אז כמה-כמה יהיה בסוף? / מולי

לוגו גמרי הנ.ב.א.

בוקר נפלא לכל אוהדי גולדן סטייט, בוקר קדורני משהו לאוהדי קליבלנד ובוקר מחוייך לכל האחרים.

"שלוש אפס לטובת בעלי הזקן" הוא שם ספרו המופלא של הינר גרוס שקראתי לראשונה בילדותי ולאחרונה בחודש שעבר, (אגב, ספר מומלץ למי שיוכל להשיגו).

שלוש אפס מובילים גולדן סטייט, וכפי שהפרשנים טורחים לומר לנו שש פעמים בשידור: "מעולם לא חזרה שום קבוצה מפיגור שכזה…".

אז אני שואל את עצמי, סטטיסטית בלבד (כי מבחינת יחסי הכוחות די ברור שהתוצאה הסופית תהיה 4-0), לפחות על פי ניסיון העבר, מה הסיכוי של כל תוצאה להיות?

אז קודם כל הבה ונראה מה היו תוצאות העבר?

 

עונה אלופה תוצאה סגנית
‏1946/47 פילדלפיה ווריורס 4–1 שיקגו סטאגס
‏1947/48 בולטימור בולטס 4–2 פילדלפיה ווריורס
‏1948/49 מיניאפוליס לייקרס 4–2 וושינגטון קפיטולס
‏1949/50 מיניאפוליס לייקרס 4–2 סירקיוז נאשיונלס
‏1950/51 רוצ'סטר רויאלס 4–3 ניו יורק ניקס
‏1951/52 מיניאפוליס לייקרס 4–3 ניו יורק ניקס
‏1952/53 מיניאפוליס לייקרס 4–1 ניו יורק ניקס
‏1953/54 מיניאפוליס לייקרס 4–3 סירקיוז נאשיונלס
‏1954/55 סירקיוז נאשיונלס 4–3 פורט וויין פיסטונס
‏1955/56 פילדלפיה ווריורס 4–1 פורט וויין פיסטונס
‏1956/57 בוסטון סלטיקס 4–3 סט. לואיס הוקס
‏1957/58 סנט לואיס הוקס 4–2 בוסטון סלטיקס
‏1958/59 בוסטון סלטיקס 4–0 מיניאפוליס לייקרס
‏1959/60 בוסטון סלטיקס 4–3 סנט לואיס הוקס
‏1960/61 בוסטון סלטיקס 4–1 סנט לואיס הוקס
‏1961/62 בוסטון סלטיקס 4–3 לוס אנג'לס לייקרס
‏1962/63 בוסטון סלטיקס 4–2 לוס אנג'לס לייקרס
‏1963/64 בוסטון סלטיקס 4–1 סן פרנסיסקו ווריורס
‏1964/65 בוסטון סלטיקס 4–1 לוס אנג'לס לייקרס
‏1965/66 בוסטון סלטיקס 4–3 לוס אנג'לס לייקרס
‏1966/67 פילדלפיה 76' 4–2 סן פרנסיסקו ווריורס
‏1967/68 בוסטון סלטיקס 4–2 לוס אנג'לס לייקרס
‏1968/69 בוסטון סלטיקס 4–3 לוס אנג'לס לייקרס
‏1969/70 ניו יורק ניקס 4–3 לוס אנג'לס לייקרס
‏1970/71 מילווקי באקס 4–0 וושינגטון בולטס
‏1971/72 לוס אנג'לס לייקרס 4–1 ניו יורק ניקס
‏1972/73 ניו יורק ניקס 4–1 לוס אנג'לס לייקרס
‏1973/74 בוסטון סלטיקס 4–3 מילווקי באקס
‏1974/75 גולדן סטייט ווריורס 4–0 וושינגטון בולטס
‏1975/76 בוסטון סלטיקס 4–2 פיניקס סאנס
‏1976/77 פורטלנד טרייל בלייזרס 4–1 פילדלפיה 76'
‏1977/78 וושינגטון בולטס 4–3 סיאטל סופרסוניקס
‏1978/79 סיאטל סופרסוניקס 4–1 וושינגטון בולטס
‏1979/80 לוס אנג'לס לייקרס 4–2 פילדלפיה 76'
‏1980/81 בוסטון סלטיקס 4–2 יוסטון רוקטס
‏1981/82 לוס אנג'לס לייקרס 4–2 פילדלפיה 76'
‏1982/83 פילדלפיה 76' 4–0 לוס אנג'לס לייקרס
‏1983/84 בוסטון סלטיקס 4–3 לוס אנג'לס לייקרס
‏1984/85 לוס אנג'לס לייקרס 4–2 בוסטון סלטיקס
‏1985/86 בוסטון סלטיקס 4–2 יוסטון רוקטס
‏1986/87 לוס אנג'לס לייקרס 4–2 בוסטון סלטיקס
‏1987/88 לוס אנג'לס לייקרס 4–3 דטרויט פיסטונס
‏1988/89 דטרויט פיסטונס 4–0 לוס אנג'לס לייקרס
‏1989/90 דטרויט פיסטונס 4–1 פורטלנד טרייל בלייזרס
‏1990/91 שיקגו בולס 4–1 לוס אנג'לס לייקרס
‏1991/92 שיקגו בולס 4–2 פורטלנד טרייל בלייזרס
‏1992/93 שיקגו בולס 4–2 פיניקס סאנס
‏1993/94 יוסטון רוקטס 4–3 ניו יורק ניקס
‏1994/95 יוסטון רוקטס 4–0 אורלנדו מג'יק
‏1995/96 שיקגו בולס 4–2 סיאטל סופרסוניקס
‏1996/97 שיקגו בולס 4–2 יוטה ג'אז
‏1997/98 שיקגו בולס 4–2 יוטה ג'אז
‏1998/99 סן אנטוניו ספרס 4–1 ניו יורק ניקס
‏1999/00 לוס אנג'לס לייקרס 4–2 אינדיאנה פייסרס
‏2000/01 לוס אנג'לס לייקרס 4–1 פילדלפיה 76'
‏2001/02 לוס אנג'לס לייקרס 4–0 ניו ג'רזי נטס
‏2002/03 סן אנטוניו ספרס 4–2 ניו ג'רזי נטס
‏2003/04 דטרויט פיסטונס 4–1 לוס אנג'לס לייקרס
‏2004/05 סן אנטוניו ספרס 4–3 דטרויט פיסטונס
‏2005/06 מיאמי היט 4–2 דאלאס מאבריקס
‏2006/07 סן אנטוניו ספרס 4–0 קליבלנד קאבלירס
‏2007/08 בוסטון סלטיקס 4–2 לוס אנג'לס לייקרס
‏2008/09 לוס אנג'לס לייקרס 4–1 אורלנדו מג'יק
‏2009/10 לוס אנג'לס לייקרס 4–3 בוסטון סלטיקס
‏2010/11 דאלאס מאבריקס 4–2 מיאמי היט
‏2011/12 מיאמי היט 4–1 אוקלהומה סיטי ת'אנדר
‏2012/13 מיאמי היט 4–3 סן אנטוניו ספרס
‏2013/14 סן אנטוניו ספרס 4–1 מיאמי היט
‏2014/15 גולדן סטייט ווריורס 4–2 קליבלנד קאבלירס
‏2015/16 קליבלנד קאבלירס 4–3 גולדן סטייט ווריורס
‏2016/17 גולדן סטייט ווריורס 4–1 קליבלנד קאבלירס

אז אם כבר, בואו ונבחן כמה פעמים ארעה כל תוצאה אפשרית, ומה זה אומר באחוזים:

 

התוצאה פעמים שארעה % שארעה
4–0 8 11.27%
4–1 19 26.76%
4–2 25 35.21%
4–3 19 26.76%

כפי שאמרתי, מבחינת יחסי הכוחות, כמו גם מבחינת המצב המנטלי, נראה שהדרך היחידה בה קליבלנד תנצח את המשחק הרביעי, היא רק אם גולדן סטייט תחליט לוותר על המשחק כדי לחגוג בבית.

לדעתי האישית, הסיכוי לכך הוא נמוך בעיקר בשל הסדרה של לפני שנתיים בה הובילה גולדן סיטיט  3-1 והפסידה לבסוף  4-3.  אני מאמין שזיכרונה הטרי יחסית של סדרה זו, ייגרום ללוחמים ללחוץ על הגז כמה שרק ניתן במטרה למנוע כל סיכוי לשחזור התוצאה.

בקיצור, לדעתי לפחות, עוד וי אחד בעמודה של ארבע אפס, בלי קשר אם הם בעלי זקן או לא…

 

 

 

 

מולי

איש של מילים: כותב סדרתי, עורך, מתרגם ופילוסוף של ספורט. אפשר לראות חלק ממה שפרסמתי כולל קישורים ליומן הקורונה ורשימת פרסומים כמו "על ספורט ומהויותיו", "מסע בעקבות אוהדים", "ליקוטי ספורט" ו- "בלוז של תקוות ומורדות - סיפורי קבוצת הניו אורלינס פליקנס 2015-2017" ורבים אחרים... באתר: https://hamuli4u.wixsite.com/muli4u

לפוסט הזה יש 15 תגובות

  1. ניתוח מעניין של המספרים
    סטטיססטית זה אמור להיות 4-2 אם אני מבין נכון….
    מצד שני, אם המורשת של לברון חשובה לו (אם) אז להיות הראשון שחוזר מ 3-0 יהיה חתיכת שדרוג 🙂

  2. מולי כאן אתה צריך לעשות "הסתברות בתנאי" ולא סתם הסתברות.
    שלוש אפס לטובת בעלי הזקן נשמע לי ממש מוכר מהילדות אבל אני לא זוכר על מה זה, תוכל להזכיר?

  3. כמובן, החישוב היום צריך להיות: מה הסיכוי ל- 4:0, בהינתן שהתוצאה היום היא 3:0. זה חישוב אחר מאשר הסיכוי הכללי.
    מעניין להשוות את זה לליין על המשחק…

  4. בדיקה בעייתית, משהו.

    הנתונים הרלוונטיים הם:
    131 קבוצות הובילו 3 – 0 בפלייאוף של ה-NBA.
    כולן ניצחו את הסדרה.
    רק 12 קבוצות הצליחו לצמצם לפיגור של 2 – 3,
    מתוכן רק 3 הצליחו להגיע לשוויון 3.

    אז הסטטיסטיקה הרלוונטית היא:

    90% מהקבוצות שפיגרו 0 – 3 הפסידו בסוויפ או סוויפ ג'נטלמני.

    2.3% מהקבוצות שפיגרו 0 – 3 הגיעו למשחק 7.

    13 פעמים קבוצה עלתה ליתרון 3 – 0 בפיינלס.
    רק קבוצה אחת הצליחה לגרור את הסדרה למשחק 7, אחרי פיגור 0 – 3 בפיינלס
    (הניקס ב-1951)

  5. מעניין, תודה
    נראה מה יהיה עם המשחק הבא. יש מספיק דם רע בין הקבוצות כדי שלגס יהיה אינטרס לסיים את זה בסוויפ לא ג'נטלמני,למרות שלנו עדיף שהסדרה תתארך קצת

  6. תודה מולי.
    בקשר לסטטיסטיקה, תמיד קורה משהו בפעם הראשונה כי המשחק הרביעי ב-0-3 הוא INDEPENDENTLY EXCLUSIVE מכל ה-3 לפניו מבחינה זאת שייתכן – מקווה שלא – שברבע הראשון קרי, דוראנט, ת'ומפסון, וגרין – כולם ייפלו עם שבר ברגל והקאבס תנצח 4-3.

    יש לי זיכרון עצוב (אבל בזמנו היה זה מקרה שעורר תקווה) על 'פעם ראשונה'. כשלאשתי רינה ז"ל היה סרטן דם מסוג acute monocytic leukemia. היא היתה אשה אמיצה הרבה יותר ממני וביקשה מיד מרופאיה (היא התחברה לקבוצת מחקר כי ללא כימו-טרפיה נסיונית בשנת 1971 היא היתה הולכת לעולמה ב-4 שבועות) לדעת בדיוק מה הפרוגנוזה. נאמר לה שעם הכימו-טרפיה החדשה שהם מנסים, כמה חולים כבר הגיעו לשלוש תקופות של REMISSION ('הפוגה מהסרטן כשמח העצמות נהרס ע"י הכימו טרפיה ומח העצמות החדש הוא נקי מתאים סרטניים). אחרי REMISSION (שאחד מהם ארך אצל רינה כמעט שנה) בא RELAPSE כשתאים סרטניים חוזרים למח העצמות.
    רינה טופלה בקבוצת המחקר של NIH שהיה המתקדם ביותר בעולם. לרינה היו 3 RELAPSES והיא היתה אמורה ללכת לעולמה (כי הכימו-טרפיה הורסת כמובן גם רקמות ותאים הכרחיים לגוף האדם), אבל…היא המשיכה לחיות.

    היו לה 5 REMISSIONS והיא שרדה 2.5 שנים כשהמקסימום שהיה ידוע שם ב-NIH היה 3 REMISSIONS וואולי שנת חיים אחת.

    הסיפור העצוב הוא שעד היום אין התקדמות דראסטית בנושא, מלבד שעם כל המחקרים על רינה וחולי הסרטן דם בזמנה, הצליחו לפתח כימו-טרפיה שאינה שונה הרבה בתרכובתה, אבל היום יודעים כמה ומתי לתת, והפרוגנוזה היא בסביבות 5 'הפוגות' ו-2-3 שנות חיים.

    ההתקדמות הנוספת היא שכבר אז היתה הסתברות שהדרך היחידה 'להתגבר' על המחלה היא להשתיל מח עצמות חדש לחלוטין, אבל מח עצמות מתורם שמח העצמות שלו שווה בדיוק לחולה (אח או אחות תאומים זהים, או 1 מ-3 מיליון באוכלוסייה). היום ישנן דרכים מתקדמות יותר בגילוי תורם מתאים, ואפילו אם אינו מתאים ב-100%, גם התאמה של 95% מאריכה את תקופות ההפוגות בצורה משמעותית.

    אבל acute monocytic leukemia היה אז – והוא עד היום – סרטן סופני.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט