סיקור משחקי שבת / עידו גילרי

לילה סוער ודרמטי של באזר ביטרים עבר עלינו שבסיומו אפשר להתחיל להתכונן לסדרת גמר המזרח בין הסלטיקס לקאבלירס.

פילדלפיה 76 (0) 98 – בוסטון סלטיקס (3) 101 אחרי הארכה

זה היה משחק עצבני פיזי ורווי טעויות משני הצדדים שבסופו הסלטיקס עלו ליתרון 0-3 כשעכשיו פילדלפיה מוצאת את עצמה בבור שאף קבוצה עוד לא חזרה ממנו. אולי זה לא מפתיע בקרב בו הרבה מהשחקנים הבולטים הם צעירים כל כך אבל מי שניצח את המשחק היה בסופו של דבר השחקן הוותיק של הסלטיקס – אל הורפורד. השורה הסטטיסטית שלו לא אומרת הרבה עם 13 נקודות ו-6 ריבאונדים אבל הנוכחות שלו בשני צידי המגרש יחד עם שני מהלכים גדולים בסוף ההארכה חרצו את גורל המשחק.

המשחק נפתח בעצבנות מסוימת של הסיקסרס שלאחר סלים של אמביד וסימונס בשתי ההתקפות הראשונות נתקעו לחלוטין ואפשרו לסלטיקס לעלות ל8-16 כשטאטום קולע ללא הפרעה. הכניסה של איליסובה והחזרה של אמביד שירד לנוח לכמה דקות עזרה לפילדלפיה לחזור לעניינים ולעלות ליתרון 19-20 בסוף הרבע הראשון.

דקות מבולבלות של הסיקסרס שוב אפשרו לסלטיקס לפתוח פער של 25-35 אבל הפאול השלישי של טאטום יחד עם היד של איליסובה שוב החזירו את פילדלפיה למשחק. כאן ריצת 0-13 תוך שתי דקות נתנה לסיקרס יתרון 43-50 קצת פחות משתי דקות למחצית. שלשה של בראון הורידה את הקבוצות לחדרי ההלבשה ב48-51 לפילדלפיה.

מכאן בערך הקבוצות הפסיקו לשחק התקפה. הרבע השלישי היה צמוד לכל אורכו כששתי הקבוצות מתקשות ליצר סלים ונגמר ב68-69 לסלטיקס. המגמה נמשכה גם לאורך הרבע הרביעי כששתי הקבוצות מתחרות מי תעשה יותר טעויות מנטליות. שוויון 81 באמצע הרבע לא הצליח להישבר. מקונל מסדר לסימונס (שהיה טוב בחצי הראשון אך מהוסס מאד בשני) קו פתוח לסל והוא מחטיא דאנק קל. מיד אחריו הורפורד הולך עם הכדור ומחזיר אותו לקבוצה הביתית, סימונס מחטיא עוד לייאפ כשאחריו טאטום הולך לקו העונשין ומחטיא פעמיים.

מי ששבר את השוויון היה טרי רוזיר בכניסה יפה לסל שנתקלה בתגובה הולמת בדמות דאנק מהדהד של אמביד מהצד השני. אחרי שרדיק וטאטום החליפו סלים הקבוצות נכנסו לדקה האחרונה. זריקות עונשין של בלינלי העניקו לסיקסרס יתרון 85-87. כאן התקפת הסלטיקס נתקעה ואילצה את סטיבנס לקחת טיים אאוט ממנו יצאו אם מהלך יפה ללייאפ קל של ג'יילן בראון.

חוסר הבנה בין רדיק לסימונס הוביל לאיבוד כדור ו-2 נקודות קלות של בראון במתפרצת שהשאירו קצת פחות מ-2 שניות על השעון. הסיקרס הלכו לזריקה של בלינלי מהפינה שצללה עם הבאזר. הצופים באולם שחשבו שהזריקה הייתה לשלוש כבר התחילו לחגוג אבל בלינלי דרך על הקו  ולקח כמה דקות לנקות את כל הקונפטי שירד מהתקרה לפני שהלכנו להארכה בשוויון 89-89.

ההארכה נפתחה בשני סלים של רדיק ובלינלי  שנתנו את ההולכה לקבוצה הביתית אבל הורפורד וטאטום דאגו לשמור את הסלטיקס במשחק. חדירה יפה לסל של סימונס דקה לסיום עוד נתנה יתרון 94-98 לסיקסרס אבל מכאן הם לא מצאו יותר את הסל. טאטום נכנס לסל וצימק ל-2 הפרש. אמביד איבד כדור והורפורד דייק בזריקה מהקו כדי לצמצם לנקודה. בהתקפה הבאה אמביד החטיא וסימונס השתלט על הריבאונד עם 20 שניות על השעון. במקום למשוך זמן הוא עלה לזריקה שלא נכנסה ובוסטון יצאה להתקפה אחרונה.

התקפת הסלטיקס נתקעה והם לקחו את הטיים אאוט האחרון שלהם לאחר שלא הצליחו להכניס כדור. כאן סטיבנס תכנן מהלך יפה בו הורפורד מצא את עצמו לבד מול קובינגטון מתחת לסל והחזיר את היתרון לסלטיקס 98-99. לאחר הטיים-אאוט האחרון של פילדלפיה סימונס הכניס כדור לא מדויק לאמביד שנחטף על ידי הורפורד שסגר את המשחק מהקו כשזריקת התאבדות של בלינלי עם הבאזר לא הייתה קרובה להיכנס.

עבור הסלטיקס טאטום היה מצויין עם 24 נקודות, כשטרי רוזיר מוסיף 18 נקודות וג'יילן בראון מהספסל עם 16 נקודות ו-9 ריבאונדים.

אצל הסיקרס אמביד הוביל עם 22 נקודות באחוזים רעים של 10 מ-26 מהשדה יחד עם 19 ריבאונדים. רדיק קלע 18 נקודות וסימונס סיים עם 16 נקודות 8 אסיסטים ו-8 ריבאונדים. עוד "ראוי" לציון – רוברט קובינגטון שסיים 25 דקות עם נקודה אחת ו-0 מ-8 מהשדה.

קליבלנד קאבלירס (3) 105 – טורונטו ראפטורס (0) 103 לפני הארכה

כשטורונטו פוגשת את קליבלנד בפלייאוף כנראה שיש רק תוצאה אחת אפשרית. קייסי ניסה לשחק קצת עם הליינאפ כדי שדברים יראו אחרת והעלה את ון-וליט האקטיבי במקום איבקה האנמי. למרות השינוי גם הפעם לא היה נראה שהראפטורס מתכוונים להציג הרבה התנגדות. הקאבס קפצו כבר בפתיחה ל4-14 קליל כשולנצ'יונאס ודרוזן לא מחוברים למשחק. הירידה של לברון למנוחת טרום סיום הרבע שלו עוד אפשרה לטורונטו לצמק ל19-24 בתום הרבע.

למרות החזרה של ג'יימס הראפטורס עוד הצליחו לצמק ל 34-33  כשולנצ'יונאס סוף סוף מצליח לשים את הכדור בסל. אבל כאן מטווח של קורבר ולאב שוב נתן את התחושה שהמחצית השנייה הולכת להיות מיותרת והקבוצות ירדו להפסקה ב-40-55. הרבע השלישי גם הוא לא הציג מגמת שינוי כלשהיא כשהקבוצות בעיקר החליפו סלים וההפרש פחות או יותר נשמר.

פתיחת הרבע האחרון הביאה איתה מפנה פתאומי כשאננובי מיילס ולאורי קולעים שלשות שהורידו לפתע את התוצאה ל 80-85 שמונה דקות לסיום. כאן לברון החליט להשתלט על העניינים וקלע 6 נקודות שהעלו חזרה ל-10 הפרש אך טורונטו המשיכה לנגוס בו בהתמדה. הם המשיכו לקבור שלשות בקצב ולא התכוונו לוותר למרות שלא הצליחו לעצור את הקאבס בהגנה. כשדרוזן החלש על הספסל לאורי הוביל את המתקפה והוריד ל95-97 שלוש דקות לסיום. לברון דאג לשמור את ההובלה אצל הקאבס ו-30 שניות לסיום נתן יתרון 98-102  כשקלע אחת והחטיא אחת מהקו.

20 שניות לסיום לאורי צימק בכניסה לסל וגרין החטיא אחת מהקו  שאיפשרה לטורונטו לצאת להתקפה אחרונה בפיגור 103-100. הכדור הגיע לרוקי אננובי שלא התבלבל וקלע שלשלה משווה שמונה שניות לסיום. אם הרפטורס עוד חשבו על ניצחון לברון החליט שהארכה שנייה בשלושה משחקים לא באה בחשבון.  הוא לקח את הכדור כל הדרך ועלה לזריקה קשה עם יד אחת תוך כדי ריצה שצללה פנימה על הבאזר ושלח את הקבוצות להתכונן לסיום הסדרה.

בראפטורס לאורי סיים עם 27 נקודות (9 מ-13 מהשדה 4מ-8 לשלוש) ו-7 אסיסטים. הוא נעזר באנונבי עם 18 נקודות וסי ג'יי מיילס עם 13. דרוזן היה חלש עם 8 נקודות ב3 מ-12 מהשדה והמון סימני שאלה.

אצל הקאבס אין חדש – לברון בעוד משחק ענק סיים עם 38 נקודות (16 ברבע האחרון) 7 אסיסטים , 6 ריבאונדים ו-3 חטיפות. קווין לאב בעוד משחק טוב סיים עם 21 נקודות ו-16 ריבאונדים כשקייל קורבר מוסיף 18 עם 4 מ-6 מחוץ לקשת.

לפוסט הזה יש 103 תגובות

    1. סקירה מדוייקת, מלבד 3-4 מילים: המסירה הגבוהה להורפורד לא היתה מתוכננת כלל. המסירה היתה אמורה להגיע לטאטום שהחל לרוץ לכיוון חצי המגרש שלו אבל כנראה שבראון ניבא שזה מה שהסלטיקס מתכננים, והורה למגן של טאטום לרוץ איתו לכיוון סלו.
      בלית ברירה מוריס זרק כדור גבוה שבמזל ניתפס ע"י הורפורד (שהוא 2.10) ולא ע"י שומרו קובינגטון (שהוא 2.07, ואתלט הרבה יותר טוב)

      1. https://streamable.com/fst9p
        עכשיו לאט:
        עוד לפני שמתחילים לחשוב מה יקרה, רוז'יר רץ החוצה, לוקח את השומר שלו לדייט נחמד בקו האמצע ולשיחת יחסינו לאן.
        הורפורד, טייטום ובראון רצים אחד אל השני כמו בשדה חמניות. כולם עוצרים להתחבק ולבקש חתימה מה-GOAT העתידי, בן סימונס, בזמן שג'יילן בראון מתחיל לרוץ החוצה לכיוון אמביד. אמביד, שהיה הכי קרוב, לוקח את היד שלו והם רצים ביחד להציץ לדייט של רוז'יר.
        סימונס וטייטום מתחילים לרקוד סלואו ביחד לכיוון אחד, הורפורד מיד תופס עמדה בצד השני בזמן שקובינגטון עסוק בלחייך אל זוג הרוקים המאוהב.
        עד לפה, אין לי ספק שמדובר במהלך מתוכנן. עכשיו השאלה אם סטיבנס התכוון שטייטום יהיה חופשי מספיק או להעביר את הכדור להורפורד, שהתמקם מעולה, מעל קובינגטון? למה או או? אני חושב שמאמן טוב דואג שיהיו כמה אופציות נוחות במצב כל כך חשוב. המועדפת אולי נסגרה, אבל השנייה התאימה בול. קובינגטון בהחלט גבוה, אבל נמצא בנחיתות של מיקום מול הורפורד.

  1. Go CELTICS!! בוסטון נותנים לי תחושה של פילדפליה בפוטבול, סדרה אחרי סדרה מהמרים נגדם לאחר שהכוכב הגדול נפצע.
    "טוב הם עברו סדרה אחת אבל השלב הבא אין להם סיכוי וגם נגד קליבלנד אין להם סיכוי…." תמשיכו להספיד תרבות של מועדון גדול!!

    לגבי פילי חבל לי עליהם אמביד כמייצג את הפרוסס נראה לי יהיה הראשון לבקש טרייד, היחיד שהגיע לסדרה הזו ואולי מאוכזב מהיכולת של חבריו

  2. קמתי ל5 דקות האחרונות בין טורונטו לקליבלנד, ואת האמת קצת כואב הלב על טורונטו, בניגוד למשחק הראשון הפעם הם עשו הכל נכון בדקות האחרונות ובכל זאת הפסידו. חבל כי היו מנצחים את המשחק הראשום כמו שהיה צריך לקרות המצב היה עכשיו 2-1 ומנטלית אני בטוח שהם היו עולים הרבה יותר בטוחים למשחקים הבאים. בלי קשר אני חושב שהם צריכים לפרק את כל העסק שם, אם השנה אחרי מקום 1 במזרח הם לא מצליחים לקחת משחק 1 מול לברון שהקבוצה שלו השנה חלשה משמעותית לעומת שניפ עברו אז אין טעם להמשיך להתבזות מולו ולחכות שלאורי ודרוזן כבר לא יסחבו לחלוטין.

    1. חשבתי על זה גם אבל אז שיניטתי את דעתי.טורנטו בסך הכל במקום טוב,אליפות הם אמנם לא יקחו אבל כל עוד יש להם קבוצה שבליגה מנצחת ומשחקת טוב אין להם סדיבה אמיתית לפרק.
      יפרקו ואז מה יקחו לדראפט?

      1. שינסו לעשות כמו שיקגו טריידים על צעירים גם אם לא תמיד התמורה תהיה הולמת, שנה שנתיים טנקינג ויציאה לדרך חדשה. בסופו של דבר המטרה של כל מועדון זה להתחרות על אליפות, ההרכב במתכונת הנוכחית הגיע לתקרה שלו עכשיו זה כבר ברור לכולם, אז למה להשאיר את הגרעין הנוכחי? כדי לעוף כל שנה בחצי/גמר מזרח?

    2. זה בגלל שהם קנדיים רכרוכיים. תראה את ג'סטין טרודו.
      קנקון רפטורס (מכסיקו) היו קמים מעפר עם המנטליות המכסיקנית הסומבררואית שלהם ומצליפים בלברון עם קקטוסים גם אחרי 3-0

    3. לא צריך לפרק הכל. יש שם בסיס טוב עם אלה צעירים. אני דווקא הייתי מוותר על לאורי ומשאיר את דרוזן.
      ראיתי אפשהו שלו אמר שהקאבס סגרו את דרוזן ורצו שלאורי ינסה לנצ אותם. ככה שהקאבס חוששים יותר מדרוזן מאשר מלאורי.

      לאחר המשחק הזה, אני מסכים אתם. אומנם היה קאמבק יפה אבל לאורי היה די מפוזר עם קבלת ההחלטות שלו.

  3. חשבתי שכל הקטע הזה של ניסיון ופלייאוף הוא קשקוש לעומת הכשרון של פילי מול הבית חולים שדה של בוסטון.
    אני אוכל את הכובע. כבוד לשחקנים ולמאמן שעם לימונים כאלה מוציא לימונדה מדהימה.

    גם לגבי לברון הייתי בטוח שהוא תשוש אחרי אינדיאנה, אבל הוא מדהים.
    מעיין מה יישאר לו לגמר המזרח.

    1. יהיו שיענו על תהייתך האחרונה : "נשאר לו 17.5 מיליגרם מהחומר, אם אתה מבין למה אני מתכוון"
      אבל סך הכל יומיים מנוחה אחרי משחק כדורסל, כל בטטה יכולה להתאושש מזה. כולה משחק, לא שבוע מלחמה בחורף.

  4. תודה עידו. אני לא יודע איך אתה עומד בלילה שלם כזה ועוד ג'ירו ביום, זה נס אמיתי.
    דה רוזן נתן משחק חלש מאוד אבל למען ההגינות יש לציין שהוא היה מצוין בהגנה. שרט, דחף והרביץ נון סטופ ואפילו חסם פעמיים (כולל את לברון)

  5. תודה, עידו.

    כמה מילים על הסל של לברון:
    שאלת הדאבל טים הוא שאלה טובה.
    יש לשאלה 2 מרכיבים –
    מתי עושים את הדאבל טים, ואיזה שחקן משאירים חופשי.
    ללעשות דאבל טים מייד אחרי הוצאת הכדור יכול להיות מחיר של סל קל מהיר, בגלל שכאשר לברון קיבל את הכדור, 3 שחקינ קאבס כבר טסו לחלק השני של המגרש. כאשר יש את לאב, ועוד רכז על הפרקט, העובדה שיש 2 שחקנים שנשארו ליד לברון אחרי הוצאת הכדור, משמעותו התקפה מהירה קלה של 3 על 2 (שחקן נוסף נצמד ללאב מייד עם הוצאת הכדור).

    אפשר להביא את הדאבל טים מיד כאשר לברון עבר את קו החצי,
    אבל, שוב – יש מחיר.
    לצדו של לברון נע בהתקפה לאב,
    ובכל אחת מהפינות התייצב קלע.
    אם סאיקם (השומר של לאב) היה מגיע לדאבל טים, ללאב הייתה דרך פנויה לסל, כאשר במקרה ואחד מהשומרים של קלעי החוץ היה מתקפל לכיוונו, זה היה מאפשר זריקה חופשית לחלוטין מהפינה.

    דרך נוספת, היא להביא את העזרה ברגע שלברון נכנס לצבע.
    אנונובי היה צמוד ללברון כל הדרך. קורבר היה על הפינה השמאלית, כאשר הוא "מרתק" את השחקן ששומר עליו.
    לברון כדרר לכיוון הסל, וטורונטו אכן הביאו עזרה, מהצד הרחוק –
    לאורי.
    רק שלברון בכלל לא נכנס לרסטריקטד, הוא בחר לקחת זריקה סופר קשה בכדרור מהמיד ריינג', על הראש של אנונובי.

    בגדול –
    מבין כל האפשרויות, הזריקה שלברון לקח היא כנראה הקשה ביותר.
    והבחירה, לא לאפשר זריקה קלה יותר אחרי דאבל טים, היא (לדעתי) הגיונית.

      1. יניב,
        תירוץ למה אתה מחפש?

        תצפה במשחק.
        2 קבוצות נלחמו, טורנטו שיחקו חזק, לא פחדו לשרוט.
        למרות שהמשחק היה בקליבלנד, היה שוויון 8 שניות לסיום.

        1. היה שיוויון גם שנייה לסיום… הרי הסל של לברון נכנס עם השריקה לסיום, יכול להיות מעט אחרי, תלוי בזמן שחרור הזריקה.

        2. תירוץ כי אחרי כל משחק אתה מסביר/מתרץ למה טורנטו בסופו של דבר שוב הפסידו.
          ביום שישי הייתה כתבה באולפן שישי על פוקר בישראל.במסגרת הכתבה הסבירו שבג"ץ דחה עתירה שלהם להסדרת הפוקר בצורה חוקית.הבחור שם הסביר שהסיבה שבג"ץ דחה את העתירה היא שבג"ץ מסתכל על מבחן היד הבודדת ובמבחן היד הבודדת בפוקר יש את אלמנט המזל לא פחות (ואולי אפילו יותר )מאלמנט היכולת.ואז הבחור הסביר שצריך להסתכל על הפוקר לא במבחן היד הבודדת אלא לאורך כמה וכמה ידיים ואז אלמנט המזל הולך ופוחת.
          מה זה קשור לעניינו?
          כי אולי כל משחק בנפרד אתה צודק.משחק ראשון רק אלמנט המזל השפיע,משחק שני רק יכולת אלוהית של לברון,אבל שאתה מסתכל על זה לא כמשחק אחד כל פעם אלא כדבר שקורה בצורה קבועה כבר 9 משחקי פליאוף רצופים+2 משחקי סוף שנה שבזמנו גילרי ניסה להסביר לי שאין לזה משמעות לגבי הפליאוף ובכן יש לזה משמעות גדולה.אז מבחן היד הבודדת שלך לא רלוונטי ואין ספק שלאורך כזאת כמות נכבדת של משחקים אז יש פה בעיה קשה מאוד לטורנטו,ואל תגיד מצ'אפ כי אם כל הכבוד לבעית מצ'אפ זה עדיין לא 9 הפסדים רצופים לקבוצה שתכלס פחות טובה ממך(לפחות השנה)
          מקווה שהסברתי את עצמי טוב

          1. אני עדיין לא מבין למה זה קשור אליי?
            דעתי הייתה שהקאבס עוברים.

            אם הבעיה היא שאני לא מאמין בקופים,
            אז התשובה שלי פשוטה –
            תצפה ברבע האחרון. טורונטו שיחקו נהדר, קלעו זריקת קלאצ' אחרי זריקת קלאצ'.
            לצערם, היריב שמולם קולע השנה פיידאוויי כמו ג'ורדן, שלשות סטפ באק במאני טיים כמו קרי, וסלי ניצחון משוגעים כמו…
            …ובכן, כמו לברון.

            בסופו של יום, המרחק בין 2 – 1 לטורנטו, לסף הסוויפ, הוא בדיוק 2 פיידאוויס של לברון…

          2. אני יסביר לך מתן.דבר שקורה שכל הזמן חוזר על עצמו לא יכול להיות שלא קשור לבעיה מנטלית קשה.מצ' אפ מבחינתי זה תירוץ כי לא ייתכן שכל כך הרבה משחקים בין קבוצות שיחסית שוות ברמתם ואתה כל הזמן מפסיד בגלל בעיית מצ' אפ. אם זאת הייתה סדרה ראשונה בין הקבוצות הללו אז הייתי מקבל את כל ההסברים של גיא,אבל מכיוון שזה כל פעם קורה מחדש אני לא מבין איך אפשר לבטל את העניין המנטלי.
            לגבי אתמול אז קודם כל לא ראיתי את המשחק אבל דווקא היציאה מבור של 17 הפרש בהחלט יכלה לשנות סוף כל סוף את הצד המנטלי של טורנטו ולגרום להם להאמין שהם כן יכולים לגבור על קליבלנד אבל איך אוהד בנאי שר "איך זה נגמר בסוף כולם יודעים"

          3. גיא זה קשור אלייך כי אתה למשך כל העונה הסברת לנו על טורנטו המשודרגת ושמשחקת נפלא וכל השנה אמרו לך עזוב גיא זאת טורנטו יגיע הפליאוף ועולם כמנהגו נוהג ואתה התעקשת שזה לא המצב(ואפילו התערת על זה) אז נכון שחשבת שקליבלנד יעברו את טורנטו בסוף אבל בטח שלא בסוויפ.כל מה שאני רוצה ממך זאת הודאה קטנה בכך שא. יש לטורנטו בעיה מנטלית קשה מול קליבלנד.
            ב.סליחה על זה שגרמת לנו להאמין שטורנטו מסוגלים להשתנות 🙂

          4. אני ראיתי היום טורונטו לוחמת, כזו שלא נשברת גם בפיגור דו ספרתי בתחילת הרבע האחרון,
            כזו שנושכת ומרביצה.

            אלא אם אני ממש לא הבנתי למה אתה מתכוון כאשר אתה כותב "קוף על הגב",
            ולמעשה כוונתך הייתה שטורונטו לא מצליחים להתנער מלברון,
            אז נאלץ לא להסכים.

          5. יניב, אני לא פוסל שבמידה מסוימת לברון נכנס לכוכבים של טורנטו לראש. ייתכן שהעבר משפיע להם על הביטחון.
            אבל:
            1. אני חושב שאתה מייחס לזה השפעה גדולה מדי.
            2. אני ממש לא חושב שזה משפיע על המוטיבציה או על הקשיחות שלהם. הם בטח לא חושבים על החיבוק בסוף הסדרה (והיה אפשר לראות לפי מה שלאורי עשה לו היום).

          6. יש מצב שאני מייחס לזה חשיבות רבה מדי אבל לטעמי יש לזה השפעה לא מעטה על הסדרה הזאת.
            לגבי החלק השני שרשמת אז זה מתקשר למה שכתבתי קודם שלפחות לפי הקאמבק שהם עשו במשחק האחרון אז אולי הם כן התחילו לעשות את השינוי המנטלי שהם היו צריכים לעשות. במשחק הראשון היה קטע שבו לאורי ולברון הריצו דאחקות וחיבוקים.ושאתה מתמודד נגד הנמסיס הגדול שלך אתה צריך להתנהג כפי שלאורי התנהג היום ולא כפי שהוא התנהג במשחק הראשון

          7. אני מסכים עם מתן ב 100%.
            +1 על ההערה על מה שלאורי עשה.
            יכול להיות שלברון יושב להם בראש אבל זה לא השפיע על המשחק, אם כבר אז זה גרם להם לשחק מאוד חזק, על סף המלוכלך.

    1. מסכים, הזריקה שלברון לקח הייתה ברמת קושי מאוד גבוהה, אמנם ההגנה של טורונטו הייתה יכולה לנסות להוציא את הכדור מהידיים של לברון, ולתת למישהו אחר לנסות לנצח אותם, אבל יכול להיות שאותו שחקן היה מקבל זריקה נוחה יותר.

    2. לדעתי היו ריכים למנוע ממנו לקבל את הכדור (השומר על לברון והשומר על השחקן שמוציא את החוץ). וככה גם להוריד עוד כמה שניות כי שחקן אחר היה מקבל את הכדור ואולי נלחץ ומנסה בעצמו לנצח.

      בכל מקרה, לראפטורס הייתה אפשרות למנוע (ניסו בדי אדישות הייתי אומר) מלברון את הכדור אבל גם פה עם קבלת החלטות לא טובה.

      1. הם לא יכלו להיות יותר מידי אגרסיביים, כי אם היו עושים עבירה, היה נגמר המשחק עם זריקות עונשין.
        טורונטו כפו על לברון זריקה קשה מאד, ועשו עבודה מצויינת. הוא פשוט קלע את זה, כמו בכל הרבע הרביעי, שבו הוא פשוט לקח זריקות קשות מאד שנכנסו.

  6. יואל אמביד דפק אתמול פוסטר על ביינס אבל חוץ מזה הוא אכזבה גדולה.

    דוויט הווארד בצעירותו הרשים אותי הרבה יותר גם מבחינה אתלטית.

  7. לסלטיקס היה לא מעט מזל. אם בלינלי לא היה דורך על קו השלוש, כל היכולת של הסלטיקס הייתה הולכת לפח!

  8. אני בדרך כלל לא מגיב כשהקבוצות שלי משחקות מול בוסטון עד סיום המשחק או הסדרה אבל הסדרה הזאת גמורה.
    בוסטון נכון לעכשיו הם קבוצה יותר טובה ומאומנת הרבה יותר טוב ויותר מנוסה במיוחד בפלייאוף וכל הכבוד להם , הם עשו את העבודה.

    אני לוקח את הלונג לוק עם פילדלפיה , צריך להיות סבלני , הצעירים ישתפרו וחיזוק יגיע.
    סטיבנס עשה בית ספר לבראון בסדרה הזאת אבל זאת פעם ראשונה שלו בפלייאוף וגם הוא ילמד.
    סטיבנס היה 2-8 בעשרת משחקי הפלייאוף הראשונים שלו.
    אז אוהדי פילדלפיה צריכים לנשום עמוק , גם ככה לא היו עוברים את לברון השחקן הכי טוב אי פעם.
    יש להם הרבה על מה לעבוד בקיץ כדי לשפר את הקבוצה ואני חושב שזה יקרה , צריך סבלנות ועבודה קשה.

    1. תנשום עמוק . לגבי פילי אני מקוה שאתה צודק אבל הלילה הגעתי סופית למסקנה שיש שם משהו דפוק בכל הסיסטם. זה לא משחק כזה או אחר. זה דברים אחרים. 1. טנקינג מגעיל ובזוי ברמה שאף קבוצה בהסטוריה לא עשתה. 2. תסביר איך תסביר לי למה הם לוקחים בחירת דראפט ראשונה ומייבשים אותו עונה שלמה על הספסל? הלילה היו הרבה דיבורים על המשחק. אני הסתכלתי בעיקר על הפרצוף של פולץ. הם הרסו את הבן אדם. הרסו. אתה בפיגור 2:0 סימונס לא מתקפקד יש לך בספסל ילד שבחרת אותו בדראפט ראשון ואתה לא נותן לו אפילו דקה ? לנסות ??? לעשות משהו ???
      3. סימונס – גם אם הבן אדם לא מסוגל לזרוק שלשות אין מצב שאתה אומר לשחקן מנדטורית – אל תזרוק אף פעם. קודם כל ראיתי וידאו שלו זורק שלשות באימון והוא מכניס אותן. לא כל אחת אבל הן נכנסות בקצב סביר. אז למה להגיד לבן אדם אל תזרוק בכלל?? מה יותר קל למאמן במצב כזה לעשות מאשר לצופף את ההגנה מולו ? אין שום חשש !! זה דפוק ברמה של תכנון המשחק. מראש זה דפוק .. מזל שסטיבנס מאמן מולם ומבין את זה ומביס אותם 3:0 חושף את תכנון המשחק הלקוי שלהם עד הסוף.
      4. ברט בראון לא יכול לתת שירוצו מולו וימחקו לו פיגור של 20 בלי שהוא לוקח פעם אחת פסק זמן. זה ברמה של שערוריה. זה לא אימון ב NBA .
      זה הכל משהו דפוק בסיסטם של הקבוצה הזאת. לגמרי.
      תודה עידו על הסיקור המצוין.

      1. ועוד משהו קטן.
        לברון כרגע בשיא הקריירה שלו ומשחק באופן מפלצתי. אני לא שולל שהוא לוקח טבעת השנה (לא נותן לזה הסתברות מאוד גבוהה אבל גם לא נמוכה כי הלוחמים הגיעו לפליאןף הזה בלי ספסל ).
        ויחד עם זאת וגם אם זה יקרה לברון הוא לא השחקן הכי טוב בהיסטוריה . לברון שולט במזרח 7 שנים כנראה 8. מייקל שלט בכל הליגה 8 שנים. זה ההבדל. ועדין אני לא מוריד מלברון. הוא מדהים.

      2. פלץ' הוא בהחלט אחת התעלומות. בגלל זה אפשר להיות אופטימים לגבי השנה הבאה שיעשה הכנה עם כולם ויהיה בריא.
        אני מניח שאז הוא יהיה יותר משמעותי ויקבל הרבה דקות.
        הם הריצו אותו בעיקר בסוף העונה, שהרבה קבוצות כבר מורידות הילוך.
        בפלייאוף כנראה הם ניסו קצת מול מיאמי והעדיפו את האגרסיביות של מקונל.
        אני לא חושב שפולץ בנוי כרגע מנטלית לעשות "ג'ינובילי" ולעלות מהספסל לכמה רגעים. נראה לי יושב אצלו בראש שהוא רוצה הרבה דקות משחק.

        1. מקוה שהצדק עימך לגבי פולץ. זה לא ברור אל היה פצוע השנה או מה בדיוק היה שם אבל בכל מקרה לא היה מזיק לו קצת נסיון בפליאוף. הוא לא פצוע עכשיו .

        2. כשהקבוצה ניצחה 52 משחקים משהו לא היה דפוק בקבוצה?
          חוסר נסיון מאצ'אפ רע טעויות אימון
          דברים קורים זה לא אומר שצריך להניף דגל לבן בגלל שאוהדים וכלי תקשורת לא רואים מטר מעבר לאף שלהם.
          מה שצריך זה עבודה קשה ונסיון, רק ככה קבוצות מתקדמות ומשתפרות

    2. אין מצב שלברון הטוב ביותר אי פעם. המכלול של מייקל טוב יותר כי מייקל היה מנהיג וחכם לא פחות גדול ווינר ותחרותי וקלעי וסקורר גדול אף יותר, שחקן הגנה גדול יותר, חוטף גדול יותר ואף חוסם גדול יותר, וריבאונדר לא פחות טוב ביחס לגובהו ועמדתו ומוסר ברמה דומה.

  9. תודה עידו, חסרה התוצאה של טורונטו או שזה במכוון?
    לברון בהופעת הפלייאוף הכי גדולה שאני זוכר בימי חיי. כל משחק ישר לערוץ ההיסטוריה.
    במשחק הראשון פילי נראו לא שייכים. בוסטון בלי כישרון אבל משחקים כל כך חכם ופילי פשוט שיחקו לידיים שלהם פעם אחר פעם.
    סימונס בשיעור לחיים, אבל צריך לראות איך הסדרה הזו תשפיע על התפקוד של אמביד וסימונס ביחד. ממש היה נראה שלכל אחד מהם עדיף לשחק בלי השני.

  10. לילה קשה לטורונטו, אבל בסך הכל הם יכולים לצאת מעודדים ממנו לקראת העתיד – הררו שהם יכולים גם בלי דרוזן, הצליחו לסגור הפרש משמעותי, במשחק חוץ, ונכנעו רק בשניה האחרונה, לכן למרות ההפסד, האכזרי, מבחינתי הקוף שלהם קצת יותר קטן הבוקר. כנ"ל בנוגע לפילי – את הסדרה הזו הם כבר לא יקחו, אבל לפחות נראו יותר טוב מבשניים הקודמים.

    לברון שוב מתעלה בזמן הנכון של העונה… מעניין יהיה לראות איך, והאם, בוסטון יצליחו להאט אותו, והאם זה יספיק על מנת לנצח. נראה לי שלא, אבל ילמדו מזה לשנה הבאה כשכולם יהיו בריאים, ואולי בקיץ באמת יציעו טרייד עבור קוואי כנשק מאט לברון.

  11. קוין לאב:

    ממוצע בסדרה מול אינדיאנה – 32.6 דקות
    11.4 נק', 9.3 ריב', 1 אסי'

    ממוצע בסדרה מול טורונטו בנתיים – 35.7 דקות
    19.7 נק', 13.3 ריב', 2 אסי'

    1. נ.ב – קנדריק פרקינס:

      ממוצע בסדרה מול אינדיאנה – 0 דקות
      0 נק', 0 ריב', 0 אסי'

      ממוצע בסדרה מול טורונטו בנתיים – 0 דקות
      0 נק', 0 ריב', 0 אסי'

      1. קייל קורבר:

        ממוצע בסדרה מול אינדיאנה – 23.1 דקות
        8.3 נק', 2.7 ריב', 0.9 אסי'

        ממוצע בסדרה מול טורונטו בנתיים – 33 דקות
        14 נק', 2.7 ריב', 1.7 אסי'

  12. תודה על הסיקור
    לילה מדהים של בוסטון ושל קליבלנד
    לברון נון שאלנט שזה מדהים הוא סותם פיות השנה
    סגל מאוד חלש בדרך לגמר 8 רצוף זה חסר תקדים

  13. בוסטן וקלבילנד ( זאת אומרת לברון ) משחקים כאילו אין להם מה להפסיד… לכן הם נותנים כזה פליאוף מפתיע
    הולך להיות גמר מזרח שלמנצחת אין שום סיכוי בגמר הכללי אבל יהיה חתיכת פייט, הצעירים של בוסטון הולכים להרוג את לברון …

    1. טיירון לו יכניס את קנדריק פרקינס ויפעיל את תרגיל "אינדיאנה ג'ונס" – קנדריק צריך להתגלגל ברחבת האוייב כמו כדור אבן ענקי ולמעוך את "הצעירים של בוסטון" שיהפכו לגריאטרים.

  14. באמת שלא רציתי לעשות את זה, אבל מכיוון שאף אחד לא מתייחס לפיל(י) בחדר אתם לא משאירים לי ברירה: פילי קבוצת תספורות איומה.
    ניחא בלינלי עם הקצר-מפרצים-רוא"ח וקובינגטון עם מה שהוא חושב שמגניב, אבל על מקונל עם בלורית גלאח היישר מג'סי כהן 1986 קיבלתי-תספורת-חינם-עם-הטרופית ובעיקר איליאסובה את סאריץ' וחיקויי היטלר/לואי דה פינס שיש להם על הפדחת לא אמחל.

  15. פילי למרות שכמובן מאכזבת מול בוסטון היא במצב מעולה לשנים הקרובות. יש לה הכל כולל אפשרות לטרייד או החתמה מעולה. תכלס כנ"ל בוסטון שלא צריכה שום החתמה גדולה כי יש לה את קיירי והייווארד, אבל צריכה להצליח לשמור את היהלומים שהיא פיתחה השנה.

  16. זאת לא הטרלה – זה סיפור אמיתי.
    חבר שלי, אוהד מייקל ברמ"ח איבריו, נכנס לדיכאון ב-2011 לאחר ההחלטה. הוא חזה שושלת במיאמי שתרומם את לברון ותערער את מעמדו של מייקל "העז".
    לאחר שהסלטיקס ניגפו בפני לברון בחצי האיזורי (משחק 6 ההוא, כמדומני), הוא טבע בייאוש את המשפט הנהדר "בדוראנט ננוחם".
    קיידי היה אז ילד באוק' סיטי הצעירה והבוסרית, וחברי זיהה בו הרבה קודם לכן את הפוטנציאל להוות יריב ממשי ללברון (מקצועית, לא בהכרח מבחינת אופי). אז הוא היה עדיין בחזקת מלך סלים רזה וכישרוני בטירוף. לא הרבה מעבר לכך.
    לאחר "מכה קלה בכנף" בדמות נוביצקי, הגיע הרגע הגדול ב-2012 אבל – כצפוי אז – "בדוראנט לא ניחמנו".
    מכאן, נראה שהשושלת הדרומית קורמת עור וגידים. הקריסה של מיאמי במשחק 6 ב-2013 נתנה תחושה שיש כאן התערבות חיצונית. אחרי משחק 2 ב-ס"א ב-2014 זה נראה כמו דרך בטוחה לאסון – מבחינת אוהדי מייקל "העז".
    ואז החלה התדרדרות, שנמשכה עם פציעות וגזלה מלברון תארים.
    ב-2016 קרה מקרה ולברון, לא רק שהשיג טבעת שלישית – אלא עשה זאת בצורה פסיכית (נאמר כבר הכל) והחזיר עצמו באחת, ובכל הכוח – לדיון על "העז".
    כאן, בצורה מעוותת ובלתי צפויה בעליל – התממש חזון ה-"בדוראנט ננוחם" של רעי הטוב; באיחור של כמה שנים.
    רוצה לומר – נראה היום, יותר מתמיד, שהמחסום היחידי העומד בפני לברון ובפני אוסף טבעות מרשים ו"עזי" במיוחד – הוא קוון דוראנט. הצטרפותו אל קרי והלוחמים חיסלה חד משמעית את שאיפותיו של לברון למספרי "עז" ברמה הקבוצתית. זו הסיבה, כך טוען חברי ורעי, שהוא מקפיד לאסוף כל תואר סטטיסטי אישי הנקרה בדרכו.
    לאוהדי מייקל וחברי ה-ללל (אני לא ביניהם) – נותר רק לשנן בוקר וערב את דברי החכמים : "בדוראנט ננוחם".

    1. לא בטוח שהלוחמים לא היו ממשיכים לגבור על לברון ללא דוראנט, בהנחה, הסבירה, שהיו מביאים sf מוביל אחר במקום האריסון בארנס, אבל אין ספק שזו חתיכת תעודת ביטוח כמו שעגל, כמדומני, כתב.

      1. בוודאי שלא היו ממשיכים לגבור עליו.
        הפעם היחידה שגברו עליו ללא דוראנט הייתה כאשר סגל שחקנים מהשורה השךישית, רביעית וחמישית (רם לא הרבה פחות מכך) שיחקו לצידו.
        מוזגוב.
        תומפסון בשנתו ה3 בליגה.
        דלבדובה.
        מהספסל עלה פאקינג מייק מילר!!!!!
        רק אז ניצחו אותו ללא דוראנט ולא היו עושים זאת יותר לעולם (דעהאישית כמובן שאין בה מחזון נבואה כלשהו)

        1. אבל אז, כאמור "כיכב" אצלם האריסון בארנס. תחליף אותו ב-sf אחר, נניח פול ג'ורג', תוסיף עוד שנתיים ניסיון של סטף, קליי ודריימונד, ותקבל קבוצה פחות טובה מאותו סגל עם דוראנט, אבל עדיין מספיק טובה, לדעתי, לגבור על לברון. ושוב, צריך לזכור שכבר גברו עליו ב-2007, 2008, 2009, 2010, 2011, 2014 וכאמור 2015. זה בהחלט אפשרי גם אם קשה מאד.

          1. יקירי. לא אמרת כלום.
            את פול ג׳ורג׳ אז הכנסת עוד אולסטאר, נכון לנה שעברה ולפני ראסל ווסטברוק , בעשירייה הראשונה בליגה.
            לא דוראנט אבל שחקן טופ של הטופ.
            ואם במקביל ללברון קיירי ולאב היה מצטרף ג׳ימי באטלר?
            😀

          2. ארז, הגבתי לטיעונו של דה שוט בעניין דוראנט כנשק אנטי לברון, וטענתי שהוא לא היחיד שיכול היה לשמש ככזה, וששיפור בעמדה החלשה של הלוחמים – sf פותח – יכלה להספיק גם אם זה לא היה דוראנט. לכן פול ג'ורג' בהחלט מבהיר את הנקודה.

            אני מניח שהתכוונת לכך שהלוחמים של 2015 לא היו ממשיכים לנצח את לברון אלמלא התחזקו, ולכך אני נוטה להסכים, אבל אין סיבה להניח שלא היו מתחזקים או לבקר אותם על כך שעשו זאת – הם זיהו את נקודת החולשה היחסית שלהם בעמדה, והיו מוכנים להשקיע בה חלק נאה מהתקציב, כך שאין סיבה להניח שהיו נכשלים בהבאת מחליף ברמה גבוהה ובשכר גבוה, כמו למשל פול ג'ורג'.

            אבל אם לשחק את המשחק עד הסוף – אפשר לשאול מי יכול היה להיות הsf החדש הכי גרוע שיכלו להביא ועדיין היה מספיק כדי לגבור על לברון וקליבלנד, ולדעתי הרשימה אינה קצרה – קוואי, ג'ורג', גורדון הייוארד ועוד.

    2. שמדובר בשיאי פתטיות ואכילת לב?
      אנשים צופים שנים ב-NBA וכוססים ציפורניים – רק שלברון לא ייקח תארים. כי זה יפגע באיזה זכרון ממיקל ג'ורדן או קובי בראיינט.
      כמו לקלל את מסי ורנאלדו, כי הכבוד של פלה ומראדונה ייפגע.

      ועוד 30-40 שנה, זה יישמע ככה:

      סבא, באמת ראית את לברון ג'יימס בזמן אמת? איך זה היה???
      – עזוב, רק קיללתי בפורום. כי פחדתי שהוא ייקח יותר תארים מג'ורדן. ישבתי במתח ועצבים ערב אחרי ערב, עונה אחרי עונה.

      הייטריזם = טמטום

      1. לא מדובר בהייטריזם – יש כאן גישה שונה, אם תרצה חוסר הסכמה להיכנע לנרטיב (סיפר בעברית) המרכזי לגבי לברון. יש אנשי כדורסל רציניים שטוענים שגודלו הטבעי של לברון איננו כפי שהוא נראה, כיוון שכל הקריירה שלו הועברה במזרח, שב-15 השנים האחרונות חלש באופן עקבי מהמערב. הדיונים על כך חצו מזמן את גבול אלף מיליון המילים ואין טעם להכנס אליהם שוב.
        מאנו (מיקי) – מסכים עם כל מילה, זו כנראה הגישה המתונה והנכונה מכולן. אני יכול רק להוסיף מילה בעניין – סביר להניח שקליבלנד הייתה נבנית אחרת, בודואי בעונה זו ואולי גם בעונה הקודמת, לו דוראנט לא היה נוחת (במפתיע לגמרי) בגולדן סטייט.

        1. מסכים עם הסייפא – גולדן עם דוראנט מעוררת יאוש בכל gm שאינו מורי, ויתכן שגילברט ושות' היו מקבלים החלטות אחרות. מצד שני, גם ככה קליבלנד עם פיירול בשמיים, אז קשה להגיד שמישהו התייאש שם או החליט לקצץ באופן משמעותי.

        2. כי אם היה במערב, הוא היה משחק בסן אנטוניו היפה, בליקרס של קובי, בדאלאס הגדולה, באוקלהומה שאתה אוהד, או קבוצה חזקה אחרת – ולוקח מיליון טבעות. להיפך, הרבה יותר הגיוני להגיד שלברון בזבז, ועדיין מבזבז, את רוב הקרירה העצומה שלו על קבוצות פח. כמו השנה. במקום לאסוף אליפויות.

          1. לדעתי שניכם צודקים – היה יכול לזכות ביותר אליפויות, אבל מגיע לפחות גומרים, ומעניין יהיה לגלות בקיץ מה לברון חושב על כך. באופן מעניין, דווקא ככל שהוא משחק טוב יותר, לדעתי יורדים הסיכויים שיצטרף לסופר טים אחרת, פשוט כי ירצה להמשיך להיות כל כך דומיננטי.

      2. צודק לגבי ההייטרים.
        במקרה של ג'ורדן ישנו דור שגדל עליו "אלוהים" וזהו, ככה זה נכנס להם לראש. "לעולם לעולם לא יהיה כמו מייקל"
        נו שוין, לעולם גם לא יהיה מישהו כמו ריי אלן, דירק נוביצקי, ג'ון סטוקטון . . .

        1. למייקל יכולות פשוט טובות עוד יותר מהשחקנים הנוספים שהזכרת ומהאחרים ורתה יכול לשאול על כך את השחקנים שהזכרת.

    3. זה לא דןראנט
      זה דוראנט שהצטרף לקבוצה עם המאזן הטוב בהיסטוריה, עם עוד 3 אולסטארים , שניים מהם הם שני הקלעים הגדולים בהיסטוריה של המשחק ובפער עצום על כל השאר.
      מה שכתבת זה ממש פרגון לדוראנט, כאילו הוא הוא זה שעושה הכל ומונע וימנע מלברון אליפויות.
      כמובן שהבנתי את כוונתך , רק מבקש לדייק את הדברים.

  17. תודה על הסיקור המעולה!

    אחד מהלילות הפסיכיים של הפלייאוף עד כה, שני אולי רק לאותו ערב מהסיבוב הראשון בו אוקלהומה הביאו את הקאמבק הפסיכי מפיגור 25 מול יוטה, ולברון קלע שלשת ניצחון גדולה על אינדי.

    רק חבל שבסוף הלילה הנהדר הזה, יש לנו 2 סדרות ב3-0.
    פילי עוד יכולים לקחת את המשחק הבא בבית, אבל טורונטו עושים קןלות של מטאטא..

  18. טורונטו של השנה הם אטלנטה של 2015-2016.
    לטורונטו אין שום תירוץ.
    – ללברון קבוצה פחות טובה מבעבר
    – היה להם יתרון ביתיות
    – הם רצים כבר כמה שנים ביחד
    – יש להם ניסיון פלייאוף
    הם פשוט עושים בתחתונים מול לברון ואחרי הסוויפ המתקרב הייתי מוכר את כל הנכסים לכל המרבה במחיר ומתחיל מהתחלה.
    בדיוק כמו אטלנטה.

  19. טורונטו פשוט בדיחה והמזרח כולו גם כזה.
    לברון ישחק בגמר הקונפרנס נגד קבוצה ששני השחקנים הטובים ביותר שלה פצועים והשלד שלה מורכב מרוקים ושחקני שנה שניה.

    לברון באמת ענק, הוא עושה הכל מצוין ומוביל את הקבוצה שלו למשחק האופטימלי עבורם. בינתיים שום קבוצה לא מדגדגת אותם בחסרונות שלהם ופה הבעיה.

    היום אני לא אתפלא אם סדרות המערב יעמדו על 2-2.

    פידלפיה פשוט קבוצה טיפשה, 3 איבודי כדור קריטיים ושביקה של סימונס לכל אורך הרבע הרביעי כי הוא פשוט לא מסוגל לקלוע סל.

  20. מבין כל הסדרות הדסרה בכי לא ברורה היא יוטה יוסטון
    כל משחק אופרה אחרת ועדיפות משמעותית לכל קבוצה בתורה
    זה מלמד על התאמות טובות של המאמנים והלילה היה תורו של דאנתוני לנצח.
    עדיין אם זה תלוי רק במאמנים אני נותן עדיפות לסניידר.

  21. 2 מחשבות על הסלטיקס:

    1. ג'ייסון טייטום הוא רוקי העונה לדעתי. הוא השחקן המשמעותי בקבוצה שתגיע ככל הנראה לגמר המזרח. לא מיצ'ל ובטח לא סימונס שם.
    2. יסלח לי קיירי ירום הודו…אני מתחיל לחשוב שהסלטיקס בכלל לא צריכים אותו…מה רע ברוזייר? שילוב מצויין של התקפה עם הגנה איכותית.

  22. לגביי הקאבס אז אני מרוצה מאוד מההרכב של לאב כסטר ולברון כפאוור והיל, קורבר וגרין בשאל העמדות. אם נקדים את המאוחר ונעשה מאצ' אפ מול גולדן סטייט אז לברון ולאב מול דריימוד ומגי בעמדות 4 ו-5 זה יתרון לקאבס כשבשאר בעמדות יש יתרון לגולדן. למרות שבערב נתון קורבר יכול לתת בדיוק את מה שקליי נותן…
    ויש גם את לברון…יסלח לי דוראנט אבל הוא לא לברון.

    1. ניתוח מעניין, שתי הערות:
      קורבר נופל מקליי בהגנה. בהרבה.
      הרכבים של לאב כסנטר יכולים להיתקל בהרכבים של דריימונד כסנטר, ואז אני לא בטוח שלאב+לברון יותר טוב מדריימונד+דוראנט, בוודאי שלא באופן שמקזז את היתרון של גולדן בגארדים.

      1. כן זה הפיתרון כנראה דריימוד + דוראנט וזה עדיין פחות טוב מלברון את לאב לדעתי. לגביי קליי בגלל זה אמרתי קורבר בערב נתון. יש כמה נעלמים, סוסים שחורים בקאבס' שאין לדעת מה יתנו, גרין והיל שלא לדבר על הוד, קלארקסון ונאנס.

    1. נאנס היה קטסטרופה נגד אינדיאנה. הוא פשוט לר היה קיים.
      אני תופס ממנו מאוד ואחרי הגעתו חשבתי שהוא מייתר לחלוטין את טריסטן שפשוט לא היה שייך.
      בגלל זה, מאוד התאכזבתי ממנו בסדרה נגד הפייסרס עד שהגיע טריסטן והזכיר נשכחות.
      נאנס קיבל את ההזדמניות ואכזב בענק.

  23. למיקי בתגובה ל 22.3.1.1.2 (לא נותן לי אופציה להגיב לך שם).
    אכן התכוונתי שהלוחמים של 2015 לא היו , לדעתי, מנצחים עוד את קליבלנד של לברון.

    לגבי החלפת האריסון בארנס (שקיבל, אגב, חוזה מפלצתי מדאלאס מכיוון שבכל זאת הוא שחקן רציני) שוב, קבוצה כל כך חזקה מלכתחילה, עם 3 אולסטארים שמביאה אולסטאר רביעי , גם אם הוא לא דוראנט, היא מפלצת.
    על אותו משקל , כמו שציינתי קודם,יכלה קליבלנד לצרף עוד אולסטאר בדמות פול גורג או ג׳ימי באטלר שהם גם שחקני הגנה מעולים (הבעיה הגדולה שלקליבלנד תמיד הייתה הגנה) ואז לגולדן, אפילו כולל דוראנט ולא אולסטאר אחר, לדעתי לא היה סיכוי.
    כמובן קיים נושא התקרות והתקציבים אבל אני מדבר על המקום ההיפוטתי.
    אי אפשר לנצח את לברון של השנים האחרונות אם זה לא מפלצת הכי משוכללת בהיסטוריה של הכדורסל כמו הלוחמים של דוראנט.

  24. סימונס נראה קצת אבוד בהגנה כשהוא רודף אחרי הגארדים של בוסטון, בהתקפה זה לא זה, חייב לפתח 'קליעה מחצי מרחק אחרת ההתקפה של פילי הופכת לצפויה מדי.
    שוב בלטה העובדה כי בהגנה אין לפילדלפיה תשובה לאתלטיות של בוסטון שוב ושוב נכנעו "הצלפים" של הסיקסרס לפיזיות של בראון רוזייר וטאטום.
    בראון חייב לנסות את פולץ ויתר המסופסלים בהזדמנות האחרונה לעשות עוד משהו העונה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט