סיקור יום רביעי / עמית טבול

בדומה למניין הסיפורים בספרו הנהדר של יאיר זעפרני (רוצו לקרוא!), הלילה היו לנו עשרה משחקים בליגה הטובה בעולם.

 

 

שארלוט הורנטס (10-11, מקום 6 במזרח) 108 – אטלנטה הוקס (17-5, מקום 14 במזרח) 94

אטלנטה ניצחה כמה משחקים לאחרונה, אבל את שארלוט זה לא ריגש במיוחד. לא בבית. הרבע הראשון נפתח במתקפת שלשות של אטלנטה והסתיים ביתרון 4 לאורחים. בהמשך עין הנץ כבר לא הייתה חדה כל כך והשלשות של ההוקס נשמעו יותר כמו סימפוניית הקלינגים התשיעית. שארלוט, שמתחילה להתרגל לחזרתו של ווקר למצב בן תמותה, הסתמכה על ג'רמי לאמב המצוין (לא יודע אם אני מריץ אותו ל-MIP אבל הוא בהחלט לא רחוק משם) וזלר וחזרה למשחק. למחצית היא ירדה ביתרון קל. בהמשך היתרון גדל לדו ספרתי בדרך לניצחון נוח ומאזן חיובי.

בשארלוט לאמב עם 22 (9 מ-9 מהעונשין) נק' ו-5 ריב', ווקר (6 מ-19 מהשדה, 4 חטיפות) וזלר (5 ריב', 2 חסימות) עם 19 כ"א, באטום 13, 6 ריב' ו-2 חטיפות.

באטלנטה יאנג 18, 5 איבודים ו-4 אס' (אימוג'י תוהה), פרינס והרטר 12, ג'סטין אנדרסון 10 ו-8 ריב'.

 

 

 

פילדלפיה סיקסרס (8-15, מקום 3 במזרח) 117 – ניו יורק ניקס (16-7, מקום 12 במזרח) 91

לא שיערתי שהניקס ינצחו באולם הכי ביתי בליגה, אבל ציפיתי ליותר פייט מהניקס שבשבועיים האחרונים לא ויתרו על אף משחק.

אביו של ג'ואל אמביד, קולונל בצבא הקמרוני, נכח ביציע לראשונה. הבן לא אכזב.

פילי, שהפסידה לקליבלנד בבית לפני פחות משבוע, החליטה שלא עוד, ופירקה לניקס את הצורה כבר ברבע הראשון שהסתיים 27-41. ההפרש גדל ל-20 במחצית וההמשך לא בישר על שינוי במגמה.

בפילי אמביד שלט בעניינים עם עוד יום במשרד: 26 נק', 14 ריב' ו-7 אס', רדיק מצדיק כל סנט מ-1.22 מיליארד הסנטים שמשולמים לו השנה וסיים עם 24 נק' (10 מ-14 מהשדה, 4 מ-6 מה-3), סימונס 14 נק', 8 ריב' ו-7 אס', קורקמאז (מי???) 11, מוסקאלה 10 ו-8 ריב'.

בניקס קאנטר (6 ריב') והזוניה (5 ריב', 4 חטיפות) עם 17 כ"א, דוטסון חזר לרוטציה וגמל למאמנו עם 16 נק'.

 

 

 

ברוקלין נטס (14-8, מקום 10 במזרח) 91 – יוטה ג'אז (12-10, מקום 13 במערב) 101

במשחק שאפשר לקרוא לו דרבי הכפילים (קארול וקראודר), יוטה קיבלה חזרה את דונובן מיטשל וליקטה ניצחון חשוב בחוץ על הנטס. עוד קודם לכן התבשרה יוטה שקייל קורבר השלשות אמור לנחות אצלה תמורת עאלק ברקס ו-2 בחירות סיבוב שני.

הרבע הראשון היה קשה לצפיה כאשר שתי הקבוצות שוברות את הטבעות. 16-17 לג'אז הייתה תוצאת הרבע הראשון.

ברבע השני הקבוצות התחילו לקלוע קצת: 26 כל אחת. רבע שלישי טוב של ברוקלין נתן תחושה שהביתיים הולכים לסגור עניין אבל ברבע הרביעי יוטה נתנה גז, בפרט מיטשל שהתעורר וקלע 12 נק' ב-5 וקצת הדקות האחרונות. גובר נראה טוב בשני צדי המגרש. יוטה עצרה את ברוקלין על 13 נקודות בלבד ברבע האחרון וקלעה בעצמה 31 נק'.

ביוטה מיטשל עם 29 נק', 5 ריב' ו-4 חטיפות, גובר 21 (10 מ-14), 16 ריב' ו-4 בלוקים, אוניל היה מועיל עם 13 (5 מ-6 מהשדה, 3 מ-3 מ-3), ראול נטו 11, רוביו עם שפל קריירה מהשדה סיים עם 0 מ-9 מהשדה. מזל שיש את קו העונשין (6 מ-6).

בברוקלין, שקלעה בפחות מ-35% מהשדה, המספר החזק היה 14: אלן (10 ריב'), ג'פרסון (11 ריב') וראסל (6 מ-25 מהשדה, 5 ריב', 7 אס', 3 חטיפות) חלקו 42, דווינדי 18, נאפייר שיפר סטט' עם 10.

 

 

 

מילווקי באקס (6-15, מקום 2 במזרח) 116 – שיקגו בולס (17-5, מקום 13 במזרח) 113

התאומים למשפחת לופז עשו איחוד משפחות ופארקר פגש את האקסית. אולי זו הסיבה שהמשחק היה כל כך צמוד.

מילווקי השיגה ניצחון ביתי בשיניים נגד שיקגו החלשה על הנייר. גם משחקים כאלה צריך לדעת לנצח.

ברבע הראשון שיקגו קלעה 40 נקודות מול 30 של מילווקי. הבאקס חזרו ברבע השני והמשחק היה צמוד עד לסיום.

כריס מידלטון הוסמך הלילה כמרצה לקורס ניצול הזדמנויות (מוכר לגמול השתלמות). זריקה אחת הוא זרק במהלך כל הרבע הרביעי. זו הייתה השלשה שהעלתה את מילווקי ל-3 הפרש 5 שניות לסיום וניצחה עבורם את המשחק, לא לפני כמה ניסיונות כושלים של לופז לדחוק את הכדור פנימה מריבאונדים בהתקפה. בלדסו העיף את הכדור אחורה לברוגדון שהגיע למסקנה שמקרוב זה לא עובד, ובמהלך גדול במקום לזרוק זריקה חופשית מהמיד ריינג' הוציא למידלטון שנשאר פנוי וקבר את הווינר שוט.

יאניס היה בכל מקום ודינקק עצמו לדעת כשמהעבר השני פארקר ולאבין מחזיקים את שיקגו בתמונה ברוב שלבי המשחק. היווני היה פשוט בלתי עציר. הטבעה שלו סדרה שוויון 111, 1:54 לסיום. פארקר המצוין חדר לסל מצד שמאל ואז יאניס דפק לו בלוק מהדהד וקלע 2 מהקו בצד השני של המגרש. לאבין עם סל חשוב השווה את התוצאה ומילווקי יצאה להתקפה המכריעה שכאמור הסתיימה בשלשה של מידלטון. ג'סטין הולידיי ניסה להשוות עם שלשה בשניית הסיום אבל החטיא.

במילווקי הפריק סיים עם 36 נק', 11 ריב', 8 אס' ו-2 חטיפות, ברוגדון 24, 5 ריב' ו-6 אס', מידלטון 17 ו-6 ריב', לופז 12, 5 ריב' ו-2 בלוקים.

בשיקגו פארקר (8 ריב', 5 אס') ולאבין (9 ריב', 7 אס') קלעו 24 לנפש, ארצ'ידיאקונו 22, 5 ריב', 5 חטיפות ו-4 אס', לופז 17 ו-5 ריב'.

 

 

 

מינסוטה טימברוולבס (11-11, מקום 9 במערב) 128 – סן אנטוניו ספרס (11-10, מקום 12 במערב) 89

9-29. זה סיפור המשחק. 9 נקודות בלבד של הספרס ברבע השני שנפתח בריצת 2-17 של מינסוטה והוריד את הקבוצות להפסקה כשההפרש כבר מעל 20. ההפרש צמח עד ל-48 נקודות בשיאו. המצב בספרס היה קשה. ככה זה כשהקלעים המובילים הם ג'ייקוב פואלטל ובלינלי…

במינסוטה קובינגטון ממשיך לקבל אשראי מתיבס. הוא סיים כקלע המוביל של הוולבס עם 21 נק' ו-9 ריב'. טאונס (11 ריב', 5 אס' ו-2 חטיפות) ורוז עם 16 כ"א, גיבסון 13 ו-8 ריב', אוקוג'י 12, וויגינס (3 מ-15 מהשדה, 2 חטיפות) וסאריץ' (6 ריב') עם מניין נקודות לנפש.

בספרס פואלטל 14 ו-8 ריב', פונ-דקסטר 13, בלינלי 11, דרוזן (4 בלוקים) ואולדריג' (9 ריב') 10 כ"א.

 

 

 

יוסטון רוקטס (11-9, מקום 14 במערב) 108 – דאלאס מאבריקס (9-10, מקום 8 במערב) 128

איזו הידרדרות של יוסטון.. הרוקטס אמנם חסרו את כריס פול אבל זה לא מצדיק תבוסה ביתית. עזבו אתכם יוסטון. ראיתם את לוקה דונצ'יץ'?? הבן אדם עושה מה שהוא רוצה על המגרש והכל בנונשלנט ובגרות לא אופיינית לילדון בן 19. תהנו:

 

 

דאלאס מתקשה העונה בחוץ. זה הניצחון השני שלה בלבד העונה מחוץ למבצרה. המאבריקס רצו כבר בתחילת המשחק ונראה שהעסק גמור כבר במחצית (18 הפרש). דאלאס קלעה 74 נק' במחצית הראשונה, מתוכן 15 של דונצ'יץ'. הארדן ואניס ניסו להציל מהכבוד האבוד של הטילים ברבע השלישי וההפרש נסגר לאט לאט עד שהגיע ל-7 בפתיחת הרבע האחרון. ההפרש ירד ל-5 אבל אז דאלאס לחצה על הדוושה. דווין האריס עמיתקמבק ובראה הבלתי נלאה לא נתנו למשחק לברוח והרבע האחרון הסתיים בתוצאה 19-32 למאבריקס.

בדאלאס לוקה (6 ריב') והאריס (4 אס', 2 בלוקים) עם 20 כ"א, ג'ורדן (7 ריב', 2 בלוקים), בארנס ובראה (12 אס' ב-18 דקות!) עם 13 כ"א, מתיוס 11, סמית 10, 5 ריב' ואס' פלוס 4 חטיפות.

ביוסטון טריפל דאבל של הארדן לא הספיק. הזקן סיים עם 25 נק', 11 ריב', 17 אס', 6 חטיפות ו-8 מחדלים. אניס וקאפלה (8 ריב', 2 בלוקים) עם ח"י נקודות לנפש, גורדון 17 ו-2 בלוקים.

 

 

 

 

אוקלהומה ת'אנדר (7-13, מקום 4 במערב) 100 – קליבלנד קאבלירס (16-4, מקום 15 במזרח) 83

המחצית הראשונה הסתיימה בשוויון. השנייה כבר הייתה יותר מדי עבור הקאבס האומללים שכאמור נפרדים מקייל קורבר.

אוקלהומה עוד פגרה ב-5 בתחילת הרבע השלישי אבל ווסטברוק התניע ריצת 0-13 והגיע לטריפל דאבל כבר ברבע השלישי, שבסיום המשחק כבר הפך לטריפל דאבל מפלצתי.

באוקלהומה ווסטברוק עם 23 נק' יעילות, 19 ריב', 15 אס' ו-2 חטיפות, גראנט 21 (8 מ-12 מהשדה), 5 ריב' ו-4 בלוקים, ג'ורג' הסקרן עם 18 ו-2 בלוקים.

בקליבלנד בנו של הפקיד עם 25, סקסטון 21 ו-10 ריב', עוסמאן היה awesome עם 14 נק', 10 ריב' ו-6 אס', הוד 12. ככה לא בונים קבוצה!

 

 

ניו אורלינס פליקנס (11-11, מקום 10 במערב) 125 – וושינגטון ביזארס (13-8, מקום 9 במזרח) 104

בלי דווייט הווארד (ואולי גם איתו) אין לוושינגטון מה להציע מול הגבה וחבורתו. זה היה משחק שהפליקנס היו חייבים לקחת אחרי שהפסידו 4 רצוף. ההפרש עמד על 7 נק' בתום הרבע הראשון ועל 20 במחצית. וושינגטון לא הצליחה להתקרב מעבר ל-11 הפרש.

ג'נטרי הוציא את פרייזר מהפריזר, הציב אותו בעמדת הפוינט גארד והסיט את הולידיי לעמדת הקלעי. זה השתלם לו. פרייזר סיים את המשחק עם 12 אס' והולידיי הפגיז 29 באחוזים מעולים.

בניו אורלינס הולידיי הוביל עם 29 נק', 6 ריב' ו-5 אס', דייויס 28 נק', 15 ריב' ו-2 בלוקים, רנדל 23 ו-12 ריב', מירוטיץ' 15, 9 ריב' ו-2 חטיפות, פרייזר 12, 12 אס', 6 ריב' ו-2 חטיפות.

בוושינגטון אוברה הקוברה הכיש 22 פלוס 6 ריב' ו-2 חטיפות, מרקיף מוריס ממשיך את הכושר הטוב מהספסל עם 22 ו-9 ריב', וול 17, 5 ריב' ו-7 אס', ביל התחפש לוול ומסר 11 אס', קטף 5 ריב', גנב 2 וקלע 16. כל היודע על מקום הימצאו של אוטו פורטר מתבקש להודיע לסקוטי ברוקס.

 

 

 

פורטלנד טרייל בלייזרס (8-13, מקום 5 במערב) 115 – אורלנדו מג'יק (12-10, מקום 8 במזרח) 112

אורלנדו שוב מפסידה משחק צמוד וסופרת הפסד חמישי בששת המשחקים האחרונים. הפעם היא הופיעה ללא ארון גורדון. פורטלנד קטעה רצף 3 הפסדים בעזרת 41 נק' ו-10 שלשות של לילארד.

המשחק התחיל עם רבע ראשון צמוד. ברבע השני אורלנדו קלעה 33 מול 22 בלבד של פורטלנד. אורלנדו הסתמכה על ניקולה ווצ'ביץ' שכנראה הולך לרשום הופעת אולסטאר ראשונה בקריירה. פורטלנד נשארה במשחק הודות לניק סטאוסקאס שסירב להחטיא מחוץ לקשת. ברבע השלישי הבלייזרס השתוללו עם ריצת 2-16 בדרך ל-40 נקודות ברבע לעומת 22 של אורלנדו. 7 שלשות נקלעו על ידי לילארד רק ברבע השלישי!

בסיום הרבע השלישי פורטלנד הובילה ב-11. היתרון הדו ספרתי נשמר עד 5 דקות לסיום. גמור? ממש לא. אוואן את אוואן בלטו כאשר טרנר קולע ליי אפ ואז פורנייה תפר 2 שלשות שנמשכו עם סל של סימונס שהוריד ל-2 הפרש. סימונס קלע עוד 2 מהקו והשווה את התוצאה, מקולום תפר צ'אקה, פורנייה צימק לנקודה ומקולום החטיא שתיים נדירות מהעונשין, 2 דקות לסיום. 55 שניות לסיום לילארד מחזיר ל-3 עם פלואוטר. מעבר לכך המג'יק לא הצליחו להתקרב.

בפורטלנד דמיאן היה אלילארד עם 41 נק' (10 מ-15 מחוץ לקשת), 8 ריב', 4 אס' ו-2 חטיפות, סטאוסקאס 18 (5 מ-8 מחוץ לקשת), נורקיץ' 16, 13 ריב' ו-5 אס', מקולום 15 ו-6 ריב'.

באורלנדו החמישיה פלוס שני מחליפים סיימו בדאבל פיגרס.

ווצ'ביץ' הוביל עם 20 נק', 8 ריב', 7 אס' ו-2 בלוקים, פורנייה 17 ו-2 בלוקים (מה נסגר עם הגארדים היום? כל אחד עם 2 בלוקים..), אייזק 16 ו-7 ריב', סימונס 13, אוגוסטין (5 אס'), רוס (7 ריב', 3 חטיפות) ומרטין 10 כ"א.

 

 

 

לוס אנג'לס קליפרס (6-14, מקום 1 במערב) 115 – פיניקס סאנס (17-4, מקום 15 במערב) 99

במפגש קצוות של הקונפרנס המערבי הקליפרס מנצחים בבית בפעם התשיעית ברצף. פיניקס הולכת מבכי אל בכי וממשיכה להיות בשר התותחים של המערב ושל הליגה בכלל.

במחצית עוד היה שוויון מפתיע אבל הקליפרס חזרו ברבאק מחדר ההלבשה ורצו 4-20 במהלך הרבע השלישי כאשר גלינרי קולע 12 נק' בפרק הזמן הזה.

בקליפרס גלינרי הפציץ 28, 10 ריב', 4 אס' ו-2 בלוקים, סוויט לו 20 ו-2 חטיפות, האריס (10 ריב') והראל (6 ריב', 2 בלוקים) 18 כ"א, גילגיוס-אלכסנדר לא היה shy וסיים עם 13, 7 ריב' ו-6 אס', בובאן מריאנוביץ' חגג בת מצווש בנקודות וריבאונדים.

בפיניקס אייטון נעצר על 4 נק' בלבד ב-30 דקות (9 ריב', 3 בלוקים), בוקר 23, אוקובו 19 ו-3 חטיפות, וורן (2 חטיפות) וג'קסון (7 ריב', 2 חטיפות) עם 15 כ"א.

Amitlahev

אבא במשרה מלאה, רואה חשבון, שופט כדורסל בדימוס, מכור לפנטזי, גיטריסט בהרכב ובשעות הפנאי (שאין לי) זורק מלא שלשות :)

לפוסט הזה יש 70 תגובות

  1. יוסטון עשתה מאמץ-על בשנה שעברה, הגיעה עד למפלצת, והתרסקה.
    אין לה שום סיכוי. אפילו לנבחרת טקסס – יוסטון, סן אנטוניו ודאלאס – אין שום סיכוי. נקסט.

  2. לוקהההה!
    לא יאמן מה שהוא עשה הלילה!
    עומד בחור צעיר שמנמן למדי ומפרפר שומרים אתלטים ומנוסים בהרבה ממנו פשוט עושה צחוק מההגנה!
    דאלאס מתחברים וזה מתחיל להיראות מפחיד,דונציץ', סמית',ג'ורדן,רכז מדהים מחליף עם תצוגת אסיסטים נאשית מדי לילה {תעשו לעצמכם טובה ותלכו לראות את בריאה, בית ספר לכדורסל!}
    הם בממומנטום מדהים 8 נצחונות בעשרת המשחקים האחרונים וזה הולך ונראה טוב יותר ויותר, הם יסיימו במקום הרביעי במערב.

    1. לפני עשרה משחקים אכלתי כובע בדמות הימור על דאלאס כסוס שחור אחרי שראיתי את משחקי ההכנה שלהם מתוך סקרנות לגבי לוקה.

      נראה לי שאני צריך להקיא את הכובע חזרה החוצה ולדבוק בהימור מחדש.

      ולגבי דונציץ, הילד קוסם. רק תראו את השלשות שלו מאתמול בלילה ותבינו שהייפ מוצדק.

  3. שתי ידיעות קטנות מהלילה שקצת עברו מתחת לראדר:
    1. הסאנס שלחו את אייזאה לארץ כנען וחתכו את הפויינט גארד המתקשה.
    2. דנזל לא יקבל כרטיס ברכה לולנטיין אחרי שעבר ניתוח שישבית אותו עד תום העונה. מה שאומר שהוא מחמיץ את התענוג של עונת טנקינג נוספת בבולס.

  4. תודה על סיקור מדויק עמית!
    מדברים תמיד על הזריקות הקשות של ווסטברוק אבל האחוזים שלו מהשדה הם 46.8, אחוז טוב מאד, יותר גבוה מהארדן או מתומפסון לדוגמא.
    אגב העונה גם הטריפל דאבל שלו יותר מרשים כי השנה ג'ורג ושרודר הרבה יותר משתתפים בניהול המשחק ואסיסטים, מה שאומר שהאיש בחמישיית המוסרים הטןבים אי פעם גם בלי אחוז שימוש גובה בכדור.

    1. ראשית כל – משחקים כאלו כמו של הלילה הם בדיוק אלו שמראים מה ווסטברוק יכול להיות. שחקן שלא מכריח זריקות ומנהל משחק. הבעיה שזה לא המצב הקבוע. באופן כללי ראס מגלה מגמה חיובית השנה אבל צריך לראות שהוא ממשיך בה. פחות שלשות, פחות מיד ריינג' ופחות זריקות באופן כללי. זה בדיוק מה שהוא צריך להמשיך לעשות כדי להפוך את הקבוצה שלו לטובה יותר.
      עכשיו לחלק השני. אתה לא יכול להסתכל על 46.8% ולהגיד שזה טוב – כי זה לא. הארדן קולע 43.7% אבל חצי מהזריקות שלו הן לשלוש והוא קולע אותם באחוזים סבירים. כלומר אתה צריך להתסכל על האחוז האפקטיבי וכאן ראס מתחת ל-50% (למרות שזו נכון לכרגע העונה הטובה שלו בקריירה מבחינת דיוק). הארדן לעומת זאת עומד על 53.6% אפקטיבי. בגדול ווסטברוק יותר מ-2% מתחת לממוצע הליגה (במקרה הטוב של כרגע) וכשהוא זורק בנפח גבוה זה פשוט פוגע בקבוצה התקפית.
      נקווה שהוא ימשיך את המגמה שבה הוא התחיל את העונה כי זה יעשה רק טוב לכל מי שמסביב.

      1. אהה
        אפקטיבי…ובכן עידו אני מסכים שהאחוז אפקטיבי שלו נמוך משל הארדן אבל התייחסתי לטענה שהבחירת זריקות שלו גרועה אבל זריקה של 47 אחוז היא לא זריקה רעה {אני מתייחס לממוצע הזריקות} זה הטיעון ועליו האפקטיבי לא רלוונטי-אגב אם אני לא טועה הוא השחקו עם האחוזים הכי טובים בת'אנדר {ג'ורג 42 %} דהיינו הזריקה הכי טובה שהת'אנדר לוקחים היא של ווסטברוק…
        לי זה ניפץ איזה סטריאוטיפ…

        1. 47% זה גרוע מה לעשות. כי בסופו של יום אתה בודק כמה נקודות עשית מהזיקות הנ"ל. אם 10 זריקות של ראסל נותנות בממוצע 9.8 נקודות ו10 זריקות של שחקן ממוצע בליגה נותנות 10.4 נקודות זה הבדל מאד משמעותי. וכן בחירת הזריקות שלו גרועה. פול ג'ורג' קולע ב-42% כי הוא זורק הרבה לשלוש (וגם הוא לא מבריק השנה).
          אם האחוזים של ווסטברוק מהשדה היו הגבוהים ביותר בקבוצה מצבכם היה איום. אדאמס קולע כמעט ב-60% וגרנט מעל 50%. הצידוק היחידי לגארדים להמשיך לזרוק מבחוץ הוא אם הם קולעים באחוזים גבוהים משם (אצל ווסטברוק האחוזים גבוהים יותר השנה כי הוא זורק פחות מבחוץ ויש משמעות גבוהה יותר לחדירות לסל).

        2. הטענה שלך, אם אני מבין נכון, היא בעצם: זריקה שנכנסה = בחירה טובה, זריקה שלא נכנסה = בחירה רעה (או שכשמדברים על מסת זריקות גדולה הגרועות שנכנסו והטובות שהוחמצו מתקזזות).
          הטיעון הזה שגוי לטעמי, הואיל ואם שחקן בוחר לקחת זריקה מבחוץ הוא מבין את הטרייד אוף של ירידה באחוזים לעומת עלייה בנקודות לקליעה.
          רוצה לומר ששחקן שבוחר בזריקה ל-2 שנכנסת ב-50% עושה בחירה פחות טובה משחקן שבוחר בזריקה ל-3 שנכנסת ב-40%.

          1. מתן, מעניין מאד הטיעון שלך אין לי כלים להגיב עליו, רק שאלה, אתה מאמן נשארו 5 שניות אתה יכול להאריך בסל ל2 או בסל 3 לנצח, מבחינת סיכויים היית הולך על סל ל3 למרות שהסיכויי קליעה נמוכים יותר לפי הטיעון שלך? {חוץ מהנתון של הארכה מול נצחון והמשמעויות}

          2. אם אתה מניח שהאחוזים אותם אחוזים כמו בממוצע אז ברור שאתה לוקח שלשה. אם אתה יכול להגיע לזריקה שנכסנת באחוזים גבוהים יותר מתחת לסל אז כבר סיפור אחר.
            אם נניח אחוזי של 35% ל-3 ו-50% ל-2 אז:
            בשלשה: 35% אחוזי ניצחון
            בסל שדה רגיל: 0.5*50=25% ניצחון.

          3. זה תלוי סיטואציה, אבל אתה מדבר על מצב די פינתי.
            אם נלך עוד לקצה, אז בפיגור נקודה בזריקת באזר ביטר אחוז מהשדה הוא הנתון החשוב כשלאפקטיבי אין משמעות.

    2. נתון חסר משמעות. הארדן קולע 4.2 שלשות במשחק ווסטברוק 0.9 שלשות במשחק.
      אפקטיבית להארדן יש 53.6% (בנפח גבוה יותר), לקליי 52.7% (בנפח דומה) ולווסטברוק 49.1%.
      49.1% זה בינוני לכל היותר. זה בטח לא טוב מאד.
      ווסטברוק יצרן נקודות לא יעיל ביחס לרוב יצרני הנקודות בנפח שלו או בהיקפים גדולים יותר.

          1. ברור.
            אתה יכול גם בבסקטבול רפרנס להיכנס ל-EVENT FINDER בדף של השחקן עצמו אבל אם זה לא נח (נגיד שאתה רוצה הרבה שחקנים) אז יש גם אופציות אחרות.

    3. עידו ומתן כבר כתבו את מה שיש לכתוב על אחוזים אפקטיביים.

      אני אוסיף נתון אחד קטן:
      השנה, כאשר לווסטברוק יש 20 או יותר ניסיונות קליעה,
      המאזן של הת'אנדר הוא 2 ניצחונות ו-4 הפסדים.
      כאשר יש לו פחות מ-20 ניסיונות קליעה, המאזן של הת'אנדר הוא 6 ניצחונות מול 0 הפסדים.

      כתבתי את זה לא פעם בעבר, ואני חושב שזה רק נהיה בולט יותר –
      ווסטברוק יכול, ויודע, להיות רכז נפלא. אף פעם לא קיבלתי את הביקורת על יכולת ניהול המשחק שלו.
      כאשר הוא שם דגש על המשחק הקבוצתי, כאשר הוא לא מכריח זריקות,
      הוא אחד מהרכזים הטובים בליגה.

      אני לא בדקתי את הנתונים, וזה רק על סמך התרשמות מצפייה בכמות בודדת של משחקים,
      אבל יש לי גם את התחושה שבאותם משחקים שהוא לא לוקח עליו את כל ההתקפה, הוא טוב יותר בצד ההגנתי (שוב – לא בדקתי, ואין לי קילומטראז' מספק בשביל לקבוע "בוודאות", אבל זה מרגיש לי שהשנה הוא מחויב יותר להגנה).

      1. הוא נוראי באחוז מה3 העונה, לא יודע אם זה השלכות של הפציעה או סתם נגרות. הוא ירד לאחוזי דיאנדרה מהקו, יש מצב שדיאנדרה לקח לו את הכוחות כמו בספייס ג'אם?

        הוא משחק השנה הגנה הרבה יותר טובה כי כל הקבוצה משחקת כיחידה אחת בהגנה אבל עדיין יכול להיות טוב הרבה יותר.

        הוא צריך לחדור יותר (די נמנע מזה מאז הפציעה כנראה יהיה בהדרגה) ולקחת חצי מרחק מאשר האבנים שהוא מעיף כרגע מה-3.

        מה שכן הוא יכול לנוח הרבה יותר בהתקפה ויש התקפות שלמות שהוא לא נוגע בכדור ושרודר מנהל את העיניינים, זו פריבילגיה שלא הייתה קיימת בעבר.

        מה שכן אני עד כה לא מתרשם בכלל מאוק למרות המאזן. לוח המשחקים שלהם נראה לי היה הכי קל בליגה וגם פה יש להם 2 הפסדים יותר מידי.

        הם שיחקו העונה רק מול בוסטון ודנבר שהן קבוצות רציניות (עם ראס הכוונה) ובשניהן הפסידו.

        אוק יעמדו למבחן בחלק השני של העונה וגם ממש בקרוב עם 4 משחקים לא קלים ברציפות. בקרוב נראה.

        1. ההגנה של הת'אנדר היא "על באמת".
          הלו"ז הקל, הוא יכול להשפיע על המאזן. אבל היות והליגה השנה עמוקה מאוד (מעט קבוצות "איומות"), נתון ההגנה אחרי רבע עונה הוא נתון אמין למדי.

          אם אתה מחפש את הקבוצה שהמאזן שלה "משקר", זו תהיה קבוצה עם יחס ניצחונות/הפסדים גבוה (יחסית) מול נט רייטינג נמוך.
          ממפיס, עולים להגדרה,
          גם הסיקסרס.

          1. התאנדר 4 משחקים קרובים הוקס ואז 3 בחוץ דטרויט נטס ובולס בטיול במזרח.

            אחרי 4 האלו מתחילה העונה האמיתית שלהם והם נכנסים ללוח לא פשוט, שם נראה מה הם שווים.

            אגב המאבס בפני 5 משחקי מוות עכשיו, נראה אם יעמדו בזה

      2. גיא, דיברתי על בחירת זריקות העונה, אני כן ראיתי משחקים ובחירות הזריקות שלו היתה נראית לי טובה, הלכתי לנתונים והופתעתי לטובה, כמו שכתבתי לפני, זריקה של 47% היא לא זריקה רעה.
        בקשר לנתון שהבאת על אחוז ההפסדים כשראסל זורק מעל 20 זריקות, הנתון הזה לא מכסה את העובדה של זריקות קשות בסופי שעון כשהתרגיל\חסימה לא עובד וראסל עם הכדור בידיים לוקח את הזריקה בלית ברירה, שזו באמת זריקה עם מתכון להפסד.. צריך לבדוק כמה זריקות הוא זורק כשיש מספיק זמן על השעון. {סומך עליך שאפילו את הנתון הקשה תמצא..}

        1. אתה עקשן כמו ראסל…
          זריקות סוף שעון לא כל כך משמעותיות כי רק 2% מהזריקות שלו מגיעות ב-4 השניות האחרונות של שעון ה-24 (5 זריקות כל העונה).

          1. טוב אם כך הרמתי ידיים…נגמרו לי הטיעונים {יש לי עוד כמה אבל שיילך לעזאזל ראסל והזריקות המחורבנות שלו, יושב לו באוקלהומה ואני צריך לקרוע פה ת'תחת בשבילו…}

          2. קודם כל תסתכל על החיובי הוא צמצם הרבה מהמיד-ריינג' ה"גרועים" וזה בהחלט הביא אותו לאותם אחוזים שאתה מדבר עליהם שהם הטובים בקריירה שלו.

        2. חלק מלהיות מנהל משחק טוב, זה לדעת לנהל את בחירת הזריקות, גם כאשר יש לחץ של שעון/תוצאה/תרגיל שהשתבש.

          העובדה שיש זריקות קשות שאין ברירה אלא לקחת אותן, היא נכונה לא רק לווסטברוק.
          גם הארדן, לברון, ועוד כמה וכמה שחקנים בולטים בליגה לוקחים כאלו לא פחות פעמים.
          ועדיין הם עם אחוז אפקטיבי מעל הממוצע.

          השורה התחתונה?
          לתחושתי, יש מגמת שיפור במשחקו של ווסטברוק. בטוח בכל הנוגע לקבלת ההחלטות.
          הוא זורק פחות, ויש לו את האחוז האפקטיבי הגבוה בקריירה, למרות אחוז מזעזע מהשלוש (19.6%).
          אם ימשיך את מגמת השיפור, יזרוק עוד פחות מהשלוש (אין שום סיבה שווסטברוק יזרוק כמעט 5 פעמים במשחק מהשלוש), לא יכריח זריקות –
          אני חושב שבסיומה של העונה, אוהדי הת'אנדר יוכלו בשמחה להאכיל כמה וכמה ממבקריו, את כובעיהם…

        1. יום אחד צודק – אני נכנע מראש – יותר קל לראסל להתקיף מול בברלי מאשר לנו להתווכח איתך ועם גיא על סטטיסטיקה. העניין הוא שחוץ מדוראנט – אוק סיטי אף פעם לא נהנתה מקלעי יציב ואמין, זה לא עוזר לראסל לוותר על זריקות.

          1. אתה יכול לקרוא לזה סטטיסטיקה או מה שזה באמת: הדברים שמנצחים משחקים.
            הנקודה השניה באמת חשובה וחלק גדול מהסיבה שלא אהבתי את הטרייד עבור שרודר.מקדרמוט היה אמור להיות התשובה אבל זה לא הסתדר.

          2. אכן – אוק לא הצליחו למצוא קלעי עד כה. המצחיק הוא, שכשהיה להם אחד כזה – פישר – הוא כבר היה בעונת פרישה ועדיין תרם להם רבות בדרך לגמר הכללי.

  5. תודה רבה על הסיקור.
    הצבתי את דאלאס כסוס השחור במערב ואני שמח שזה מתחיל לקרום עור וגידים.
    הם יכולים להיות קבוצה מיוחדת.
    אייטון בכלל לא מתקרב לדונצ'יץ ב-roy.
    אי אפשר להשוות את ההשפעה שלהם על על קבוצותיהם, ואת ההצלחה הקבוצתית.
    אייטון כרגע זה סטטיסטיקה ריקה (אני גם לא אופטימי לגביו בעתיד מבחינת השפעה אמיתית), דונצ'יץ זה בירד הסלובני.
    שמח גם לראות את "האיש שלי" – דווין האריס – מצליח.

    1. +100

      השלשה הראשונה של לוקה בוידאו ממש מזכירה את אחת המפורסמות של בירד מהפינה עם שחקן עליו.

      אינדיאנה, קליפרס, דאלאס וממפיס הן סמל לקבוצות שהשלם שלהן גדול בהרבה מסכום חלקיו. כיף לראות את זה.

      1. אני לא רואה יורוליג וליגה ספרדית, אבל כן ראיתי את אליפות אירופה.
        אי אפשר היה לפספס את העובדה שהילד מאוד מאוד מיוחד.
        מה שמדהים זה באיזה מהירות הוא השתלב בליגה ואת מידת ההשפעה שלו על הקבוצה.

  6. באיחור אופנתי תודה עמית.
    דונצ'יץ' לא מזכיר את בירד, הטית הצבע הלבן מבלבלת אותכם.
    אם כבר הוא מזכיר את מג'יק בניהול המשחק, בראית המשחק ובסגנון הכללי.

      1. אתה באמת רוצה להגיד לי שאתה מסוגל לצפות בשחקן, משחק את שלו, ונהנה, באמת נהנה ומתלהב, בלי להשוות אותו כל הזמן למה אחרים עושים או לחפש את הקופסא המדויקת לדחוף אותו אליה, ולמה הם אף פעם לא נכנסים לקופסא בצורה מושלמת ומסודרת בדיוק כמו שהם יצאו ממנה?

      2. אין מה לעשות, כמו שלג'וס אמר, חייבים לעשות השוואות.
        זו הדרך היחידה שלנו למדוד משהו.
        אבל מסכים איתך, אם הוא יהיה בר השוואה למג'יק זה יהיה נפלא.
        בינתיים הוא מושווה לגלינארי וגם זה לא נורא בכלל 🙂

  7. סיקור מצויין. היה אחלה משחק בין פורטלנד לאורלנדו.
    אתה צריך להיזהר עם ביטויים. אם אני לא יודע ולא מבין מה זה "בנו של הפקיד" אז אני מניח שגם אחרים לא בטוחים.

  8. אמרתי לפני שבוע וחצי שפילי שיחקו הכי הרבה משחקים , הכי הרבה בק טו בק מתחילת העונה , כאשר המשחק השני של הבק או בק היה בחוץ נגד קבוצה טובה בתוספת הטיול לסין שבוע לפני תחילת העונה(שגם השפיע על הפתיחה של דאלאס ועכשיו הם מתאוששים9.
    ואמרתי בוא נדב עוד שבוע וחצי כי לוח המשחקים נהיה יותר קל מבחינת כמות משחקים בשבוע ופחות בק טו בק , אז למרות שעדיין פילי שיחקו הכי הרבה משחקים זה מתאזן יותר , פילי מנצחים והרבה (7-3 ב 10 האחרונים) והם תוך שבוע יעברו את מילווקי למקום שני במזרח , מילווקי אחרי פתיחה עונה חזקה(7-0) נראים הרבה פחות טוב ב 15 האחרונים(8-6)

כתיבת תגובה

סגירת תפריט