מדידת הגנה-תוצאות מעשיות-חלק ב'/שמעון טבדי

פורסם ב - 17. מאי, 2018 ע"י ב - כללי

 

 

 

לפני זמן מה פרסמתי פה באתר נוסחא למדידת הגנה המשקפת יותר מכל הנוסחאות הקיימות היום ובטח עולה על הדפנסיב רייטינג.

http://www.hoops.co.il/?p=119187

 

הנוסחא עוררה תגובות חיוביות ושליליות אולם כולם פה אחד היו סקרנים לדעת כיצד היא תעמוד במבחן המציאות ובבחינת שחקנים. רצה הגורל והליגה החליטה להוציא לעונה זו סטטיסטיקות מאצ' אפ שבו ניתן לראות כל שחקן על מי הוא שמר וכמה פוזשנים שמר עליו ומה היו הישגי המגן.

דוגמא (קליי תומפסון):

https://stats.nba.com/player/202691/matchups/?Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season&PerMode=Totals&Matchup=Defense

כמו כן הליגה גם מציגה סטטיסטיקה מתקדמת של פיק אנד רול של שחקנים הן בהתקפה (לא רלוונטי) והן בהגנה (מה שרלוונטי לנוסחא) ואת אחוזי ההצלחה שבהם המהלכים הסתיימו בסל.

https://stats.nba.com/players/roll-man/?Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season&PerMode=Totals&OD=defensive

https://stats.nba.com/players/ball-handler/#!?Season=2017-18&SeasonType=Regular%20Season&PerMode=Totals&OD=defensive

עם קבלת שני פרמטרים אלו ניתן כמעט במלואו להפעיל את הנוסחא שלי (למעט פרמטר הדאבל טים-נסתדר בלעדיו) ולתהות על קנקנו ועל קנקנם של השחקנים.

אני לא אכנס להסברים על אופן המדידה שזה מתואר בפוסט הקודם (מצ"ב קישור לעיל) ואתם מוזמנים לקרוא אותו ולרענן את זכרונכם אבל אדגיש שהנוסחא לא באה לתת מענה על מיהו שחקן ההגנה הטוב ביותר בליגה לפי סטטיסטיקה בלבד או בא להחליף מראה עיניים וצפייה בשחקנים אלא לתת אינדיאקציה ובהרבה מקרים גם לשקף נכונה. הנוסחא אינה מושלמת אולם היא מקיפה הרבה יותר ונותנת אינדיקציה בהחלט לא רעה.

חסרונות הנוסחא כוללים:

  1. תחושת משחק/מראה עיניים- ישנם מהלכי הגנה שלא ניתן לכמת כמו טראש טוק שעבד על יריב, פעולה נכונה של הובלה של שחקן למשל לפינה לשחקנים אחרים, פעולות מאני טיים ו"הרגשת המשחק", טראפים, "לשים גוף", פיזיות ודינמיקה.
  2. שינויי זריקה שלא נכנסים לסטטיסטיקה- למשל שחקן אוטם את הצבע ומשנה זריקות של אלו שלא שמר עליהם ומהווה איום בצבע שיריבים לא רוצים להיכנס לשם ומעדיפים לזרוק מבחוץ. מחסור בפרמטר זה פוגע בעיקר בביג מנים.
  3. "הירדמות" בשמירה קבוצתית/אינטילגציה הגנתית- הכוונה אינו לשחקן שנרדם בשמירה על שחקן שלו שברח לו (על זה הוא נענש במינוס בנקודות כאשר היריב קולע) אלא לתרגיל קבוצתי שהוא לא הגיע לשחקן של מישהו אחר למשל או נתן לו לזרוק בחופשיות כדי להישאר על שחקן שלו, כלומר דברים הקשורים לאינטילגנציה הגנתית. כמו כן הירדמות בשמירה אישית על שחקן שלא נגמר בסל לא נלקח בחשבון.
  4. "האקינג"- מכירים את התופעה שמאמן דורש משחקנים לבצע האק א סימונס/דיאנדרה/רוברסון? לכאורה הדבר פוגע בנתוניו של שחקן ההגנה אולם טוב לקבוצה.
  5. בריחה מהכדור של היריב לעיתים ישנם מגינים כאשר היריב רואה אותם הוא ישר משחרר את הכדור למישהו אחר ולא מעיז כמעט לעשות פעולה מול המגן, זהו "אפקט הפחד". קשה לכמת פרמטר זה למרות קיומו.
  6. הגנה קבוצתית ונטייה להגנה אישית- הפרמטר היחיד בנוסחא המדבר על הגנה קבוצתית זה פיק אנד רול ודאבל טים (שלא נמדד כאן), אולם ישנם דברים נוספים כגון עזרה בהגנה שלא ניתן למדוד. שחקנים כמו דריימונד גרין, רודי גובר בהחלט יפגעו מהיעדרות פרמטר זה משום שאצלם זה נקודת חוזק רצינית.
  7. משקל זהה לכל אחד מהפרמטרים בנוסחא- ישנם כאלו הסוברים שלחסימה יש לתת משקל רב יותר מריב הגנה למשל או משקל רב יותר ל-PDR מאשר ליתר הפרמטרים ולא בחלקים שווים של 10%. דבר זה הינו סובייקטיבי ולכן החלטתי לתת לכל פרמטר משקל זהה.

אחרי הקדמה ארוכה והבהרות ניגש למלאכה כאשר נעבור פרמטר פרמטר ונראה מי ראשון בכל פרמטר ולבסוף נראה מה התוצאה (חכו בסקרנות, אל תתפתו לגלוש מטה).

בסיכום נבחרי העונה שלי 10 שחקני ההגנה היו (לפי הסדר ולפי מראה עיניים בלבד במשחקים שראיתי):

  1. ג'ואל אמביד
  2. רודי גובר
  3. אל הורפורד
  4. אנתוני דיוויס
  5. קליי תומפסון
  6. בן סימונס
  7. יאניס
  8. ג'ימי באטלר
  9. ג'יילן בראון
  10. סטיבן אדמס

חמישיות ההגנה היו:

חמישיית ההגנה הראשונה: בן סימונס, קליי תומפסון, אנתוני דיוויס, אל הורפורד, ג'ואל אמביד.

חמישיית ההגנה השנייה: ג'ימי באטלר, ג'יילן בראון, רוברט קובינגטון, יאניס אנטדנקומפו, רודי גובר.

חמישיית ההגנה השלישית: מרקוס סמארט, דג'ונטה מורי, קווין דוראנט, ג'וש ריצרדסון, סטיבן אדמס.

עבור המחקר לקחתי 20 שחקנים: אמביד, גובר, הורפורד, דיוויס, קליי, סימונס, יאניס, באטלר, בראון, אדמס, קובינגטון, דוראנט, ברדלי, גארי האריס, דריימונד גרין ואליהם הוספתי את הכוכבים שכולנו אוהבים: לברון, הארדן, ווסטברוק, קרי, ופול. שחקנים אלו נבחנו בעונה הסדירה בלבד של 2017-18 (אין נתונים לשנים לפני).

פרמטר 1- נקודות/החטאות של היריב ורמת שחקן היריב (PDR)- פרסונל דיפנסיב רייטינג

אני מניח שעבור כולנו זהו הפרמטר המעניין, המסקרן, זה שדרש הכי הרבה אקסלים ונוסחאות ונתונים. כאן נכנס לשימוש סטטיסטיקות הפוזשנים. פרמטר זה מתחלק לשני חלקים עיקריים שלבסוף חיבור שלהם יתן לנו את ה-PDR שיכנס לנוסחא הסופית. פרמטר זה מורכב משני חלקים: RAP ו-NMP.

חלק 1-RAP (רנקד פוזשנס)

זהו בעצם החלק המהותי ביותר שיקבע הרבה מהנוסחא ויטה אותה. זה גם מתקן את העיוות הגדול ביותר בכל מדדי ההגנה הקיימים המתעלמים מזהות היריב עליו שומר המגן. אין דין שמירת קורטני לי כדין שמירת הארדן, אין דין שמירת אנתוני דיוויס כדין שמירת מיילס טרנר. איך פתרתי את זה? יצרתי "מחירון פוזשנים" לשחקנים. לקחתי את 52 שחקני ההתקפה הכי טובים בליגה/הכי קשה לשמור עליהם (למה 52? קאווי והיוורד היו פצועים כל העונה אז נתתי קרדיט לאדמס וקאפלה וגם כדי לצמצם פגיעה בביג מנים בחישוב הניקוד בחלק זה). את 52 השחקנים חילקתי ל2 קבוצות איכות של 25 ו-27 שחקנים כאשר כל שחקן בקבוצת איכות הראשונה שווה 6 נקודות ובקבוצת האיכות השנייה 3 נקודות. יתר הליגה שווים נקודה אחת. כלומר כל פוזשן על שחקן מהקבוצה הראשונה יהיה שווה 6 נק.

לדוגמא: קליי תומפסון שמר על לברון ג'יימס (קבוצה 1) 10 פוזשנים במהלך העונה אז ה-RAP שלו יהיה 10*6=60. אם הוא שמר 10 פוזשנים על ג'אמיר נלסון אז ה-RAP שלו יהיה 10*1=10. ה-RAP הכולל עבור שניהם יהיה 70. את ה-RAP נחלק במספר המשחקים ששיחק השחקן ונקבל אותו פר משחק (לנוסחא הסופית נכניס את הכולל כי בסוף אנו מחלקים הכל במספר המשחקים).

להלן הקבוצות (הסדר הינו אקראי):

קבוצה 1:

1 LeBron James
2 Russell Westbrook
3 Kevin Durant
4 James Harden
5 Stephen Curry
6 Anthony Davis
7 Kyrie Irving
8 Kawhi Leonard
9 Klay Thompson
10 Damian Lillard
11 Giannis Antetokounmpo
12 Joel Embiid
13 Chris Paul
14 Paul George
15 DeMarcus Cousins
16 DeMar DeRozan
17 Jimmy Butler
18 Karl-Anthony Towns
19 Victor Oladipo
20 Gordon Hayward
21 John Wall
22 Bradley Beal
23 Donovan Mitchell
24 LaMarcus Aldridge
25 CJ McCollum

 

קבוצה 2:

26 Kevin Love
27 Steven Adams
28 Kyle Lowry
29 jaylen brown
30 Terry Rozier
31 Eric Gordon
32 Clint Capela
33 Blake Griffin
34 JJ Redick
35 Andrew Wiggins
36 Lou Williams
37 Nikola Jokic
38 Gary Harris
39 Kemba Walker
40 Kristaps Porzingis
41 Dennis Schroder
42 Jrue Holiday
43 Jamal Murray
44 Marc Gasol
45 Mike Conley
46 Devin Booker
47 Ben Simmons
48 Goran Dragic
49 Jayson Tatum
50 Khris Middleton
51 Tobias Harris
52 Al Horford

מכאן אנו נלמד מי השחקן ששומר בליגה הכי הרבה על הכוכבים, את מי מחביאים המאמנים ונקבל קנה מידה טוב להעריך מה מידת המאמץ שכל שחקן נדרש אליה. להלן לפי הסדר דירוג השחקנים עם ה-RAP הכי גבוה פר משחק:

  1. אייברלי ברדלי- 174.3
  2. ג'ימי באטלר- 154.2
  3. גארי האריס- 150.4
  4. קליי תומפסון- 147.1
  5. אנתוני דיוויס- 135.1
  6. רוברט קובינגטון- 132.1
  7. ראסל ווסטברוק- 131.5
  8. ג'יילן בראון- 120.3
  9. ג'יימס הארדן- 119.2
  10. סטף קרי- 118
  11. קווין דוראנט- 116.2
  12. בן סימונס- 115.6
  13. יאניס- 114.4
  14. דריימונד גרין- 113.1
  15. אל הורפורד- 112.1
  16. סטיבן אדמס- 111.8
  17. לברון ג'יימס- 111.3
  18. רודי גובר- 106.1
  19. כריס פול- 96.5
  20. ג'ואל אמביד- 87.8

מה אנו רואים פה? בגלל שבמחירון הפוזשנים רוב השחקנים אינם ביג מנים (מה לעשות רוב השחקנים האיכותיים לא בעמדות האלו) אז הביגמנים שנבדקו בעצם שומרים פחות על כוכבים ולכן הם "נפגעים". אמביד שומר הכי פחות על כוכבים מכל יתר השחקנים ורוב השחקנים שהוא שומר עליהם שייכים לדרג הנמוך, ייתכן שעקב זאת ההגנה שלו נראית גם הרבה יותר טובה. כנ"ל לגבי גובר שנמצא בתחתית ואצלו החלק החזק הינו גם ההגנה הקבוצתית שלא נדונה בנוסחא זו (למעט הפיק אנד רולס). דאנטוני מחביא את כריס פול יותר מאשר הוא מחביא את הארדן, פול שומר הכי פחות על שחקנים מהמחירון. לברון גם מחביא את עצמו בהגנה כפי שאנו רואים.

השחקן שעובד הכי קשה בליגה הוא ברדלי, הבחור במרדף תמידי אחרי סופרסטארים ערב אחרי ערב. ג'ימי באטלר לא רק משחק תחת ה"קצב" ונותן התקפה אלא כל משחק הוא שומר על הקרם דה לה קרם, חייב להיות לו כושר גופני עילאי. גארי האריס וקליי גם לא קוטלי קנים ועסוקים במרדפים הגנתיים בלתי פוסקים אחרי העילית של הליגה. AD לא מתבייש בהגנה שלו והוא שומר הכי הרבה על כוכבים מכל גבוהי הליגה ונמצא לבדו בטופ 10.

חלק זה נותן משקל גדול בנוסחא הסופית ובצדק, גם אין לשכוח שככל שאתה שומר על הכוכבים אתה גם ניזוק בשאר הפרמטרים (קולעים עליך יותר וכו') ולכן זה מאזן ואף נותן יתרון כי אנו גם יוצאים תחת ההנחה שאם המאמן נותן לשחקנים האלו לשמור על ההכי טובים אז הם הנשק ההגנתי הטוב ביותר שיש להם בנמצא.

חלק 2- NMP (נט מיסינג פוינטס)

כאן מנתוני הפוזשנס ניקח את סך הזריקות שהחטיא היריב מול המגן, כל החטאה תקבל 3 נקודות. ממכפלת המספרים נחסיר את סך מספר הנקודות שקלע היריב על המגן בטוטאל ואז נכפיל ב-3 ונקבל את ה-NMP (אותו ניקח לנוסחא). לצורך בדיקה ספציפית נחלק את ה-NMP במספר המשחקים כדי לקבל אותו פר משחק.

לדוגמא לברון ג'יימס קלע סה"כ העונה 27 נקודות על קליי תומפסון ב-10 מ27 מהשדה. סך הזריקות שהוחטאו הינם 17 ולכן את זה נכפיל ב-3, נקבל 51 נק. מתוך 51 הנק' נוריד את 27 הנק שקלע לברון ונקבל 24 נק' ואת זה נכפיל ב3 על מנת לתת קצת יותר משקל אל מול חלק 1 (RAP), כלומר NMP=72

מכאן נלמד מול איזה שחקן מחטיאים הכי הרבה ו/או קולעים הכי מעט בטוטאל:

  1. בן סימונס- 28.19
  2. אנתוני דיויס- 25.68
  3. קליי תומפסון- 24.58
  4. אל הורפורד- 24.33
  5. דריימונד גרין- 22.07
  6. הארדן- 21.29
  7. בראון- 21.17
  8. גובר- 18.7
  9. קובינגטון- 18.23
  10. יאניס- 17.56
  11. קרי- 16.35
  12. לברון- 15.7
  13. אדמס- 15.55
  14. פול- 15.52
  15. אמביד- 15.38
  16. דוראנט- 14.65
  17. באטלר- 12.2
  18. ברדלי- 10.83
  19. האריס- 10.66
  20. ווסטברוק- 9.45

 

מה אנו למדים כאן? RW לא מצליח לעצור את השחקנים שהוא שומר עליהם כאשר הוא ממוקם במקום האחרון. ברדלי והאריס גם לא מצליחים יותר מידי בהצלחה להצר את צעדיהם של הכוכבים.  מן הצד השני קשה לקלוע על בן סימונס והוא גורם להכי הרבה נזק ליריבים שהוא שומר עליהם. אנתוני דיוויס, קליי והורפורד ברמה משלהם גם.

סה"כ:

 RAP+ NMP=נקודות (PDR)

  1. ברדלי -185.4
  2. קליי תומפסון- 171.7
  3. באטלר- 166.4
  4. גארי האריס- 161.07
  5. אנתוני דיוויס- 160.8
  6. קובינגטון- 150.4
  7. בן סימונס- 143.8
  8. בראון- 141.5
  9. ווסטברוק- 140.9
  10. הארדן- 140.48
  11. הורפורד- 136.4
  12. גרין- 135.2
  13. קרי- 134.4
  14. יאניס- 131.9
  15. דוראנט- 130.9
  16. אדמס- 127.3
  17. לברון- 127
  18. גובר-124.8
  19. פול- 112
  20. אמביד- 103.2

כאשר אנו מסכמים את השילוב של רמת היריב+מספר ההחטאות הרב ביותר של היריב אל מול מס הנק' שהוא קלע אנו רואים שבטוטאל בהגנת אחד על אחד ברדלי הוא הטוב מכולם בפער גדול. קליי לא מפתיע במיקומו וכנ"ל כל היתר. "ההפתעה" באה מכיוון הביג מנים שנמצאים נמוך אולם זה די לגיטימי מכיוון שהשחקנים שהם שומרים עליהם טובים פחות משמעותית. בסיכום הסופי אסביר מדוע הביג מנים נפגעים יותר לעומק.

פרמטר 2- התמודדות מול פיק אנד רול (PRD)- פיק אנד רול דיפנס

הודות לסטטיסטיקות המתקדמות באתר ה-NBA ניתן לראות בכמה פיק אנד רולים השתתף שחקן מסויים בתור מגן ואת אחוזי הצלחה/אי הצלחה בסיום המהלך (האם הסתיים בסל, איבוד כדור וכו', לצורך נוחות רק מה שלא נגמר בסל יחשב כהצלחה ולהיפך-ראה לינקים לעיל). הצלחה=1 נקודות. כמובן לחישוב ספציפי לפרמטר זה יהיה פר משחק. בנוסחא אנו נכניס את הטוטאל כי בסוף אנו מחלקים הכל במספר המשחקים. נתתי משקל של נקודה בלבד כי יש פה המון אי ודאות ואי ספיגת סל מהמהלך לאו בהכרח מעידה על הגנה טובה ולכן המשקל מועט. כמו כן ניתן משקל של 5 עד 100 נקודות (לפי מיקום לשחקן) על אחוזי הצלחה בפיק אנד רול ההגנתי. לאחוז יש משקל כבד יותר מאשר מספר הפיק אנד רולים שהצליחו לעצור משום שישנם שחקנים המבצעים עליהם את הפיק אנד רול הרבה יותר וזה לא אמור לתת להם יתרון לפי מספר ואף עלול להעיד על מיס מאצ' מבוקש ע"י מאמן היריבה.

  1. קרי- 2.82 (מצליח לעצור 65.76%)
  2. באטלר- 2.86 (מצליח לעצור 63.02%)
  3. קובינגטון- 2.62 (מצליח לעצור 58.48%)
  4. קליי- 2.52 (מצליח לעצור כ-60.8% מהפיק אנד רולים בהם משתתף)
  5. ווסטברוק- 2.34 (מצליח לעצור כ-65.72%)
  6. סימונס- 2.33 (מצליח לעצור כ-60.56%)
  7. בראון- 2.28 (מצליח לעצור 64.29%)
  8. האריס- 2.24 (מצליח לעצור כ-60.44%)
  9. פול- 2.06 (מצליח לעצור 66.32%)
  10. ברדלי- 1.96 (מצליח לעצור 61.64%)
  11. הארדן- 1.68 (מצליח לעצור 61.1%)
  12. לברון- 1.39 (מצליח לעצור כ-59.06%)
  13. גרין- 1.31 (מצליח לעצור 64.40%)
  14. דיויס- 1.28 (מצליח לעצור 64.43%)
  15. דוראנט- 1.19 (מצליח לעצור 58.73%)
  16. יאניס- 1.04 (מצליח לעצור 59.09%)
  17. גובר- 1.00 (מצליח לעצור 51.96%)
  18. אדמס- 0.93 (מצליח לעצור 66.31%)
  19. הורפורד- 0.86 (מצליח לעצור 57.42%)
  20. אמביד- 0.73 (מצליח לעצור כ-65.74%)

לפי אחוזים:

  1. פול=100 נק
  2. אדמס=95 נק
  3. קרי=90 נק
  4. אמביד=85 נק
  5. ווסטברוק=80 נק
  6. דיוויס=75 נק
  7. גרין=70 נק
  8. בראון=65 נק
  9. באטלר=60 נק
  10. ברדלי=55 נק
  11. הארדן=50 נק
  12. קליי=45 נק
  13. סימונס=40 נק
  14. האריס=35 נק
  15. יאניס=30 נק
  16. לברון=25 נק
  17. דוראנט=20 נק
  18. קובינגטון=15 נק
  19. הורפורד=10 נק
  20. גובר=5 נק

אנו רואים שכריס פול מגן נהדר בפיק אנד רול והוא עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר. גובר במקום האחרון הדי מפתיע משום שיש לו מוניטין של שחקן פיק אנד רול טוב.

יתר הפרמטרים בנוסחא הינם נתונים יבשים שאין מה להרחיב עליהם ורק אסכם בכל פרמטר את הטוטאל (לא פר משחק) בשביל הנוסחא, כמובן בנוסחא הכוללת נחלק אותם למספר המשחקים ששיחק כל שחקן.

פרמטים  3-8 (בסדר אקראי)- דקות משחק (3 נק), ריב' הגנה (3 נק), חסימות (3 נק), חטיפות (3 נק), איבודי גמור שגרמו ליריב בניכוי חטיפות (2 נק), עבירות אישיות ללא טכניות ופלגרנט (-1 נק), עבירות טכניות(-2 נק), פלגרנט (-3 נק)

  1. לברון- 3,026 דק, 612 ריב, 71 חס, 116 חט, 7 איב', 130 עב, 5 טכניות, 0 פלג
  2. ווסטברוק- 2,914 דק, 652 ריב, 20 חס, 147 חט, 35 איב, 183 עב, 14 טכניות, 3 פלג
  3. יאניס- 2,756 דק, 597 ריב, 106 חס, 109 חט, 22 איב, 226 עב, 3 טכניות, 2 פלג
  4. סימונס- 2,732 דק, 514 ריב, 70 חס, 140 חט, 13 איב, 207 עב, 3 טכניות, 1 פלג
  5. דיוויס- 2,727 דק, 645 ריב, 193 חס, 115 חט, 28 איב, 153 עב, 5 טכניות, 1 פלג
  6. קליי- 2,506 דק, 246 ריב, 34 חס, 55 חט, 66 איב, 116 עב, 1 טכנית, 0 פלג
  7. אמביד- 1,912 דק, 547 ריב, 111 חס, 40 חט, 58 איב, 199 עב, 6 טכניות, 4 פלג
  8. האריס- 2,304 דק, 139 ריב, 15 חס, 122 חט, 40 איב, 117 עב, 2 טכניות, 0 פלג
  9. הארדן- 2,551 דק, 348 ריב, 50 חס, 126 חט, 16 איב, 162 עב, 7 טכניות, 0 פלג
  10. דוראנט- 2,325 דק, 433 ריב, 119 חס, 50 חט, 78 איב, 119 עב, 14 טכניות, 0 פלג
  11. קרי- 1,631 דק, 225 ריב, 8 חס, 80 חט, 6 איב, 112 עב, 2 טכניות, 0 פלג
  12. פול- 1,847 דק, 276 ריב, 14 חס, 96 חט, 15 איב, 130 עב, 11 טכניות, 0 פלג
  13. הורפורד- 2,277 דק, 427 ריב, 78 חס, 43 חט, 61 איב, 136 עב, 1 טכניות, 1 פלג
  14. גרין- 2,287 דק, 460 ריב, 91 חס, 95 חט, 12 איב, 170 עב, 15 טכניות, 0 פלג
  15. גובר- 1,816 דק, 436 ריב, 129 חס, 44 חט, 67 איב, 145 עב, 8 טכניות, 0 פלג
  16. אדמס- 2,487 דק, 301 ריב, 78 חס, 92 חט, 80 איב, 207 עב, 8 טכניות, 0 פלג
  17. בראון- 2,152 דק, 280 ריב, 26 חס, 70 חט, 46 איב, 177 עב, 3 טכניות, 1 פלג
  18. באטלר- 2,164 דק, 235 ריב, 24 חס, 116 חט, 30 איב, 75 עבירות, 3 טכניות, 0 פלג
  19. ברדלי- 1,433 דק, 94 ריב, 8 חס, 51 חט, 63 איב, 91 עב, 1 טכניות, 0 פלג
  20. קובינגטון- 2,532 דק, 378 ריב, 72 חס, 137 חט, 1 איב, 237 עב, 1 טכניות, 0 פלג

 

ניתן לראות שהשחקן שגורם ליריב לאבד הכי הרבה כדורים כגון סחיטת תוקף ויתר דברים (ללא חטיפות) הינו אדמס ואחריו דוראנט, גובר, הורפורד וברדלי, מה שמעיד על אינטילגציה הגנתית גבוהה. הכי פחות טוב בטריקים האלו הינו קובינגטון ואחריו קרי וסימונס.

 

תוצאות סופיות TDR (טרו דיפסנסיב רייטינג):

  1. אנתוני דיוויס- 236.11
  2. אייברי ברדלי- 230.46
  3. ג'ימי באטלר- 225.68
  4. קליי תומפסון- 223.14
  5. גארי האריס- 209.97
  6. ראסל ווסטברוק- 209.59
  7. בן סימונס- 204.85
  8. רוברט קובינגטון- 203.92
  9. יאניס אנטטקומפו- 200.00
  10. ג'יימס הארדן- 198.13
  11. דריימונד גרין- 195.42
  12. קווין דוראנט- 193.31
  13. לברון ג'יימס- 193.29
  14. אל הורפורד- 191.67
  15. רודי גובר- 190.5
  16. ג'יילן בראון- 190.24
  17. סטף קרי- 187.35
  18. סטיבן אדמס- 180.00
  19. ג'ואל אמביד- 167.17
  20. כריס פול 165.55

 

מה אנו רואים פה? הביג מנים אמביד, גובר והורפורד הדרדרו לתחתית. מדוע? ישנם 2 הסברים מניחים את הדעת: ההסבר הראשון היא שהם לא שומרים על כוכבים רוב הפוזשנים וזה פגע בהם מאד וייתכן שזה גם אחד הסיבות שההגנה שלהם במראית עין נראית טובה כי הם מגינים על פחות כשרון וזה נראה לנו הגנה עילאית. בפרמטר זה הם נפגעים בצדק רב. ההסבר השני הינו חסרונות הנוסחא, החסרונות שציינתי לעיל הם בדיוק היתרונות של הביג מנים, הגנה קבוצתית, שינוי זריקות בצבע, עזרה קבוצתית, פיזיות, טראפים, דינמיקה הגנתית וחיבור קבוצתי וכל אלו לא מדידים כאן בנוסחא ולו היו מדידים אין ספק שקרנם של הביג מנים היה עולה ולכן כפי שנאמר אין כמו מראה עיניים. מה אפשר לעשות על מנת לפתור זאת? ניתן את "מחירון השחקנים" לחלק לפי עמדות, ביגמנים (4ו-5) והיתר ולחלק את כל המדידה לביג מנים לבד וליתר ואז התוצאות ישקפו ויהיו תואמות. יש לזכור שבמשך ההיסטוריה ביגמנים תמיד נהנו מהערכה הגנתית בניגוד לגארדים, והזוכים כמעט תמיד היו ביגמנים בתואר שחקן ההגנה של העונה. אני חושב שאין זה צודק משום שכלל לא ניתן להשוות הגנה של ביגמנים להגנות של היתר והייתי מחלק 2 תארי שחקן ההגנה של העונה, ביג מנים וכל היתר. מדובר בסוגי הגנה שונים מהותית שעל המגן לבצע. גארד שומר יותר אישית לרוב וביג מן בד"כ נמצא בצבע ועוזר וזה על קצה המזלג.

היו פה בעבר שטענו שלדיוויס מגיע שחקן ההגנה של העונה ולפי זה יש מן הצדק. דיוויס שומר על כוכבים בצורה משמעותית הרבה יותר מאמביד וגובר גם בהתעלם מפרמטרים אחרים ובהחלט כנראה התואר היה מגיע לו.

לגבי יתר השחקנים הנוסחא בעיקרה משקפת את מה שרואות עינינו ומהווה אינדיקציה טובה. כמובן שזה לא הכל ויהיו הטיות סטטיסטיות כגון שהארדן טוב מדוראנט או לברון טוב מבראון. הטיות אלו מובנות הרי יאניס קלע העונה יותר מלברון, האם יאניס שחקן טוב מלברון? באותו ערבון יש לקחת גם את זה. הטופ של השומרים בהחלט משקף את המציאות.

לשם השוואה זהו הדירוג עפ"י נוסחאת הדיפנסיב רייטינג המקובלת בליגה המתעלמת מאיכות השחקן עליו שומרים המגנים ומיתר הפרמטרים:

1 GOBERT
2 COVINGTON
3 EMBIID
4 brown
5 horford
6 simmons
7 davis
8 klay
9 green
10 paul
11 westbrook
12 harden
13 adams
14 butler
15 giannis
16 curry
17 durant
18 bradly
19 harris
20 lebron

 

 

28 תגובות ל - “מדידת הגנה-תוצאות מעשיות-חלק ב'/שמעון טבדי”

  1. captain beefheart

    17. מאי, 2018
    09:32

    יש לך טעות בסיסית!!!
    "נוסחה" בלי א' בסוף 😉
    כל השאר מרתק. ובכלל התוספת שלך לכותבים מבורכת.

    Reply to this comment
  2. גיא רוזן

    17. מאי, 2018
    10:31

    קודם כל –
    סחתיין על ההשקעה האדירה.

    אחר כך –
    במשך כל העונה אתה (יחיד מבין רבים) יורד על ההגנה הלא קיימת של לברון (ונכון לרוב מכריע של הזמן – בצדק).
    נוסחה שמראה שללברון תפוקה הגנתית גבוהה משל הורפורד, גובר, אדאמס, ואמביד, היא בעליל נוסחה בעייתית.

    דיפנסיב רייטנינג,
    ממש לא מתיימרת לבדוק תפוקה הגנתית.
    היא מראה כמה נק' ל-100 פוזשנים, קולעים על הקבוצה (דגש גדול על המילה "קבוצה") בדקות בהן אותו שחקן על הפרקט.
    קבוצה שההרכב הדומיננטי שלה הוא הרכב של סטופרים הגנתיים נהדרים, וסקורר אחד שמגן קצת פחות טוב –
    תראה דיפנסיב רייטינג דומה לשחקן ההגנה המצטיין, ולראסל ווסטברוק, אה, אופס, ולסקורר שמגן קצת פחות טוב.

    אותו הדבר לגבי קבוצה עם הרכב הגנתי רע, ושחקן אחד שהוא העוגן ההגנתי היחיד של הקבוצה –
    (מישהו אמר האריס?)
    לאותו שחקן הגנה מצטיין, יהיה את אותו דיפנסיב רייטינג כמו לשחקן שמשחק לצדו, אבל הוא נטל בהגנה.

    השורה התחתונה –
    מדידת הגנה אישית זה קשה עד בלתי אפשרי. בטוח כאשר מנסים לכמת את אותה הגנה לכדי מספר בודד.

    Reply to this comment
    • שמעון טבדי

      17. מאי, 2018
      10:53

      לא יודע אם קראת את הסוף אבל יש הסבר לזה. אמביד אגב יצא פה שחקן הגנה הרבה פחות טוב ממה שחשבתי. זה לא אומר שלברון טוב יותר למרות שהוא גבוה בסטט כמו שיאניס או איזייה תומאס עונה שעברה יותר טובים מלברון כי קלעו יותר או כי למישהו יש PER גבוה יותר. שמודעים לחסרונות ולמגבלות זה בסדר. אם היה מדידה של שינוי זריקה אז אמביד וגובר היו מקבלים מלא נקודות.

      אמביד יצא נמוך גם בפרמטרים הבודדים ולא רק בטוטאל, הוא פשוט לא שומר על כוכבים ונפגע מזה מאד.

      זה גם מחזק את התחושה בחולשה ההגנתית של אמביד מול בוסטון בפלייאוף שהתמודד עם הורפורד בראון טייטום ורוזיר (שחקני קבוצה 2) לעומת מיאמי ששם שמר על דרג 3.

      גם גובר שידעתי ששחקן הגנה אחד על אחד בינוני מאד הפתיע אותי בחולשתו והוא לא שומר גם על כוכבים.

      ברור שהארדן או לברון לא טובים מהם בהגנה אבל הם כנראה לא כאלו גדולים ושומרים יותר על כל מיני וויטסיידים.

      העיקר שאתה בסדר עם האריס וראסל חח בשבילך לקחתי את האריס אני יודע שאתה חולה עליו ו-וואלה יצא גם תותח.

      יגיע יום שיהיו נתונים גם של דאבל טים ושינוי זריקה אני בטוח בזה

      Reply to this comment
    • ברוך רובין

      17. מאי, 2018
      11:55

      שמעון אתה לא הבנת את כל הקונספט של הגנה קבוצתית והתייחסת להגנה אישית. כמה כוכבים יש בעמדת הסנטר? רוב הכוכבים בליגה הם בעמדות 13לא אמביד ולא גובר יכולים לשמור על העמדות בטח ב1 על 1. אבל כאדר מסתכלים על הסטטיסטיקה ההגנצית של הקבוצה כאשר הם על המגרש, איך הם משנים את

      Reply to this comment
      • ברוך רובין

        17. מאי, 2018
        12:04

        נקטעה התגובה באמצע משום מה,
        אני אחזור על החלק האחרון. אמביד וגובר משפעים המון על ההגנה הקבוצתית, הם משנים את כל בחירת הזריקות של היריבה, ומי שנכנס לצבע דמו בראשו. כשהם על המגרש הנט רייטינג של ההגנה יורד משמעותית. זה הסיבה שגרין נחשב לשר ההגנה של הלוחמים בגלל ההגנה הקבוצתית, אותו דבר הורפורד מי שצפה במשחקי הסלטיק העונה רואה שהורפורד הוא זה שמכוון את השחקנים, הוא השחקן החשוב ביותר בהגנה שלהם, למרות שהוא אפילו לא השומר הטוב ביותר שלהם ב1 על 1. חוץ מזה פוסט מצויין

        Reply to this comment
  3. ד"ר רזי הופמן

    17. מאי, 2018
    11:10

    שאפו על ההשקעה.

    Reply to this comment
  4. הציפור הנדירה

    17. מאי, 2018
    11:34

    בשנים הראשונות של הענקת תואר שחקן ההגנה של העונה זכו בו דווקא יותר שחקני חוץ, חמש משש הפעמים הראשונות!!! בעונתיים הראשונות זכה בתואר מונקריף ואחרי איטון ב-85' זכו בו בו ברצף אלווין רוברטסון (מהשחקנים המעטים שהשיגו ק"ד ובעל ממוצע החט'הגבוה ביותר למדחק בקריירה עם 2.71), ושני המייקלים קופר וג'ורדן. הפעמין הבאות שזכו בתואר לא שחקני פנים היו ב-96' עם פייטון הרכז,"הכפפה", והפעמים הבאות היו של עמדה 3: ארטסט ב-2004 ובשלוש השנים האחרונות זכו לאונארד פעמיים וגרין בעונה שעברה.

    Reply to this comment
  5. יום אחד כבר בקייץ 2018

    17. מאי, 2018
    11:43

    סחטיין שמעון!
    אולי כדאי שתחלק את הפוסט לכמה חלקים שלא נתייאש מהאורך,
    אבל מדהים!

    Reply to this comment
  6. מולי

    17. מאי, 2018
    12:42

    אני פשוט שמח שדייוויס יצא המלך 🙂

    Reply to this comment
    • שמעון טבדי

      17. מאי, 2018
      12:47

      יצא ראשון פה, יצא ראשון בקלאץ, יש לכם HOF ביד שמתבזבז שהשנים חולפות. בספרס הוא כבר היה עם טבעות על הידיים. יש לו הכל הגנה התקפה קלאץ, תבנו רק משהו סביבו יא רבאק.

      להעיף את גנטרי ולהביא את בלאט תאמין לי. גנטרי לא יתקדם עם הקבוצה הזאת מעבר למה שעשה העונה. חייבים מישהו בכיר מעמדות . 1-3 וספסל. דיוויס צריך להתחיל להרים טלפונים לשחקנים ברצינות ולהתחיל להזיז דברים בעצמו, אם הוא יחכה למשיח. משיח לא בא, משיח לא מטלפן

      Reply to this comment
  7. מולי

    17. מאי, 2018
    12:50

    כל הכבוד על ההשקעה.
    הגנה היא ככלל בעייתית למדידה.
    הסיבה לכך היא באופן אבסורדי: ההתקפה.

    ואסביר:
    ראשית, באופן עקרוני, גם אם לא היתה בכלל הגנה , לא כל הקליעות היו נכנסות. כתוצאה מזה איך אתה יכול לומר שקליעה שהוחטאה, הוחלטאה כתוצאה מההגנה ולא מחולשת הזורק?

    שנית, אין בחישוב ההדנה את אלמנט המזל: הגנה על מישהו שתפס יום רע נחשבת בממוצע בדיוק כמו בגנה מעולה על מישהו עם "יום טוב".

    שלישית, סטטיסטיקה לא נותנת משמעות לקבוצה מולה אתה מגן. העונה לדוגמה היו קבוצות ששיחקו מספר פעמים מול פניקס ואחרות ששיחקו מולה רק פעם אחת.

    כבר דובר על העיקרון שחשוב על מי אתה מגן, והסטטיסטיקה לא לוקחת בחשבון שלרוב, מגן טוב אמור להיות משובץ להגנה על מתקיף טוב.
    אבל מה קורה עם אנשים שהם טובים גם בהגנה וגם בהתקפה? היכן תעדיף לנצל את האנרגיה שלהם?

    בשורה התחתונה – כל מדד בעייתי…

    Reply to this comment
    • שמעון טבדי

      17. מאי, 2018
      13:01

      אתה צודק בכל מה שאתה אומר אבל גם בהתקפה זה ככה. יש כאלו מול פיניקס 4 פעמים ומול גולדן 4 פעמים ולהיפך.

      לכן זה בטוטאל, לא יכול להיות שכל המשחק היה לך מזל. אם תנטרל את הביג מנים תראה שהוא יצא די תואם למראית העין שלך.

      נכון החטאות נזקפות לטובת המגן בכל מקרה, חלק מהמזל לכן זה לא אבסולוטי ואין כמו מראה עיניים. שום נוסחא סטטיסטית לא יכולה להחליף מראה עיניים ופה אתה צודק. השאלה זה איך הנוסחא הזאת בהשוואה לנוסחאות אחרות הקיימות בשוק?

      אני פתוח לשיפורים שניתנים למדידה

      Reply to this comment
  8. Berch

    17. מאי, 2018
    13:20

    ווואו איזו השקעה שמעון
    דייויס הוא הריל-דיל
    הארדן משקיע בהגנה יותר מהשם שיצא לו
    נתת פה זוית מעניינת 🙂

    Reply to this comment
  9. עגל שסבור שיש לפרק את ג"ס

    17. מאי, 2018
    13:48

    פששש שמעון, התפרצת לאתר כמו איזה ראסל ווסטברוק צעיר ופוחז אבל הפכת להיות AD. השקעה רבתי וכל הכבוד. לא יודע איך זה קרה אבל פיספסתי את הפוסט הראשון שלך על הנוסחה ההגנתית.
    גם לי ישנן השגות על הנוסחה שהשתמשת בה והניסיון לבודד שחקן בודד בתוך מארג קבוצתי. מצטרף להשגות של מולי, ניתן לשקלל בכמה שחקן מסוים מוריד את אחוזי היריב ביחס לממוצע של היריב ואפילו לתת משקל לחוזק היחסי של היריב (כפי שמתבטא במיקום בטבלה).
    מה שלא יהיה, ניתן כמובן לסבך ולשכלל לאין סוף. גם התמונה הנוכחית היא הישג יפה מאוד!

    Reply to this comment
  10. עידו גילרי

    17. מאי, 2018
    14:32

    התבלטתי אם להגיב כי לרוב אני מרגיש שלדבר איתך זה כמו לדבר אל הקיר. אבל מצד שני השקעת מחשבה וגם עבודה אז אני אתן לזה נסיון אחרון לפני שאני מוותר.
    1. אתה נגעת בכמה אספקטים חשובים אבל אז אתה בוחר להנדס אותם בדרך שמעקרת אותם מתוכן.
    2. ההסתכלות על מי שומר כל שחקן היא חשובה ונכונה. אבל כיש כאן כמה בעיות בדרך ההסתכלות שלך. ברגע שאתה מחליט לבחור שרירותית מי השחקנים הנחשבים קשים לשמירה כבר הוצאת כל מימד של אוביקטיביות. מעבר לכך המשקל כאן של פי 6 או פי 3 מעקר מתוכן כל משמעות.
    3. עוד נקודה חשובה לגבי נתוני המאצ'אפ (מה שקשור יותר לחלק השני של האנליזה שלך או מה שקראת לו NMP) – הנתונים האלו לא משקפים מול מי נלקחו הזריקות אלה מי היה השומר העיקרי במהלך הפוזשן. לדוגמא אם דוראנט שמר במשך רוב ההתקפה על הארדן אבל בשניות האחרונות היה חילוף והארדן זרק מול קרי הזריקה הזאת תירשם לדוראנט. לכן כל החלק השני בעצם חסר משמעות למעשה.
    4.לא ברור לי למה החלטת להסתכל דווקא על נתוני הפיק-אנד-רול. דווקא כאן מי שמקבל את הקרדיט הוא לא השחקן הנכון מכיוון שהרבה פעמים מי שהזריקה בסוף מולו הוא השחקן ששמר על החוסם. טם אתה רוצה לשקף יכולות הגנה אז תשתמש בכל אלו של ההגנה האישית- בידודים, מהלכי פוסט וכו'.
    5. הרצון לקבל מדד אחד לכל הפרמטרים ההגנתיים יחד מאבד קצת את הכיוון בגלל המשקלים שאתה נותן בצורה מאד שרירותית שמשאירים לך בסוף רק מספר שאין בו הרבה מעבר ל-זה מה שיצא לי על פי הבחירות שלי.
    6. אם אתה שואל אותי עדיף כל פעם להסתכל לעומק על אספקט יחיד במקום לשאוף לאיזשהו נתון יחיד שאתה לא בעצם יודע להגיד מה הוא אומר.

    Reply to this comment
    • john

      18. מאי, 2018
      09:48

      אנחנו (משום מה אף פעם לא הבנתי למה) בדרך כלל משני צידי התרס. הפעם אני קונה כל מילה.

      Reply to this comment
  11. Ljos

    17. מאי, 2018
    16:34

    מעריך את ההשקעה, אבל בסופו של דבר: https://twitter.com/presidual/status/996977043588792320

    Reply to this comment
  12. מנחם לס

    17. מאי, 2018
    18:49

    וואווו…
    איזו השקעה!
    גם אני בדעתו של עידו גילרי שעדיף לחלק מאמר כזה לכמה אספקטים, ולנסות לחקור כל אחד לעומקו. כבר אמרתי לך שיש לך פוסטים שעם עבודה נוספת, ובחינה סטטיסטית (שאני אשמח לעזור בה), אלא פוסטים שניילון קלקולוס ישמח לפרסם.

    Reply to this comment
    • ד"ר הופמן

      17. מאי, 2018
      21:46

      +100

      ממליץ שתתייעץ עם לברון לס או מנחם גיימס 🙂
      וברצינות, שמעון, אם יש לך סטארט אפ שיכול להתפרסם בעזרת מנחם בגליון מקצועי זה יכול להוסיף לך לרזומה.
      שווה לבדוק

      Reply to this comment
  13. MBK

    17. מאי, 2018
    20:30

    השקעה מטורפת
    תודה רבה ,אולי כדאי לעשות חיתוך לפי עמדה

    Reply to this comment
  14. ד"ר הופמן

    17. מאי, 2018
    21:47

    שני בקרים בלי כדורסל….
    מה עושים?

    Reply to this comment
  15. יוסל'ה שוחמכר

    17. מאי, 2018
    23:09

    צופים בלה מרמור מאת פרלש.

    Reply to this comment
  16. #admin;send;maintenance%5"18"2017

    18. מאי, 2018
    04:11

    4תהייה18. מאי, 201722:29איך זה שמחאות מסויימות מתארגנות להן בכזו קלות?מישהו היה עד להתארגנות של מחאת הנכים ברשת בזמן אמת? או ששמעתם עליה רק אחריי שערוציי התקשורת המרכזיים בישראל דיווחו עליה מעל גלי האתר? האם זה לא יוצר אצלכם אנטגוניזם שהם באים בדרישות כספיות? האם מחאת דיור לא יותר דחופה?וזה לא רק הנכים… הקהילה הלהט"בית, העדה האתיופית, אוכלי המילקי וצרכני הקוטג'… ורק המחאות המהותיות לא מצליחות לתפוש תאוצה כי מישהו מטרפד אותן בדרכים שונות 4.1אדם18. מאי, 201722:43אני לא רציתי לעשות את זה אבל אתה לא מותיר לי ברירההטרול המשוגע שמשאיר את ההודעות המפגרות האלה והורס לכם את החווייה קוראים סער גודחי והוא במקור מקיבטץ נצר סרני ולמרות שהיום הוא גר ברמת גן, כל המשפחה שלו עדיין חיה בקיבוץ.בשנת 2007 הוא התאשםז במוסד הסגור בבאר יעקב בגלל שהוא חשב שהאלוהים מדבר איתו.כולם בקיבוץ שונאים אותו ולאף אחד לא איכפת אם המוסד יעלים אותו סער18. מאי, 201722:49האם זה היה איום על משפחתי? יריב18. מאי, 201722:47רק שתדעו שכל ההודעות שמעליי מגיעות מאותה כתובת IP סער ג.18. מאי, 201722:50יריב, איך אתה יודע מה כתובת ה-IP של המגיבים?

    Reply to this comment
  17. שלהבת

    18. מאי, 2018
    04:57

    מה יוצא ה TDR של שחקנים אחרים למשל, א. פורטר, א. אננובי?

    Reply to this comment
  18. שלהבת

    18. מאי, 2018
    04:57

    אחלה השקעה, מאלף.

    Reply to this comment
  19. john

    18. מאי, 2018
    10:20

    שמעון – ההשקעה וירידה לפרטים היא נהדרת. בתור אחד שעבד המון עם סטארט אפים אני מאוד מעריך אדם שחי לפי הקצב והאמונה האישית שלו ולא מרגיש צורך להתכופף מול אף קונבנציה או חשיבה. בתור אחד שגם קצת מחשיב את עצמו ככזה אני טוען שאין כזה דבר כישור הנקרא "הגנה" כמו שאין כישור כזה הנקרא "התקפה". נכון שהליגה מחולקת לכוכבים ונגרים (אשתמש בשפתך הציורית), אבל האמת הרבה יותר גמישה ופלואידית. ובדיוק כמו ש-20 נק למשחק באחוזים טובים יכולים להיות רעים לתוצאה הקבוצתית ו-20 נק באחוזים בינוניים יכולים לעשות פלאים כך גם הגנתית.

    ניקח מערך הגנתי אחד. במערך של הסלטיקס הבנוי על חילופים אוטומאטים יש באג במערכת. כשנוצר מיס מאץ' מול קבוצת קלעים מסוכנת לעיתים צריכים לבחור מה יותר מסוכן: ללכת עם המיס מאץ' לרעתם עד הסוף או לעשות switch-the-switcher, מעיין מהלך בו מגיע במהירות שיא שחקן קרוב שהוא מץ' אפ טוב יותר למיס מאץ' ושולח את המגן הנחות לחילוף על שחקנו. הטריק עובד כמו בקוסמות sleight of hand. אם התוקף מרגיש בחילוף הוא מיד מוציא לשחקן פנוי מסירה לסל קל. אם הוא מנצל את המיס מאץ' הוא יקלע באחוזים גבוהים. ההוצאה לפועל של המהלך תלוי בשני שחקני ההגנה + המערך הקבוצתי + שחקן ההתקפה שהיה חכם מספיק לזהות את המהלך. איך מודדים מהלך כזה? האם אין כאן יתרון לווינגים שיכולים 'להכיל' גם נמוכים וגם גבוהים לטווח קצר לעומת גבוהים ונמוכים ש'נשרפים'? אולי אותו שומר גבוה היה נהנה הגנתית לשחק במערך כמו של תיבדו עם 'אייס' המוביל שחקנים לפינות ולא מצריך לתת לגבוה להתמודד קבוע עם שחקן מהיר על אי בודד. חלק מהיתרון של השיטה היא שהיא מקריבה שחקן הגנה שאולי יחגגו עליו אך שאר המערך ההתקפי של היריבה עסוק רק בלהאכיל את הכדור למיס מאץ' ובעצמם לא נותנים תפוקה. בנוסף כאשר בונים על מיס מאצ'ים לרוב זה מוריד מהשעון כ-7-8 שניות כך שאם לקח כ-7 שניות לעבור את קו החצי נותרים לשחקן ההתקפה כ-9-10 שניות ליצור סל לעצמו או לאחר. דבר הנותן למגן יתרון של צפיות.

    Reply to this comment
    • שמעון

      18. מאי, 2018
      13:41

      אתה צודק זה לא מדיד לנו. צוות אימון שעובר על קלטות יכול לספור מקרים כאלו (סופרים צעדים וכו של שחקנים) ואז להחליט איכשהו לשקלל.

      אנו פשוטי העם לא יכולים למדוד או לשקלל את זה וזה חלק מהחסרונות, זה ברור.

      Reply to this comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *