יומו של האנדרדוג – סיקור שבוע 14 בNFL/ צוות הופס פוטבול

מאת יניב שושני, עידו יצחקי ורביב פייג

הרבה תוצאות מפתיעות היו בשבוע המשחקים ה-14 בNFL. מה שמוכיח שכל יכול לקרות בNFL וגם קבוצות שלכל עניין ודבר איבדו סיכוי לפלייאוף, יכולות לתפוס רוח גבית ולתת פייט לקבוצות חזקות מהן עם כלב בקרב.

מיאמי דולפינס (6-7) 34- ניו אינגלנד פטריוטס (4-9) 33

הפטריוטרס, שנמצאים במירוץ עיקש אחר קנזס במטרה להבטיח את ראשות הקונפרס (במטרה לארח את גמר החטיבה), או לכל הפחות להבטיח שבוע חופש, יצאו למשחק חוץ קשה נגד הדולפינס, שמצויים אך הם במלחמה צמדוה על הזכות להגיע למשחקי הווילד קארד בינואר.

נדמה היה כי משבר הקיקרים שפקד קבוצות רבות ברחבי הליגה בתחילת העונה, פסח מעל הפטריוטס וגוסטובסקי. אתמול הוא הגיע. בשבוע שעבר כתבתי על השימוש הנהדר של הפאטס בג'יימס דוולין, הפולבק הוותיק. אתמול, כבר בדרייב הראשון, ראינו איך בליצ'ק עושה בו שימוש גאוני כשכל ההגנה הייתה מרוכזת בסוני מישל, נכנס דוולין לתוך האנדזון לט"ד קליל (והרביעי שלו בשלושת המשחקים האחרונים!!). גוסטובסקי החטיא את האקסטרה פוינט, והוציא לדרך משחק פינגפונג של טאצ'דאונים.

ההגנות לא היו קיימות, ובמחצית הראשונה קיבלנו משחק מהנה מאוד לצפייה, כשבריידי וטנהיל מציגים יכולת גבוהה מאוד, ובראנדון בולדן שעזב הקיץ לראשונה את הפטריוטס לאחר 5 שנים במועדון, רץ לשני ט"ד כבר במחצית הראשונה, שהסתיימה בתוצאה 27-21 לניו אינגלנד, עם 7 טאצ'דאונים לשתי הקבוצות במשותף.

בפתיחת המחצית השניה, ההגנות התעשתו מעט ולאחר עצירה של הפאטס, בריידי נעצר על קו ה27 יארד. גוסטובסקי ניגש לבעיטה די פשוטה ממרחק של 42 יארד, ובצורה מאוד לא אופיינית לקיקר שמרוויח כ5 מיליון דולר בעונה, החמיץ את הבעיטה. טנהיל ניצל את ההגנה החלשה שמנגד והחזיר את היתרון לדולפינס. בריידי ידע שהוא חייב להחזיר, ולמרות שלא הצליח להשיג את הטאצ'דאון המיוחד בשני ההזדמנויות שניתנו לו, הוא הוביל את הפטריוטס קרוב מאוד לקו האנדזון, תוך ניהול שעון מושלם, שהותירו למיאמי רק 16 שניות לשחק לאחר שגוסטובסקי הבקיע את שתי הבעיטות. קבוצת ההתקפה ובריידי, שסיים עם 358 יארד (27/43) ו3 ט"ד, ירדו מהמגרש בידיעה שרק נס יגרום להם להפסיד את המשחק הזה.

ואז הגיע אחד המהלכים הגדולים של העונה. טנהיל (265 יארד,14/19, 3 ט"ד) ניגש לכדור כשנותרו 7 שניות למשחק. במקום להסתכן במסירת הייל מארי, כפי שכולם ציפו, טנהיל מסר את הפוטבול לסטילס למרחק של 14 יארד בלבד, מסטילס הכדור עבר לפארקר, מפארקר לדרייק, ובמהלך שנראה כאילו לקוח בכלל מתוך ראגבי, החל דרייק לרוץ למרחק אדיר של 52 יארד תוך שהוא נעזר בחבריו שמפלסים לו את הדרך. נראה היה כי דרייק בדרך להיעצר על ידי רוב גרונקובסקי שהוצב עמוק בסקנדרי לטובת המהלך, אך זה מעד, ודרייק רץ כל הדרך לט"ד ענק, וניצחון מדהים של הדולפינס. הפטריוטס גילו לוזריות לא אופיינית.

בזכות הניצחון, הדולפינס עלו למאזן 7-6 יחד עם הרייבנס, הקולטס וטנסי, כשהמאבק על הכרטיס השישי לפלייאוף בוער. הפטריוטס נשארו במקום השני הודות להפסד המביך של הסטילרס מול אוקלנד.

 

בפאלו בילס (9-4) 23 ניו יורק ג'טס (9-4) 27

במשחק בין שתי היריבות החלשות של בית הAFC east, קבילנו קרב ישיר בין שני שחקנים שמתיימרים להיות הפרנצ'ייז קווטרבק של הקבוצת בשנים הבאות, סאם דארנולד (שחוזר מפציעה) נגד ג'וש אלן (שחזר לפני כשלושה שבועות).

המשחק כצפוי, לא הצליח להתעלות לרמה גבוהה במיוחד כשג'וש אלן, לא מוצא למי למסור מחבירו לבילס, לאחר שהשבוע חתכו הבילס את קלווין בנג'מין שהיה התופס הבכיר של הקבוצה (עבר לצ'יפס), והוא היה חלש מאוד במשחק המסירה עם שני אבודים ו18 מסירות שלא הושלמו. במקום זאת, בחר אלן להשיג יארדים דרך משחק הריצה שלו, שבשני המשחקים הניב תוצאות נהדרות, וכך קרה גם הפעם כשהרוקי רץ ל101 יארד ואף השיג ט"ד על הקרע.

מנגד, גם דארנולד היה חלש (170 יארד, 16/24, ט"ד ואיבוד), אך ההתקפה שלו דווקא כן הצליחה לייצר נקודות הודות למשחק הריצה ולרובי אנדרדסון, התופס הטוב בשחקני הג'טס. על אף שהיו בפיגור כמעט בכל שלבי המשחק הג'טס תפסו את ההובלה כשנותרו פחות משתי דקות לסיום המשחק בזכות טאצ'דאון של מקגוואיר. בדרייב הסיום חטף טרנטון ג'ונסון את הכדור מסירה של ג'וש אלן והעניק ניצחון לג'טס, שמרחיק אותם מהביחרה הראשונה בדאפט.

קנזס סיטי צ'יפס (2-11) 27 בולטימור רייבנס (6-7) 24

אני מוכרח לכתוב כי למשחק הזה ציפיתי כבר הרבה זמן. ההתקפה המפלצתית של קנזס טרם פגשה העונה הגנה שהיא טופ 5 בליגה, ואמש הם קיבלו מפגש עם ההגנה הטובה בליגה. הרייבנס שמצטיינים במיוחד בהגנה נגד משחק הריצה נמנעו למזלם ממפגש עם האנט ששוחרר. קנזס רוצה ניצחון להבטחת המקום הפלייאוף, ולקראת הבטחת המקום הראשון בקונפרס, בולטימור רוצה להגיע לווילד קארד וחייבת ניצחון.

אנדי ריד עשה שיעורי בית, והבין שהכוח המרכזי של קבוצתו מצוי באוויר אחרי השחרור של האנט, והציג אמש התקפה חד מימדית שמתבססת כמעט כולה במשחק המסירה. אז ריד העניק אשראי חופשי לפטריק מהומס, שרצה להוכיח שמגיע לו MVP וסיים עם 53 ניסיונות מסירה (!). הרייבנס לא ממש הצלחו להצר את צעדיהם של הצ'יפס בהתקפה כשהקבוצה מסיימת עם 441 יארדים בהתפה מתוכם 377 באוויר.

אצל הרייבנס לעומת זאת, למאר ג'קסון ממשיך לפתוח בעמדת הקווטרבק, והקבוצה שיחקה בעיקר על הקרקע, כשמעט 70 אחוז מהמהלכים ההתקפיים היו מהלכי ריצה. ג'קסון סיים שני ט"ד באוויר (147 יארד במסירה, 13/24) ועוד 71 יארד בריצה. יחד עם אדוארד ודיקסון בולטימור רצה למרחק של 198 יארד, שהניבו ט"ד אחד.

אחרי משחק הפכפך, מהומס מסר מסירה מדהימה לטייריק היל למרחק של 48 יארד, ומשם המשיך לוויליאמס כ58 שניות לסיום בדרייב שהשווה את התוצאה. לבולטימו לא נותר זמן רב להחזיר את היתרון אליהם כש44 שניות לסיום המשחק, על קו 36 בשטח שלהם, הגיע ג'סטין יוסטון כשהוציא את הפובטול מידיו של הרוקי, במה שהיה נראה כמו פאמבל ששווה ניצחון. 3 שניות לסיום המשחק ניגש האריסון באטקר (שכבר החמיץ בעיטת שדה אחת במשחק), לבעיטה ממרחק נוח של 43 יארד. באטקר החמיץ, ושלח את המשחק להארכה.

בהארכה, באטקר הצליח לבעוט מדוייק, והרייבנס יצאו לדרייב קריטי מאוד. אחרי שהשיגו שני פירסט דאונס, והתקדמו אל עבר המטרה, רוני סטנלי גרם לפנלטי, ובמהלך שאחריו הגיע שוב יוסטון אל ג'קסון לסאק נפלא שגרם לפציעתו של הקווטרבק. לרוברט גריפין III לא היה שום סיכוי לעבור את המרחק הדרוש, והצ'יפס לקחו ניצחון ענק, והבטיחו את מקומם בפלייאוף רשמית. בולטימור תמשיך להיאבק על הכרטיס הנחשק לווילד קארד.

אוקלנד ריידרס (10-3) 24 פיטסבורג סטילרס (1-5-7) 21

העונה של הריידרס הסתיימה עוד לפני שהתחילה, ומאז כל החלטה שהמועדון מחליט נראית תמוהה. הקבוצה מאוקלנד אירחה את הסטילרס למשחק שאמור היה להסתיים בקלות מאוד לטובת הקבוצה מפנסילבניה, שחולמת לקבל שבוע חופש בפלייאוף.

הסיטואציה הנוכחית נראית כואבת מאאוד עבור דריק קאר, קווטרבק שכבר הוביל את הריידרס לעונה מדהימה ב2016, והיום נאלץ להתמודד עם המאמן הכי גרוע בליגה, ושחקנים אלמוניים וחלשים. קאר מצוי כעת ברצף הארוך ביותר במשחקים ללא איבודים כשהמשחק אמש היה השמיני ברציפות ללא אינטרספשן! משחק מצוין שלו (322 יארד, 25/34 ושני ט"ד) הציב את אוקלנד בעמדה מצויינת לאורך כל המשחק, כשאף קבוצה לא מצליחה להוביל ביותר בהפרש של יותר מפוזשן אחד.

גם בן רות'לסברגר סיפק משחק מצויין, עם אחוזי השלמה נדירים (25/29) לצד 282 יארדים ושני טאצ'דאונים שמסר לג'וג'ו סמית'-שוסטר הנפלא שסיים עם 130 יארדים בתפיסה, כולל תפיסה מדהימה באנדזון, שהוכיחה יכולת גמישות ויציבות נדירה.

הסטילרס, שחסרו השבוע את הרץ ג'יימס קונר, סבלו מפציעה של ביג בן בצלעות מסאק שספג רגע לפני המחצית, וג'ושוע דובס נקרא להחליפו. לאורך כל הרבע השלישי דובס הסריח את המגרש, עד שהקבוצה כבר הייתה בפיגור, וביג בן חזר לרבע אחרון.

25 שניות לסיום המשחק, טאצ'דאון של דירק קאר לקארייר קבע יתרון של נקודת לטובת המארחים. רות'לסברגר מסר לוושינגטון שהחזיר אחורה לג'וג'ו שרץ למרחק אדיר של כמעט 50 יארד, והעניק לפיטסבורג והקיקר שלהםכריס בוסוול, הזדמנות מצויינת לשלוח את המשחק להארכה עם בעיטת שדה ממרחק של 40 יארד בלבד. בוסוול, שכבר החמיץ מוקדם יותר בעיטה מ39 יארדים, החמיץ גם את הבעיטה הזו, ושלח את הריידרס לחגוג ניצחון. ההפסד של הסטילרס פתח לגמרי את המאבקים על מקומות 4-6 בAFC כשבשבוע הבא מצפה להם משחק סופר קשה מול הפטריוטס.

 

קרוליינה פאנתרס (7-6) 20 – קליבלנד בראונס (1-7-5) 26
קליבלנד משחקת טוב בבית השנה וניצלה קבוצה שרק הולכת מדחי אל דחי להנחיל לפנתרים הפסד חמישי רצוף.
קרוליינה שנראתה בלתי עצירה רק לפני חודש, לא מצליחה לסיים משחקים למרות הופעות מצויינות של קריסטיאן מקקפרי שגם הפעם היה עם יותר מ100 יארד מסקרימג' ו2 ט”ד לזכותו.
המחצית הראשונה עוד הייתה שקולה כשבייקר מיפילד מפציץ לט"ד עמוקים וקליבלנד מצליחה לעמוד נקודה מול נקודה עם הפנאתרס.
במחצית השניה קרוליינה איבדה מומנטום ולא הצליחה לייצר מספיק התקפה כדי לתת מענה לט"ד של קליבלנד שנתן להם את היתרון שאותו חיזקו עם שער שדה שחתם את המשחק.

סינסנטי באנגלס (8-5) 21 – לוס אנג'לס צ'ארג'רס (3-10) 26
עוד קבוצה שמפסידה כבר חמישה שבועות ברצף, היא הסינסנטי באנגלס לעומתם, הצ'ארג'רס ממשיכים בקמפיין החרישי שלהם להבטיח את מקומם בפלייאוף וכרגע עם המאזן השני בטיבו בAFC ורק המפלצת הבלתי עצירה של מהומס וקנזס סיטי (שהבטיחו לעצמם את הפליאוף) מונעת מהם את הכבוד המגיע להם.
סינסנטי תחת ג'ף דריסקל היא קבוצה לא מעוררת השראה שמגיעה, הצורה שמסמלת את השנים האחרונות, רדומה ובקול ענות חלושה למה שכנראה יהיה סוף עידן מרווין לואיס.
הצ'רג'רס לקחו את ההובלה כבר מרבע הראשון עם 2 ט"ד ושמרו עליה עד סוף המשחק בעזרת ארבעה שערי שדה (אחד מהם ל59 יארד הוא שיא מועדון).

דטרויט ליונס (8-5) 17 – אריזונה קארדינלס (10-3) 3
עוד שבוע ועוד תצוגה התקפית מחרידה של אריזונה.
הדרייבים של אריזונה היו פאנט, פאנט, פאנט, פילד גול מפוסס, פאנט, פאנט, חטיפה, פאנט, פילד גול, וסיום משחק.
גם דטרויט לא הייתה משהו לספר עליו בבית, הצליחו לייצר רק 3 נקודות במחצית הראשונה ורק ט”ד הגנתי מחטיפה של ג'וש רוזן ברבע השלישי עורר קצת את סטאפורד (101 יארד באויר כל היום) להוביל דרייב לט”ד ברבע הרביעי.
לארי פיצ'ג'רלד, בליגה משלו, ממשיך לצקת את הבסיס לפסל בהיכל התהילה ועובר את גרי רייס במספר התפיסות עם קבוצה אחת ותופס את המקום השני (אחרי רייס) עם מספר משחקים רצופים עם תפיסה אחת לפחות.

דנבר ברונקוס 14 (7-6) – סן פרנסיסקו פורטי ניינרס 20 (10-3)
בשנים האחרונות, בהיותה בתחתית הליגה, סן פרנסיסקו פורטי ניינרס עשו לעצמם נוהג להתעורר לקראת סוף העונה ולעשות ספויילרים לקבוצות פלייאוף או כאלו שנלחמות על מקום בפלייאוף.
הקרבן הפעם הייתה דנבר ברונקוס, שנלחמת על מקום אחרון בפליאוף, וההפסד שנחלה במפרץ, דיי מחסל את סיכוייה.
דנבר הגיעה למשחק כשהשעון הפנימי שלה לא מתקתק בקצב הנכון, כמו השעון הפנימי של וון מילר, שניבא שיהיה לו משחק מיוחד השבוע, אכן זכה למשחק מיוחד עם 3 עבירות אופסייד נגדו במחצית הראשונה בלבד.
ואכן זה היה משחק שדיי נגמר במחצית הראשונה כשקייל שאנהאן, במשחק ראשון מול הקבוצה בו קריירת הפוטבול שלו התחילה בתור נער כדורים שעזר לאביו, מייק, לזכות עם הברונקוס וג'ון אלווי, בשני סופרבולים, קרא מחצית ראשונה נהדרת בה הפורטי ניינרס שלטו בכל אספקט והעלו את הקבוצה ליתרון 20 -0.
ניק מולנס נתן מחצית נהדרת עם 270 יארד באויר שמתוכם 210 הלכו לג'ורג' קיטל שפשוט היה בלתי ניתן לכיסוי. קיטל שבר כמה וכמה שיאים קבוצתיים במשחק.
הקו הקדמי של הגנת הניינרס מירר את חייו של קייס קינום והקו האחורי תיקל בצורה יעילה ומהירה, מה שהביא את דנבר להשיג רק דאון ראשון אחד כל המחצית.
במחצית השניה דנבר הצליחו לצמק עם צמד ט”ד אבל זה היה מאוחר מדי והניינרס זכו למערך ניצחון.

יוסטון טקסנס 21 (4-9) – אינדיאנפוליס קולטס 24 (6-7)

לאחר ההפסד במחזור הקודם בג'קסונוויל עם אפס נקודות התקפיות, ועם הידיעה שטנסי ניצחו במשחק יום חמישי, הרבה היה מוטל על הכף עבור הקולטס במשחק החוץ הקשה ביוסטון. אז החבר'ה בלבן וכחול הראו הרבה אופי ונחישות, השיגו ניצחון יקר, ונשארו במירוץ להשגת כרטיס הווילד קארד השני.

יוסטון מצידה נעצרה לאחר 9 ניצחונות רצופים, והיא תצטרך עוד ניצחון על מנת להבטיח את ראשות הבית הדרומי ב– AFC.

את הניצחון המפתיע משיגים הקולטס בעיקר בזכות הגנה טובה, שמלחיצה שוב ושוב את דשון ווטסון, משיגה 5 סאקים ומגבילה את ווטסון ל-267 יארדים וט"ד, ואת התופס דיאנדרה הופקינס ל-36 יארדים בלבד.

בהעדר (שוב) משחק קרקע, אנדרו לאק זרק את הכדור 41 פעמים, השלים 27 מסירות ל-399 יארדים ושני ט"ד, אבל גם נחטף פעם אחת. המטרה העיקרית שלו היה טי. וואי. הילטון העקבי, שסיים את המשחק עם 199 יארדים, וקבע בזאת עונה 7 ברציפות עם לפחות 800 יארדים, הרצף הפעיל הארוך ביותר בליגה.

טמפה ביי באקנירס 14 (8-5) – ניו אורלינס סיינטס 28 (2-11)

כאשר המחצית הראשונה הסתיימה, ועל לוח התוצאות הוצג 3-14 מפתיע לטובת טמפה ביי, היה ניתן לחשוב שהקדושים נכנסים למעין משבר, המשך להפסד במחזור הקודם מול דאלאס. אבל המחצית השנייה הייתה במעמד קבוצה אחת בלבד, ניו אורלינס מוחצת את טמפה ביי 0-25, ומבטיחה לעצמה את ראשות הבית הדרומי ב-NFC.

לדרו בריס לא היה משחק טוב, הוא אמנם סיים עם 201 יארדים, ט"ד באוויר ןט"ד קרקעי, אבל גם נחטף פעם אחת, ואיבד כדור נוסף בפאמבל. זה לא מנע ממנו לשבור שיא היסטורי נוסף, והוא היחידי שמשיג עשר עונות של 30 ומעלה ט"ד במסירות.

גם לק"ב של טמפה ביי ג'יימיס ווינסטון לא היה משחק טוב, 213 יארדים ושני ט"ד באחוזים נמוכים, ובנוסף לכך הוא שוב נחטף, בפעם ה-12 העונה.

הסייינטס מנצלים את ההפסד של הראמס, ושבים ומחזיקים במאזן הטוב ב– NFC וביתרון הבייתיות לאורך כל הפלייאוף, מאבק שעושה רושם שיימשך עד לרגע האחרון בעונה הסדירה.

וושינגטון רד סקינס 16 (7-6) – ניו יורק ג'יאנטס 24 (8-5)

הרבע הראשון עוד נגמר ביתרון קטן של 0-7 לענקים, עם משחק אנמי של שתי ההתקפות, אבל אז הגיע הרבע השני, ניו יורק המטירה 27 נקודות (!) ללא מענה על וושינגטון האומללה, והפכה את כל החצי השני לגארבג' טיים אחד ארוך.

ניו יורק מראה שיפור מדהים, עם ניצחון שני ברציפות, ורביעי בחמשת המשחקים האחרונים, הרבה בזכות הרץ האחורי הרוקי סאקון בארקלי, שחרך את הדשא בדרך ל-170 יארדים וט"ד (פלוס 27 יארדים באוויר), כל זאת ב– 14 נשיאות כדור בלבד. זהו משחקו ה-12 העונה עם 100 או יותר יארדים, ו-13 הט"ד שהשיג, הם שיא המועדון עבור רוקי בעונה.

הצטרף לחגיגה איליי מאנינג, עם 197 יארדים, 3 ט"ד ורייטינג של 132.

ומה קורה אצל אדומי העור? בשלבי התפרקות מתקדמים. ההתקפה לא מצליחה לייצר כלום, אדריאן פיטרסון בחזקת נעדר, והק"ב המחליף מארק סאנצ'ז עם מספרים מזעזעים של 38 יארדים, שתי חטיפות ורייטינג של 10.7(!!). הוא מוחלף ברבע השלישי על ידי הק"ב השלישי ג'וש ג'והנסון, שמצליח להשיג שני ט"ד מול הרכב משני של ניו יורק.

שתי הקבוצות לא יהיו בפלייאוף השנה, אבל בעוד שבניו יורק מרגישים שיפור והתלהבות, בוושינגטון כבר סופרים הפסד רביעי ברציפות, עם תחושה חזקה שההימור על סמית ופיטרסון נכשל בגדול.

גרין ביי פאקרס 34 (1-7-5) – אטלנטה פלקונס 20 (9-4)

אפקט פיטורי המאמן בגרין ביי עשה את שלו, והפאקרס ניצחו די בקלות את הפלקונס המאכזבים, כאשר התוצאה בסוף הרבע השלישי כבר מראה 7-34 לטובת גרין ביי.

ארון רוג'רס שיחק טוב, עם כמה מסירות אמן כמו שהוא יודע לנפק, וסיים את המשחק עם 196 יארדים ושני ט"ד, ועוד 44 יארדים בריצה. כמו כן הוא שבר שיא מרשים, עם 359 נסיונות מסירה רצופים ללא אינטרספשן.

באטלנטה לעומת זאת, אין שום אפקט, והקבוצה רושמת את הפסדה החמישי ברציפות, עם משחק מבולבל ולא מעט עבירות. מאט ראיין מסיים משחק סביר של 262 יארדים, 3 ט"ד וחטיפה, וחוליו ג'ונס משיג 106 יארדים ושני ט"ד.

הפאקרס עדיין יכולים להציל את העונה ולהגיע לפלייאוף דרך כרטיס הווילד קארד, אבל קל זה לא יהיה.

 

דאלאס קאובויס 29 (5-8) – פילדלפיה איגלס 23 (7-6)

שתי יריבות מרות נפגשות, במשחק ראש בראש על ראשות הבית המזרחי של ה-NFC, ואנחנו מקבלים משחק מדהים, עם דרמה גדולה בסיומו.

במשך שלושה רבעים זה היה משחק של הגנות, ובסיום הרבע השלישי התוצאה היא 6-9 לטובת דאלאס. ואז מגיעה התפוצצות התקפית ברבע האחרון.

זה מתחיל עם שער שדה לאיגלס, שיוויון. דאלאס מגיבה עם מסירת ט"ד של פרסקוט לקופר, הראשון שלה במשחק, ועולה ליתרון 9-16.

לאחר פאנט לכל קבוצה, קארסון וונץ משיג ט"ד בשלוש מסירות תוך שתי דקות, שיוויון נוסף, 3:17 לסיום.

לדאק פרסקוט מספיקות 11 שניות ומסירה אחת בלבד לקופר ל-75 יארדים, ושוב יתרון 16-23 לדאלאס, 3 דקות לסיום.

ביציעים מתחילה חגיגת ניצחון, אבל את וונץ זה לא ממש מעניין. 6 מהלכים מאוחר יותר הוא מוצא את הרץ האחורי דארן ספורלס, שרץ היישר לאנדזון, שיוויון מדהים, והמשחק עובר להארכה.

ההארכה כולה שייכת לקאובויס, עם דרייב ארוך ארוך של שמונה דקות, ובסיומו מסירה קצרה של פרסקוט ל…. קופר, הכדור מקפץ על ידו של שחקן האיגלס, נוחת בידיו של קופר, ועכשיו הקהל יכול לחגוג בטירוף ביציעים.

התופס אמארי קופר מסיים משחק מפלצתי של 217 יארדים ו-3 ט"ד, פרסקוט עם 42 מסירות מוצלחות מתוך 54 ל-455 יארדים (כל המספרים שיאי קריירה), 3 ט"ד, שתי חטיפות ופאמבל אחד, ואיזקיאל אליוט עם 113 יארדים על הקרקע, ו-79 באוויר.

קארסון וונץ שיחק היטב עם 228 יארדים ו– 3 ט"ד, אבל זה לא הספיק מול הטריו של דאלאס.

הקאובויס יזכו כמעט בוודאות בראשות הבית, והאיגלס ינסו עדיין להגיע לפלייאוף דרך הווילד קארד.

לוס אנג'לס ראמס (2-11) 6 שיקאגו ברס (4-9) 15
בקרב בין אחת מהפאוור האוס'ס ההתקפיים בליגה לבין קבוצת ההגנה הטובה בליגה, התפתח משחק מפתיע ( או שלא) בתוצאה שלו כשהגנת שיקגו משתקת כמעט לחלוטין את אחת מההתקפות הכי פוריות בליגה.
הם עצרו את טוד גרלי על 28 יארד על הקרקע, חטפו את ג'רד גוף 4 פעמים ומנעו מהראמס להיכנס לאנד זון בסולדג'ר פילד (מלבד לאנד זון שלהם כשגוף הופל שם לסייפטי).
גם מיטצ'ל טרוביסקי לא שמר על הכדור יותר מדי (3 חטיפות) אבל כן הצליח לייצר נקודות במחצית השניה וכן הצליח, למרות 110 יארדים באוויר בלבד, למסור לט”ד לעומת הראמס ששותקו לחלוטים במחצית השניה, ובכך להעניק לשיקגו ניצחון מפתיע.
אומרים שהתקפה מנצחת משחקים אבל הגנה לוקחת אליפויות, נותר רק לראות אם הקבוצות האלו אם וכאשר יפגשו בפלייאוף, יקיימו את הפרוורב.

לפוסט הזה יש 25 תגובות

  1. טרי טרי, מקנזי, הג'נרל מנג'ר של אוקלנד, פוטר.

    1. זה היה צריך לקרות ביום שגרודן חתם על החוזה ההזוי בתולדות הNFL

      1. זה לא גרודן שהחליט על כל המהלכים ההזויים? מזל שיש GM שאפשר להאשים.

  2. איזה כיף לקבל כזה סיקור מצויין ומהיר!

    מחזור מטורף.

  3. מצוין חברה, באמת מחזור נהדר. אם אפשר רק לדאוג לאחידות בפורמט מבחינת פונטים ושטויות כאלה – זה משגע את העיניים. תודה.

  4. המסירה של מהומס בדאון רביעי בניגוד לכיוון התנועה פשוט העלתה אצלי חיוך והרגשה שאנחנו בהתחלה של משהו ממש גדול. לא שהיו חסרו לו עוד כמה מדהימות במשחק הזה.

  5. זה כאילו הסטילרס ראו מה הפטס עשו ואמרו אתם מפגרים? קבלו מה אנחנו יכולים לעשות.זה יריה ברגל זה כדור בראש.

  6. למה בעצם לא מבצעים יותר מהלכי מסירה כאלה, כמו של מיאמי ברגע האחרון? להכניס יותר ראגבי לפוטבול המסורתי.
    זה יכול לשנות מהיסוד את המשחק. בוודאי גם יחייב שחקני התקפה שהם מולטי-טאלנט.
    ברור שיש סיכון גדול במהלכי המסירה, אבל אולי היי ריסק = היי ריוורד? כמו בענפי ספורט אחרים. האם זה נבדק באמת?

    1. הסיכון הוא פאמבל שהרבה יותר שכיח (לעומת רווח כלשהו) במסירות לאטרל באמצע המשחק מול כיסוי רגיל של ההגנה.

      1. במכללות מהלכים כאלה הם הרבה יותר נפוצים.
        מניח שככל ששחקני ההגנה שמולך פחות פראיירים (וההבדל בין המכללות למקצוענים הרבה יותר משמעותי בהגנות מאשר בהתקפות), ככה פחות תתפתה להמר על מהלכים כאלה.

  7. מחזור מצוין וסיקור עוד יותר.

  8. קצת באיחור.
    סקירה מצויינת, ופלא במיאמי.
    בקשר לבן מפיטסבורג, אמנם אחוז הקומפלישחון שלך מזהיר ממש, אבל העובדה שכל יריב יודע שלרוץ עם הכדור הוא אינומ יכול, אז הוא גדול אבל כל האחרים – בעיקר נושאי הכדור, סובלים

  9. עליכם לשמור על אחידות: הקבוצה הביתית ראשונה (ראה סולדייר פילד)

  10. אוי מה קרה לאיגלס השנה 🙁 . פתיחות חלשות וסיומות חלשות בכ"כ הרבה משחקים. מאכזב מאוד.
    ודאלאס שספגה קיתונות של לעג עד לפני כחודש הביאה שחקן אחד, הידקה את ההגנה ומאז היא מהמרשימות בליגה.

  11. ובינתיים במדינת וושינגטון – הסיהוקס לא מספיקים להחליף למדי משחק, עולים לשחק עם פיג'מות צהובות ומנצחים את הויקינגס 21-7 אחרי שבפתיחת הרבע הרביעי הייתה התוצאה 3:0. סיאטל שמו שני טאצדאונים רצופים (השני מחטיפה במהלך שאחרי הטאצדאון הראשון) וסגרו עניין.
    בסיאטל וילסון נתן מהלך ריצה מדהים אחד אבל גם איבוד טפשי. הרץ הרוקי פני מתגלה כסוג של גניבה וההגנה מוכיחה שיש חיים אחרי הבום לג'יון.

    1. איך גניבה? הם השקיעו בו בחירת סיבוב ראשון.

      1. נכון (לא שבדקתי אבל אני מאמין לך…) אני פשוט לא זוכר שמישהו התיחס אליו לפני העונה כאחד הפרוספקטים המעניינים.

        1. בסיאטל בהחלט התייחסו…

    2. סיאטל עושים משהו נכון, החליפו את כל ההגנה אבל לפחות נגד הריצה היא נראית מצויין, ואגנר פשוט אדם מרושע והוא הטמיע את התורה בשאר ההגנה. יש מחליף לשרמן, גריפין עשה כמה מהלכים יפים נגד המסירה ובכלל. ההתקפה בינונית מאוד, רק ריצה אבל היא טובה בזה, יש להם איזה סטיוארט אחד פאקינג בולדוזר וגם פני שווה כמה לירות. היו התקפות שלווילסון היו הרבה מאוד שניות לזרוק אבל הוא פשוט זרק ליציע, לא ברור לי אם הם מוסיפים אנשים לקו על חשבון התופסים אבל זה לא נראה קו כזה גרוע, אפילו להפך. מצד שני מינסוטה זה לא הציפס

  12. יש אמון במין האנושי! במשחק של הראמס, ראינו שאפשר להתעלות גם על יריבויות. הקווטרבקים גילו אצילות וחילקו את מסירותיהם שווה בשווה גם לשחקנים שלהם וגם לשחקני היריבה.

  13. המהלך של הסטילרס בעיניי פי אלף יפה מזה של הדולפינס (ברור שלא מיוחד כמותו) כי הוא דורש יכולות יותר גבוהות ויותר אימון ובעיקר בגלל שאצל הדולפינס זה יותר על הגנת הפטס ואילו של הסטילרס זה תקתוק מושלם.
    הגניבה של ג'וש גורדון, הטרייד שספג ביקורת משום מה על קופר (אפשר לחשוב שלא מתמוססות מלא בחירות סיבוב ראשון), כל הדברים האלה גורמים לך לחשוב מה נסגר עם המנג'רים בליגה הזו.
    כמה שאלות מיקומים:
    1.אם צ'ארג'רס מנצחים את צ'יפס ומסיימות במאזן זהה – איך מחליטים מי ראשונה?
    2. אם צ'ארג'רס מסיימים במאזן טוב מהפטס – מי מקבלת את הביי? בעלת המאזן הטוב, או ראשת בית? רלוונטי אולי גם לסיאטל למשל.

    ושוב לפטס (מה לעשות לא נרדמתי אחרי המשחק הזה מרוב באסה. נדמה לי שההפסד בסופרבול שנה שעברה לא כאב לי כל כך): זה קריטי כמובן מבחינת המיקום, אבל עוד לפני זה יהיה מעניין לראות איך ייצאו מזה כי דברים כאלה מרסקים, ובקבוצה כמו של הפטס לא רגילים לסיטואציות כאלה. מה שכן, וזה משהו שאני איתו כבר שנים, זה מקדניאלס. מצד אחד, ככלל, ההתקפה שלהם מתקתקת, יש ריווח, מפתיעים עם לא מעט דברים. מצד שני, יש מלא משחקים, שהוא כאילו נרדם, או רוצה דווקא עם הראש בקיר. בשורה התחתונה, ניסו בהתקפה האחרונה 3 נסיונות ריצה שזה הגיוני, אבל כולם שקופים מדי, דרך האמצע. היו חייבים בעיניי לשים את הכדור באנדזון. דווקא כשנדמה היה שההגנה מתחילה להתייצב, כשבריידי התפקס מחדש (היה פשוט מעולה) הכל יכול להתפוגג או מצד שני דווקא לחשל מאד.
    2 שאלות נוספות שאשמח לשמוע התייחסות:
    1. יודעים כבר מתי קונור וגורדון חוזרים?
    2. לא יצא לי לראות ולא מבין גדול בסטטיסטיקות פוטבול: מאז החזרה של בוסה הגנת הצ'ארג'רס השתפרה מעבר למה שכבר היו, או שאין שינוי מהותי?

    1. במקרה של שוויון היפותטי בין הצ'ארג'רס לצ'יפס בהנחה וכרגע שתי הקבוצות מנצחות את שאר המשחקים מחוץ למפגש ביניהן אז לצ'יפס יהיה את שובר השוויון בזכות מאזן יותר טוב בתוך הדיביז'ן.
      הביי בכל מקרה יילך לקבוצות שסיימו בראש הבית. כלומר אם הצ'יפס והצ'ארג'רס מסיימות במאזן הטוב ביותר בחטיבה רק אחת מהן תזכה לביי והשנייה תצטרך לשחק כל הפלייאוף בחוץ.

      1. תודה. אז נראה שהדרך בכל מקרה תעבוד דרך אהרוהד.
        תכל'ס מגיע למהומס. נראה כמו רודג'רס בלי המלודרמה (אם זה יכול להתפתח עם השנים)

    2. גם קונור וגם גורדון עשויים לחזור לשחק כבר השבוע בשני המשחקים הקריטיים של קבוצותיהם. ההחלטה תתקבל ביום המשחק\סמוך לו. בכל מקרה, שניהם יחזרו בקרוב (אם לא השבוע אז שבוע הבא..)

  14. תודה י'תותחים!
    המדור הכי טוב ברשת!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט