פינת הגולש הצעיר: מלך זה כל כך ימי הביניים / תומר צחורי (17)

********************

היי לכל הגולשים וחג חנוכה שמח. בגלל שבוע משפחתי עמוס ביותר באטלנטה, וממחר בצ'פל היל, צפון קרולינה (כולל ברית מילה והרבה יותר), עברתי על הפוסט של תומר ברפרוף אך כבר אחרי השורות הראשונות נוכחתי שהוא ראוי לכניסה כפי שהוא, וללא עריכה. מחר אכניס 'מעורב' כדי לא לשכוח לחלוטין כיצד זה נעשה, ומיום ששי אני חוזר לרוטינה הרגילה בבית.

*******************

מלך זה כל כך ימי הביניים

*

(גילוי נאות: הכותב תומר צחורי הוא אוהד בוסטון)

הדעה הרווחת בקרב אוהדי ה-NBA, היא שהמזרח חלש מאוד ולא מעניין לעומת המערב, בטח ובטח לאחר העזיבה של לברון.


אני מסכים עם החלק הראשון, אבל לא עם השני ומיד אסביר.


נתחיל עם נתונים.


נכון לכתיבת שורות אלה, ישנן במזרח חמש קבוצות עם מאזן חיובי. כמה קבוצות עם מאזן חיובי יש במערב? במערב ישנן אחת עשרה קבוצות עם מאזן חיובי. בנוסף לכך, עד עכשיו (ה-2.12) שוחקו 122 משחקים בין קבוצות מהמזרח לבין קבוצות מהמערב, המאזן כרגע עומד על 74-48 לטובת המערב.


הפרש די משמעותי שמצביע על הפער ברמות.

מבחינת איכות הקבוצות, נקודה למערב.


ומבחינת התחרותיות?


מאז המעבר של לברון למיאמי, התחרות תמיד הייתה מי תסיים שנייה למלך בגמר המזרח.
הקבוצה של לברון הגיעה לכל גמר מאז שנת 2011.
8 שנים ברציפות הקבוצה של המלך מגיעה לגמר ה-NBA ומשאירה את שאר קבוצות המזרח מתוסכלות מאחור. אלו לא כוחות.
לברון הוכיח שנה אחרי שנה, שהוא יגיע לגמר לא משנה מה וזה קצת הוריד מהעניין, כי הסוף היה צפוי.


אבל עכשיו, המלך ארז את חפציו ונסע הרחק הרחק לממלכה אחרת והשאיר את המזרח פתוח לגמרי.


ועכשיו לארבע הקבוצות הטובות והמוכשרות במזרח יש סוף סוף סיכוי לעשות את מה שהיה בלתי אפשרי כל-כך הרבה שנים.
הקבוצות הן טורונטו, בוסטון, פילי ומילווקי.


אני חושב שלכולן יש סיכוי להגיע לגמר ה-NBA.


נכון שיש הבדלי רמות בין הארבע, אבל בתרחיש מסויים כל אחת יכולה לחלום על גמר.


בוסטון כרגע נמצאת במקום הראשון בדיפנסיב רייטינג וסופגת 103.1 נקודות למשחק וכשאתה לא צריך לתת לאף אחד מהשחקנים שלך יותר משלושים דקות במשחק בשביל להציג את הכדורסל הכי טוב שהקבוצה שלך יכולה להציג, בראד סטיבנס הוא כנראה המאמן הרגוע ב-NBA מבחינת פציעות. ברגע שהצעירים יתרגלו לשחק עם הייוורד וקיירי וכולם יבינו איך מתחלקות הזריקות הדרך לגמר נראית פשוטה מתמיד.
קוואי חתם בטורונטו וחזר להיות הקוואי שכולנו מכירים ונראה שהוא החלים כמו שצריך מהפציעה בשריר החשק. הוא קולע, מטביע, חוטף, חוסם ועושה את מה שקוואי אמור לעשות.
השאלה היא, האם הם ימשיכו להחנק בפלייאוף או שהנחנק הראשי הלא הוא דמאר דרוזן שמשחק במערב לא יפריע יותר לראפטורס המוכשרים.
אצל פילי נמצאים כמה מהשחקנים המבטיחים בליגה. הם אומנם איבדו שני שחקנים מאוד חשובים בקיץ, בלינלי ואיליאסובה ולא הביאו חיזוק משמעותי חוץ ממרקאל פולץ שהדבר היחיד שהוא לא זה חיזוק משמעותי, אבל יש שם כל כך הרבה כישרון שהם יכולים להתמודד יפה מאוד מול שאר אריות המזרח.
וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הגעתו של מיסטר חדר הלבשה ג׳ימי באטלר.
הגעתו של באטלר יכולה להיות הדבר הטוב ביותר שקרה לפילי אם הוא יהיה אותו באטלר שאנחנו זוכרים משיקאגו עם הגנת הברזל והמשחק הכיפי שלו, אבל זה גם יכול להיות הדבר הכי רע שקרה להם אם הוא יקלע אפילו פחות טוב לשלוש ממה שהוא קולע עכשיו ויפרק גם את חדר ההלבשה שלהם. כנראה שנצטרך לחכות ולראות.
ולבסוף אנחנו שמחים להכריז: למילווקי סוף סוף יש מאמן. מייק בודנהולצר הגיע בקיץ לקבוצה ודאג שההנהלה תחתים מספר שחקנים חדשים שיתאימו לשיטה שלו ביניהם ברוק לופז וארסן איליאסובה ואפשר לקראתו את השיפור האדיר במשחק של מילווקי (קולעים 119.3 למשחק לעומת 104.5 בששת המשחקים הראשונים בתחילת העונה הקודמת וסופגים בששת המשחקים הראשונים 103.3 לעומת 103.5 בתחילת העונה שעברה. נכון, המספרים לא מראים זאת, אבל הם פשוט נראים מסודרים, מאורגנים ומתואמים יותר בהגנה) והם נראים פשוט נהדר, הבעיה? יאניס עדיין לא קולע טוב בכלל לשלוש (6.3 אחוזים בששת המשחקים הראשונים) מזל שיש את ברוק לופז שקלע עד כה יותר שלשות מקליי תומפסון העונה. בהנחה שהשלשות יתחילו להיכנס בהמשך העונה, מילווקי היא קבוצה שאף אחד לא ירצה לפגוש בפלייאוף ואין ספק שאם הם יזכו באליפות, זו תהיה אחת האליפויות הסנסציוניות שידעה הליגה.


ואחרי כל זה תגידו שאין לכם קול מוזר וחלש בראש שאומר וואלה אולי סוף סוף האליפות תלך לקבוצה מהמזרח והיא לא תהיה מיאמי או קליבלנד.
הפעם האחרונה שדבר כזה קרה היה בשנת 2009, כאשר הסלטיקס ניצחו את הלייקרס וזכו בתואר ה-17 במספר.


ולדעתי כל אחת מאותן ארבע הקבוצות שהזכרתי למעלה יכולה להרוס לסופר טים מהמפרץ את הטריפיט.

לגולדן סטייט יש כמובן את החמישייה הפותחת הכי טובה שנראתה על הנייר בשנים האחרונות (כשקאזינס יחזור). אבל מה עם הספסל? אין עומק וזו בעיה מאוד גדולה כששאר הקבוצות שמאיימות לך על התואר עמוקות כמו האוקיינוס ובנוסף לזה מה יקרה כשהקרסוליים השבריריים של קרי יפסיקו לתפקד העונה? או אם איגוודלה יפצע שוב לתקופה? מי אמור לחפות על השחקנים המובילים? זה דבר ראשון. דבר שני, איך יכול להיות שבן אדם שפוי מחליט להכניס את דריימונד גרין ודמרכוס קאזינס ביחד לאותו חדר הלבשה? שניים מהשחקנים העצבניים בליגה (נמצאים גבוה בטבלת העבירות הטכניות בעונה שעברה, כאשר לגרין נשרקו 14 כאלו ולקאזינס נשרקו 9, להזכירכם הוא שיחק רק חצי עונה) שחקנים עם אגו מנופח שאוהבים להנהיג את הקבוצה שהם נמצאים בה, פשוט לא יכול להיות שהם יסתדרו ואני מוכן לפתוח טבלת הימורים בה נהמר מתי נשמע על מכות בניהם בפעם הראשונה.


ואם כבר באגו עסקינן, לקאזינס לא חסר אגו והוא הסכים לקבל מעט מאוד כסף בשביל שחקן במעמד שלו גם כי הוא פצוע וגם כדי לשחק בקבוצה כמו גולדן סטייט, אבל לצערו של קאזינס, סטיב קר לא מרבה לשחק עם הסנטרים שלו בפלייאוף ואני לא חושב שזה יעבור בשתיקה אצל קאזינס.
ולבסוף, מבחינת הגנה, קאזינס פשוט לא מתאים לשיטה של הלוחמים. הוא לא רים פרוטקטור מטורף שיכול לחכות לגבוהים מתחת לטבעת והוא גם לא מסוגל לשמור על גארדים מעבר לקשת השלוש וזה הולך לעלות לגולדן סטייט ביוקר כשהוא יחזור.


לסיכום, המזרח חזר להיות חי ותחרותי מתמיד ואם מה שכתבתי פה אכן יקרה, אנחנו נראה קבוצה מהמזרח (אמן, אמן ואמן בוסטון) מניפה את הגביע בסוף העונה.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 37 תגובות

  1. יופי של פוסט לאוהד סלטיקס צעיר.
    רק צריך לתקן שהסלטיקס לקחה אליפות ב 2008.
    מחכים לעוד פוסטים מהגילש הצעיר.

  2. אחלה פוסט,
    כמובן שהסלטיקס זכו ב2008.
    לא יודע כמה זה מדויק להגיד שאין עומק אצל הלוחמים.
    איגי, לווינגסטון, בל, קוק והשבדי החביב בחלט יכולים להחזיק את רמת האינטנסיביות שקר צריך לשמור עליה. מה גם שהם מאפשרים חמישיות סופר מגוונות ומנוחה לכוכבים.
    האליפות נשארת במפרץ חברים, אפילו עם פציעה מאוחרת של קרי.

    1. אין עומק, זו אכן סוג של הגזמה. בסופו של יום הספסל של גולדן סטייט מדורג במקום ה-11 בליגה, וזה בכלל לא רעה.
      במיוחד כאשר בחמישייה משחקים קרי, דוראנט, וקליי.

      אבל –
      קודם כל, זה הספסל הכי חלש של הקבוצה מאז שקר מאמן.
      בשנים האחרונות הוא דורג בקביעות במקומות 1 – 4.

      בנוסף, אי אפשר להתעלם מעקבות הגיל על משחקו של איגודאלה.
      העונה זו העונה הגרועה בקריירה שלו, ויש את התחושה ששוב לא יהיה לו הילוך נוסף בפלייאוף, כמו שהוא נתן בעבר.

      ואז יש את עניין הפציעה מסיימת העונה של ג'ונס.
      לג'ונס חלק משמעותי בשלישיית שחקני הפנים שמחלקים באיוש עמדת הסנטר.
      נכון שהוא קולע רק 5.4 נק' למשחק, אבל הוא נתן אופציה נוספת מתחת לסל, הן בהתקפה, והן בהגנה (אופציה של "להיות חופשי מתחת לסל, ולקלוע אחרי עוד אסיסט של קרי", אבל גם את זה צריך לדעת לעשות, וג'ונס עושה את זה היטב).

      השורה התחתונה היא שבעוד שאני מסכים עם הדעה שגולדן סטייט פייבורטים,
      אני לא חושב שהסיכוי שלהם לזכות גבוה מזה של השדה.

  3. יופי של פוסט בכורה!

    אני לא יודע מי תזכה השנה.
    אני די בטוח שזה יהיה מעניין לפחות כמו בשנה שעברה (רק להזכיר לכל הפטליסטים שגמר המערב נמשך 7 משחקים),
    הן במזרח, והן במערב.

  4. אחלה פוסט. שתי השאלות המרכזיות לגבי ג"ס הן קאזינס וההגנה. מדוראנט, קארי תומפסון אתה יודע שתקבל 70-90 נקודות בערב. אם קאזינס חוזר להיות שחקן של 20 בערב נניח, המצב שלהם כבר מצוין. אם לא, תהיה בעיה כי בספסל באמת אין יותר מדי וגרין לא קולע העונה. השאלה השנייה היא אם יצליחו לחזור להיות אחת ההגנות הטובות בליגה, כמו שהם היו. עדיין ההימור הסביר בסוף העונה הוא עליהם, אבל בהחלט יש תחושה שמשהו שם הרבה יותר שברירי.

  5. עומק בתחת שלי.
    אם גס לא לוקחים אני נעל.
    ואני אגיד לך יותר מזה, אין קבוצה בליגה שלוקחת יותר משני משחקים בסדרה מולם

    1. אני כמעט משוכנע שבשנה שעברה גולדן סטייט ניצחו את המערב בעור שיניהם.
      הם לא היו בפיגור 2 – 3 באותו גמר מערב?
      הם לא היו בפיגור במחצית במשחק 7?

      רק להזכיר –
      בשנה שעברה, נכתבו חדשות לבקרים, אמרות "פו, פו, פו". ובתדירות גבוהה יותר מתדירות ההמלצות לכתבי אישום נגד חברי ממשלה בארצנו הקטנטונת…

      (כל זה לא אומר שאני לא חושב שהם לא פייבוריטים. הם כן. אבל בין להיות הפייבוריט, לבין "אין קבוצה בליגה שלוקחת יותר משני משחקים בסדרה מולם", יש פער)

  6. תודה תומר מהנה מאוד.
    לצערי התחושה שלי שהסדרה מול יוסטון בשנה שעברה היא היוצא מהכלל שלא מעיד על הכלל. מכל הקבוצות לדעתי היחידה שבאמת מאיימת על הלוחמים היא מילווקי בגלל שיש לה נשק שובר שוויון בדמות יאניס וסגנון די ייחודי (שמזכיר מאוד את יוסטון באלמנט השלשות). לכל השאר יש את אותו הדבר רק פחות אולי לבוסטון יש יותר עומק ולפילי יש סנטר מדהים אבל לענ"ד זה עדיין לא קרוב ללהספיק לסדרת 7 משחקים.

    1. ורק את טורונטו זנחת לאנחות?

      יש קבוצות שאנחנו יודעים מה הן שוות.
      יש קבוצות שאנחנו יודעים מה התקרה שלהן.

      טורונטו?
      קאוויי לא שיחק בכל העונה שעברה,
      וטורונטו, הם צירפו אותו, ואת גרין, לחמישייה, אחרי שהם נפרדים מהשחקן המוביל של הקבוצה בשנים האחרונות.

      פרמטר הזמן הוא פרמטר משמעותי במשוואת הכימיה הקבוצתית.
      הזמן חשוב באותה המידה בחלק של הכימיה העוסק בהסרת חלודה.

      לטורונטו, שכבר עכשיו משחקים היטב, יש תקרה שאנחנו עוד לא יודעים מה גובהה.
      אני אופטימי מאוד לגבי סיכוייהם.

      1. קרי בעונת MVP
        דוראנט בעונת MVP
        שניהם בטירוף של הקריירה שלהם
        עוד לא היה דבר כזה, שני MVP, שני מלכי קליעה, שני הקלעים הטובים בהיסטוריה באטותה קבוצה בשיא הפריים
        הקלע השלישי, קליי נותן גיבוי, יכול לעשות משחק של 50 כשבא לו
        קאזינס עדיין לא שיחק, ובכל מקרה הוא שידרוג פלוס פלוס פלוס פלוס לזאזא פאצ'וליה
        דריימונד עוד לא התחמם העונה, האולר השוויצרי שנותן תחת בכל פינה
        כל היתר זה מותרות, איגי, לבינגסטון, קוק ושמוק

        על מה אתה שח? יותר הגיוני שפניקס תעשה פלייאוף ותעבור סיבוב, מזה שתהיה קבוצה שתנצח 4 פאקינג פעמים את גולדן סטייט בסדרה של הטוב מ-7

        יש גבול לאחיזת העיניים או לתמימות הלא תיאמן הזו.

        גולדן סטייט שולטת בלא מצרים בליגה כבר 5 שנים, עונות של 67-73-67, ואז שתי העונות של דוראנט, בדרך לעונה 6.

        למעט הבלחה על טבעית של לברון וקיירי בטופ אוף דה גיים של חייהם, וזה נגמר שם על הקשקש – לא היתה אחת שגירדה אותם.

        יש סיכוי טוב, הל תלוי בדוראנט, שזה גם ייגמר ב-7-8 עונות של שליטה. כמו הסלטיקס של ראסל בתקופה שהיו 3 קבוצות בערך בליגה כולה.

        לא מלך ולא יאניס ולא בוסטון ולא פילי, די לגניבת הדעת הזו. יש ליגה אחת בעולם שיש בה קבוצה אחת בארבע קומות מעל כל היתר, ושיטת פלייאוף של הטוב מפאקינג 7, שמוחקת כל אפשרות להפתעה, וכנראה אנשים אוהבים את זה. אז תיהנו. רק אל תמציאו סיפור שלא קיים, זה עלבון לשכל הישר של כל ילד קטן.

        1. לרגע, רק לרגע, תשתחרר מהמנטרות.
          תצפה מחדש במשחק בין מילווקי לגולדן סטייט. קרי שיחק באותו משחק (יצא כאשר ההפרש כבר היה גדול).
          תצפה מחדש במשחק מול דטרויט.
          מול דטרויט, קרי + דוראנט + קליי, קלעו 76 נק'.
          שאר הקבוצה?
          26 נק'.
          מתי אתה זוכר גרסה של גולדן סטייט בה קרי/דוראנט/קליי משחקים כל כך הרבה דקות?
          דוראנט שיחק מול דטרויט 40 דקות. קליי 36, קרי 37.
          זה חוסר איזון שלא היה קיים בקבוצה בקדנציה הנוכחית של קר.

          שוב –
          הם פייבוריטים.
          יש להם 2 שחקנים טופ 5 בליגה. יש מי יגידו טופ 3, או טופ 2.
          ברור שהם פייבוריטים.

          אבל הם רחוקים השלמות שהמנטרה הקבועה מנסה להציג.
          בשנה שעברה, המנטרה טעתה, והם בקושי עברו את גמר המערב.
          השנה,
          הם קבוצה חלשה יותר (יחסית, כן? זו עדיין אחת הקבוצות הטובות בליגה),
          והמתמודדות, להן יש פוטנציאל להיות חזקות יותר.
          (בשנה שעברה, בשום שלב לא הייתה לגודלן סטייט הגנה שדורגה נמוך כמו הגנתם העונה –
          כרגע הם מקום 18 בליגה)

          לגבי קאזינס.
          אתה זוכר שהוא חוזר מפציעה של גיד אכילס, כן?
          אתה זוכר שהוא היה שחקן הגנה בינוני עוד לפני אותה פציעה?
          אתה זוכר שהוא היה שחקן קשה לאימון?
          אתה זוכר שהוא קבע שיאי איבוד כדור לסנטר?
          אתה זוכר שהיו לו לא מעט בעיות בכל חדר הלבשה בו יצא לו לשבת?

          ההימור על קאזינס, הוא בדיוק זה –
          הימור.
          יכול להיות שאני טועה בענק (והאמת? לטובתו של קאזינס, שאני באמת מסמפת את משחקו, אני מקווה שאני טועה),
          וקאזינס לצדו של מאמן נהדר כמו קר, יפרח.
          הוא יקלע מבחוץ כמו גארד (והוא מסוגל לזה),
          הוא יניע כדור,
          והוא ידרוס את כל מי שבדרכו לעוד ליי אפ אחרי עוד מסירה שוברת דאבל טים של קרי/קליי/גרין/דוראנט.

          במקרה כזה, ברור שגודלן סטייט הופכים מפייבוריטים, לבעלי סיכוי ל-"פו, פו, פו".

          רק שחובה לזכור –
          כאשר לוקחים הימור, תמיד יש את הסיכוי שזה הימור מופסד.

          אם קאזינס לא משתלב, גולדן סטייט השתמשו ב-MLE שלהם על כלום.
          עוד אחד כזה, אין להם.
          אם קאזינס לא משתלב, ולאור הפציעה של ג'ונס, גולדן סטייט עם חור בצבע כמותו לא היה להם בתקופתו של קר.

          אני מאמין שגם ילד קטן, אפילו אם הוא אוהד גולדן סטייט, יבין שאין מקום להיעלב…

          1. גיא- אני אוהד גולדן סטייט ואני מעריך מאוד את דבריך.
            אכן יש ציפייה גדולה מהחמישייה החלומית שיש לקבוצה השנה.
            אבל אי אפשר להתעלם מהבעיות הקיימות, ספסל נחות משמעותית מהשנים הקודמות, בעיות אגו, פציעות וחזרה מפציעות.

            מסכים אתך שג'ס פייבוריטים, אבל הכל יכול לקרות.

      2. גיא אני מחבב ומעריך את טורונטו אבל לענד בכל עמדה שתיקח בחמישייה לפחות ( בהינתן קזינס ביכולת סבירה) הם עולים על טורנטו. אפילו קוואי הסופרסטאר והיהלום של טורנטו אני לוקח אחרי דורנט. דני גרין עם כל הכבוד יש קליי תומפסון גרין לענד עולה על איבקה ואז מגיע שובר שוויון בדמות קרי. כמובן שהכל יכול להתרחש אבל לא חושב שנראה עוד שחזור של גמר המערב כמו שהיה בשנה שעברה.

        1. היתרון הכי גדול של גולדן סטייט על הליגה בשנים האחרונות, ואולי המהפיכה הכי חשובה אבל פחות מדוברת של הכדורסל ללא עמדות, היא ירידת החשיבות של מי משחק ביחד ועלייתה המטאורית של איך הם משחקים ביחד. משיטת המשולש המושמץ ועד לשיוויוניות הספרסית, הכדורסל נדחף לכיוון של שיתופי פעולה בין שחקנים עם יכולות שונות ומשתנות.
          העונה, לראשונה בתקופת קר, אני מרגיש שיש קבוצה שלקחה את העיקרון הזה עוד דחיפה קלה קדימה. לא יודע אם ברגע האמת זה יספיק כדי להתגבר על היתרון של הלוחמים ביכולת, אבל בהתחשב בכך שחלק גדול מהקונספט של כישרון הוא תהליך, לדעתי יש להם סיכוי נשכני.

          1. LJIOS דווקא מכל הקבוצות המוזכרות טורנטו? לא מדבר על סך הכישרון אבל איזו שיטה יוצאת דופן יש לטורנטו? נכון שיש להם 3.5 מגינים שיכולים לשחק בכל עמדה בהגנה (דני גרין מגן אליט אבל יש לו בעיית מאסה מול הגדולים ולאורי שומר חכם אבל זה שומר ברמה שהיא קצת מעל סטף למשל) בהתקפה לעומת זאת יש להם תפקידים די ברורים וצריך לזכור שגרין עדיין צריך להוכיח שהוא לא שכח לקלוע ושסיאקם עקבי. איבקה זה בכלל נטל ההוכחה עליו אחרי שנים לא טובות בשנים האחרות. בניגוד ללוחמים שיש להם 2 מנהלי משחק מעולים – סטף וגרין, בחמיישית המוות של טורנטו יש רק מנהל משחק טוב אחד וזה לאורי. השאר לא טובים בניהול משחק וחוץ מקוואי ולאורי גם לא מורידים כדור לרצפה בצורה מדהימה.

          2. הכדורסל החדש לא אומר בהכרח שכל שחקן יכול לעשות הכל. אלא שצריך לבדוק איך שחקנים מתחברים אחד עם השני. ובטורונטו, הם לחתולין מתחברים.
            זו פחות השיטה, ויותר העניין שכל שחקן יכול לעלות ולתפוס מקום מרכזי בכל ערב נתון, במסגרת היכולות והתפקיד שלו. זו קבוצה שלומדת כל פעם לנצח, ובדרכים חדשות. זו קבוצה שאפילו סיאקאם מצליח להראות יכולת מסירה טובה.
            אם ואןוליט יחזור לשחק קצת יותר אוף בול כמו שנה שעברה (הוא שחקן כל כך חכם בלי הכדור), אז יהיה להם שוב גם את הספסל הטוב בליגה.
            יש להם חסרונות, כמובן. אבל בשילוב הכללי, זו נראית לי כמו הקבוצה הכי טובה כיום בלהסתיר אותם ומצד שני, להחצין יתרונות. צריך רק לראות את הקפיצה של לאורי (לטעמי בצמרת השחקנים הטובים בליגה עד כה) וסיאקאם משנה שעברה.

          3. מצד שני, יכול להיות שאני מגזים, ובסופו של דבר הם יפלו כמו שנה שעברה. אבל אני לא נוהג לטעות. חוץ מאשר כשאני טועה, שזה רוב הזמן.

  7. פוסט בכורה מעולה. חוץ משגיאות הקטיב הרבות והניסוחים המפותלים המלווים באי בהירות כללית מאד נהנתי
    🙂
    שמחתי גם לקרוא את ההקדמה של מנחם… שמחתי ללמוד שהשמועה שהוא עורק לפתוח מדור NBA חדש בישראל היום היא מופרכת.
    זה היה הגיוני, הרי זה העיתון היחיד שמנחם לא כתב בו. כנראה שהדרישות הכספיות היו מוגזמות אפילו בשביל שלדון אדלסון.
    לא משנה
    זה מאחורינו
    מנחם…. מחכים למעורב הבא 🙂

  8. תודה רבה תומר, פוסט מצוין.

    מסכים עם כל מילה בנושא המזרח – נטישת ה"מונופול הטבעי" מייצרת עניין מחודש בקונפרנס, ואני חושב שגם שחקנים וגם מאמנים מושפעים ממנה לחיוב.

    בעניין הפיינלז – צריך לראות איך העונה של הלוחמים תתקדם, ובעיקר איך קאזינס יחזור וישתלב, אבל נכון לעכשיו גם בספר שלי הם פייבוריטים בהפרש גדול על כל מזרחית שתגיע לשם, גם בגלל הכשרון וגם בגלל הניסיון (למיטב זכרוני אף שחקן בארבע הקבוצות המזרחיות, למעט קוואי, דני גרין, וכמובן קיירי, לא שיחק בפיינלז, בעוד שאצל הלוחמים רובם כבר רגילים לזה).

  9. לא אכנס (כמעט) למה שנכתב בתגובות לפני . רק 2 הערות לכותב הצעיר :

    1. מילווקי לא קונטנדרית . נקודה . אין מספיק עומק ואיזון . אתה צריך לשאול את עצמך לא מה יקרה כשהשלות של לופז ייכנסו , אלא מה יקרה כשבפלייאוף , כשההגנות והשמירות מתחילות לדבר , השלשות שלו לא ייכנסו .
    את איבוד הגובה של הבאקס כבר התחלנו לראות .

    2. לוחמים – הדאגה לשלומם נוגעת לליבי . כל עוד ג"ס תימנע מפציעות מהותיות ( גיא – דמיאן ג'ונס איננו אחת מהן ) , הטבעות בחודש יוני רשומות על שמה . רק צריך את ארבעת פרשי האפוקליפסה בריאים , פלוס איגי ששוב מספידים אותו בעונה הרגילה, אבל מביא את הניסיון שלו לפלייאוף .
    לתזכורת ( בשבילך במיוחד , גיא ) – אם איגי לא היה מבלה את יתרת סדרת גמר המערב מול האובססיביים , במצב של 2:1 ללוחמים כאשר הוא שיחק עדיין , על הספסל , הסדרה היתה נגמרת בחמישה משחקים או בשישה לכל היותר , עם או בלי נשיא אירגון השחקנים אצל היוסטונים .

      1. גיא, זה נכון שאי אפשר להשוות בין החשיבות של פול ליוסטון לבין החשיבות של איגי לג"ס, אבל יש משהו במה שה"א טוען. הפציעות אמנם לא מקזזות אחת את השניה, אבל כל עוד רק אחת מהן היתה על השולחן זה השפיע מאד.
        כדור הבדולח נשבר לי ואין לי מושג איך היתה מסתיימת סדרה כששניהם בריאים, אבל אי אפשר לכתוב "לו פול לא היה נפצע" ולהתעלם על הדרך מהפציעה של איגי.
        זה מקביל בעיני לדבר על הקרסוליים של קרי והפציעה של בוגוט בגמר 2016 ולהתעלם מהפציעות של קיירי ולאב והגב של לברון בגמר 2015.

        1. מתן, איפה אתה רואה תגובה שלי שכתוב בה "לו פול לא היה נפצע"?

          מי שכתב על "מה אם" זה הייט.
          כל מה שאני כתבתי בתגובותיי בפוסט הזה זה שגמר המערב הלך ל-7 משחקים,
          ושגולדן סטייט ניצחו בקושי.
          לא ברור לי מה לא נכון, או לא מדויק, במה שכתבתי.

  10. הדבר הכי מעניין השנה לקראת סוף העונה ובפלייאוף יהיה לראות את ההשתלבות של קאזינס בהתקפה ובהגנה, העליה שלו מהספסל, (ובתקווה) שהמרמור והעבירות הטכניות שלו. בעיקר אם קר ידבוק בסמול בול ולא יתן לו לבוא לידי ביטוי. אם הוא יתפקד כראוי נדע שהוא התבגר.
    בשנה שעברה ג"ס היתה סופר דומיננטית, זה שיוסטון הובילה 3-2 אכן מאוד ראוי לציון ולכל שבח אבל זו היתה אברציה, סטית תקן קיצונית ומרשימה של יוסטון לכיוון האובר-אצ'יבריות מגובה בסגל שלם ובוגר. ועדיין זה לא הספיק. על פני הדומיננטיות של ג"ס בשנים האחרונות זה היה רק "בליפ" קטן במכ"מ, סדק בשיריון. יש סיכוי לסדק כזה גם השנה, משהו שיגרום לג"ס לקרוס לכמה רגעים, אבל לא צריך לבנות על ניסים כאלה כי כרגע כל המתחרות על התואר נמצאות הרחק מאחור.

  11. בעיניי הראפטורס הכי מסקרנים במזרח. לדעתי אם נשארים בריאים הם עושים גמר ליגה השנה. (ואם לא אז יהיה לי עוד כובע ללעוס)

  12. תודה רבה על כל התגובות החמות והביקורות הבונות, מאוד חשוב לי לדעת מה עשיתי טוב ומה לא כדי לשפר להבא.
    אני רוצה להודות במעמד הזה לאלון ארד מהעמוד ״אוהד כורסה״ שייעץ לי במהלך הכתיבה. אני ממליץ בחום לכל חובב כדורסל בכלל וnba בפרט לחפש את העמוד שלו בפייסבוק.
    תודה שוב לכולם.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט