סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

סיקור משחקי יום רביעי / עמית טבול

 

 

 

אינדיאנה פייסרס (10-18, מקום 4 במזרח) 113 – מילווקי באקס (9-18, מקום 2 במזרח) 97

אינדיאנה קיבלה חזרה את אולדיפו לאחר היעדרות בת חודש ימים ורשמה ניצחון יוקרתי על קבוצת צמרת, שהעמיד את רצף הניצחונות שלה על 5. אינדי הוכיחה שההגנה שלה יודעת את העבודה ושהארסנל ההתקפי שלה יכול לתפקד גם ללא דיפו, שיצטרך עוד כמה משחקים כדי לחזור לכושר מלא. המוציאים העיקריים לפועל היו יאנג וטרנר ששלטו בצבע.

המחצית הראשונה התאפיינה בריצות. אינדי רצה 9-22 בחמש דקות הראשונות, מילווקי סגרה את הפער רק כדי לראות את הפייסרס עם ריצה נוספת שסגרה את הרבע השני בתוצאה 41-58 לטובת הקבוצה הביתית.

בחצי השני ההפרש נשאר דו ספרתי ברוב המכריע של הזמן. בלדסו במשחק מצוין ניסה לקרב את האורחים אבל זה לא הספיק.

באינדי יאנג עם משחק מעולה קלע 25 נק' בתוספת 11 ריב', 4 אס' ו-5 חטיפות, טרנר 23, 7 ריב', 4 אס' ו-3 בלוקים, בוגדנוביץ' 16, אולדיפו (10 ריב', 6 אס'), סאבוניס (10 ריב') ומקדרמוט 12 כ"א.

במילווקי בלדסו עם 26 נק' (11 מ-16 מהשדה), 6 אס' ו-2 חטיפות, לופז 15, 4 שלשות ו-4 חסימות, יאניס היה פושר במונחים פריקיים עם 12, 10 ריב' ו-7 אס', מידלטון ממשיך את כושר הקליעה הגרוע עם 4 מ-18 מהשדה ו-0 מ-7 מהשלוש בדרך ל-10 נק' ו-8 ריב'.

 

 

שרלוט הורנטס (13-14, מקום 6 במזרח) 108 – דטרויט פיסטונס (13-13, מקום 7 במזרח) 107

משחק הפכפך ומשוגע היה לנו כאן. באזר ביטר של ג'רמי לאמב 0.3 שניות לסיום נתן להורנטס יתרון 2. הבאזר ביטר הפך לביזאר ביטר מכיוון שלאחר הקליעה ינוקא ושמו מאליק מונק זינק למגרש בצהלולים שנשמעו עד מונקו. השופטים לא זרמו עם השמפניות ושרקו לעבירה טכנית בעקבות העובדה ש-6 שחקני שרלוט שהו על המגרש. דטרויט קלעה את זריקת העונשין אבל כשלה בניסיון להגיע לזריקה מכיוון שהכנסת הכדור הארוכה לא הגיעה לייעדה. דברו עם גור שלף שידריך אתכם איך עושים זאת נכון.

את הרבע הראשון שרלוט סיימה ביתרון 12, דטרויט סגרה חלקית את הפער ל-5 במחצית. ברבע השלישי הבוכנות נתנו גז וקלעו 38 נק' לעומת 22 בלבד שקלעה הקבוצה המקומית והרבע הרביעי התחיל ביתרון 11 לאורחים. קצת יותר מ-6 דקות לסיום ההורנטס עוד פיגרו ב-10, אבל אז מי אם לא קמבה ווקר, התעורר והתגבר על יום רווי בהחטאות (4 מ-18 ב-3 הרבעים הראשונים) וקלע 11 מתוך 13 הנקודות הבאות של קבוצתו. דטרויט לא הצליחה לקנות סל ושרלוט הפכה את המשחק בדרך ליתרון 3, 47 שניות לסיום. מהלך 3 נק' של דראמונד השווה את התוצאה 35 שניות לסיום ולאמב סגר את הסיפור במאני טיים עם קליעה מאסיסט של ווקר.

בשרלוט ווקר הוביל עם 31 (8 מ-25 מהשדה, 4 מ-11 מחוץ לקשת), 8 ריב' ו-9 אס', טוני פארקר 16 ו-3 חטיפות, לאמב והרננגומז עם 13 כ"א.

בדטרויט גריפין 26, 10 ריב' ו-7 אס', ג'קסון 18, גאלווי 17 ו-2 חטיפות, דראמונד 14, 13 ריב' ו-6 בלוקים.

 

 

 

וול-שינגטון ביל-יארדס (17-11, מקום 10 במזרח) 125 – בוסטון סלטיקס (10-17, מקום 5 במזרח) 130

אין מתנות חינם בליגה הזאת. גם לא כשאחים תאומים נפגשים על הפרקט. תשאלו את מרקיף שחטף 27 נק' ממרקוס במסגרת משחק צמוד מהצפוי בו שחקן אחד עשה את ההבדל בסיום. זה ששיטח את כדור הארץ שיטח גם את בירת העולם החופשי עם תצוגת קלאץ' משובחת. בסיום ההארכה שתי שלשות מדהימות שלו, השנייה מ-11 מטר, הכריעו את המשחק הצמוד. וזה לא הכל: קיירי קלע את 12 הנקודות האחרונות של בוסטון. כנראה שבשביל זה הביאו אותו לפה.

וושינגטון קיבלה חזרה את וול שנעדר ממשחק אחד עקב פציעה בעקב והרכז המוכשר והמושמץ חזר חד וחלק. הוויזארדס היו טובים יותר בחצי הראשון וסיימו אותו ביתרון 9. בוסטון חזרה לעניינים והציגה רבע מצוין כשקלעה 16 נק' יותר מוושינגטון. ברבע האחרון המשחק היה צמוד מאוד כשאף קבוצה לא מצליחה לברוח מעבר ל-3 הפרש. 13 שניות לסיום הסלטיקס הובילו ב-3 ושלחו את וושינגטון להתקפה האחרונה. מוזה אירופאית נחה עליהם והם עשו עבירה טקטית על ביל. אלא שביל לא דביל. הוא קלע את הראשונה, החטיא את השנייה בכוונה, השתלט על הריבאונד והשווה את התוצאה. קיירי אירווינג עוד ניסה לנצח עם ליי אפ אבל הכדור הלך החוצה והקבוצות הלכו להארכה, שם כבר היה לנו קיירי טיים.

בבוסטון קיירי עם 38 ו-7 אס', מרקוס מוריס 27 ו-9 ריב'. למרות היותו שחקן סלטיקס, סמארט קיבל השראה ממג'יק, שיחק בכל עמדה וסיים עם 18, 5 ריב' ו-3 חטיפות, טייטום תריסר נק' וריב', רוזייר 10.

בוושינגטון וול עם 34 נק', 13 אס', 6 ריב' ו-2 חטיפות, ביל (7 ריב', 4 אס') וג'ף גרין (10 ריב') עם 22 כ"א, אוברה 20, מרקיף מוריס 11 ו-7 ריב'.

 

 

 

פילדלפיה סיקסרס (10-19, מקום 3 במזרח) 124 – ברוקלין נטס (18-11, מקום 11 במזרח) 127

הפתעת המחזור. פילי, הקבוצה הביתית ביותר בליגה שהפסידה רק פעם אחת במבצרה, ניגפה דווקא בפני הנטס החלשים יחסית. הם אמנם חסרו את באטלר אבל זה לא מפחית מההישג של ברוקלין. בכלל עושה רושם שלנטס את את המספר של פילי. הברוקלינאים ניצחו אותם ב-2 מתוך 3 המפגשים העונה (הקודם הסתיים בבלואאוט 25 הפרש לטובת הנטס). איש המשחק היה ספנסר דווינדי שאם ננטרל את ה"הישגים" של קבוצתו, יש לו קייס חזק לתואר השחקן השישי. הגארד המוכשר הפגיז 39 נקודות באחת התצוגות היותר גדולות שנראו משחקן ספסל.

המחצית הראשונה הייתה צמודה. ברבע השלישי ברוקלין רצה 3-19 והגיעה ליתרון 12 כשדווינדי מסרב להחטיא. פילי הצליחה לצמצם ל-6 מקליעות עונשין של אמביד ושלשה, קצת פחות מ-3:30 דקות לסיום. דווינדי החזיר ל-10 הפרש, שאמיט בשלוש שלשות מוצלחות צמצם עוד יותר בדקה האחרונה אבל ברוקלין קלעה טוב מהקו ולא נתנה למשחק לברוח.

בנטס דווינדי עם 39 (11 מ-18 מהשדה, 13 מ-14 מהעונשין) ו-5 אס', קרב 20, 5 ריב' ו-2 חטיפות, ג'ו האריס 14, קורוקס פשט את הקרוקס וקלע 13 עם 3 חטיפות ב-19 דקות, ראסל 12 ו-7 אס'. הספסל של ברוקלין תרם 70 נק' בסך בכל.

בפילי אמביד קיבל רישיון ירי חופשי בהיעדרו של ג'ימי ישבנון וסיים עם 33 נק', 17 ריב' ו-6 אס', סימונס היה מצוין עם 22, 8 ריב', 7 אס', 2 חסימות ו-4 חטיפות, קורקמאז 18, 6 אס' ו-3 חטיפות, מקונל 17 ו-4 אס', רדיק 11, שאמיט 10.

 

 

קליבלנד קאבלירס (21-7, מקום 13 במזרח) 113 – ניו יורק ניקס (21-8, מקום 12 במזרח) 106

הרבה מרורים אוכלים אוהדי קליבלנד העונה כולל פציעות קשות של הגבוהים לאב ותומפסון. היום הם זכו לעדנה קלה כשראו את הבן האובד והאהוב דלבדובה חוזר בהופעת בכורה ביתית, לא לפני שצפו בקבוצתם מאבדת יתרון 22. ההפרש היה גבוה כבר במחצית הראשונה בזכות יכולת טובה של קלארקסון והוד. הניקס נגסו בו לאט אבל לא בטוח ואף השוו את התוצאה. בסיום קליבלנד הייתה טובה יותר. הוד הצית ריצת 0-8 יחד עם דלבדובה וה-W נשאר של הקאבס.

בקאבס קלארקסון 28 ו-5 ריב', הוד 23 ו-5 ריב', סקסטון 19, דלבדובה 15. הספסל של הקאבס תרם 64 נק'.

בניקס קאנטר 20 ו-10 ריב', טימי-לגיטימי (אם נתעלם מאחוזי שדה) ממשיך להילחם גם בעונה שכבר ירדה לטימי-יון ותרם גם הוא 20 פלוס 5 ריב'. נוקס 19, 7 ריב' ו-2 בלוקים, מודיאיי (8 ריב', 7 אס', 2 חטיפות) ונטיליקינה 16 לנפש.

 

 

ממפיס גריזליס (11-16, מקום 6 במערב) 92 – פורטלנד טרייל בלייזרס (13-15, מקום 9 במערב) 83

ממפיס ממשיכה לקיים את האמרה: "יום ללא תוצאת יורוליג הוא יום מבוזבז". הקורבן התורן היה נורקיץ' ששבר את הטבעת עם 1 מ-15 מהשדה וצורף אחר כבוד לקבוצת הוואטסאפ של טום צ'יימברס בו רף הקבלה עומד על לפחות משחק אחד בקריירה עם אחוז קליעה חד ספרתי. בפורטלנד היחיד שקלע טוב היה סי.ג'יי שעשה סל מכלום בדרך ל-40 נקודות, כמעט מחצית מהנקודות של פורטלנד, קבוצה שביום נתון קולעת 112 נק' למשחק, שעד היום השפל העונתי שלה עמד על 96 נק'.

הרבע הראשון לא בישר על הבאות. פורטלנד קלעה 26 נק' לעומת 15 בלבד של המקומיים. ברבע השני הספסל נכנס לפעולה וצבתות ההגנה של הדובים התחילו לעבוד. עד המחצית זה כבר היה 2 לגריזליס כשפורטלנד קולעת 14 נק' בלבד.

המשחק הפך לצמוד במחצית השנייה. 5:27 שניות לסיום לילארד קלע רוורס ליי אפ שצמצם את ההפרש לנקודה. ההמשך היה בבחינת "אם אין אני לי – קונלי". ממפיס קלעה 13 נק' רצוף, 8 מתוכן של קונלי (שבכלל היה בספק למשחק) שהבהירו לבלייזרס שהם יחפשו ניצחון במקום אחר.

בממפיס קונלי 23 ו-6 אס', ג'קסון 14, 6 ריב' ו-2 בלוקים, מארשון ברוקס 13, ג'מייקל גרין 12, 6 ריב' ו-2 חטיפות ובלוקים.

בפורטלנד מקולום 40 ו-5 ריב', לילארד 14 (4 מ-18 מהשדה), 7 ריב' ו-2 חטיפות, אמינו 10 ו-2 חטיפות.

 

 

ניו אורלינס פליקנס (15-15, מקום 10 במערב) 118 – אוקלהומה רעמים (9-17, מקום 3 במערב) 114

משחק שהבטיח הרבה וגם קיים. אחת ההגנות הטובות בליגה פגשה את אחת ההתקפות הנפיצות בראשות הגבה ו-2 השוליות הולידיי את רנדל. הרוטציה של הפליקנס שוב הייתה קצרה במיוחד בגלל פציעות של הצמד מורוטיץ'.

המשחק היה צמוד מאוד לכל אורכו כשמצד אוקלהומה ווסטברוק זורק לסל באחריות ושרודר, אדאמס וג'ורג' מציגים יכולת טובה. בצד השני דייויס הציג יכולת שיא בהתקפה והיה בלתי עציר מתחת לסל ובריבאונד.

המשחק כלל לא מעט שינויי הובלה. אף קבוצה לא הובילה ביותר מ-9 הפרש. פחות מ-1:26 דקות לסיום המשחק השקנאים הובילו ב-7. 2 חטיפות של ווסטברוק הובילו ל-5 נקודות מהירות שלו ושל ג'ורג'. דייויס החטיא ליי אפ. בהתקפה הבאה שחקני אוקלהומה שכחו שיש שעון 24 והתוצאה הייתה זריקה ל-3 של ווסטברוק בסוף השעון. רנדל קלט את הריבאונד, החטיא שתיים מהקו ובהתקפה הבאה אברינס החטיא, סולומון היל לקח את הריבאונד ושתיים שלו מהקו סגרו עניין.

בניו אורלינס דייויס נלחם כאריה בהגנת אוקלהומה עם 44 נק' (16 מ-32 מהשדה, 11 מ-11 מהקו), 18 ריב' ו-2 חטיפות, רנדל 22 ו-12 ריב', הולידיי 20, 10 אס' ו-2 חטיפות, פרייזר ממשיך להצדיק את הקרדיט עם 9 ריב', 9 אס', 2 חטיפות ו-7 נק', דריוס מילר 10 ו-3 חטיפות.

באוקלהומה פול ג'ורג' עם 25 נק', 11 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות, שרודר 24, ווסטברוק (6 ריב', 7 אס', 2 בלוקים ו-4 חטיפות) ואדאמס (6 ריב') עם 20 כ"א.

 

 

דאלאס מאבריקס (11-15, מקום 7 במערב) 114 – אטלנטה הוקס (21-6, מקום 14 במזרח) 107

דאלאס מנצחת 11 רצוף בבית וקוטעת 10 הפסדים רצופים לאטלנטה. במאבריקס הופיעו ללא דניס סמית הפצוע וגם איבדו את בראה הנהדר במהלך המשחק. זה לא הפריע להם לנצח את המשחק הודות לילד הסלובני שהגיע אליהם בקיץ במקום יאנג שמשחק באטלנטה. הערב גיבורי העלילה נפגשו ואפילו קלעו את אותו מספר נקודות.

המשחק היה שקול כשדאלאס נהנית מיכולת טובה של לוקה, בראה ובארנס ומנגד בייזמור וקולינס (שימו לב לשחקן הנהדר הזה) מחזיקים את ההוקס מעל המים.

במחצית השנייה ריק קרלייל חטף 2 טכניות מהירות והורחק. מאותו רגע דאלאס רצה 5-16. ברבע הרביעי נראה היה שדאלאס סוגרים את הסיפור עם ריצת 0-7 שהעלתה אותם ליתרון 10. לאחר מכן הם הגדילו את ההפרש ל-15, אולם אטלנטה רצה 1-11. זה לא הספיק לאורחים שממשיכים להפסיד בלי סוף. דאלאס מצידה ממשיכה להילחם על הפלייאוף בקונפרנס המערבי שצפוף כמו הרציף של האוטובוס מבאר שבע לצאלים ביום ראשון בבוקר.

בדאלאס בארנס 25 (5 מ-8 מהשלוש), דונצ'יץ' 24, 10 ריב' ו-6 אס', בראה 18 נק' ב-16 דקות, ג'ורדן (11 ריב') ופיני-סמית (6 ריב', 3 חטיפות) 11 כ"א.

באטלנטה יאנג 24, 10 אס' ו-2 חטיפות, בייזמור 22, 5 ריב' ו-2 חטיפות, קולינס 20 ו-17 ריב', הרטר 19.

 

 

יוטה ג'אז (15-14, מקום 12 במערב) 111 – מיאמי היט (16-11, מקום 9 במזרח) 84

לפני כמעט שבועיים הקבוצות נפגשו במיאמי. באותו משחק יוטה ניצחה בשיניים 100-102. הלילה וויטסייד היה אאוטסייד מסיבות אישיות (הולדת בנו) והוא כמובן לא היחיד שנעדר בהיט. יוטה ניצלה את זה, קלעה מצוין והביסה את מיאמי הפצועה, במשחק שנגמר כבר ברבע הראשון (15-40).

ביוטה, שקלעה ב-53%, אף אחד לא שיחק יותר מ-26 דקות.

מיצ'ל הוביל עם 21, 5 ריב' ו-2 חטיפות, פייבורס 17 ו-8 ריב', קורבר 16 (4 מ-5 מהשלוש), אקסום 14, גובר (11 ריב', 2 חטיפות ובלוקים) ואינגלס (6 אס') עם מניין נקודות לנפש.

במיאמי מקגרודר 16, אוליניק 14, 8 ריב' ו-2 חטיפות, ריצ'ארדסון 11.

 

 

סקרמנטו קינגס (12-15, מקום 8 במערב) 141 – מינסוטה טימברוולבס (15-13, מקום 13 במערב) 130

סקרמנטו ממשיכה להרשים העונה. הפעם ההתקפה המשומנת עבדה בכל הכוח מול מינסוטה המשתפרת.

58% מהשדה, שבעה שחקנים בדאבל פיגרס, 19 שלשות ב-50% ו-141 נקודות. זה הבציר של הקינגס שמשחקים מהר מאוד העונה.

סקרמנטו הובילה 50-63 במחצית, מינסוטה רצה עם 11 נקודות רצופות, סקרמנטו החזירה 11 רצופות משלה ולא פיגרה יותר עד סוף המשחק.

מינסוטה קלעה 80 נקודות במחצית השנייה מול 78 של סקרמנטו. מטורף!

בסקרמנטו בייליצה להט עם 25 נק', 5 ריב', 2 בלוקים ו-4 שלשות, הילד (5 מ-8 מהשלוש) ובוגדנוביץ' (5 ריב', 6 אס') עם 20 כ"א, בייגלי (10 ריב') ופרל (6 אס', 4 מ-4 מהשלוש) עם 17 כ"א, קולי-שטיין 14, 8 ריב' ו-2 חסימות, פוקס 13 ו-8 אס'.

במינסוטה וויגינס 25 ו-2 חטיפות, רוז 20, טאונס 19, 11 ריב', 4 אס' ו-3 בלוקים, סאריץ' 18 ו-6 ריב', קובינגטון 17 ו-6 ריב', טיג 12 ו-13 אס'.

 

 

 

גולדן סטייט ווריורס (10-19, מקום 2 במערב) 93 – טורונטו ראפטורס (7-23, מקום 1 במזרח) 113

טורונטו משלימה סוויפט עונתי על ג"ס במשחק שהיה אמור להיות הדובדבן של הקצפת אבל הסתיים בתבוסה ביתית של האלופה. ההישג מרשים עוד יותר בהתחשב בעובדה שקוואי לאונרד נעדר בשורות הקנדים, שרק אתמול שיחקו נגד הקליפרס. מנגד כל רביעיית הכוכבים של הווריורס נטלה חלק במשחק.

המשחק התחיל בשליטה קנדית כשהראפטורס מציגים סגל עמוק ומאוזן ומצד שני גרין, תומפסון וקרי לא מצליחים להיכנס למשחק בהתקפה. ההפרש עמד על 16 במחצית וברבעים הבאים גולדן סטייט לא הצליחה לעשות קאמבק אופייני.

בטורונטו לאורי ניהל את העניינים עם 23 נק', 12 אס', 5 ריב' ו-3 חטיפות, איבקה עם 20 נק', 12 ריב' ו-2 בלוקים, דני גרין 15 ו-5 אס', סיאקם 13 ו-2 חטיפות, ואן וליט 10 ו-3 חטיפות.

בגולדן סטייט דוראנט היחיד שהגיע לעבודה עם 30 נק', 7 ריב' ו-5 אס', תומפסון 14, קוק 13, קרי 10.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 101 תגובות

      1. מנחם אתה קצת מגזים..

        לא אדיוט ולא נעליים.

        קראתי את מה שכתבת עליו במעורב ("כן ירח, לא ירח..") והתקבעת שם על איזה עניין שולי ומיותר.

        לכל אדם (מעריך שגם לך) יש פליטות פה, שגיאות, טעויות, פאשלות שהוא/היא מתחרטים עליהן. זה לא אומר שצריך לקבע אותם לעד על אותה שטות.

        אז שחרר.. כבר לימדת אותנו שאתה גמיש מחשבתית פי כמה וכמה מבני גילך ברחבי העולם.

  1. מעולה עמית

    עושה קופי פייסט

    MVP

    1. יאניס
    2. קרי
    3. קאווי
    4. לברון
    5. אמביד
    6. פול ג'ורג'
    7. ראס
    8. דוראנט
    9. ליליארד
    10. בלייק

    הארדן ודיוויס ודרוזן במאזן שלילי, אולדיפו עם סטט לא מספיק טוב.

    חמישייה ראשונה: קרי, ראס, קאווי, יאניס, אמביד

    חמישייה שניהה: ליליארד, קיירי, גורג, לברון, דיוויס.

    חמישייה שלישית: אולדיפו, דרוזן, דוראנט, בלייק, יוקיץ'.

    רוקי-נתונים לפני משחקי היום

    1.לוקה (17.8 נק (42.8% מהשדה), 6.7 ריב, 4.3 אס, 32.2 דק)
    2. גארן גקסון (13 נק (51% מהשדה), 4.5 ריב, 1.8 חס, 25 דק)
    3. יאנג (15.4 נק (37.3% מהשדה), 7.2 אס, 29.3 דק)
    4. אייטון (15.9 נק (59.7% מהשדה), 10.2 ריב, 30.9 דק)
    5. שי אלכסנדר (10.8 נק (47.3% מהשדה), 3.3 ריב, 27.5 דק)
    6. באגלי (12.9 נק (52.7% מהשדה), 6.2 ריב, 23.7 דק)
    7. וונדל קרטר (10.8 נק (47% מהשדה), 7.1 ריב, 1.6 חס, 25.5 דק)
    8. סקסטון (15.6 נק (44.9% מהשדה), 3.1 ריב, 29.9 דק)
    9. אלונזו טרייר (11.3 נק (47% מהשדה), 3.1 ריב, 23.3 דק)
    10. מיילס ברידג'ס (7.8 נק (48.7% מהשדה), 4 ריב, 20.5 דק)

    שחקן ההגנה

    1. פול גורג
    2. יאניס
    3. קליי
    4. אמביד
    5. קאווי
    6. הולידיי
    7. מרכוס סמארט
    8.הורפורד
    9. באטלר
    10. גאסול

    הגנה ראשונה: הולידיי, קליי, גורג, יאניס, אמביד

    הגנה שנייה: סמארט, באטלר, קאווי, הורפורד, גאסול

    הגנה שלישית: מורי, דני גרין, קובינגטון, סיאקם, פלאמלי

    משתפר: קוזמה

    מאמן העונה:

    1. בודנהולצר
    2. מייק מלון
    3. קרלייל
    4. ייגר
    5. נרס

    שחקן שישי: לו וויל

    אכזבת העונה קבוצה: יוסטון

    אכזבת העונה שחקן: כריס פול

    הרוצח השקט של העונה: מרקוס מוריס

    אשפת העונה: וושינגטון

    תחיית המתים של העונה: דרק רוז

    1. קוואי מפסיד יותר מדי משחקים, והקבוצה נראית מצוין גם בלעדיו. קרי לא כי ג"ס נראית רע. לטעמי זה יאניס ואז לברון במרוץ לmvp

      1. הכל לגיטימי. הדירוג של השמינייה הראשונה יכול להיות גם הפוך וזה לא מופרך הפערים קטנים. יאניס הוביל בפער גדול אבל במשחקים האחרונים סטט לא הכי מרשים והפסדים הורידו אותו ליד האחרים. יאניס קאווי אמביד וגורג עובדים בשני צידי המגרש בניגוד ליתר.

    2. אם סטף ישמור על ממוצעי הקליעה שלו, אי אפשר לא לתת לו MVP.
      זו עונה שהיא מעבר לפסיכי, ואי אפשר לא לציין אותה בדרך הזו. בדומה לעונת הטריפל של ראס. ציון דרך.

      1. הממוצעים של סטף מרשימים אבל אם תיקח מול קבוצות חזקות תגלה שהוא כזה מבריק. בעצם הוא צריך להיות אפילו מאחורי קאווי. הוא תופר נמושות בסטט מטורף. הסטט שלו קצת משקר.

    3. שמעון – לא רע בכלל, מסכים עקרונית כמעט עם הכל.
      1. תוריד את קרי מלמעלה – הבן אדם נח יותר ממה שהוא משחק.
      2. תעלה את דוראנט למקום השני – הוא הכי טוב בליגה, עובד ולא מתבכיין, סחב מחליפים של המחליפים למקום ראשון במערב ורק יאניס (בינתיים) טוב ממנו.

      1. הפערים בין המקום ה1 ל8 קטנים וכא מהם יכול לזכות בסיום העונה. יאניס שהיה מאד דומיננטי ירד קצת במשחקים האחרונים והבאקס התחילו להפסיד. קרי ירד מהטופ כי הוא מככב רק מול קבוצות זבל ועושה עליהם סטט. המאזן של גולדן מול קבוצות חזקות שלילי ולכן גם דוראנט נפגע מזה. קאווי לא 2 כי מפסיד משחקים במנוחות. לברון לא 2 כי הלייקרס רק מקום 5 הוא עושה את הצפוי והוא לא שומר בכלל. אמביד גם ירד ופילי גם צברה הפסדים. ראס הפסיד משחקים ובכושר קליעה חלש.

        1. למה רק במקרה של לברון אתה תמיד מציין את ההגנה? אבל כשמדובר בשחקנים אחרים אתה לא מציין את ההגנה, ה-DRPM של לברון הוא 0.97 לצורך העניין של דוראנט הוא 0.24, של קארי שלילי 0.06-, של ווסטברוק 0.19, של הארדן שלילי 0.39-, של לילארד שלילי 1.74-, כמעט כל הכוכבים הגדולים הליגה לא שומרים ומידת ההשפעה שלהם על ההגנה היא כמעט אפסית, ולא אמורה להוות תנאי לזכייה ב-mvp/

          1. אני רואה מה עיני רואות. מדדים מעניינים לי יודע את מה במיוחד בהגנה. על קרי ולברון חוגגים השנה. גם על דוראנט אבל פחות. יאניס וקאווי עילית גם בצד השני של המגרש. ברור שהמשקל של הגנה פחות חשוב אבל שהמירוץ צמוד אז הולכים לזה. הרי סטט טוב יש לכולם. בכלל הסטט הכי טוב של הארדן אבל הוא שומר עם העיניים ובמאזן שלילי מה לעשות

          2. אז לפי מה שאתה אומר גם קארי או הארדן או ווסטברוק לא היו צריכים לזכות ב-mvp כי הם לא עושים הגנה, גם אתה יודע שזה בולשיט.

          3. קרי ראס והארדן היו צריכים לזכות כי הם נתנו 3 מהעונות הגדולות אי פעם. קרי 2016 היה משהו לא נורמלי 402 שלשות.
            ראס 2017 היה חולני TD עם 30+ נק זה לא נורמלי.
            הארדן 2018 עונת הבידודים אולי הטובה בהיסטוריה, סטפבק הפציע לחיינו עם 30+נק ומקום 1 בליגה שיש בה גולדן סטייט.

            לברון לא קרוב לדברים האלו העונה. מילא היה קולע 40 נק למשחק הייתי זורם איתך. או ממוקם מקום 1-3.

          4. אז לברון צריך לקלוע 40 נקודות למשחק כדי לקחת mvp, איזה בולשיט, קארי לקח mvp בעונת 14-15 עם מספרים פחות מרשימים ויכולת שאפילו לא מתקרבת ליכולת בעונת 15-16.

          5. הכל זה שאלה של תחרות מולך. מול קרי 2015 התחרה הארדן, לא היו אחרים (לדעתי הארדן היה צריך לזכות אבל זה היה די 50-50).

            מאז הרף עלה, מה לעשות? 3 האחרונים נתנו עונות יוצאות דופן.

            העונה אין אף אחד יוצא דופן ולכן יש מירוץ בין 8 שחקנים פתוח כרגע.

          6. די עם הבולשיט.

            לברון לקח את הקבוצה הכי גרועה בליגה (פניקס לא נחשבת), עד גמר ה-NBA.

            נגד קבוצה של 4 HOF בוודאות, שני MVP בפני עצמם, אלופי קליעה וכל היתר. עם JR סמית' וטריסטן תומפסון.

            אם זה לא MVP, לא יהיה יותר כזה. זו בדיוק המשמעות של Most Valuable Player. כל היתר, שטויות של טבלאות.

          1. לא ראיתי שהזכרת את ההגנה של קארי, ועדיין נתת לו מקום ראשון בדירוגים קודמים, ובדירוג הנוכחי מקום שני, למרות שהוא לא עושה הגנה, ואגב זה לא מנע ממנו לזכות ב-mvp בעבר ולא משחקנים אחרים שכמעט ולא עושים הגנה, כמו ווסטברוק או הארדן, אתה צריך להבין שכוכבים גדולים כמעט ולא עושים הגנה, יש מעט מאוד כוכבים גדולים שעושים הגנה כמו פול ג'ורג' או אנטוני דיוויס.

          2. סטף אבל מביא משהו פנומנלי ומרשים מלברון בהתקפה לכן דורג בזמנו ראשון מה לעשות. הגנה היא אכן בחשיבות פחותה ולכן לברון 4 ולא 7.

            לברון לא עושה משהו יוצא דופן. נותן מה שנתן כל השנים, בלי הגנה ומקום 5 במערב ומאזן שלילי מול קבוצות חזקות כפי שהראיתי בעבר.

            יש הרבה שיקולים סטט, מאזן קבוצתי, מאזן מול קבוצות חזקות, סטט מול קבוצות חזקות, הגנה. במכלול הזה הוא לדעתי 4. גם לדרג אותו 2 אם בא לך לגיטימי. שוב זה קרב צמוד של 8 מתחרים (לדעתי דוראנט גורג ואמביד ינשרו מהמירוץ בעתיד וישאר מאבק של 5 שחקנים).

            הגנה לא הייתה מדד בזכיות הקודמות כי ההתקפה הייתה כ"כ מדהימה ועשו דברים היסטורים ויוצאי דופן. לברון ממש לא עושה משהו כזה העונה.

          3. הגנה היא אף לא מדד בזכיות ל-mvp בשביל זה יש את שחקן ההגנה של העונה, וזה שאותך לברון לא מרשים מבחינה התקפית לא אומר שזה נכון, בכל מקרה אם ללברון לא מגיע אגם לקארי, להארדן ולווסטברוק לא מגיע.

          4. ברור שהיא מדד. היא לא מדד הכי קובע או נחשב אבל מדד אם יש מתחרים טובים אחרים גם בצד ההתקפי.

            אגב לברון עונה שעברה סיים מקום 4 במזרח ואיזה קמפיין הוא הריץ וסיים 2 במירוץ. ראס עונה שעברה סיים מקום 4 במערב שטיפונת יותר קשה מהמזרח ועם TD מעל 25 נק ובכלל לא היה בחמישייה במירוץ ל-MVP.

            זה שמכונת התאגיד שעות נוספות לא אומר שהיא משפיעה כאן בהופס 🙂

          5. ולמי היה סגל חזק יותר לידו? וזה לא שיש לי בעיה עם ווסטברוק, אבל אתה מנסה לגמד את לברון ונותן פטור לאחרים, כולם הבינו שאתה שונא את לברון, רק אל תנסה למכור את זה במסווה של אובייקטיביות.

          6. אני לא אוהב את לברון אבל מאד אובקטיבי בניגוד אליך.

            למה ללברון מגיע להיות לפני יאניס וקאווי בוא נשמע

          7. אתה ממש אובייקטיבי, ואני לא אמרתי לשנייה אחת שנכון לעכשיו לברון במקום הראשון בדירוג ל-mvp, אני מציין משהו אחר שאתה מזכיר את העניין ההגנתי רק כשמדובר בלברון אבל לשחקנים אחרים נותן פטור, וכמו שאמרתי קודם, אם הגנה היא פקטור משמעותי בזכייה ל-mvp, אז גם לקארי, גם לווסטברוק וגם להארדן לא מגיע mvp.

        2. שמעון –
          "לא שומר בכלל". זה הנרטיב מדבר.
          ה-"בכלל" היחיד זה שמה שכתבת הוא לא נכון בכלל.

          מספיק לצפות בהיי לייטס. תצפה במשחקים שלמים –
          לברון העונה לא משחק כמו שהוא שיחק בשנה שעברה.
          פחות דקות, הרבה פחות לחץ ניהול משחק.
          זה משאיר אותו "רענן" בהרבה בהגנה.

          זה לקח לו, וללייקרס, כמה משחקים להתאפס על עצמם,
          אבל אחרי 7 המשחקיפ הראשונים של העונה, לברון כבר לא נח על הפרקט,
          וההגנה של הלייקרס היא הגנה טופ 5 בליגה באותה תקופה.

          אם אתה מחפש מישהו שהשנה שכח להגן, זה דוראנט.

          1. ראיתי מספיק לייקרס תאמין לי. די עם הנרטיב שלברון שומר, יש דברים מביכים שעדיף שלא יודלף פה.

            לברון לא שומר על כלום. לשמור 2 דק במשחק שהוא משחק 34 דק לא נקרא שהוא שומר. כל סמול מפגר חוגג עליו. הבן אדם עציץ.

          2. בשנה שעברה, כאשר כתבת שלברון לא שומר, לא היה לי וויכוח אתך.
            הנתונים, הם גיבו את מה שהעניים ראו:
            הגנת קליבלנד דורגה במקום ה-29 בליגה.

            השנה, הגנת הלייקרס מדורגת במקום ה-8,
            ואם תבדוק את הנתונים ללא 7 המשחקים הראשונים של העונה (אז הלייקרס דורגו בתחתית הליגה),
            תגלה שמאז הלייקרס מדורגים 3 בליגה.

            אלו העובדות. לא ניגון חוזר של הנרטיב השמעוני.

          3. קאבס מקום 29 או לייקרס מקום 7 לא קשור ללברון בכלל. בלייקרס הארט מגי וצנדלר עושים את ההגנה והמחליפים.

            לברון וקוזמה משמשים בתור עציצים, אין שחקן שלא חוגג מולם, כל נגר נהיה חוזה מקס מולם.

            אבל זה לא בושה לברון בגיל 34 לא צריך לשמור, יש צעירים שיעבדו בשבילו. עליו להתרכז בהתקפה ולנצח משחקים.

            גם קרי בן 30, ראס בן 30, הם כבר לא ישמרו מה שלא שמרו פעם.

            לא סתם יאניס קאווי גורג ואמביד עושים גם הגנה כי הם צעירים ולשלושה מהם יש עוד הרבה מה להוכיח, הם טריים ויש להם רגליים.

            לומר שלברון שומר זה ללעוג לעיניים שרואות מה שהן רואות. רוב הזמן הוא מטייל ומחלק הוראות ושומר על השחקן הכי נגר אצל היריב שחלילה לא יזיע, אבל אני מבין מאיפה זה בא, הוא מבוגר, צריך לשמור כוחות ולנצח משחקים ואם יתאמץ בהגנה יכול להיפצע ולא ישאר לו אוויר, מובן לגמרי, אין לי טענות אליו.
            אבל אנחנו פה לא בעזרה לקשיש או בתרומות, הגיל לא מדד בתחרות ל-MVP. נכון לברון עושה דברים היסטוריםן לשחקן בן 34 אבל זה לא אומר כלום על מי שמתחרים מולם.
            לשים אותו 1 ב-MVP זה ללעוג ליתר. על מה? על זה שהוא מקום 5 שזה אגב בדיוק מה שהלייקרס שווים וכולם שמו אותם מקומות 4-6. זה מה מיוחד פה? מה הוא נותן 40 נק למשחק? 35 נק למשחק?

          4. אם לגיל אין משמעות, אז לקארי לא מגיע mvp, גם לווסטברוק וגם להארדן, וזה לא משנה מה הם עושים מבחינה התקפית, כי אם על פי מה שאתה חושב הגנה פוסלת אותך מלזכות ב-mvp, אז גם להם לא מגיע.

          1. כולם פה מתווכחים עם שמעון על ההגנה. אבל זאת אחת מהסיבות שהוא נתן. באמת הייתם נדרגים את לברון לפני קוואי ויאניס לפי הנתונים עד עכשיו השנה???
            כנראה שלא, אז מקום 4 או מקום 3, זה לא כזה הבדל ולא נראה לי כזאת "אפלייה" ללברון

      2. דה שוט בוא לא נשנה את ההיסטוריה, דוראנט סחב קבוצה עם ספסל בינוני ועוד אולסטאר לידו למאזן חצוי, נתן שלוש הופעות מדהימות ו3 הופעות איומות מזייף בהגנה גם הוא.

          1. מה זה ראשונים במערב ? ראית את הסגל שלהם דוראנט קרי קליי וגרין ברור שהם חייבים להיות ראשונים כל דבר חוץ מזה הוא אכזבה עצומה, אין סיכוי שדוראנט ראשון במירוץ בטח אחרי שראינו מה קורה שמוציאים את קרי וגרין מהמשוואה, ואת המאזן שלהם מול קבוצות נורמליות. העונה של לברון עד עכשיו הרבה אבל הרבה יותר מרשימה משלו, גם של קרי דרך אגב (שנמצא לפני דוראנט ולברון אצלי ), ואני לא מדבר בכלל על יאניס ואמביד.

  2. אחלה סיקור. תודה, עמית.

    2 קבוצות נתנו הצהרה הלילה –
    טורונטו והפייסרס.

    בלי להשים לב, הפייסרס מרחק חצי משחק בלבד מהמקום השני במזרח. הם עשו את זה למרות שאולדיפו לא שיחק ב-11 משחקי הקבוצה האחרונים.

    טורונטו?

    לנצח באק-טו-באק את הקליפרס ואת גולדן סטייט
    זה מרשים.

    לעשות זאת כאשר 2 המשחקים הם משחקי חוץ, זה ממש מרשים.

    לעשות זאת ללא קאוויי ב-2 המשחקים, כאשר 2 המשחקים נגמרים בהפרש דו ספרתי אחרי שטורונטו מובילים בבטחה לאורך רוב חלקי 2 המשחקים?

    זו תצוגה של קונטנדרית.

      1. כשיש את קליי, דוראנט, וקרי, זה אכן כמעט ואף פעם לא קורה.
        ואכן, גולדן סטייט היו, ונותרו, האלופים, והפייבוריטים לאליפות.

        זה לא משנה את העובדה ששום דבר לא סגור.

        נכון להיום, הם כבר לא קבוצה עם עומק בלתי נגמר. ראו את זה בהפסדים לדנבר, מילווקי, והלילה בטורונטו.
        נכון, זו קבוצה שכמעט ותמיד קולעת כמות דו ספרתית של שלשות.
        בטוח שמשחקים כאשר כל 2 הטנורים משחקים.
        אבל בלילות שזה לא נכנס (ומה לעשות, זו טבעה של סטטיסטיקה. כאשר יש פחות קלעים שמתחלקים בנטל הקליעה, יהיו יותר מקרים בהם יהיו לילות עקרים), הם פגיעים.
        הספסל, שמאז הקר הגיע היה תמיד בטופ של הליגה, הפך לממוצע,
        וההגנה שמאז שקר הגיע תמיד הייתה בטופ של הליגה, הפכה לממוצעת (מקום 16 בליגה).
        פייבוריטים, אבל רחוקים משלמות.

        דרך אגב,
        כל התגובה הארוכה הנ"ל,
        הייתה צריכה להיכתב ככה:
        באמת?!
        על משחק בית מול קבוצה ללא הכוכב מס' 1 שלה, אחרי שזו שיחקה גם אתמול בחוץ, כאשר המשחק נגמר ב-20 הפרש,
        אתה כותב "פוקס" ? !

      2. לא פוקס
        קרי קיבל עונש מאלוהים על זה שלא האמין שהאדם נחת על הירח

        תודה עמית על הסיקור

          1. אולי סטף לא הפסיד אבל אני ניצחתי. במעורב של מנחם הייט אשברי כתב בתגובה 24:
            "מה שפחות יפה אלה השטויות שפלט סטף . כואב לי לומר את זה , אבל קרי , השחקן שאחראי לתחיית הפרנצ'ייז האהוב עלי, לא יותר חכם מקיירי , גם אם הוא מנסה עכשיו לטעון שזו היתה בדיחה.
            היה עדיף אם הוא היה מתרכז באימון קליעות ואיפוס היד לקראת טורונטו , במקום לתת לפה שלו לפלוט הבלים . נראה לי שלמופע הירוד שלו הלילה היה קשר לאימרות שלו ולביקורת שקיבל , ובצדק."

            ואני עניתי לו
            "אתה בעצם אומר לו
            shut up and dribble

            אני שמח שחייתי והגעתי אל היום הזה"
            היום הזה פשוט מרנין נפש, מעורר ומשובב.

          2. LOL
            ואם תישאר פה מספיק זמן – אבל הרבה – עוד תראה אותו מפסיד גם את האליפות.
            קשה להאמין אבל גם זה יקרה. עונת הדובדבנים של ה-NBA.

  3. אחלה סיקור, טורונטו נראים רציניים, רק מקווה בשבילם שלא מגיעים לשיא מוקדם. הם באמת עושים הכל נכון, ולהיראות ככה בלי הכוכב זה מדהים למדי.
    הפסד לא נעים לפליקנס, היה אפשר לקחת אבל קורה. גבה באמת שחקן מדהים, מקווה בשבילו שיגיע לקבוצה ברמה שמתאימה לו, הוא צריך להיאבק על אליופויות ולא על כניסה לפלייאוף.

    1. לגמרי לגבי ad. יכל להיות אגדה בספרס כבר היום. לצערי הוא יהיה לצד השיקוץ כנראה ואהיה נגדו למרות שאני אוהב אותו.

  4. רק תוספת קטנה. אני חושב שהעבירה שסטיבנס הורה לעשות על ביל לקראת סוף הזמן החוקי היתה מוצדקת ואם ביינס היה הולך נכון על הריבאונד המשחק כנראה לא היה מגיע להארכה. אולי ביינס היה עומד על הקו ל 2 משלו. היה ברור שבראדלי יחטיא את השנייה ונשאלת השאלה מדוע ההגנה של הסלטיקס לא היתה מוכנה? סטיבנס?
    ושוב, עבירה כזו בסוף הזמן החוקי כשאתה מוביל ב 3 מתקבלת על הדעת ומאמן טוב יורה לעשות אותה. אם אני סטיבנס הייתי מורה לעשות אותה קצת יותר מאוחר בשביל להוריד מעט זמן מהשעון ולא לעשות אותה על וול או ביל.

  5. טורונטו מעולים. השאלה איך זה יראה כשהחברה' יצטרכו להיות מפוקסים ומדויקים מול בוסטון הקשוחה בגמר המזרח, כאשר קיירי בוודאי יגיע מפוקס. בסגלים הנוכחיים אני מהמר על בוסטון

    1. אני מת על קיירי. תותח, שבלעדיו לקאבס אין אליפות.

      אבל –

      ב-2 מ-4 הפלייאוף האחרונים, קיירי לא שיחק בישורת האחרונה.
      והברגים שיש לו בברכיים, זה לא משהו שהזמן מתקן.

      אז כן, גם לטעמי בוסטון היא אחת הקבוצות החזקות בליגה כאשר קיירי בשיאו.
      ונכון שלכתוב על פציעה של שחקן זו לא יותר מספקולציה,
      רק שלא כל הפציעות זהות. יש כאלו שחוזרים מהן "כמו חדש",
      ויש כאלו שמשאירות את אותותיהן.
      לצערו של קיירי, לצערם של הסלטיקס, ולצערינו אוהדי הכדורסל,
      הפציעה של קיירי היא מסוג השני.

      1. גיא
        לפי מה שהבנתי, ותקן אותי אם אני טועה, את הברגים האלה הוציאו לקיירי מהרגל השנה אחרי שהסתבר שהפטלה שלו התאחתה…

        1. צודק, הוציאו את הברגים מהפטלה (עצם הפיקה),
          רק שזה לא בהכרח דבר טוב –
          עצם הפיקה זו לא עצם רגילה,
          זו עצם שמשולבת בגיד.
          הוצאת הברגים (עקב זיהום) משאיר את העצם פגיעה.
          לאורך זמן, העצם מתאחה. אבל מפרק הברך, בדגש על חיבור הגיד הארבע ראשי, זה מפרק רגיש מאוד, ומי שעוברים פגיעה מסוג זה, רגישים מאוד לשורה של פציעות נוספות.

  6. אם וכאשר גולדן סטייט יגיעו (כצפוי?) לגמר וזה יהיה מול הראפטורס יתכן ששני ההפסדים האלה יעשו לה רק טוב. יבואו מפוקסים וחדים ויגמר בסוויפ לצערם של הדינוזאורים הנחמדים

  7. נורקיץ' ב 1 מ 15 מהשדה. מעניין לבדוק מה האחוזים מהשדה של הסנטרים ששיחקו נגד ממפיס. יש לי הרגשה שגאסול מאמלל מידי ערב.

    1. אני נוטה להסכים איתך. במשחק של ממפיס נגד פילי שראיתי הוא אשכרה התעלל באמביד, לא ראיתי כזה דבר. לא מספיק מוערך על ההגנה שלו מול סנטרים

    2. אני מקווה שלא כל תחושות הבטן שלך מסתמכות על אחוזי השדה של נורקיץ'… תעשה בדיקה לגבי משחקים מול שחקנים דומיננטיים יותר ואז נראה.
      תן עדכון לגבי זה

      1. לרוב אני מסתפק באחוזי שדה של נורקיץ' ולעיתים רחוקות אני מוסיף את הסיכוי של הפועל להישאר בליגה.
        אני נתתי לך כיוון, מכאן זה אתה והיועצים שלך.
        בהצלחה… תעדכן אותנו.

  8. סיקור מעולה תודה רבה עמית

    טופ 5 סדרות פלייאוף שאני מת לראות (לא לפי הסדר) –
    בוסטון – אינדיאנה
    טורונטו – מילווקי
    טורונטו – גולדן סטייט
    דנבר – לייקרס
    קליפרס – לייקרס

    1. הסדר סדרות שלי

      1. אוק- גולדן
      2. אוק- לייקרס
      3. דנבר- גולדן
      4. בוסטון- פילי (שאנחנו כבר מחוזקים :))
      5. בוסטון- גולדן (זה יקרה בסדרת הגמר הקרובה)

      1. טעות בידך, הגמר יהיה בין פילי לגולדן ופילי לוקחת את הגביע השנה כשבן סימונס נבחר ל MVP של סדרת הגמר.

  9. תודה עמית!
    1.כנראה שאוקלהומה לא בנויה נפשית להחזיק את פסגת המערב ליותר מ24 שעות, האמת שעדיף ככה אוקלהומה בנויה בצלמו של הכוכב שלה שמונע מתחושת זעם אנדרדוגי עמוק של להוכיח לעולם -השד יודע מה הוא צריך להוכיח עם הגוף המדהים שלו- מקום ראשון מנוגד לDNA של המועדון כיום…
    2.לא מבין למה לברון מועמד משום מקום לMVP? על מה? על מקום חמישי במערב? על ווסטברוק שסיים מקום שישי עם קבוצה חלשה בהרבה היתה תהיה האם ניתן להעניק את התואר על מאזן קבוצתי חלש יחסית? אז מה בגלל הגיל? סו וואט? זה לא פרס למאותגרים גילאית, אלא מה?! בגלל שזה המערב ויותר קשה?! אז למפרע הפרסים שנתנו לו על התקופה ה"מזרחית" שלו, לפי הטענה הזו, היו צריכים להינתן למישהו מהמערב …
    נ.ב הכותב אינו חבר בעבר ובעתיד בעמותת הללל.

    1. לברון כבר מדורג 1 בערוצי הבית של ESPN ו-NBA.COM

      בשביל לקחת לו את התואר מול הנרטיב יצטרכו משהו יוצא דופן לנצח אותו. עכשיו הבנתם למה הארדן לא נח שנייה בסיום העונה שעברה? היה נח 2 משחקים לברון עם הקמפיין האגרסיבי בערוץ התאגיד היה שודד לו את התואר, אז הארדן התאבד בכל משחק 🙂

      עכשיו הנרטיב בכלל גדול, הוא באל איי ולכן יש רק שני מועמדים בהם ננוחם. סטפן יקיר התקשורת שיכול לתת עונה יוצאת דופן בסטט ולסיים מעל לברון גם קבוצתית ואז יקבל וראס שנוא התקשורת שעונה שעברה סיים 4 במערב עם ממוצע TD מעל 25 נק ואיש לא הזכיר אותו בכלל אבל העונה אם יסיים 1-2 במערב ויעשה TD שלישי רצוף יהיה קשה להתעלם למרות ששום דבר לא יפתיע אותי.

      אל תשכח שזה גם שנת הספייס גאם שאמור לצאת לאקרנים אז התאגיד חייב MVP להאדרת המותג. קשה להילחם מול מכונות היח"צ האגרסיבית של התאגיד אבל אנו כאן בהופס אתכם לאורך כל הדרך.

      1. שטויות.
        לא ראיתי מספיק לייקרס לקבוע עם לברון שומר או לא אבל המספרים שלו הגנתית נהדרים והתקפית עדיין מטורפים.

        ווסטברוק אפילו לא השחקן הכי טוב בקבוצה שלו העונה אין שום סיבה שהוא יכנס לדיוני ה-MVP

          1. מה לעשות שהשנה פול ג'ורג' הוא השחקן הכי טוב בת'אנדר?
            הוא לב ההגנה,
            הוא הקלע המוביל של הקבוצה,
            והוא (להבדיל) יודע לקלוע את הנקודות שלו ביעילות.

            דרך אגב –
            לווסטברוק מגיע שאפו ענקי על כך ששחרר. 24 זריקות למשחק היו לו לפני שנתיים, 19 זריקות למשחק יש לו השנה.

      2. לגמרי!
        אני לא איתך בכל ההצהרות אם לומר בעדינות..אבל פסטיבל לברון שמנהל בעונה הזו הוא מגוחך! מתחרה רק בפסטיבל כספי בספורט5…

    2. שמעון אתה תעשה הכל כדי להצדיק למה לקארי מגיע לזכות ב-mvp, גם אם הוא עציץ בהגנה, גם אם יפסיד חצי עונה, אתה תמצא דרך.

  10. טורונטו בבית עם קאוואי נזקקה להארכה כדי לנצח את ג"ס ללא קרי וגרין.
    טורונטו בחוץ ללא קאוואי הביסה את ג"ס עם קרי וגרין.
    מה ניתן ללמוד מזה?
    1. קאוואי פוגע בטורונטו
    2. קרי וגרין פוגעים ב-ג"ס
    3. טורונטו מועמדת לאליפות
    4. כלום

    1. ענק!
      אולי זה יעזור קצת להנמיך את הווליום של הנחרצות מכל מראה עיניים חד פעמי…

        1. לא..זה מנוגד לקונספט…
          היו לי כמה אהבות ספורטיביות בחיי, ללא ספק אוקלהומה היא הסוערת והנכזבת שבהן, משהו שם מדליק ומסקרן.
          תכלס' ראסל בן זונה שנולד מפרויקט אסור {סיאטל וכו'}

        2. טם אוק לא תנצח את דנבר בלי 3 שחקני חמישייה מצבה קשה. כי יום אחרי זה יש לה בק טו בק. העונה כבר החלה לפני שני משחקים. הגארבג נגמר שם.

      1. + 100
        אני רק לא ממהר לתת להם תואר ״קונטנדרית״ – רק במזרח יש להם את בוסטון, מילווקי ואפילו פילי (בפלייאוף הם יהיו אגוז קשה)

        1. אולי השאלה היא –
          מה זה "קונטנדרית"?

          לטעמי, קונטנדרית היא קבוצה עם סיכוי ראלי לזכייה באליפות.
          זו לא חייבת להיות הקבוצה עם הסיכויים הגבוהים ביותר, זו צריכה להיות קבוצה שמקומה בדיון.
          הגדרה כזו ממקמת, לדעתי, את טורונטו ברשימת הקונטנדריות,
          לצד בוסטון, מילווקי, הת'אנדר, וגולדן סטייט.
          בשנה (שוב – לדעתי הסובייקטיבית) שעברה הרשימה כללה את גולדן סטייט, יוסטון, וקליבלנד.

          1. אוקיי, הגדרות טובות. הייתי שם את ג״ס ראשונה עם טורונטו ובוסטון, ואת מילווקי והת׳אנדר בקבוצה נפרדת, דרגה שנייה.

          2. אם כבר עגל – קונטנדרית זו קבוצה שיש לה סיכוי להוציא מ-ג״ס שני משחקים (כפי שאמר גיא – יוסטון וקליבלנד אשתקד)

          3. רמה א – לוחמים
            רמה ב – בוסטון וטורונטו
            רמה ג – מילווקי, רעמים ולברון
            לא חושב שיש קבוצה נוספת שבאמת יש לה סיכוי, אבל אולי פילי תמשיך להתקדם עם באטלר ותהיה רמה ד.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט