מחרתיים זה מתחיל. הדיינסטי הקיים סאן אנטוניו ספארס ("דיינסטי" הוא כינוי מקובל שקבוצה זוכה בו כאשר אותו גרעין קבוצתי מנצח שלוש אליפויות באותו עשור) עם גרעין ולב הקבוצה – טים דאנקן, טוני פרקר, ומאנו ג'ינובלי – שדזכה בשלוש אליפויות ב-2003, 2005, ו-2007, מגיע לאמריקן ארינה במיאמי לפגוש בדיינסטי בבנייה – מיאמי היט שניצחה רק אליפות אחת עם 'השלישייה הגדולה' – המנסה לנצח את השנייה, עם תקווה שאותו גרעין יישאר גם לאליפות שלישית, אם לא יותר.
הספארס עפו ממש לגמר עם סוויפ מדהים על ממפיס גריזליז, בעוד ההיט הוציאו נשמתם נגד אינדיאנה פייסרס צעירה, גבוהה, ומפתיעה מאד. עד עתה מיאמי היתה "הקבוצה הוותיקה", "הקבוצה המנוסה" שהיתה שם, בעוד יריבותיה לא היו במקומות הללו. ביום חמישי הגלגל התהפך: הספארס תבוא כקבוצה המנוסה, הדיינסטי הקבוע והאמין, ומיאמי לפתע תהפוך לטירונית הצעירה שבאה לנגוס בפרנצ'ייז שניבחר לא מזמן כ-"הפרנצ'ייז מספר 1 בספורט המקצועני האמריקאי" ולא רק בכדורסל. זה יהיה ה-DYNASTY CALIBER OUTFIT נגד ה-DYNASTY IN THE MAKING. אבל זה יהיה גם משחק ראשון לספארס בגמר בשש שנים, בעוד שההיט היו שם בעונה שעברה ובעונה שלפניה.
אשך טמיר המקורי
5 יונ 2013 07:40:44למה סאן-אנטוניו תנצח?
1. בגלל המאמן. ההבדל הגדול ביותר בין הקבוצות.
הפלח – מאמן שמכתיב את רצונו על הקבוצה. כולם שווים בפניו. משחק מסודר ומאורגן ובו כולם משתתפים ונותנים 200% מעצמם בזכות כך (הסדר והשיוויון).
מאמן סמכותי שמעבר ליכולות האימון המוכחות שלו גם מהווה אישיות כריזמטית ומודל עבור השחקנים.
הפלקט – מאמן שמונהג בידי השחקנים המובילים שלו. כחומר ביד היוצר (וייד ובעיקר לברון). כשזה קל וזורם אז הכישרון שברוסטר מדבר והקבוצה פורחת. כשקצת קשה הכל נתקע כי אין סדר מוכתב מראש, הכוכבים עושים מה שבא להם, שחקני המשנה הופכים ממורמרים כי לא משתמשים בהם כראוי. מוציא מעט ביותר מהיכולת האמיתית של שחקנים כמו האסלם, אלן, בוש, מילר ושות'.
(אבל העיקר שלברון נהנה.)
שקט ורגוע מדי (באחד המשחקים בעבר וייד כמעט הרביץ לו) ומשדר כריזמה של אגרטל פרחים נבול בבית של דודה פולניה.
הפסקה ואמשיך מעט מאוחר יותר! בכל מקרה זה ההבדל הכי חשוב!
אשך טמיר המקורי
5 יונ 2013 11:01:352. בגלל האופי.
הדרך של מיאמי כללה קבוצה שלא הייתה ראויה לפלייאוף, קבוצה לוחמת שחסרה 3/5 מהחמישייה שלה, וקבוצה צעירה מצוינת אך חסרת ניסיון, חסרת כוכבה, וחסרת ספסל. שתי האחרונות הספיקו כדי להקשות עליה ממש.
ס"א אמנם לא הייתה צריכה לעבוד קשה כדי לטאטא את הרצפה עם לייקרס שבורה ורצוצה, אבל נאלצה להוכיח אופי רב כדי להתגבר על גולדן-סטייט הלוהטת. בסדרה זאת היא דמתה ל-arm wrestler אשר מופתע נגד יריבו ומוצא את עצמו עם היד מכופפת מטה במצב קשה, אך מצליח להחזיק עצמו ולאט לאט לאזן את ההתמודדות עד שבסוף הופך את הקערה ונותן לבסוף נוק-אאוט ליריבו.
בסידרה מול ממפיס היא כבר מאופסת לחלוטין והוכיחה את האופי האדיר שלה באילוף והשבתה קבוצה מצוינת למן ההתחלה, כשהיא לא מאבדת ריכוז ומצליחה לנטרל אותה לחלוטין באופן עקבי (לאלה שלא מאמינים שס"א יכולה לקחת 3 רצוף בבית!)
3. בגלל הניסיון.
מיאמי מנוסה מאוד, אבל אין אף קבוצה שמביאה את הניסיון של דאנקן-פארקר-ג'ינובילי-פלח.
4. בגלל ההתאמות. הפלח הוכיח שהוא אמן בניטרול כוכבי היריב ודרך המשחק של הקבוצות היריבות (קרי ורנדולף).
מספיק מקל קטן בגלגלים של מיאמי וכל העגלה שלהם תיתקע.
הפלקט, מצידו, לא הוכיח לי כלום (הניצחון בשביעי הושג לדעתי הרבה בגלל חוסר הניסיון של אינדיאנה ושיקשוק אשכיהם. הניסיון של מיאמי והתעלות מוטיבציונית עשו את ההבדל.)
קופיקו
5 יונ 2013 12:36:48מסכים עם האשך. ווייד אמר לו: "get out of my fucking face". בקבוצה אחרת השחקן היה עולה ליציע, במיאמי המאמן התרפס לפני התקשורת: "בסלון של כל משפחה יש בעיות"…
שאול
5 יונ 2013 08:18:14עם לברון בכושר הנפלא שלו, ועם יתרון הביתיות, קשה לראות את סן אנטוניו מנצחים את מיאמי. הם יצטרכו לנצח ארבעה מששת המשחקים הראשונים, כי נצחון במשחק שביעי לא בא בחשבון, כמו שראינו.
Basketblog
5 יונ 2013 08:23:15כבר שנים שאני אומר, בתחילת כל עונה, שלברון לבדו יכול להוביל קבוצה בעונה הרגילה, לנצח 4 משחקים מתוך 7 נגד כל קבוצה, ולקחת אליפות.
לא הייתי רחוק:
MVP ב-4 מתוך 5 השנים האחרונות,
3 ביקורים רצופים בגמר,
אליפות 1 (בינתיים).
ביל סימונס מצטט את התיאוריה שהשחקן הטוב בסדרה מוביל את קבוצתו לנצחון בסדרה. טוני פארקר יקלע 30 נקודות ויסחרר את מיאמי, אבל היתרון בצד של מיאמי.
לברון משחק את הכדורסל הטוב בחייו. נקודה. ופוסט בנושא:
http://basketblog.co.il/lebron2013
Basketblog
5 יונ 2013 08:27:22שלום אריק ספולסטרה,
שמעת שמאנו ג'ינובילי סיפר שהוא לא הרגיש כל כך בריא וכשיר כל השנה, ולמעשה כבר כמה שנים?
אלה לא חדשות טובות עבור הקבוצה שלך, ועוד פחות בשבילך אישית, כי אתה זה שצריך לספר לדוויין ווייד שהוא יצטרך לראות את הפרצוף של השחקן היצירתי ביותר בסן אנטוניו על המגרש – או יותר נכון את הקרחת שלו מאחור אחרי שהוא יחצה אותך לשניים עם קרוס-אובר.
אם ווייד ישחק כמו ששיחק בחודש האחרון – כולל משחק מס' 7, עם כל הכבוד ל-21 נקודות שלו – היתרון כאן של ג'ינובילי.
אוה מאנו מאנו מאנו… http://basketblog.co.il/ginobili
ארז
5 יונ 2013 08:44:10למה "או" אם אפשר "גם".
1. סאן אנטוניו, בגלל הניסיון (גם של המאמן), בגלל המנוחה, בגלל שבוש, וויד ואלן חלשים בפלייאוף הנוכחי, בגלל שזו ההזדמנות האחרונה של הקבוצה הזו במתכונתה הנוכחית לזכות בתואר, בגלל (בזכות) פארקר.
2. מיאמי, בגלל הכישרון, בגלל הגאווה, בגלל הביתיות, בגלל שסאן אנטוניו (כמו כל קבוצה אחרת) לא יכולה לנצח 3 משחקי בית ברציפות בשיטת ה-2-3-2, בגלל (בזכות) לברון.
Rondi
5 יונ 2013 13:51:18מיאמי ניצחה בשנה שעברה את שלושת משחקי הבית שלה ברציפות…
נריה
5 יונ 2013 09:37:50שתי הקבוצות עם ה׳שלשיה הגדולה׳ ומוקפים בשחקני משנה מעולים, וספסל עמוק. בסדרה הזאת ינצחו ה-אקס פקטור. אם זה דני גרין מסאן אנטוניו או ריי אלן ממיאמי. אני ילך גם על נתון שיעשה את ההבדל, וזה שלשות במשחק. הקבוצה שתיקלע יותר מבחוץ, תנצח.
למה מיאמי תנצח? כי יש לה את לברון ג׳יימס.
כי וויד, בוש ואלן לא יכולים לשחק יותר גרוע מאיך ששיחקו, ומיאמי עדיין ניצחה.
כי יש לה את יתרון הביתיות.
למה סאן אנטוניו תנצח? כי יש לה את גרג פופוביץ׳. והוא יודע, אולי הכי טוב, לעשות התאמות ממשחק למשחק, ותוך כדי משחק.
כי למיאמי יהיה קשה למצוא פיתרון לפיק אנד רול של פארקר עם דאנקן/ספליטר.
הימור: מיאמי ב-6.
מולי
5 יונ 2013 09:46:59אני חושב שהשאלה החשובה באמת היא:
מי צריך להגיד שלום קודם??
מי שעולה או מי שיורד?
בעצם במקרה הזה זה
מי שיורד או מי שיורד יותר?
ההימור שלי, מאחר וסן אנטוניו נמצאת עמוק יותר בתהליך הירידה הרי שמיאמי תיקח, בשיניים – אבל תיקח…
צביקה
5 יונ 2013 10:18:50אני איתך ארז:
סאן אנטוניו – בגלל שקשה לי לראות איך הספסל של מיאמי מצליח להתעלות אחרי שהוא לא שיחק בכלל בפליי-אוף והוא לא יודע איך נראה מגרש, וכידוע מלבד לברון גם החמישיה מאוד מאוד לא יציבה, כך שקשה לראות אותם מנצחים 4 פעמים את הספרס המנוסה והמאוזנת והעמוקה והממושמעת כ"כ. יכולים בקלות לקחת אחת מהשניים הראשונים, שניים מהשלושה בבית, ואז לגמור את זה בשישי או בשביעי. אני מעדיף בשביעי…
מיאמי – באופן מפתיע, הם יותר צריכים להוכיח משהו הפעם, ויש מצב שזה יוציא מהם התעלות של סדרה. במיוחד ווייד. אם זה קורה, אז הצירוף של ווייד ולברון הוא יותר מידי עבור כל קבוצה שלא תהיה מולם.
הגיון בריא
5 יונ 2013 10:29:13מיאמי:
כי לברון יכול להשתלט על משחקים בצורה אפקטיבית יותר מכל שחקן שיכול לבצע מעשה דומה כזה בסן אנטוניו.
כי אם וויד ישמור על כושר אחיד ורציף כמו שהיה לו רק(!!) במשחק 7 מול אינדיאנה, אז יותר מדי כלי נשק למיאמי.
כי אם בוש מוריד 8 רבאונדים למשחק ומתאמץ קצת- אז זה יפגע ברוב היתרון שיש לסן אנטוניו עליהם.
סן אנטוניו:
כי וותק. כי נסיון. כי דנקן בשנת שיא בחמש השנים האחרונות ואני בספק שהוא יוכל לשחזר אותה שוב- בלי פציעות בלי עייפות ניכרת לעין בלי חולשות- עונה מדהימה בכל אספקט של המשחק שלו אפילו מבחינת אסיסטטים.
כי מאמן- נוק אאוט הכי בולט בהשוואה בין הקבוצות- היא העמדה הזו.
כי שלישיה- כי הם (אפילו שג'ינובילי מתנדנד לו קצת) יציבים יותר מהשלישיה המקבילה במיאמי שלדעתי היא בכלל צמד ולא שלישיה, עושים עוול לבוש שמשווים אותו למעמד הנוכחי וההיסטורי אל מול שאר הכוכבים- נכון שהיו לו עונות עם סטט' מדהימה- אך הן באו בקבוצה זניחה שהיה הכוכב היחידי ואף אחד לא ספר אותם ולא חש צורך מיוחד להתאמץ מולם. ראו ערך שמירה בפלייאוף או אפילו משחק עונה סדירה בין בוסטון ללייקרס או כל זיווג אחר שנחשב לעימות "סקסי".
כי לברון- לדעתי מסרס את השחקנים שלידו ולא משפר אותם ע"ע ג'ורדן מג'יק ושות'.
ונקודה אחרונה, כי מחליפים- מלבד איש הציפור, לדעתי יתרון בולט לסן אנטוניו, בין אם זה בונר או ספליטר (שמשחק ממש נפלא בפלייאוף הזה!).
סך הכל, ההגיון והלב שלי הולכים על 4-2 לסן אנטוניו.
אבל אתם יודעים- כדורסל הכל מומנטומים ובראש.
אשך טמיר המקורי
5 יונ 2013 11:10:54יש כאן אפקט מאוד מעניין בסדרה הזאת שקשור לתחזיות הגולשים.
רוב הגולשים (כאן ובאתרים אחרים) הולכים או על שחיטה של מיאמי, או על שחיטה של ס"א, כששני הצדדים מאוד בטוחים בעצמם וחושבים שזה לא כוחות.
אני מאלה שמאמינים בעליונות המוחלטת של ס"א, כשרק משחק 1 מדאיג אותי בגלל המנוחה הארוכה של הספרס והמומנטום של מיאמי.
Rondi
5 יונ 2013 11:40:32מיאמי בחמישה-ששה משחקים. למה?
די פשוט- הקבוצה הטובה יותר עם השחקן הטוב ביותר.
יש המון רעש סביב הסיקור של ההיט. זו קבוצה שקוראת תיגר על הרבה תפישות מושרשות בהרבה מובנים.
לברון ג'יימס הוא כוכב על שהוא אנטיתזה לג'ורדניזם (שמלכתחילה הרבה יותר מתאים להגדרות הכוכב האמריקאיות). אריק ספולסטרה הוא המאמן הראשון שגם מכיר בעלייה המטאורית של מעמד השחקנים ע"ח המאמנים בליגה וגם פיתח ומיישם שיטה שמאפשרת לו למקסם את יכולות השחקנים שלו (גם ווגל מרשים ביותר דרך אגב אבל הוא המבחן הגדול שלו הוא בעונה הבאה עם אגו מוגדל של היברט, פול והחזרה של גריינג'ר). בנוסף, ההיט זו קבוצה שלא מנסה לדרוס. היא באיזשהו מקום תלויה ביכולת שלה לנהל מתח ולכן נראית כנמרחת פעמים רבות. זו קבוצה שהמכשול הכי גדול שלה הוא יהירות ושאננות.
בסופו של דבר זו קבוצה עם עומק גם הגנתי וגם התקפי שמסוגלת לייצר פתרונות כל הזמן בשני צדי המגרש. כל עוד לברון מוביל אותה…
הספרס קבוצה מצוינת, אבל…
זו לא אותה קבוצה שלקחה שלוש אליפויות. למרות שדנקן השנה טוב בהרבה מבשנים האחרונות, התפקיד שלו שונה והרבה פחות קריטי. השחקן הכי חשוב בקבוצה בשלוש שנים האחרונות הוא פארקר כמובן, והאמת, הוא לא יותר טוב משהיה בשנה שעברה. גם בעונה שעברה הוא הוביל את הקבוצה בגאון, עד שת'אבו ספולושה גמר אותו ביחד עם זה את כל הספרס.
הספרס לא ערוכים לתת פתרונות חלופיים בהתקפה, ואין ספק שההיט עומדים לחייב אותם להביא כאלו…
אני מהמר שדנקן ייתן מספרים טובים ויציבים לאורך כל הסדרה ושזה ממש לא ידגדג את ההיט.
נעם
5 יונ 2013 11:47:36סן אנטוניו – בגלל שירת הברבור של דאנקן.
Captain beefheart
5 יונ 2013 17:56:29מסכים. גם ה״חלודה״ אינה בעייה אצל הספרס. אין חכם ובעל נסיון כפופוביץ׳ להתיז wd40 במקומות הנכונים.
נתן גולד
5 יונ 2013 12:42:25הספרס כי הלב לא נותן אחרת.
הספרס כי מאנו הולך להתפוצץ.
הספרס כי מגיע לדאנקן. דוגמא ומופת לכל ספורטאי ואדם.
הספרס כי פופוביץ' מאמן טוב יותר מספו.
הספרס בגלל ההתנהלות השפויה והצנועה.
הספרס כי הם קבוצה במובן הטוב של המילה.
מיאמי כי אין מה לעשות צריך להיות ריאליים ורומנטיקה יש רק בספרים.
סם פרקינס
5 יונ 2013 12:50:57מיאמי תנצח כי:
* ההגנה של הספרס היא לא ההגנה של אינדיאנה, במיוחד בשמירה על קשת השלוש. אני צופה הרבה מבטים פנויים לשלישיסטים של מיאמי, ויחד עם הקליע שריי ריי (יחסית) מצא מחדש, זה יתרון משמעותי. אותו דבר לגביי מתפרצות והתקפת מעבר
* השמירה של ג'ורג' הצירה את צעדיו של לברון, וכמה שלאונרד מגן גדול הוא לא ברמה של ג'ורג' (שלא לדבר על זה שהוא סופר צעיר). אין מי שיגביל קצת את לברון
* אם לברון מחליט שהוא שומר את פרקר כמו שהוא שמר את ג'ורג' (ונכון שהם לא באותה רמה וגם משחקים שונה אבל עדיין…), זו יכולה להיות סדרה ארוכה מאד לצרפתי. לברון מסוגל לשמור על כל שחקן, גם על רכזים זריזים מסוגו של פרקר
* לטימי יש אמנם יתרון בצבע סטייל היברט, אבל בגילו הוא כבר לא ידפוק דאבל דאבלים רצוף ולא יקלע מעל 25 למשחק
אני רק מבקש להבהיר שאני לא אוהד של אף אחת מהקבוצות (בצעירותי הייתי אוהד של הסוניקס זצ"ל ומאז שהם נעלמו הסתפקתי בלהתחתן עם ילידת העיר) ואין לי נטיית לב לכאן או לשם. כמו המשפט המאוס של האוהדים הנייטרלים, אני פשוט רוצה סדרה טובה וארוכה
מנחם לס
5 יונ 2013 14:41:22מחר אעשה סדר בדברים!
דניאל
5 יונ 2013 14:42:01למה מיאמי תנצח?
1. אם קבוצת ההגנה הכי טובה בליגה, שיש לה גם את אטימת הצבע הכי אימתנית וגם את השומר-לברון הכי טוב, בסופו של דבר לא יכלה להתקפה של מיאמי (וזה כאשר וויד ובוש חלשים התקפית לרוב, אולי בין היתר בגלל אותה הגנה של הפייסרס, אבל לא רק) – מה יעלה בגורלה של הגנת סן אנטוניו, שגם אם היא לא מוערכת דיה, היא עדיין לא ברמה של זו של אינדיאנה.
הווינגמן של הספרס אמנם טובים, אבל לא מגיעים לרמה של ג'ורג', וגם עוד לא נתקלו בנחשול כמו לברון.
2. הספרס כבר הראו חוסר יציבות התקפית, שחלקה מקורו ביכולת להתמיד בקצב. לפעמים הם פשוט מתעייפים (ואז דאנקן מציל אותם בכוחות רעננים). מיאמי היא בערך הדבר הרע ביותר להתיקל בו כשפשוט אין לך כבר כוח. אם הספרס יורידו את הרגל מהדוושה לרגע, מיאמי יוכלו להעלות אינטנסיביות ולקרוע אותם כך שלא יוכלו לחזור יותר.
3. אם ההגנה של ממפיס, שהייתה גם מהטובות בליגה, הייתה מושתתת על נוכחות בצבע, סטופרים ורוטציות (שהתבררו כלא מספיק מתואמות לשטף הטקסני), הרי שההגנה של מיאמי היא כולה אינטנסיביות ופעלתנות שיכולה להתמודד ביתר שאת עם אותו שטף התקפי. קרוב לודאי שמבול שלשות, ממשחק פנים-חוץ מבוסס דאנקן או מחדירות והוצאות של פארקר, נראה פחות עם הגנת הפרימטר המוטרפת של מיאמי. ההתקפה של הספרס צריכה את השטף ואת המומנטום כדי לצבור בטחון, ואם מיאמי תצליח לשבש לה השטף הזה, הספרס יכולים להסתבך, להתאמץ יתר על המידה, לאבד כוח, ולהגיע כך לנקודה 2 שהוזכרה לעיל.
אז איך הספרס ינצחו?
1. בכל הנוגע לענייני מצ'-אפים, קשה לומר האם המעבר של מיאמי מהפייסרס לספרס הוא לטובה או לרעה. מצד אחד, לספרס אין מפלצות של ממש בצבע דוגמת ווסט והיברט או עליונות אדירה בריבאונד – ואלו הרי מנקודות התורפה של מיאמי. לכאורה – המצ'-אפ עדיף. אך מצד שני, שחקני הפנים של הספרס וורסטיליים ונבונים יותר, במיוחד דאנקן כמובן. אם מיאמי מנסה להתמודד עם גבוהים אחד-על-אחד באמצעות בוש\בירדמן\האסלם, היא קרוב לודאי תיענש על ידי דאנקן\ספליטר, במידה לא פחותה מווסט והיברט. אם מיאמי תנסה את שיטת ההגנה שעבדה לה במשחק השביעי, דהיינו תעשה דאבל-טים על הגבוה שמקבל את הכדור, ותשלח את הידיים בטירוף כדי להפריע לכל כדרור וכל השתהות קטנה – הרי שהיא תצטרך להבין שדאנקן (וגם דיאו) נבונים מאוד וקרוב לודאי לא יתבלבלו כמו גבוהי הפייסרס. הם מוסרים מצוין, ולדאנקן גם יש נסיון במעמדים אלו כך שהידיים שלו לא ירעדו. ונוסף על כך, לספרס מחכים סוללת קלעים שיכולה להעניש על סוג הגנה מצופף שכזה, בניגוד לפייסרס שהיו קבוצת שלוש בינונית.
2. אם מצד אחד הגנת מיאמי מסוגלת להתיש את הספרס ולפגוע בשטף שלהם, הרי שנגד פארקר לא כל כך ברור שיש להם מה לעשות. צ'אלמרס וקול הם שומרים סבירים ואנרגטיים, אבל לא נראה שבכוחם לעצור את פארקר. וויד? משימה מתישה מדי. לברון? הוא כבר שמר על רוז פעם, והוא לא מפסיק להפתיע בעוד ועוד דברים מדהימים שהוא מסוגל לעשות. אולי. ובכל זאת, עושה רושם שבלי הגנת צבע חזקה, ובלי שחקן הגנה מתאים מבחינת גודל וזריזות, פארקר יוכל לזרוע יותר מדי הרס.
3. ספולסטרה עשה עבודה לא רעה לדעתי. הוא הצליח להגיע עם פתרונות לאתגרים לא קטנים ממשחק למשחק (למשל ההמלצה למשחק הפוסט של לברון במשחק 3, או ההתעקשות על וויד ובוש ברבע הראשון של משחק 7, הויתור על באטייה והשימוש במייק מילר, והשימוש בהגנה לוחצת במשחק 7) ודאג להשאיר את השחקנים בפוקוס במשחקים חשובים שבהם המומנטום יכל לעבור לפייסרס.
אבל איפה הוא ואיפה פופ? מבחינת היכולת לנהל משחק בודד, פופ בכמה רמות מעל. אני לא רואה את ההובלה של ספו מביאה את מיאמי לחזור מפיגורים של 18 נקודות כמו שהספרס עשו, פשוט כי הוא לא מצליח להגיב בצורה יצירתית ומתוזמנת מספיק כדי ליצור אפקט כזה. פופ יכול, ולכן אם יהיו משחקים שיסתבכו לאחת הקבוצות, קיים סיכוי גבוה יותר שפופ יצליח להוציא מהם משהו, בעוד שאצל ספו המצב יישאר אבוד.
ההימור שלי – מיאמי.
פשוט כי הספרס ייפלו מהרגליים, פארקר ענק אבל לא יציב מספיק, הגנת הפרימטר של מיאמי תעבוד קשה מאוד כדי להצר את צעדיו, תוך כדי שהם מנסים לכסות את הקלעים ולצופף מול שחקני הפנים, ובהתקפה לברון ייזרע הרס, העוזרים יעלו רמה, ושחקני המשנה יפציעו כל אחד בתורו.
רון חיון
5 יונ 2013 15:14:27אני ינסה לעשות גם וגם ובסוף הימור שלי :
1.למה סאן אנטוניו תנצח את הסדרה :
*יתרון של מאמן – עם כל הכבוד לספולסטרה, ואחרי השנה יש כבוד, פופ הוא פשוט מאמן ברמה אחרת, וכשיגיע הזמן ויהיה צורך בהתאמות, פופ יפעל.
*טים דאנקן – כמו שראו בסדרה מול אינדיאנה, גבוה רציני הוא הצרה הקשה ביותר של מיאמי. דאנקן אמנם בן 37, אבל הוא הגבוה הטוב בליגה כרגע(נכון לעונה הזאת, בעונה הבאה כנראה כבר לא יהיה כך) ואם רוי היברט שנחשב מוגבל התקפית הפיל את ההיט עם יותר מ20 נקודות למשחק, טימי יראה שזה עוד כלום, במיוחד לאחר שהתמודד מול צמד גבוהים מעולה כמו זיבו וגאסול.
*טוני פארקר – טוני פארקר בעונה אדירה, ואחרי סדרה בה הוא פשוט פירק את אחת ההגנות הטובות בליגה, בכל דרך שרק רצה, גם עם הכדור נכנס(37 נקודות) וגם אם לא(18 אסיסטים).
למיאמי אין מי להעמיד מולו כמו שצריך(אולי לברון אבל אני לא יודע איך זה ילך עם המיס מאצ'ים של שאר העמדות) וזה הזמן של פארקר לחגוג.
*הגנה על לברון וויד – קוואי לאונרד ודני גרין הם שומרים אישיים מעולים(ד"ש לקרי מגרין), ועכשיו מגיע מולם האתגר של לברון ו-וויד, ואני בטוח שהם יענו לאתגר בהתאם.
קוואי יכול להאט את לברון לא פחות מג'ורג' ואפילו קצת יותר, כי במקרה שלו רוב האנרגיה מרוכזת בהגנה, להתחשב בכך שהוא רול פלייר ולא כוכב יוצר כמו ג'ורג'. אותו הדבר לגבי דני גרין.
טיול בשביל הצמד של מיאמי, זה לא יהיה.
*היכולת הנוכחית את בוש – בוש(ילדה עם קוקיות בשבילכם) הראה יכולת עלובה בסדרה מול אינדיאנה, ואם היא תמשיך מול דאנקן והספרס, זה פשוט לא יספיק.
2. למה מיאמי תנצח :
*לברון ג'יימס – מיאמי עדיין מחזיקה בשחקן הכי טוב בעולם, ובשנתיים האחרונות לא קל להמר נגדו.
*ספסל – למרות שהסדרה החלשה מול אינדיאנה, ולמרות שהספסל של הספרס גם טוב, אני לא רואה איך אפשר למצוא כרגע ספסל יותר טוב מזה שכולל את ריי אלן, נוריס קול, באטייה, מילר ראשאד לואיס(למרות שבקושי משחק, וחבל), וכמובן הציפור. היתרון הזה, גם אם לא גדול, יכול להיות קריטי בסדרה.
*דווין וויד – גם הוא בא אחרי סדרה חלשה, אבל משחק 7 טוב, וכמו שמנחם ועוד אמרו – נשמה של אלוף.
השחקן הנהדר(תרתי משמע) הזה יכול להיות שם ברגעים הכי חשובים ולתת הצגות לא רגילות, ומזה אי אפשר להתעלם, גם במצבו הנוכחי.
הימור :
זה הימור לא קל, קשה לדעתי מה המנוחה של הספרס תעשה מול העייפות של מיאמי. משחק אחד יהיה גורם מכריע בסדרה ויש סיכויים לא רעים שעל פיו תקבע הסדרה. אני מאמין שפופ לא יתן לשחקניו להיות שאננים אחרי מה שהיה שנה שעברה, ושהזמן מנוחה יהי מאוד קריטי עם דאנקן. הספרס ב6.
אשך טמיר המקורי
5 יונ 2013 15:31:21ניתוח מצוין
אפלטון
5 יונ 2013 15:22:33לא מיאמי ולא הספרס הולכות להפסיד 2 משחקים ברציפות כך שהולכת להיות סדרה ארוכה וכיפית. ביתיות בפלייאוף הזה לא הרשימה אף קבוצה והיא תשפיע במשחק 7 בלבד בו מיאמי תנצח.
כמו רבים פה, גם אני חושב שהעליונות שיש לספרס בעמדת המאמן תהמם את מיאמי יותר מפעם אחת. אבל עם כל הכבוד למאמן, מי שמנצח משחקים זה השחקנים.
פה נגיע לשחקנים- פארקר ו-ווייד. לא ברור מה מצב הרגל של פארקר ועוד פחות ברור מה עם הברך של ווייד אבל הם המפתחות של הסדרה. כשפארקר בזון והג'אמפ שוט נכנס מיאמי יתקשו לעצור את ההתקפה הזורמת של הספרס. משמע- עצרת את פארקר עצרת את הספרס. זה כזה פשוט. אבל לך תעצור את פארקר.
אם נראה את ווייד של משחק 7 יותר מ-2-3 משחקים בסדרה ולא את ווייד של שאר הפלייאוף אז מיאמי יפרקו את הגנת הספרס. מי הרי ישמור על לברון? לאונרד? הוא חייב עזרה- תמיד נשאר שחקן פתוח. הספרס יכולים להתמודד עם זה אבל אם ווייד מהווה איום אמיתי בחדירות על גרין זה נוק אאוט.
אני רק שאלה
5 יונ 2013 19:02:58אז אתה אומר בעצם שאחרי משחק מספר 1 אפשר כבר להכתיר אלופה?
אפלטון
5 יונ 2013 19:24:07לא הייתי שם אלפייה על יכולת החיזוי שלי, בוא נגיד ככה. 😉
Horladipo88
5 יונ 2013 15:28:45מה הולך שנה הבאה אם אנדרו ביינום?
הוא שחקן חופשי מוגבל או לא?
Johnny Kilroy
5 יונ 2013 15:42:12מעניין אתכם לשמוע מהי הבחירה של פיל ג'קסון לגמר?
http://www.youtube.com/watch?v=c5qy_LmQUE8
דנסקי
5 יונ 2013 15:45:25אם פיל ג'קסון אומר הוא כנראה טועה. איזה נודניק הוא הפך להיות!
ניק
5 יונ 2013 15:56:00שני הסנט שלי:
מאמן — יתרון ענק לס"א. עם כל הכבוד לספולסטרה חסרה לו השליטה במשחק שיש לפלאח. הוא שולט בכל דבר קטן, כמו אמן שחמט שמשחק עם הכלים (שחקנים).
מבחינת שחקנים היתרונות הבולטים של הספרס הם:
1. טוני פארקר – הרכז הכי טוב בליגה BY FAR. הפנומן הצרפתי הוא שחקן שתפור לפפוביץ' כמו כפפה. הוא יודע לנהל את המשחק, לתפור חיצים ולחלק בונבונים ללא שום בעיה.
2. הביג פאנדמנטל – זה לא משנה שהוא בן 37, זה לא משנה שהוא לא הכי אתלטי. טים דאנקן בא לעבוד. כמו פלאח בשדה מרעה, הוא בא לחרוש את השדה עם עבודה. למרות שהוא אוהב לצאת הרבה החוצה, לדעתי מול כריס "HEY BOO" בוש דוואק כדאי לו להיכנס מעט פנימה. דאנקן ייתן סדרה גדולה אני אומר לכם.
3. צוות מסייע חסר אגו – בזמן שבמיאמי מריו הנגר צ'אלמרס, האסלם ושות' בוכים על כדורים שהם מקבלים (או לא) בס"א כל שחקן מגיע לעבוד. יום אחד קוואי לנארד יכול לתת 18 נק' עם 60% מדאון טאון, ויום אחרי זה מדובר בממבה האדומה מאט בונר. דני גרין תמיד שומר טוב, ולספרס יש ספסל יחסית עמוק, כזה שיכול לתת פייט לספסל המצוין של מיאמי. וכמובן, ג'ינובילי שעולה מן הספסל. הארגנטינאי הזה יכול להתפוצץ בכל רגע גם עם טריפל דאבל. יכולת קליעה טובה, והיד השמאלית שלו שהופכת אותו לחודר מעולה הם כלים שמיאמי עלולים להתקשות מולם.
היתרונות של שחקנים אצל מיאמי:
1. לברון ג'יימס – בראש ובראשונה, כשהוא טוב מיאמי מנצחת, נקודה. אין שחקן בליגה שיכול לעצור אותו ב1 על 1 (ברוס בואן פרש) ולכן ג'יימס יכול להיעצר רק ע"י עצמו. מדובר בשחקן נפלא, ששמבלי להיכנס להשוואת טיפשיות, מחזיק בתכונה אחד שהחזיקו הגדולים באמת. היכולת לנצח משחק לבד. אני תמיד אומר שבאליפויות זוכות קבוצות, אבל פאק איט לברון ג'יימס יכול לפרק הגנות בעצמו. יהיה מעניין אותי לראות איך הוא יהיה בסדרה הזו.
2. וויד+בוש – צ'מעו, וויד הוא שחקן אדיר, אני לא יודע מה קורה לו הפלייאוף הזה. יכול להיות שזה כמו שהאשך כתב, חוסר היכולת להיות שני ללברון. ואולי מדובר בפחד שלו ממקלחת משותפת עם כריס בוש. בכל מקרה, כשוויד טוב, הוא לא ניתן לעצירה. הוא בדיוק כמו לברון טוב. הוא אתלט מדהים ווינר (והוא הוכיח את זה). וויד טוב=אליפות לפיליפיני. כריס בוש הוא תעלומה, מצד אחד הוא מאוד שקט, וללא הרבה אגו, מצד שני הוא שחקן מעולה ולדעתי מיאמי תעשה חכם אם תשחק עליו יותר. יש לו ידית שלא תבייש שום גארד בNBA. הוא גם יותר זריז מדאנקן+ספליטר, ולכן אני חושב שבוש יוכל לעשות שמות בסדרה הזו.
3. ספסל עם המון ניסיון – למיאמי יש שחקנים כמו שיין באטייה, שהוא חתיכת קקה מלוכלך, אבל מה לעשות זה מנצח משחקים. יש להם את ריי אלן, שיכול לתפור 10/10 לשלוש בכל משחק, עם הניסיון שלו יבוא לידי ביטוי הספרס בסכנה. נוריס קול הוא שחקן צעיר ומוכשר, וכריס אנדרסן נותן תפוקה של סנטר פותח ולא מחליף. הקרב בסדרה הזו יוכרע מהספסלים.
לסיכום, הלב רוצה שהמכונה של הספרס תנצח, רק כדי שאוכל לשלוח למנחם מייל ולכתוב לו שכדורסל מנצחות קבוצות ולא אסופות של כוכבים. המוח טוען שלברון הולך להראות כמה הוא השחקן הכי טוב בעולם ולשלוט בסדרה הזו ב100%. סה"כ אני חושב שהסדרה תיגמר מ7 משחקים, כשכל קבוצה מנצחת את כל משחקי הבית שלה. הסייג היחיד שלי הוא שמיאמי עלולה לנצח את משחק 6 ולסיים סיפור ב4-2. נקווה שאני טועה.
מה שבטוח, יהיה גמר א-ד-י-ר!!!
דדי
5 יונ 2013 16:06:31משחק מס' 1 זה העייפות נגד החלודה.
אם מיאמי לא מצליחים לנצל את החלודה של סאן אנטוניו במשחק הראשון – הם לא יצליחו להתגבר על העייפות שלהם ועל היעילות של הספרס בהמשך הסדרה.
לעומת זאת, גם אם מיאמי מנצחים בראשון, פופוביץ' יעשה את ההתאמות הנדרשות, והעייפות תדביק את מיאמי בסופו של דבר.
הסיכוי של מיאמי יקום ויפול על ניצחון במשחק הראשון, ועל התשובה לשאלה האם כשספולסטרה ישלוף את השפן של לברון על פארקר – זה יבלום אותו במידה כלשהיא.
לדעתי – גם אם זה יאט אותו, פופוביץ' ימצא את הפתרון לנצל את זה במקומות אחרים, וזה לא יעצור את המכונה של סאן אנטוניו שיהיה לה יתרון גדול בצבע, אבל גם יכולת לנצל מצבים במגרש הפתוח בניגוד לאינדיאנה…
ספרס ב 6.
etayle
5 יונ 2013 18:17:22אני חושב מיאמי.
היתרון העיקרי זה הביתיות שזה מאוד חשוב למיאמי אם! מיאמי תקח תשניים הראשונים זה אבוד לספרס ומצד שני גם אם הספרס יקחו תמשחק השני קשה לראות אותם מנצחים את מיאמי 4 רצוף(למרות שעשו שני סוויפים השנה).
בבחינת מצאפ הגנתי המצב מבחינת מיאמי סביל,משחק הלחץ יהיה פחות אפקטיבי אבל גם אחרי הגבוהים של אינדי דאנקן וספליטר לא נראים סופר מפחידים מה שגם קול צאלמרס ולברון לעת צרה יקשו על טוני.
התקפית ילך להם יחסית יותר קל אחרי משחקים נגד אינדיאנה ושיקגו תאמין לי אתה לומד לתקוף וגם שלברון יכול להיות אפילו יותר טוב מאשר מול אינדי בגלל שגורג כבר לא שם.בוש יוציא את דאנקן החוצה וינסה לקלוע מעליו .וויד תלוי, ביום טוב לאונרד לא יהרוג אותו.אלן בכושר בטייה מילר ואפילו לואיס(שים אותו על דאנקן פיליפיני מפגר).
תוצאה אני שם 4-2 מיאמי.
שני שחקנים שצריך לשים לב זה וויד וגינובלי אם רק אחד יהיה טוב זה יתרון עצום לקבוצה.
מצטער על הפיסוק/שורות אני רושם מהפלא וזה לא כ"כ נח.
רועי ויינברג
5 יונ 2013 18:25:40למה מיאמי?
1.המגרש הביתי זה דבר קריטי, למרות שהספרס הם הקבוצה האחרונה שתחטוף פיק ברכיים בחוץ. 2 משחקים ראשונים בבית יתנו להם בוסט ענק להמשך.
2.PAYBACK. ג'יימס חטף סוויפ של 4-0 נגד סן אנטוניו ב-2007 וירצה לנקום.
3.וויד. לאחר ששיחק בענק במשחק השביעי הוא רק ישתפר בגמר.
4.בירדמן. המטורף הזה לא מסוגל להפסיד.
נדב
5 יונ 2013 20:58:41למה מיאמי מנצחים:
1. לסן אנטוניו אין שומר ללברון (ולא קוואי לאונרד לא יכול לשמור על לברון).
2.אחרי הסדרה החלשה מול אינדיאנה וויד יתפוצץ כמו שרק הוא יודע וישתיק את כל האנשים והתקשורת שפתחו במקהלת ״נגמר לו הסוס״ ״הוא כבר עומד לפרוש וכו׳.
3. השלישייה של סן אנטוניו אינה יכולה להחזיק יותר משלושים דקות על הרגליים והשלישייה של מיאמי (על החתום לברון וויד וכריס אנדרסן וממש לא בוש) יפרקו את הספסל של סן אנטוניו
רמי
5 יונ 2013 21:35:20ספרס יפרקו את מיאמי המאמי 4-2
דור בלוך
5 יונ 2013 22:55:27זה פוסט ארוך אז אני אכתוב את השורה התחתונה קודם: 4-2 לספרס.
ה-NBA היא ליגה של טרנדים.
אחרי ג'ורדן כולם חיפשו 2 אתלטי בטירוף עם קליעה מבחוץ וכך נוצר הייפ סביב גרנט היל, טריידי מגריידי ווינס קרטר.
בעיצומן של שנות השליטה של שאק (והלייקרס) בליגה, כולם חיפשו לגדול וכך וושינגטון מצאה את עצמה בוחרת את קוואמי בראוון במקום הראשון, בדראפט שבו ארבעת הנבחרים הראשונים היו סנטרים (נמוך יותר נבחרו שחקנים מצוינים כמו ג'ו ג'ונסון וטוני פארקר).
הטרנד לא בהכרח נסוב סביב פוזיציה מסויימת במגרש.
כל אוהד אנ בי איי יודע לדקלם בע"פ שטוני קוקוץ' (ובמידה מסוימת גם דיבאץ', ופטרוביץ' ז"ל), פתחו את השער לשחקנים הזרים באנ.בי.איי, אבל דירק נוביצקי שבר את הקונספציה לפיה אירופאי לא יכול להיות פרנצ'ייז פלייר לקבוצה שרצה לאליפות.
הטרנדים משתקפים בבאז בקרב קהילת הפרשנים, העיתונאים, והאוהדים השרופים, שבעידן הפייסבוק והטוויטר לא ברור מי מהם משפיע יותר על השיח, ומי בדיוק משפיע על מי בשיח הזה.
אחרי הסדרות של הלייקרס בתחילת שנות ה-2000 כולם לא יכלו להפסיק לדבר על העדפת השופטים והליגה לקבוצות מהשווקים הגדולים על פני הקבוצות מהשווקים הקטנים.
בפלייאוף הנוכחי, הטרנד החם ביותר בשיח האנ בי איי, הוא שיח המצ' אפ. השיח הזה הוא למעשה תת שיח לנושא המרכזי של העונה הזאת בכלל והוא – איך לעזזאל עוצרים את מיאמי. הסיבה לשיח הזה היא כפולה – קודם כל מיאמי היא בבירור ה- team to beat, שנית כולם שונאים את מיאמי (ולא זה הזמן או המקום להיכנס לדיון האם בצדק או לא בצדק, אבל התשובה היא כן).
התיאוריה אומרת בערך ככה – מיאמי היא הקבוצה המוכשרת בליגה (נכון), יש לה את השחקן הטוב בליגה (נכון – חריקת שיניים), והיא כבר לקחה אליפות ויש לה את הניסיון המתאים. לכן הדרך היחידה להתגבר על פער הכישרון בינה לבין הקבוצות האחרות, בעונה שבה רוז ווסטרברוק פצועים, היא ע"י מצ'אפ מאתגר.
מה הוא מצ'אפ מאתגר?
מאחר ולמיאמי אין שחקני פנים דומיננטיים, ולא, בוש הוא לא שחקן פנים דומיננטי, הדרך לאתגר אותה הוא לסגור את הצבע בהגנה ולקטוש אותה מתחת לסל בהתקפה . הכלי המשלים לשחקני פנים חזקים הוא paremiter defence ברמה גבוהה, שימנע ממיאמי את היתרונות שבמשחק ה-small ball הקטלני שלה.
כפי שהיינו אומרים בשיעורי גיאומטריה בתיכון – מכך נובע – ששתי הקבוצות שאמורות לאתגר בצורה הטובה ביותר את מיאמי הן אינדיאנה וממפיס.
התיאוריה הזאת התחזקה מאוד בעקבות הפייט הקשה שאינדיאנה נתנה למיאמי בגמר המזרח.
לכן שונאי מיאמי אמורים להתבאס על ממפיס שלא הצליחה לעשות סל בהארכה וכך הובסה 4-0 ע"י סן אנטוניו כי הרי ממפיס היא הקבוצה שבנויה מושלם כדי לאתגר את מיאמי לפי התיאוריה הזאת, עם רנדולף וגאסול מתחת לסל.
את התיאוריה הזאת אני רוצה להפריך, ואתחיל מהסוף, אני חושב שסן אנטוניו הולכת לגנוב את אחד משני המשחקים הראשונים, לשמור על הבית ולנצח 4-2 בגמר.
הסיבה שאני חושב כך היא שצפיתי במרבית המשחקים בסדרות של מיאמי נגד שיקאגו ונגד אינדיאנה, והמסקנה שהגעתי אליה היא המסקנה הבאה: מיאמי נחלשה מאוד העונה.
לכאורה, מיאמי הייתה אמורה להתחזק עם שמירה על הסגל הקיים וצירופו של ריי אלן, אלא מה? שאף אחד לא יכל לצפות עד כמה וייד יחלש. ההיחלשות שלו האירה באור פתאטי למדי את החולשות של בוש, שהיה פשוט אומלל בסידרה מול אינדיאנה.
החולשה הזאת לא באה לידי ביטוי מול מילווקי, שבשלב זה אינה קבוצת פלייאוף לגיטימית, או נגד שיקאגו שבלי רוז, היינריך, דנג ונואה לסירוגין, היא קבוצת כדורסל חלשה שרק העבודה המחרידה של קרליסימו בברוקלין (השאלה למה הבחור הזה עדיין מקבל מישרות אימון באן בי איי היא שאלה לדיון נפרד), והיפנוזה שגרמה לנייט רובינסון להאמין שהוא מייקל ג'ורדן הביאה אותה למעמד.
מול אינדיאנה החולשות האלה כבר באו לידי ביטוי, ולמה אני חושב שמה שהביא למשחק הצמוד בסדרה הזאת זה החולשה של מיאמי ולא יתרון הגובה של אינדיאנה?
כי במשחקים שבהם מיאמי ניצחה היא הצליחה להשיג יחס ריבאונדים סביר ואפילו יתרון, קרי, הסגל הנוכחי של מיאמי מסוגל לבטל את היתרונות של קבוצה עם גבוה דומיננטי.
כי מיאמי הצליחה במרבית המשחקים בהם אנדרסון שיחק לעצור את רוי היברט, כאשר יתכן מאוד שאנדרסון מתפתח לשחקן הגנה מספיק טוב על גבוהים כדי לבטל את החסרון הזה של מיאמי קליל, לפחות בהגנה.
כי כשמיאמי הפסידה, מה שבלט מאוד הוא חולשה התקפית שנבעה בעיקר מההאטה של הצעד הראשון של דויין וייד, האימפוטנטיות של בוש וההתחפשות של שאר הסגל המסייע לקליבלנד של סוף העשור הקודם (או תחילת הנוכחי, בעצם אין הבדל).
אני גם חושב שהתיאוריה של קושי של מיאמי מול גובה, לא מחזיקה מיים מול המציאות של הסידרה הזאת – אף קבוצה לא ניצחה שני משחקים רצוף, ופערי הכוחות בין המשחקים השונים היו עצומים.
אני חושב שההיחלשות של מיאמי מסבירה את הסידרה הזאת טוב בהרבה.
אז מה הוא כן מתכון טוב לנצח את מיאמי, ואיך זה קשור לסדרות עם אינדיאנה ז"ל וסן אנטוניו הבאה עלינו לטובה?
שלושה פרמטרים מרכזיים מרכיבים אלופת אנ בי איי –
רעב – קשה מאוד לשמור על רעב לאורך זמן, שימו לב מי הן הקבוצות שהצליחו לזכות בשתי אליפויות רצופות בליגה הזאת ,לרוב הן הובלו ע"י מאמן שהוא מוטיבטור בחסד (ג'קסון, פופ), וע"י שחקן תחרותי באופן בלתי נסבל – ג'ורדן וקובי. העונה הרגילה ובוודאי הפלייאוף באן בי איי הם קשים ושוחקים, וקשה מאוד לשמור על אותו רעב ותוך כדי לשמור על האגו אחרי אליפות נמוך מספיק כדי לעשות את מה שצריך לזכייה נוספת. לפרטים נוספים, מומלץ מאוד לקרוא את הספר הנפלא שמתאר את העונה שאחרי האליפות של פורטלנד בשנות ה-70.
סן אנטוניו, אחרי 6 שנים בלי אליפות, רעבה רצח, אינדיאנה הצעירה, ונטולת הגביעים, רעבה לא פחות, מיאמי בעונה שאחרי האליפות נראת רעבה פחות ומרוצה מעצמה יותר. מי שראה את הפרצופים של וייד ולברון על הספסל בסוף משחק 7 נגד אינדיאנה, ראה בעיקר שביעות רצון עצמי ופחות רעב לטרוף את סן אנטוניו.
ניסיון – אין קבוצה מנוסה בדברים שצריך לעשות כדי לזכות באליפות כמו סן אנטוניו. אינדיאנה וממפיס נופלות בפרמרט הזה מסן אנטוניו בצורה משמעותית. גם למיאמי יש ניסיון של אליפות אחת, ולוייד של 2, אבל אין מה להשוות את זה לניסיון של פופ ודאנקן וגם של מנו ופרקר שנמצאים כבר שנים ארוכות בטופ. כאן יש יתרון לסן אנטוניו בוודאי על אינדיאנה וגם על מיאמי וזה עשוי להיות משמעותי.
שחקן שיכול לייצר סל בכל רגע נתון – בפלייאוף , ההגנות חזקות יותר, הלחץ גבוה יותר, ולקנות סל קשה יותר. לכן קבוצות תלויות מאוד בכך שיהיה להן שחקן שמסוגל לקחת כדור ולייצר לבד מהלך שב-50% מהמקרים יגמר בסל. נוביצקי, ברייאנט, ג'ורדן, לברון, דאנקן to name a few. במשחקים שבהם לאינדיאנה היה שחקן כזה -פול ג'ורג' היא ניצחה, במשחקים שבהם הניסיון של פול ג'ורג' והלחץ בגדו בו, היא לא יכלה להתמודד עם מיאמי שיש לה את אחד משני השחקנים שעונים על ההגדרה הזאת בצורה המושלמת ביותר.
ועוד אקס פקטור אחד – העייפות של מיאמי עשויה להשפיע במיוחד בגלל הפציעות/ספק פציעות של וייד ובוש, ופקטור הגיל המשמעותי בסן אנטוניו.
אז לסיכום, אינדיאנה נתנה פייט למיאמי כי מיאמי נחלשה וחסר לה רעב, והפסידה כי לא היה לה את הניסיון או את השחקן שיכול לייצר סל בעצמו בצורה עקבית לאורך כל הסידרה. לסן אנטוניו יש שניים כאלה (פרקר ודנקן) ועוד אחד כזה לפרקים (ג'ינובלי), היא מנוסה ,רעבה ומוכנה. את כל הדברים האלה אי אפשר להגיד על ממפיס פוסט רודי גיי, ולכן אני מאמין שעל שונאי מיאמי באשר הם (התאחדו נא!) לשמוח מהעליה של סן אנטוניו לגמר.
יש עוד תקווה.
מנחם לס
6 יונ 2013 00:28:27דור!
פריוויו מצויין ומשכנע, הכתוב טוב. למה שלא תנסה כוחך בכתיבה מדי פעם? זהו אתר של מתנדבים, ושני קבועים עזבו אותנו. אשמח להכניס כל פוסט בכתוב באותה רמה של התגובה!
הכתובת שלי ידועה, אך שוב
SEFERSHELI@HOTMAIL.COM
תודה
צביקה
6 יונ 2013 00:34:32אכן טור טוב. קצת שגיאות כתיב אבל זה לגמרי פתיר.
רועי ויינברג
6 יונ 2013 09:21:55מנחם, מי עזב?
הגיון בריא
6 יונ 2013 07:07:58לקטוש= להפוך שחקן לעודד קטש?:)
סתם… טור מצוין! פשוט רגיש לשגיאות כתיב יתר על המידה.
משה.ו
5 יונ 2013 23:08:00זה לא רק שאני רוצה שההיט יקחו,אני באמת חושב שלספרס אין שום סיכוי,אני מאמין שהנצחון בגיים 7 ובכלל המעבר על המשוכה של אנדיאנה
ישחרר שסתום לחץ אדיר אצל בוש והספסל,התחלה טובה של המשחק +2-3 שלשות של בטאייה והספרס לא יראו את ההיט עד סוף הסדרה.
לספרס אין גם מי שישמור על לברון אפילו באופן חלקי,כל הורדה של ליאונרד לפוסט תסתיים בשתיים קלות, לפעמים- אנד וואן -ואם מגיע דאבל,הוצאה לשלשה קלה.למרות שלברון אוהב לשתף את החברים
הוא צריך לסיים עם 40+ כל משחק.
הביג 3 של ס"א מאוד מבוגרים וסובלים מעליות וירידות גדולות בין המשחקים ובתוך המשחק עצמו ולהיקלע לפיגור 17 מול ההיט זה דבר שהם יתקשו מאוד לצמק.
יסתיים 4-1 להיט, אני סתם נותן כבוד לס"א יסתיים 4-0 להיט.
שחר
6 יונ 2013 01:22:14בלי הרבה דיבורים, כל הסיבות למה מיאמי לוקחת – בפנים: http://www.youtube.com/watch?v=ej8xxOTshco&feature=player_detailpage
gogo
6 יונ 2013 06:14:18איזה כייף של פלייאוף
סן אנטוניו התפרקה לפני שנה בגמר המערב מול הסוסים הצעירים של אוקלהומה.
ההצלחה שלהם תהיה תלויה בדקות מנוחה של השלישיה, ויכולת הספסל והשחקנים המשלימים.
לברון יתן את המספרים המדהימים שלו בכל מקרה ומיאמי חייבת את וויד ואת השלשות מהספסל. כמו כן חייבת לעצור את פארקר.
ינון יבור
6 יונ 2013 16:44:15חברים, רמת התגובות בכתבה (?) הזו נהדרת. כל הכבוד למנתחים.
אהרון שדה
6 יונ 2013 22:35:27כשבאים לבדוק מי תנצח גמר נ.ב.א
בודקים את השאלות הללו
1. למי השחקן הטוב ביותר
2. למי המאמן הטוב ביותר
3. למי הביתיות.
מיאמי מוליכה 1-2.
הביתיות פחות חשובה ומי שתוביל 3-2 תדע לנצח.
לכן מצד אחד למיאמי יש את השחקן הטוב ביותר בסדרה.מאידך פופופיץ לא רואה ממטר את הבחור הצעיר עם החלב על השפתיים.
נהיה צמוד גם בניסיון וגם בווינריות העסק צמוד.
נותר הלב והנשמה .כאן נראה לי יש יתרון מובנה לס"א.
ולכן היא תנצח .
אני בטוח שזה לא משכנע כי אי אפשר להיות משכנע ומשוכנע בסדרה שכזו זה ילך צמוד צמוד ובסוף הלב הגדול יקבע .
ס"א תיקח את הסדרה במשחק השישי במיאמי .
לו יהי