מציאות מדומה / עידו גילרי

האולסטאר הוא הזדמנות מצויינת לקחת הפסקה ולנשום קצת אויר. זו גם הזדמנות טובה להסתכל אחורה ולנסות להבין מה קרה עד עכשיו העונה ולאן פני הליגה מועדות. לפני שנתחיל – דיסקליימר קטן כל מה שאני כותב כאן כבר אמרתי הרבה פעמים בתגובות, אז מי שקורא אותן יכול לדלג הלאה ומי שמדלג עליהן בשוטף כנראה זה הזמן לגלול הלאה לפוסט הבא.

אחד הדברים שנתקלתי בהם פעם אחר פעם בכתבות באתר, בתגובות, וגם בהרבה מקומות אחרים הוא הטענה שהיום כל המשחק הוא אולסטאר אחד גדול. אף אחד לא משחק יותר הגנה וכולם עסוקים באיסוף סטטיסטיקות אסטרונומיות מצד אחד כשמהצד השני הליגה משנה כל הזמן את החוקים לטובת ההתקפה. אם לעשות פארפרזה על חלק מהדברים שנאמרו: הכוכבים היום לא מסוגלים לשמור אפילו על קונוס וממילא השופטים שורקים לעבירות אויר כשמישהו מנסה. אז המטרה שלי כאן היא להסביר למה זה ממש לא המצב.

אולי כדאי אבל דווקא להתחיל מהקייס של המקטר(ג)ים:

  • קבוצה קולעת בממוצע העונה 110.7 נקודות למשחק, 4.4 נקודות למשחק יותר מבעונה שעברה ויותר מ-10 נקודות למשחק מעל מה שקבוצה ממוצעת בליגה קלעה לפני ארבע שנים בלבד. מה זה אם לא אולסטאר?
  • הרייטינג ההתקפי (או במילים אחרות כמה נקודות קבוצה עושה בממוצע כל התקפה) השנה הוא הגבוה ביותר בתולדות הליגה. אז איפה בדיוק כאן ההגנות? מי כאן בדיוק שומר? אפילו לוקה דונצ'יץ אמר שיותר קל לקלוע ב-NBA מאשר באירופה.
  • ג'יימס הארדן עם 31 משחקים רצופים של מעל ל-30 נקודות ו-36.6 נקודות בממוצע למשחק (האחרון לקלוע כל כך הרבה למשחק היה מייקל ג'ורדן עם 37.1 בעונתו השלישית בליגה). כדורסל זה לא חמש על חמש?
  • ראסל ווסטברוק בדרך לעונה שלישית רצוף של ממוצע טריפל דאבל כולל 11 טריפל דאבלים רצופים (שיא היסטורי) ועוד היד נטויה. מה זה אם לא ניפוח סטטיסטיקות?
  • כל ערב יש איזה ג'ורדן קלארקסון שקולע 40+ נקודות (29 שחקנים שונים כבר קלעו מעל 40 נקודות העונה במשחק אחד לפחות). אמרנו כבר אולסטאר? או שחזרנו לשנות ה-60?
  • בקיץ הליגה העבירה הנחיות לשופטים להקפיד באכיפת עבירות הרחק מהכדור. מה זה אם לא נסיון ברור למנוע מקבוצות לשחק הגנה ולעודד התקפה? אנחנו רואים הרבה יותר פאולים נשרקים והשחקנים יודעים שכבר לא משתלם לשחק הגנה. הנה ג'בארי פארקר אפילו אמר במפורש שלא משלמים לו כדי לשחק הגנה.

 

מנועים קדימה

נתחיל מהגורם המשמעותי ביותר למה שאנחנו רואים והוא לא קשור לאיך וכמה חזק משחקים הגנה (לפחות לא באופן ישיר). קצב המשחק נמצא בעלייה תלולה העונה. זה לא משהו חדש. כבר כמה שנים שיש לנו מגמת עליה בקצב המשחק אבל העונה הייתה קפיצה חדה של 2.7 פוזשנים למשחק לקבוצה. אם רק לפני שש עונות הקצב בליגה עמד על 92 פוזשנים למשחק העונה הוא כבר עומד על 100 עגול. זה שינוי מאד משמעותי אם נבחין שבשנים לפני הקצב היה פחות או יותר קבוע. המשמעות של יותר פוזשנים היא מן הסתם יותר זריקות לסל ויותר נקודות כתוצאה מכך.

אני מניח שיש כאלו שיגידו שהקצב גדל בגלל שהשחקנים לא שומרים אבל ההיפך הוא הנכון. מי שהקשיב למאמנים בליגה בשלוש השנים האחרונות שמע איך תחת כל כתב מדיה רענן הם מצהירים ומדברים על כמה חשוב להם לשחק מהר יותר. בין אם זה החשודים המיידים כמו אלווין ג'נטרי או לוק וולטון או מאמנים חדשים שרק הגיעו לקבוצות שלהם השנה כמו לויד פירס או דיוויד פיזדייל. זו כאמור לא תופעה חדשה ויש כבר כאלו מהזרם שכבר איבדו את משרתם כמו ג'ף הורנסק, פרנק ווגל ופרד הוייברג אבל יש גם ותיקים יותר שעולים על הגל כמו נייט מקמילן, בילי דונובן, סקוט ברוקס, או ברט בראון. אבל אתה יודע שמשהו אמיתי קורה כאן כשאתה שומע את אותם הדברים בדיוק מאבירי מסדר הצב הישן כמו דוק ריברס, קווין סניידר, דייב ייגר או ריק קרלייל.

טוב הבנו. כולם רוצים לרוץ מהר, אבל למה? הסיבה היא די פשוטה. אם פעם לקחת זריקה מהירה בתחילת התקפה נחשב לחטא כי אתה לא נותן לקבוצה להגיע לזריקה במשחק מסודר היום חלחלה כבר ההבנה שבמשחק מסודר גם ההגנה מקבלת את הצ'אנס להתארגן. לכן במשחק מעבר הסיכוי שלך לעשות נקודות ביתר קלות עולה. אם פעם שחקן שהיה עולה לשלשה בהתקפת מעבר היה עף לספסל היום הוא מקבל מחיאות כפיים ועידוד מהמאמן.

 

הפינה לשיפוטכם

אני מקווה שיש לפחות מישהו אחד שקפץ מיד ואמר לעצמו שעלייה של 2.7 פוזשנים למשחק אינה יכולה להסביר לבדה קפיצה של 4.4 נקודות למשחק. ובאמת כפי שראינו היעילות ההתקפית היא הגבוהה ביותר בהיסטוריה. כך גם אחוז הקליעה האפקטיבי העומד העונה על 52.4% וגבוה ביותר מ-2% .מי ממה שהיה הממוצע לאורך מספר שנים רק שלוש עונות אחורה.

אני מניח שבנקודה זו רבים יראו זו כהוכחה ניצחת להיעלמותן של ההגנות מהליגה כשראשון הטיעונים הוא "מה כבר ניתן לצפות בליגה בה החוקים כל הזמן משתנים לטובת ההתקפה?"  אז נכון מסוף המילניום הקודם הועברו מספר שינויים שנועדו להקל על שחקני ההתקפה אבל אלו היו לפני הרבה מאד שנים.

העונה לא באמת היו שינויים כאלה. השינוי היחידי הרלבנטי בחוקים היה הורדת שעון ה-24 שניות ל-14 אחרי ריבאונד התקפה. למי שכבר מנסה לעשות את הקישור לעלייה בקצב אני כבר אומר שהייתה לזה השפעה מינורית עד לא קיימת. אז על מה כולם מדברים? בנוסף לשינויי חוקים הליגה מעבירה כל שנה הנחיות או דגשים לשופטים לגבי מה לשים לב אליו בחוקים הקיימים. העונה הדגשים האלו היו על עבירות שמונעות תנועה של שחקני הגנה או התקפה הרחק מהכדור.

מיד עם הפרסום החלה התרעמות כללית על הכיוון שהליגה לוקחת למרות שלא היה מדובר בחקיקת חוקים חדשים אלא באכיפת אלה הקיימים. עוד במשחקי קדם העונה היה נראה שהתרעומת מוצדקת כשהמשרוקיות פעלו בקצב מוגבר וזה נגרר גם אל פתיחת העונה. הבעיה העיקרית היא שכשאומרים למישהו לשים לב למשהו אחד הוא מתחיל לשים לב גם לדברים אחרים כך שהשופטים פתאום שרקו ליותר עבירות גם במקומות בהם לא קיבלו הנחיה מפורשת לתת את הטון.

תופעה דומה הייתה בליגת ה-NFL שם ניתנו לפני מספר שנים דגשים לגבי מגע של שחקני ההגנה עם שחקני ההתקפה שתופסים את הכדורים. בנוסף לעלייה בעבירות בתחום הנ"ל הייתה עלייה רוחבית בכלל העבירות שנשרקו גם במקומות אחרים על המגרש. זה באמת רע למשחק אבל כמו שקרה ב-NFL קורה גם ב-NBA, השופטים והשחקנים למדו להתאים את עצמם והעסק נרגע מעצמו די מהר.

בתרשים מתחת אנחנו יכולים לראות שתי מגמות מאד ברורות: העלייה הרוחבית בתחילת השנה בפאולים הנשרקים (למעט עבירות בזריקה) כמו גם הירידה חזרה לכיוון הממוצע של השנים האחרונות עם התקדמות העונה. העבירות עליהן הושם הדגש נכללות בתוך כל "שאר העבירות"

המגמה נשמרת גם בכל הקשור לזריקות עונשין למרות שדווקא במספר העבירות בזריקה אנחנו לא רואים את המגמה הכללית. הסיבה כנראה קשורה לכך שכמות העבירות ה"נוספת" מביאה את הקבוצות יותר פעמים מעבר לסף הקבוצתי בכל רבע שלאחריו הולכים לעונשין על כל עבירה:

חודשעבירות למשחקזריקות עונשין למשחק
5 שנים אחרונות20.122.9
10/201822.5
24.3
11/201821.623.3
12/201820.822.8
1/201920.5
23.0
2/201920.3
22.9

אז מה אין בעיית שיפוט? ברור שיש בעיות. שריקות אויר תמיד היו וימשיכו להיות כמו גם שחקנים שיודעים לנצל את החוקים לטובתם. כדורסל הוא משחק מאד לא פשוט לשיפוט וטעויות שופטים תמיד היו חלק אינטגרלי מהמשחק. לצערנו אבל זה לא שונה משנות ה-80, ה-90 או כל עשור שלא נבחר. זה בהחלט לא מונע לשחק הגנה.

 

ימי שלישי עם מורי (וגם שאר השבוע)

בסדר, אז הפקטור של השיפוט הוא לא כל כך דרסטי אבל האם זה אומר שלא הפסיקו לשחק הגנה? אם כן אז איך נסביר את העליה המאד ברורה ביעילות ההתקפית ובאחוזי הקליעה בשלוש שנים האחרונות? התשובה נעוצה לא מעט בהצלחה של הרוקטס של השנים האחרונות שגורמת ליותר ויותר שלשות להיות משוגרות. אם נסתכל על קצב זריקת השלשות (או האחוז היחסי של הזריקות לשלוש מסך כל זריקות השדה) נקבל תמונה ברורה:

עונהרייטינג התקפיאחוז קליעה אפקטיביקצב זריקה לשלוש
2014/15105.60.4960.268
2015/16106.40.5020.285
2016/17108.80.5140.316
2017/18108.60.5210.337
2018/19110.00.5240.355

אנחנו רואים שהעליה ברייטיניג ההתקפי קשורה באופן הדוק לאפקט מורי שהביא לעלייה חדה בקצב זריקת השלשות. אם יוסטון יכולה להצליח כשהיא זורקת מעבר לחצי מהזריקות שלשה מבחוץ אז גם קבוצות אחרות רוצות. כך אנחנו רואים איך ההצלחה של מילווקי למשל קשורה הדוקות לעובדה שגם הם העלו את קצב הזריקה לשלוש בכמעט 12% מהעונה שעברה!! (מ29.7% ל-41.5%).

בנקודה הזו כמובן אפשר לומר – טוב נו הקבוצות לא משקיעות מספיק בהגנה כדי לצאת לשלשות והנה זו התוצאה. אבל לא ממש אם נתסכל על האחוזים מחוץ לקשת הם יציבים לאורך עוד מעט 20 שנה כבר סביב ה-35%-36%. העובדה היא שיותר שלשות מעלות את האחוז האפקטיבי מכיוון שבאחוזים כאלו השלשות בלבד שקולות ל52%-54% אפקטיבי. כלומר מה שעומד בליבו של המורי-בול. יותר שלשות= יותר נקודות פר זריקה. למעשה המקום בו יש שינוי באחוזים הוא דווקא בזריקות בתוך הקשת:

עונהאחוזי קליעה ל-2 נקודותאחוזי קליעה ל-3 נקודות
2014/150.4850.350
2015/160.4910.354
2016/170.5030.358
2017/180.5100.362
2018/190.5190.355

אז ייתכן והמקום בו ההגנות מחפפות הוא דווקא מתחת לסל? גם טענות כאלה שמעתי לא מעט העונה. אם זה המצב זה מן הסתם צריך לבוא לידי ביטוי באחוזי הקליעה (או במילים אחרות אם הגנה טובה/רעה לא משפיעה על אחוזי הקליעה אז למה בכלל להשקיע בהגנה?). בוא ניקח תקופה קצת יותר ארוכה בשביל הפרספקטיבה של עשר שנים אחורה ונסתכל על אחוזי הקליעה לפי טווחים. כאן כל מה שעד מטר מהסל יחשב כ"מתחת לסל". בין מטר לשלושה יחשב "סביבת הסל", 3-5 מטר יהיה "מיד-ריינג' קרוב" ו-5 מטר עד לקשת השלוש יהיה "מיד-ריינג' רחוק":

אחד הדברים המעניינים שניתן ללמוד הוא שאין הבדל מהותי בדיוק ברגע שטיפה מתרחקים מהסל. זה קצת מסביר לנו את דעיכת משחק הפוסט אותו אנחנו יכולים לקשר בעיקר לאיזור שקראנו לו "סביבת הסל". זה דורש שחקן מאד דומיננטי שיכול לקלוע באחוזים הגבוהים בהרבה מהממוצע כדי להיות אפקטיבי מהטווח. אז אם אנחנו רואים שאין כמעט שינוי מהותי בקליעה מאף אחד מהטווחים הנ"ל (למעט האיזור מתחת לסל) כנראה שגם אין הדרדרות מהותית בהגנה אבל למה אנחנו רואים כזו עלייה באחוזי הקליעה ל-2 נקודות? התשובה נעוצה שוב במורי-בול. או במאיפה מגיעות הזריקות הנ"ל:

אז בעצם המגמה הכללית של ההתקפות בליגה היא להרוג את המיד-ריינג הרחוק לטובת השלשות מה שמאד מאד מרווח את המשחק ומקשה על ההגנה. בעצם מה שאנחנו מבינים הא ששינוי סגנון ההתקפה בליגה מאד משפיע על איך קבוצות משחקות הגנה ועל כך בחלק הבא.

 

שום דבר אישי

אחרי כל זה, מה בעצם במה שראינו גורם להרגשה ש"אין הגנה"?

יש כאן מספר גורמים.

  1. כשיש הרבה מאד התקפות של משחק מעבר ההגנה באמת לא מאורגנת והזריקה נלקחת על ידי השחקן הראשון או השני שחוצה את קו החצי. זה בהחלט לא נותן ל"שחק הגנה" כמו שאנחנו רגילים לחשוב עליה בלהיות צמודים לשחקן למשך זמן ארוך.
  2. הסיטואציה החדשה בה חלק עצום מהזריקות מגיע מחוץ לקשת משנה את כל הקונספט ההגנתי. זה קצת מתחבר לדברים שדונצ'יץ' אמר לגבי ההרגשה שקל יותר לעשות נקודות ב-NBA לעומת אירופה. הוא התייחס לגודל המגרש אבל ההבדל הזה הוא מינורי לעומת המרחק של קשת השלוש. כי זה גורם למשחק להיות הרבה יותר מרווח לעומת אירופה.
  3. הריווח גורם לכך שיש גם יותר סלים קלים מתחת לסל. למרות שראינו שאין עלייה בתדירות הזריקות מהאיזור, יש עלייה באחוזי הקליעה – כלומר יותר זריקות פנויות מתחת לסל.

נתמקד כעת בלנסות להבין את הנקודה השניה. התפיסה ה"קלאסית" של שמירה טובה היא שחקן שנשאר צמוד למתקיף שמולו ומונע ממנו תנועה חופשית לעבר הסל ללא ביצוע עבירה. תכונות כאלה היו ועדיין מאד חשובות לשמירה אבל הן מתבססות על יכולת אישית באחד על אחד. זה היה מאד רלבנטי בעשורים קודמים כאשר המשחק היה יותר צפוף ואז מגן היה יכול גם לשמור צמוד על השחקן שלו כשהוא בקרבת הסל וגם לעזור במידת הצורך על שחקן אחר. זה היה אפקטיבי כי המשחק התנהל ברובו על שטח קטן יותר קרוב יותר לסל. הקונספציה הייתה קודם כל לסגור את הצבע כששחקנים היו הרבה יותר חופשיים לזרוק מבחוץ מתוך חשיבה ש"בשלשות לא ינצחו אותנו".

מהרגע שהמוריבול השתלט כעיקרון התקפי גם החשיבה ההגנתית הייתה חייבת להשתנות. מגנים חייבים לכסות הרבה יותר שטח ומהלכי פיק אנד-רול מתחילים הרבה יותר גבוה ורחוק מהסל. זה משאיר שטח עצום מאחור. כששחקנים אחרים באים לכסות אותו זה משאיר שחקני התקפה חופשיים על קשת השלוש.

תסתכלו כמה גבוה הפיק -אנד-רול בין הארדן לקאפלה וכמה שטח פתוח הוא משאיר אחריו בגלל ששאר המגינים אינם יכולים לעזוב את הקלעים של הרוקטס.  כמובן שלא כל מהלך כזה יתחיל כל כך גבוה אבל רבים מהם מתחילים סביב קשת השלוש בעוד שבעבר הם היו קורים בערך מטר פנימה.

אבל לא רק מהלכים שמתחילים בחסימה יוצרים בעיות. אם נסתכל על ההתקפה של מילווקי העונה היא מגלה בדיוק את הדילמה של ההגנות בליגה. הבאקס משתמשים ביכולות האחד על אחד של יאניס ומקיפים אותו בשחקנים שזורקים מרחוק. אם ההגנה נשארת עם הקלעים זה מה שקורה:

ברגע שההגנה מתכווצת עליו הוא משחרר כדור לאחד מאלה על הקשת:

 

או אותו עיקרון כשהוא משחק בפוסט:

 

טוב, אז לא לכל קבוצה יש פריק או לברון או דוראנט אבל נראה לי שהנקודה הכללית ברורה. השמיכה של ההגנה קצרה מדי מכדי לכסות את כל האופציות שיש להתקפה בעידן שלנו באחד על אחד. לכן קבוצות נדרשות ליישם רעיונות אחרים כדי להתמודד.

אחד הקונספטים שנכנס מאד חזק בשנים האחרונות הוא חילופים אוטומטים בהגנה. החלוצים בתחום היו הווריורס שהראו שברגע שיש לך שחקנים מספיק מהירים ואתלטים אז המחיר שביצירת מיסמאץ' כתוצאה מחילוף הוא פחות גבוה מהנסיון לעבור כל הזמן דרך חסימות. אם נרצה זו דרך לשחק הגנה אזורית בצורה קצת יותר מודרנית.

הבעיה בשיטה הזו שהיא תלויה הרבה פחות ביכולת האישית של כל שחקן ושחקן בשמירה אחד על אחד ויותר בתיאום והתקשורת בין השחקנים כמו גם האינסטינקטים שלהם בתזמון החילופים. כמובן שזו לא המצאה חדשה אבל מעט מאד קבוצות מחליפות באופן אוטומטי בתדירות שבה הווריורס עושים זאת ואין כמעט קבוצה היום שאין להם ברפרטואר ההגנתי חילופים.

אבל אפילו הקבוצות שאינן מחליפות כמעט כלל, כמו הבאקס למשל, תלויות יותר מתמיד בתיאום הקבוצתי לצרכי הגנה. גם אם אין חילוף מתוכנן לסיטואציות ספציפיות לקבוצות יהיה "מרשם" להתמודד איתן שיצריך תיאום מדויק בין השחקנים. בין אם זה ה-ICE המפורסם כדי למנוע את האמצע בפיק אנד רול או כל דאבל טים הכי פשוט ברגע שאין תיאום הגנתי הקבוצה השנייה תנצל זאת לנקודות קלות כי תמיד ימצא שחקן פנוי מחוץ לקשת או מישהו שחותך לכיוון הסל.

ברגע שיש חוסר תיאום אנחנו פתאום רואים קריסה הגנתית ואז ישר מתגנבת ההרגשה –"זהו בימינו כבר לא משחקים הגנה". אותו עיקרון תקף לגבי שחקן שפתאום נמצא במקום שאנחנו לא רגילים כמו גבוה שיוצא קדימה מדי ולא נשאר מתחת לסל מה שמאפשר פתאום לשחקן חותך לעשות נקודות. בהרבה מקרים האחריות היא לאו דווקא שלו כי הוא בסך הכל מבצע את התכנון ההגנתי הקבוצתי.

גם בעבר תיאום קבוצתי היה חלק משמעותי בהגנה אבל היה משקל הרבה יותר גבוה לשמירה האישית במיוחד בתקופת האיזו של סוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. מהבחינה הזו היכולת האישית של כל שחקן בשמירה אחד על אחד הפכה למשנית ביחס ליכולת של הקבוצה לשחק כיחידה מתואמת בהגנה. מהסיבה הזו אנחנו רואים קבוצות שחוות תנודות מאד חזקות ביכולת ההגנתית שלהן משנה לשנה אפילו ללא שינויים גדולים בסגל. לדוגמא פורטלנד לפני שלוש שנים הייתה בין ההגנות הגרועות בליגה בשנה שעברה קפצה לחלק העליון בפתאומיות והשנה שוב נסוגה לאחור.

 

סיכום

מקטר(ג)ים יקרים אני מקווה שאולי הצלחתי להכניס בכם שבריר של ספק שהמצב לא כל כך גרוע כמו שאתם מתארים. הכדורסל היום פיזי לא פחות ממה שהוא היה בעבר והמאמץ ההגנתי דורש הרבה יותר מהשחקן הממוצע. מספיק לחזור אחורה לשנות ה-90 ולראות כמה קל היה לקלעי השלשות לשחרר את הזריקות שלהם (סטיב קר בעצמו אמר שהוא לא היה יכול לשחק בכדורסל של ימינו. להזכירכם מדובר בקלע השלשות המדויק בהיסטוריה גם נכון להיום). הרבה נקודות לא אומר שאין הגנה – אני לא שומע אף אחד מתלונן על עשור שנות ה-80 הנורא בו אסור היה לשחק הגנה אלא להיפך זה נחשב לעשור הטוב ביותר בתולדות הליגה. כנראה שכך גם נראה את העשור הנוכחי במבט לאחור אז אולי כדאי שנשתדל להנות ממנו בזמן שהוא מתרחש.

 

* כל הנתונים באדיבות:

basketball-reference.com

pbpstats.com

stats.nba.com

 

לפוסט הזה יש 165 תגובות

  1. נהדר, עידו. מקווה לכתוב תגובה קצת יותר ארוכה מאוחר יותר.

  2. WOW. זאק לואו יכול לקנא.
    .
    הבעיה היחידה בפוסט היא שמעבר למחמאות המתבקשות לניתוח, כתיבה, והצגת הנתונים, ברמה הגבוהה ביותר,
    לא נשאר מה לומר. הכל כבר נכתב בפוסט.
    .
    אז מעבר למחמאות, אם בכל זאת רוצים להתייחס לתוכן, אז מה שיש לומר זה –
    .
    בול!

    1. מעולה עידו. לא נשאר אלא רק להצטרף למחמאות.
      ולכל אוהדי הסאנס באתר, בעיניי הקצב המטורף זו עוד הוכחה לגדולה והקדמה שהביאה אתה אותה סאנס של דאנטוני בעשור הראשון של המילניום הנוכחי.

      1. אך זו גדולה בעירבון מוגבל כי לא הביאה לתארים, אף לא איזוריים וגם אם הייתה מנצחת את הספרס בגמר המערב 2007, וזוכה באליפות עדיין זו לר גדולה מרשימה עם תואר אחד.

        1. יש בזה הרבה מהנכון ציפור לצערי. עדיין בעיניי קבוצה שבמובן ההתקפים הקדימה את זמנה

  3. כתוב מצויין וברור להפליא. אני זוכר שדסקסנו את זה ב 2014 שהקצב התחיל לעלות, וזה עדיין ממשיך. אין נשק יותר יעיל בהתקפה מהיי פיק N רול מהיר. פשוט בלתי עציר. רפילו לא צריך את כל החמישייה. יוקיץ ומאריי מספיק. הארדן וקפלה מספיק לגמרי. אם הפוינט גם יודע לתת סטפ בק ולתקוע שלשות כמו הארדן או פול ג'ורג' או קארי או רייקי אפשר ללכת הבייתה.

    אני חושב שהשלב הבא באבולציה של המשחק בגלל הדרישות הפיזיות יהיו חמישייה שנייה ברמת על. קצב המשחק הוא ברמה של ספרינט ובמצב שהחמישיות הראשונות מאזנות זו את זו כפי שקורא ברוב המשחקים של קבוצות טופ 6 באזורים. המנצחת תהיה זו שהחמישייה השנייה תביא +/- גבוה יותר.

    מה דעתך?

    1. נחש איזה מאמן לא עושה פיק אנד רול בכלל? 🙂

      1. יש כזה?

    2. יש הרבה במה שאתה אומר ואפשר לראות ניצנים של זה במה שטורונטו עשו עם החמישיה השנייה שלהם בשנתיים האחרונות אותו דבר הקליפרס וגם להעיף מבט על ברוקלין של העונה או הלייקרס של העונה שעברה. ההבנה ששחקנים שמתעייפים מתפקדים פחות טוב (כמה מפתיע) מתחילה לחלחל. הבעיה המרכזית היא איך ליצור חמישיה כזו בזמן שאתה משקיע את רוב המשאבים הכלכליים שלך בחמישיה הראשונה

  4. מצוין, בהיר ומנומק להפליא, תודה רבה עידו.
    .
    אם הבנתי נכון, המצב ב"מירוץ החימוש" הזה כרגע הוא שהמוריבול ההתקפי מנצח את ההגנות. הן מנסות לעשות התאמות כגון פורווארדיזציה של חמישה מגינים וורסטיליים, ועובדות על שיפור התיאום בהגנה כדי להסתדר עם חסימות שנותנות למתקיף את העוד חצי שניה שדרושה לו ליצור יתרון גם אם המגן המחליף הוא מגן טוב.
    .
    השאלה היא מה עוד הן יכולות לעשות? מה יכול להיות הצעד הבא שלהן?
    .
    כמה רעיונות:
    .
    א. האם הן צריכות לקבל על עצמו את עקרון המוריבול ולהגדיר בעצמן ש"שתיים עדיף על שלוש", ולכן לוותר לגמרי על עזרה בהגנה כדי למנוע שלשות חופשיות? זה משאיר את ההתקפה עם שתי אופציות עיקריות – ללכת על שתיים, בדרך כלל במהלך אחרי חסימה, או לזרוק שלשה תחת הגנה.
    .
    בנוגע לשלשות תחת הגנה, נראה לי שרוב השחקנים עדיין לא יודעים לעשות את זה טוב, כשהארדן, סטף ואולי גם לוקה וכמה אחרים מצליחים יפה אבל הם חריגים.
    .
    בנוגע לשתיים, הרעיון יכול להיות לעייף את השחקן התוקף כך שהאחוזים שלו יפגעו – נניח שאני משחק מול טורונטו ואני מקפיד למנוע שלשות, כך שטורונטו הולכת, שוב ושוב לבידודים על קוואי, האם אפשר להניח שזה יגרום לאחוזים שלו לרדת, בעיקר בסוף המשחק כשהוא עייף?
    .
    ב. אפשרות נוספת היא לא להעדיף אפשרות כזו או אחרת באופן גנרי, אלא להכריע ביניהן כל משחק בפני עצמו, כלומר אם אני רואה שהיום טורונטו מחמיצה משלוש אלך על עזרה על קוואי, ואם אני רואה שקוואי מחמיץ, אשמור על השאר ואתן לו לשחק בידודים? משחק 7 בגמר המערב האחרון קצת מתאים לתיאור הזה – גנרית, לתת ליוסטון לזרוק משלוש זה רעיון גרוע, אבל באותו משחק זה עבד.

    1. א. יכול להיות דווקא להיפך. אולי הגברה של הפורורדיזציה היא הפיתרון. תסתכל על מילווקי של העונה. ההגנה שלהם השתפרה פלאים. הם לא מחליפים וסומכים על האורך והאתלטיות שיעשו את העבודה בזמן שלופז אחראי על סגירת האמצע. זה עובד מעולה.
      לפני שנתיים בפלייאוף הת'אנדר החליטו לקחת ליסוטון את השלשות. זה עבד מצוין רק שהם הפקירו את הצבע לחלוטין ויוסטון פשוט פירקו אותם. אי אפשר לוותר על השתיים כי גם אז תפסיד במוריבול רק מתחת לסל. שתיים לא עדיף על שלוש מידריינג' עדיף על שלוש. הווריורס כבר שנים מיישמים את זה וגם בקולג' אתה רואה קבוצות שלא איכפת לה ששחנים יזרקו מיד ריינג חופשי רק שלא יעלו לשלוש.
      ברור כלעייף שחקנים זה פיתרון טוב, אבל גם המאמנים מבינים את זה ולכן אתה רואה שהכוכבים מקבלים פחות דקות מבעבר. אני מאמין שזה עוד יילך ויירד.
      ב. להחליט על סמך מה שקרה במשחק זו שטות. אתה לא יכול לצפות שאם קבוצה קלעה גרוע משלוש בחצי הראשון היא תמשיך לעשות את זה. זה דברים שקורים סטטיסטית וגישה כזו היא מתכון מצויין להפסיד.

  5. נהדר עידו, פוסט נפלא ביותר

  6. מסכים עם הרוב. אבל לפעמים באמת לא שומרים ללא קשר לעבר, מלא משחקים אני רואה שחקן שחקן רץ לצד והופ לייאפ קל בלי בעיות, המגן אוויר. לא יודע איך זה בניגוד לפעם של שנות ה-80 וה-90 לא ראיתי אותם בלייב בכזה עומק, הייתי ינוקא. מה שבטוח שלעומת שנות ה-2000 המוקדמות אני לא מרגיש פחות הגנה.

    דוגמא לחוסר הגנה, אין פה שום תחכום, רץ לצד וברידג'ס אוויר

    https://youtu.be/O-HyEF2Tdmk?t=9

    העלייה בפוזשנים בהתקפה גורם לקבוצות לחשוב שינצחו דרך התקפה ואומרים לעצמם לא נורא אם נספוג נקלע התקפה הבאה-יוסטון לגמרי בשיטה הזאת, הם בכלל לא שומרים ללא קשר לנתונים פה. זה לא אפקטיבי לשמור, יותר אפקטיבי לקלוע יותר כמו ששלוש יותר אפקטיבי משניים עפ"י שיטת מורי. לפני מורי דאנטוני הפעיל את השיטה הזאת בסאנס של נאש ואמרה שהיו החלוצים הראשונים בתחום.

    משהו שלא ציינת זה עלייה עצומה בכמות הכשרון. בשנות ה-80 וה-90 כ-80% מהליגה היו נגרים או שחקנים חד גוונים מאד. היום מעטים מאד הנגרים בליגה. הגארדים כשרוניים ומהירים ואתלטים בטירוף. הסנטרים יודעים לכדרר, למסור, לדפוק שלשות וגם לשחק בצבע וכמו שאמרת כל זה מחייב לצאת אליהם ולשמור צמוד, מה שפותח את הצפיפות ומאפשר יותר ביטוי ליכולת האישית.

    1. העליה בכישרון משפיעה גם על הצד ההגנתי.
      כיום, יותר מאי פעם, יש יותר שחקני 3&D שמסוגלים לשמור על כמה עמדות בהגנה, לכסות את הפיק אנד רול, ועדיין להיות אפקטיביים בהתקפה.

    2. לפעמים לא צריך תחכום אלא מהירות. אתה גם לא יודע מה היה התכנון ההגנתי של הסאנס. יכול להיות שהייתה צריכה להגיע עזרה או מהצד או מהאמצע. ברידג'ס בגדול שחקן הגנה טוב.
      אני לא מסכים עם הנקודה השנייה שלך. זה שהקצב עולה הופך הפרשים ליותר סגירים אבל לא מאפשר לך לוותר בהגנה.ההגנה של יסוטון היא בדיוק ההבדל בין העונה הנוכחית שלהם לקודמת.
      אגב אם הסאנס היו משחקים מורי-בול כמו יוסטון יש מצב שהייתה לנו אליפות היום (וכל הע-NBA היה נראה אחרת לגמרי).
      מסכים לגמרי לגבי העלייה בכמות הכישרון (זה קצת מצחיק לשמוע ממך כשכל 4 מ-5 שחקנים אצלך הם ,פח,יורוליג או נגר).

      1. פח יורוקאפ נגר זה כינויי חיבה שלי אל תתרגש מהם 😁

        ברידגס זה רק דוגמא וסיאקם נחשב לשחקן מהיר? אני ראיתי פה שמירה איומה של המגן. אני רואה המון המון כאלו במשחקים באופן כללי אצל הרבה קבוצות וזה קצת לא נעים שהמגן נראה ככה.

        אם ברידגס נחשב אצלך מגן טוב מאחל הצלחה לסאנס…

        1. הוא נחשב לא רק אצלי כי הוא באמת מגן טוב.
          שוב זה חוזר לטיעון שלי שהגנה זה ענין קבוצתי. אתה לא יודע מה היה אמור לקרות כאן מבחינת ההגנה. מי היה צריך להגיע לעזור למי.
          דרך אגב אותם דברים לגבי ה"ירידה" בהגנה של אדמס ב-OKC שאתה מדבר עליה כל הזמן.

          1. מה היה אמור להיות לא יודע אני רואה מה קורה בפועל וזה רע מאד וסה מה שמשנה. אדמס עוזר יותר מידי זה הבעיה שלו גם שלא צריך.

    3. אתה מגזים מאוד. גם אז היו לא מעט שחקנים מוכשרים גם אם היום יש יותר. ובכל מקרה ברמת כוכבי העל היו אפילו יותר.

  7. מעניין מה שינוי חוקה כמו אירופה למשל שלהגנה מותר להיות בצבע ללא הגבלה היה עושה ואת קרנם של אילו שחקנים זה היה מעלה?

    החוקים בליגה הם כן לטובת התקפה באופן מובהק וכך גם מנחים את השופטים, הייתי שמח אם לא היה את זה.

    החרטוט של פרידום אוף מובמנט נועד לתת יותר לגיטימציה לשריקות אוויר שהשופטים יוכלו לשרוק על מנת לעזור למי שהליגה חפצה בהם בפלייאוף ועל שריקות כאלו איש לא מתעכב והשופט יכול לחרטט יותר.

    1. החוקים בהחלט לטובת ההתקפה אבל אלה שינויים שנעשו לפני כמעט שני עשורים כשהמשחק היה זוועה.
      הפרידום אוף-מובמנט זה ממש לא חירטוט. כמות המגע אוף-בול היא עצומה ולא שורקים על זה כמעט גם במקרים קיצוניים (על זה למעשה הרבה אוהדי ווריורס התבכיינו די בצדק הרבה זמן).

  8. נסיון

    1. עובדות מוחצות, ניתוח מעולה – ועדיין ההרגשה היא ש"אין הגנות"/ משהו פה לא בסדר.
      וה-"משהו פה לא בסדר" הוא: יותר מדי שלשות, שהרסו את המשחק. פגעו באיזון שלו. יותר מדי שלשות על חשבון פחות מדי האלמנטים האחרים. יותר מדי מורי-בול, פחות מדי בסקט-בול. ואת זה יש לשנות, אם למישהו עוד חשוב מהמשחק הקודם.
      מחר ייתנו 2 גולים לכל שער מחוץ לרחבה. נראה כל מיני מפציצים, ערן לוי כאלה, עומדים ובועטים בלי הכרה מרחוק. פה ושם יהיה גול מרהיב (וגול מרחוק יותר מרהיב מעוד שלשה, אבל נניח). אבל כל היתר יילך וייעלם: דאבל פסים, התקפות מתפרצות, דריבלים, מאבקים פיזיים, כדורי עומק, אחד על אחדים… הסטריליזיציה של המשחק הורגת אותו.
      אותו דבר המורי-בול. רוצים לראות יותר משחק פוסט, יותר דאנקים, יותר פיזיות, יותר מסירות, יותר בנאדם נגד בנאדם. לא יעזור – 99 אחוז מהשלשות זה סתם, בנאדם עומד מרחוק וקולע. חיובים. סטרילי כמו הפצצות טילים חכמות ממרחק 100 קילומטר, כשהאויב לא יודע מה נוחת עליו. רוצים מלחמה ישנה. הליגה מנסה לשווק שלשות בתור "הדאנק החדש" – חוץ. מפה ושם שלשות פסיכיות של סטף, זה לא זה. בהיילייטס של הבוקר לא באמת מעניין אותי לראות עוד שלשה מהצד ועוד שלשה מהאמצע – זה בנאדם עומד וזורק, סתם, כלום, לא מעניין.
      צריך להחזיר את האיזון בין השלשות לכל האלמנטים האחרים במשחק בדרך שתימצא.

      1. אנלוגיה יפה לכדורגל – אהבתי.
        מה היה קורה אם סילבר היה מעביר מחר חוק שקליעה לשלוש שווה רק 2 נק' , בדיוק כמו קליעה מתוך הקשת ? אין בכלל ספק שזה היה משנה את המשחק . היו שומרים הרבה פחות בזריקות לשלוש , ומצופפים הרבה יותר את רחבת הסל . והיינו חוזרים לכדורסל יותר איטי , יותר לפיק אנ רול ולעליית חשיבותה של ההגנה.

        1. תוסיף לזה גם ביטול חוק 3 שניות הן להגנה והן להתקפה והפיכתו ל10 שניות. נראה אחלה חניות ברחבות. הכל אפשר לפי החוקים.

          לי אישית טוב עם מה שיש עכשיו. מפריע לי רק חלוקת הקונפרנסים וזה שיש יותר מידי קבוצות בליגה. 22 היה נהדר.

      2. תמצא נוסחא שתנצח את המורי דאנטוני קרי בול ויתחילו ליישם אותה. כרגע זה מה שמנצח משחקים.

        אם בכדורגל יהיה שחקן שכובש כל בעיטה שלישית מ20 מטר מבטיח לך שיתנו לו כל היום לבעוט

      3. בוא נניח רגע את האנלוגיה לכדורגל בצד, ונתייחס לכדורסל טהור.
        האם לדעתך באמת העלייה בשלשות פוגעת ב״טוהר״ הכדורסל? דווקא ההסתמכות ההולכת וגוברת על שחקנים עם יכולת קליעה שהיא מינימום סבירה, על פני שחקנים שצריכים להיות קודם כל גבוהים, במידה מסוימת קצת עוזרת לענף הזה לגרום להיות ״נגיש״ יותר לאוהדים, כיוון שהיכולת הטכנית של קליעה מרחוק הינה פחות תלויה בכך שהשחקן הזורק יהיה גבוה, בניגוד לכדורסל הקלאסי יותר.
        נבחרת ישראל בקמפיין האחרון אגב, זרקה וקלעה יותר שלשות ממה שזכור לי מקצפיינים קודמים. לחב׳רה שלנו זה דווקא ממש עוזר, שכן כמעט ואין ישראלים גבוהים ופיזיים מספיק בשביל להתמודד כמו שצריך מול רוב היריבים האירופאיים, אבל אם נמשיך ונטפח כאן קילרים מהשלוש, כנבחרת נוכל להיות יותר רלוונטיים.

  9. אח איזה תענוג. תודה רבה עידו פשוט מעולה

  10. ללא קשר מייקל ביזלי סוף סוף הגשים את יעודו וסיכם בגואנדונג תמורת כסף והרבה מריחואנה לכל אורך החוזה. לברון לא יוכל שם להרוס לו את ההיי. חבל רציתי לראות אותו דווקא בארץ.

  11. עידו, פוסט מעולה ומדוייק, החכמתי. תודה !

  12. יופי של ניתוח, נהניתי לקרוא.

  13. תודה גילרי.
    כייף לקרוא מידי פעם ניתוח שמבוסס על נתונים ופחות על ניגובים (גם ניגובים זה נחמד הכל עניין של מינון). כמובן שזה ברמה הגבוהה ביותר שיש ואפשר לפרסם את זה בכל עיתון מקצועי (אני מקדים את מנחם).
    שני הגרפים האחרונים מעניינים.
    אחד היה מצפה שאם יש דגש באימונים על זריקות מהשלוש אז גם האחוז דיוק יעלה במשך השנים ומעניין שזה לא קרה אלא דוקא הזריקות הקרובות (הטענה שהעלית שזה בגלל הריווח היא הסבר מעניין). יחד עם זאת ברור שכיון יותר שחקנים כאחוז מסך השחקנים זורקים שלשות – גם כאלה שהם לא קלעים טהורים ולכן אולי אפשר לטעון שעצם השמירה על אותו שיעור דיוק למרות הכמעט הכפלה בכמות הזריקות היא הישג בפני עצמו.
    אני מסכים עם הטענה שלמעשה העליה באופנסיב רייטינג היא שילוב של עליה באחוז האפקטיבי (כתוצאה מאימוץ המורי בול ) ועליה בקצב ופחות בגלל החלשות של ההגנות או שינוי הדגשים ביישום החוקים (דרך אגב ממש מעניינת הדעיכה בכמות העבירות ככל שהשנה מתקדמת וההתכנסות לממוצע החמש שנתי).
    משהו אחד בכל זאת נשאר סתום בעייני . כתבת ששעון ה 14 שניות לא שינה באופן מהותי את הקצב והוא לא אחראי לעליה באופנסיב רייטינג אבל דוקא את זה לא גיבית בנתונים. אני מניח שלא סתם אמרת את זה היה מעניין לראות את הנתונים שעליהם הסתמכת (אני בפירוש רואה בעייני רוחי את הארדן של שנה שעברה מכדרר 23 שניות זורק מחטיא קפלה לוקח ריבאונד התקפה ומוסר להארדן שמכדרר עוד 23 שניות זורק מחטיא (כמובן) קאפלה לוקח ריבאונד וחוזר חלילה. השנה החל מהזריקה השניה הארדן יכול לכדרר רק 13 שניות בנסיון השני והלאה אז נראה לי מאוד הגיוני שזה מביא לעליה בכמות הפוזשנים וגם אמור להיות חלק ממקדם ההסבר של העליה באופנסיב רייטינג ובקצב. בקיצור שללת את זה כגורם מסביר בלי להסביר למה שללת את זה אז אם יש לך את הנתון שמסביר את השלילה הזאת אני בכל אופן אשמח לראות אותו.
    בכל מרה תודה עידו פוסט מעולה הכי טוב שיכול להיות.

    1. אני חושב שענית לעצמך לגבי האחוזים לשלוש. יש גבול עד כמה ניתן לשפר את המערכת הזו שנקראת גוף אנושי לדייק מהשלוש (או מכל טווח אחר) ודי הגענו אליו. מה שהשתנה באמת היא כמה שחקנים מאלה שנמצאים על המגרש אשכרה מסוגלים לעשות את זה וכאן עוד לא הגענו לקצה.
      אני שמח שאתה לא לוקח את הדברים שאני אומר כמובנים מאליהם ולט נכנסתי לעניין ההזדמנויות השניות כי הוא לא היה נושא הפוסט. אבל בוא תתחיל בניסוי מחשבתי קטן. כמה התקפות נגמרות בריבאונד התקפה לדעתך? עכשיו כמה זמן לדעתך נמשכת התקפה אחרי ריבאונד התקפה?
      בפועל רוב התקפות הזדמנות שנייה נגמרות מתחת לסל (מעל 50%) הסיבה? רובן הםנסיונות לפוטבאק שלא לוקחות כמעט זמן.
      עכשיו למספרים: בשנה שעברה התקפה ממוצעת לאחר ריבאונד התקפה נמשכה 2.7 שניות בממוצע (חשוב לזכור שוב שזו רחוקה מלהיות התפלגות אקראית של זמנים ויהיה פיק מאד חזק סביב השנייה אחת בלבד). העונה? התקפה כזו נמשכת בממוצע 2.5 שניות. בתמונה הכללית כשפחות מרבע מההתקפות מגיעות לריבאונד התקפה זה זניח לחלוטין בהשפעה על הקצב.

      1. הבנתי. מעניין וגם הגיוני כנראה שאכן ההשפעה זניחה.

  14. אני ממעט להגיב אבל קורא הרבה מהתוכן.
    כל הכבוד גילרי על הפוסט המפורט והמעמיק.
    עבודה מעולה שלך ושל גיא הרשע (ועוד כמה) בפוסטים מונמקים עם ירידה לפרטים ונתונים מתקדמים כדי להבהיר את הנקודות שלכם בניגוד גמור לתוכן של שמעון ומנחם למשל שמחרטטים את עצמם לדעת.
    פשוט תענוג לקורא,באמת רמה גבוהה.
    כן ירבו כתבות כאלו! 🙂

    1. אני לא בטוח למה כשאתה משבח (בצדק גמור) כתיבה של מישהו אחד, חשוב לך באותה נשימה לרדת על רמת הכתיבה של מישהו אחר.
      מה המנגנון הזה שגורם לאנשים להרגיש טוב עם עצמם בזכות זה שחיוו דעה שלילית על מישהו בלי קשר לנושא ובלי שאפילו נשאלו על כך.

      1. כי האישיות שלנו מורכבת משני צדדים – אלו שאנחנו רוצים להיות כמוהם ואלו שאנחנו מנסים לא להיות.
        יותר קל לקחת אבן ולסתת ממנה מה שאתה לא רוצה שיהיה מאשר לבנות את מה שאתה כן. ברמה מסויימת, כולנו עושים את זה בכל מקום, מפוליטיקה ועד לבוש, מאושרת קוטלר ועד סרטון השוקולד, מהראזי ועד MST3K. השאלה היא המינון, הכוונה ועד כמה רחוק תלך כדי להוכיח לעצמך שאתה לא כזה.
        ו… זה מתחבר לפוסט הזה, לדעתי. יותר קל לאנשים להגיד מה לא הגנה בעיניהם, במטרה חיובית כדי לגרום למשחק להיות הגרסא הכי טובה בעיניהם, מאשר לראות מה כן עושה הגנה טובה כיום.

      2. לא היה פה עניין של "לרדת" על אף אחד אבל כן היה חשוב לי לציין העדפה שלי לסוג תוכן מסויים על פני אחר (מה לעשות?)
        אני מעדיף פוסט מנומק ומגובה בנתונים על "השחקן הזה נגר/פח" וכו'
        או "קופי פייסט" של כתבות או חלקי דברים שלפעמים הוצאו מהקשרם או להגיד משהו כ"אמרתי לכם" ויומיים למחרת לשנות עמדה.
        בעיני, זה לא רציני.
        מקווה שמותר לי להביע דיעה אישית לתוכן המועדף עליי.

        1. "יומיים למחרת" – אהבתי

          1. אולי זו מחווה ל"אחד האמשים"?

        2. דעה אישית תמיד מקובלת. הסגנון במקרה הזה לא לעניין. בוא תלמד: אני לדוגמא לא נקבל המון מהקביעות של גילרי וגיא שמבוססות רק על נתונים סטטיסטיים מכיוון שאני חושב שיש במשחק יותר ממה שאפשר לכמת ו/או להכניס לסטטיסטיקה וזה גם אחרי שראיתי את הסרט על הבייסבול עם בראד פיט.. זה לא אומר שאני לא מעריך (מאוד) את הכתיבה שלהם. טור שמבוסס על סטט׳ ואח״כ הסקת מסקנות הוא בדר״כ מאוד מובנה ולא בוחן את כל הנתונים בשטח, היינו – על המגרש. מנהל שאצלו עבדתי פעם אמר לי: ״כל מה שצריך זה לקרוא את החומר (בתחום שבו עבדתי), מה שמסתבר שהרבה לא עושים..״ ובהשלכה לענייננו – פשוט לראות את המשחק. אני ממש לא רומז שגילרי וגיא לא רואים משחקים (דווקא בטוח שיותר ממני), אלא שלפעמים לראות לדוגמא את אמביד עם הידיים על המתניים כבר ברבע השלישי יסביר לנו מצוין את עקומת הדיוק שלו שיורדת דרסטית ברבע הרביעי. בקיצור מקווה שהנקודה הובנה.
          אחרי דברי הכפירה שכתבתי למעלה, אני חייב להגיד עידו, שזה אחד הטורים הטובים שלך. מנומק מאוד ומסביר בחדות את הנקודות המתאימות. ממש התרשמתי

          1. מי מנסה לחנך?
            תוהה על הסגנון שלך זה הכל.
            לא יזיק גם לך אני חושב.

        3. ברור שמותר, מותר הכל
          אני רק לא מבין למה נראה לך שאתה צריך לרדת על מישהו שאפילו לא קשור לטור הספציפי הזה. מה זה נותן לך?

          1. מתנצל מראש על הדוגמא נוטפת הסקסיזם, אתה לא יכול להגיד לבחורה שהיא יפה בלי להגיד לה "לא כמו המכוערת שעובדת לידך"?

          2. אהבתי שאתם מנסים לחנך אותי וללמד דרך ארץ מהי, אנשים נעלים שכמותכם.
            וגם לבחור שאהב שחשבתי לכתוב יום למחרת וכתבתי "יומיים".
            מסתבר שאתם בוגרים יותר,חכמים יותר ומנומסים יותר ממני.
            רק חבל שאתם מבקרים אותי,כי זה פוגע ברגשותיי וממש לא "פוליטקלי קורקט".
            עם חבילת טישו גמורה ובקבוק מים כדי להשלים את הנוזלים שאיבדתי,אסכם שאמרתי את דעתי.
            מותר לכם לא לקבל אותה ותרגישו חופשי להתיימר להיות טובים ממני.

          3. מי מנסה לחנך?
            תוהה על הסגנון שלך זה הכל.
            לא יזיק גם לך אני חושב.

  15. לשמעון –
    "Just cause you feel it, doesn't mean it's there"
    (There There, Radiohead, Hail to the Theif)

    לעידו –
    " you try and take a cat apart to see how it works, the first thing you have on your hands is a nonworking cat. Life is a level of complexity that almost lies outside our vision; it is so far beyond anything we have any means of understanding that we just think of it as a different class of object, a different class of matter; 'life', something that had a mysterious essence about it, was God given, and that's the only explanation we had. The bombshell comes in 1859 when Darwin publishes On the Origin of Species. It takes a long time before we really get to grips with this and begin to understand it, because not only does it seem incredible and thoroughly demeaning to us, but it's yet another shock to our system to discover that not only are we not the centre of the Universe and we're not made by anything, but we started out as some kind of slime and got to where we are via being a monkey. It just doesn't read well."

    עידו, פוסט נפלא, נהיר ומשכנע!

    1. "don't even get me going on this vague concept we call "understanding

      1. or on Douglas Adams for that matter but from the positive angle

  16. כרגיל עידו אוהב להרוס את המסיבה 🙂
    ניתוח מעולה שאין מה להגיד נגדו מן הסתם.מה שכן מסכים עם מגיב מתגובה 9,שורה תחתונה צריך לנסות לעשות איזשהו שינוי.

  17. כל הכבוד! מאמר מצויין ומפורט מאד

  18. סחטיין עידו גילרי – אחלה פוסט – מנומק עד לפרט האחרון, מגובה היטב בפרטים רלוונטיים ומאוזן מאוד מבחינת אמירות מול מספרים. קשה להוסיף או להתווכח – ובכל זאת – ברשותך:
    כמה פעמים ראינו רכז עולה להתקפה בלי שלוחצים עליו?
    כמה פעמים לברון או הארדן עברו את החצי בכדרור תוך כדי שינה?
    מישהו כאן יודע מה עושה לחץ על רכז למצב העייפות שלו?
    כמה פעמים ראינו לחץ אמיתי על מסירות פנימה ע"י שחקן על הפרמטר? מישהו אמר דריימונד גרין? (יש מן הנחת עבודה בליגה שאם יש גבוה או 4 שמוסר טוב, אז נותנים לו לעמוד ולמסור להנאתו ומתפעלים תוך כדי מיכולת המסירה המדהימה שלו)
    כמה פעמים ראינו שחקן עולה לסל ועומדים לידו ומסתכלים עליו? למה לא לשלוח לקו?
    כמה "האק" ראינו השנה? (כמעט כלום)
    כמה פלגראנט (אמיתיים) ראינו?
    כמה פעמים ראינו שחקנים שלא נלחמים לעבור בחסימה?
    כמה פעמים ראינו שחקנים לא סוגרים לריבאונד?
    כמה פעמים ראינו שחקנים לא יורדים להגנה?
    כמה פעמים ראינו שחקנים שבכלל לא מנסים לעצור את השחקן שמולם באחד-על-אחד?
    כמה פעמים ראינו שחקן שומר חזק בהגנה את כל 100% הדקות שהוא על המגרש?
    בכל משחק אקראי שאבחר – אמצע את כל התופעות הנ"ל, חלקן במספרים גדולים.
    לא הכל במספרים – המשחק השתנה, הכוכבים רוצים לעשו סטפ-בק ולשמור כוחות, זאת רוח המפקד – אף אחד (כמעט) לא בא בשביל לעשות הגנה.
    אחלה פוסט – באמת! – חכם ומחכים – הניתוח הצליח, החולה מת. יש פאצינט חדש, צריך להתרגל. לנו הוותיקים זה יותר קשה אבל לצעירים ולדורות הבאים האולסטאר-ליג הזאת תהיה המציאות היחידה והם ימותו עליה. הכל בסדר

    1. כמה פעמים ראינו את כל התופעות האלה קורות בשנים קודמות?
      חלק ממה שאתה מעלה קשור לדברים שציינתי בפוסט וחלק קשור לטעויות שקורות במשחק כל הזמן. עכשיו השאלה היא האם היה שינוי מהותי בגישה.
      התשובה שלי – לא ממש.
      התשובה שלך – כן בהחלט. עכשיו הנה לך אתגר – תוכיח.

      1. אין לי שום סיכוי להתמודד אתך בקרב הוכחות. לוקח לי חצי יום למצוא נתון ועוד חצי יום לנסח משפט קוהרנטי. אתה בוקר, אני ווסטברוק. אני נכנע מראש ומבטיח לא לקטר(ג) יותר.

        1. ראסל זה לא היה נכנע…
          ראש בקיר עד הסוף.

    2. דה שוט אתה צודק בכל מילה אבל הדיון פה על השוואה לעבר ולא חושב שעשו את כל מה שציינת גם בעבר. הדבר היחיד שקרה לעומת העבר הוא מה שגילרי כתב פה בפוסט.

      1. גילרי צודק בהכל והמספרים מגבים אותו לחלוטין. העליה הגדולה בטווחים ריווחה את המשחק בצורה קיצונית, ובשילוב עם יכולת אישית מדהימה של הרבה מאוד שחקנים, הן הפכו את ההגנה למשהו מתסכל עד כדי בלתי אפשרי. ותודה לסטף.
        אבל,
        וזה אבל גדול,
        את ההמנעות מהגנה לטובת שמירה על כוחות, שהפכה עם הזמן להמנעות מטעמים של כוכבנות-על, התחיל לברון, לפני שקרי השתלט על הליגה. מבחינתי, קו פרשת המים הוא סדרת הגמר של 2014 – שם מיאמי הציגה הגנה מחפירה בחסות לברון ועדת הזקנים ו/או הפסחים (בנחמדות) שהתקבצו סביבו : ווייד, בוש, אלן, ג'ונס, צ'אלמרס – לא זוכר חבורת שומרים גרועה כזו בגמר הליגה. תחזור למשחקים ההם, זה מביך, הוויט-ווקרס מפרקים אותם, עומדים לבד וקולעים שלשות בלי מאמץ, בבית ובחוץ, עם מזגן או בלי מזגן. שנתיים אחר כך ג'יימס לקח אליפות עם שני מגיני על – קיירי ולאב – אז כבר הבנת סופית שלא צריך הגנה כדי לזכות, צריך סטרץ' טוב, אולי שניים כדי להכריע את המשחק או כדי להידבק לפייבוריטית עד הקלאץ'. הכוח הוא בשלשות שכרגע – מודה ומתוודה – אין תשובה להן. אפילו האולסטאר הוכרע בתצוגת שלשות ברבע השלישי (לילארד, הטוסטר שלך, ביל ולורד אוף דה דאנס).
        מה היה פעם?
        פעם, מלבד בודדים, היה אפשר לעצור שחקנים, לכן שחקו הגנה.
        מה שחסר לי זה רצון להגן – נראה שהוא עבר מן העולם. מייקל, האקים וקובי רצו להיות שומרים גדולים (אני לא מדבר על בירד ותקופתו), זה היה חשוב להם. הארדן, סטף, ראסל, קיירי וכמובן לברון – אפילו לא חולמים על זה. דוראנט רוצה להגן אבל מתבייש, זה יוריד ממעמדו ככוכב. ההגנה הפכה להיות משהו בשביל הפועלים, לא בשביל האצולה. אבל עכשיו, גם הפועלים כבר לא רוצים, בקרוב נראה משחק של 10-על-10, לכל שחקן יהיה פועל תאילנדי שיחכה לו בחצי של ההגנה וישמור בשבילו.

        1. For me I say God, y'all can see me now
          'Cos you don't see with your eye
          You perceive with your mind
          That's the end of it
          So I'm gonna stick around with Russ and be a mentor
          Bust a few rounds of motherfuckers
          Remember but the thought is
          I brought all this so you can survive when law is lawless (right here)
          Fearless, sensations that you thought was dead
          No squealing, remember that it's all in your head

          1. כן כן, גם מלחמות האגו שכמעט הכריעו את ג"ס לפני שנה היו רק בראש שלי, גם הכימיה בין ראסל וג'ורג' בשנה שעברה הייתה רק בראש שלי, גם 8 שנים בראשות המזרח ומקום 10 במערב זה בראש שלי. מסכן הראש שלי

          2. אל תשכח כמובן את האנטישמיות כלפי כספי או הזלזול המופגן של סטיב קר בעיתונאים.

          3. אנטי-ישראליות כלפי כספי, נא לדייק

        2. כנראה ששכחת, אז אני שמח להיות כאן בשביל להזכיר –
          .
          זה שלברון כיום (לצורך העניין – בשנתיים האחרונות) "שומר כוחות", זה נכון.
          אבל אתה משום מה שוכח שהוא כבר בעונתו ה-16 בליגה.
          לברון של מיאמי (כולל 2014) היה אחד משחקני ההגנה הטובים ב-NBA –
          הוא נבחר לאחת מחמישיות ההגנה בין השנים 09' – 14'.
          אם מחפשים נקודה בזמן בה חלה ירידה ברמה ההגנתית שלו, זה אחרי פציעת הגב שסחב במהלך 2015.
          .
          ההשוואה בינו לבין לסטף/ראסל/קיירי, היא פשוט לא נכונה. אף אחד מהם לא היה בשום תקופה בקריירה שלו מעומד לגיטימי לתואר "שחקן ההגנה של העונה".

          1. גיא אני בעדך בדר"כ ולו רק בגלל שאת האוהד פיניקס שרואה את כל המשחקים (השנה מגיע לך להדליק משואה).
            אבל בחייאת, לברון של מיאמי 2014 היה אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה? תן הצצה בסרטון שצרפתי כאן למטה, ממש תגובה אחת מתחת, אפילו אין לי בדיחה תפלה להוסיף כאן…

          2. אתה באמת שופט הגנה של שחקן לפי סרטון היילייטס? של משחק בודד?

          3. חו״ח אני שופט לפי מאות משחקים על פני חצי עשור (לפחות). הסרטון הוא רק דוגמה. ד״א נסה למצוא סרטון דומה על מייקל או קובי – אפילו באולסטאר לא תמצא. במהלך הראשון בסרטון לברון לא יורד להגנה אלא רץ למנוע קו מסירה – לשופט !

          4. נו באמת,
            אתה מודע לכך שכאשר מראים סרטון של היילייטס, מקבלים את הפעמים בהם סל נקלע, ולא את ההחטאות?
            .
            שוב, אני לא טוען שלברון של השנתיים האחרונות לא "נח" על הפרקט.
            .
            לגבי קובי?
            בבקשה –
            https://www.youtube.com/watch?v=P1iqLjTa3gM
            .
            זה לא עוד סרטון היילייטס. זה ניתוח (תחליט אתה עד כמה אתה חושב שהבחור מבין עניין) של "יום לא מוצלח במשרד" מצדו של קובי.
            האם זה אומר שקובי לא שחקן הגנה טוב?
            ממש לא.
            לברון נבחר ב-2014 לחמישיית ההגנה השנייה. ב-5 השנים שקדמו, הוא נבחר לחמישיית ההגנה הראשונה.
            קרי, ראסל, וקיירי, אותם השוות ללברון, מעולם לא היו באותה ליגה, כאשר מדברים על יכולת הגנתית.

          5. גיא, הסרטון מרטה שקובי מתבלבל בהגנה ופעמיים לא סוגר. זהו. לגבי חמישיות ההגנה – קיירי וראס לא ברמה זה ברור, סטף שונה – הוא מתאמץ ופשוט מתקשה אבל הגישה שלו חיובית ומשפיעה לחיוב על החברים בקבוצה.

          6. אז אם אני אביא סרטון שמראה את קובי מפשל בהגנה 5 פעמים,
            זה יהפוך אותו לשחקן הגנה גרוע?
            .
            קובי הוא אחד משחקני ההגנה הטובים ששיחקו בעמדת הגארד, לא משנה כמה סרטונים "אוהביו" יעלו לרשת.
            זו הבעיה בהיילייטס וסרטונים ערוכים. הם מספרים את הסיפור שהעורך רוצה לספר. ללא קונטקסט, הם חסרי משמעות.
            והקונטקסט הוא שלברון, כמו קובי, היה במשך תקופה ארוכה מאוד אחד משחקני ההגנה הטובים בליגה.
            .
            שוב –
            5 שנים רצופות חמישיית ההגנה הראשונה.

        3. "ג'יימס לקח אליפות עם שני מגיני על – קיירי ולאב".
          הא?
          לברון לקח אליפות עם קבוצת התקפה היסטורית, ועם קיירי ארווינג, ביחד איתו שחקן ה-1-על-1 הטוב בליגה, משחק כמו פסיכופט. התקפה התקפה התקפה. וקצת צ'וק של ג"ס בסוף. על הקשקש. שום הגנה.
          עונה אחרי זה, כשהגיע דוראנט, ראית שזה כבר לא יחזיק. הנצחון היחיד נבע מתצוגת התקפה בלתי אפשרית, נדמה לי 80 נק' בחצי ואחוזים פסיכיים מהשלוש. התקפה התקפה התקפה. אבל בתחרות קליעות, זה לא רעיון טוב להתכתש עם סטף, קליי ודוראנט…

          1. (86 נקודות ו-14 שלשות בחצי… 24 שלשות מ-45…)

          2. אתה מחזק את דברי

        1. שמע, עכשיו כשאני רואה את זה שוב – לברון נותן שם תצוגת הגנה שלא הייתה מביישת את הארדן. פשוט מזעזע, הוא מלווה את האירועים במבטים, לא שומר על השחקן עם הכדור, לא הולך לרוטציה, לא סוגר לריבאונד. מדהים.

          1. וואלאק מביך לברון איך הוא מטייל חח גם לא חסר לאחרים. וויד לא שמר מאז 2008.

            אתה צודק שהכוכבים הכי גדולים רובם לא בקטע לשמור. לצעירים כמו יאניס קאווי ואמביד עוד יש מוטיבציה שיתכן ועוד תדעך בשנים שיגיעו.

          2. אבל דה שוט זה לגיטימי מסי עושה הגנה? רונלדו עושה הגנה? מה לעשות לרוב הכוכבים האלו הם ההתקפה של הקבוצה אז את החלק השני צריכים לעשות אחרים 😎

          3. + 100 שמעון – זה לגמרי לגיטימי!!! באמת, אין לי טענות, אני מבין שהמשחק השתנה ואני מקבל את זה. אותי, שגדל כל כדורסל אחר, זה קצת מבאס אבל אני לא שופט אותם. לברון הוא פורץ דרך בהרבה תחומים ואני מלא הערכה כלפיו. אם הוא החליט בכדורסל המודרני הכוכבים לא חייבים לשמור – אז סבבה. כוחות השינוי, דרכו של עולם.

  19. פוסט מצוין ומאיר עיניים
    הנתונים שהבאת משכנעים ואף מפתיעים מעט, שהרי התחושה של הרבה אנשים שההגנות נחלשו מבוססת במידה רבה על מראה עיניים. מי שרואה משחקים מרגיש שזה משחק של התקפות הרבה יותר מבעבר. אין מחלוקת, אני חושב, שהחוקים מאפשרים היום הרבה פחות מרחב אפשרויות למגנים מפעם, ואם לא החוקים אז "רוח המפקד". זה דבר שקשה מאוד לזהות אותו בנתונים לגבי כמות עבירות שנשרקת במשחק כי השחקנים מתאימים את צורת המשחק שלהם ובסופו של דבר בשריקות-יתר או שריקות-חסר יש תמיד אפקט מטוטלת שמגיע לאיזשהו שיווי משקל רצוי..
    .
    אני אישית חושב שנכון יהיה להרחיק את קו השלוש במטר בערך. סגנון המשחק הנוכחי הוא על גבול ה abuse לכוונות המקוריות של מי שקבע את חוק ה 3 נקודות מלכתחילה. פעם היה מדובר בכלי שאיפשר פה ושם לסגור פערים גדולים בזמן קצר ולייצר עוד גורם עניין בנוסף לדאנקים. היום זה כבר כמעט כלי עיקרי שדוחק את שאר סוגי צבירת הנקודות למקום משני (לא כללת את זה בנתונים אבל קל לחשב שכ 36% מהנקודות במשחק מגיעות משלשות, זה די פסיכי. הרחקה של קו השלוש תשמר את היתרון של פנומנים כמו קרי וקיירי אבל תחזיר את השחקנים בדרג הנמוך יותר, קרוב יותר לסל.

    1. זה עניין נורא אישי.אני למשל לא רואה את זה. אני רואה שחקנים שמאד מתאמצים בהגנה (בגדול) שעובדים כמו מטורפים לעבור חסימות או לרדוף אחרי שחקנים בחילופים. אני ניסיתי להסביר את הסיבה להרגשה- יש לא מעט ברייקדאונס או אם אתה אוהד של הסאנס אז יש מעט מקרים שאין ברייקדאון הגנתי. ההתקפות האלה נוטות להיצרב לנו בזיכרון. כמו כן יש הרבה התקפות שנגמרות מהר וזה גם מאד משפיע על התפיסה שלנו את איכות ההגנה.

      1. יכול להיות, אני לא אומר שהשחקנים לא משקיעים אלא שהארסנל שלהם מוגבל. מסוכן לשים גוף על שחקן עם כזור או אפילו לגעת בו בשתי ידיים. אני לא מתווכח על זה שהריווח שהשלשות יצרו מרחיק גם את המגנים מהמתקיפים אבל גם שחקן ששומר על שחקן אחר מוגבל במה שמותר לו לעשות בהשוואה לשנות השמונים נניח.

        1. זה נכון אבל ההגבלות האלה הרבה פחות משמעותיות ממה שאנחנו מנסים לתת להן תוקף.

    2. הגזמת קצת אם אחוז הנקודות משלשות זה רק 30% לא 36%.

      1. למה? 35.5% מהזריקות שנקלעות ב 35.5% וכל זריקה 3 נקודות = 0.378
        64.5% מהזריקות שנקלעות ב 51.9% וכל זריקה 2 נקודות = 0.669

        0.378 הוא 36% מ (0.378+0.669)

        נכון שהזנחתי את קליעות העונשין אבל אני לא חושב שמדובר ביותר מ 10% מסך הנקודות

        1. העונשין זה בדיוק מה שחסר. כמעט 18נקודות למשחק (16%).

  20. טוב, קראתי את הדיסקליימר והוא אמר לי לדלג הלאה, אז דילגתי. הגעתי לתגובות והבנתי שכדי להגיב כדאי שאקרא במה מדובר בכלל, אז חזרתי וקראתי. היה שווה לעשות את המסלול חזרה.
    אני חושב שאפשר לתמצת את הסיפור לעניין של קודים תרבותיים. אם אתה רגיל שטלפון נייד הוא מוצר נוחות, קשה לך להסתכל על עולם שבו הנייד הוא חובה כדי להיות חלק ממנו ולחשוב על העולם הזה כמשהו מלבד מקום של שפע היסטרי. בקיצור, אני ממש מחכה לרגע שבו אזדקן ואקרא את השטות שכתבתי עכשיו ואבין את האמת הפשוטה שהעולם נהיה רכרוכי מאוד כל הזמן.
    .
    נ.ב.
    אתה משתמש שם באקסל? אני זוכר כשלמדתי כימיה היו רוצחים אותנו (מילולית, יש כמה ראשים על עמוד בכניסה לאולם דאך) אם היינו מעיזים להתרחק מהמטלב.

    1. אקסל, מאטלאב, פייטון מה שהכי פחות מאמץ באותו רגע. להשתמש במאטלאב בשביל זה היה כמו להביא פטיש 5 כדי לתקוע מסמר בקיר.

      1. אז אתה ממליץ על לא לתלות תמונה בקיר עם פטיש 5 קילו? אני חייב התנצלות לשכנים שלי, אם כך. לפחות קל למצוא אותם עכשיו.

  21. מאמר יפה.
    בגדול הזכרונות שלי הם שתמיד הליגה הרגילה היתה ברמה של משחק אימון ורק בפלייאוף הרמה עולה.
    זכרונות ממשחק 7 כלשהו משפיעים על התפיסה שאין הגנות בעונה הרגילה אבל אף פעם לא היתה.

    1. שווה בדיקה. ננסה למצוא את הזמן.

    2. בול. מעולם לא הייתה הגנה אגרסיבית מאוד בליגה הרגילה. אנשים עושים לעצמם סלט בראש. בגלל זה הפוסט של גילרי עושה יופי של סדר.

  22. נפלא עידו. הבאת אותה כאן.

  23. טור מעולה
    ההשתלטות של השלשות על סך הזריקות היא גם בעייני הגורם העיקרי.
    ובל נשכח שאלו שחקני שגדלו בתקופה שאסור היה לזרוק שלשות אלא אם אתה אח של שריל מילר….
    אני מאמין שיימצא פתרון ועם הזמן ההגנות ישתנו בהתאמה.
    אולי הגנת הכוכב
    אולי 3-2-3
    אולי אישית מוחצת (שדרוג של האישית לוחצת הישן והטוב)
    🙂

    1. לדעתי ה3-2-3 יעבוד מצויין ואם לא אפשר אזורית 300-200 קלאסית.

      1. טוב לדעת שאני לא לבד
        אגודל

        1. אולי גם תציע להחזיר לזריקות העונשין את ה-1 ועוד 1…

  24. עידו אחד המאמרים הטובים. אתה חייב לתרגם לאנגלית ולשלוח לespn אולי ילמדו משהו.
    הסיפור עם מילווקי מעניין כי ההגנה שלהם דווקא מתעדפת שלשות של היריב ונותנת ליריב לזרוק הרבה יותר שלשות מהממוצע בליגה. למעשה הם מאפשרים הכי הרבה שלשות בליגה.
    הייתי בטוח שהדירוג ההגנתי שלהם ירד עם התקדמות העונה וההיפך הוא הנכון.
    נכון שהם מאפשרים הכי פחות נק' בצבע אבל ראינו שההבדל האמיתי הוא בשלשות אז איך מסבירים את זה?

    1. גם אני חשבתי שהם ירדו אבל כל עוד הם חוטפים שלשות באחוזים ממוצעים ולא נותנים נקודות מתחת לסל אז הם מנצחים מוריבולית. הסיבה שזורקים מולם הרבה היא כי הם סוגרים את האמצע וכמעט לא מחליפים אף פעם (תמיד עוברים מעל או מתחת לחסימות). אז או שקואץ' באד פיצח את המטריקס או שהשחקנים שלהם מספיק אתלטים וארוכים להגיע גם בלי חילופים למרבית השלשות. יהיה מעניין להמשיך ולעקוב.

    2. Espn זה ערוץ התאגיד. התאגיד לא מעוניין בעצות מיהודים לבנים 😎

      1. נכון… ובגלל זה אין שם בכלל כותבים או אנשי צוות יהודים לבנים… אפילו לא אחד!

  25. אחד המאמרים היותר טובים שהופיעו פה, והיו הרבה כאלה.
    אין לי מה להוסיף..

  26. תודה, החכמתי.
    לא כ"כ הבנתי כיצד ניתן להסביר את הנסיגה ביכולת ההגנתית של פורטלנד לנוכח היעדר שינויים פרסונליים משמעותיים. מה גורם לקבוצה להיות פחות מתואמת לכאורה?

    1. בוא נגיד שזה יותר ענין של אימון מיכולת. אבל מסכים איתך שזה הסבר שטחי בלבד שצריך להעמיק ולהסתכל איך הם משחקים הגנה על המגרש כדי להבין אותו יותר טוב.

  27. כן אבל….עדיין אין הגנות…
    עשיתי קונטרול F ולא מצאתי את המילה פלייאוף בכתבה שלך…
    כתבת ארוך ולצערי גם מייגע, למרות שכל הכבוד על ההשקעה,
    כל הנתונים האלה הם מתוך הפרספקטיבה המגננתית שלך. אי אפשר
    לעבוד על כולם אם כולם חושבים שהמשחק בעונה הסדירה מגוחך אז כנראה שזה נכון…
    תשווה לפלייאוף זה הדבר הראשון שאתה צריך לעשות ולא עשית. ווסטברוק למשל שהוא
    הביטוי לרוח התקופה עם משחק התקפה מזעזע ואחוזים מחרידים עושה סטטיסטיקות רק
    בגלל שהוא זורק וזורק וזורק ואז הוא מגיע לפלייאוף ומפסיד ומפותע שהוא מפסיד…

    1. אין הגנות כי אתה אומר?
      הדיון בעונה הסדירה היא כי אנחנו נמצאים בה עכשיו וההשוואה היא לעונות הסדירות בעבר.
      בהחלט מעניין להשוות עונה סדירה לפלייאוף אם כי זה מצריך מחשבה ותכנון כי סדרות זה עולם אחר לגמרי.

      1. לא כי אתה מכמת את עצמך לדעת ומפספס…
        קח שני משחקים ותראה את אותה תוצאה בשניהם נניח 100-90
        אותו מספר פוזשנים, אחוזים זהים והכל בעצם זהה, אבל במשחק אחד זה ידמה
        כי שיחקו הגנה אימתנית ובשני ששיחקו משחק רפה לעייפה. שקלת את הנתון שאולי
        במקביל להגנה העייפה יש גם התקפה עייפה ולא חדה? אולי יש מהלכים יפים אבל המשחק
        בכללותו נרפה, לא אגרסיבי ודורש פחות מאמץ כדי לקלוע סל. אם גורדן קלע נגד דניס רודמן
        5 מ-10 וווסטברוק קלע נגד שומפארט 5 מ-10 זה לא אומר שווסטברוק הוא גורדן ושומפארט הוא רודמן.

        1. בקיצור אין לך שום טיעון מעבר ל" כי אני אומר ככה".

          1. נו באמת….
            אתה רוצה שנרד לרמת הכתבה שלך היא שטות?

          2. זה פחות או יותר מה שאתה אומר.
            תביא טיעון ענייני.

  28. מוזר להגיד את זה באתר הזה ואני שנים כבר נכנס לאתר הזה,
    היורולוג מציגה כדורסל איכותי בהרבה. ההבדל בין היורוליג ל-NBA
    הוא כמו ההבדל בין שחמט לשש בש…

    1. אין מה להשוות בכלל בין איכות הכדורסל בNBA ליורוליג ולא ברור לי על בסיס מה אתה אומר את זה. אני רואה כדורסל הרבה פחות שוטף ויותר מבוסס בידודים באירופה. מה הופך את הכדורסל ביורוליג לאיכותי יותר בעיניך?

      1. אין מה להשוות באיכות השחקנים ולא הכדורסל. אני לא רואה מסילות פתוחות לסל באירופה וגם לא רואה שחקנים שקולעים 9000 נקודות ומכדררים 20 שניות בהתקפה.

        1. אז כנראה אתה לא רואה יורוליג.

  29. המאמר המקצועי הטוב ביותר שהופיע עד עתה באתר. Benjo הקדים אותי. זה מאמר שכדאי לתרגם ולשלוח – אני מציע – ל-CROSSOVER (לא לניילון)

    1. המחמיאים, מנחם (פיצוץ), מחממים את הלב, הרי זו כתבה שצריכה להישלח ולהתרגם בעולם, ומיד אחוזי האהדה עולים כלפינו, זו קארמה טובה בכלל שיש לנו את הזכות לקרוא כאן

  30. קודם כל כתבה מקצועית ברמה מטורפת..שחקת אותה עידו!

    א. ראיתי יותר מדי משחקים השנה ונראלי שנעלם השמירה האישית בNBA.. קודם כל הקלות שהב שורקים השנה עבירות זה דבר שלא ראיתי…כל לטיפה שווה לעבירה.. אם שנה שעברה התלוננו על עבירות בקו השלוש (סטייל הארדן) השנה זה נראה כאילו כל אחד הפך להארדן…וכולם זוכים לשריקות..
    וכנראה זה גם משפיע על הרצון של השחקנים לעשות הגנה (במיוחד שהכל מרווח היום וזורקים שלשות כל המשחק), כי כמות הפעמים שהתלהבתי השנה ממהלך הגנה באחד-על אחד היא מאוד מאוד קטנה..ולא חסר בכלל שחקני הגנה ברמות הכי גבוהות בליגה. פשוט נראה שאין צורך להשקיע מאמץ על פוזישן הגנתי כשהיום אפשר לעשות ריצת 13-0 בדקה+…
    ב. לברון החזיק 4 גמרים מול הווריוס (וגנב אחד) בדיוק בשיטה שכולם מרווחים והכדור אצלו… הפך את המשחק לאחד-על-אחד וקלעי שלשות..

    1. א. זה כאילו לא קראת מה כתבתי…
      ב. נכון מאד,מילווקי בהחלט תלשו דף או אפילו פרק מהספר של הקאבס.

      1. אאוץ'!
        אני אנסה לחדד.
        בהקשר של מס' עבירות- בתרשים שהראת רואים שעבירות בזריקה נשארו פחות או יותר אותו דבר. מצפייה במשחקים כמות העבירות שנשרקות בזריקה הם בכמות מטורפת… מאז שזאזא חיסל את קאווי לאונרד זה בעלייה הזויה. אי אפשר (!!)בכלל TO CONSET (איך אומרים בעברית?!?!) את הזריקות. כל נסיון כזה נגמר בעבירה..
        אולי אני חולם כי זה לא מופיע בטבלה. יכול להיות שזה בגלל שעבירות כמו שעשו להארדן שנה שעברה הפכו לעבירות של תנועה מצד לצד ולא של זריקות עונשין (מקווה שכתבתי מובן..) אז אני מניח שהשנה זה נכנס לקטגוריה של "עבירות אחרות"
        אז בעניין הזה זה אולי מתקזז ואולי לא, מה שאני אומר זה רק על סמך משחקים שראיתי.

        ולגבי השמירה האישית- התכוונתי במצבים של אחד-על-אחד במהלכים שלא כוללים פיק-אנד-רול(אין ספק שהפיק-אנד-רול הפך לקליל מתמיד). שמירה אישית נטו. מסכים שיש ריווח בכללי על המגרש, אבל השמירה האישית נראית בעין שלי בירידה, כמו שכתבתי לא ראיתי הרבה מהלכים שההגנה האישית הייתה ברמה גבוהה

        1. עבירות ששולחות אותך לקו הן עבירות בזריקה והנתונים מראים שלהרגשה שלך אין ביסוס.
          לגבי השמירה האישית זה בדיוק מה שאתה לא קורא. הטיפול בחסימות הוא לא "קליל" אלא אחר כדי לאפשר התמודדות עם השלשות

          1. אאוץ' #2
            ניסיתי לשנות את הנתונים כדי שיתאימו לדעתי חחח. התכוונתי שהזריקות שהיו בשנה שעברה כמו אלה שנעשו על הארדן כשזרק מ-3, "הורדו בדרגה" והפכו לעבירות רגילות (נראלי הם קוראים לזה SIDE-TO-SIDE) ובגלל זה במהלך השנה השחקנים מבינים שזה פחות יעיל ולכן לאט לאט זה יורד, והשנה נכנסו הרבה עבירות של נסיון לחסום את הזריקה סטייל "זאזא את קאווי" שזה נחשב עבירות עונשין.
            קשה לי להתאים את זה לנתונים כי יש יותר מדי תתי אפשרויות בכל אחת מהקטגוריות..אבל בגדול כבר ראיתי משחקים שמרוב שמפחדים משריקה המגן פשוט לא מנסה לחסום זריקה משלוש או שהוא קופץ יותר הצידה בגלל שהוא לא רוצה שיהיה אפילו מעט מגע בינו לבין השחקן שזורק, גם אם זה הרבה אחרי הזריקה, בגלל שנראה שהשופטים שורקים על כל ליטוף..(כנראה בגלל מקרה זאזא את קאווי) ובגלל זה העבירות בזריקה הם בעלייה מתמדת…

            לגבי החסימות- אמרתי שהפיק-אנד-רול נהיה קליל ואין לי שום ביקורת על זה בגלל כל מה שכתבת על הריווח של המשחק.
            התכוונתי לשמירה אישית נטו.בלי חסימות(אחד-על-אחד). במקרים האלה לי זה נראה שהשחקנים עוברים בקלות יחסית ללא מאמץ גבוה של השומר.

            ואכן בודנהולצר שידרג את מילווקי. לקח את מה שעבד באטלנטה, ואחרי שלברון השפיל אותו שנה אחרי שנה הוא נהנה משחקן בדמות לברון שיוצר שילוב של הקבוצה הקודמת שלו בנוסף למה שחיסל את אותה קבוצה..

          2. אז נכון יש בזה איזה שינוי אבל על כמה עבירות כאלה אנחנו מדברים במשחק (לדעתי משהו כמו עבירה אחת ל2-3 משחקים)?
            אני חושב שאתה מכניס המון אינטרפרטציה משוחדת למהלכים שאתה רואה (מה שנהוג לקרוא לו קונפירמיישן ביאס).

        2. Fan הסיבה שאתה לא רואה הרבה הגנת 'אחד על אחד' היא כי קבוצות עושות הרבה יותר חילופים הגנתיים כדי למנוע את הצורך במאבק על חסימות.
          דווקא יוסטון שנה שעברה (וגם השנה) שיחקו על זה ויצרו הרבה מאוד מצבי 'אחד על אחד' רק במיסמצ'.
          ההתקפות פשוט הפכו הרבה יותר יעילות ומתוחכמות וההגנות עדיין לא ממש יודעות איך להתמודד עם זה. במיוחד הסטפ בק שזה מהלך שלא מצאו לו תשובה ולכן גורר הרבה יותר עבירות (שם את המגן בחוסר שיווי משקל).
          בגלל זה הדרך של מילווקי כל כך מעניינת כי הם בוחרים לא לעשות חילופים אוטומתיים וסומכים על הפורוורדים הארוכים שלהם שיפריעו לשלשה, אפילו בירידה מתחת לחסימה מבלי להתפשר על חדירה פנימה. זה בניגוד מוחלט לאיך שההגנות וההתקפות המודרניות עובדות, ואיכשהו זה עובד להם.

          1. יש בזה משהו. בדומה לגמר של יוסטון-ווריורס שנה שעברה שהם עשו 40 חילופים בפוזשן רק כדי שלוני/בל ישמרו על הארדן/פול, גם השנה ראיתי הרבה פעמים נסיונות למצוא את השחקן היחיד שיהיה קשה לו לשמור, כמו ג'י-ג'י רדיק במשחק מול בוסטון שניסו שסמארט ישחק עליו או שרודר באוקלהומה.

            אולי הריווח במשחק (קו ה-3) זה הבדל משמעותי, אבל עדיין מבאס לראות שהמלחמה שהייתה בשמירה אחד-על-אחד שמורה רק לכוכבים כמו תומפסון, פול ג'ורג, הולידיי וכו.. ובאמת גם הסטפ-בק תפס אחלה מקום השנה (מעניין אם יש נתונים לגבי כמות הנסיונות..)

  31. אני כל כך אוהב כשאתה כותב

  32. קראתי, הבנתי, החכמתי. תודה רבה

  33. עידו זה מאמר ממש מעולה, פשוט תענוג למי שאוהב אנליזות כאלו שמסתכלות בצורה אינטלגנטית על נתוני מקרו.
    נוקדה לדיון שאולי קצת תסביר למה בכל זאת אומרים משהו על שינוי מבחינת המשחק בהגנות:
    אחד הדברים שרואים כה בולט מהגרפים זה ההתאמה בין הירידה מהזריקות במיד-ריינג' רחוק לבין העליה בזריקות מהשלשות. זה מוריבול 101, ההבנה הבסיסית שאם כבר אתה בטווח הזה משתלם יותר לזרוק 3 מאשר 2. תכלס הכי טרויאלי וכנראה לגמרי מסביר את רוב מה שאנו רואים, כפי מה שאתה כתבת.
    פה אני רוצה להציע אבחנה נוספת בנתונים, שאולי חושפת עוד משהו. הנתונים בגרף שהצגת מראים שבערך משנת 2011, יש קפיצה מתואמת בשני גרפים: יש ירידה של כ-3 אחוז בממוצע באחוז הזריקות ממש מתחת לסל (מרמה של 31-32 אחוז לרמה של 28-29 אחוז) ובהתאמה עליה דומה בזריקות במרחק קרוב לסל (האחוז עולה מרמה של 11-12 לרמה של 14-15). זאת התצפית שלי – זה מה שהגרף אכן מציג. לדעתי זה לא מקרי ולא קפיצה קטנה וזניחה. עכשיו נלך להסבר אפשרי ונראה מה המשמעות:
    נראה שאולי המשמעות היא ששחקנים בכל זאת קצת פחות נכנסים לצבע. למרות שקליעה מתחת לסל עדיפה על כל קליעה אחרת, יש תופעה של עצירה טיפה לפני הצבע ואם לא מוצאים למי לשחרר על קו השלוש, אז בכל זאת זורקים משם, ולא נכנסים עד הסוף פנימה. בגלל זה עולה מספר הזריקות מהטווח הזה. למרות שכפי שרואים מהגרף של אחוזי הקליעה, אין יתרון לטווח הזה – הרגע שאתה לא ממש מתחת לסל, אחוזי הקליעה נשארים קבועים לא משנה קרוב לסל-מיד ריינג' קרוב ומיד ריינג' רחוק – אתה נשאר על כ40%. זה גם מראה שלא מספיק בונים את המשחק סביב הסנטר שיעשה שמות בצבע (65% בממוצע משם!), למרות שיש לנו כמה סנטרים לא רעים בכלל בליגה, אלא משחקים גם איתם את הנושא של הריווח, ולא מבקשים מהם לעשות חפירות בצבע (שגרף אחוזי הקליעה ממשיך להראות כמה זה יעיל!).
    אפשרות להסבר אפשרי נוסף: אולי ניתן להגיד שההגנה מתחת לסל השתפרה? מצליחים יותר למנוע זריקות מתחת לסל על ידי חסימות יעילות והרמת ידיים ורטיקלית? זה כיוון שפחות נראה לי נכון. אבל אולי הוא מסביר למה הפריק כ"כ מעולה – הוא לגמרי חוגג בצבע מתי שהוא רק יכול, ואותו כנראה לא ממש יכולים לעצור, לעומת זאת אחרים פחות טובים ממנו, אז לא מספיק נכנסים לצבע.
    בכל מקרה נראה לי שיש פה עוד פוטנציאל לשיפור המוריבול – הקליעה מתחת לסל היא הדבר הכי יעיל שיש במשחק, ונראה שקצת בגלל ההתלהבות על הקליעה מהשלוש (שמוצדקת לעומת כל המידריינג'), מוותרים על זה יותר ממה שנכון לעשות.

    1. כן, אני קשרתי את זה בקצרה לירידה במשחק בפוסט. אבל זה מצריך הסתכלות קצת יותר מעמיקה.

  34. תודה עידו. מעניין מאוד.
    אני חושב שהתחושה שכולנו מקבלים נובעת בעיקר מזריקות מהירות בהתקפת מעבר. תארו לכם מצב ששחקן חוטף כדור, רץ קדימה ועולה לשלשה. מפספס, והיריב לוקח ריבאונד ועושה אותו דבר וגם מחטיא, ובפעם השלישית קורה אותו דבר אבל הכדור נכנס. מתמטית, קיבלנו פה משהו שמאוד קרוב לממוצע (קליעת שלוש אחת מתוך 3 נסיונות). מעשית – קיבלנו פה התקפה שכל אחד במבחן העין יקרא לה "בלאגן", "שכונה" וכיו"ב. ומספיקה התקפה אחת כזו כדי לצרוב רושם "ראשוני" על אותו משחק ועל אותן קבוצות – ומשם הדרך למסקנות על הליגה ועל התקופה היא קצרה. בקיצור – מסכים איתך שאנחנו מקובעים ומאוהבים בקונספט של המשחק "הישן והטוב", למרות שהוא השתנה.

    1. גם לדעתי זו אחת הסיבות המרכזיות.

  35. כתיבה נהדרת עידו! תודה רבה.

  36. קודם כל, מצטרף למברכים. אתה כותב סטטיסטי עצום.
    אבל הנה מה שחשבתי עליו כשקראתי. ואשמח לשמוע את דעתך. מישהו כאן מבין המגיבים כתב שאולי הגיע הזמן להרחיק את קשת השלוש. אבל לדעתי…

    אולי הגיע הזמן בכלל לקרב את קשת השלוש. הרי לפי המאמר שלך, התוצאה תהיה – יותר צפיפות, ואולי דווקא הגנות טובות יותר מתחת לסל. בנוסף להחזרת היתרון להגנה אישית. אז נכון – גם אם נקרב את קשת השלוש, עדיין קלעים יוכלו לרווח על ידי זריקה ממטר או שתיים מאחורי הקו, אבל אני בספק אם זה יקרה. נדמה לי שזה לפחות שווה בדיקה. אמנם אחוזי השלוש יעלו אבל יתכן שדווקא באופן הפוך לאינטואיציה – ההגנה תעלה.
    והנה, בדקתי את מה שקרה בליגה בשלוש השנים בהן קו השלוש היה קרוב יותר. אמנם אין ספק שהכדורסל השתנה לגמרי מאז, וזו לא לחלוטין אינדיקציה אבל זה מעניין. הנה ממוצעי הליגה בשנים האלה:

    92-93 (קו שלוש רחוק) – 33.6% מהשלוש, 105.3 נקודות לקבוצה במשחק, 108 נקודות פר 100 פוזשנים. 9 זריקות שלוש למשחק.
    93-94 (קו שלוש רחוק) – 33.3% מהשלוש, 101.5 נקודות למשחק, 106.3 נקודות למאה פוזשנים. 9.9 זריקות שלוש במשחק.

    94-95 (קו שלוש קרוב) – 35.9% מהשלוש (כמובן), 101.4 נקודות למשחק, 108.3 נקודות למאה פוזשנים, 15.3 זריקות לשלוש למשחק.
    95-96 (קו שלוש קרוב) – 36.7% מהשלוש, 99.5 נקודות למשחק, 107.6 נק' למאה פוזשנים. 16 נסיונות לשלוש למשחק
    96-97 (קו שלוש קרוב) – 36% מהשלוש, 96.9 נק' למשחק. 106.7 נקודות למאה פוזשנים. 16.8 נסיונות לשלוש למשחק.

    97-98 (קו שלוש רחוק) – 34.6%, 95.6 נקודות למשחק, 105 נק' למאה פוזשנים. 12.7 נסיונות שלוש למשחק.
    98-99 (קו שלוש רחוק) – 33.9% , 91.6 (!!), 102.2. 13.2 נסיונות שלוש למשחק.

    אין כאן מסקנה מוחלטת מהנתונים, אבל כן ברור ששלוש העונות בהן קו השלוש היה קרוב, לא תרמו ליעילות התקפית כלל. למרות שההגנה בהחלט השתפרה (על פי המדדים הבסיסיים) אחרי שקו השלוש שוב הורחק.
    כאמור, מדובר בתקופה אחרת לחלוטין, וגם כך אין מסקנות, ואפילו לו היו מסקנות לא ברור עד כמה הן היו תקפות. אבל הן כן מראות לכל הפחות, שההתקפה לא פרחה בתקופה בה קו השלוש היה קרוב יותר, וההגנה לא סבלה מכך.
    יש עוד כל מיני דברים מעניינים מהנתונים שהבאתי (כמו העובדה שפוסט הקו הקצר, עדיין זרקו הרבה יותר משלוש מאשר פרה עידן הקו הקצר, אבל זה לא בהכרח העניין).

    מה דעתך?

    1. מצחיק גם אני חשבתי על זה.
      לגבי מה הזזזת קו השלוש עשתה לליגה ואיך היא הרסה את הכדורסל כתבתי קצת כאן:
      http://www.hoops.co.il/?p=100289
      זה תקופה מאד שונה ובגדול זה הביא לכדורסל איזו ומשחק סופר איטי ובלתי ניתן לצפייה למשך עשור בערך.
      אבל מה שכן קרה שזה הפך את השלשה לכלי לגיטימי -הפרחים לרודי טי.
      הבעיה בהזזת הקו היא שלדעתי העלייה באחוזי השלוש תהיה הרסנית בהרבה. נגיע לסביבות ה-37-38% וזה רק יעודד עוד שלשות.
      אבל זו בהחלט סוגיה מעוררת מחשבה.

  37. יופי של פוסט.
    בזכות פוסטים כדוגמת הפוסט הזה, האתר עומד במקום הראשון מבחינתי במרשתת.
    חשבתי להוסיף את 2 הסנט שלי, אבל נראה שכבר הגענו למספיק כסף להטיס את קרע במיניסחוס למאדים באולסטאר 2035.

  38. תודה רבה עידו !
    פוסט סופר מעניין
    אני חושב שיהיה מעניין לבחון האם העונה הזאת היא אנומליה סטטיסטית או מגמה לשנים הבאות

    1. באיזה מובן? אני חושב שהעונה היא המשך מגמה. הקפיצה לדעתי היא בהחלט אנומלית.

      1. ייתכן בשנה הבאה תהיה ירידה בקצב/כמות הנקודת/זריקות ל 3
        השאלה האם העונה היא נקודת השיא ומשם תתחיל ירידה או שמגמת העלייה תמשיך
        כמות הזריקות ל 3 בשיא כל הזמנים לא מן הנמנע שהשיא עוד לפנינו בעיקר עם הגבוהים זורקים יותר יותר מה 3
        יכול להיות שבעתיד על כל זריקה מ 2 יהיו 2 זריקות מ 3
        מעניין איך תוספת של קשת 4 תשפיע על המשחק ,במונחים אפקטיבים גם 1 מ 4 ל 4 זה עדיין סביר

        1. אהה אתה מתכוון האם זה היה השיא. זו באמת שאלה מעניינת. עד שלא נראה קבוצה מצליחה לייצר תשובות הגנתיות אני חושב שנמשיך באותו כיוון.

  39. מדהים! צריך לתרגם את זה ולשלוח לאתרים אחרים..

    מעניין לבחון את הכל על הפלייאוף בלבד כי שם באמת אפאחד לא מוותר על פוזישינס

  40. כתבה נפלאה אבל חסר לי שלא הזכרת בהקשר של מהפכת השלשות את קארי ודאנטוני, אם כל הכבוד למורי

  41. לי יש שאלה מאחר ואני לא יודע לשחות האם יהיה בטוח מבחינתי לשחות בבריכה בעומק ממוצע של ח י מטר?

  42. כתבה באמת נהדרת עם נתונים שמסברים את האוזן.
    כמה הערות שיש לי:
    1. נדמה לי שקבוצות עובדות יותר קשה כדי למקסם את היעילות ההתקפית שלהן – הארדן ב-1 על 1 יחפש מיס-מאצ', לעומת ג'ורדן שלא התעניין כל כך בשאלה מי מנסה לשמור עליו, וההגנה מתקשה למנוע את המיס-מאצ'.
    2. רוב ההגנות היום מנסות בעיקר למנוע שלשות פנויות, ולכן הן יעדיפו חילוף ומיס-מאצ', בניגוד להגנות בעבר שהעדיפו לאפשר שלשות פנויות של שחקנים פחות טובים.
    3. לרוב הקונטנדריות שאני זוכר בסוף העשור הקודם ותחילת הנוכחי היו שחקנים בעלי תפקיד הגנתי בעיקר, ומדי פעם לדחוק ליי-אפ, ולהגנת היריבה היה נוח להשאיר אותם פנויים. היום הרבה קבוצות עולות עם הרכבי קלעים, מהם היריבות חוששות הרבה יותר בהגנה.
    4. בשביל שהאסטרטגיה של מילווקי תעבוד צריך שחקן שמסוגל לראות את היתרונות הקטנים שההתקפה יוצרת, ולבטל אותם לפני שהיריבה מנצלת את זה. באטלנטה לא היה מי שיתמודד עם לברון והקלעים בקטע הזה, בניגוד לגולדן סטייט, להם היה את בוגוט שעשה את זה מצוין, וכמובן גרין.
    5. התחושה האישית שלי היא שבכל שנה יש דיבורים על זה שהעונה באמת הפסיקו לשחק הגנה, אבל אז בפלייאוף אנחנו רואים שאין שינוי משמעותי בסדרות בלי לברון.

  43. מעולה עידו.
    לא הספקתי עדיין לקרוא את כל התגובות (מרפרוף ראיתי שיש כמה מצוינות), והן רק מוסיפות עוד נדבח מצוין לכתבה שלך.
    .
    מניח שלא היו את הנתונים הדרושים, אבל מעניין היה לראות מה היה יכול להיות ממוצע הניקוד הקבוצתי בסוף שנות ה-60 ותחילת ה-70, אז קצב המשחק היה גבוה בהרבה, אם היתה קשת השלוש. יכול מאוד להיות שהיינו מדברים היום אחרת.

    1. ללא ספק הסקור היה יותר גבוה אבל חייבים לזכור גם שאז השחקנים היו פחות מיומנים מימינו.

  44. מעולה עידו. טורים כאלה הם מה שחסר לאתר כמו מים במדבר. ממש מחכים.
    (לא הבנתי מה אני לומד מהגרף של העבירות למשחק. )
    בגדול, מה שכולם דיברו עליו מסתכם למילה אחת: ריווח.
    המוריבול שם דגש על הזריקה מהשלוש וזה יוצר ריווח. היעילות ביצירת נקודות עולה. הריווח מקל גם על שחקני הפוסט, שעכשיו כבר לא צריכים מהלכי פוסט כמו פעם אלא צריכים להיות ניידים ולנוע (בד״כ) עם הפנים לסל, ע״ע קאפלה. היתרון הוא אצל המתקיף כי הריווח נותן להתקפה יותר אפשרויות ויותר נתיבי תנועה ומסירה. בעולם בלי שלשות כל זה לא היה יכול להיות אפשרי. מצד שני ההתאמה המסוימת שנעשתה בשנים האחרונות למוריבול מאפשרת ללמרקוס אולדרידג׳ ולדומיו להעניש דווקא מהמיד ריינג׳. עם הזמן ההגנות תשתפרנה, אולי בודנהולצר עלה כאן על משהו. מין בונקר בצבע מלווה ביציאות מהירות על הקלעים וחזרה מהירה לבונקר.

    1. הגרף של העבירות מלמד את מה שאמרתי בטקסט. התחלנו את העונה עם עלייה של יותר משתי עבירות למשחק שלא כולן הגיעו מעבירות שעליהן ניתנו הדגשים ובמהלך העונה יש ירידה הדרגתית לעבר ממוצע העונות הקודמות. כלומר כל ההיסטריה סביב היותר מדי שריקות לא רלבנטית.

      1. משהו עדיין לא מסתדר – אני התכוונתי לגרף הראשון, שנראית בו מגמה מסוימת של עליה. ואז מתחתיו יש את הטבלה, שאליה אתה התכוונת, ובה באמת רואים את הירידה אל הממוצע ה 5 שנתי לאחר התחלה גבוהה. האם המספרים של הטבלה אמורים להתאים לגרף?

        1. כן הם מתאימים. אתה צריך משקפיים דחוף. הם גם מופיעים בגרף בצורה עקיפה אם תסכום את המספרים בכל עמודה

          1. מצאתי את הבעיה שלי – עשית ציר זמן שהולך מימין לכיוון שמאל!
            קודם אקסל ועכשיו זה. עידו אתה מתדרדר
            🙂

  45. יופיו הפנימי האמיתי האלוהי של עידו גילרי מקרין ליצירת סיפרות מופת, פרס נובל כי עידו מקרין אהבה ומתחבר לטהורות שבו (קיים בכל אחד אלא שאיננו מחוברים אלא בחלק מהזמן) מדהים ביותר, מופלא, נהדר. בתודה ובאהבה לעידו

    1. בראייתי הפנימית זה שווה פי 1000 ממה שכתבתי, איך שהאתר מפציץ, צריך זמן לעכל, איך גילרי כותב כל כך יפה, התגובות שלו הם גם מאסטרפיס,, האבהות החברית שלו, הצניעות למרות הכל ההשגים, טוב הלב הנדיר שלו, יוצרים חכמה עמוקה, שגורמת לאנשים להתאהב בטהורות היפייפיה של עידו האינסופי

      1. ללא בושה אני טוען הכתבה נכתבה במיוחד מטוב ליבו ויופיו הפנימי (ועוד תכונות) של גילרי המופלא, כמו שאתם והאתר מקדים את זמנו, וצדקתי בקשר למחמאות שהמטרתי עליכם, אז האמינו לי עכשיו שכנראה מקדים את זמני לעלות תיאוריה שטוב ליבו וטהורותו של הכותב משפיעות מאד על היצירה

  46. כל הכבוד עידו, פוסט אדיר.

    אני חושב שבאופן מעט אירוני, כל החוקים שחוקקו לטובת ההתקפה עוד בסוף שנות ה 90 כשרצו לעלות את קצב המשחק ולהפוך אותו ליותר אטרקטיבי לא באמת "עזרו" להתקפה כמו השינויים ה"טבעיים" והתפתחות המוריבול כמו שתיארת בפוסט.
    למען הדוגמה, החוק שאוסר על חניית שחקנים מתחת לסל לא הרחיק את המשחק כמו שהשימוש ההולך וגובר בקשת השלוש וריווח המשחק בשנים האחרונות. גם אם כיום יותירו לשחקני הגנה להיות יותר זמן מתחת לסל זה יהיה כמעט כמו התאבדות בשבילם, כי לך תחנה מתחת לסל ותחכה לחדירות כשבחוץ השחקן שעליו אתה אמור לשמור קולע שלשות באחוזים של גארד.

    1. ממש צודק.
      אתה יודע מה הכי אירוני? השינוי הכי גדול מבחינת התפתחות ההתקפה היה ביטול האיסור על הגנה אזורית…

        1. בהיבט שאף אחד לא באמת יודע איך לעשות אזורית בליגה אז במקום נסיוב זה ארס…

        2. בהיבט שהוא הכריח את הקבוצות ללכת פחות למשחק הפוסט והאיזו וגרם למאמנים לפתח משחק התקפה.

  47. המחמיאים, מנחם (פיצוץ), מחממים את הלב, הרי זו כתבה שצריכה להישלח ולהתרגם בעולם, ומיד אחוזי האהדה עולים כלפינו, זו קארמה טובה בכלל שיש לנו את הזכות לקרוא כאן

  48. מודה שהתאהבתי אפלטונית עמוקות בגילרי המדהים, תקופה ארוכה, אפשר להבין את זה. רב תודות איש יקר

  49. עידו, מצטרף באיחור לא אופנתי (כהרגלי בקודש) למחמאות. מדוייק, מנומק, מלומד, מעניין וכתוב היטב. תודה.

  50. ועידו, אם יותר לי משהו קטן, גרפים באקסל?!

    1. עוד אליטיסט…
      אין שום בעיה עם אקסל.

      1. פחחח
        נחר עגל בבוז.
        לפחות תשתמש באופן אופיס . . .
        🙂

      2. אליטיסט תקרא למי שלימד אותי.
        אני דווקא תומך.

        1. יאללה, לאן לשלוח?

          1. תסלח לי אם הזיכרון לא משהו, אבל אני חושב שהאצבע צריכה להיות מופנית לאמיר גולדבורט וקדמה משהו-לא-זוכר-קוראים-לו-קדמה-עם-כמה-אנשים-אפשר-להתבלבל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט