האקים אולג'ואן – החלום / הגולש גיל וייס

********************

גיל וייס הוא עובד היי-טק בן 32 ואוהד שיקגו בולס מאז 1991, אחרי שקיבל חולצה של מייקל ג'ורדן בטיול שורשים בהונגריה. חובב ספורט בכללי, ביחוד כדורגל, אתלטיקה קלה, כדוריד וכדורסל אמריקאי. בעל תואר בתקשורת (עיתונאות כתובה) שתמיד אהב לכתוב.

********************

"זה מדהים כמה אנדרייטד הוא, לדעתי, ואני אולי משוחד כי שחקתי איתו, הוא הטוב בכל הזמנים" (רוברט הורי). הרבה לפני שבנ.ב.א למדו מה זה גבוהים שקולעים שלשות ושומרים כמו גארדים, האקים אולג'וואן היה שם כדי לעשות את זה. בתור הזהב של הסנטרים, בימים שענקים כמו פט יואינג, שאקיל או'ניל, דייויד רובינסון, קארים עבדול ג'באר, קארל מלון, ארטיס גילמור, מוזס מלון, ראלף סמפסון, ארווידס סאבוניס, ולאדה דיבאץ, ביל למביר, רוברט פריש, ריק סמיתס, דיקמבה מוטמבו ואלונזו מורנינג שלטו בליגה, האקים היה הטוב ביותר והמרגש ביותר בעייני. הוא היה אחד השחקנים שגרמו לי להתאהב במשחק הזה ולשמחתי הוא גם זכה לאליפויות שכל כך הגיעו לו.

"פיי סלמה ג'מה הגיעה מתוך התחרותיות באימונים, כולם הטביעו אחד על השני…הגישה הזו הלכה איתנו למשחקים עצמם.. באימונים הייתה רמה כל כך גבוהה כך שבמשחקים היה קל יותר" (האקים אולג'וואן). אבל לפני שנדבר על האקים של הרוקטס, צריכים להבין מאיפה הכל התחיל ובשביל זה אנחנו צריכים ללכת אחורה לשנת 1981, אז האקים הגיע לאוניברסיטת יוסטון בטקסס והיה חלק מהקבוצה האגדית שכונתה Phi Slama Jama וכללה בין היתר גם את קלייד The Glide דרקסלר. הקבוצה הזו שחקה כדורסל מהמלהיבים ביותר שנראו אי פעם במכללות וכבשה את ארה"ב כולה עם המשחק האתלטי והיצירתי שהציגה בתקופה בה הכדורסל בקולג' היה מכני ומלוטש. תחת המאמן גיי לואיס, הקוגרס הגיעו לשני גמרים רצופים בטורניר המכללות ושלוש פעמים ברציפות לפיינל פור אך למרבה הצער מעולם לא זכו. ב-1982 הם הודחו בפיינל פור נגד צפון קרולינה, בשנת 1983 הפסידו בגמר לצפון קרולינה סטייט וב-1984 הפסידו בגמר לג'ורג'טאון ופט יואינג (תזכרו את זה להמשך).

"כדי להיות סופרסטאר אתה צריך להצליח לשלוט במשחק לפחות בשלוש דרכים, האקים אולג'וואן יכל לשלוט במשחק בחמש דרכים שונות: נק', רב', אס', הגנה ומנהיגות" (קני סמית'). האקים היה שחקן נפלא כבר בקולג' אבל כמובן שזו הייתה רק ההכנה לנ.ב.א ולקריירה נפלאה שהחלה מדראפט אגדי, עברה דרך מגדלי התאומים המקוריים ו-2 אליפויות ונגמרה בכבוד מקיר לקיר מהליגה כולה. ב-1984 הוא נבחר בדראפט במקום הראשון, ע"י הרוקטס והקדים את מייקל ג'ורדן וכמובן, סם בואי. כבר מההתחלה היה ברור שמדובר בשחקן מיוחד, בתור אחד שלא נולד בארה"ב והגיע בגיל מאוחר יחסית מאפריקה, הוא נהיה מהר מאוד שחקן מוביל בליגה והצליח לרגש ולהדהים כל פעם מחדש בורסיטיליות שלו. מוטמבו היה חוסם גדול, קארים המציא מהלך שהפך אותו לבלתי עציר, רובינסון היה שר ההגנה, שאק היה שחקן התקפה פנומנלי, האקים היה הכל ויותר מזה ומבחינתי הוא לנצח יהיה הגבוה הכי מרגש ששחק בליגה הזו (סליחה טימי).

"עבודת הרגליים הטובה ביותר שאי פעם ראיתי מביג מן" (פיט ניואל, מאמן קולג' בעבר). המהלך שהפך את האקים לכל כך מפורסם היה הדרים שייק, מהלך בלתי עציר ומתעתע שהצליח להפיל בפח אחד אחרי השני את כל הגבוהים הגדולים של שנות ה-80 וה-90, קסם טהור. בפלייאוף של 1995 הרוקטס, האקים והדרים שייק פגשו את הספרס ודייויד רובינסון בגמר המערב. הספרס היו קבוצה נהדרת שמלבד שר ההגנה, האדמירל, דייויד רובינסון, העמידה מתחת לסל גם אחד, דניס רודמן שהיה שומר לא רע בעצמו (ציניות) וכמובן שהיו שם גם שון אליוט ואייברי ג'ונסון. באותה עונה הספרס עשו את המאזן הטוב בתולדות הפרנצ'ייז (עד לאותו רגע) ורובינסון זכה ב-MVP רגע לפני משחק 2 בסן אנטוניו. אלא שהחגיגה הייתה קצרה והאקים שלא ממש שמח על כך שהאדמירל קיבל את התואר, הגיע חדור באקסטרה מוטיבציה להראות מי ה-MVP האמתי. המשחק המפורסם בסדרה היה משחק 5 בסן אנטוניו. אחרי משחק 4, בו הספרס ניצחו בקלות והאקים היה זוועה, רובינסון אמר שהאקים הוא "רק בן אדם ולא יכול לקלוע 40 כל משחק" אז במשחק 5 האקים הראה לו מה המצב. האקים נתן הצגה של 42 נק', 9 רב', 8 אס', 5 חס', חטיפה ו-63.3% מהשדה בעוד שרובינסון המתוסכל סיים עם 22 נק', 12 רב' ו-3 חס' אבל גם 46.7% בלבד מהשדה ופעם אחר פעם הובך ע"י האקים ופשוט לא הצליח לעצור אותו. אגב, בגמר באותה שנה הרוקטס ניצחו את המג'יק בדרך לתואר שני ברציפות ובאותה סדרה האקים השמיד עוד אגדה שבדרך, שאקיל או'ניל הצעיר. האקים עשה בסדרה הזו 32.8 נק', 11.5 רב', 5.5 אס', 2 חט' ו-2 חס' כשמהצד השני הסנטר ההתקפי הדורסני בתולדות המשחק מסתפק ב-28 נק', 12.5 רב', 6.3 אס' ו-2.5 חס' (תבינו כמה שכלום לא הספיק).

"לדעתי רוב הזמן שמרתי עליו טוב. הבן אדם פשוט שחקן, אני מתכוון, הכי טוב שראיתי מישהו משחק מזה זמן רב" (דייויד רובינסון אחרי ההתעללות של משחק 5).
זוכרים שאמרתי לכם לזכור את הגמר ההוא בין פיי סלמה ג'מה וג'ורג'טאון של יואינג? אז ב-1994 האקים השיג את הנקמה שלו כשהרוקטס שלו ניצחו את הניקס של יואינג כדי לזכות באליפות הראשונה מבין שתיים. האקים חיסל את יואינג באותה סדרה ולאחד הסנטרים הטובים בהיסטוריה פשוט לא הייתה תשובה וזו הנקודה, זה לא משנה מי שמר על האקים, זה לא משנה על מי האקים שמר, הוא תמיד יצא עם ידו על העליונה. שאק והמג'יק חטפו ממנו סוויפ, רובינסון ספג את המפלה הגדולה בקריירה נגדו, יואינג לא מצא שום פתרון, אפילו קארים לא הצליח להתמודד איתו ב-1986 כשהאקים עוד היה ילד.

"האקים אלג'וואן היה הבחור היחידי שלא יכולתי להרתיע" (שאקיל או'ניל). אפשר לדבר על האקים במונחים שהצעירים של היום אוהבים, במספרים ולהגיד שהוא אלוף נ.ב.א. פעמיים, פיינלס MVP פעמיים, MVP של הליגה פעם אחת, פעמיים שחקן ההגנה של השנה, 6 פעמים בחמישיית העונה של הליגה, 3 פעמים בחמישייה השנייה, 3 פעמים בחמישייה השלישית, 5 פעמים בחמישיית ההגנה, 4 פעמים בחמישיית ההגנה השנייה, 12 פעמים אולסטאר, יש לו מדליית זהב אולימפית, הוא הוכרז אחד מ-50 הגדולים בהיסטוריה, הוא סיים את הקריירה כטופ 10 בהיסטוריה בחסימות, נקודות, ריבאונדים וחטיפות, היחיד בהיסטוריה שפרש כטופ 10 בכל ארבעת המדדים. הוא עשה פעמיים בקריירה קוודרופל דאבל (דו ספרתי ב-4 קטגוריות חיוביות שונות).

"זה מזל גדול שהם לא יוכלו לעולם לנצח את המערב.. אין לנו שום תשובה למפלצת הזו" (מייקל ג'ורדן אחרי עוד הפסד של הבולס לרוקטס בעונה הסדירה ב-1992). אפשר לדבר על הסטטיסטיקה שלו אבל זה לא ממש יתפוס את האקים אלג'וואן כי מבחינתי הוא קודם כל ורסטיליות, גאונות, חדשנות, רגש, טירוף ו-IQ כדורסל מטורף, פורץ דרך וכישרון על. אני מסתכל עליו דרך הרגש ולא דרך סטטס (אם כי גם שם הוא בטופ ההיסטורי), בוחן אותו כמי שנבחר לפני מייקל ואשכרה זה לא מפריע לאף אחד, אני סופר אותו כגדול שחקני הרוקטס בכל הזמנים (סורי הארדן) וכשחקן הכי מרגש שראיתי יחד עם ג'ורדן. אגב מייקל, על אף ש-8 מ-10 אליפויות בשנות ה-90 התחלקו בין הרוקטס של האקים לבולס של מייקל, הם מעולם לא נפגשו בגמר נ.ב.א וזה חבל מאוד. אבל רק לידע כללי, הם נפגשו על הפרקט 23 פעמים, מתוכם 21 פעמים במדי הבולס והרוקטס ועוד 2 משחקים בשלהי הקריירה של שניהם כשמייקל היה בוויזארדס והאקים בטורונטו. המאזן הוא 13-10 לטובת האקים. כן, גם במצ'אפ הלא מחייב הזה, שלא אומר הרבה, החלום ניצח. החלום נגד אלוהים, איזה גמר נ.ב.א זה יכל להיות וכמה חבל שזה לא קרה. ובגלל שהצעירים אוהבים מספרים אז שתדעו שב-23 המשחקים הללו, האקים השיג 21.9 נק', 11.2 רב', 2.3 אס', 3.3 חס', 1.8 חט', 2.9 איבודים, 51.1% מהשדה ו-74.4% מהקו בעוד שמייקל הביא 30.8 נק', 5.6 רב', 5.4 אס', 0.7 חס', 3 חט', 3 איבודים, 46.8% מהשדה, 33.3% מהשלוש ו-87.6% מהקו.

רועי ויינברג

עורך הופס. אוהב את מיאמי וגבוהים שמוסרים מעל 4 אסיסטים במשחק.

לפוסט הזה יש 47 תגובות

    1. לא טופ שלוש אבל בהחלט טופ 5 , קארים ראסל ווילט ואחריהם שאק כמובן. כתבה לא אובייקטיבית האקים לא השמיד את קארים (שהיה טוב מצמד מגדלי התאומים) ובטח שלא את שאק (היה טוב ממנו אבל ממש לא השמיד אותו), אם שאק היה בוגר בעוד שנתיים הוא היה אוכל אותו חי (האקים 2.08 ביום טוב לא יכל להתמודד עם העוצמות של שאק בשיאו).

      1. השמיד, הביך, עשה בית ספר/זובור/התעללות תקרא לזה איך שתרצה.
        האקים הרבה לפני שאק במונחים היסטוריים.
        מסכים שקארים קודם כל, אחריו כנראה ווילט ואולי ראסל, בתקופת הדינוזאורים קשה לדעת מה היה, והאקים מספר 3 או 4 ברשימה.

        1. האקים קרוב לאזור חיוג של שאק אבל אין קליטה. קארים ושאק הכי גדולים ואז האקים. עוד לא החלטתי ככ עם עצמי האם האקים לפני קארל מלון. עד כה שמתי את מלון לפניו אבל מלון לא הצליח לקחת אליפות שמייקל לא היה והאקים כן ניצל את זה. יש מצב ששיניתי את דעתי והאקים לפני קארל מלון. האקים טופ 10 היסטורי אצלי משנת 1980 שאק זה טופ 5.

          1. קרל מלון היה פאוור. מוזס מלוןן היה ציר.
            עם כל העוצמה של שאק, חאכים היה שחקן מגוון יותר שאף היהטוב מאוד גם בחטיפות, נדיר אצל שחקני ציר, שומר גדול יותר. ומנהיג ווינר טחכם לא פחות.
            אצלי החלום רביעי ושאק חמישי ושלושת הראשונים הם וילט וראסל וכארים.

        2. שאק בשיאו שלט באזור הסל יותר מהחלום. כל אחד בסגנונו היה אגדה ושניהם במקום גבוה מבחינה היסטורית.
          ובהחלט האקים לא השמיד את שאק באותו גמר ולא הביך אותו ולא התעלל בו ולא היה הבדל גדול בנתונים שלהם.

      2. אין שום סרט שהאקים בכלל באזור חיוג של שאק, לא מבחינת יכולת לא מבחינת מספרים ולא מבחינת שליטה והשפעה על המשחק, האקים היה מדהים אבל זה בדיחה לחשוב שהוא יכל להתמודד עם שאק בשיאו היה קטן מדי פיזית לזה, המזל שלו ששאק לא הגיעו לשיאו עדיין בפריים שלו.

        1. לשאק הייתה עוצמה טבעית בגלל ממדיו הטבעיים אך זה לא עושה אותו שחקן גדול מחאכים שהיהשחקן מגוון יותר כשהיה אף חוטף נהדר, נדיר אצל סנטרים, והיה שומר טוב יותר ומנהיג ווינר וחכם לא פחות משאק.
          כך שיש מצב לראות את החלום לפני שאק.

        2. האקים לגמרי באזור החיוג של שאק, הוא גם עשה לו בית ספר כשהמג'יק והרוקטס נפגשו לגמר NBA באמצע שנות ה-90.
          נכון ששאק היה רק 3 שנים בליגה אבל עדיין.. האקים הוכיח שכמעט בלתי אפשרי לעצור אותו.

  1. תודה על הפוסט
    האיחוד עם דרקסלר ששיחק איתו במכללת יוסטון היה מרגש מאוד
    אחת האליפויות הכי גדולות אי פעם
    האקים שה דרים זה ללא ספק אחד הכינויים הכי הולמים בליגה

  2. כולל המשפט הבלתי נשכח של רודי טי הגדול.
    האקים נתן לך לעתים תחושה של גארד שנתקע בגוף של סנטר….ייחודי בעיניי זו המילה שמתארת אותו על המגרש בצורה הטובה ביותר, אחד הוורסטיליים בתולדות המשחק.

  3. תודה על פוסט מעולה שמתאים לשחקן הגדול הזה. אני ראיתיו כמה וכמה פעמים, כולל סידרת הגמר בפלייאוף נגד הניקס. הוא היה סנטר מהגדולים, אבל לא מהגדולים ביותר כמו קארים, ביל ראסל, צ'מברליין, ושאקיל. היו חסרים לו כמה סנטימטרים ואולי קצת יותר 'קארמה' כדי להיכנס לכיתתם. כמו צ'מברליין, הוא לא זכה גם במספיק אליפויות, אבל צ'מברלין כיפר על כך במספר אחד שלעולם לא יחזור על עצמו: 50.6 נק' ממוצע לעונה.
    האקים הוא אדם אינטיליגנטי מאד שרבים חיפשו את הדרכתו, והוא מצליחן בחייו הפרטיים.

    1. לא מסכים! האק היה שאק לגדולים ביותר והיה מנהיג ווינר וחכם לא פחות משאק והשפיע בדרכו על המשחק לא פחות. והוא היה שחקן הגנה גדול משאק ושחקן מגוון יותר כשהיה גם חוטף נהדר, נדיר אצל סנטרים.
      אצלי הוא הציר הרביעי בטיבו בכל הזמנים אחרי וילט וראסל וכארים ולפני שאק, ואחריהם: מ' מלון, האדמירל, ריד, בלאמי, וולטון.

    2. אני סומך עלייך בתור אחד שראה את כולם בלייב (הלוואי עליי).
      לפחות ממה שהספקתי לראות בלייב בשנות ה-90 ועד היום, לא ראיתי סנטר ורסיטילי ומוכשר כמותו ומבחינתי רק שאק בדיון מולו (עם המון כבוד לאדמירל, לפט יואינג ולאחרים).
      כאמור, לא הספקתי לראות בלייב את ווילט, קארים או ראסל אז אני לא אתווכח עם אחד שכן ראה.

  4. תודה גיל. האקים היה השחקן הגדול בהיסטוריה. בשבילי לפחות, כי הרי בעצם אין לסרוגין האלה משמעות גם ככה. השחקן האהוב עלי מהיום שהוא נכנס לליגה.
    היה צריך לקבל את תואר שחקן ההגנה של השנה 10 פעמים רצופות אבל מילא, מה זה חשוב.

  5. תודה רבה. שחקן עצום. קשה להסביר איזה שחקן הגנה נפלא הוא היה. אישי ומרחבי. לצפות בו משחק היה כמו ג'ירפה רוקדת בלט. אלגנטי בטירוף ותנועות גוף שאז לא ציפו משחקן פנים.

  6. תודה פוסט מרגש להזכיר לנו את השחקן האדיר הזה.
    ולפני שהיה שחקן אדיר, היה אישיות גדולה.
    כמות הסיפורים על המנהיגות השקטה שלו יכולה להיכתב בספר שלם. הסיפור האהוב עלי זה שבזמן שנייק היו בשיאם ואנשים שדדו ורצחו אחד את השני כדי להשיג נעל הוא החל במאבק ציבורי נגד המחירים הגבוהים של נעלי הכדורסל. הוא העדיף לפרסם את ספולדינג, כי רצה לפרסם נעל שכולם יכולים להרשות לעצמם לקנות.
    ובאמת אחד הדברים הכי מבאסים זה שלא יצא לרוקטס שלו להיפגש מול הבולס הראשונה של מייקל בגמר.

      1. נתן כי היה להם מצ' אפ מצוין מול הבולס, אבל מצ' אפ נוראי מול סיאטל (ועדיין הפסידו לסיאטל על חודו של סל במשחק 7).
        שיקגו של השושלת הראשונה היתה קבוצה איטית שהסתמכה על הגנה חזקה ומייקל ג'ורדן.
        במערב גם פיניקס וגם סיאטל היו קבוצות שאוהבות לרוץ וזה פחות התאים ליוסטון שאהבו את הקצב האיטי.
        ב92 יוסטון ניצחו אותם בלי בעיות בשני המפגשים כשכל מה שהיה צריך זה להאט את ג'ורדן ובניגוד לקבוצות המזרח, לרוקטס היה את הכלים לעשות את זה עם גארדים קשוחים מקדימה ואת מלך החסימות ושחקן ההגנה אוף דה בול הטוב בהיסטוריה.

  7. שחקן נפלא ונדיר.
    השחקן הלא-אמריקאי הטוב ביותר בכל הזמנים.
    פר סנטימטר, כנראה הסנטר השני הכי טוב בכל הזמנים (ראסל היה 2.06).

  8. לא מסכים עם זה ששאקיל בטוח מעל האקים. אם נשווה אותם בשיאם ייתכן מאד שהאקים היה יכול לשחוק את שאקיל מאד, במשחק של קצב גבוה ולהיות טוב ממנו על פני סדרה שלמה.

    1. יצאה לי במקרה חמישייה די הגיונית מבחינת עמדות.
      לא רואה איזה חמישייה אחרת יכולה לקחת אותה

    2. אצלי מייקל, מג'יק, בירד, וילט, לברון, וזו גם חמישיית כל הזמנים שלי עם לברון בעמדה 4, והחמישייה הזו יכולה לקחת את שלך.

  9. שאלת שאק – האקים היא קשה.
    מאד אוהב את שניהם.
    כנראה בסוף הולך עם שאק, כי הוא היה מפלצת, האקים היה ורסטילי יותר אבל מוגבל לגוף של בן אנוש

    1. שהשחקן הכי קרוב להאקים מבחינת הרוקט הכי גדול של הארדן (אולי יש מועמדים עדיפים אבל הארדן אמור לתת עוד מספיק שנים שם בשביל לחזק את מעמדו) אבל הוא לא מתקרב להאקים מבחינת התואר הלא רשמי הזה של הרוקט הגדול ביותר.

  10. שאני מסתכל על דיוויס כיום אז האקים ללא ספק הרול מודל , שחקן מגוון ברמה הכי גבוה גם הגנה וגם התקפה .
    מבחינתי הסנטר מספר 1 בכל הזמנים , התמודד במהלך הקריירה עם כמעט כל הסנטרים האגדיים (חוץ מצברליין וראסל) , אני מאמין שגם מול שאק בפרײַם.הוא היה יודע מה לעשות ולהיות עם ידו על העליונה.
    כל שחקן שהוא אגדה ולא דרך בוסטון לייקרס בולס יש ערך מוסף לאליפות שלוקחים , 2 אליפויות ביוסטון שוות יותר מ 6 אליפויות של קארים (5 בלייקרס) שיש לך את מג'יק ווורתי .

  11. היה החבילה השלמה ללא נקודת חולשה כשהיה גם חוטף טוב מאוד, נדיר אצל ציר, ומצוין בשני צדי המגרש ומנהיג ווינר וחכם ברמה גבוהה.
    אצלי הוא הציר הרביעי בכל הזמנים לאחר וילט וראסל וכארים ולפני שאק ומוזס מלון והאדמירל. השאר מהעשירייה המובילה אצלי הם ריד וולטון וביניהם אחד ששכחתי (אולי בלאמי).

כתיבת תגובה

סגירת תפריט