פרויקט אגדות כדורסל II: גילברט ארינאס – אייג'נט זירו / תומר שנאן

התאריך: 20 בדצמבר, 2009. המקום: המטוס של קבוצת ה-NBA וושינגטון וויזארדס. ג'אבל מגי, שחקנה של הלייקרס כיום, מנצח במשחק קלפים. שחקן אחר, ג'רוויס קריטנטון שמו, היה חלק מהצד המפסיד במשחק וחובו למגי עמד על 1,100$. אותו קריטנטון לוקח את אותם 1,100$ מתיקו של הרכז המוביל של הקבוצה דאז, גילברט ארינאס. סיום הסיפור ידוע לרוב אוהדי הליגה. הרוחות התלהטו, והגיעו לאיומים וקללות. השיא הגיע כמה ימים מאוחר יותר, כשבסוף אימון שגרתי של הוויזארדס חיכו לקריטנטון ארבעה אקדחים על הכיסא של קריטנטון עם הוראה אחת: לבחור אקדח אחד.

**

אז לפני שנגיע לתוצאות התקרית אותה קראתם למעלה, ומה הוביל לאותה התקרית, הגיע הזמן להכיר לכם את גילברט ג'יי ארינאס ג'וניור.

ארינאס נולד ב-6 בינואר, 1982. בשנת 1985 אומץ גילברט ע"י גילברט ארינאס סניור לאחר שנמצא בבית קראק. לאחר שלוש שנים השניים היגרו לקליפורניה, שם הם חיו בעוני במשך זמן רב, ואף במשך תקופת זמן לא קצרה נאלצו לגור במכונית של גילברט האב. בסופו של דבר, אביו של גילברט ג'וניור מצא עבודה בה הרוויח 8$ לשעה, והצליח להשיג דירה לו ולבנו הקטן. במהלך כל ילדותו שיחק ארינאס כדורסל, כשהמשחק בכדור הכתום הרחיק אותו מעולם הפשע והסמים שהיה קיים במקום בו הוא גר.

השנים חלפו, גילברט הקטן גדל והחליט ללמוד בתיכון "גרנט" שנמצא בלוס אנג'לס. בתיכון הציג ארינאס יכולות גבוהות שמשכו את עיניהן של לא מעט מכללות, ולאחר התלבטות לא פשוטה בכלל בין מס' קולג'ים החליט ארינאס לבחור במכללת אריזונה. בשנתיים בהן שיחק באריזונה השיג ארינאס 15.8 נק', 3.8 ריב', 2.2 אס', 1.9 חט' ו-0.2 חס' למשחק ב-30.5 דק' לערב. בסיום השנתיים (בהן הגיעה קבוצתו לפיינל פור פעם אחת) נרשם ארינאס לדראפט ה-NBA, ונבחר במקום ה-31 ע"י הגולדן סטייט ווריורס.

שנותיו הראשונות בליגה – פרס השחקן המשתפר:

את הדראפט ארינאס זוכר היטב, הוא זוכר שהוא ראה שם, אחרי שם, אחרי שם נקרא ועולה אל הבמה, בעוד שהוא נשאר בסלון בדירתו מאוכזב מכך שהוא לא נבחר בסיבוב הראשון. ואולם, עונת הרוקי כבר הוכיחה לכמה וכמה GM's שהם טעו לגביו. באותה העונה השיג ארינאס 10.9 נק' ו-1.5 חט' למשחק תוך שהוא מספק מהלכים מופלאים אשר נחקקו בזכרונותיהם של אוהדי הווריורס.

בעונה השנייה הכישרון כבר התפרץ. ארינאס קלע 18.3 נק' למשחק יחד עם 6.3 אס' ו-4.7 ריב'. בסיום אותה העונה הוא נבחר לשחקן המשתפר (היחיד שעשה זאת בשנתו השנייה פרט לארינאס הוא מונטה אליס) ובתווך זכה בשחקן המצטיין במשחק הרוקיז נגד שחקני השנה השנייה. הוא מיסד את עצמו כפוטנציאל עצום שרק מחכה להזדמנות לפרוץ, ומיתג את עצמו כאחד מההפתעות הנעימות בליגה.

התקופה בוויזארדס עד תקרית האקדחים – מנייה בעלייה:

בסיום השנתיים שלו בווריורס סיכם ארינאס בוושינגטון וויזארדס על חוזה בו ירוויח 60 מיל' דולרים לאורך שש שנים. הסיבה לפיה הווריורס לא השוו את ההצעה היא שהם לא היו יכולים. באותה התקופה יכולות חריגה מתקרת השכר תמורת שחקנים שנבחרו ע"י הקבוצה בדראפט חלו רק על בחירות סיבוב ראשון, ומאוחר יותר נחקק השינוי שקיים כיום ומכונה "חוק גילברט ארינאס".

בעונתו הראשונה בוויזארדס שיחק ארינאס 55 משחקים בלבד משום שנאבק בפציעה בשריר, אך בעונה שלאחר מכן הכל נראה אחרת. גילברט הציג שיתוף פעולה נהדר עם לארי יוז כשהשילוב שהשניים יצר היה שילוב הבק-קורט הפורה ביותר בליגה מבחינת נקודות. באותה העונה נבחר גילברט למשחק האולסטאר, במה שהיווה את ההופעה הראשונה שלו מתוך שלוש באירוע הנוצץ. הוויזארדס, בהובלתו של ארינאס, הגיעו לפלייאוף לראשונה מאז 1997. באותו הפלייאוף, בסיום משחק מס' 5 בסדרת הסיבוב הראשון קלע ארינאס את אחד מסלי הניצחון המפורסמים ביותר בהיסטוריה של הליגה עם פיידאווי מ-16 פיט שניצח עבור וושינגטון את המשחק, אך שיקגו ניצחה בסדרה. לאחר אותה הסדרה קיבל ארינאס את הכינוי המפורסם שלו – "אייג'נט זירו", שכפי שתגלו בהמשך, מאפיין יותר מכל את האופי שלו.

בעונת 2005-06 ארינאס הציג ממוצעים נהדרים כשסיים רביעי בליגה בנק' ובחט'. אך למאמני ולאוהדי הליגה זה לא הספיק ולמשחק האולסטאר הוא נכנס רק לאחר ששחקנה של האינדיאנה פייסרס דאז, ג'רמיין אוניל נפצע. באותו סופ"ש הוא גם השתתף בתחרות השלשות, והגיע לגמר שם הפסיד לדירק נוביצקי.

במהלך הקיץ של אותה העונה הודיע ארינאס כי הוא מוריד משכרו על מנת לפנות לוויזארדס מקום להחתמות אשר יהפכו את הקבוצה לקוטנדרית. במה שהיווה עבור רבים מאוהדי הקבוצה אקט של נאמנות שלא כל שחקן יהיה מוכן לעשות.

שחקן הקלאץ' הטוב בליגה?

רבים מכם ודאי זוכרים את מגוון סלי הקלאץ', וסלי הניצחון, שקלע ארינאס. באופן כמעט קבוע הוא היה מעלה את רמתו בדקות האחרונות ועוזר לקבוצתו לנצח לא מעט משחקים, קחו לדוגמה את המופע שלו נגד הלייקרס ב-2006, את סל הניצחון בפלייאוף אותו כבר הזכרתי, את הסל נגד הבאקס ב-2007, את השלשה נגד הג'אז, את הלייאפ נגד הסופרסוניקס ועוד הופעות אשר מיסדו אותו כאחד משחקני הקלאץ' הטובים בליגה.

פגמים באופי שדרדרו את השחקן:

כבר בקיץ 2006 קיבלנו רמז על אופיו הבעייתי של ארינאס, כשהשחקן החליט להתנקם במייק ד'אנטוני ונייט מקמילן על כך שלא כללו אותו בסגל לאליפות העולם בכך שיקלע על הקבוצות "שלהם" 50 נק' במשחק. נגד פיניקס של ד'אנטוני זה עבד, אייג'נט זירו סיים עם 54 נק' באחוזים נהדרים. אולם, נגד פורטלנד המקרה היה שונה לגמרי: גילברט סיים עם 9 נק' בלבד עם מופע אימים של 0 מ-8 מהשלוש (השוואת שיא שלילי של המועדון).

ואולם, כאמור למעלה, אופיו הבעייתי של ארינאס התגלה במלוא עוזו. את מה שקרה באמת במטוס אף אחד לא יודע, אבל ע"פ עדויות הוויכוח בינו לבין קריטנטון ירד לפסים אישיים, כשאקורד הסיום היה משפטו של ארינאס אל קריטנטון: "אני משחק עם אקדחים", כשהאחרון עונה לו בדיוק את אותה התשובה.

באימון הקבוצה, כמה ימים לאחר מכן, מחכה לקרטינטון הפתעה קטנה על הכיסא שלו. אלא שבמקום לבחור את אחד מארבעת האקדחים אשר היו לרשותו לאחר שארינאס הניח אותם, הוא הוציא מתיקו האישי אקדח וכיוון אותו אל עבר ראשו של הגארד. באותו הרגע קארון באטלר, חבריהם לקבוצה, הרגיע את קרטינטון ומנע ממנו לעשות זאת. התקרית הודלפה, וסטרן השעה את שני השחקנים משאר העונה.

לאחר אותה התקרית ארינאס שינה את מספרו לספרה 9, כדי לסמן שהמקרה מאחוריו. אך הוא מעולם לא חזר ליכולת אותה הציג טרם ההשעיה. הוא החל להתפוגג לאט לאט, כשגם ניסיונות לשיקום הקריירה באורלנדו ובממפיס (שם שותף ב-17 משחקים בלבד) נכשלו.

ניסה להראות שהמקרה מאחוריו, ארינאס עם הספרה 9

לאחר תקופתו בממפיס חתם ארינאס בשנחאי שארקס, במה שהיווה אקורד הסיום של הקריירה שלו. בסיום התקופה שם הוא אמנם לא הכריז על פרישה, אך לא קיבל הצעה מאף קבוצה. כיום ארינאס מנחה תכנית ביוטיוב, וכל שנותר לנו הוא לדמיין מה היה קורה אילו התקרית הזו לעולם לא הייתה קורית/דולפת החוצה. ההימור שלי, הוא שארינאס היה מסיים את הקריירה שלו בצורה הרבה יותר מוצלחת, וזוכה לכבוד המגיע לו, כבוד של אלופים.

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. אני מאד אהבתי אותו עד התקרית. שחקן שנתן שואו עם חיוך בכל רגע על המגרש.
    כמו שהרבה פעמים קורה, החיוך הגדול מסתיר בור גדול בלב.
    חבל עליו.

  2. היבאצ'י!!!!!!

    שחקן שהיה סופר כישרוני, אבל כמו שהגיח במהרה ככה נפל (תקרית האקדחים וברך דפוקה).

    היה שחקן מהנה לצפייה אבל היה גם "בלתי יציב".

    לא חושב שהוא ראוי להיקרא כאגדה אבל בהחלט היה דמות צבעונית ביותר

        1. אם הייתה לו יציבות נפשית הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר בליגה ואגדה אמתית.
          כאן למשל מופיעה טבלת נתונים של הקריירה כשבעונות הטובות היה נהדר אך היה רחוק מלממש את הפוטנציאל שלו.

  3. אני לא מבין מה הוא עושה ברשימה אבל היו שחקנים הרבה יותר גדולים ממנו ללא ספק בכלל. הבחירה של השחקנים צריכה להיות לפי יכולת ולא לפי הסיפור שלהם. בכל מקרה הכתבה מעולה למרות שאני לא מסכים עם זה שהוא צריך להיות ברשימה.

    1. בשיא הקצר שלו יכולתו מתאימה מאוד לרשימה והוא היה פוטנציאל לאגדה וביכולתו הטובה היה מהשחקנים המובילים בליגה וכמוהן מהטובים ביותר בעמדתו ומהווינרים הגדולים ביותר,

  4. מהו השיר המתנגן ברקע בסרטון האחרון מזכיר לי את ימי דוגיסטייל של סנופ ימי הווסט קוסט איסט קוסט
    מובדיפ פאקינג שייטטטט

  5. ארינאס דווקא קיבל מעט מאד הצעות ולמעשה הבחירה באריזונה היא זו שהולידה את אייג'נט זירו. אחרי שהוא נשאר לא מחוזר על ידי מרבית התוכניות הגדולות רק פאוארהאוס אחד -לוט אולסן ואריזונה הציעו לו מלגה. כשארינאס בחר בווילדקטאטס מאמני תוכניות קטנות יותר שקיוו לצרף אותו כמו גם הרבה פרשנים אמרו לו שהוא לא יראה מספיק דקות משחק באריזונה או אם לצטט את אחד הפרשנים "0 דקות משחק".
    זה הספיק לארינאס כמוטיבציה להחלפת מספר הגופיה שלו מה-25 בתיכון ל-0 שילווה אותו עד ל-NBA.

    1. עידו – למיטב זכרוני , ארינאס בחר בספרה 0 שהולידה את הכינוי שלו רק כשנכנס ל-NBA, כדי להתריס מול פרשנים שניבאו שאפס יהיה מספר דקות המשחק שהוא יזכה לשחק

      1. לא. זה היה עוד בקולג' באריזונה. הוא די מהר הראה שהנבואה הזו רחוקה מלהיות נכונה ואפילו גרם לרכז הראשון לעשות טרנספר כשהבין שהוא יאבד את מקומו לאירנאס.

  6. תודה תומר,עוד לא קראתי,אני אקרא,זה הפלול המקורי,סיפור נייר הטואלט בלתי נשכח, בלתי נסבל,יצור דוחה,כישרון יש,ראש בלטה,לא סבלתי אותו,תזכיר לאוהד וושינגטון את ארינאס,ותחטוף קללות.

  7. תומר, אני חושב שאתה מצייר תמונה הרבה יותר ורודה לגבי ארינאס ממה שהיה באמת. הוא היה רכז שזרק בצרורות ויותר בלגן את המשחק מכל דבר אחר. הקבוצות שלו לא הגיעו גם לשום מקום. אז נכון הוא קלע כמה סלי ניצחון – אבל רחוק היה מלהיות שחקן קלאץ'.
    הוא מעולם לא חתך משכרו (בין השאר כי הוא פשוט לא יכול) והחוזה המטורף שקיבל מהוויזארדס הפך בראי ההיסטוריה לאחד הגרועים בתולדות הליגה.
    גם ההסתכלות על התקרית כמה שחיסל לו את הקריירה זה להתעלם מהעובדה שהפציעות החוזרות ונשנות הרגו אותו והוא כמעט לא שיחק בשנתיים לפני התקרית.

  8. יופי של פוסט תומר.

    שחקן מוכשר שנתן כמה עונות באמת טובות, אבל כמו שאפלטון ציין, אלמלא כל השטויות שלו, לא יודע כמה היינו זוכרים ממנו.

  9. תודה.
    פוסט מעניין על שחקן מעניין (לטעמי לא אגדה, אבל בכל זאת הסיפור מעניין).

    אגב, לפי איזה שנים מוגדר הפרוייקט הזה?
    מעניין אותי לעשות רשימה משלי של 50 אגדות ולבדוק בסוף כמה אחוזי התאמה יהיו ביני לבין מומחי צוות האתר.

  10. אחלה פוסט, עם סיפור חיים מעניין. כמו שרבים כתבו פה, לא בטוח שהוא חומר ל50 הגדולים, אבל בתור פוסט זה מצויין. תודה תומר

      1. הבחירות הן בגדול אישיות של שחקנים שלא נכנסו ל-50 המקוריים. יש גם כמה שעשו את הקריירה שלהם בשנים לפני 1996 ויש מן הסתם כמה שהיו יכולים להיכנס ונשארו בחוץ.
        בסופו של דבר כל אחד בחר לפי מה שדיבר אליו.

      2. מנחם אם אפשר להציע דירוג בסוף הפרוייקט, אולי עם סקר מהגולשים שיבחרו (אם אפשרי) את 50 הגדולים שנבחרו לפי הסדר. ואז יהיה קל לגלות מי היה צריך להיכנס ולא נכנס
        זה באמת יהיה מעניין.

  11. פוסט מצויין ומעניין תומר ! גילבר ארינאס היה שחקן מצויין אבל האופי שלו הרג את הכישרון , לצערי אני לא חושב שהוא ראוי להיות בפרוייקט

  12. הצעה לשיפור. להכניס קצת יותר תאריכים. איזה שנה הדראפט. ובמקום דברים כמו בעונתו הראשונה בוויזארדס גם לרשום את תאריכי העונה. עוזר לקבל מושג מול מי שיחק ומתי. בעיקר כשמדובר בשם שהוא פחות סופרסטאר.
    חוץ מזה. אחלה מאמר. גם אם לא מדובר באגדה.

  13. תודה רבה תומר, אם מה שנזכור ממנו זה את הסיפורים מחוץ למגרש כנראה שעל המגרש לא עשה מספיק.
    בכל זאת, פוסט מצויין על שחקן שזרח מהר וכבה אפילו יותר מהר.
    אם אני זוכר נכון וושינגטון שלו נפגשה שנתיים רצוף מול לברון הצעיר והודחה בשתי סדרות צמודות ומהנות.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט