איש האתמול: סיכום שבוע ב-NFL / שחר דלאל

עוד שבוע עבר ואנחנו עוד מעט בנקודת אמצע העונה, בה אנחנו כבר יכולים לשים את האצבע על המועמדות המרכזיות לזכייה באליפות, ולהתחיל להצביע על מגמות שנראה בהמשך. הראמס ממשיכים להרשים בכל פעם שהם עולים על המגרש, ומרגישים תחושה מוכרת של העונה בה היו "ההצגה הכי טובה על המגרש". קנזס סיטי חזרה לעצמה עם עוד תצוגה מרשימה של פטריק מהומס וניו יורק ג'יינטס התחילו בתהליך של מכירת חיסול וויתור על השנה הנוכחית. אה, ויש גם את אוקלנד ריידרס.

"רק להפסיד, בייבי"

בשבוע עמוס במיוחד, שיחת היום היתה דווקא הקבוצה שבכלל לא שיחקה. אוקלנד ריידרס היתה אמורה להתמודד על מקום בפלייאוף ולנסות להביא אליפות לעיר, קצת לפני המעבר ללאס וגאס, אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד.

נתחיל מההתחלה. לאחר פטירתו של אל דייויס האגדי, ירש אותו בניהול הקבוצה בנו מארק, שנחשב לבעלים "העני" בליגה. אל, שהיה קונטרול פריק עד לרגע האחרון, ידע שבנו – שמעולם לא התנסה בניהול הקבוצה – יתקשה לתפקד במציאות הקיימת. מחשש שיאלץ למכור את הקבוצה, השביע את חברו הוותיק ג'רי ג'ונס (בעלי הקאובויס) שידאג לבן ושיבטיח את קיום הקבוצה.

הקשר בין הריידרס לאוקלנד הוא עמוק מאוד, ולמרות שבעבר עברו ללוס אנג'לס, הדייויסים מעולם לא רצו להעביר את הקבוצה לעיר אחרת. לאחר שקיבל את הניהול, ניסה מארק להגיע עם ראשי אוקלנד להסכם על בניית איצטדיון חדש בעיר, שיחליף את זה הקיים, שהוא הקטן והישן ביותר בליגה (לא כולל האיצטדיונים הזמניים של הקבוצות בלוס אנג'לס). לצערו המהלך לא צלח, ובשיתוף עם ג'ונס הגיע להסכם להעברת הקבוצה לווגאס ב-2020, דווקא כשהתחילה להראות סימני חיים, לאחר שנים בתחתית הליגה.

למרות שהצליח להוביל את הקבוצה לרלוונטיות, פוטר המאמן ג'ק דל-ריו ובמקומו הגיע המאמן האחרון שהצליח לבנות באוקלנד קבוצת סופרבול (ואז כמובן ניצח אותה מהצד השני): ג'ון גרודן, שלא אימן בליגה עשור וישב על כורסת הפרשן ב-ESPN. גרודן, שהיה ידוע בצעירותו כמאמן חדשן וייחודי בנוף של הליגה והאבא המקצועי של אחיו ג'יי, קייל שנאהן ושון מקווי – שלוש מהמוחות המבריקים בליגה, לא בא בחינם, ודייויס נאלץ לשלם 100 מיליון דולר בחוזה ל-10 שנים כדי לשכנע אותו לעזוב את קונטיקט.

היום קשה להגיד שהמהלך היה מוצלח. המאמן שנחשב לסטנדרט המוזהב של הליגה ב-2002, נראה מיושן ב-2018 והתקשה להתאים את עצמו למציאות המשתנה. הוא התחיל בפירוק חדר ההלבשה כששיחרר את הרסיבר מייקל קראבטרי והפאנטר מארקט קינג שהיו ממנהיגי הקבוצה, והחתים לקבוצה שחקנים שהיו רלוונטיים בליגה לפני כעשור (כן, ג'ורדי נלסון, אני מסתכל עליך). אך המהלך השנוי ביותר במחלוקת שלו הגיע ערב פתיחת העונה כששלח את הכוכב הגדול שלו בהגנה – חליל מאק – לשיקאגו בטרייד שיגדיר בהמשך את העונה שלו.

ההחלטות הבעייתיות שלו לא היו רק מנהיגותיות אלא בעיקר מקצועיות. גרודן לא הבין את המשמעות של שליחת מאק מהקבוצה, ועד עכשיו ממשיך להסביר במסיבות עיתונאים כי "לקבוצה חסר שחקן שיילחץ את הקווטרבק". הוא גם לא הבין את המשמעות של קראבטרי עבור הרסיבר המוביל שלו, אמרי קופר, שנעלם העונה והועבר השבוע לדאלאס. יש גם טענות שעולות מצוות האימון שלו, שגורסות שהוא כבר לא צופה בווידאו של היריבות, אלא מתבסס בעיקר על הנתונים שמפורסמים באתר Pro Football Focus, שמעניק ציונים לכל שחקן בהתאם לנוסחה שבנו ("הם עושים בשבילי את העבודה").

אך הבעיה הגדולה ביותר נראית שגרודן כבר לא מצליח להעריך נכונה את האיכותיות של שחקנים, ופשוט לא מוכן לקבל את העובדה שהמשחק השתנה (בדראפט היה לריידרס לוח שחקנים של צוות הסקאוטינג ולוח של גרודן). הוא גם לא יוותר עד שבאירגון יישארו רק אנשים שמוכנים ללכת בדרך שלו. במצב הנוכחי יהיה קשה למצוא מישהו בווגאס שישים את הכסף שלו על הקבוצה הזאת.

לונדון כן מחכה לי

אחד המהלכים השנויים ביותר במחלוקת בשנים האחרונות היה המעבר של הצ'רג'רס ללוס אנג'לס. בדומה לריידרס, גם בעלי הברקים לא באמת רצו להעביר את הקבוצה מסן דייגו, אך בשל ביטול ההצעה לבניית איצטדיון חדש והחלומות על הצלחה בלוס אנג'לס שכנעו אותם לעשות את הדרך להוליווד.

עם זאת, בניגוד לראמס, לה היו אוהדים משנות ה-80 ויתרון של מעבר שנה קודם לכן, הצ'רג'רס מתקשים לבנות בסיס איתן לשנים הקרובות. בשל חששות מוקדמים הקבוצה בחרה לשחק באיצטדיון הקטן בליגה (27,000 מקומות) עד להשלמת האיצטדיון החדיש באינגלווד, אך במשחקים שלה ניתן למצוא יותר אוהדים של הקבוצה היריבה מאשר אוהדים שלה.

המצב הנוכחי, ולמרות הצלחת הקבוצה על המגרש, הוביל את הליגה לפרסם עדכון על הרווח הצפוי של הקבוצה מהמעבר לעיר גדולה יותר מ-500 מיליון ל-150 בלבד, שבוע לאחר מותו של הבעלים אלכס ספנוס. עדכון צפי ההכנסות והצלחתם של הראמס הוביל את ראשי הקבוצות בליגה לדבר בינם לבין עצמם (הנושא לא היה חלק מהאג'נדה במפגש הבעלים לפני שבוע) על העברה נוספת של הקבוצה.

איצטדיון סטאב האב. אין אווירה ביתית

אחת הבעיות הגדולות של הקבוצה היא הבעלות, שעברה באופן חוקי לבנו של ספנוס, דין, אשר נחשב לפרסונה נון גראטה במסדרונות הליגה ובדרום קליפורניה. המהלך שהוביל להעברת הקבוצה, בידיעה גמורה שיהיה מספר 2 בלוס אנג'לס, כנראה יחסום את האפשרות לחזרת הקבוצה לסן דייגו ופותח רשימה חדשה של ערים שיכולות לקפוץ על המציאה.

בנוסף לחשודות המיידיות (סן אנטוניו וסנט לואיס) הצטרפה לאחרונה למירוץ גם מועמדת חדשה – לונדון – לאחר הצלחת משחקי הליגה בעיר. עם זאת, לבעיות הלוגיסטיות הידועות (קושי בהחתמת שחקנים, בעיה בהפרשי השעות ולוח המשחקים והצורך להקים בסיס בארה"ב) הצטרף לאחרונה קושי נוסף לאחר שבעלי ג'קסונוויל רכש את איצטדיון וומבלי (שם משוחקים רוב המשחקים) ומעוניין לבנות בסיס אוהדים רחב בעיר (הוא גם מחזיק בבעלות על פולהאם).

המעבר הזה כמובן לא צפוי לקרות בשנים הקרובות, אך במידה ובעלות הקבוצה תעבור ידיים (משהו שדוחפים אליו בליגה), בהחלט ייתכן שהמשחק של הצ'רג'רס מול טנסי השבוע לא היה האחרון שלהם על אדמת אירופה.

"הבני זונות שינו את הכללים"

בשבוע האחרון ראינו כתבות שנוגעות להצעת ליגת ה-NBA לאפשר לשחקנים מתחת לגיל 19 לחתום בקבוצות ליגת הפיתוח ולוותר על הצורך ללכת לשנה במכללות (וואן-אנד-דאן). המהלך בהחלט עשוי להיות גיים צ'יינג'ר בכדורסל, אך ידיעה אחרת שקצת חמקה מתחת לרדאר עשויה לעשות את אותו הדבר גם בפוטבול.

בוסה. משנה את הכללים

ניק בוסה הוא פאס ראשר במודל של אחיו ג'ואי, ומעטים האנשים שיכולים למצוא פגמים במשחק של השחקן שנחשב לפורספקט המוביל לקראת הדראפט הקרוב. לאחרונה הוא החליט להודיע לראשי אוהיו סטייט שהוא מוותר על יתרת העונה ומתמקד בהכנות לדראפט. בוסה אומנם התחיל את העונה מצוין, כאשר גם הבאקאייז דורגו במקום השני הארצי ונראו כיריבה הגדולה של אלאבמה בדרך אל התואר, אך פציעה קלה בשרירי הירך גרמו לו לשנות את התוכניות ולהודיע למאמן שהוא לא מתכוון להגיע יותר לאימוני או משחקי הקבוצה.

לא מדובר במהלך חדש. בעבר ראינו את לאונרד פורנט וכריסטיאן מק'קאפרי מוותרים על משחק הבול בסיום העונה, כשבדראפט האחרון הצטרפו אליהם גם דנזל וורד ובראדלי צ'אב, אבל המהלך שלו הוא חדשני בעיתוי שלו ועשוי להיות בעל משמעות גדולה יותר להמשך (הטאקל ההגנתי של מישיגן, ראשן גארי, עשוי גם הוא ללכת בעקבותיו).

בפוטבול אין כמובן ליגת פיתוח, אך בשנתיים הקרובות צפויות להיפתח לפחות שתי ליגות נוספות שיהיו משלימות למוצר שניתן ב-NFL. השכר כמובן לא יהיה זהה, אך בהחלט יהווה אופציה לא רעה עבור שחקנים שלא מעוניינים להקריב את הגוף שלהם בתמורה לשכר לימוד אוניברסיטאי. יכול מאוד גם להיות שהמהלכים האלה יובילו לסיומו של ארגון ה-NCAA כפי שהכרנו אותו.

קלי. אופי בעייתי

 

הסטטיסטיקה השבועית: שלוש פעמים, בשלוש רמות. לאחר שנתפס בניסיון פריצה הזוי, שוחרר צ'אד קלי (האחיין של) מדנבר, ונכנס למדור ברגע האחרון. כזכור, רק בשבוע שעבר היו קולות שקראו למאמן להכניס אותו במקום קייס קינום להרכב הפותח, אך הוא הצליח להשלים טרייפקטה כשהודח מקבוצתו בתיכון, במכללות ועכשיו גם ב-NFL. לקלי הצעיר יש הרבה מאוד כישרון, אך בשלב מסוים גם הקשר המשפחתי יפסיק לעזור.

***

משחק יום חמישי: מיאמי דולפינס אצל יוסטון טקסאנס

קשה לראות הרבה אוהדים נטרליים שסימנו את המשחק הזה כראוי לצפייה בתחילת העונה, אך הוא בחלט כזה כאשר שתי הקבוצות מגיעות במאזן זהה של 3:4, למרות שנראה שהעונה שלהן הולכת בכיוונים מנוגדים.

הדולפינס פתחו את העונה מצוין עם שלושה ניצחונות רצופים, אך מאז הם מתקשים לשחזר את אותה יכולת, והפסידה 3 מתוך ה-4 הבאים (ולא היתה רחוקה מלהפסיד את הרביעי). בקבוצה שוב שללו את האפשרות של ראיין טנהיל יחזור להרכב ומי שינהל את המשחק יהיה ברוק אוסוויילר, שנזרק בבושת פנים מיוסטון.

אוסווילר. אין לו זיכרונות טובים מיוסטון

בצד השני, הטקסאנס יגיעו במומנטום חיובי לאחר שהצליחו לטפס לראש טבלת ה-AFC דרום, כשהם רוכבים על סדרה של ארבעה ניצחונות רצופים, כולל על ג'קסונוויל בשבוע החולף. דיאנדרה הופקינס ממשיך להיות מדהים כהרגלו, אך הקבוצה שלו מתקשה למצוא אותו ברד זון, ואם לא תשפר את הנושא הזה לקראת המשך העונה, יהיה קשה לראות אותה עושה משהו משמעותי.

הימור שלי: למרות שכנראה לא נקבל משחק עם תוצאה גבוהה, אנחנו נזכה לראות מאבק צמוד שיוכרע רק בסיום. נראה שהפעם אוסוויילר לא יזכה לנקמה והמארחת תצא עם ידה על העליונה.

לפוסט הזה יש 23 תגובות

  1. מצויין. מוסיף המון המידע שמעבר, כי אלה דברים שאני אישית, למרות התענינות שלי בענף כלל לא מכיר (או ליתר דיוק מכיר לא לעומק).
    לגבי גרודן: העסקה הייתה נראה מטופשת כבר בהתחלה קודם כל ולפני הכל בגלל גובהה: 10 שנים זה פשוט הזוי לסחורה שגם לחסידיה היו סימני שאלות לגבי טיבה. אבל סתם בשביל לקבל פרופורציה: מה השכר השנתי הממוצע של מאמני הליגה?

    1. חחח, אני חושב שהם שילמו יותר ממה שכל אחד אחר מרוויח בשנה. הממוצע לדעתי סביב ה 4-5 מיליון.
      דיל הזוי

      1. אשכרה, ואם יש עוד קבוצות שכל עוד זה לא תקרת שכר כמה מיליונים לא ישנו להם, הרי שזה לא המקרה בקבוצה הזו…

  2. פוסט מעולה על מאחורי הקלעים

    יוסטון הולכים ונראים כמו מה שהם קיוו להיות לפני פתיחת העונה, אני מהמר עליהם ובהפרש של יותר מ TD

  3. פוסט נהדר ביותר. ביל סימונס אמר השבוע בצחוק שאולי הריידרס יתנו איזה שנה בלונדון לפני המעבר ללאס וגאס. יכול להיות מעניין.
    היום לדעתי נראה בלואו אאוט, יוסטון בדו ספרתי.

  4. פשוט קשה להאמין שהריידרס שלפני שנתיים נראו כמו קבוצת העתיד הפכו בהיעדר אנלוגיה פחות אירונית לכזה חור שחור.

      1. ולכן אף אחד לא יבוא אליו בטענות. הוא יכול להיות שק חבטות לעת מצוא ותירוץ מצוין לסרטונים מהניינטיז עבור האוהדים.

    1. אגב, הוא באמת מאוד מאוד מוכשר. הדראפט האחרון הוא התדרדר עד לבחירה האחרונה רק בגלל פציעות שמנעו ממנו להתאמן לקראת הדראפט ושהשביתו אותו לכל העונה.
      השנה בקדם עונה ראינו את היכולות שלו, אבל כנראה שהראש ממש לא שם.

      סטטיסטיקה נוספת בהקשר הזה – הוא הק"ב החמישי שג'ון אלוואי בחר מאז שהוא מנהל את הקבוצה. אף אחד מהם כבר לא שם…

  5. וואו פוסט מעולה עם כל כך הרבה סיפורים מעניינים.
    שחר אתה פשוט כותב אדיר ונכס לאתר.
    יוסטון ממש על הגל ונראים נהדר. מקווה שימשיכו בקו

  6. לא עיניין של אתמול לדעתי אלא מחר.
    הריידרס עושים טנקינג. פשוט. אוספים בחירות דראפט. קראתי שיש להם 3 בחירות סיבוב ראשון בדראפט הבא, שתיים מהן קיבלו על מאק וקופר.
    הם יפטרו בצורה כזו או אחרת גם מקאר בשלב כלשהו לדעתי.

    1. הבעיה שגרודן לא הוכיח שהוא יודע להוציא מזה משהו. בשלב הזה בשנה הדראפט נראה חלש יותר מבשנים קודמות, עוד משהו שיכול להיות משמעותי לגבי ערך הבחירות שקיבלו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט