אסיסט 121#- מסתדר לבד? / אסי שלם

בס"ד

אסיסט 121#- מסתדר לבד? / אסי שלם

הבראקט שלי מונח גוסס במרתפי שרתי האינטרנט. רגלו של ראג'ון רונדו בדיוק עברה הישר מעליו.

"אתה חוצפן" הוא מסנן וממשיך הלאה לשלב הבא.

"אבא, איך שמת OKC מול גולדן סטייט בגמר? חשבתי שאתה אוהב משחק קבוצתי ומאמנים טובים." שואל אותי הבן.

שב ילד שב, אני אומר לך שב, לא כל האנשים נולדו סתומים.

האם המשחק הקבוצתי חוזר?

מרסק הבארקטים. רונדו

אם נבחן את הבשורה שפלייאוף גרסת 18 מביא אפשר להגיד שכן. מהפכת סטיב קר שלמד מפופוביץ' ושיכלל, הולכת וכובשת את הNBA.

אין לך BIG3? GREAT 4? FAB-5? ממש לא נורא. עם צוות שחקנים בינוניים ושיטה מוצלחת תוכל לעבור סיבוב בפלייאוף.

סניידר עושה חיל, הפליקנס נטולי האגו הענק קאזינס מפתיעים בגדול וגם הפייסרס לא עושים קולות של שטיח מול המלך.

אנחנו כל פעם מעבירים רשמים בסיום כל פלייאוף ומנסים ללמוד על הלך הרוח בליגה הטובה בעולם ולאן דרכה פונה.

נראה שמנשבת רוח אחרת. (אולי) יש לנו ארץ חדשה.

אוכל להביא דוגמה מצויינת לדיון ממשחק מס' 4 בין הקאבס לאינדי.

6:01 לסיום המשחק (רבע 4), התוצאה 92-89. המומנטום צהוב ואינדי חוזרת מפיגור גדול לניצחון שישבור את ההגמוניה מאוהיו.

האם לברון מסתדר לבד?

נתעכב על ההתקפות העומדות (SET GAME) כי לדעת רוב מאמני הכדורסל יתרון מספרי (FAST-BREAK) תמיד בעל סיכויים גדולים יותר להשיג סל לעומת התקפה עומדת 5*5.

6:01 דק' לסיום– חסימה מדורגת, לברון עושה 2 נק'.

4:21- תרגיל מדורגת שמסתיים בהחטאה.

3:06– P&R שמסתיים בסל של לברון.

2:40– חסימת רוחב יפה לקלעי שמסתיימת בשלשה של קורבר.

1:34– בידוד ללברון- מכדרר ביד, מכדרר עם הרגל, זריקת ייאוש.

0:49– ISO לבזבוז זמן, לברון לוקח זריקה ב3 שנ' לסיום ומחטיא. הפייסרס לא מענישים בנס כשבוגדנוביץ' מוסר את הכדור בחזרה לקאבס.

מאזן:

4 התקפות מסודרות עם תרגילים = 3 מ4 מהשדה.

2 התקפות בידוד = 2 החטאות מזריקות קשות מאוד.

יש יתרונות לבידודים (ISOLATION PLAYS). מיקסום כישרון של שחקן מסויים, ניצול מיסמאץ'(אי התאמה) על מגן מסויים וביזבוז זמן כשאתה ביתרון. מניח שהסיטואציה התאימה לקריטריונים שהוצגו אבל…

קבוצה שמשחקת תרגילים ומשתפת שחקנים מרוויחה:

  1. מצבי זריקה נוחים.
  2. ירידה להגנה מובנית כי הזריקה לא מפתיעה אף אחד.
  3. יותר שחקנים שמחים שנגעו בכדור וישמרו במהלך הבא.

ולסיום… כי לא חשבתם שאתן לכם להתחמק בלי שיעור כדורסל קטן, אני רוצה להראות מהלך שהקאבס עושים: חסימה מדורגת.

חסימה מדורגת (STAGGER SCREEN) מבצעים כדי לשחרר קלעי לזריקה. מה ההבדל בין חסימה רגילה למדורגת?

חסימה רגילה משתפת 2 שחקנים: החוסם והמתקיף והיא נעשית בצורה רוחבית (FLAIR SCREEN) להוציא שחקן לקליעה או חסימת עומק להכניס שחקן בתנועה לסל אחרי חילוף של ההגנה (PIN DOWN SCREEN).

הקאבס משתמשים בחסימה מדורגת שמשלבת 3 שחקני התקפה. הקלעי, החוסם הראשון והחוסם השני. בחסימה כזו ההגנה צריכה בעצם להתמודד עם 2 חסימות וזה מצריך 2 חילופים וגם מנטרל שחקן הגנה נוסף לעזרה על הכדור.

שימו לב ללברון עם הכדור כשקורבר או JR סוויש ידידנו נעים על חסימות של הגבוהים.

סיטואציה 1: יציאה לקליעה:

לברון (3) מוביל את הכדור לצד אחד, בצד השני תתבצע חסימה מדורגת של שני שחקנים (4+5) לקלעי (2).

סוויש בורח ונשאר חופשי ומאושר לזריקה חופשית.

סיטואציה 2: הנעת כדור אחרי החסימה

במידה והקלעי לא נשאר לבד, הכאוס שהחילופים יגרמו יוכל להוביל לאי התאמה של ההגנה(MISMATCH). הנעת כדור יעילה יכולה להביא לסל כמו במקרה הבא.

סיטואציה 3: הטעיה (DECOY)

העובדה שהתנועה מערבת 3 שחקני הגנה שעסוקים בפתרונות הגנתיים ומשאירים את מוביל הכדור להתמודד עם מגן אחד. המגן השני(2 צהוב) צריך להחליט אם הוא עוזר או לא. לברון (1) מנצל את הבלאגן והולך לסל בקלות 1*1 ללא שום עזרה של שחקני ההגנה.

אז הקאבס ניצחו "משחק חובה" כדי להישאר בחיים בסדרה. אין ספק שבפלייאוף הזה נושבת רוח חדשה. תמשיכו ליהנות.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. גדול אסי.
    מצחיק שאתה אומר את זה כשיוסטון נתנה העונה את ההתקפה שנחשבת מהטובות בהיסטוריה, כשהיא מתבססת בעיקר על בידודים ופיקנרול.
    בסופו של דבר, הכי חשוב זה למצוא זריקה טובה. כל קבוצה מנסה למקסם את היכולת שלה להגיע לזריקה הכי טובה האפשרית.
    אם כבר מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות זה כמעט זריקה מהחלון של סטים קבועים או תרגילים.
    העיקר זה ריווח ויצירת הספייס לזריקה הטובה ביותר. אם זה דרך חסימות בוויק סייד לקלעים, חסימות מדורגות בפיקנרול כל מיני סוגים של הנדאופס ופליירים או, כניסות של חודרים באחד על אחד ללייאפ או הוצאה החוצה לשלשה.
    בסופו של דבר, השחקנים הם אלו שמחליטים בשטף המשחק ולא כחלק מתרגיל מסודר.
    עיקר התפקיד של המאמנים היום הוא בשליטה על אגואים, ומשמעת הגנתית. בהתקפה הם יכולים לתת רעיון כללי ו'חזון', אבל המאמנים המצליחים נותנים חופש ליצירתיות של הכוכבים שלהם בהתקפה.

    1. מסכים ולא מסכים. בוא ניקח את שחקני ה1*1 הטובים.
      מלו כבר לא שם, והקאבס של לברון משחקת קבוצתי עד שלברון מחליט אחרת. קיירי בבוסטון ממש לא שיחק 1*1 רוב הזמן והם משחקים הרבה הנעת כדור.
      ווסטברוק משתדל לשתף אבל אני מסכים לביקורות של שמעון ואחרים שהשיטה שם לא מספיק ברורה.
      לגבי הארדן אין ספק ששם שיטת ה1*1 בהחלט מובילה רוב הזמן בעיקר כאשר פול על הספסל. הארדן מוקף בקלעים שמרווחים לו והוא יוצר את המצבים לאחרים, העניין שזו לדעתי הקבוצה היחידה המובהקת שמשחקת את זה וכשאני מסתכל על הקבוצות האחרות בהחלט רואים שיש רוח חדשה בליגה. לגולדן סטייט כוכבי על אבל הם ממש לא משחקים בידודים.

    2. אני לא כל כך מסכים ניב. ברור שבידודים אפקטיביים הם חלק מתוכנית משחק. אבל זה לא אומר שאין למאמן יד בתכנון התקפי . מאמנים בהחלט מעצבים את שיטת ההתקקפה של קבוצתם גם בימינו. זה אולי נראה לנו שהכוככבים מחליטים אבל לדעתי זה ממש לא כך. כמובן שעל המגרש ההחלטות הן של השחקנים.

      1. עידו המאמן מתכנן ברמת החזון והאסטרטגיה, הרבה פחות ברמת הטקטיקה והתרגילים.
        גם גולדן סטייט שכולם לוקחים כדוגמא לכדורסל מושלם קר כל הזמן אומר שהוא לא מסמן תרגילים. הוא לא מכתיב לשחקנים מתי לחסום, כמה הנדאופס וכמה תנועה יעשו. הוא רק מטיף להם לזוז בלי כדור, לחסום אופ דה בול וסומך על השחקנים שימצאו את הזריקה הטובה.
        יוסטון זו קבוצה שבעיקר עובדת על זוויות מסירה וחיתוך ומדגישה את איכות הזריקה כאלמנט המרכזי, ותקיפת הנקודה החלשה בהגנת היריב. והיא סומכת על החכמה והכישרון של הארדן ופול שיקחו את ההחלטות הנכונות.
        קבוצות כמו פילי מסתמכות על הנעת כדור, אבל זה בעיקר כי השחקן העיקרי שלהם בקושי יכול ליצור לעצמו מצבי זריקה, אבל הוא מוסר מצוין. כנ"ל לגבי יוטה עם רוביו.
        מאמן טוב הוא מאמן שמנצל את איכויות השחקנים שלו, לא בהכרח מאמן שמקדש הנעת כדור ומסירות רוחביות בלי סוף.
        אוקלהומה היא דוגמא למאמן שכשל לנצל את היתרונות האינסופיים של הכוכבים שלו. פשוט היה כל הזמן בסוג של מלחמה אל מול הכדורסל שהוא מאמין בו מהבית, לבין הכדורסל שהכוכבים שלו טובים בו. בגלל זה הקבוצה נראית כל כך לא מתואמת ולא מסונכרנת עם עצמה.

        1. ברור שאף מאמן לא מסמן היום לשחקנים איזה תרגילים להריץ במהלך משחק, רק מטיים אאוט וגם לא תמיד.
          אבל זה לא אומר שהוא לא מתווה את נהשיטה ההתקפית ואיך משחקים אותה. נראה לך שקר הגיע למפרץ ואמר לשחקנים אהה יאללה תתחילו לרוץ ולחסום אחד לשני והכל יסתדר?
          ברור שלא הוא היה צריך ללמד אותם איך להריץ התקפה כזו. זה נכון עבור כל מאמן בליגה מי פחות מי יותר.

        2. סטיב קר לא מסמן תרגילים אבל יש שם חוקים ברורים של תנועה ללא הכדור ומי הולך לאן. המוביל כדור יסמן באיזו דרך משחקים שרוב המקרים העמידה של השחקנים על המגרש מתחילה מאותה נקודה ומשם מגיבים לפי הקריאה של המוביל כדור.

          קר אמנם לא מסמן תרגילים תוך כדי משחק אבל הוא בנה תבניות מאוד מסודרות של תגובות לפיק&רול, כדור בפוסט וחסימות אוף דה בול והשחקנים שלו פשוט רצים לפי התבניות .

  2. מצוין אסי. צריך לזכור שגם הקאבס ניזונים די הרבה בשנים האחרונות (וגם העונה) מבידודים של לברון (בשנים שעברו גם של קיירי). ככל שהם יתקדמו בפלייאוף לדעתי נראה יותר ויותר בידודים של לברון שגם ככה מאד נפוצים כרגע.
    אין כמעט קבוצה שאין בארסנל שלה חסימה מדורגת כיום (אוקיי אני מסוגל לחשוב על אחת). יש עוד טוויסט קטן שהווריורס משתמשים בו לא מעט בו חוסם אחד שם חסימה נוספת לחוסם השני שמצידו חותך לסל לנקודות קלות.

  3. בוסטון, אינדיאנה, יוטה ואפילו מיאמי
    כנראה שהבינו שם שכדורסל זה משחק קבוצתי….. 🙂

    תודה אסי על סדרת מאמרים ותיקה ומשובחת.

  4. תודה רבה. רציתי לפרסם מאמר דומה על הבשורה הקבוצתית שמביא איתו פלייאוף 2018 ואז ראיתי שכבר עשית את זה בצורה מעולה.

  5. תודה אסי על טור מחכים מלווה בסרטונים שממחישים הכל (הסרטון הראשון של ג'יי אר לא ממחיש שום דבר חוץ מהרדמות של המגן).
    אני מסכים עם רוב מה שאפלטון אמר וגם עם התיקון של גילרי למעלה. רק שנראה לי ששום דבר לא השתנה השנה לעומת שנים קודמות – גם בשנים עברו היה יתרון לקבוצה שמשחקת בצורה קבוצתית. מאידך לקבוצות שהיה להן סופרסטאר היה יותר קל לבודד אותו בידיעה שהיתרון שלו על המגן הוא מיסמץ' ברור ונקודות קלות. זה היה בעבר ויהיה בעתיד.

  6. כל פעם שאני רואה טור של אסי אני יודע למפרע שיהיו לי דקות של כיף של קריאה ומחשבה. כמובן שגם הפעם לא התאכזבתי. בינך לבין נמרוד יש לנו צוות טכני מעולה ביותר.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט