מעורב הופס ליום ראשון / מנחם לס

מעורב הופס ליום ראשון / מנחם לס

1. כבר כתבתי: לבי חצוי בסדרה הזאת

 

בשני משחקי הניצחון של הסלטיקס התאהבתי מחדש בקבוצה הראשונה שקנתה אותי בארה"ב. שמחתי שניצחו והייתי גאה בהם.

אבל אושרי לא היה שלם.

למה?

כי כתבתי ב'מעורב' לפני זמן מה עם הכותרת שמאומה לא השתנה. מה שהיה הוא שיהיה וזה יהיה שוב קליבלנד נגד גולדן סטייט בגמר.

אבל לא בגלל מה שנבאתי שיהיה לבי היה חצוי הערב: מצד אחד הייתי כל כך רוצה שבוסטון הצעירה תמשיך לגמר. אבל מצד שני אני יודע שבגמר נגד הווריורס היא תבויש 0-4.

למה?

כי היא צעירה מדי.

כי היא נאיבית מדי בשלב זה של התפתחותה!

כי בגלל צעירותה היא עדיין לא מוכנה נפשית למשחק פלייאוף קשה כל כך בחוץ. (ובגלל זה היא איבדה הערב כדורים שבבית היא לא איבדה, ובגלל זה ה-SHOT SELECTION שלהם הערב היה גרוע מאד)

כי מאמנה בראד סטיבנס עצמו צעיר מדי ונאיבי מדי, וזקוק לעוד איזה שנתיים-שלוש להשתפשפות.

יותר משאני רוצה את ניצחונה של הסלטיקס אני רוצה את הפסדה של הווריורס, ומאחר ואני עדיין לא מאמין שיוסטון יכולה לעשות זאת, אני מגיע לנקודה העיקרית שכתבתי את כל ההתחלה כדי להגיע אליה:

אני רוצה קבוצה מזרחית שתוכל לגבור על גולדן סטייט (או על הרוקטס, אם היא תעשה זאת!) , והקאבס היא היחידה שיכולה.

ה-REVERSE WINDMILL של לברון הגדיר את כל המחצית הראשונה: הקאבס באה לשחק, ולהראות את עליונה בדברים שקבוצות צעירות ונאיביות לא מעיזות לעשות. היה זה ה-SEAL, החותמת שהקאבס ביקשה להטביע על מצח הסלטיקס: "NOT YET!

הקאבס עלו באותה חמישייה אבל במצב נפשי שונה ב-180 מעלות: הם באו להראות את עליונותם על הצעירים, ובאו מוכנים לעשות הכל ולנצח בגדול, ואם אפשר אפילו להשפיל את הסלטיקס כדי שלא יכניסו לראשם רעיונות.. הם באו עם  א-ג-ר-ס-י-ב-י-ו-ת  וזה היה ההבדל הגדול: הכל אותו דבר אבל פי שלוש אגרסיביות, ופתאום כל העולם מתהפך.

לא רק זה. הערב לברון הוכיח שכשהוא רוצה, הוא יכול להיות אחד מהמגינים הטובים ביותר. הוא התחיל את הרבע הראשון עם הגנה מצויינת וכל הקאבס נידבקה ממנו, ולפתע אחת מקבוצות ההגנה החלשות בליגה נתנה משחק הגנה מצויין – יכולת שתהיה יכולת חובתית נגד הווריורס או הרוקטטס.

מה שעצבן אותי היה הזמן שלקח לבראד סטיבנס עד שלקח טיים-אאוט כשקבוצתו נאכלת.

ג'ורג' היל היה חייב להראות שהוא הרבה יותר טוב משהיה בשני המשחקים הראשונים, וטיירון לו סוף סוף שמע לי ונתן ללארי נאנס ג'וניור 9 דקות בהן היה 2 מ-2 ל-4 דקות וריבאונד אחד והיה ברור שהוא הביא במשחקו את העוז והדינמיות שלו.

אבל, שוב,  הרברס וינדמיל של לברון הזה מתאר טוב ביותר את המחצית הראשונה כי בזה הוא מצהיר: "אנחנו עדיין הטובים ביותר במזרח!"

Celtics
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
M. Morris PF 17 1-6 1-3 2-2 0 4 4 0 0 0 0 0 -22 5
A. Horford PF 22 2-4 1-2 2-2 0 5 5 3 0 0 1 1 -22 7
J. Tatum SF 19 4-6 0-0 5-7 0 0 0 0 0 1 0 2 -7 13
T. Rozier PG 16 2-6 0-2 2-2 0 2 2 1 1 0 1 1 -16 6
J. Brown SG 12 1-3 0-0 0-0 0 1 1 1 0 0 2 2 -16 2
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
G. Yabusele PF 2 0-0 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 +2 0
S. Ojeleye PF 4 0-1 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 1 +2 0
G. Monroe C 4 1-2 0-0 0-0 0 0 0 0 0 0 0 0 -1 2
A. Baynes C 9 1-2 0-0 0-0 1 1 2 1 0 0 1 2 -11 2
M. Smart PG 15 2-5 0-2 0-0 0 0 0 3 1 0 2 2 -9 4
A. Nader SF Has not entered game
S. Larkin PG Has not entered game
TEAM 14-35 2-9 11-13 1 13 14 9 2 1 7 11 41
40.0% 22.2% 84.6%
Cavaliers
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
L. James SF 22 6-8 3-3 4-6 0 2 2 6 2 2 1 1 +19 19
K. Love C 18 2-7 0-3 0-0 0 6 6 2 0 0 2 1 +20 4
T. Thompson C 15 1-3 0-0 4-4 2 2 4 0 0 0 0 1 +21 6
G. Hill PG 18 4-8 3-7 2-2 0 3 3 2 1 0 0 1 +20 13
J. Smith SG 15 2-6 2-2 0-0 0 3 3 0 0 0 0 1 +19 6
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
L. Nance Jr. PF 9 2-2 0-0 0-0 0 2 2 1 1 0 1 0 -1 4
J. Green SF 9 2-3 0-1 0-0 0 0 0 1 0 0 0 2 +1 4
J. Clarkson PG 6 0-2 0-0 0-0 1 0 1 0 0 0 0 2 +0 0
K. Korver SG 9 2-2 1-1 0-0 0 1 1 0 0 0 1 0 +1 5
A. Zizic PF Has not entered game
C. Osman SF Has not entered game
J. Calderon PG Has not entered game
R. Hood SG Has not entered game
TEAM 21-41 9-17 10-12 3 19 22 12 4 2 5 9 61
51.2% 52.9% 83.3%
+/- denotes team's net points while the player is on the court

העלי הופ של לברון שעשה 43-69 הראה שהסלטיקס ARE BEING OBLITERATED.

זה הזמן למאמן לקחת מיד טיים-אאוט ולצעוק על שחקניו שהם 1) רדומים ואנמים ללא כל אגרסיביות 2) נותנים לקאבס לחתוך בהם ללא התנגדות, ככבשים פסיביים ותמימים המובלות למטבחיים, ו-3) שהם הורסים את כל מה שבנו בשני המשחקים הראשונים: את האומץ וההתלהבות, ההתרוממות במשחקם והגאווה שהיתה להם בעצמם ובכל אחד מהשחקנים

במקום זאת הוא יושב שליו ושקט על הספסל כאילו הרצח על הפארקט הוא לא מעניינו. גרג פופוביץ' היה קופץ וצועק, צורח ומעליב כל שחקן, ומקלל את היום שאמו נכנסה להריון. זה מה שמאמן חייב לעשות לעורר קבוצה רדומה שמשחקה הוא עלבון למדים הירוקים שהיא לובשת כי עליהם לשמר מסורת גאה בת שנים, ובמקום זה הם הורסים הכל במשחק חיוור, חלש, מפגר, מרושל, ואדיש אחד.

היכן גאוות הסלטיקס? היכן CELTICS PRIDE?

אולי בראד סטיבנס עצמו לא מאמין בדברים כאלה, וכל מה שחשוב לו זה ה-X ןה-O.

אנשים חושבים שיש לי משהו נגד בראד סטיבנס.

אין לי מאומה נגדו. אבל שיתרומם מהספסל הדפוק הזה וירים קולו. מרכוס מוריס מנסה לעודד ולעורר, אבל זה חייב לבוא מהמאמן. אני אימנתי עשר שנים והיו משחקים בהם  ק-ר-ע-ת-י  את שחקני. לא על זה שהם לא שיחקו טוב. אלא על זה שהם ויתרו, והסלטיקס ברבע השלישי ויתרו, ושיחקו כקבוצה המחכה שהמשחק יסתיים.

אני מקווה שלבראד יש מספיק שכל להראות לקבוצתו את הסרטון של המשחק ולבקש מהם להתרכז רק בקווין לאב. לראות את המאמץ והאנרגיה שהוא משקיע.

הרבע השלישי מסתיים. כל מה שיש לי לומר זה שזה הפך למשחק ש- IT IS ALL CAVALIERS!

מתחיל הרבע הרביעי. בוסטון הפסידה את המשחק. אבל עליה לנצל רבע זה לחזור מעט למשחק ולהוכיח לעצמם ששלושת הרבעים הראשונים היו רק ABERRATION – מין דבר יוצא דופן.

זה מה שאני היייתי אומר לשחקני: הרבע האחרון מתחיל ב-0-0. בואו ננצח את 'הרביעי' ואז נדע שאנחנו יכולים גם לנצח את המשחק הרביעי.

במקום זה היה אותה גברת באותה אדרת, אם לא יותר גרוע. מתחיל בשלשה נאה של קורבר, והנה עלי הופ של לארי נאנס. וההפרש רק גדל ועתה מגיע ל-30. בראד סטיבנס ממשיך לשבת רגוע על ספסלו כאילו שהכל UNDER CONTROL.

UNDER CONTROL? נראה ביום שני!

הנה מה שאני אומר לקבוצתי אם אני בראד סטיבנס הערב, יום ראשון, ויום שני: "הפסדנו הערב גם בגלל שלא שיחקנו טוב וגם בגלל שהגנת קליבלנד הייתה טובה יותר. עכשיו הקשיבו, והקשיבו טוב: אני לא מבקש מכם ניצחון בכל מחיר ביום שני. יש לנו שני משחקי בית בהם אנחנו חייבים לנצח. אבל מה שאנחנו  ח-י-י-ב-י-ם   לעשות ביום שני הוא לתת משחק עם כל מה שיש לנו, ואפילו אם נפסיד, אסור בשום אופן שניקרע כפי שנקרענו הערב, כי אז המשחק הבא שלנו בבית יהיה קשה ביותר. אנחנו חייבים – אבל חייבים – להופיע ביום שני ולתת לקאבס את הקרב הכי סוער וקשה שהיה להם. אם נפסיד, אבל ניתן להם HELL, זה יהיה הניצחון שלנו!"

2. יוסטון עולה למשחק הערב מלאת בטחון! 

הייתי אומר שליוסטון ישנה סיבה להרגיש טוב, אפילו שהפסידו את יתרון הבית שלקח להם עונה שלמה להבטיח.

למה?

כי במשחק השני הם מצאו את הצורה בה הם יכולים להיות עליונים על הווריורס, אפילו כשלג'יימס הארדן ישנו משחק חלש.

קל זה לא יהיה. הווריורס ניצחה באורקל 15 משחקים רצופים בפלייאוף – שווה-שיא NBA.

מייק ד'אנטוני אמר היום (שבת) ש-15 הניצחונות הם לא בגלל 'הבית' אלא בגלל שהם 'קבוצה גדולה; אחת הטובות בהיסטוריה של ה-NBA'.

כמה משחקני יוסטון  אמרו היום לכריסטי רייקן מה-AP ש"הם אוהבים לשחק באורקל כי הקהל שם נותן אפילו ליריבה אנרגיה כי כיף לשחק נגד קהל מצויין כזה. "WE CAN ALSO FEED FROM THIS ENERGY", אמר מאט אריזה.

אבל הוא גם יודע שמה שקרה במשחק השני אין לו כל קשר למה שיקרה היום. "הדבר היחיד שהמשחק ה-2 עשה זה לתת לנו קצת מומנטום, אבל כל משחק הוא יחידה מופרדת לחלוטין מכל מה שקרה לפני. כל משחק הוא INDEPENDENTLY EXCLUSIVE!"

אני לא ידעתי שדווקא אריזה מסוגל לדבר ככה, ואני מעריך זאת.

והארדן הוסיף: "אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לעשות זאת. עלינו רק להאמין בזאת בכל פוזשיון. אנחנו באים למשחק בגישה מאד בריאה וחיובית, וזה דבר שבעבר לא היה לנו עד כדי כך!"

הלוואי.

3. מנצחים ומפסידים מה-ROYAL WEDDING

(הכל דעות של חצי חורני מגרינוויל)

מנצח:

הזוג הארי ומגן. הם פשוט נראו כאלה נחמדים. מסתכלים אחד על השני בעיניים המביעות אהבה. וואללה שהם נהנו מכל העניין.

 

פשוט נהנים מכל העסק:

 

 

מפסיד:

בית המלוכה הבריטי המיוצג ע"י המלכה שישבה ברצינות כזאת כאילו תקעו לה מטאטא בגרון. אני בטוח שהיא לא אהבה את העובדה שאמה של מגי היא שחורה, ושבנה, הנסיך צ'ארלס הוליך אותה לבמה. היא לא תקעה חיוך קטן אחד לרפואה משך כל הטכס. הורס אותה שדם שחור הגיע לרויאלטי.

 

מנצח:

היחסים בין ארה"ב ובריטניה שעתה אפילו למלוכה ישנה שייכות אמריקאית. ארה"ב ובריטניה הן העולם המערבי (אפילו שבריטניה שונאת את ישראל) וכל דבר שמחבר בין השתיים עוד יתר, מחזק יותר את העולם המערבי.

מפסיד:

סין, רוסיה, ושאר המעצמות החרמניות שרואות טכס כזה בבריטניה ומשתינות מרוב קנאה כי גם עוד אלף שנה לא תהיה להם את המסורת המקסימה הזאת.

מנצח:

ג'ורג' קלוני ואשתו עם בגדי האביב שלהם שהדליקו את כל הקטידרל.

 

מפסידים:

כל שאר ה-VIP שהוזמנו מדייב בקהאם ואשתו, סרנה ויליאמס ובעלה, עופרה, אלטין ג'ון ובן זוגו – שכולם גומדו ע"י קלוני וגברת קלוני.

 


*

*

 

 

4. הסוס JUSTIFY מנצח את הרגל השנייה של הTRIPLE CROWN ביום גשום ובוצי

 

הג'וקי חוזה גרזיה בסיום המרוץ!

בבוץ הזה דהרו הסוסים!

 

 

מרוץ הפריקנס הוא הרגל השנייה של הטריפל קראון. הוא מבחן התמדה כי הוא נערך רק שבועיים אחרי הקנטקי דרבי שכמובן ג'סטיפיי ניצח גם אותו, וישנם הרבה מאמני סוסים הטוענים ששבועיים מנוחה אחרי מרוץ הדורש מאמץ מקסימלי בקנטקי דרבי, הסוסים לא מסוגלים להתאושש כראוי. לכן ב'פריקנס' משתתפים מעט סוסים (בד"כ 8, לעומת ה-20 בקנטקי דרבי), ובד"כ רק 2-3-4 מהם דהרו בדרבי.

המרוץ השלישי בבלמונט שבלונג איילנד הוא המרוץ הארוך ביותר (מייל וחצי) והרבה ממנצחי הדרבי והפריקנס ניכשלים בבלמונט הדורש גם מהירות וגם התמדה. נחכה ונראה אם JUSTIFY הוא אחד מגדולי הסוסים שפשוט מסרבים לראות סוסים מנצחים לפניהם.

*

תנו מבט במרוץ הנפלא אל תוך הערפל. בסיום, אם היה עוד 10 מטרים מסלול, הסוס השלישי 'יוגוטטוהבהרט' היה גובר על JUSTICE. איזה מרוץ נפלא! (1:47 דק')

מנחם לס

מנהל הופס. הזקן והוותיק מכולם בצוות. מנסה לכתוב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 53 תגובות

  1. המשחק הכי טוב של הקאבס השנה בפלייאוף.
    היו משחקים בהם הם קלעו טוב יותר,
    אבל לא היה משחק בו הם נראו כל כך מאוזנים –
    כל החמישייה בדאבל פיגרס,
    כאשר מהספסל קורבר (כרגיל) ונאנס (ברוך הבא!) נותנים תפוקה מרשימה.

    יפה היה לראות איך שאחת מהמטרות של הקאבס במשחק הייתה להכניס לסדרה את החברה מ-LA (קלרקסון ונאנס),
    כאשר נתפרו לצמד מס' תרגילים יפים ויעילים (בדגש על נאנס).
    הדקות של לברון ברבע האחרון?
    אלו שנראו מיותרות?
    הם היו לצד קלרקסון, נאנס, קורבר, וגרין, וכל מטרתן הייתה להכניס לסדרה עוד שחקנים.
    לדעתי, זה עבד.

    מי שככל הנראה סיים את תפקידו בגרסה הנוכחית של הקאבס הוא רודני הוד (ככה זה, מי שיורה לעצמו ברגל, שלא יתפלא שמתייחסים עליו כמו על ברווז צולע . . . )

    תודה על המעורב, מנחם.

    1. נכון, אם כי לקלארקסון גם היו דקות נוראיות כשלברון ישב (בסוף המשחק) והוא לא ממש הרבה למסור

  2. זה היה הפסד ידוע מראש.
    המשחק הבא לדעתי יהיה יותר צמוד עם ריצות משני הצדדים.
    אני חולק עליך מנחם לגבי היכולת של הקבס הנוכחית בלי אירווינג לתת פייט לאחת מהפינאליסטיות במערב. חושבני שלסלטיקס סיכוי טוב יותר. במשחקי העונה הרגילה הסלטיקס נתנו פייט לשתיהן וניצחו את שתיהן כך שלא מן הנמנע שיתנו פייט עם בדרך נס יעלו.

  3. מנחם לברון נתן שיעור בהגנת פלייאוף.
    הרבה מזלזלים ביכולת ההגנתית של לברון העונה אבל כשיש לו אוויר אתה רואה את שחקן ההגנה הכי טוב בליגה.

    היעילות של ג'יימס 31+.הוא הצליח להכניס למשחק כל אחד מהשחקנים הרכים מסביבו בזכות דוגמא אישית וחוכמת משחק.

    1. מפאת גילו הוא לא יכול לשמור ככה משחקים שלמים ואף לא חצי משחק פה היה גארבג לרוב אבל במשחק צמוד הוא לא מסוגל. ששמר כך בשיאו שהיה במיאמי בהחלט היה משחקני ההגנה הטובים בליגה. היום גי אר היה במשחק של ה1 הטוב מתוך 10. כעת ניתן להוציא אותו מהסגל. היתרון נוצר שקייל החור קורבר או בשמו החדש קייל חורבר לא היה במגרש כי היה ניתן לשחק הגנה. גף גרין יכול לתת הרבה יותר לקאבס חבל שהמאמן לברון מאמן חלש ולא מארגנים לו תרגילים קצת יותר נורמלים. אחרי לברון ולאב הוא וקלרקסון זה שחקני ההתקפה הכי טובים שם וקלרקסון עוד עם חיתול מידה 6.

  4. עופרה… תרימי …. !!!
    משפט שזלג מבלייני הקהילה הלה"טבית למיין סטרים….
    לא הבנתי מי זו עופרה
    עד שראיתי את התמונה 🙂

    אחלה מעורב
    הסלטיקס צריכים להשתפר במשחקי חוץ. ההבדל ביכולת שלהם מטורף.
    יש להם יתרון ביתיות על הלוחמים או על יוסטון ?

    1. מול יוסטון וגולדן גם אם כל הסידרה תשוחק רק בגארדן זה לא יעזור להם. אולי מיוסטון יגנבו משחק. אבל לא אין להם ביתיות לכן אם בכלל יגיעו לשם זה יפתח ב2 בלואו אאוטים מהירים סטייל מה שקרה היום.

  5. המספרים רחוקים מלהיות מדהימים מבחינה התקפית.
    קווין לאב קולע רק 13 נק' במשחק פושר.

    ג'ורג' היל קולע 13 נק' אבל זה מרגיש כמו שיא פלייאוף בשבילו.

    אפילו השאריות מהספסל של הלייקרס הצליחו לקבל קצת ביטחון.

  6. תודה על המעורבב
    מה מיוחד באשה של קלוני ? נראה כאילו שמה על עצמה את הוילון לייקרס שיש למומי בחדר אמבטיה
    ככה עושים חתונה ???? מתחת לכל ביקורת. בלי איזה תזמורת וזמר יווני וכמה מאזטים לאורחים ???
    מומי היה פעם בלונדון אכל פיש אנד צ’יפס והקיא את נשמתו לנהר התמזה
    אבל מה הנסיכה החדשה לוקסוס נראית למומי כמו שצריך לא כמו כל הפרינססות הבריטיות שנראות למומי כמו כאלה שישלחו את החציל להפשרה במיקרו

  7. כשלברון מגיע מפוקס וחד הוא מפרק ומפורר את כל נושא ה"כן דאבל טים, לא דאבל טים" עליו.
    אין בטענתי לקבוע מה נכון יותר אבל המסירות הלא פחות מכירורגיות שלו היום חתכו וביתרו כל דאבל טים שבא עליו.
    הוא כמעט ולא זרק לסל ועדיין הצליח ליצור כל כך הרבה נקודות לעצמו ובעיקר לשאר שסוף סוף גם פגעו.
    לברון תמיד, אבל תמיד מוצא את כולם ולרב גם חופשיים. כאשר הם לא פוגעים אז חבל על הזמן אבל כאשר הם עושים את העבודה שמצופה מהם ומהיכולות שלהם, חבל על הזמן.

    1. אל תתפוס אותי בקטנות 😀😀
      חבל על הזמן רע
      חבל על הזמן טוב
      לגבי הזמן, אנחנו משתדלים כל יום שלא יהיה חבל על הזמן שלנו 😄🙏

  8. הסלטיקס נתנו את המשחק מהרגע הראשון. אולי אפילו סטיבנס פחד מהאפשרות של 3:0 כי יום אחד מישהו ישבור את זה. ולברון זו אופציה. ומהרגע שהם לא רצו את המשחק when it rains it pours.
    לגבי זה שהוא לא צרח קצת – מתפלא עליך דוקטור. הרי זה הסמל המסחרי שלו, השיטה שלו, הדת שלו. זה מה שהביא אותו עד לכאן. אני מבין לשבור שגרה במשחק 7 בגמר אבל כאן? כשיש לך קושן 2 אפס?

    מסכים איתך שבוסטון אמורים להפסיד בגמר לשתי הפינאליסטיות שם. אז מה. ככה זה בספורט.

  9. מה שמעניין שבניגוד למשחק השני לברון התחיל את המשחק בניסיון להכניס את שחקני הקאבס למשחק. ברגע ששאר השחקנים נכנסו למשחק הכול היה יותר פשוט. אין ספק שההגנה של בוסטון שבניגוד למשחקים הקודמים הייתה מבולבלת ולא מתואמת עזרה לקאבס. אבל עיקר ההבדל בעיניי היה המיינדסט של לברון ושאר השחקנים שלברון לא יכול ולא יצליח לבד. נראה שכל הדיבורים על הגבורה של לברון בפלייאוף הזה קצת נכנסה להם לראש אני שמח שהם יצאו מזה וכשבוסטון תנצח את המשחק הבא לא יבואו אנשים ויגידו שלברון משחק לבד:).

  10. תודה מנחם.
    אני חושב שמעבר למקריות של שלשות שפתאום נכנסות וכו' היו היום 2 דברים שונים:
    האחד כמו שציינת זו ההגנה של לברון – אני חושב שזה שהוא משחק כל כך הרבה דקות זה משחק לרעת הקאבס גם מכיוון שהוא שומר כוחות ולא שומר וגם כי זה משדר קבוצה שא אפשר בלעדיו. 37 דקות אינטנסביות שהוא על המגרש יתנו שינוי לקאבס.
    נקודה נוספת היא שהקבס לא התמזמזו יותר מדי עם ולא התחילו לתקוף את הסל רק 8,7 שניות לסוף שעון אלא הרבה לפני.

    אצולה אנגלית זה גועל נפש. לא מצליח להבין את הנהירה אחרי אחד הממסדים הכי בזויים שהיו לאנושות להציע – למה לשמר את הדבר הדוחה הזה?!

  11. ועוד משהו – שמישהו יספר לJ.R. שקיירי איירווינג זה אדם לא שם של תפקיד שאפשר להחליף. משום מה הוא מתעקש לקחת שחקנים ב1 על 1 לסל עם אחוזים די רעים. לא מבין איך ממשיכים לתת לו את האפשרות הזו

    1. האמת שנראה שטיירון לו קצת מפחד מסמית:-). אחרת אין לי הסבר איך הוא נותן לו כל כך הרבה קרדיט ואיך הוא עדיין פותח בחמישייה.
      ובנימה רצינית יותר, קורבר מזמן צריך לפתוח במקומו. הוא עושה המון שטויות בשני צידי המגרש, הידית שלו לא מאופסת והוא נראה באאוט לחלוטין ולא קשור למשחק. אולי לו חושש שאם הוא יוריד אותו לספסל הוא יאבד אותו לחלוטין כי הוא טיפוס בעייתי במיוחד. בכלל, מאז שבלאט עזב (בלאט לדעתי הצליח להיכנס לו לראש ולאפס אותו קצת) הוא פשוט לא בעניינים.

      1. הבעיה שקורבר גם די מבוגר ויתקשה לשחק הרבה מאוד דקות וגם שומר הרבה פחות טוב ממנו. אני פשוט לא מבין את הקטע הזה ללכת עליו בסוף שעון הוא לא שחקן מספיק טוב בשביל לקחת שחקנים כמו הורפורד מוריס טייטום או בראון לסל ועדיין הוא מתעקש על זה.

      2. מה שנכנס לו לראש זה כנה עשרות מיליונים. הוא ממש לא הווטרן הראשון בהיסטוריה שנקבל כסף ומפסיק להתאמץ.

  12. אל תתפוס אותי בקטנות 😀😀
    חבל על הזמן רע
    חבל על הזמן טוב
    לגבי הזמן, אנחנו משתדלים כל יום שלא יהיה חבל על הזמן שלנו 😄🙏

    1. אפקט קובי.
      טייטום ראה את הסרטון של קובי 25 פעמים ועשה קובי. כמו מה שקרה לדונובן מיטשל אחרי4שראה את הסרטון של קובי עליו

        1. זה לא נכון מיטשל ניצח מיד אחרי…

          אבל אין ספק שראו כמה אובר טינקינג היה במשחק שלו, מצד אחד היו לו 11 אסיסטים באותו משחק אבל הוא לא כלך כל הצליח לקלוע.

          לא ידעתי שהוא עשה גם על טייטום , אראה

  13. מנחם, אם בדרך נס יוסטון עולה לגמר אני מעדיף את הקאבס.
    גם יותר מעניין וגם הקאבס תעשה הרבה פחות צרות מבוסטון.
    לגבי המשחק עצמו, אגרסיביות זה שם המשחק. בשתי הסדרות עד עכשיו רואים שהקבוצה האגרסיבית יותר תנצח.
    קאבס קלעו נהדר אבל זריקות חופשיות לגמרי. בוסטון פשוט באו בלי אנרגיות מספיקות כדי לנצח בחוץ.
    הסוויצ'ים של הקאבס עבדו הרבה יותר טוב וכפו איבודים ומהלכי אחד על אחד. ככה צריך לשחק אל מול קבוצה שמניעה כדור

  14. נרדמתי איפשהו ברבע השני כשכבר היה ברור שייגמר בבלואו אאוט. כמה בלואו אאוטים אפשר לראות בפלייאוף הזה?
    בוסטון בכלל לא באו לנצח, ככה זה נראה לפחות. כלומר, כל אחד רוצה לנצח, אבל יש לרצות לנצח ויש לרצות לנצח..
    כמו שזה נראה- הסדרה תחזור לבוסטון ב-2:2. Not a bad thing.

  15. קודם כל תודה על המעורב הנפלא !
    דבר שני, חייב לציין שהפעם זה היה מאוד בוטא הונושלאנט של אמרתי לכם" שקליבלנד ייפגשו בגמר מול הווריורס, זה אחרי שמעורב האחרון שהתייחסת לתוצאת הסידרה אמרת בבוסטון ב5 משחקים. לא מבין את הזיגזוג הבוטה והלא הגיוני בשום צורה הזה

  16. תודה מנחם. לא יודע למה משפחת האצולה הבריטית מושכת כל כך הרבה אנשים.
    אתמול בלילה היו ללברון מסירות שכל אחת יפה משניה. ולשם שינוי הוא גם שמר כמו שהוא יודע. כנראה שכשמתאמצים שזה מדבק . . .

  17. תודה רבה על מעורב נפלא מנחם, רשמת נקודות מעניינות מאוד.

    אני עדיין לא לגמרי משוכנע שלקאבס, במידה ואכן יצליחו לעבור את בוסטון, יש סיכוי מול המנצחת המערבית (מי שלא תהיה), אבל אם (וזה אם גדול!) יצליחו לשחזר את היכולת מהלילה בכל שאר המשחקים הבאים שלהם בפלייאוף, אז זה אכן אפשרי במידה כזו או אחרת.

    נראה אם במשחק הבא, ובמיוחד במשחק 5, אם היכולת שלהם מהלילה כקבוצה לא הייתה הבלחה חד פעמית.

    1. אתה צודק שהניסיון הוא מכריע, אבל השנה מי שלא תגיע לגמר מהמזרח תהיה בצרות מול המציגה המערבית. ללברון הכי חשוב כרגע זה הלגאסי שלו (בכלל אולי את שידורי משחקי הקאבס צריך להעביר בערוץ מורשת ולא בערוץ הספורט) ולא להגיע לגמר הNBA זה יהיה כתם רציני עבורו.

  18. תודה דוק. אני חושב שצריך לחכות עם הביקורות נגד הסלטיקס והאמירות שהם יפסידו את הסדרה. הם אמנם לא שיחקו טוב אבל זה היה צפוי ש קאבס יתחברו במשחק הזה, השאלה מה יקרה במשחק הבא. סטיבנס מאמן נינוח וזו השיטה שלו. הוא לא אוהב להרים את הקול שלו ולא דוגל במה שלא מעט אחרים כן, קשה להגיד שזה לא עובד לא.

  19. Really suprised by what you wrote doc.

    One game never say morethan 'it was only one game'. So, celtics will come back on game 4, warrors will come back on game 3 and therefore all of what you wrote was, perhaps, nice – but not more than that.

    Hag samech

  20. שאלה קטנה:

    אמרת שצריך "לנער" את השחקנים וכו' וכו'. אני שואל : איפה הגבול בין להעיר את השחקן לבין לרסק את השחקן?

כתיבת תגובה

סגירת תפריט