הטור של מל לשבת: בן סימונס לטוב ולרע

הכל החל כשבראד סטיבנס החליט פתאום – לראשונה – להכניס את גרג מונרו למשחק. אז אולי בראד סטיבנס הוא באמת משהו מיוחד כשדווקא בשעה שהסיקסקס נראו כאילו הם עומדים לקרוע את הסלטיקס, הוא קרא בשמו של הסנטר שעד עתה ישב על הספסל ולא הבין מדוע קוץ' מעדיף את ארון ביינס עליו, ולא נותן לו אפילו צ'אנס אחד.

הצ'אנס הגיע.

מונרו חרש את דרכו לסל ואחריו ג'יילן בראון שקבר שלשה בטרנזישיון. הקהל, שישב קפוא מהשוק של פילי מובילה ב-25 פתח בקריאות, אבל עדיין לא באקסטזה. לפחות דבר טוב אחד קרה.

אח"כ לכל קבוצה היו שני פוזשיונס שהסתיימו בהחמצות, לפני שטרי רוזייר קטף ריבאונד, דחף את הבול בטרנזישיון מהיר, ואז עם 'צער אירופאי' חלף על רוברט קובינגטון ללייאפ.

הייתי מה זה בטוח שברט בראון יקרא טיים לעצור את מה שנראה כהתחלה של מן קמבק. אולי לא, אבל לך תדע. הייתי בטוח כי זה נראה כל כך טבעי לאחד שרואה NBA כבר  57 שנה. זה אוטומטי.

אבל בראון לא הזיז אצבע.

הקמבק נעצר לרגע כשג'ואל אמביד הלך לקו לצמד.

אבל מיד אחרי זה רוזייר תקע שלשה מריבאונד התקפי של הורפורד.

עכשיו הקהל היה באקסטזה. אחרי השלשה של בראון, הקהל לא היה בטוח אם הגיע הזמן לאקסטזה. אבל עתה? ההפרש נקטע ל-16 וזה הפרש מתקבל כי ניתן לראות את האור בסוף התעלה. הוא רחוק מאד, אבל לפחות נראה.

עכשיו בטוח יבוא טיים-אאוט ובראון יאסוף את שחקניו, יאמר להם להירגע ו-TO TAKE IT EASY, ולהאט את המשחק לעצור את המומנטום של הירוקים.

טיים-אאוט לא נקרא, ובמקום בא דאנק של אמביד. מרכוס סמארט הגיב בשלשה 6 שניות אחרי הדאנק, ואולי 5. הדאנק של אמביד נשכח.

נשארה דקה לחצי. בפוזשיון הבא ג'יי ג'יי רדיק היה יכול לשלוח את הקהל למזנונים עם טעם רע, אך ניסיון השלשה שלו – שההגנה עליו היתה מצוינת – הוחמץ, וההחטאה הפכה לעוד טרנזישיון שרוזייר העדיף לעוצרו לפני הקשת ולשחרר כדור לשלשה במקום עוד שני כידרורים ולייאפ בטוח.

אם השלשה היתה מוחמצת, הוא כנראה היה חוטף אותה מבראד בהפסקה אבל הוא קבר אותה!!!

עכשיו הקהל היה בטירוף חושים מחלט. טירוף הגובל באופוריה. דריו סאריץ' היה יכול לשפוך מים קרים על טירוף הקהל אבל זריקתו נכנסה לטבעת ו…יצאה, והנה עוד פאסט ברייק אחרי ההחטאה ודאנק של ג'יילן בראון (שעם הדאנק באה הצליעה שהראתה שהוא לא החלים מהפציעה, ואולי החמיר אותה בחצי ששיחק. אז זה נדע רק מחר).

PANDEMONIUM באולם. רק ניר לוין יכול לנסות לתאר את הרעש והטירוף. אני יכול לתארו כי אני זוכר כמותו בשנות ה-80 נגד מג'יק הרע והלייקרס היותר רעים. אווירה שקשה לתארה.

הקהל (וגם אנו, גולשי האתר, שלא האמנו למשמע אוזנינו שלא שמעו שריקה לטייםאאוט!) לא האמין מה שהתחולל לנגד עיניו: לפני 7 דקות התוצאה היתה 51-28. עתה השריקה לחצי והתוצאה 56-51, ושום שריקה לטיים-אאוט?

האם זה ייתכן ב-NBA, ולמאמן שהחשבנו למאמן מצויין?

בראון הוא מאמן האוהב לשמור את הטיימאאוטים שלו לסיום המשחק. אבל לשמור 5 טיים-אאוטים?

אחרי המשחק הוא אמר לעתונאים

", I’d manage the game the same way if given the opportunity."

טוב, זה כבר טמטום. אבל אני בטוח שבתוכו הוא יודע שבדקות האלה הוא הפסיד את המשחק, במיוחד שלפי  הסינרג'י ספורטס, הסיקסרס הם הקבוצה הרביעית בטיבה ב-NBA ב-POINTS PER POSSESSION AFTER TIMEOUT! (לפי SYNERGY SPORTS).

שלא לדבר על אמביד ורדיק ששיחקו כמעט ללא מנוחה, ורדיק במיוחד נראה לי הרוג עם כל הריצות ללא כדור שלו, ודקת מנוחה (ב-NBA טיים-אאוט הוא 2-3 דקות בגלל הטיווי) היתה נותנת לו אוויר חדש לדקות האחרונות.

להטיל את כל האשמה על המאמן בראון זה לא צודק.

למעשה זה גם צודק וגם לא צודק. זה לא צודק בזאת שאל הורפורד פשוט התעלה בהרבה בשני המשחקים הראשונים על ג'ואל אמביד כשחקן פרונט-ליין.

אני אפילו לא מסתכל על מספר הנקודות והריבאונדים, החסימות והגניבות, ואיבודי הכדור.

אפילו אם לג'ואל אמביד ישנם מספרים עליונים על אל הורפורד, אני תמיד אטען שהורפורד עשה לו בית ספר. אני מסתכל על המשחק ו'מרגיש' אותו. כן, לאמביד היתה שלשה כאן ודאנק שם, אך דמותו של הורפורד כעוזר בכל דבר – בפיק-אנד-רול, ב-פיק-אנד-פופ, ובשמירה מעולה ביותר על בן סימונס. ההרגשה שלי ממבט פשוט על המשחק הייתה שהורפורד היה מצויין בהגנה ובהתקפה. אמביד היה טוב, אך לא יותר מזה. במיוחד אהבתי את אל הורפורד בפיק-אנד-רול' או ב'פיק-אנד-פופ' בהם הוא היה החוסם, ובשעה שפילדלפיה עשתה טראפ על נושא הכדור (סמארט, ג'ייסון טאטום, או מי שלא יהיה), הורפורד זז למקום פנוי בפרימטר וקיבל כדור ל-'פופ' ללא הפרעה לשלוש או ל-2 ארוכה!

בפיק אנד רול, אם שומרו של הורפורד ניסה לעשות טראפ על נושא הכדור (טאטום, רוזייר, סמארט, או ברטאון), אל הורפורד פשוט המשיך לכיוון הסל:

*

*

 

*

*

ואם הגנת הסיקסרס העדיפה לא לעשות טראפ ולא לעשות SWITCH, אז הורפורד נע לפינה חופשית משם יכול היה TO POP, או למסור לשחקן פורץ:

 

*

*

 

 

*

אל הורפורד הוא קלעי טוב מדי מלאפשר לו להסתובב בפיק-אנד-רול חופשי ללא רוטציה. הוא יורה אותם 42.9% מה-3, ו-46.2 ממרחקים של 2 נק' אבל בתוך מרחק של לא פחות ממטר מהקשת. ז"א שאסור להשאירו חופשי. הסיקסרס DROPPED BACK הרבה יותר מאשר מותר נגד שחקן כמוהו.

 

אחרי המשחק שאלו את רדיק מה הוא והסיקסרס יכולים לעשות בקשר לפיק-אנד-רול שמעורב בו הורפורד. הוא ענה, מילה במילה:

“if you see the crack of [the ball handler’s] ass, you peel back.”

במילים פחות ציוריות, הוא אמר שאם הוא לוחם בסקרין וזה משאיר אותו מאחורי מוביל הכדור, אין לו הרבה ברירה מלבד לקחת את הפיק – הורפורד, במקום להמשיך ברדיפה שאין בה תועלת. הצרה היא שגם רדיק כשומר על הורפורד זה כמעט עניין חסר תועלת.

 

זה הרגע בו הגנת הסיקסרס צריכה לעשות התאמות, שבשני המשחקים הראשונים כמעט ולא עשתה.

הנה עוד דוגמא של NO SWITCH,  כשהשומר על נושא הכדור שכח (או לא ידע) לעשות את הסוויץ', והתוצאה שהורפורד נשאר ללא שומר והוא חופשי לחלוטין לשלשה (למעשה, במקרה הזה סימונס או סאריץ' היה צריגים לעשות סוויץ' נוסף ולחזור לשמור על הורפורד, דבר שנכשלו לעשות), וזה ה-PICK AND POP האופטימלי:

..

ועתה לנקודה השלישית הקריטית החשובה  בהפסד הסיקסרס. אחרי (1) אי קריאת  הטיים-אאוט, (2) חוסר ההכנה והידע כיצד לשמור על הפיק-אנד-רול או הפיק-ראנד-פופ של הסלטיקס (השני הוא פועל יוצא של הראשון), והנקודה השלישית (3) היא: אי התאמתו של בן סימונס לשחק כפוינט גארד של הסיקסרס.

משך העונה בן סימונס היה פוינט גארד טוב של הסיקסרס כי הקבוצה כולה הופיעה במשחקה הטוב, וכשאתה משחק בקבוצה שהרוב הולך לה, גם משחקך מתקבל כטוב כי בניצחונות, נקודות החולשה של סימונס מוחבאות,  מוסוות, או שהקבוצה משחקת כדורסל בו הוא לא יזדקק לדברים שהוא לא מסוגל לעשות.

ישנן כמה חולשות אצל בן סימונס, שתוסתרנה ולא תשפענה כל כך אם ישחק בתפקיד שאני מציע עבורו, והוא פוינט-פורוורד. התפקיד שהומצא ע"י לארי בירד, ולדעתי סימונס יכול להצליח בו מאד, עם החולשה הידועה של חוסר יכולת קליעה מהפינה, שהיתה יכולת חשובה ביותר של לארי.

  1. פוינט גארד הוא הלב, הנשמה, המוח, והמנוע של כל הקבוצה. לבן סימונס אין את התכונות המנטליות והאמוציונליות הדרושות כל כך לפוינט גארד. בואו ניזכר בפוינט גארדים הטובים של השנים האחרונות: מג'יק ג'ונסון, אייזיה תומאס, ג'ון סטוקטון, סם קאסל, גארי פייטון, מרק פרייס, קווין ג'ונסון, פני הרדאוויי, טים הרדאוויי, ג'ייסון קיד, סטיב נאש, צ'אונסי ביליאפס, דרון ויליאמס, ראז'ון רונדו, קיירי אירוינג, ג'ון וול, דמיאן לילרד, דריק רוז, ראסל ווסטברוק, סטפן קרי, ובוודאי שכחתי כמה ברמתם או קרובים לרמתם. מה היה משותף לכולם ללא יוצא מן הכלל?  כולם היו מנהיגים קולניים של קבוצתם! כולם היו המוטיבייטורים, הדוחפים, המעודדים, המדרבנים, והתומכים בשחקני קבוצתם לטוב או לרע. היתה להם גם את היכולת וגם את הכריזמה.

תגידו אתם: הייתם מעדיפים את בן סימונס כפוינט גארד על איזה שהוא אחד מה'אדומים'?

אני לא!

בן סימונס? אתה לא יודע אם הוא סתם מדופרס או הוא סובל משילשול, כאב גרון, או יש לו קוץ בתחת. הוא עולה על הפארקט עם מבע של מת, וכך נשאר כל המשחק, לטוב או לרע. אני לא מרגיש כל כבוד או הערכה מיוחדת אליו משאר השחקנים, ובמשחק הוא לא מדבר יותר מממוטה. אין לו את האישיות, סמכות, ידע כדורסלני, או הגמוניה כל שהיא על שאר השחקנים. כל השמות שמעל היו כריזמטיים, מורים, מכוונים, משליטים את רצונם על הקבוצה. לסימונס אין קמצוץ מהתכונות ההכרחיות האלה.

2. כל השמות מעל היו זריזים יותר ממנו, מכדררים מעולים ממנו, ושולטי כדור טובים ממנו. את כל היכולות הללו חייב פוינט גארד שיהיו בשליטתו המוחלטת.

3. לבן סימונס אין את הנוכחות של פוינט גארד. פוינט גארד אמיתי תמיד נמצא שם כששחקן ניכנס לקשיים. הוא תמיד במקום הנכון ובזמן הנכון. יש לו חוש הימצאות, והוא הקברניט המוביל את האונייה לחוף מבטחים. לסימונס אין את הנוכחות הזאת ואת ה'אאורה' הזאת הנדרשת לפוינט גארד.

4. חוסר הזריזות של סימונס תהיה תמיד בעוכריו נגד הפוינט גארדים הזריזים בליגה.

5. ועתה ל-HANDICAP מספר אחד שלו: חוסר יכולת קליעה מינימלית מרחוק. כל הפוינט גארדים ברשימה שלמעלה (מלבד ראז'ון רונדו) היו קלעים מעולים ביותר מבחוץ. מג'יק לא היה צלף מהמעולים, אבל השארת אותו פתוח ממרחק או חצי מרחק? הוא היה מכניס את הכדור. בכדורסל המודרני פוינט גארד שלא מסוגל לקלוע מרחוק הוא חוסר רציני ביותר לקבוצה ששום יכולת אחרת לא תכפר עליה.

בתור מס' 4 המורשה להחזיק בכדור מהאזור שלו כמו שבירד היה עושה, ומשם למסור את מסירותיו הטובות (את זה יש לו!), ומשם לבצע חדירות לסל, וכן להיות בקרבת הסל לקליעת סלי זבל מהחטאות, וכן האלי-הופים,  הוא יעשה זאת ביעילות רבה בהרבה יותר מאשר ממיקומו מחוץ לקשת במרכז, כשחדירה שלו חייבת לעבור לפחות 3 שומרים.
למה אני כותב כל זאת? אמנם אני אוהד הסלטיקס מהמשחק הראשון שראיתי אותם ב-1961, אבל אני רוצה בהצלחת פילי. זה חשוב לליגה, חשוב לאזור המזרח, וחשוב מאד לעיר.

נראה מה יהיה הערב.

מנחם לס

בעל האתר, הבוס הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 65 תגובות

  1. טור מעולה. לי באופן אישי גם יש בעיה עם האדישות של סימונס. אני לא יודע אם זה באמת אדישות או שהוא במין זון וריכוז שרק מקרין אדישות. בעיני חלק מהנשמה של הקבוצה מוכתב ע״י הפוינט גארד.

      1. בכמה מהקבוצות הגדולות של כל הזמנים,
        זה לא היה הרכז שהיה ה"נשמה" של הקבוצה.

        הסלטיקס של שנות ה-80', אז DJ ואיינג' היו רכזים נהדרים,
        אבל הלב והקרביים של הקבוצה היה בירד.

        הבולס של שנות ה90', לא צריך להרחיב.

        הלייקרס של שאק/קובי.

        ההיט של ווייד ולברון.

        1. כל אחד מהמוזכרים למעלה היה הנשמה של הקבוצה. בן סימונס לא משחק כנשמה של הקבוצה. ז"א שהוא לא ברמתם. גם לבולס של שנות ה-90 ולסלטיקס של ה-80 לא היה פוינט גארד שהיה הנשמה של הקבוצה. זאת הנקודה. וכשמופיע לארי בירד אחת למאה שנה זה לא מוריד מהכוונה של המשפט שכתבתי

  2. תודה מנחם.

    יחד עם זאת, יש לי תחושה חזקה שבמשחק 3 הקרוב, סימונס (בדומה לשחקני-על אחרים) ייתן הופעה בלתי נשכחת.

    כפוינט גארד.

  3. אני גם מאד אוהב את אל ואת ההגנה הנפלאה שלו. את המנהיגות שלו וחכמת המשחק. האם אתה חושב שהוא שווה 28 עד 30 מליון לשנה?
    זה בדרך כלל סכום שמשולם לשחקנים שקולעים בממוצע מעל ל 20 נקודות למשחק.

      1. השנה עם 28 שנה הבאה 29 ובשנה האחרונה בחוזה הוא 30…..
        לעניות דעתי ומהנסיון שייש לנו עם איינג' אין מצב שאל ישאר פה עד סוף החוזה. ימצאו דרך לעשות תרייד שיעזור להיפטר מהחוזה המעיק הזה.

          1. עם 14-16 נקודות למשחק?
            אני אוהד סלטיקס כמוך אבל עוד מעט נגמרים חוזים לבראון וקיירי ואין מאיפה להביא כסף בשביל לחדש להם חוזה….
            זו בעייה…. ואי אפשר לפתור אותה בלי שאל הולך. עם כל הכאב אני לא רואה אותו bשאר עד סוף החוזה הנוראי הזה.
            חייב להזכיר שאל הגיע אי שם במהלך הבנייה. לא ממש בהתחלה ושנה אחרי שאמרו שלום לרונדו. הוא שחקן נפלא אבל הוא לא שווה את הסכום הזה. לא נראה לי שסטיבנס יסכים שיפטרו מהיייוארד כי זה הבייבי שלו ודיי ברור שהוא לחץ חזק להביא אותו.

          2. אני מסכים שבוסטון בבעיה עם החוזים אבל אני לא יכול לראות מצב שעושים על הורפורד טרייד. תסתכל איך בשנה שכל המערכת קרסה מולו בהתחלה הייוורד אחר כך קיירי וכל יתר הפציעות ובכל זאת הם כמעט בגמר המזרח. הוא וכמה רוקיס פחות או יותר. הוא פשוט המנהיג והרוח של הקבוצה הזאת בלעדיו זו לא אותה בוסטון. אני מאמין שאיינג' מבין את זה . זמן לעוד קסם שיפתור את הבעיה מבית היוצר של איינג'. הוא לא יוותר על הורפורד אני מתקשה מאוד להאמין בזה.

          3. החוזה הזה לא יכול להשתנות. אולי אתה מתכוון שהוא לא יסתיים בסלטיקס אבל אז אתה צריך לחשוב מי ייקח אותו ומה הוא יכול להציע בתמורה.

  4. ההשואה של סימונס לפ]וינט-גרדים לא נכונה…
    הוא אמור להיות לברון ג'ימס רק אין לו את הקליעה של לברון ועדין לא את המנהיגות שלו
    אולי בעונה הבאה אם לברון יעבור לפילדלפיה יהיה לו מנטור ללמוד ממנו

  5. הנה דאנתוני קרא מה שמנחם כתב והבחין בריצה של יוטה שמקטינה את ההפרש ל 15 אחרי שהיה 24 כמדומני. מאמן טוב שרואה שינוי מומנטום חייב לקחת פסק זמן וזה מה שמייק עשה. את פופ ראיתי לא פעם לוקח 2 פסקי זמן ב 2 דקות באמצע המשחק.

  6. תודה על אחלה טור
    סימונס עדיין ילד וסומך על מנהיגות של אחרים בסיקסרס. הוא יהפוך בטוח ליותר דומיננטי בעתיד.
    נשארה בעיית הקליעה

  7. החסרונות של סימונס רבים מדי בשביל למנות אותם.
    יותר קל לספור את יתרונותיו:
    מוסר סביר+
    שומר סביר+
    יתרון פיזי בחדירה מול מגינים קטנים יותר.

    זהו.

  8. סימונס נתן עונת רוקי טובה יותר מכל מי שצויין ברשימה האדומה. הוא שחקן מבטיח ומיוחד ביותר.
    הוא כ"כ צעיר ומזכיר את לברון, השמיים הם הגבול.
    החולשות שלו ברורות אבל כך גם האפשרות להשתפר.

  9. 2 מילים על 2 נקודות:

    סימונס סיים משחק כרכז פותח במשחק פלייאוף עם 2 נק' בלבד.
    הוא לא הראשון שעשה את הזה, והוא רחוק מלהיות היחיד
    (מינימום 30 דקות משחק) –
    ג'ייסון קיד (פעמיים), דני איינג' (פעמיים), טוני פארקר, דרון וויליאמס.
    גם לריי אלן וביירון סקוט יש משחק שכזה.

    אני חושב שהעובדה שהוא לא הכריח, מלמדת שהוא דווקא כן מנהל משחק –
    הוא המשיך לנהל משחק, הוא המשיך לשמור, והוא לא הכריח זריקות.
    אם משווים אותו לג'ייסון קיד, מגלים שיש רכזים שדווקא כן מצליחים ב-NBA, גם כאשר הקליעה שלהם מבחוץ בינונית.
    אני מאחל לסימונס שהוא ישפר את הקליעה מבחוץ,
    ואם שוב משווים לקיד –
    אז כבר ראינו בעבר שזה אפשרי.

    הלילה, ראינו רוקי אחר –
    מיצ'ל. הוא פתח את המשחק עם 1 מ-11 מהשדה. עד שזכר לאפס כוונות, המשחק כבר היה גמור.
    ההבדל בינו לבין סימונס?
    מיצ'ל לא רכז. הוא שוטינג גארד בנשמה. לזרוק לסל, זה מה שהוא עושה טוב.

    השורה התחתונה –
    דווקא משחק שכזה (גם של סימונס, וגם של מיצ'ל), מצביע (שוב) שסימונס הוא קודם כל רכז.

    (נקודה אחרונה במאמר מוסגר –
    הם רוקים שמשחקים עם קבוצותיהם בחצי גמר אזורי. טעויות, ולמידה מטעויות, זה חלק מהותי מעונת רוקי)

      1. דני איינג' של התקופה אחרי DJ שיחק כרכז. יש סיבה למה נכתב לפני השמות של אלן וסקוט "גם".

        מנחם כתב ש-"לא היה גארד פותח עם 2 נק' במשחק פלייאוף."
        לכן סקוט ואלן רלוונטיים.

    1. רק שבינתיים נראה לפחות לי שבעוד מיטשל פתוח להכיר בטעויות שלו ובחסרונות כדי להתפתח ולהשתפר בשביל להגיע לרמה הגבוהה באמת סימונס חושב שהוא כבר שם ולכן הוא פחות מתפתח ומשתפר. יכול מאוד להיות שאני טועה אבל לי אישית נראה שסימונס כבר חושב שהוא ברמה של הגדולים ביותר וכל מה שהוא צריך זה לשחק. אני מקווה מאוד שהפלייאוף הזה יגרום לו להבין שהוא חייב לעבוד על המשחק שלו. אין הרבה יותר מדיי חסרונות. מצדי שכל הקיץ יזרוק לסל עד שהוא יבין איך הוא צריך לזרוק אין סיבה שלשחקן הזה לא תהיה קליעה טובה מחצי מרחק ולפחות קליעה סבירה משלוש

    2. מנהל משחק, כיייין אבל לא מעמדת הפויינט גארד. יותר מעמדת הפאוור לדעתי… גם אל מנהל משחק מהעמדה שלו בבוסטון. האם יש בעייה עם יש שני מנהלי משחק? בהנחה שלברון לא משחק בקבוצה?

  10. תודה מנחם , מציע לחכות ולראות לאן סימונס יתקדם הוא בכל זאת רוקי…
    הוא בהחלט יצטרך לפתח קליעה מבחוץ ואם זה לא יקרה אז לא משנה היכן יעמידו אותו במגרש , אולסטאר או כוכב בליגה הוא כבר לא יהיה

  11. סימונס הוא לא רכז קלאסי, זה ברור. הוא לא ווקאלי והוא חייב לשפר את הקליעה, גם זה ברור.
    אבל יש לו הגנה מצוינת, הגנה מצוינת, וראיית משחק עליונה.
    העתיד שלו ורוד, זה רק צריך להיות בקבוצה שתמקסם את היכולות האלה ותקיף אותו בשחקנים מתאימים בתוך שיטה מתאימה. המצב בפילי מצוין כרגע

  12. ניתוח מצויין
    סימונס עושה רושם של בחור רציני ואני מאמין שנראה שיפור בחולשות שלו לאחר הקיץ.
    או רוצה להאמין 🙂

  13. תודה מנחם על טור משובח.

    עם כל הכבוד לציפיות הגדולות של כולם מהם צריך לזכור שלפילי זה פלייאוף ראשון אחרי 5 שנים רצופות שנותרו בחוץ.
    סטיבנס והגרעין הנוכחי בבוסטון רצים כבר 3 שנים בפלייאוף וצברו המון נסיון, לבראון (עד כמה שלפעמים הוא מעצבן) יש עוד הרבה להשתפשף.

    דרך אגב נקודה מצויינת שסטיבנס עשה מהלך מבריק עם מונרו שהסיקסרס לא היו מוכנים אליו וה2-3 דקות ששיחק ערערו את ההגנה של פילי ונתנו פתח לקאמבק ( כמובן יחד עם האפטיות של בראון)

    המשחק הזה הוא העתק של המשחק בינואר בלונדון, הסיקסרס הוליכו ב- 22 נקודת ברבע השני והפסידו בסוף.

    1. מה זה הגרעין הנוכחי?
      אל הורפורד כשחקן פותח? אתה עושה צחוק?
      מי עוד בגרעין הזה? בראון, שחקן סופמור ספסל בשנה שעברה? רוזייר וסמארט שחקני ספסל????
      וסליחה אם אני עוקצני, זה המקאלן מדבר במקומי…

      1. מי שלא יודע לקבל הערות עוקצניות לא יכול להגיב פה 🙂
        מה שציינת זה עדיין גדול בכמה מספרים מעל הנסיון של שחקני פילי בפלייאוף
        רוזייר סמארט והורפורד מפרקים את פילי בהתקפה שרצה באותה סכימה כבר שלוש שנים , ברראון סופג את זה מאז שהוא רוקי

  14. מעולה כרגיל.
    העובדה שסימונס לא זורק שלשות בכלל ובאופן כללי בעל קליעה לא טובה מאפשרת לצופף את ההגנה מולו בדיוק ההיפך ממה שקורה עם סטף קרי למשל שנחשב לנשק ההתקפי הכי יעיל בליגה כי הוא מרווח את ההגנה שמולו – עבר את החצי הוא כבר איום על הסל.
    אני חושב שהוא שחקן מצוין אבל חייב לפתח קליעה . בהנחה שזה יקרה הוא יכול לשחק כפוינט גארד. כל עוד זה לא קורה אני מסכים שזה לא התפקיד הנכון עבורו. האם זה יקרה? קשה לדעת.

    1. אז איך זה לא עבד עם מיאמי?
      מדוע הם לא הצליחו לנטרל את ההשפעה שלו?
      נראה, לפחות משני המשחקים הראשונים, שלסלטיקס דיי קל לעצור אותו.
      נותנים לו מטר כי הוא לא זורק, לא נותנים לו לחדור, עושים עליו עבירות שמוציאות אותו מהריכוז, סוגרים לו את המסירה לחברים ולוחצים עליהם ואז נותנים לאמביד לעשות מה שהוא רוצה מבחוץ…. נראה שזה המתכון של בראד. סגירת הפרימטר לקלעים, חוץ מאמביד ולחץ על אותם קלעים כי סימונס לא זורק אלא מנקד (עושה נקודות) רק בחדירה. לפי זה הוא היה במשחקים הראשונים בעיקר נטל על פילי.

      1. אני חושב שזו בדיוק הנקודה. אפשר לתת לו מטר. אין בכלל חשש שיזרוק לסל. אז המגן שמולו צריךלתת לו מטר ובכך מונע את היתרון העיקרי שלו שזה הצעד המהיר והחדירה לסל. וגם יתר השחקנים לא צריכים לבוא לעזור בדאבל טים עליו וכל אחד יכול להתרכז בשחקן שלו.
        זה מאוד פשוט בתיאוריה. אבל זה לא עבד מול מיאמי וגם מול חצי ליגה שאותה פילדלפיה ניצחה השנה. כנראה שהתאוריה פשוטה אבל צריך – קבוצת הגנה מעולה כמו בוסטון שמוציאה את זה לפועל. כמו כן ההבדל בין הכשרון הכללי של פילי הוא הרבה יותר גדול מול מיאמי לעומת בוסטון. ככה אני חושב

  15. תודה מנחם נהדר.
    אם לפילי אין מי שישמור על הורפורד, מה יעשו עם לברון?
    לא מדברים על זה אבל פילי מפסידה את הסדרה בהגנה, לא בהתקפה.
    הורפורד אפילו שומר על סימונס מעולה, אולי שווה לנסות לשים את סימונס על הורפורד ולתת לאמביד להיות המפלצתבתוך הצבע?
    זה הזמן לראות אם סימונס באמת הדבר הבא. ביכולת לשמור על גבוהים ונמוכים זה מה שאמור להפריד אותו בתור שחקן על,.עד שיארגן לעצמו קליעה חצי סבירה.

  16. גיא חוב קטן מאתמול. אז ממה שאני ראיתי במשחק של טורונטו-קליבלנד זה שלמרות מחצית ראשונה לא רעה של טורונטו היה לי ברור שקליבלנד יברחו. ולגבי הרבע השלישי אז ראיתי את לברון קולע כמה סלים קשים ושובר את טורונטו שנבהלו מכמה סלים קשים ואיך אתה אמרת הורידו את הראש וחיכו שהסופה תעבור וזה במקום להילחם על החיים שלהם. אז מצטער חוזר ואמר החוסר אהבה שלי ללברון לא קשורה בכלל לעובדה שחשבתי ואני אמשיך לחשוב שטורינו לא מסוגלים מול קליבלנד גם אם הם יובילו 30 הפרש 2 דקות לסוף

  17. תודה, דוקטור
    לי יש תחושה שסימונס דווקא יפסיד אם יחליף עמדה, שהוא חייב את הכדור אצלו כרכז כדי להבליט את היתרונות שלו. מה שאומר, שהוא חייב לשפר את הקליעה…

  18. 1) הכי חשוב שהסלטיקס מנצחים, וגם מנחם מתחיל להשתכנע שסטייונס אחלה מאמן.
    2) לגבי בן סימונס בואו לא נשכח שהוא רוקי, ורוקיס כמעט ללא יוצא מן הכלל, אלא אם קוראים לך מאגיק, משלמים שכר לימוד במיוחד בפלייאוף.
    3) כדורסל משחק של Match-ups ובאחריות ברט בראון להציב את סימונס בעמדה שתתן לפילי את היתרון המקסימאלי, מול הסלטיקס זה מול ביינס, אבל אז מה עושים עם אמביד? בקיצור לבראון יש בעיה, וההחלטה היא כנראה לשלם את שכר הלימוד ולהריץ את סימונס כרכז, העונה של פילי תשאר מצויינת גם אם לא תעפיל לגמר המזרח.
    4)בכל מקרה בן סימונס צריך לקבל שיעורי בית ולצפות בכל תנועה של לברון בפלייאוף לפחות 100 פעמים.
    5) לעונה הבאה פילי צריכה מנטור עבור בן סימונס במשרה מלאה, אולי אלאן איברסון.

  19. אחד הטורים הטובים.לדעתי אנחנו פשוט צריכים לזכור שסימונס הוא רוקי,וההתמקדות ההגנתית של בוסטון בו פוגעת בו.עוד שנתיים שלוש הוא ידע למצוא את הפרצות,כרגע הוא עדיין בתהליך למידה.מאמין שפילי יחזרו בבית לדומיננטיות,בתקווה שהסדרה תלך ל-7.

    1. בדיוק. הספרס עשו אותו דבר ללברון הגדול ב-07. נתנו לו 2 מטר בוא תזרוק ולברון העיף שם סלעים ללא הכרה בגיל 22. אנשים שכחו איזה קלעי חלש לברון היה מחצי מרחק ושהוא ידע רק לחדור.

      1. איזה צוות מסייע היה בדיוק לגיימס ב07? הוא עדיין לא היה הסופרמן ממיאמי,אבל אם צוות מסייע חזק יותר אני מאמין שהוא היה לוקח את הספרס (אחת מאליפויות היחידות בהיסטוריה שיש עליה כוכבית, אצלי בפנקס האלופה היא הסאנס שנשדדה).

  20. איך אתם יודעים שסימונס לא מנהיג? על סמך מה קבעתם את זה? הוא רוקי, מנהיגות נבנית לאט לאט, הכל זה בגלל שאין לו קליעה, אם היה לו קליעה הייתם מדברים אחרת. הוא מוסר על, ראיית משחק על, שומר ענק ועולה בשלושת הדברים האלו על הרבה מהשמות האדומים שצויינו לעיל.

    עוד 5 שנים אני אעלה את הטורים האלו מהאוב שהוא יטבח בליגה כרצונו מעמדת הרכז.

  21. סימונס בסך הכל רוקי, מה אתם מצפים שהוא יעדע כבר בעונה הראשונה?
    ללברון עד לפני שנים בודדות היו נותנים לזרוק פנוי לגמרי כדי לשמור את החדירה, פה מדובר ברוקי.
    איזה רוקי מנהיג את הקבוצה שלו?

    פילדלפיה צעירה מדי וצריכה להתבשל עוד 2-3 עונות ולגבש זהות כדי באמת לשלוט במזרח, עד אז היא תיפול במשחקי חוץ, תפסיד אחרי הובלה של 25 נקודות ותעשה כל טעות אפשרית.

    סימונס חייב את הכדור בידיים כדי לחדור ולמסור במגרש הפתוח.
    אין לו קליעה כדי להיות בעמדה 3 או 4 שלכאורה אמורות לקבל את הכדור הרבה פחות. הוא צריך להיות אפקטיבי כשהוא עם הכדור ולכן אני עדיין חושב שהוא צריך לשחק רכז.

    כשהוא משחק רכז, הקבוצה השניה חייבת להגיב. לא להרבה קבוצות יש שחקן כמו מרקוס סמארט שגם יכול לנהל את המשחק וגם לשמור על ככ הרבה עמדות.
    מול רוב הקבוצות תדרש התאמה שגם ככה ברוב המקרים תשאירממיס מאץ.

    אני חושב שהבעיא היא בעיית מאת אפ נקודתית מול בוסטון ולא עקרונית כמו ההצבה שלו כרכז.

    עם קלעי שלשות כמו רדיק, בלינלי, איליאסובה ושאר הסגל שברובו גם קלע סביר ומעלה, אפשר לשחק עם שחקן כמו סימונס.

    טריסטן תומפסון זורק גרוע בהרבה מסימונס, כנ"ל קאפלה,,גובר וכו. השאלה היא מה כל אחד מהם מביא במקום, והם מביאים איתם הרבה ולכן אני חושב שכל עוד בפילדלפיה מנצלים את היתרונות של סימונס, הוא יכול וצריך לשחק רכז.

  22. מסכים עם מנחם. סימונס נראה כמו מישהו שלא במיוחד אוהב כדורסל, בטח לא תלמיד של המשחק כמו לברון או מיטשל שהכריח את כריס פול להיות המנטור שלו

  23. מנחם, הצלחת פילדלפיה תהיה אסון, כי היא תראה לקבוצות אחרות שכדאי לעשות טנקינג ( למרות שאין דבר כזה) למשך 4 שנים.

  24. גם אני מתומכי סימונס כרכז. אני חושב שהוא כן מנהיג וכריזמטי (דנקן לא היה מילולי במיוחד – אחד המנהיגים הגדולים בתולדות המשחק, גם כרים לא היה דברן), אני מרגיש שלסימונס יש קסם במשחק, הוא רואה דברים ששחקנים אחרים לא רואים. ראיתי אותו גם בכמה דאנקים אמוציונאליים עם שאגה בסופם. לדעתי יש לו את זה.

    מה שחסר לפילי בסגל של שחקן שיכול ליצור עם הכדור. לדעתי רק אמביד הוא כזה, ומעמדה חמש זה קצת בעייתי. בגלל זה אם פולץ, שנראה מאוד אקספלוסיבי, יצליח להשתלב בעמדה 2, זה יחזק את הקבוצה בצורה משמעותית. כדאי שיהיה אחד כזה גם מהספסל.

  25. סימונס רכז טוב פלוס כשמדובר על מתפרצות והתקפות מעבר. הוא גם יילך וישתפר. במשחק עומד הוא צריך לחזור לעמדת הפורוורד ולרכז חלקית את המשחק משם אם בכלל, כמו שמנחם כתב על בירד. הבעיה שהחוסר בקליעה מרחוק /חצי מרחק מנטרלת לא מעט מהיעילות ברכז מעמדה זו.

  26. זה רוקי! פור פאק סייק.
    לא מבין את הצורך לסכם את הקריירה שלו כעת. שחקנים עברו שינויים משמעותיים מזה, והתחילו ממקומות נמוכים בהרבה.

  27. מנחם היית בחופשה בהוואי?
    טוב לראות שחזרת האתר היה יבש בלי המעורב.

    סימונס צריך מנטור לידו כמו לברון ג'יימס שילמד אותו איך לנהל קבוצה.

  28. האכזבה שלי בפילדלפיה דווקא באה מיואל אמביד ולא מסימונס הרוקי.

    חלק מהעדר פה כבר עשו מימנו שילוב של אוניל וג'אבר אבל אני לא רואה שום דבר שמאיים על אל הורפוד.

  29. מנחם אתה צודק בכל מה שכתבת. כל אחת מהנקודות.

    אבל, כמו שכבר כתבו פה הוא רוקי, נראה לי שרף הציפיות הכל כך גבוה ממנו בתור רוקי(?) דווקא מעיד עליו לטובה.

  30. מנחם ניתוח מעולה. אני ממש מסכים לגבי הטיימאאוט ולגבי סימונס: הטיימאאוט שלא נלקח אולי עלה להם במשחק ואולי בסדרה. במסיבת העיתונאים הוא אמר עוד דבר שהטריד אותי ולא כתבתי עליו – בראון אמר שהוא ידע שבוסטון יחזרו בכל מקרה ויהיה משחק צמוד עד לסוף ולכן הוא העדיף לשמור את הטיימאאוטים. אני חושב שזו שגיאה קשה שמראה על מאמן לא מספיק ווינר ורוצח. אל תחשוב שהם יחזרו והם לא יחזרו, והכי חשוב אל תיתן לקהל להיכנס למשחק ולהטריף אותם. דקות הקאמבק שהיו באמת קצרות היו הכי מטורפות שהיו לי בגארדן השנה. הרעש באמת היה מחריש אזניים לא כקלישאה. זה היה מדהים.
    לגבי סימונס – כל עוד הוא ושחקנים כדוגמתו (יאניס) לא יפתחו קליעה יציבה מחצי מרחק ומשלוש הם בבעיה בליגה של היום. זה פשוט לא מספיק להיות אתלט

כתיבת תגובה

סגירת תפריט