סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

דטרויט פיסטונס (23 – 29) 129 – דנבר נאגטס (37 – 16) 103
ניצחון מרשים של דטרויט הלילה. משחק מרשים מאוד של דראמונד.
(מצער, איסלנדי. אכוון את חצי הניחוס למקום אחר, בפעם הבאה…)
הרבע הראשון לא רמז על העתיד לבוא –
הרבע הראשון היה צמוד לכל אורכו, כאשר אלו דנבר שמסיימים את הרבע ביתרון 36 – 34.
דקות נהדרות של ספסל דטרויט + דראמונד שינו את מגמת המשחק, כאשר 2 דקות לתוך הרבע השני, דטרויט עולים ליתרון, יתרון אותו לא שמטו לרגע עד לסיומו של המשחק.
זו הייתה הנוכחות והפיזיות של דראמונד (27 נק', 12 מ-14 מהשדה, 12 רב', מתוכם 6 רב' התקפה, ו-3 גגות, היו לדראמונד הלילה), לצד דומיננטיות של ספסל דטרויט מול מקביליו מדנבר (60 – 28 לספסל דטרויט על ספסל דנבר במשחק), שעשתה את השינוי במשחק.
כל ניסיון של דנבר לחזור למשחק נבלם במבול השלשות של ספסל דטרויט (סטנלי ג'ונסון – 21 נק', 4 שלשות. גאלאוויי – 18 נק', 3 שלשות. קנרד – 14 נק', 2 שלשות),
וכאשר אלו כבר החטיאו, היה שם דראמונד בשביל לתקן.
ההפרש צמח בהדרגה –
ההפרש צמח ל-10, 5 דקות לסיומו של הרבע השני,
הוא המשיך לצמוח ל-15, באמצע הרבע השלישי,
והוא הגיע כבר ל-29 נק' הפרש במהלכו של הרבע האחרון.
לצדם של "דראמונד והמחליפים" בלט גם גריפין עם 17 נק', ו-7 רב'.
ליילס (20 נק'. שחקן הספסל היחיד בדנבר שנתן תפוקה משמעותית), ומוריס (18 נק'), סיימו את המשחק כקלעים המובילים של הנאגטס.
יוקיץ' סיים לילה מאכזב עם 16 נק' (7 מ-17 מהשדה), 3 רב', ו-4 אסיסטים.

 

וושינגטון וויזרדס (22 – 31) 129 – אטלנטה הוקס (18 – 35) 137
שבמפתיע, או שלא במפתיע, וושינגטון המשיכו בשנת החורף שלהם, כאשר הלילה הם לא ממש הופיעו למשחק (לפחות לא בצד ההגנתי שאפשר להוקס לקלוע 20 שלשות ב-49%).
אטלנטה מצדם, הם ממשיכים לצבור ניצחונות, וחשוב יותר –
ניסיון.
בלילה בו יאנג (10 נק', 10 אסיסטים, 2 מ-13 מהשדה), וקולינס (15 נק', 11 רב', 4 מ-9 מהשדה), נתנו משחק בינוני,
אלו היו פרינס (21 נק', 5 שלשות), הורטר (19 נק', 5 שלשות), ספלמן הרוקי המבטיח (16 נק', 4 שלשות), ו-ווינס קארטר הבלתי נגמר (16 נק', 4 שלשות), שהפגיזו הלילה, ולא נתנו להתקפת הוויזרדס (כי מה לעשות, הגנת ההוקס, גם היא לא מזהירה) להצליח עם ניסיונות הקמבאק החוזרים ונשנים –
ההוקס עלו ליתרון ראשון 6 דקות לתוך הרבע הראשון, והם לא שמטו אותו עד לסיומו של המשחק.
בדרך, הם הצליחו להוביל ב-19 הפרש במהלך הרבע השני, ולאפשר לוויזרדס להוריד את הפער ל-3 נק' בלבד, רגע לפני המחצית.
הם הובילו בהפרש של 18 נק' במהלך הרבע הרבע השלישי, פער שצומצם ל-5 נק' בלבד, באמצע הרבע האחרון.
ביל (27 נק', 6 רב', 6 אס'), וגרין (26 נק', 5 רב', 5 אס') היו הקלעים המובילים של הוויזרדס במשחק.

 

ברוקלין נטס (28 – 27) 94 – מילוקי באקס (39 – 13) 113
משחק שהתנהל כולו בשליטה מוחלטת של הבאקס. או ליתר דיוק –
הגנת הבאקס.
הגנת הבאקס היא ההגנה הטובה בליגה. השיטה שלהם היא שיטת בודנהולצר –
לסתום את היכולת להגיע לצבע, גם במחיר של ריבוי זריקות מה-3 של היריבה.
ניצול האתלטיות והאורך של שחקני הכנף בשביל להספיק ולנסות להקשות על אותן שלשות.
במשחקים בהם היריבה קולעת היטב –
אז מילווקי מתקשים.
במשחקים, כמו הלילה, בהם היריבה לא פוגעת,
אז הם מביסים.
הנטס הלילה סיימו את המשחק עם 32.4% מהשדה, 11.9% מהשלוש (5 מ-42).
והנתונים האלו מרמים, היות ומילווקי הורידו את הרגל מהגז ברבע האחרון (שום שחקן למעט יאניס ששיחק 32 דקות, לא חצה את רף 30 הדקות במדי מילווקי), כאשר בנטס מסיימים את הרבע עם 30 נק'.
את 3 הרבעים הראשונים הנטס סיימו עם 64 נק' בלבד, עם פחות מ-10% מהשלוש (קלעו 3 שלשות מ-35 הניסיונות הראשונים שלהם), ועם פחות מ-30% מהשדה.
יאניס (30 נק', 15 רב', 9 אס', 3 גגות), ברוגדון (16 נק', 8 רב'), ובלדסאו (15 נק', 5 אס', 5 חטיפות), היו קלעי מילווקי הבולטים הלילה.
ראסל (18 נק'), נפייר (15 נק'), ופינסון (10 נק'), היו שחקני הנטס היחידים שקלעו כמות דו ספרתית של נקודות הלילה.

 

ניו אורלינס פליקנס (23 – 31) 107 – אנידיאנה פייסרס (34 – 19) 109
צמוד, צמוד, היה המשחק הלילה בניו אורלינס.
הפייסרס, שהובילו במשך רוב חלקי המשחק, הצליחו לקראת סוף הרבע השלישי, ובתחילת הרבע האחרון, לעלות ליתרון בן 11 נק' (אחרי שההובלה שלהם במהלך הרבעים שקדמו הייתה בפער ממוצע של 5 נק').
הפליקנס מצדם, בדיוק כמו שעשו במשך כל המשחק, לא נכנעו –
הם צמצמו בהתמדה את ההפרש, עד שדקה לסיום ההפרש ירד ל-2 נק' בלבד.
10 שניות לסיום, כאשר הפייסרס ביתרון בן 4 נק', קוליסון ניגש לקו העונשין עם סיכוי להעלות את ההפרש ל-6.
הוא קלע רק אחת מ-2 הזריקות, ו-5 שניות אחר כך, ליי אפ של קלארק מוריד את ההפרש ל-3.
הכדור של הפייסרס.
משחק גמור?
ממש לא.
הפייסרס מצליחים לאבד את הכדור בעקבות עבירת תוקף, והם שולחים את הולידיי ל-2 זריקות עונשין, 2.5 שניות לסיום.
הולידיי קלע את הראשונה, ואת השנייה החטיא במטרה לאפשר לפליקנס רב' התקפה וניסיון להשוות את המשחק.
זה הרגע בו עוד גבוה מסוגו של דייויס יכל להועיל מאוד לפליקנס, היות והפליקנס נכשלו בניסיונם להשיג את רב' ההתקפה, והמשחק הסתיים בניצחונה של הקבוצה האורחת.
קוליסון (24 נק', 6 אס'), וסאבוניס (16 נק', 13 רב'), בלטו הלילה בשורות הפייסרס.
אוקפור (25 נק', 13 רב'), והולידיי (19 נק', 11 רב', 9 אס'), היו קלעי הפליקנס המובילים במשחק.

 

פיניקס סאנס (11 – 43) 110 – יוסטון רוקטס (30 – 22) 118
כמה דקות ברבע הרביעי מתארות היטב את מצב הקבוצות, ואת המשחק הלילה –
דקות טובות של הסאנס בהובלתם של ג'קסון ואוברה בתחילתו של הרבע האחרון של המשחק, מאפשרות לקבוצה להוריד את ההפרש מ-14 ל-8.
דקה אחת שכללה סטפ באק מהשלוש (של הארדן, כמובן), חטיפה + ליי אפ של פול, ועוד שלשה קשה (של הארדן, כמובן),
ופתאום ההפרש הוא בן 16 נק'.
זה למעשה סיפור המשחק כולו –
הסאנס שיחקו לא רע.
את המחצית הם סיימו בפיגור של 6 נק' בלבד, כאשר המשלוש הצעיר, בוקר/ג'קסון/אייטון, מספקים את הסחורה בצד ההתקפי.
אבל מול יוסטון של הארדן, זה פשוט לא מספיק.
הארדן ממשיך להגדיל את רצף משחקי ה-30+ שלו, כאשר ל-30 הוא הגיע כבר אחרי 3 רבעים.
אבל זה היה הרבע האחרון בו הוא לחץ על דוושת הגז, וכאמור, הפך משחק שהיה לו פוטנציאל תחרותי, למשחק גמור.
הארדן סיים את הלילה עם 44 נק' (67.3% אפקטיבי), 8 רב', 6 אס', 3 חטיפות.
לצדו בלטו פאריד (17 נק', 13 רב', מתוכם 7 בהתקפה), וכריס פול (18 נק', 5 רב', 4 אס', 5 חטיפות).
ג'קסון (25 נק'), אוברה (23 נק'), בוקר (19 נק', 7 רב', 5 אס'), ואייטון (15 נק', 11 רב'), בלטו בשורות הסאנס.

 

סקרמנטו קינגס (28 – 25) 127 – סן אנטוניו ספרס (32 – 23) 112
משחק של חתול ועכבר,
רק שבניגוד לצפוי, אלו היו הספרס שנאלצו לרדוף אחרי הקינגס במהלך המשחק הלילה.
הרבע הראשון נפתח צמוד, דקות טובות של הקינגס אפשרו לקבוצה לעלות ליתרון דו ספרתי במהלך הרבע, יתרון שהגיע ל-14 נק' הפרש.
במהלך הרבע השני הספרס נגסו ביתרון הקינגס, וצמצמו אותו, עד ש-2 דקות לסיומו של הרבע השני, הם מחקו את הפיגור לחלוטין, ואף עלו ליתרון בן 2 נק'.
הרבה זמן היתרון לא החזיק, היות והקינגס ירדו להפסקה ביתרון בן 4 נק', יתרון אותו הם הגדילו במהלכו של הרבע השלישי, יתרון שכבר הגיע ל-14 לקראת סופו של הרבע השלישי.
גמור?
כמובן שלא.
8 – 2 לספרס בתחילתו של הרבע האחרון, ושוב ההפרש הוא רק 6 נק', ועל השעון עוד 10 דקות.
כדורסל נהדר של בוגדנוביץ' ויוגי פרל שעלו מהספסל (הצמד קלעו 18 מ-20 הנק' הראשונות של הקינגס ברבע האחרון) העלו את הקינגס להפרש שיא בן 17 נקודות (5 דקות לסיום),
ומההפרש הזה, הספרס כבר לא הצליחו לחזור.
באגלי שהאפיל על אלדרידג' הלילה, הוביל את קלעי הקינגס עם 24 נק' באחוזים מצוינים (10 מ-17 מהשדה), ו-12 רב'.
לצדו בלטו פרל עם 19 נק' (7 מ-7 מהשדה, 4 מ-4 מהשלוש), פוקס עם 20 נק', 6 רב', ו-6 אס', והילד עם 18 נק', 8 רב', ו-5 אס'.
אלדרידג' (22 נק', 9 רב'), ודרוזן (24 נק') היו הקלעים המובילים של הספרס במשחק.

לפוסט הזה יש 94 תגובות

  1. גיא תודה על הסיקור המצויין והזריז, יש לי שאלה מתי תכתוב על הלוחמים נראה לי שזה הדבר היחיד (ביחד עם הכתיבה של מנחם) שיכולה למנוע מהם אליפות, בשורה אחת חיסלת את הנאגטס הלילה ואת יאנג וקולינס.
    .
    דמפס פשוט מפגר אם הוא לא ייקחו את ההצעה הנוכחית של הלייקרס, אין הצעה שאפילו מתקרבת לזה וגם בקיץ לא תהיה (איינג לא יכול לספוג חוזים, ולא יעביר הרבה בשביל שנה אחת של דיוויס), משום מה קבוצות מנסות להוציא יותר בגלל שזה הלייקרס.

    1. גיא עושה הפוך, הוא כל הזמן אומר שהאליפות לא מובטחת לגולדן סטייט ולכן היא מובטחת. אם הוא יגיד שאין ליגה והכל גמור או סגור זה הסיכוי היחיד אולי מול הלוחמים, גם מנחם כמו גיא עושה אותו חטא. שניהם צריכים להוציא טור ולומר גולדן אלופה בפו פו פו פו וכלום לא יכול לעצור אותם ואז אולי יהיה סיכוי

      IN GUY AND LESS WE TRUST

    2. הזוי.
      .
      כל יום שעובר נוספת לה עוד בחירת דראפט, עוד טאלנט, עוד הצעה שכביכול אי אפשר לסרב לה..
      .
      אם דמפס היה מקשיב להיסטריה שלכם ביום הראשון, זה היה נגמר בטרייד של 1 על 1 . .

      1. למה על ברוך? הוא תמיד טען שצריך לתת הכל תמורת דיוויס.

        הלוואי מומי חציל היה GM לייקרס, הייתי רוצה לראות אותו מורד בתאגיד

        1. מה זה הכל ? אין דבר כזה לתת הכל.
          .
          בתור התחלה
          תשאל אותו מה הוא חושב כל הסגל
          (11 שחקנים ראשיים חוץ מלברון וביזלי)
          + 3 בחירות דראפט + לקחת את החוזה
          של סולומון היל.
          ואז נראה אם הוא מוכן לתת הכל..

          ואם הוא תמיד טען שצריך לתת הכל,
          אז מה הוא עושה מדמפס מטומטם
          על כך שהוא דורש הכל כשיש אולי
          מטומטמים אחרים שמוכנים לתת הכל.
          .
          כל הלברג' אצל הפלקינס
          דמפס יכול לדרוש כל מה שבא לו.
          המומנט הזה של המנוף
          "דיוויס חותם רק הלייקרס"
          פגע בהם בחזרה כמו בומרנג.

          1. לתת הכל, הכוונה זה צעירים זה בחירות דראפט שיחסלו לליקרס את העתיד לשנתיים מה שדמםס מבקש זה עסקה של בילי קינג, אם כל הכבוד דיוויס ככל שהוא טוב לא שווה כזאת חבילה שהחוזה שלו נגמר עוד עונה (אם זה היה הארדן, או קרי או יאניס הם שווים, דיוויס לבד לא יסחוב את הקבוצה לכלום).
            .
            אתה כנראה לא מבין איך מתנהל הNBA ר, דמפס יכול לחלום לקבל חבילה כזאת מבוסטון בטח שיש שנה לחוזה (איינג לא מפגר) ודיוויס הולך לעבור בקיץ על חבילה קטנה בהרבה או בסנריו היותר גרוע הוא עוזב בחינם, זה סיכון עצום שמועדון קטן כמו הפליקאנס מטומטם אם הוא לוקח.

          2. אני לא מבין איך ה NBA עובד ?
            .
            אתה כבר לפני שבוע, יצאת על דמפס, כשהחבילה עוד היתה בחיתוליה.. עם כל יום שעובר היא
            בינתיים רק הולכת וגודלת..
            .
            כשאני דיברתי על 8 צעירים + בחירת סיבוב ראשון כתנאי, רק בשביל לפתוח את המומ, טענו שאני משוגע,
            היום ההצעה של מג'יק כבר יותר קרובה לשלי מאשר הפירורים שאתם דיברתם עליהם.
            .
            הוא יכול לחכות לפחות עד לקיץ בכיף. והמשא ונתן ימשיך מהמקום בו הפסיק. תכניס לעצמך לראש 2 דברים:
            לברון… ו… 36…
            בזמן הזה באווירת טוxיק החומציות
            של על המוטרדים הצעירים, יופעל על מכניקה עוד מנוף ללחוץ על ההדק בקיץ במחיר מלא.
            .
            תהיה חזק.

          3. ראית מה קליבלנד קיבלו על לברון? מה אוקלהומה קיבלו על דוראנט? מועדון קטן לא יכול לאבד את הכוכב שלו בחינם וזה בהחלט מה שייקרה (וללא פרסטי וראסל המועדון היה נופל לקרשים), לפליקאנס אין את הפריבליגה הזאת.
            .
            זה בהחלט העסקה שאני אמרתי שלושת הציעירים + שני בחירות דראפט, זה עסקה מצויינת שגם בקיץ הוא לא ייקבל, בטח שדיוויס לא יסכים להאריך חוזה בשום קבוצה ונשאר עם עונה לחוזה.
            .
            הוא יכול לשכוח מהצעה כזאת בקיץ שלדיוויס יש עוד שנה לחוזה רק תסתכל בטריידים על באטלר,פול גורג… הקבוצות קיבלו נזיד עדשים.
            בקיץ יש לנו מקום לחוזה מקסימום ועם אולסטאר נוסף ליד לברון הלחץ להביא את דיוויס ירד עוד יותר.

          4. Lol
            .
            מה אתה שיכור ?
            לברון ודוראנט היו פרי אייג'נט..
            .
            ההצעה של 3 צעירים + 2 בחירות דראפט לא היתה לפני שבוע…
            וכבר עכשיו היא פאסה…
            לא דובר אז על 3 המוסקטרים
            בול,אינגראם,קוזמה ביחד, ולא דובר על 2 בחירות דראפט…
            .
            יגיע לקיץ או לא יגיע לקיץ,
            תהיה בטוח שדמפס ישדוד הרבה
            יותר ממה שחשבתם בחלומות הכי שחורים שלכם.

          5. ידוע אני איתך לברון זה שחייב את דיוויס לפליקנס יש זמן ולברון יתן כל מה שהם מבקשים גם 8 בחירות דראפט. לא אמרתי אחרת

        2. גילרי השאלה מי ייתן לו את אותה הצעה? אני לא רואה את הלייקרס בטח אם דיוויס אומר שהוא לא מתחייב לאף קבוצה ואחד מאולסטארים בליגה מצטרף ללברון, יעשו חשבון פשוט וכמו במקרה של לאונרד יגידו ששווה לחכות עוד עונה.
          .
          סטוקסון תסתכל בתגובות של הפוסט תראה מה כתבתי, ברור שמדובר במשא ומתן זה החבילה שהצעתי וחשבתי שתהיה פחות או יותר.

          1. הדיבורים על לא חותם באף קבוצה חוץ מהלייקרס (סליחה חוץ מהלייקרס, ניקס, באקס וקליפרס) הם בעיקר דיבורים שנועדו לכוון את העניינים לכיוון שבו דיוויס והסוכן שלו מעוניינים. בסופו של דבר מה שהפליקאנס יוכלו לקבל תלוי מאד בשחקן אחד – קיירי. אם הוא חותם בבוסטון דיוויס בודאי שלא יסרב להגיע לשם ואז היתרון כולו בידיים של איינג'. אם קיירי חותך… אז דמפס נדפק.

          2. אתה מתחת עליו ביקורת על שהוא לא לוקח את העסקה מההתחלה.
            חלק מזה נבע גם מאותו מנגנון פסיכולוגי הקרוי – ווישפול ת'ינקינג…
            .
            זה ממזמן לא עומד על 3 צעירים + 2 בחירות דראפט. תתקדם..

  2. תודה גיא על הסיקור הזריז.
    הארדן קולע יותר מדי, עדיין.
    דווקא מילווקי מתחילה להזכיר לי את יוסטון של תחילת שנות ה 90, שלאט לאט יכולת לראות שצומח שם משהו טוב, כוכב על שמסביבו חבורה של שחקנים לא רעים בכלל. רק שימשיכו ככה

  3. די מפתיע אותי עד כמה הוא מטומטם והוא סומך על מילה של איינג, אני מחכה למהלך הבא של GM לברון שבעצם אומר לדיוויס לצאת בציבור ומודיע שהוא לא מאריך חוזה באף אחת מהקבוצות פרט לליקרס, לא מקורבים שלו הוא בעצמו בהודעה לתקשורת ( והקנס הדי בדיחה שיקבל לברון ישלם אותו), להוסיף את דיאנדרה ג’ורדן ועוד שחקנים שישוחררו ויש לנו קוטנדרית, בקיץ למשוך את קיירי ארווינג ועונה הבאה אנחנו מורידים את הקפקייק על הברכיים.

  4. איזה סיקור מוקדם ומשובח ללילה שדפק לי את טופס הטוטו.
    סליחה, התכוונתי לוטו (טוטו זה של המשחק הזניח – כדורגל)
    אבל בלי ההפתעות האלה היה מצ'עמם אז לפחות בחלק הזה אני חיובי
    🙂

  5. אני רק חושב על המקרה שדיוויס עובר לליקרס, וקיירי מחליט לעזוב את בוסטון, בוסטון נמחקת מהמפה לעוד כמה שנים טובות ואנחנו נצפה בהורפורד ובהיווארד שותים 60 מליון דולר בקשית מהצוואר של איינג.

    1. בקיצור קיירי עושה קאפסנייק אבל אצלו הניגוד לקאפסנייק האליפות בכלל לא מובטחת כי יש לו יריבה באותה רמה

  6. גיא, תודה על הסקירה. קצת מאוכזב מההפסד של סן אנטוניו, אבל נראה כי בסה"כ היא בדרך הנכונה לעבר הפלייאוף (אם כי המערב צמוד ועמוק וזה יהיה רחוק מלהיות קל).

  7. תודה רבה גיא.
    הלוואי וסקרמנטו תעפיל איכשהו לפלייאוף. יהיה קשה, אבל זה יהיה ממש מגניב ויאפשר לחבר'ה שם לצבור ניסיון נוסף לעתיד.

  8. Pels are waiting on Lakers to overwhelm them w/ an historic haul of picks. To Nola, that means Lakers offering 4 first-round and second-round picks as part of a Davis package. Pels want to be compensated – perhaps even overcompensated – to even consider a deal with LA now."

    1. יש כבר עדכון – עכשיו יצאה הודעה רשמית ממשרדו של דמפס שכחלק מהטרייד הם דורשים ממג'יק להופיע בשידור חי לכל האומה ב-ESPN בדד-ליין, ולזיין חזיר.

  9. למדתי עכשיו שאפשר להעביר גם 8 בחירות דראפט גילרי אמר עד 7 שנים ולא בשנה עוקבת אבל זה רק סיבוב ראשון הוא התכוון כנראה. וואלה נא צריכים לחלוב את כל 8 הבחירות לברון יתן את זה.

    קוזמה אינגראם לונזו הארט זובאץ רונדו ו8 בחירות דראפט זה טרייד טוב

  10. תודה על אחלה סיקור.
    הערה קטנה – תמיד אמרנו שלברון גיבור במזרח והיו שטענו שאלה שטויות. לברון אחרי 50 משחקים במערב – כרגע מחוץ לפלייאוף. מה זה אומר?

    1. יש רק אדם אחד שאמר בפברואר לייקרס לא יהיו בפלייאוף ואז יגיע חילוץ. נחשו מי זה? 🙂
      החיים במערב קשיים ללא אולסטאר וקשה שם לעשות את הפאסיב אגרסיב שבמזרח מדרדר אותך למקום 4 ובמערב למקום 10 זה ההבדל. עם 2 אולסטארים החיים יהיו טובים גם במערב, הר4בה יותר קשים אבל עדיין טובים. המלך חייב 2 אולסטארים בשביל להצליח והוא עכשיו בונה על 2 סופרסטארים ולא סופרסטאר ואולסטאר כמו שהיה רגיל בעברו כי זה המערב.

        1. יהיה בסדר הלוואי שיוסטון יגנבו את דיוויס אבל די ברור פה לכולם שלייקרס יתנו לדמפס הצעה שאי אפשר לסרב ודיוויס יהיה צהוב ביום ה.

          בקיץ לדעתי קיירי או קמבה יגיעו.

      1. קרי וגרין פצועים, דוראנט במאזן שלילי, עד לפציעה לברון היה מקום 5 במערב , המאזן של הלייקרס ללא לברון זה מאזן של קבוצה תחתית , אבל דמגוגיה זולה שמנסה להקטין אותו.

        1. במערב נפצעים.
          במיוחד כשאתה פוגש קבוצות כמו גולדן 4
          פעמים בשנה. זו אינטנסיביות אחרת.
          תבדוק כמה פעמים נפצע וכמה איברים לברון איבד מול גולדן ותחזור אליי..
          (רשימה חלקית – עין, אשכים, מפשעה, שבר ביד..)
          .
          עד הפציעה הלייקרס היו עם הלוז היותר קל שלהם בעונה.

          1. גם נכון, המאמץ שצריך במערב הוא כל ערב לעומת במזרח עם 10 קבוצות זבל=30-40 משחקי זבל בעונה. אז אפשר לנוח על המגרש, אפשר לנוח מחוץ למגרש, אפשר לשבות, אפשר לעשות פאסיב אגרסיב ובמקרה הגרוע אתה מקום 4 ובגמר.

            במערב כל משחק הקזת דם, מאמץ, לברון שפך לאגר והתאמץ בחצי העונה הראשון כמו שלא התאמץ בחיים בעונה סדירה, היה צריך אינטנסיביות של פלייאוף ואי אפשר לשחק את החרא שהוא אוהב לשחק שם בלי סיכון.

          2. אתה כנראה לא ראית את המאמץ האינטנסיבי שלברון שיחק בגמר עונה שעברה יתרה מכך אין כוכבבליגה (פרט להארדן) שהתקרב לדקות של לברון עונה שעברה, אבל בוא נכתוב דברים בלי להתייחס לנתונים הכל שיתאים לנרטיב, גם אם הוא שיקרי לחלוטין.

        2. ברוך שלברון שבת בקאבס ועשה את משחקי הפאסיב אגרסיב האלו על בלאט ולו הוא ירד למקום 4, במערב זה מקום 10. לברון אמנם היה מקום 5 אבל מאד קרוב למקום 9. כל הקטע שזה אומר שאת המשחקים שלו לשבות, לנוח, לשחק משחקים במזרח הוא יכל לעשות בלי חשש לכלום. במערב הוא ילחם על הפלייאוף כינס ויעוף סיבוב 1 אם לא יפגוש את פורטלנד.

          1. אצל בלאט הוא באמת שבת, אבל היה לידו את קיירי ולאב (לא הגופה שהפך לעונה שעברה ), עונה שעברה הוא נאלץ לשחק 82 משחקים ועדיין סיים מקום רביעי. ברור שקל לקחת מנוחה שקיירי לצדך, לאף קבוצה לא היה את כמות הפצועים של הלייקרס בחודש האחרון בטח שאיבדנו את השחקן הכי טוב שלנו זה שעליו בנוייה ההתקפה. אני רק מדמיין מה היה קורא ליוסטון עם הארדן נפצע, פול גורג באוקלהומה…

          2. אתה כנראה לא ראית את המאמץ האינטנסיבי שלברון שיחק בפלייאוף עונה שעברה יתרה מכך אין כוכבבליגה (פרט להארדן) שהתקרב לדקות של לברון עונה שעברה, אבל בוא נכתוב דברים בלי להתייחס לנתונים הכל שיתאים לנרטיב, גם אם הוא שיקרי לחלוטין.

          3. שמעון אני מדבר על עונה שעברה הוא שיחק יוצר דקות 82 משחקים, שוב זה דמגוגיה זולה מה שאתה כותב שלא מתאים לנתונים.

        3. אוי ממזר כמה שטויות אתה מדבר, הפציעה של לברון נתן מזל רע (החליק ומתח את המפשעה), כמה משחקים הוא הפסיד בגמר נגד הלוחמים עם כל הפציעות ? הלוז של הלייקרס היה ממוצע מאוד עד עכשיו

          1. ברוך זה לא מקרי שהטופ של לברון במערב היה מקום 5, מה שלא היה אפילו הכי גרוע בכל הקריירה במזרח. זה לא מקרי ושנינו יודעים את זה

          2. אצל בלאט הוא באמת שבת, אבל היה לידו את קיירי ולאב (לא הגופה שהפך לעונה שעברה ), עונה שעברה הוא נאלץ לשחק 82 משחקים ועדיין סיים מקום רביעי. ברור שקל לקחת מנוחה שקיירי לצדך, לאף קבוצה לא היה את כמות הפצועים של הלייקרס בחודש האחרון בטח שאיבדנו את השחקן הכי טוב שלנו זה שעליו בנוייה ההתקפה. אני רק מדמיין מה היה קורא ליוסטון עם הארדן נפצע, פול גורג באוקלהומה…
            .
            שמעון זה קבוצה חדשה שנבנתה השנה אתה זוכר את המאזן של הלייקרס בתחילת העונה (2-5 ), לליקרס יש סופרסטאר אחד ואף שחקן שלא מדגדג את האולסטאר , לפני שנפצע הלייקרס הייתה במיקום מצויין חודש של פציעות בטח לכוכב הראשי וכל קבוצה הייתה מתדרדרת (רק תראה מה קראה לאינדיאנה, תדמיין את מילווקי בלי יאניס, או את יוסטון בלי הארדן).

    2. דה שוט זה דמגוגיה זולה לברון שמנסה להקטין את לברון ,לפני הפציעה הוא היה מקום חמישי במערב, הוא היה מושבת ל17 משחקים עכשיו ושם הלייקרס נפלו. אח עונה שעברה לברון לא היה משחק קליבלנד לא היו מגיעים לפלייאוף

        1. לברון שיחק 50 משחקים העונה?
          ג'יזס, יש לליגה כמה נערי סטטיסטיקה ממש סרקסטיים שכל הזמן רושמים לו DNP אחרי הופעה גרועה.

        2. הוא לא שיחק 17 משחקים עכשיו, לפני הפציעה שלו כששיחק הקבוצה מקום חמישי והקבוצה התדרדרה למקום 10 , אתה מבין מה קרה? או שאני צריך להסביר שוב.

        3. איזה צ׳רי פיקינג הולך פה.
          הבן אדם היה מקום 5 במערב, עם קבוצה שהייתה שנה שעברה בין הגרועות במערב.
          הוא נפצע, ומאז התדרדרו ממקום 5.
          ולהגיד שהפציעות זה בגלל שהוא במערב? פחחח הבן אדם בקושי נפצע בכל העונות שלו בליגה, גם ששיחק 40 דקות למשחק. קוראים לזה גיל + מזל רע
          גם בלי שינוי הסגל, עם לברון שמשחק, הלייקרס עולים לפלייאוף.

  11. תודה על סיקור מצוין הצהירות האור.
    באגלי מתחיל להתחמם. יש לו כבר שלושה דאבל דאבל רצופים ובניגוד לדונצ'יץ' ואייטון – הוא משחק בקבוצה תחרותית. לא אומר שהוא מאיים על ה- ROY של לוקה אבל אם ימשיך ככה בהחלט יש לו קייס לסיים שני במירוץ לרוקי העונה. מעניין לראות מה יקרה עם קולי-שטיין בטרייד דד ליין. זה יכול להרים עוד יותר את המשחק של באגלי.
    מיקאל ברידג'ס מתחיל להרשים למרות משחק התקפי חלש יחסית נגד יוסטון. בוקר, ג'קסון, אייטון, אוברה וברידג'ס הם בהחלט בסיס צעיר וטוב שילך וישתפר.

  12. נגמרה ההגנה באנ בי איי, החוקים החדשים פועלים לטובת המתקיפים אבל זו לא הבעייה, הבעייה היא אחרת והיא כפולה:
    מצד אחד היכולת האישית נהייתה כל כך גבוהה שבכל קבוצה כמעט יש איזה כדררן בלתי עציר, אם לא שניים. פעם לא הייתה יכולת כזאת, היום אין שום דרך לעצור שחקנים בהגנה אחד-על-אחד. אם לא די בכך, הפיק-אנד-רול (״בין שניים״) הפך לנשק העיקרי של הקבוצות למעט בודדות שעדיין מניעות כדור ושחקנים (ג״ס, ס״א) – והוא הפך את ההגנה האישית המסורתית לבלתי אפשרית (למשל שניים על שניים, כמו בספורטק). הקבוצות עברו לכל מיני פתרונות אסטרטגיים וטקטיים שכוללים כמעט כולם חילופים מרובים. זה מוביל אל החלק השני והמהותי יותר של הבעייה, אני קורא לזה ״משבר זהות״.
    החילופים הרבים יוצרים מיסמאצ׳ים שהקבוצות מחפשות אותם ותוצר הלוואי שלהם היא היעדר יריבויות אישיות – רכז מול רכז, קלעי מול קלעי, סנטר מול סנטר. פעם מייקל ניסה לחסל את דרקסלר או את סטארקס, לארי הלך מול דומיניק, בארקלי מול מאלון – היום יש חילוף, הארדן מקבל את הגבוה מולו, לופז זורק שלשות, דוראנט לא מאצ׳אפ של שום דבר. המצב הזה מוריד עוד את המוטיבציה של המגינים לשמור, שגם ככה היא ירודה, תוסיפו לזה את העובדה שרמת הכוכבות והמשכורת נקבעות ע״פ ההתקפה ואת השחיקה בנאמנות והשייכות לקבוצה ולסמל (נושא ענק שלא אכנס אליו כאן) – ויש לכם מתכון למשחקים ללא הגנות. הבודדות שעוד מנסות להגן – מיד צפות למעלה ובראשן ג״ס ומילווקי.
    זה קצת מבאס כי הדבר הכי מרגש זה לראות יחידה לוחמת בהגנה שמשיגה עצירות ונועלת את הסל, וזה הפך למחזה נדיר.
    לא אכנס כאן לדמות הכוכב החדש שההגנה אינה מכבדת אותו – זה נושא ענק מדי.

    1. גולדן סטייט לא מגנה על כלום, פשוט קולעת יותר.

      מה שאתה מדבר תראה היום מול פיניקס. לא יתכן שהארדן פשוט רץ לאט אפילו לא עושה הטעיות לא עושה דריבל לא רץ מהר פשוט מכדרר והולך קדימה עם הכדור ומשאיר לברידגס אבק התקפה אחרי התקפה שמירה פשוט מחרידה שלו באחד על אחד ונוראית, הבן הקטן שלי שומר יותר טוב ממנו. זה היה ככ מביך לראות את זה. ואתם תגידו זה הארדן!! לא! לכו למשחקים אחרים ותראו איך מנערים אותו היה לא מזמן התקפה אחרונה של סיאקם מול הסאנס והוא פשוט רץ קדימה והשאיר את הגב לבריגס וקלי סל ניצחון. זה פשוט מביך

      או סל הקלאץ של קיירי מול פרגסון שאמור להיות שומר טוב פשוט רץ עם הכדור דרך כל האמצע שריק זה מביך באמת.

      אבל בכללי ההגנות בNBA 10 רמות מעל נגרי אירופה הצבים. נגרי אירופה מקבלים שבירת קרסוליים מפארגו ווילבקין ודה קולו תחשבו מה היו מקבלים בNBA

      הפיק אנד רול והחילופים זה חלק מפתרונות ההתקפה לפרק את ההגנה. הארדן אם יש מולו שומר טוב תמיד מחליף אותו לאיזה פח צעיר או גבוה אהבל, תמיד שימו לב במשחקים של יוסטון איך הוא נפטר משמירה של קללי או פול גורג. גורג בפעמים ששמר עליו הארדן ממש התקשה, אז שימצאו לזה פתרון, אני כבר דיברתי על זה בסידרת גמר המערב בפוסט שהעליתי פה איך למנוע ולצמצם את החילופים האלו שמקלים על שחקן ההתקפה ושמים מולו מגן זבל. הקבוצות לא משקיעות בזה מאמץ גדול בעונה הסדירה אלא יותר בפלייאוף וגם שם לא מספיק.

      כמובן שזה דורש תיאום קבוצתי ברמה גבוהה מאד.

      1. מסכים איתך בהכל, זה הולך עמוק העניין הזה של חוסר עניין בהגנה – במשחק של בוסטון נגד אוק' סיטי זה הגיע לשיא, היה ממש ביזיון מצד שתי הקבוצות, אפס הגנות – ואלה עוד קבוצות צמרת בהגנה. כל הטעיה של קיירי בלי כדור הוא קרש סל, כל חדירה והוצאה של אוק' סיטי זה מבט פנוי לשלוש, רצף של פוזסשנים ללא עצירה בשני הצדדים. לא מרגש, משחק אולסטאר.

    2. אין שום בעיה עם זה, להיפך. היום ההגנות הרבה יותר מתוחכמות וקבוצתיות מההגנה אחד על אחד של פעם. אתה צודק שישנם הבדלים אדירים בין רמת ביצוע גבוהה לנמוכה (או לחיפוש בהגנה). וזה טוב כי זה נותן תמריץ להגנה קבוצתית. החוק שפעם אסר הגנה איזורית היה נורא וברוך שפטרנו.

      1. עגל יקר – המשחק היום לא מרגש מספיק כי יש לו אופי של אולסטאר, אתה מתפעל מהסלים המדהימים (הארדן וסטף קולעים השנה סלים שאפילו בפלייסטיישן לא היו מעיזים להכניס) ומתלהב כשהקבוצה שלך מנצחת בקלאץ' – אבל אין את הטירוף שהיינו חשים כאשר קבוצות היו נועלות את הסל ומשיגות שש, שבע, שמונה עצירות רצופות. אין את התחושה שכל סל הוא לידה, הוא גול. זה היה לנו בתחילת העשור – ס"א 2014, מיאמי 2012, אוק' סיטי 2012, כמובן שזה היה בעבר היותר רחוק. לא אישית זה מאוד חסר, לשחקנים לא אכפת שהקבוצה השניה קולעת, הם אדישים לזה, העיקר שעכשיו תורנו להתקיף, ההגנה הפכה ממקור לגאווה – למטלה אפורה, הכוכבים לא מוכנים לשמור, זה מוריד ממעמדם.

          1. דיברת על זה שהמשחק לא מרגש אותך היום. זו תופעה טבעית ככל שמתבגרים.
            כל השאר זה תיאוריות שאתה מנסה לבנות על אדישות או חוסר נכונות של שחקנים להתאמץ כדי להתאים את המציאות לרגשות שלך.

    3. +100
      אתה כותב נהדר,הגדרת בשבילי נקודות עמומות…
      אגב אם אתה משחק בספורטק באמת אתה יודע שלא משחקים שניים על שניים אלא רז ניסים האגדי מול כולם…מי שמכיר…

    4. תודה.
      תודה על שהסברת לי מה שאבא שלי לא הצליח כל פעם שהוא שמע מהחדר שלי את המוזיקה של רדיוהד, באזקוקס ואלאניס מוריסט, וניסה לטעון בפניי שהכל אותו רעש סתמי.

  13. זה לא היה הערב של דנבר.
    כנראה שיצא חוק שחייבים לעמוד בו, שאסור יותר משני שחקני הרכב בחמישייה.
    אבל מעכשיו יש חוק אחד יחיד וחשוב, ודיר באלאק אם אתה שובר אותו, גיא.

    1. אם פילי שורדים יפה את 10 המשחקים נשאר לנו כמעט רק נמושות עד לסיום העונה. מקום 2 יהיה אופציה ריאלית.

      אבל ב10 המשחקים הקרובים מחכים לנו טורנטו דנבר לייקרס בוסטון פורטלנד אוק גולדן ו-3נמושות. אם פילי לוקחת 7 משחקים מתוך זה יהיה פנטסטי ואז עוברים לרמוס נמושות בלבעד כמעט עד לסיום העונה

  14. באגלי נראה נהדר אתמול.
    סקרמנטו הופכת ליעד טריידים מעניין. השאלה אם ירצו לזרז שם את התהליכים או לתת לצעירים להתבשל.
    אם הייתי מהמר על מישהו שיכול להגיע לשם, ישדרג אותם וגם ירצה בכך זה קווין לאב שיחזור הביתה

    1. קווין לאב לא ישדרג כלום. הוא בן 30, פציע רצח, קונוס הגנתי ולקראת דעיכה עם חוזה שמן וכבד של 30 מיליון לעונה 4 שנים והוא גם בתפקיד של באגלי.
      את האמת שאני לא רואה שום קבוצה שלאב באמת יכול לשדרג למשהו. אולי יוטה במקום פייבורס אבל החוזה שלו כ"כ מעיק….

      1. אם כבר באותו כסף יש את בלייק הרבה יותר טוב מלאב הקינגס צריכים סנטר וSF ברמה גבוהה או לרוץ עוד עם מה שיש. לגארדים פוקס והילד הייתי נותן עוד לרוץ לראות איפה הם עוד יכולים להשתדרג.

        1. תכלס גריפין זה אחלה.
          היתרון הגדול בלאב זה שהוא פותח את המשחק עם השלשות, ריבאונדר מצוין ולא חייב את הכדור כמו גריפין.
          זה באמת הימור, במיוחד הגנתית, והחוזה שלו זה משהו קשה לעיכול אבל בגלל זה גם יוכלו לקבל אותו בחינם ואולי אפילו יקבלו תמורתו משהו.
          לדעתי דווקא יהיה שילוב נחמד לצד באגלי.
          הקטע הטוב זה שהחוזה שלו מסתיים מתי שבאגלי יקבל הארכה ככה שזה לא יהיה כזה כואב בהנחה שלא יגיע שחקן מקס נוסף בשוק השחקנים החופשיים (ומניח שלא יגיע).

          1. אפלטון הם ממש אבל ממש לא צריכים את לאב, מה שהם בונים עליו זה חמישייה סופר אתלטית וורסטלית שיכולה לעשות חילופים בהגנה, ולרוץ, הם צריכים להביא שומר כנף איכותי לסמול פווארד.

      1. וואללה משום מה זכרתי שהוא מצפון קליפורניה.
        האמת שפורטלנד באמת נראית כמו קבוצה ששווה לה להמר עליו. לא בטוח אם יכולים מבחינת שכר אבל

  15. ג'אליל אוקפור מתחיל להתעורר על עצמו ….יש לו המון כדורסל והבעיה כנראה בראש ..

    יכול להיות סנטר מוביל בליגה , איזה ביזבוז !!!!

  16. תודה רבה גיא, סיקור מצוין.
    מסע משחקי החוץ של הספרס התחיל הלילה ברגל שמאל. שבעת המשחקים הבאים כוללים, לא לפי הסדר, את
    ניקס – ננצח
    ממפיס – כנראה שננצח, אבל טנקינג או לא, בממפיס תמיד הולך קשה אז לא בטוח.
    ברוקלין – כנראה שנפסיד.
    לוחמים, פורטלנד, יוטה, טורונטו – נפסיד.
    בתרחיש האופטימי – שני נצחונות, שישה הפסדים וחזרה להתמודדות על המקום בפלייאוף.
    בקיצור – חודש קשה לכוחותינו. אבל אפילו "בבניין ציון ננוחם" לא יתפוס כאן כי כבר מאוחר מדי לטנקינג. באסה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט