היום לפני שנה 76: שוגר ריי מפסיד אחרי 130 נצחונות רצופים/ לפני 59 שנה: ראסל קוטף 51 ריב' / מנחם לס

 

'השור הזועם' לה-מוטה מכניע לראשונה את שוגר ריי רובינסון אחרי 130 נצחונותיו!

בסיבוב השמיני ג'ק 'השור הזועם' לה-מוטה מוצא את שוגר ריי בפינה הצפונית מערבית של הזירה באולם 'אולימפיה סטדיום' בדטרויט, והוא יודע שזה הצ'אנס שלו. NOW OR NEVER.

שני הניו-יורקים, הלבן ('THE RAGING BULL') והשחור (SUGAR RAY), מופיעים בפני קהל של 18,930 כשלה-מוטה ביתרון משקל של 7.5 ק"ג – 160 פאונדס נגד 144. ה'שור הזועם' עלה כאנדרדוג 1 ל-3, ועדיין ניצח פה-אחד בעשרה סיבובים בניקוד של השופט סם הנסי ושני שופטי הנקודות.

בעוד שמתאגרפים אחרים ידעו שנגד שוגר ריי – לדעת רבים וטובים המתאגרף המבריק 'והחלק' ביותר מכולם עד היום – אין סיכוי לנצח בנקודות כשהסיכוי היחיד הוא "נוקאאוט אחד וגמרנו", לה-מוטה לא היסס להיכנס לקרב אגרופים נגד שוגר ריי. הוא ניכנס אל תוך גופו של היריב וכמכונת בטון שלא מפסיקה לעבוד חבט וחבט בגופו של שוגר ריי.

בתחילה שוגר ריי חייך. אף מתאגרף – אף פעם – לא הצליח להחליש את האלוף הגדול מכולם בסכום חבטות. הוא היה פשוט טוב מדי וערום מדי מכדי להיכנע למהלומות קצרות חסרות מומנטום.

אבל ראה זה פלא, הנזק המתווסף של פטיש הדופק שוב ושוב, שוב ושוב – שבתחילה העלה חיוך בפני האלוף – החל ליצור נזק שאולי אפילו האלוף לא חש אותו עד הסיבוב השביעי.

בסיבוב השמיני לה-מוטה שלח ימנית מעוגלת שניתן לראות בברור בתמונה – חבטת 'מגל' – לגופו של רובינסון ומיד המשיך באפרקאט שמאלי לראשו של האלוף הגדול מכולם, ורובינסון – גאוותה של הארלם וכל שחור בארה"ב – הועף אחורנית אל החבלים ששימשו לו כמעצור.

אחרת היה נקצר כמו ערימת חציר בקיבוץ יגור, ונופל שדוד לעבר הקנבס.

אבל צלצול הגונג נשמע כשספירת השופט הגיעה לשמונה.

כל מי שהיה באולם ידע והרגיש ששוגר ריי רובינסון לא קם עד ספירת 10, אבל הגונג הציל אותו.

לרובינסון היה זמן להתאושש. כשהגונג נשמע לתחילת הסיבוב העשירי והאחרון, סיבוב ששוגר ריי הגדול ניצל רק להתחמק מ'השור הזועם' שהתקיף בפראות, אבל לא יכול היה לתפוס את שוגר ריי הזריז והחמקמק, שכנראה השלים עם הפסדו ורצה רק למנוע נוק-אאוט מבייש.

לה מוטה שילשל $50,000 לכיסו כמנצח, ושוגר ריי רובינסון הסתפק הפעם בפרס של $15,000 למפסיד.

אמנם שוגר ריי עבר להתגורר בהארלם שבמנהטן כדי להיות בתוך האורות והניצוצות של התפוח הגדול, אבל הוא תמיד אמר שהוא 'בן דטרויט' ומרגיש כבן דטרויט. שם נולד ושם החל להתאמן כמתאגרף. הוא התאמן באותו קלוב בו התאמן ג'ו לואיס – אף הוא בן דטרויט – בצעירותו, עד שהפך לאלוף הגדול מכולם ב'כבד'.

**************

אחרי ההפסד הזה שוגר ריי רובינסון ניצח עוד 91 קרבות רצופים אחרי ההפסד ללה-מוטה. הוא הפסיד את תוארו במשקל בינוני ב-1951 לאותו 'השור הזועם' ג'ק לה-מוטה, ואז שוגר החזיר לעצמו את התואר בנוק אאוט של לה-מוטה בסיבוב ה-13 יותר מאוחר באותה שנה.

*

רובינסון ולה-מוטה הפכו ידידים קרובים. שוגר המשיך להתאגרף בשנים 1951 עד 1960 וסיים קריירת אגרוף שלעולם לא תחזור  עם רקורד לא יאומן של 19-174. היום מספר כזה של קרבות הוא בכלל לא בדין ודברים. רבע מזה הוא מספר קרבות שהיום לא מתאגרפים.

אחרי שסיים את קריירת האגרוף שוגר ריי רובינסון  ניסה כוחו על הבמה ולא הצליח. הוא חי כמה שנים בניו יורק בחוסר כל אחרי שהפסיד את כספו, וכן אשתו השנייה – שלדברי בנו "היתה מכשפה" – השתלטה על כל מה שהיה "שוגר ריי" כולל גביעים, חגורות אליפות, ומה לא, ומכרה הכל . הוא חלה באולצהיימר וניפטר בגיל 67.

רובינסון מוכר כמעט ללא יוצא מין הכלל כ'המתאגרף הטוב ביותר פאונד-פור-פאונד מכולם':

He is widely regarded as the greatest boxer of all time, and in 2002, Robinson was ranked number one on The Ring magazine's list of "80 Best Fighters of the Last 80 Years".[2]

Sugar Ray Robinson
Sugar Ray Robinson 1947.jpg

Robinson in 1947
Statistics
Nickname(s) Sugar Ray
Weight(s) Lightweight
Welterweight
Middleweight
Light heavyweight
Height 5 ft 10 in (178 cm)
Reach 72 12 in (184 cm)
Nationality American
Born May 3, 1921
Ailey, Georgia, United States
Died April 12, 1989 (aged 67)
Los Angeles, California, United States
Stance Orthodox
Boxing record
Total fights 200
Wins 173
Wins by KO 108
Losses 19
Draws 6
No contests 2

**********

היום לפני 59 שנה: ביל ראסל קוטף 51 ריב'

היום, ה-5 לפברואר 1960, ביל ראסל קוטף 51 ריב' נגד דולף שייס והסירקחיוז נשיונלס בנצחון 100-124. שיא ריבאונדים זה החזיק מעמד רק 9 חודשים כשווילט צ'מברליין קבע שיא ריבאונדים חדש – 55 – על ביל ראסל והסלטיקס, שיא העומד כמובן עד היום.

הקרוב ביותר שהצלחתי למצוא למשחק 51 הריבאונדים:

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 8 תגובות

  1. מנחם, תודה רבה. מעניין מאוד.
    באותן השנים האגרוף היה פופולארי בהרבה ממצבו כיום, כשהוא מפוזר על פני מספר התאחדויות.

  2. ביל ראסל וצ'מברליין אצלי הם טופ 10 של כל הזמנים ללא שאלה

  3. נהדר מל!
    המאבק בין רובינסון ללה-מוטה היה אחד המאבקים הגדולים של עולם האיגרוף (עלי-פרייז'ר של המשקל המעורב והבינוני). הסדרה ביניהם נמשכה שישה פרקים בהם ניצח רובינסון 5 פעמים, כאשר אותו הפסד מפורסם מגיע בקרב השני.
    ההפסד הבא שלו היה מול ג'ין פולמר שסיים את הרצף הארוך של המתאגרף הגדול בהיסטוריה.

    1. בשנים ההם (1961 ואילך) הייתי שפוט של אגרוף והלכתי לכל קרב אליפות שיכולתי. לשמחתי ראיתי את כל הגדולים אחרי הדור של ג'ו לואיס, שוגר ריי רובינסון, ורוקי מרציאנו. בידיעות אחרונות אפילו שמו את המאמר שלי על שוגר ריי ליאונרד – הגלר בראש עמוד מוסף "7-ימים". גם המאמר על נגיף האיידס אצל מג'יק הופיע בעמוד השער כמאמר ראשי.

      1. זוכר את הכתבה הזאת כאילו קראתי אותה אתמול 🙂
        הימים האחרונים בהם האיגרוף היה נחלת הכלל ולא רק של משוגעים שמוכנים לשלם 50$ לקרב.

  4. נהדר, תודה רבה. גדלתי על הספר תולדות האגרוף, אם אני לא טועה מאת משה לרר, כך שאת עלילותיהם אני מכיר מיד שנייה (או שלישית, לא יודע כמה קרבות שלהם לרר עצמו ראה…)

    1. משה לרר היקר לא ראה אף קרב אגרוף בחייו מלבד, אולי, הקרבות של יפתח זייד…

  5. Someone let that filthy stupid swine of Robert Lantos out of his sty!
    The public is advised to take shelter where ever possible, and if shelter is not available, a vaccine against swine flu is to be taken

    Robert Lantos, one of your Jew-friends has got a strong craving for pork. Watch your back… literally

כתיבת תגובה

סגירת תפריט