אסיסט 76: הפוך על הפוך/ אסי שלם

בס"ד

אסיסט 76: הפוך על הפוך

כל מי שצופה בפלייאוף מכיר בע"פ את החמישייה הכמעט קבועה(מלבד האסלם/באטייה שמדי פעם מתחלפים) של מיאמי היט:

1-      צ'אלמרס, 2- ווייד, 3- לברון, 4- האסלם, 5- בוש.

במשחק האחרון(מס' 3) ראינו את התפקידים משתנים בהתקפה.

בוש- 3, לברון 4 והאסלם 5.

בוש(5) שיחק מחוץ לקשת בעמדה 3 כמו קלעי, האסלם שיחק 4 כשהוא מטווח מהפינה השמאלית הקרובה לסל ולברון(3) התמקם לבדו באיזור הצבע(Paint area).

צ'אלמרס(1) מוסר ללברון(3)ומפנה את השטח

תנועה של השחקנים סביבו בידוד באיזור הצבוע קרוב לסל ללברון.

תנועה של השחקנים סביב ובידוד באיזור הצבוע קרוב לסל ללברון

ווגל נפגע במשחק מס' 1 כשנעשה חילוף בהגנה בין יאנג בין לג'ורג' במהלך האחרון. מבחינה פיסית יאנג לא מסוגל לשמור חדירה של לברון, עזרה לא הגיעה כי היברט ישב בחוץ והסוף ידוע.

במשחק מס' 2 הקליעה של האסלם ובאטייה היתה בשפל והעזרה של היברט היתה מפתח הגנתי בעזרה על לברון. מה עשו הגבוהים של מיאמי? בוש+האסלם = 18 נק'.

במשחק מס' 3 הכל התהפך. הגבוהים של מיאמי צלפו ממרחק, בוש+האסלם= 32 נק'. זה גרם להיברט וווסט לשחק רחוק מהסל והשאיר מרווח פנוי לשחקן שעשה את ההבדל המהותי בין הקבוצות: קינג ג'יימס.

ללברון יש בהחלט קליעה משופרת בעונות האחרונות, במיוחד מ3. אבל למרות כל זאת, כל מאמן יריב מעדיף את לברון הקלעי מזה שמשחק תחת לסל. משחק גב לסל נפלא, סיומות בימין ובשמאל ומעל הכל: קליעה באחוזים מעולים. 5-6 ברבע השני, 2-5 ברבע הראשון סיימו מחצית חלומית של 7-11(63% מהשדה. זריקה בודדה מה3 של חוסר ברירה). לברון ומיאמי נשארו ממושמעים להנחיות הברורות של ספולסטרה: צא מחוץ לקשת, הכנס את הכדור למלך. זה השתלם.

אז בתור מאמן הפייסרס, מה הייתי עושה? מאצ' אפ זון.

לא ישים, במיוחד לא באמצע סדרה, אבל קבלו רעיון נפלא לבעיה במיס מאצ' וחילופים.

מי שזוכר את מכבי הגדולה של שאראס-פארקר-ווייצ'יץ'-באסטון ו…טוב נו, גם טל בורשטיין, זוכר קבוצת התקפה מבריקה. אבל,שימו לב! היתה שם הגנה מבריקה לא פחות. מישהו היה חייב לחפות על ה"אין-הגנה" של שאראס. הוא לא היה מהיר מספיק לעצור גארדים מהירים כמו פארקר, ולא גבוה וחזר מספיק לשמור על שחקני כנף כמו בורשטיין. מכבי שיחקה גנה מתואמת להפליא שחיפתה על החיסרון ההגנתי הזה בחילופים ומיקומים מדוייקים. מאצ' אפ זון(Match up Zone). ההגנה הזו היא יצור כלאיים של איזורית(כל שחקן אחראי לשמור באיזור שהוא הכי אפקטיבי בו) ואישית- כל שחקן שומר אישית על השחקן שנמצא באיזור שלו. בדרך כלל ההגנה הזו עוברת לאישית מלאה ב5-10 שנ' האחרונות של שעון הזריקות.

נחזור למיאמי-אינדיאנה:

מתחילים באיזורית, 3:2(שזה אומר: 3 מלפנים ו2 מאחור) או להיפך, שמירה של 2:3(2 מלפנים ו3 מאחור). כל שחקן לוקח שחקן אחר בצורה אישית באיזור שלו.

מיאמי מתחילה עם צאלמרס(1), לברון(3) חותך לכיוון הצבע לתפיסת עמדה

ברגע שלברון(3) מתמקם פנימה, השומר של האיזור שלו מתחלף לשומר גבוה(היברט/ווסט שומרים שם ולא ג'ורג' או היל וסטפנסון). מבטיח לכם שעל ווסט/היברט לברון לא קולע ככה ב1X1 מהאיזורים הקרובים לסל.

היברט(משולש 5)על לברון, סטפנסון(2) על בוש

זו הגנה שדורשת תיאום כי התקפה של מיאמי שמבצעים הרבה חיתוכים לסל(Pass and cut offense) דורשת הרבה תשומת לב ותקשורת מצד ההגנה אבל זה מבטל את לברון הסנטר.

 חיסרון נוסף הוא שבוש(5) שמשחק בחוץ יקבל יד על הפנים מהיל או סטפנסון(2) אבל בננו, מה הייתם מעדיפים? ניסיון מרחוק של בוש או 1X1 בין לברון לג'ורג' בהגנה. מנחם קורא לזה "לבחור את הרעל", הרעל של לברון הוא הכי קטלני.

לפוסט הזה יש 17 תגובות

  1. שאלת תם, במה עדיף המצ' אפ על איזורית פשוטה (שאותה אולי אינדיאנה יצליחו ליישם, אם כי גם זה בספק)? בגלל השלשות שמיאמי יכולים לשפוך על איזורית?

    1. כולכם שוכחים שב-NBA לא ניתן לשחק ממש אזורית בגלל חוק השניות שלהם.

      1. לאלה שלא יודעים – חוק 3 השניות שהוא מקסימום זמן שניתן למגן לשמור על זון מבלי לשמור על אדם.

        1. Wtf?????????????
          רציני זה שלא אסור לגור מתחת לסל?

  2. יש בו הגנה יותר פתוחה של שחקן מול שחקן(אתה שומר על שחקן ולא על איזור) מה שמקל על סגירה של שחקנים לקליעה לעומת קושי בסגירה לריבאונד(המיקום לעיתים רחוק מהסל) וריבוי חילופים בהגנה.

  3. תודה רבה אחלה כתבה.לפי דעתי לאינדיאנה אין תכלים לשחק מצאפ זון בגלל הגארדים שלהם .אבל לנסות יכול להיות מעניין.
    אם כבר למיאמי יש תאפשרות לשחק מצאפ זון טוב עם חילופים אוטומתים על כל שחקן .הרכב של האסלם בוש. לברון וויד אלן/בטייה.
    מאפשר לך שחקנים אטלתים שאפשר להם יותר בקלות לעשות חילוף…

  4. לאף אחד משחקני אינדי אין את האינטיליגנציה המספקת ללמוד שמירה כזו

    1. לבקן, אני לא מכיר אותך, ןמי יודע – אולי אתה אחד מהצעירים הגאונים של ישראל. אבל אולי אתה לא. אני לא יודע.
      אך תן לי להסב את תשומת לבך לדברים הבאים לפני שאתה משפיל את האינטיליגנציה של שחקני הפייסרס: לטיילר הנסבורו ואחיו בן ישנם תוארי B.A מאוניברסיטאות יקרתיות, אחד בפסיכולוגיה והשני במדעי החברה. לרוי היברט B.S במדעי המדינה. פול ג'ורג' למד שנתיים מחשבים בפרסנו סטייט, ואילולא ניבחר בדראפט הוא היה היום באיזו סטארט-אפ קומפני. ג'ורג' היל רצה להיות מהנדס אירונאוטיקה ובחר ב-IUPUI הידועה כאחת הטובות בארה"ב במדעי אוויר וחלל עם תמיכה וקשר ישיר לנא"סא. ודני גריינג'ר הפצוע הוא גאון למתמטיקה שכתבתי עליו מאמר שלם, שחקן שהארווארד, יאל, פרינסטון, וכל אוניברסיטה יקרתית בארה"ב רצו אחריו.
      אז אנא, לפני שאתה עושה מעצמך אידיוט מושלם, תבדוק קודם לפני שאתה מבלבל את המוח לכל הגולשים.

  5. ;אין מספיק זמן ליישם את כל ההתאמות האלו, כל זה דורש אימונים ברמות גבוהות ולמשך כמה חודשים לפחות!!!

    מיאמי – בסן אנטוניו. גמר מעניין

  6. מישהו אמר יפה: לברון לא היה הבעיה של מיאמי במשחקים 1 ו-2, אבל היה מוכן לעשות את ההתאמות במשחק מס' 3.
    כל התקפת מיאמי מסוכנת ברגע שלברון על המגרש. נראה אם במשחק הבא ישמרו עליו בשמירה כפולה, ואז יהפוך למוסר הנפלא שהוא.
    איזה שחקן!
    http://goo.gl/WKK2i

    1. אם ישמרן עליו שמירה כפולה, אז ז"א שפרנק ווגל מכר נשמתו לשטן.

  7. אחלה ניתוח, לברון שחקן מעולה אבל עדיין לא מיצה את היכולות שלו בפוסט. אין שום סיבה שלא יוכל להיות אפקטיבי בהיי פוסט למשל. מאצ' אפ זון עם שני שחקנים שמאותגרים מבחינת ניידות כמו היברט וווסט?

  8. אני מזכיר שוב: ב-NBA לא ניתן לשחק זון (מצ'אפ או לא) כמו ביורוליג בגלל נהשוני בחוקי השמירה.

  9. חייב להתייחס מקצועית להערה של מנחם. קשה לשחקן השומר באמצע להיות נייד ולעזור בצבע מבלי לעבור על חוק ה3 שניות בהגנה.היברט בהחלט יתקשה בזה.

  10. אני לא בטוח שאתה צודק לגבי מה שקרה במשחק הראשון.

    לא היה חילוף בין יאנג לג'ורג'.
    אם היה, הדברים היו אולי מסתיימים אחרת.

    הבעיה היתה שלא היה חילוף וג'ורג' איחר להגיע – בזמן שהסיבה שאתה שם את יאנג על המגרש ולא את היברט היא דווקא בשביל שכן יעשו חילופים…

  11. ניתוח יפה.
    אני רוצה לציין שפיניקס לפני 3 שנים בגמר המערב עשתה את זה לליקרס אחרי שחטפה ממנה בראש ב2 המשחקים הראשונים (רק סל משוגע של ארטסט במשחק 5 הצליח להביא לליקרס העדיפה עשרת מונים את הסדרה) וקובי פשוט לא מצא ידים ורגליים מול המצ'אפ זון, אבל… הלייקרס לא ידעה למצוא תשובות כי לא היו לה קלעים ולמיאמי יש בסגל… בעיקר קלעים!!!
    מספיק שבוש יקלע 2 שלשות כמו במשחק 3 בפתיחת המשחק וזה כבר יפרק את התבנית של האזורית כי שחקנים שחוטפים שלשות ברצף מאבדים את האמונה בתבנית.
    מספיק חילופי מיקום בין צ'אלמרס ובוש (מערוף של 1-5) או שבאטיה יתפוס יום (הוא הוכיח את זה מספיק פעמים) כדי שההתמודדות תלך לפח.
    אינדיאנה הצליחה בשיטה שלה ב2 המשחקים הראשונים ואסור לה להרפות מהתבנית שלה. פשוט לנסות לדחוף את לברון עוד חצי מטר מחוץ לפוסט כמו במשחק 1 ולתת לו להתמודד משחק שלם ולהתעייף בסוף המשחק. זה מה שממפיס עשתה לדוראנט (למרות שלברון לא בדיוק משחק על המשבצת שלו)- נתנה לו להתמודד משחק שלם והכשילה אותו במאני טיים במשחקים 4 ו5 וזה מה שקרה ללברון במשחק 2

  12. גם אני ישר חשבתי על המצ'אפ זון כשראיתי את המשחק של ההיט בפייסרס (בתור אוהד מכבי ת"א מוצהר) אבל יש כמה בעיות רציניות בהגנה הזו על לברון.
    הוא ורסיטלי מדי! בריווח פשוט הוא יכול להיות עם הגב על ווסט/היברט, ופשוט להסתובב ולקחת צעד אחורה והפלא בפלא- לברון נגד היברט כמעט על השלוש באחד על אחד עם הפנים לסל. זה המצב האידיאלי? לא.

    הסיכוי היחיד של אינדי זה להביא עזרה על לברון בצבע, כי אין שחקן כנף שייתן לו גוף שם, ולהתחיל להסתבך בחילופים מסובכים ועזרות ולקוות שמיאמי לא תנעץ שלשות.
    הברירה השנייה היא להביא את טוביאס האריס אבל זה לא רלבנטי כרגע!

כתיבת תגובה

סגירת תפריט