ליגה א' מזרח- אטלנטה מול קליבלנד / הלל הורוויץ

ליגה א' מזרח- אטלנטה מול קליבלנד / הלל הורוויץ

כשהייתי בערך בן שש התחלתי לשים לב ל-NBA כשאחי שגדול ממני בשבע שנים שיחק NBA LIVE 96 על המחשב והחליף קלפי NBA עם החברים שלו. האוסף שלו הפך ברבות הימים להיות שלי ובתוך האוסף ישנם שישה עמודים לפחות של שחקן אחד שהוא אהב במיוחד. שחקן של אטלנטה שהיה עם קפיצים מטורפים ברגליים. דומיניק ווילקינס.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏מגרש כדורסל‏‏‏

עכשיו לא נעים להודות אבל עד גיל 12 הייתי בטוח שמשחק מחשב ממש מפורסם הומצא באטלנטה שכן לפני כן ממש לא ראיתי את הנץ בסמל אלא אך ורק את הפקמן שבצד השני. מבחינתי דומיניק ווילקינס כיכב באטלנטה פקמנס. הנקודה שאני עכשיו יודע שהיא עין הנץ באמת הייתה נראית לי לא מוגדרת אבל זו המציאות.

אין טקסט חלופי אוטומטי זמין.

אז עברו מאז לא מעט שנים ואני בעיקר כותב על טורונטו שם צמח בחור אחר עם קפיצים לא נורמליים ברגליים שעכשיו משחק את שלהי הקריירה שלו באותה אטלנטה. כשסיפרתי לתלמידים שלי שאני אהיה בחופשת החורף במשחק NBA מחוץ לעיר הם התלהבו, כששאלו איפה ועניתי אטלנטה ההתלהבות נחלשה, כשהם שאלו מול מי ועניתי קליבלנד ההתלהבות נכבתה קליל. כשסיפרתי שאני מקווה לראיין את וינסנטי הפרצופים שלהם נדלקו מחדש והנה מצאתי לי סיבה נורמלית ללכת למשחק של ליגה א' מזרח, או G ליג או איזה כינוי גנאי שתבחרו. או כמו שכתב לי כאן אחד החבר'ה בתגובות- תנחומיי.

המסע לאטלנטה ברכב מטורונטו אורך 1600 ק"מ בקו ישיר, אל תדאגו לא עשיתי את כל הדרך הזו רק בשביל המשחק הזה, אבל טיול החורף שלנו לעבר ארצות החום לקח אותנו דרך ניו יורק (המדינה), פנסילבניה, מרילנד, ווסט ורג'יניה, ורג'יניה, צפון קרוליינה בואכה ג'ורג'יה שם חיכה לנו מזג אוויר של 15 מעלות וגשם. מעולם עוד לא יצא לי לראות כדורסל ב-NBA בטמפרטורה חמה כל כך. גם פה באטלנטה הצלחתי להרגיש מהר מאוד בבית כשהשומר בכניסה צעק "שלום" לעברי כשנכנסתי לאולם.

ביום שישי הלכנו למפעל של קוקה קולה שנמצא בערך חמש דקות מהארנה של ההוקס. שם בסוף הסיור אפשר לטעום ללא הגבלה ממגוון טעמים שחברת קוקה קולה מייצרת ברחבי העולם, החל ממשקה ג'ינג'ר מזימבבואה ועד לספרייט מלפפונים מרוסיה. בגדול זה כאב בטן והרעלת סוכר יחד מה שגרם לילדים הרבה שמחה. לא תופתעו אם כן לגלות שבכניסה לחדר המדיה כשראיתי מכונת משקאות דומה נלחצתי מהטעמים שעלולים לצוץ אך מעבר לזירו וקולה רגילה שאר הטעמים היו שגרתיים להחריד ומצוייד בכוס לימונדה הלכתי למצוא את המקום שלי שאפילו חיכה לי עם שם מודבק עליו ושיוך להופס. רק את הלוגו החדש לא שמו לנו.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏2‏ אנשים‏, ‏‏אנשים עושים ספורט‏‏‏

בחימום היה אפשר לראות את הדורות השונים על הפרקט, את קרטר קשישא ויאנג תרתי משמע זורקים לסל כשוינס כל הזמן מתבדח איתו ועם קולינס. האווירה נראית רגועה וטובה. ככה זה כשניצחת ארבעה מבין חמשת המשחקים האחרונים כולל אחד מתוק במיוחד בלילה לפני אחרי הארכה. שתי הקבוצות הגיעו סביב 3:30 לפנות בוקר לאטלנטה אחרי משחק מה שהבטיח לכולנו פתיחה מבולגנת למדי עם החטאות רבות כיאה לשתי הקבוצות מתחתית המזרח.

אחרי כמה דקות באולם שמתי לב שיש פה אשכרה גופיות שתלויות מהתקרה, קבוצה עם היסטוריה. במשחקי הרפטורס אני רגיל לצפות רק בשחקני ה-"leafs" שמופרשים על גג האולם. מאוד ייתכן שהשחקן שאני רואה הלילה יהיה הראשון לקבל את הכבוד הדומה בטורונטו.

המשחק מתחיל בצורה נוראית כשיש שני אירבולים ברבע הראשון. אני לא יודע מה יותר מפתיע – האירבול עצמו או העובדה שיש לאוהדי אטלנטה קריאת אירבול מהדהדת. ככה זה כשאלו ההיילייטים שלך במשך העונה.

רבע אחד לתוך המשחק והמסקנה שלי היא דווקא די הפוכה, אולי אטלנטה לא קבוצה טובה במיוחד אבל הם לא כואבים בכלל בעיניים. לטריי יאנג יש ראיית משחק טובה ממש והוא מצליח למצוא את השחקנים שלו לנקודות קלות במסירות לא קלות בכלל. קולינס הוא חיית צבע שיושב כרגע על ממוצע דאבל-דאבל וכמו שמל אמר באחד הפוסטים שלו – הפוטנציאל של הבחור צועק לשמיים. בפיגור שמונה לקראת סוף הרבע הראשון כשנותרו קצת פחות מתשע שניות ברבע, קולינס שם דאנק פוטבק מהדהד ודיאנדרה במברי חוטף כדור ותופר שלשה על הבאזר כדי לייצר שינוי מומנטום. וואו!

ברבע השני לא הרבה קורה חוץ מזה שאני פתאום מרגיש טפיחה על הכתף ומסתובב, אני לא רואה שם אף אחד אבל שנייה לאחר מכן אני שם לב להארי הקמע של ההוקס בורח לו קדימה במעבר ומציק לכתבים נוספים. כמובן שרצתי אחריו כדי להחזיר לו מנה אחת אפיים אך הבחור הוא לא נץ הוא צ'יקן ובחר לברוח משם במהירות. מצ"ב תמונת הבריחה של הבחור החשוד:

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד או יותר‏‏

במחצית ההוקס מובילים בשש כאשר מיעוט האיבודים (6 במחצית הראשונה) מאפשר להם לשלוט במשחק וכמות זריקות העונשין של הקאבס הוא מה שמשאיר אותם במשחק עם 14 קליעות מוצלחות מתוך 15 לקאבס בעוד ההוקס רק על 4/9 מהעונשין.

שתי הקבוצות בערב קליעה מזעזע במיוחד מהשלוש, כאשר הקאבס קולעים 5-23 לשלוש וההוקס 10-37, בחלומי אלכס לן קולע אחת מהשלשות שהוא לוקח אבל זו כנראה בקשה מוגזמת אפילו לכבוד השנה החדשה. לפחות חזרה מפציעה היא נסיבה מקלה לבחור הגבוה שסך הכל נתן מחצית ראשונה טובה. בצד השני צדי אוסמן וקולין סקסטון נותנים משחק טוב.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏‏‏לעשות ספורט‏, ‏מגרש כדורסל‏‏, ‏‏קהל‏, ‏נעליים‏‏‏ ו‏אצטדיון‏‏‏‏

ההפוגות במשחק כללו שני רגעים משעשעים למדי כאשר שני שחקנים של איקס עיגול הדגימו כיצד חוקים פשוטים של משחק והגיון בסיסי הם לא נחלת הכלל ומצלמת הנשיקות קלטה בחור אחד שנישק את חברתו ואז ניגב את הפה מהר בטישו וזכה לקריאות בוז צורמות.

ברבע השלישי וינטג' וינס נכנס לפעולה עם שלוש שלשות, ג'רמי לין שחקן נשמה, נתן דקות משחק טובות בשלישי כדי לייצר מומנטום חיובי ולרדת מהרבע הזה עם יתרון דו ספרתי לקראת הרבע האחרון. שני אירועים לא משמעותיים אך נהדרים בכללי נרשמו ברבע הזה כאשר ג'יילן ג'ונס מגיע לקו ומתברך בקריאת who are you על ידי הקהל של אטלנטה, קשה שלא להסכים עם האוהדים, וגם אני נדרשתי לבסקטבול רפרנס בכדי לענות על השאלה הרטורית אך המתבקשת. בנוסף שיא שאין לי איך לבדוק ואני מניח שהוא לא שיא כלל אך נרשמו שני גולטנדינג רצופים בסוף הרבע השלישי בק טו בק. מדהים!

הרבע הרביעי נפתח בהבטחה של הכרוז שאם שחקן אורח מחטיא שתי זריקות ברצף מהקו כולם מקבלים אוכל חינם, ההבטחה יצרה ניגוד משעשע בין כמות הרעש בזריקה הראשונה בתקווה ששחקן יחטיא ובין השנייה אחרי שקלע את הראשונה. הצבא צועד על קיבתו… זה ידוע!

דאנק של קרטר שש דקות בדיוק אל תוך הרביעי מוריד את הקבוצות לפסק זמן כשוינס חוגג על האופנוע. השנה היא 2018 רק לעוד כמה ימים והשחקן שלפני 18+ שנה הטביע את פרדריק וייס הצרפתי כשרק התאוששנו מהחשש של באג 2000 עדיין פה ומטביע. אחרי המשחק הוא יספר שהוא הכי אוהב את הירידה מההטבעה לקול תשואות הקהל רק שהחוקים כיום לא לגמרי מרשים את זה.

בהמשך הרבע שלשה רביעית של וינס הערב מעלה לשש הפרש עם 4:21 לסיום. קרטר עם 19 נקודות עד כה שהם שיא עונתי ואני כאן כדי לראות את זה, טריי יאנג עם שש נקודות רצופות משאיר את אטלנטה בהובלה. העבירות גומרות הערב את אטלנטה. סקסטון פחות מדקה לסיום משווה את המשחק ב- 106 כשהוא קולע את השנייה מהקו אחרי שהוא מחטיא את הראשונה.

בצד השני קולינס עם ריבאונד התקפה וסל מחזיר את היתרון. 14 שניות לסיום והיתרון הוא שלוש לאטלנטה כשהכדור אצל הקאבס שיכולים לקחת את המשחק להארכה. החטאה שלהם וריבאונד של וינס שולחים את וינס אל הקו ואל הופעת 20 הנקודות הראשונה שלו העונה. הוא מסיים את המשחק עם 21 נקודות ואטלנטה עם ניצחון חמישי בשישה משחקים. יאנג עם 21 נקודות ו- 9 אסיסטים וקולינס עם דאבל דאבל של 14 נקודות ו- 12 ריבאונדים עוזרים להוקס לנצח. בצד השני אוסמן מוביל את הקלעים עם 22 נקודות אבל השחקן הטוב ביותר היה לארי נאנס עם 18 נקודות, 15 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 4 חטיפות ובלוק. הנתון המפתיע? רק 12 איבודים לשני הצדדים במשחק שהבטיח להיות גרוע בהרבה.

 

אחרי המשחק, המאמן של אטלנטה לויד פירס שגדול מוינס בפחות משנה נשאל על המשחק בכלל ועל ההופעה של קרטר בפרט וזה מה שהיה לו להגיד:

 

כשניגשתי לדבר עם ג'ון קולינס הוא צחק ואמר לעיתונאים שכדאי לנו ללכת ולדבר עם הבחור בן ה- 42 שמטביע עדיין ולא איתו. באופן כללי קולינס נראה בחור שמח ומצחיק כמו שאפשר לראות בסרטון המצורף. כשאני שואל אותו אחרי זה על מצב הרוח הזה, הוא אומר שבתור מי שמשחק כדורסל כל חייו כדאי מאוד להנות מהמשחק ושלדעתו זו הדרך הנכונה לגשת לליגה הזו בכלל ולמשחק בפרט. הוא אומר שהכושר הנוכחי ותשומת הלב של המדיה נותנים לו כוחות ומוטיבציה ומוסר ד"ש לחבר'ה בארץ. הראיון הנ"ל התרחש לא מול המצלמה אבל זה מה שהיה לו להגיד לכתבים בסוף המשחק על הדאנק המהדהד ועל המשחק בכללי:

ואז הגיע הדובדבן מבחינתי, שיחה קצרה אחד על אחד עם וינס קרטר. התרגשתי כמו שלא התרגשתי באף ראיון אחד על אחד עד כה. אפשר לראות את זה בתנודה של המצלמה ובתנודות בקול, אבל מה, היה שווה כל רגע במסע הזה לאטלנטה. לפני הראיון הקצר שהוא נתן לי הוא מספר על כך שהעובדה שיש בקיץ עדיין קבוצות שמתקשרות ומביעות עניין נותנת לו מוטיבציה ושהוא נהנה להגיע ראשון לארנה ולצאת אחרון כדי לחוות עוד קצת מהכדורסל שהוא כל כך אוהב. הוא מספר כי כל לילה כזה הוא הזדמנות לשחק מול אוהדים שעוד לא ראו אותו בלייב ואני, בואו נגיד, התחברתי לאמירה הזו שלו. אז תודה על ההופעה הערב וינס! ריגשת 🙂 על הרצון שלו ללמד את הצעירים באטלנטה ועוד בראיון המצורף:

אז זהו, מכאן מתחילים בפניית הפרסה חזרה לטורונטו ולצמרת המזרח למרות שנראה שבהעדרי הם קצת נחלשו הרפטורס האלו… לא נורא, תכף נחזור ונסובב את העגלה חזרה לכיוון הנכון.

לפוסט הזה יש 29 תגובות

  1. סיקור נהדר!
    כיף לקרוא את המבט האישי, ולא עוד פליי ביי פליי.
    עוד יותר כיף לקרוא/לשמוע את הרשמים מקולינס (בדגש על החלק הלא מצולם), וקארטר.
    .
    מצטער על ה-"תנחומיי". וינס קארטר העמיד את תגובתי במקומה…

    1. מצד שני סיכמת הכל במילה אחת ונכנסת לכתבה…אתה כוכב! קבל עובדת בונוס והיא שוינס וטריי יאנג היו יותר לחוצים לשמוע מה קורה במשחק הקולג פוטבול במקביל מאשר במשחק שלהם 😉 היה קורע לשמוע אותם

  2. לשמוע אותו מדבר זה חוויה. פשוט בא לך שיעביר סדנאות חינוך וקאוצינג, כמה הבן אדם חיובי אבל לא רק בתאוריה אלא גם עם קבלות. אגדה. כל אלו שכותבים שיפרוש כבר לא מבינים את היופי בשחקן שאוהב את הספורט וכל רגע על המגרש גם אם הוא לא הכוכב והולך לקבוצה שהוא יקבל בה דקות. ו..
    תודה! בשביל פידבקים כאלה שווה לכתוב 🙂

  3. יופי של כתבה הלל . מדהים כמה שונה ההרגשה לפגוש שחקנים שגדלת עליהם כילד אל מול הכוכבים של היום שרובם הרבה יותר צעירים מאיתנו.
    עד היום הרגע שהכי התרגשתי היה כשרג׳י מילר עבר לידי במסדרון.

  4. כתבה מעולה!
    מדהים מה שוינס קארטר מצליח לעשות בגיל כל כך מתקדם. אני בטוח שגם אתה, אי שם בתחילת העשור הקודם, לא פינטזת ששחקן שמסתמך על כל כך הרבה אתלטיות לא בהכרח יצליח להזדקן יפה ככה.

    1. חד משמעית לא, וזה בעייני הרבה שינוי מנטלי פלוס השינוי בליגה שמאפשר לו לשחק בעמדה 4 בלי לשמור על שחקנים שהיו שם בעבר

  5. מרגש מאוד!
    היית מעולה בראיון עם קרטר, אם זה הייתי אני שמראיין אותו כנראה הייתם שומעים את דפיקות הלב השלי… מעטים השחקנים שעדיין מרגשים אותי כמוהו, בהחלט אגדה חיה.

  6. הלל, ממש, אבל ממש אהבתי את שני הראיונות עם קולינס וקרטר. תמיד אפשר 'לגנוב' תשובה מיוחדת אם אתה שואל, "היי, וינס, אני מישראל שם אתה נחשב ללג'נד. מה יש לך למסור לאוהדים שלך מישראל?"

    הלל, קבלת אישור לאקרדיטציה באטלנטה ללא בעייה? והאם הצלחתם להגיע לאקווריום של SEA WORLD שהוא הגדול בעולם וחווייה אמיתית? אחרת אטלנטה היא עיר די משעממת מלבד הפרברים

  7. ברגע זה ממש באקווריום, מדהים פה! אקרדציה בקלות פלוס חניה 🙂 היינו בשישי בקוקה קולה וממש נחמד. רעיון טוב לגבי הראיון 🙂 תודה על הכל

כתיבת תגובה

סגירת תפריט