לברון מברכים אותו בצורה משעשעת על שעבר את מייקל בחיצים…

"אילו רק היה מוסר לנו קצת יותר השיא לא היה נשבר עד 2021…"

 

 

6. שלשום בלילה: לא משנה מה האשך אומר, כל הכבוד ללברון. יש לבנאדם גם נקודות חיוביות מאד וחוש הומור!

לברון כתב על הסניקרס מסר למייקל בערב שהוא שבר שיאו: "זה הכל הסניקרס!" (של ג'ורדן!)

 

7. שלשום בלילה: על זה מוציאים את גיבסון? ('כאילו' מרפק לעבר דריימונד)

 

8. היכן הם היום? אלכס אינגליש – בחמישיית 'האנדרייטד שלי של כל הזמנים'

אלכס אינגליש – יליד 1954 – הוא אחד השחקנים הטובים ביותר מדרום קרולינה, שם נולד בבירה קולומביה, והיה אול-אמריקן באונ' דרום קרולינה אותה סיים עם תואר בתיאטרון ואומנות.

הקבוצה בה בילה את רוב שנותיו היתה דנבר, שם עשה התקפת מחץ על שיאי נבא (החזיק ב-31 שיאי נבא). הוא סיים 16 שנות משחק כסמול פורוורד ופאור פורוורד בנבא מ-1978 ופרש ב-1992 אחרי ששיחק ב-4 קבוצות (רוב השנים בדנבר) וסיים עם ממוצע קריירה של 21.5 נק' ו-5.5 ריב' כשסך נקודותיו הוא 25,617 נק', וכך הוא חבר בקלאב המיוחד ביותר של "25,000 POINTS CLUB". הוא הגיע פעמיים לגמר המערב, וניבחר לאול סטאר 8 פעמים. ב-1997 הוא ניבחר להיכל התהילה.

ב-2001 שימש שנתיים כעוזר מאמן בסיקסרס ואז מ-2004 עד 2011 הוא היה עוזר מאמן ואחראי על התפתחות שחקנים בטורונטו. הוא שימש כעוזר מאמן גם בסקרמנטו קינגס.

אבל אהבתו האמיתית עוד כשהיה ילד היתה הבמה, והכלי האהוב עליו היה המיקרופון. הוא שימש כ'איש הצבע' של הטיווי באולפני SPORTS UNITED ו-SEC.

משך כל שנותיו כעוזר מאמן הוא פזל לבמה. ב-1987 היה לו חלק בסרט Amazing Grace and Chuck כשהוא משחק כוכב כדורסל מהבוסטון סלטיקס. הוא השתתף בסידרת הטיווי Midnight Caller ובסרט Eddie הוא היה מאמן הקאבס. הוא שיחק גם בסרט "THE PREMIER".

הדבר האחרון ששמעתי עליו הוא שהוא משתתף בתיאטרון הקיץ של הנדרסונוויל בצפון קרולינה, ומשך העונה מאמן (או עוזר מאמן) בקבוצת ה-'G' של ההאוקס.

9. כיצד הם נראו כצעירים: שאקיל אוניל כפרשמן בתיכון (כיתה ט', בן 15)

10. סתם למזכרת: המשחק הגדול ההוא הראשון בגמר המערב בין שאקיל לחאכים ב-1995:

11. שלשום: ביסון מתקיף SNOWMOBILES בפארק ילוסטון

 

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 42 תגובות

  1. מעורב מעולה
    ====
    הביזון לא אלבינו
    ==
    לפלופ תמיד יספר על הקבוצה ובעצם ידאג לעצמו
    ==
    תודה רבה דוק

  2. דחי, מקורו בתהילים –
    "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים",
    ופירושו "מכשול" או "כישלון".
    .
    מכשול, וכישלון, אלו 2 מילים שונות –
    האחת מתארת סיבה, והשנייה,
    תוצאה.
    המילה "דחי", בביטוי "מדחי לדחי, היא מתארת מכשול שמישהו נדחף לתוכו –
    לא בשונה מהלייקרס שנתנו לקלאצ' לדחוף אותם מדחי (הפציעה של לברון) לדחי (פרשת דייויס).
    .
    תודה על המעורב, מנחם.

    1. הפסוק מצוטט בצורה כל כך משובשת…

    2. תודה. התגעגעתי לשעורי הבוקר שלך!

    3. "דחי" זה 'נפילה' או 'מעידה' (=stumbling). הצורה באה מהפועל דח"ה שבתנ"ך משמעותו 'נפל' או 'כשל'. תראה למשל בתהילים לו 13: "שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן// דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם" – "דחו" בא בתקבולת כנגד נפלו.
      מה שמבלבל בפסוק שצטטת הוא, אולי, המילה "הלא": "כִּי הִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת הֲלֹא רַגְלַי מִדֶּחִי// לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים". הפסוק מורכב משני איברים, האיבר הראשון הוא תקבולת חסרה: 'הצלת את נפשי ממוות וגם [הצלת] את רגלי מנפילה'. האיבר השני ממוקם באופן כיאסטי לאיבר הראשון: מאחר שלא נפלתי אני יכול *להתהלך* לפני אלהים; ומאחר שאינני מת אני נמצא *באור החיים*.

  3. תודה מנחם. בסדרה ההיא ב-95 האקים השועל העביר את שאק הצעיר חונכות בריאה, פלייאוף שהחלום היה בו בשיאו.

    1. אסף,
      אתה צודק ב-100%!

  4. תודה רבה מנחם אלכס אינגליש היה שחקן שחקן אני זוכר שכתבת על משחקיו בזמן אמת בעיתונים השונים ואתה צודק הוא לא הוערך מספיק .

    לברון זה ציון דרך נחמד אבל הבכי וההתרגשות מגוחיכים בעיני .
    ראשית זה כולה מספר .
    שנית זה לא שהוא נהיה מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים כולה עלה מקום לרביעי.
    ולכן נדמה שיש כאן מסר שהוא רצה להעביר ….כאילו עקפתי את מייקל .
    אז כמה דברים
    1. אולי בנקודות לא בטבעות
    2. מי שתמיד אחרון יוכל לעבור את הראשון משום כך שיש לו את הידיעה מה הראשון עשה .

    3. והכי חשוב .לדעתי תחרותית לברון גמר בטח ככינור ראשון וגם אם במקרה ייקח עוד אליפות בל.א זו תהיה אליפות כמו זו של שאק במיאמי על גבו של הכוכב אז היה זה וייד.
    ולכן רוב הסיכויים שמה שנראה מלברון בל.א זה המרדף אחרי קארים לתואר מלך הסלים של הליגה בכל הזמנים .
    בהחלט מכובד אך מעיד בעיני הרבה מאד על הקריירה של לברון .
    המון כישרון והרבה התעסקות בטפל.
    הטפל בעיני זה רצף של 9 גמרים במזרח .
    העיקר הם הטבעות
    אמנם יש 3
    אבל
    א. זה לא 6 של מייקל ולא 5 של קובי
    ב. 2 הושגו כמו דוראנט כאשר ברח לקבוצת חלומות .
    בשורה התחתונה טבעת גדולה אחת וגם היא הושגה כשפתו בסלו .
    איפה אני מדרג אותו ?
    ביכולות ובכישרון הוא הכי טוב מאז מייקל .
    ובכל זאת בחמישייה שלי
    מיום הייתי רואה כדורסל
    ישחקו
    מג'יק ,מייקל לארי דאנקן והאקים לפניו.

    1. לולא שאקיל אין סיכוי שמיאמי היתה לוקחת אליפות. לכל קבוצה אלופה יש לפחות 2-3 כוכבים. שאקיל לבד לא היה לוקח אליפות, ברור שוויד שותף בכיר. אבל מי כן לוקח אליפות לבד?
      לגבי הדירוג של לברון.חוץ מהשחקנים שציינת יש את צמברלין, קארים, שאקיל, קובי, ברקלי ואפשר עם קצת מאמץ למצוא עוד העולים על לברון.
      ברקלי היה לוקח את פילי שנה אחרי שנה לפלייאוף למרות שהייתה לו עזרה מועטה. לברון מסתדר רק בסופר טים.

      1. לא מאמין שאני מגן פה על לברון. אבל לברון מסתדר רק בסופר טים? כמו הסופר טים של קליבלנד 2007 שהדיחה את הפיסטונס? או כמו הסופר טים שהדיחה את הרפטורס והסלטיקס והגיעה לגמר שנה שעברה?
        אולי התכוונת למשהו אחר….

        1. מה שנכון לדבי לברון – נכון!

    2. אינגליש הבחר בדרטפט 76' שממנו יצאו גם דאנטלי שגם הוא היה ס"מ קלעי משובח אך לא מרחוק (ושניהם לא זכו בתואר), פאריש ודניס ג'ונסון ששיתפו פעולה בסלטיקס של בירד וזכו בשתי אליפויות.

      1. *נבחר בדראפט

      2. גם דנטלי בחמישיית האנדרייטד!

    3. תודה אהרון. הזכרון שלך מדהים

  5. תודה מנחם!

    הלייקרס מנוהלים כמו ועד שכונה מסוכסך. העיקר להאשים רק את וולטון. רשלן הוא זה שכאלת המזל נחה על כתפו הוא מתלונן שכבד לו ומגרש אותה. כמה שנים שמבטיחים לנו שג'יני באס היא סוג של מנהלת על שרק אחיה ג'ים היה המכשול. ג'יני באס הייתה מקבלת את לברון no matter what. אבל היא החליטה שמג'יק ג'ונסון האיש שמאז פרש כמעט כל משפט שני שיצא מפיו היה איך לומר, לא מחדד מחשבה. האיש שהיסטוריית חשבון הטוויטר שלו מראה שיכולת זיהוי טלנטים שלו היא מאוד בעייתית הוא האר. סי ביופורד שלה. וקשה לי להאמין שהאיש שלא הצליח לנהל או לשלוט במשא ומתן פשוט על טאלנט שרצה לשחק אצלו וחטף בית ספר מריץ' פול הצעיר הוא אכן איש עסקים ממולח שבנה אימפריה ב10 אצבעות ולא איש עם מספיק תאי מוח כדי להעסיק איש או צוות צללים שמקבל עבורו החלטות.
    .
    למרות שמחלקת הסקאוטים של הלייקרס מצויינת מג'יק הרס כל חלקה טובה בכך שזרק עבודה של צוותי פיתוח שלמים לפח בכך שנפטר בשנה קלנדארית אחת מדיאנג'לו ראסל, ג'וליוס רנדל, זובאץ' ואפילו הסנטר המוכשר של הויזארדס תומאס בריאנט. הוא החתים ותרנים לשנה אחת כשכל מה שהיה צריך זה כמה חלקים בסיסיים במקומם. אם אתם לא יודעים על מה אני מדבר תסתכלו על המילווקי באקס. תסתכלו על יוטה. אחרי כל המהלכים אנחנו במצב בו אנטוני דיוויס שנוטה לפציעות כנראה יוטרד לקבוצה אחרת, קוואי או שישאר בטורונטו או שיגיע ליריבה העירונית, דוראנט גם אם יחליט בדקה ה90 כנראה ידלג על הלייקרס וכך גם קליי שרוצה להישאר במפרץ ופול ג'ורג' כבר זיכרון רחוק. אז האם הצמד בראדלי ביל ולברון בן ה-35 מספיקים כדי להשתלט על הליגה?

    1. כל מילה בסלע

    2. תחילת העונה, כשהעשן של הטריידים התפזר וסביב לברון בנו את היחדת וטרנים / הד קייס, וזה אחרי השחרור של ד'יאנג'לו (היה הגיוני בזמנו כשהמניות של לונזו היו גבוהות), והשחרור הלא מובן של רנדל, זה הרגיש כמו לראות שלשה מטורפת בלי קשר למשחק שאתה אומר על השחקן איזה מטומטמם, ואז כשזה נכנס הוא גאון. אז זהו שהוא מטומטם.
      מסתבר שבהנהלה של הלייקרס לא הייתה שום מחשבה סביב בניית הקבוצה חוץ מלשים את הקלפים על טרייד או שניים במהלך העונה עם דגש על אנטוני דיוויס.
      מה שעוד יותר מוזר זה שלברון אכל את הבלוף הזה ובזבז שנה על הבדיחה הזאת שנקראת לייקרס 2018-2019.

      1. !!!

    3. מעניין מה הצוות הדמיקולו הזה מכין לנו בקיץ הקרוב..

    4. ג'ון,תענוג לקרוא את התגובות המנומקות שלך

  6. אחלה מעורב
    יש לי פינה חמה בלב ללברון. הוא קצת מסכן בעייני עם כל ההשתדלות שלו. לא שאני דואג לו או משהו אבל אני מצליח לראות את הילד שבפנים. הוא לא כולו פוזה…. רק 99%
    והשלג מסביב לביזון לבקן לגמרי
    🙂

    1. גם לי הוא נראה לפעמים כילד, שזקוק לליטופים. היתה לו ילדות לא קלה

  7. תודה מנחם.
    1. ווסטבריק התחיל להכניס כמה זריקות לאחרונה, וזה יעלה לאוקלהומה ביוקר.
    הזמן היחיד שהקבוצה הזאת נראתה מאיימת זה כשהוא היה על הקרשים, עד כדי כך שפחד לזרוק, ומסר כל כדור.
    עכשיו הוא שוב מרגיש על הסוס, והנה שוב הוא יחרב אותם כרגיל עם זריקות מפגרות, הקפאת שחקני המשנה, איבודים, וחוסר קצב טוטאלי בגלל איי-קיו כדורסלני 0.
    2. צריך להבין שללברון יש כנראה הפרעת אישיות נרקיסיסטית, ולקרוא את הדברים שהוא אומר בין השורות עקב כך.
    כשהוא אמר "cleveland! this is for you!" הוא בעצם אמר בתוך תוכו, גם אם לא במודעות גמורה, "lebron, this is for you!"
    משום שהוא רצה להיזכר בתור "זה ששב הביתה" והעניק לעירו את הדבר הנכסף מכל, ומשום שברגע שהשלים את זה, חש שהוא יכול כבר להגיד על עצמו בפה מלא שהוא ה-goat.
    קליבלנד מעניינת לו את התחת והוא זנח אותה פעמיים לאנחות, נטש את הספינה כשהחלה לטבוע עבור משהו שייתן לו יותר, ואם כבר מבטו עליה הוא של מלך על נתיניו הכפריים העניים.
    .
    לכן, כשהוא מדבר על מייקל בהערצה, בתוך תוכו זה משרת את המנגנון הנרקיסיסטי.
    נרקיסיסט צריך מישהו להעריץ, להפוך אותו לאידיאה מושלמת, אליה הוא ישאף להידמות.
    בשביל לברון זה מייקל.
    בשלב מסוים הנרקיסיסט ינסה להאפיל על דמות זו, ולהיהפך לאידיאה בעיניי עצמו.
    וזה מה שהוא תמיד חתר אליו, וביצע שלב אחר שלב, גם אם זה לא מתיישב בדיוק עם המציאות.
    כי זה צורך שלו.
    https://youtu.be/LINW7EcDgqc?t=2m35s
    אז כל ההצגה הזאת של לברון (בשבילו זו אינה הצגה כמובן), נועדה בעצם לנפח ולנפח את הישגו האישי בזה שעבר אותו בנקודות ולהאדיר את עצמו.
    הכיתוב על הנעל? בדיוק זה.
    "תודה לך מייקל שנתתי לי את הבסיס להאפיל עליך ולהיות הגדול מכולם".
    על הנעל.
    מתחתיו.
    עם הכתר בסוף.
    מה מייקל היה אומר על זה?
    https://www.youtube.com/watch?v=hxQS66bygHI

    1. אשך לעתים השנאה קצת גורמת לך להגזים בעיניי…
      לפחות בקשר לסעיף 2 בלי לברון קליבלנד לא הייתה לוקחת טבעת לעולם! נכון הוא עזב פעמיים (הפעם השנייה ממש לא הייתה נטישה ) ונכון שהמעבר ללייקרס לדעתי יותר חושב על היום שאחרי, בכלל לברון חושב על היום שאחרי מהרבה בחינות אבל למחוק לגמרי את ההישגים שלו זו הגזמה.

      1. אין לתגובה שלך שום קשר למה שכתבתי.
        הצעתי ניתוח פסיכולוגי של לברון, הנותן הסבר לפעולותיו ואמרותיו, במיוחד ביחד לג'ורדן (בתגובה לנקודות של מנחם).
        לא דיברתי בכלל על הישגים שלו.
        הדבר היחיד שהתייחסתי אליו זה התגובה שלו להישג הסטטיסטי של לעבור את מייקל בנקודות, והבאתי את יחסו ההפוך של מייקל לאותה סוגיה.

    2. שישנו. לו צורך "להיות הכי טוב" הוא בברור צורך של ילד שגדל ללא אב. זה כאילו הוא "לא היה טוב מספיק" ולכן האב עזב ועתה הזמן להוכיח שהוא הטוב ביותר. זוהי בעייה מוכרת מאד בפסיכולוגיה של ילדים
      גם אני סבלתי מצורך זה. באוניברסיטה רציתי תמיד הערכה של 9 או 10 מהסטודנטים כש-4 גרם לי מרה שחורה. בכדורגל לא שקטתי עד שקבוצתי לקחה את אליפות המכללות בכדורגל, ובכתיבה תמיד היה לי צורך שיכתבו כגנה אני טוב.
      'הצורך' הזה עבר לי לחלוטין. כל מה שאני רוצה עכשיו זה לשבת על כסא נוח על שפת הים במיאמי ביץ' ולהסתכל על טוסיקים לטיניים.
      אבל כמובן שמבעיות כאלה לא ניפטרים לחלוטין. אני מרגיש גאווה גדולה עם האתר למשל.
      גם ללברון זה יעבור אבל הצורך 'להיות הכי טוב' עדיין קיים אצלו, ללא ספק

    3. לגבי מבנה האישיות של לברון אני מניח שתצטרך להכיר אותו יותר כדי לאבחן. מהנראה לנו דרך עין הטלוויזיה אין לו סימנים בולטים המעידים על מבנה אישיות נרקיסיסטית. הוא אדם תחרותי. זאת בדיוק הסיבה שהוא מתפרנס מספורט תחרותי. הרצון לקבל מהסביבה הערכה באופן רציף אכן מקושר לעיתים קרובות לחסכי האהבת הורים בילדות, כמו שציין מנחם. אולם לא מעט אנשים מתמודדים עם הבעיה( דוגמא מוכרת, שוב רק מעיני המצלמה. כריסטיאנו רונאלדו ). הרחקת לכת עד לאבחון אישיות נרקיסיסטית מצביעה לדעתי על הסתכלות טיפה לא אובייקטיבית על הבן אדם שהוא

  8. חחח נראה לי שהביזון יותר משחק איתם 🙂

  9. אני לא לא מסכים עם האשך, אבל עדיין ראיון מרגש, ואני כן מאמין שמייקל היווה השראה גם ללברון וגם לאחרים, ושגם לברון מהווה דוגמא לילדים כמעט אבודים באמריקה, ועל כך כל הכבוד לשניהם.
    .
    תודה רבה מנחם אחלה מעורב.

    1. מתרשם כמוך
      היווה לו השראה, ולברון הנער הגיע לליגה ועבר אותו בנקודות (סמלי)
      ההתרגשות מובנת
      ההשראה – ברור, שניהם השראה, כמובן שג'ורדן זה לא לבני 20 ומטה 🙂
      בשבילם זה כמו שאנחנו מכירים את צ'מברליין בערך

  10. שיאים לא חשובים, לא שלעצמם, מה שחשוב זו הקריירה. גם מי שלא אוהב את לברון כמוני, לא יכול שלא להעריך את מה שהוא השיג על הפרקט. לגבי כל השאר, זה כבר עניין אחר לגמרי.
    תודה על המעורב המעולה

  11. שימו לב לווסטברוק. תמיד חשדתי בו שהוא מנפח את המספרים במיוחד במשחקים שהם בשליטה מוחלטת אז בדקתי את המשחקים האחרונים שלו. בכל שמונת המשחקים האחרונים או שאוק' ניצחו בקושי או שהפסידו ופתאום הטריפל דאבל שלו ווסטברוק נעלם..
    זה אומר שני דברים:
    1. כשמהמשחק לא נמצא בגארבג' טיים ווסטברוק משחק כמו שהוא באמת משחק ואף אחד לא מפנה לו רבאונדים או שהוא מנסה להכריח אסיסטים.
    2. הוא מנסה להתחמק בכוונה מהטריפל דאבלס במשחקי הפסד כדי לשמור על האחוז שלו של טריפל דאבל בניצחונות כדי שאחרי זה כמה פרשנים מטומטמים יצטטו את הנתון הזה כמו קופים

    1. אולי יש/ בזה משהו, דקסטר

  12. לברון משחק השנה בשביל לזכות בשקטין כי הוא יודע שאין ללייקרס אין מה לחפש בפלייאוף.
    הקטע עם המעודדת גם גדול

    https://www.youtube.com/watch?v=tiTuSBs5k4k

  13. אינגליש מאותו דראפט (76') של דאנטלי שכמוהו היה ס"מ קלעי משובח וללא תואר, ושל פאריש ודמיס ג'ונסון ששיתפו פעולה בסלטיקס של בירד וזכו בשתי אליפויות.
    השיג 21.5 נק' ב-50.8% מהשדה ו-83.2% מקו, 5.5 כ"ח, 3.6 אס', 0.9 חט', 0.7 חס' (ו-2.5 אי' מעונתו השנייה כי לפני כן לא חישבו איבודים) כשהוא שיחק 31.9 דק' למשחק ב-1193 מש' ב-15 עונות בעונה הסדירה כשלאחר עונתו הראשונה שבה החמיץ 22 מש', מעונתו השנייה החמיץ רק שנים-עשר מש' ולא יותר מארבעה בעונה מסוימת עם שש עונות מלאות, 4 של 81 מש', שתיים של 80, עונה של 79 ועונה של 78 וסה"כ שיחק 96.7% ממשחקיו האפשריים בעונה הסדירה.
    בתשע עונות רצופות השיג לפחות 23.8 נק' למשחק ובשמונה רצופות מהשנייה מהן לפחות 25 נק'
    בפלייאוף השיג 24.4 נק' ב-50.3% מהשדה ו-86.2% מהקו, 5.5 כ"ח, 4.3 אס', 0.7 חט', 0.5 חס' ו-2.1 אי' ב-35.7 דק' למשחק ב-68 מש' ש-59 מהם בדנבר בתשע עונות רצופות עד העונה הלפני אחרונה ותשעת המש' הראשונים במילווקי בעונתו השנייה.
    ביחס ל-36 דק' בעונה הסדירה השיג 24.2 נק', 6.2 כ"ח 4.1 אס', חטיפה, 0.8 חס' ו-2.7 אי'.
    סגנונו היה אלגנטי ומעודן ונקי בלי להסתמך על כוח לעומת למשל וורת'י וגם וילקינס.

  14. תודה לכולם

  15. תודה על הטור מנחם
    אם ההנהלה של הלייקרס היתה קצת יותר טובה, לברון היה משחק היום עם ראסל, רנדל, קוזמה, זובאץ, בראיינט, אינגרם. זו אמנם לא קבוצה לאליפות, אבל אם הכל בסדר יש להם יתרון ביתיות במערב. אולי הוא חשב שהוא ישפיע הרבה על הניהול כמו שהיה בקליבלנד, אבל בלייקרס זה כנראה יותר מורכב.
    נראה את מי יביאו בקיץ

  16. חיזוקים אפשריים ללברון בקיץ: קיירי, באטלר, קמבה, אולי דייויס
    לקליפרס – אולי קוואי, דייויס (?), קיירי
    יהיה מעניין בל.א. בשנים הקרובות

  17. תודה על המעורב ועל ההמשך של הפינה – היכן הם היום.
    בלאגאן אטומי יש בלייקרס, ואני לא חושב שמג'יק הוא האיש שצריך להיות בראש הפירמידה, אבל מי אני שאחליט.
    עצם זה שרונדו ישב מחוץ לספסל רק מצביעה יותר לכיוון בעיה מערכתית שיש להם.
    עדיף להם להפסיד עד סוף העונה ואולי לזכות בבחירת דראפט גבוהה יותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט