סיקור משחקי שבת של סיבוב ראשון / G-Force

הלילה שעבר הביא לנו כמה מאבקי פלייאוף ראויים אך גם את העולה הראשונה לשלב הבא . אלו הם דווקא הפליקנס המושמצים לא מעט שהרשימו ועלו בסוויפ חלק על הבלייזרס שנשארו עם הרבה חומר למחשבה.

מיאמי היט (1) 102 – פילדלפיה סבנטיסיקסרס (3) 106

זה היה משחק עם ניחוחות חזקים של שנות ה-90. כדורסל יפה לא ממש היה כאן אבל היה משחק של לחימה, גופות מתעופפים על הרצפה, ציפורניים שורטות, והמון אנרגיה שהפכו אותו לאחת החוויות המהנות של הפלייאוף הנוכחי. ההיט עלו בידיעה שהפסד שם אותם עם הגב לקיר והיו מאד אגרסיביים כשהם לא מתכוונים להשאיר שום דבר מאחור.

האגרסיביות של מיאמי הקשתה מאד על פילדלפיה שלא מצאו את היד מחוץ לקשת ואיבדו המון כדורים. הרבע הראשון היה צמוד כשהסיקסרס מאבדים 8 כדורים והסתיים ב26-26. המלחמה המשיכה גם ברבע השני כשלקראת סופו מיאמי מצליחה לפתוח פער קטן ולרדת למחצית ביתרון 56-61. הסיקסרס סיימו את החצי הראשון עם 17 איבודים ו-17 עבירות כשלמזלם ההיט השאירו 8 נקודות על קו העונשין שהיו יכולות להביא לפיגור גדול בהרבה.

דראג'יץ שהיה פעיל מאד בחצי הראשון סיים אותו עם 13 נקודות ו-4 חטיפות כשווייטסייד ואדאביו מקשים את החיים על אמביד שסיים את המחצית עם 2 מ-7 מהשדה ו-5 איבודי כדור. מי שהחזיק את פילדלפיה בתמונה היה ג'יי ג'יי רדיק עם 12 נקודות.

אם חשבנו שההפסקה תביא שינוי אז החצי השני דווקא המשיך להציג שתי קבוצות הגנה מעולות שלא התביישו לשרוט ולמשוך כל דבר כדי למנוע סלים. דראגיץ' המשיך להיות נהדר ובעזרתו של ווייטסייד העלו את ההיט ל62-74 חמש דקות לתוך הרבע. ההפרש נשאר יציב עד ל1:20 לסוף הרבע כשהתוצאה הראתה 73-83 לטובת מיאמי.

כאן הגנת הסיקסרס נעלה את הסל לא מעט בזכות אמביד שלא נתן לאף אחד להתקרב לטבעת. במשך 6 וחצי הדקות הבאות ההיט קלעו רק סל אחד של ווייד כשהם מאבדים גם 5 כדורים. בצד השני שני מהלכים של איליסובה בסוף השלישי ואגרסיביות מחודשת של סימונס בכניסה לסל יחד עם הרבה מאד כדורים חוזרים בהתקפה בתחילת הרביעי הפכו את הקערה על פיה. כך בסוף ריצה של 2-19 הסיקסרס הובילו 85-92 שש דקות לסיום.

דוויין וויד לא התכוון לוותר כל כך בקלות ו-5 נקודות שלו הורידו ל 99-100 עם קצת יותר מדקה על השעון. כאן סימונס מצא פרצה לדאנק אדיר שלאחריו וויד מחזיר בעוד סל משלו ששמר על הפרש נקודה. מהצד השני רדיק החזיר בסל ממהלך יפה ל101-104. וויד נכנס לסל ונראה היה שנחסם על ידי אמביד אבל השופטים שרקו פאול ששלח את וויד לקו הוא קלע את הראשונה אבל החטיא את השניה מה שלמעשה סגר את המשחק.

עבור ההיט העקשניים כל עשרת השחקנים שעלו על הפארקט רשמו לפחות שתי עבירות. וויד קלע 25 נקודות כשדראגיץ' מוסיף 20. ג'יימס ג'ונסון רשם 10 נקודות יחד עם 7 אסיסטים, 5 ריבאונדים ו-7 חטיפות  (ללא איבוד במשחק בו הקבוצה כולה איבדה 19 כדורים). ההיט סיימו עם 13 מ-25 מהקו שעלו להם ביוקר.

את הסיקסרס הוביל רדיק עם 24 נקודות כשסימונס רושם טריפל דאבל של 17 נקודות 13 ריבאונדים ו-10 אסיסטים כשהוא מוסיף 4 חטיפות (אך גם 7 איבודים). אמביד התקשה מאד התקפית וסיים עם 14 נקודות ב2 מ-11 מהשדה עם 8 איבודים, אבל הוא גם חסם 5 פעמים ולקח 12 ריבאונדים. פילדפיה כקבוצה הורידו 17 כדורים חוזרים מתחת לסל של מיאמי שפיצו על 26 איבודים.

פורטלנד טריילבלייזרס (0) 123 – ניו אורלינס פליקנס (4) 131

[הפליקאנס מנצחים את הסדרה ועולים לחצי גמר המערב]

תנו בכפיים לעולה הראשונה לסיבוב הבא, רבותיי – הניו אורלינס פליקנס! סוויפ פנטסטי, הראשון בתולדות המועדון הצעיר בן השש עשרה, חד משמעי עם המון אמירה ודגשי כדורסל לקבוצה המפתיעה מהמקום השישי, מול הפייבוריטית מפורטלנד, בארבעה משחקים נהדרים, קשוחים ומלאים בכדורסל מצוין, שפע של דרמה, מאבקים, קאמבקים מהסרטים… אבל לפני שאני נסחף, או בעצם כמה שניות אחרי שאני מתחיל להיסחף, ברשותכם, קצת היסטוריה.

לפני עשר שנים, בעונת 2007-8, כשהפליקאנס היו עדיין הורנטס, הייתה הפעם האחרונה שהמועדון מניו אורלינס עבר סיבוב. הובילו אותו אז שניים, דייויד ווסט, אותו ככל הנראה יפגשו השקנאים בסיבוב הבא במדי גולדן סטייט, וכריס פול, עמו הם מקווים להיפגש בגמר המערב, מול יוסטון. ואם כנגד כל הסיכויים יגיעו לגמר, יוכל לספר להם אחד, רג'ואן רונדו, איך זה מרגיש. כי אחרי הכל, עונת 2007-8 הייתה זו שבה זכה הרכז הצעיר דאז באליפות, כשהוביל לתואר את קבוצת הכוכבים מבוסטון, נוהג ביד רמה את חבורת פירס – אלן – גארנט הבלתי נשכחת.

רבותיי, ההיסטוריה חוזרת!

אבל אתם מין הסתם באתם לכאן לשמוע על המשחק, ולא בשביל המוזיקה, או להבדיל לצפות בירדנה ארזי הצעירה במדי להקת הנחל.

ובכן המשחק. מה תרצו לדעת?

אנטוני דייויס היה, בפשטות, ענק. 11 ריבאונדים, 3 חסימות ולא פחות מ-47 נקודות של הגבה, 12 מהן בחמש הדקות האחרונות, אחרי שליי אפ של אמינו צמצם לנקודה, 111:112, היו הצהרה מד משמעית, מי הפרנצ'ייז האמיתי בקבוצה, ובסדרה כולה, מול עוד משחק חיוור של מיסטר קלאץ', דמיאן לילארד, שלא הביא הוכחות רבות לשמו עם 19 נקודות ודיוק יחיד מעבר לקשת, מתוך חמישה ניסיונות.

ואם כבר הזכרנו קלאץ', מה דעתכם על שש נקודות בתוך שלוש הדקות האחרונות, מאת רב האומן המושמץ ג'רו הולידיי? שש מתוך 41 נקודות, שהושגו בכל דרך אפשרית, כולל שלשה אחת, 3:44 לסיום הרבע השלישי, שקבעה 72:87 ושלחה את סטוטס להזעיק פסק זמן ואת הולידיי עצמו לרדת לספסל עם חיוך ענק.

אבל הבלייזרס החבוטים, עם הגב לקיר, לא נכנעו. אחרי שפיגרו בתחילת הרבע האחרון ב13, 87:100, רצו המארחים 4:15, ומקולום בליי אפ צימק לשתיים, 102:104. ואז זה היה נקודה, ואז באו דייויס והולידיי, ואז זה נגמר. בסיום 123:131 לטובת הפליקאנס, 0:4 בסדרה, והיידה לסיבוב הבא מול גולדן סטייט המנצחת בסדרה בין הווריירס לספרס.

כן נציין שהמשחק עצמו היה חם כראוי, עם לא מעט דחיפות ועצבים, פלייגרנט אחד של מקולום על אטואן מור, במכה מאחור בכניסה לסל, שהמשיך בדחיפות הדדיות, לכלוכים הדדיים וטכניות לניצים, וטכניות על דחיפות לדייויס ואד דייויס, שהתנגחו קלות. נו שוין, אנחנו אומרים. אלה ייקחו כמה ימים להירגע לפני השלב הבא, ואלה ילכו לדפוק טקילות עד העונה הבאה, עכשיו שמותר.

בפליקנס, לצד הצמד המוביל, רונדו נתן עוד הופעת פליימייקינג נהדרת, עם 16 אסיסטים נפלאים מול שני איבודים בלבד, ב35 דקות של הנהגה מעמדת הרכז. לצד שבע בנקודות וריבאונדים. מירוטיץ עם דאבל דאבל צנוע של 10 ו11 ילך לחלום על דריימונד גרין, ואפילו אטואן מור תרם את חלקו עם 14.

את המטואטאים הוביל מקולום עם 38 ב15 מ22, כשלצידו עם 27 ו5 מ11 משלוש ונורקיץ עם 18 ו11 ריבאונדים. דמיאן לילארד, כאמור, הסתפק ב19 וייקח לעצמו את הקיץ, לעשות הרבה מאוד חושבים.

מינסוטה טימברוולבס (1) 121 –  יוסטון רוקטס (2) 105

האוהדים במינסוטה זכו לראות משחק בית ראשון מזה 14 שנה וקיבלו בתמורה גם ניצחון. הוולבסהיו בעונה הסדירה הקבוצה שזורקת וקולעת הכי מעט לשלוש (באחוזים מתחת לממוצע) אבל הלילה הם ניצחו את הרוקטס בנשק שלהם עם יום נהדר של 15 מ-27 מחוץ קשת.

הרבע הראשון במשחק היה שקול והסתיים ב 27-28 ליוסטון. הרוקטס קלעו באחוזים גבוהים אבל הוולבס נשארו צמודים איתם בזכות אפס איבודי כדור ו-100% מהריבאונדים מתחת לסל שלהם. תחילת הרבע השני העבירה את המומנטום למינסוטה, באופן מפתיע בזכות הספסל.
רוז וקרופורד הותיקים היו טובים וקיבלו הרבה קרדיט מתיבודו כשהם משחקים כמעט את כל הרבע. יחד עם טאונס הם נתנו ריצה שהעלתה את הוולבס ל 37-48 4 דקות לסוף המחצית כשרוז מוביל עם 10 נקודות.
יוסטון הגיבה ב-4 שלשות של גורדון הארדן ואריזה שהורידו את הקבוצות למחצית ביתרון מינימלי 51-52 לקבוצה הביתית.ברבע השלישי הוולבס שוב הצליח לברוח כשמ63-64 5 דקות לתוך הרבע הם רצו ל12-23 שנתן להם יתרון 75-87.
המחליפים של מינסוטה שוב עשו את העבודה בתחילת הרבע האחרון וההפרש גדל עד ל80-98 מסל של רוז. מכאן הרוקטס לא הצליחו להתקרב ליותר מ-9 הפרש ויצטרכו לחשב מסלול מחדש לקראת המשחק הבא.
ברוקטס בלט כרגיל ג'יימס הארדן עם 29 נקודות, 7 אסיסטים, ו-7 ריבאונדים. כריס פול הוסיף 17 נקודות ואריק גורדון 15 מהספסל. הרוקטס איבדו רק 10 ונתנו את המנה הרגילה שלהם מעבר לקשת עם 15 מ-41 אבל לא הצליחו להציג את ההגנה הטובה שלהם.
במינסוטה ג'ימי באטלר היה מצוין עם 28 נקודות (4 מ-6 לשלוש) 7 ריבאונדים ו-5 אסיסטים. טיג הוסיף 23 נקודות ו-8 אסיסטים ואנדרו וויגינס תורם 20 משלו כשדריק רוז קולע 17 חשובות מהספסל. טאונס שוב התקשה התקפית ורשם 18 נקודות ב5מ-13 מהשדה אבל גם לקח 18 ריבאונדים וצמצם מאד את התרומה של קאפלה מהצד השני.

יוטה ג'אז (2) 115 – אוקלהומה סיטי ת'אנדר (1) 102

ציפינו למשחק צמוד, כזה שיהיה מותח עד לבאזר.
קיבלנו משחק שהיה צמוד במשך מחצית וקצת.
2 דקות בתוך הרבע השלישי, כרמלו קבר שלשה, שנתנה לת'אנדר יתרון 63 – 60.
זה היה היתרון האחרון של הת'אנדר במשחק.
11 שניות אחרי הסל של כרמלו, מיצ'ל השווה את התוצאה עם שלשה משלו.
שלשה של אותו מיצ'ל, 5 דקות לסיום המשחק, נתנה ליוטה יתרון בן 20 נק', וחתמה ריצה של 46 – 23 לטובת הג'אז.
5 הדקות האחרונות היו זמן זבל, אז הת'אנדר נגסו ביתרון הבלתי מחיק של יוטה.
זה היה משחק רע עבור הת'אנדר. הם הפסידו בקרב בצבע (אדאמס סיים את המשחק עם יותר עבירות מרב' – 4 עבירות, 2 רב', לצד 8 נק'), כאשר מול 13 רב' ההתקפה של יוטה, לת'אנדר יש רק 6 משלהם.
הם הפסידו בקרב בעמדה שהייתה אמורה להיות העמדה החזקה שלהם – עמדת הרכז.
ווסטברוק סיים את אחד ממשחקיו הגרועים העונה עם 14 נק' (5 מ-17 מהשדה), 11 רב', 9 אס', ו-8 איבודי כדור. מנגד, רוביו עם עונתו האדירה, כאשר הוא מסיים את המשחק עם 26 נק' (50% מהשדה), 11 רב', ו-10 אס'.
2 נקודות אור לת'אנדר במשחק –
הראשונה היא התרומה מהספסל (הסיבה היחידה שהמחצית הראשונה הייתה צמודה) –
פלטון סיים את המשחק עם 14 נק', ופטרסון שיחק 20 דקות, קלע 8 נק' (2 שלשות), והיה בין הבודדים בת'אנדר שנתנו הגנה איכותית ועקבית.
ויש את השלושות – הת'אנדר קלעו הלילה 14 שלשות ב-50% מצוינים.
לצדו של רוביו הצטיינו הלילה גם מיצ'ל (22 נק', 11 רב'), אינגלס (21 נק'), וגובר (18 נק', 12 רב').
ג'ורג' (23 נק') היה הקלע המוביל של הת'אנדר במשחק.

https://www.youtube.com/watch?v=DVKcEQF5mlg

לפוסט הזה יש 171 תגובות

  1. סיקור מצוין!

    ג'ימי באטלר סוף סוף הגיע לפליאוף.

    ראסל ווסוטבריק וליליארד לא בנויים להוביל קבוצה בפלייאוף.
    בניגוד ללברון או באטלר מדובר בשתי שחקנים שהורסים את השתף של הקבוצה שלהם ולא מסוגלים להתעלות ברגעים חשובים.

    1. אני חזיתי בכל ארבעת המשחקים בשלמותם ואני חייב להחמיא לעידו על כיסוי המשחקים בצורה מדוייקת לחלוטין. אין שאלה שביל דונובן חייב ללכת. הוא מאמן שלא מתאים לרמה הזאת. רוביו היה ממש מצויין.

      1. אני אמנם זה שמעלה את הסיקור אבל הכיסוי הוא גם של דובי (בלייזרס-פליקנס) ושל גיא (ג'אז-ת'אנדר) באותה מידה.

  2. אחלה סיקור לסדרות משובחות.
    ליילארד מאכזב ברמה. כואב הלב על הבחור.
    איך שאני רואה את זה יוסטון לוקחת אליפות השנה ובשנה הבאה ליילארד, פול ג'ורג' ולברון מצטרפים ללוחמים מהמפרץ 🙂

  3. תודה על הסיקור! אהבתי את ההקדמה על ניו אורלינס ורונדו. כמו שאומרים – אמן כי יהי רצון שנזכה לראות אותם בגמר מערב

  4. תודה על סיקור זריז ללילה גדוש.
    ליבי עם אוהדי אוקלהומה. ראסל אחד השחקנים הטובים בליגה אבל הוא עדיין לא הבין איך להנהיג קבוצה כך שיכולת השחקנים שלידו תמוקסם.
    הצלחה בפלייאוף תלויה בכישרון, מאצ'אפ, וכושר קבוצתי.
    לשמעון ושו"ת שטוענים שיוטה זו קבוצה של נגרים – כלל לא נכון. מהשבועות האחרונים של העונה ועד עכשיו זו הקבוצה בכושר הטוב ביותר בליגה. אז הם מצליחים אפילו עם הכישרון קצת נחות.
    לגבי רודי גובר אני מציע לאוק' ללכת על השיטה עתיקת היומין של להתקיף את גובר בתחילת המשחק על מנת להדביק לו שתי עבירות מהירות. ילך – מה טוב, לא ילך איבדתם 2-3 כדורים בתחילת המשחק. הרבה פחות קריטי מאינסוף הכדורים שאיבדתם ברבע הרביעי.

        1. בוא תסביר לרפי הבנה כמוני (אני לא סטוקטון איתו יש לך קשר טלפתי) – המספר הרישמי הוא רק 2?
          כי אם כן אז ברור שהם שם לא יודעים לספור

          1. זה לא נשמע לי הגיוני. אם היה לי זמן הייתי עובר על כל הרבע וסופר.
            אבל – יכול להיות שבראש "ספרתי" גם את סוף הרבע השלישי וגם זריקות דביליות שלא קשורות לכלום

          2. לא נשמע הגיוני? אולי עבורך.
            מה הכוונה בזריקות שלא קשורות לכלום? כאלה שלא נכנסות?
            בארבע הדקות האחרונות של הרבע השלישי היה להם איבוד אחד בלבד (6 סה"כ ברבע).

    1. אז…. הוא לא אחד השחקנים הטובים בליגה. בדיוק מהסיבות של מה שחסר לו שכתבת אחרי. אי אפשר לאכול עוגה ולהשאיר אותה שלמה.

  5. אחלה סיקור, תודה

    והצ'יטה אוי הצ'יטה שחקן שכל כך קל לאהוב, אבל אין מה לעשות, הוא מוכיח שוב ושוב שהוא מעניין רק את עצמו והקבוצה לא באמת חשובה לו

  6. הולידיי טיים. לא ייאמן כמה השחקן הזה אנדרייטד. כל העונה אני טוען שהוא טופ 10 לעמדה עם קייס לטופ 5. ואני חושב שאחרי הסדרה אפשר לומר שהוא טופ 5 לעמדה. שחקן שנותן התקפה בטופ ולא ייאמן- גם עושה הגנה (ראסל וליליארד תשתחוו)

  7. כמה הערות :
    1. נ"א השתדרגה יפה מאוד לפלייאוף , בעיקר בזכות דיוויס שהופך אחראי יותר וגם עם יותר ניסיון פלייאוף , ובזכות רונדו שהוא ווינר אמיתי .
    2. לא התרשמתי הלילה מפילי מול מיאמי . ברור שסימונס ואמביד יוכלו בעתיד להוביל אותה ליותר אבל השנה הם עוד ישלמו שכר לימוד ולא יקחו לדעתי את המזרח . ואם אני טועה והם יקחו , זה רק יראה ביתר שאת את חולשת הקונפרנס.
    3. אני עדיין מהמר על קליבלנד כאלופת המזרח , למרות הפיגור שלה בסדרה.
    4 . לגבי הטילים , הם יעברו את מיני , אבל הסדרה מראה עד כמה הפלייאוף שונה מהעונה הרגילה . עיקר השוני בהגנות שמצופפות ונלחמות יותר , וזה מראה באור אחר את ההתקפות – מי באמת מתואמת ומי חיה מהפצצות מבחוץ .
    5. OKC מול יוטה – הסדרה הזאת רחוקה מלהסתיים ועוד תעבור לדעתי מהפכים .
    6. אני חייב לציין שכשקוראים את התגובות והמסקנות של רבים מהמשתתפים בפורום תוך כדי המשחקים וגם אחריהם , זה ממש מביך . הפסקנות שבה חורצים כאן גורלות של קבוצות ושחקנים לחסד או לשבט היא לא במקומה.

    1. התגובות שלך על המשחק מיאמי פילי הלילה היו יותר מביכות מכל דבר אחר. הייתי מתבייש להגיב לו הייתי אתה.

    2. נתת פה חמש פסיקות בהן חרצת גורלות של שחקנים קבוצות וסדרות ואז קינחת בנקודה 6.

      אם פילדלפיה מגיעים לגמר מול הלוחמים אני דווקא צופה קרב קשוח שיוכרע בסופו של דבר רק על הביתיות.

      1. פילי השנה עשתה חיים קשים ללוחמים למרות 2 ההפסדים. אני מסכים איתך. מכל המזרח אני חושב שפילי הכי יכולה להקשות על גולדן ואפילו לגרור ל6-7 משחקים

      2. הארה , אולי חברינו הייט אשברי יקרא את תגובותיו ויעשה מעשה נאה דורש נאה מקיים, ולא יעשה כמעשה שמואל דיין אותו אב מפורסם של משה דיין , אשר מופיע בפתיחת ספרו של שבתי טבת "משה דיין" כאיש שלא בפעם הראשונה נאה דרש ולא נאה קיים…

      3. בחייך – תוך כדי משחקים אני קורא תגובות על שחקנים ש"מסריחים את הפארקט " , צריכים להפסיק לשחק כדורסל " וכו' , ומנגד על שחקן שהוא "הולך להוביל את ה-שמנש בעשור הבא " , ועודכהנה וכהנה . וכל זה על סמך משחק בודד ולפעמים על סמך רבע אחד.

  8. פילי – מיאמי: ההיט משחקים חזק ואגרסיבי, אבל ברגע שאמביד חזר יש לפילי אופציה למשחק עומד. וכל עוד וויטסייד לא מקבל דקות אין מאצ' אפ להיט מול אמביד.
    ברגע שהקלעים מכוונים כוונות אז לפילי יהיו חיים יותר קלים. הבדלי הכישרון גדולים מדי.

    פליקנס – בלייזרס: הפתעה בלי ספק. אבל הפליקנס פשט העלימו את הבלייזרס בסדרה הזו. שאפו לג'נטרי שהכין פה קבוצה (שאףאחד לא ממש ספר) ועשה שח-מט לבלייזרס. דיוויס, מירוטיץ (מתברר כטרייד ענק), הולידיי (שהוכיח שהוא לא רקפוטנציאל) ורונדו שמעלה הילוך בפלייאוף פשוט היו גדוליםעל הבלייזרס.
    ליליארד, מקולום ונורוקיץ' בטח לא שווים סוויפ, יהיה הרבה חושבים בפורטלנד בקיץ.

    מינסוטה – רוקטס: הטימברוולבס שווים לפחות ניצחון (או שניים). מה שיקבע פה זה כמה יוסטון יכולים לא לפגוע (יחסית). ברגע שיוסטון יקלעו כמו בעונה אני לא רואה את מינסוטה מצליחה לרוץ אתם בקצב כזה. כרגע הם מצליחים לשמור עליהם.
    פינת הנוסטלגיה, דרק רוז מגלה סימנים של רנסנס.

    יוטה – OKC: פלייאוף רונדו… מסתבר שיש גם פלייאוף רוביו. אומנם הבחור לא שיחק עד עכשיו בפלייאוף אבל נראה שהוא לא פוחד מהמעמד. סדרה מצויינת עד עכשיו של הספרדי ואפילו נראה שהוא מנצח במאצ' אפ האישי מול ווסטברוק.
    יוטה שומרים טוב מאוד וסותמים את הצבע עם גובר. בהתקפה מוסרים בסבלנות עד לזריקה נוחה ואם נתקעים נותנים למיטשל (המצויין!!!) לשחק אחד על אחד.
    OKC לא ממש בעניינים, יוטה עשו התאמות שאין להם תשובה לכך. ראסל יחסיץ שקט עד עכשיו בסדרה ונותן לג'ורג' לקחת את המשחק עליו. צריכים שם להריםאת ההגנה.

        1. הוא לא היה פאסיבי – הוא פשוט קיבל מכות על ימין ועל שמאל (בכלל השופטים נתנו להרביץ מה שיד הוביל למשחק המבורדק שראינו).

    1. ברט בראון לא שיחק על אמביד מחת לסל וחבל .
      אמביד שיחק על קשת ה- 3 לתת לסימונס את מרחבי החדירה.

      לאמביד היו איזה 8 איבודים מנסיונות לכדרר ולהתחכם , תוסיפו לזה שהוא חטף מכות על ימין ועל שמאל, תקבלו את המשחק המזעזע שלו מאז שהצטרף לליגה.

      המשחק הזה יחזיר את הפה הגדול לקרקע ?

      1. אמביד אכן מסתובב על הקשת הרבה. אבל הוא נותן אופציה לפילי עם משחק גב לסל (שאין לה ממש בלעדיו).
        המשחק שסימונס על המגרש ושהוא בחוץ גם כן שונה. כי כפי שרשמת, ברגע שסימונס על המגרש פילי מרווחים (אפילו אמביד הוכיח שהוא יודע לקלוע שלשות) כדי שלסימונס תהיה אופציה חדירה לסל

      2. חבל ? לא חבל על אמביד עם מסיכה מתחת לסל ?
        לא חבל לבזבז את השחקן הכי טוב ואולי גם להפסיד את הסדרה ?
        נחמד שכולם נעשים כאן מאמנים פתאום …אבל מהעם קצת שכל ישר ?

  9. במשחק של הפליקנס מול הבלייזרס נקלעו 254 נקודות. כמה מתוכן הגיעו מהספסלים של שתי הקבוצות – 18 בלבד. הספסל של פורטלנד תרם 6 נקודות וזה של ניו אורלינס 12.מרגיש כאילו חזרנו לשנות ה-60.

    1. לראות על המגרש את פילי עולה עם סימונס וארבעה לבנים (רדיק, בלינלי, סאריץ' ואליאסובה. חמישיה מעולה) גם עושה הרגשה שחזרנו לשנות השישים…

  10. איזה קרב היה במיאמי. ממש לא כדורסל גדול אבל מלחמת פלייאוף אמיתית. אמביד וסימונס הם כח גדול אבל עד שהם יתבגרו עוד קצת ויוסיפו נשק לארסנל (סימונס, מי אמר קליעה מבחוץ?), חייבים לתת קרדיט לקולאנג׳לוז על ההנחתה של בילנלי ואליאסובה בקבוצה. יחד איתם אינטליגנציית המשחק של פילי גבוהה מאוד (בפן הזה סימונס פשוט נהדר) ויחד עם סאריץ׳ ורדיק המצויינים ותתפלאו אפילו אמיר ג׳ונסון ואנדרסון שמוסיפים קשיחות ולא עושים מה שהם לא יודעים, פילי קבוצה חכמה. רדיק קובינגטון סאריץ בילנלי איליאסובה ואפילו אמביד כשנחה עליו הרוח, הם חבורת קלעי חוץ נהדרים וכשכל רגע יש לפילי בחמישיה לפחות 3 קלעים כאלה שנמצאים נכון להיום בכושר קליעה מעולה, קשה מאוד לשמור עליהם. מיאמי לדעתי קבוצה מצוינת שחסרה לפחות סקורר נוסף מלעלות מדרגה ונראה לי שאם וויטרס לא היה גומר את העונה יכול להיות שהם היו מדורגים מלכתחילה הרבה יותר גבוה.

  11. הטיילת מתחת לסל של פורטלנד הייתה פשוט מביכה. אם אני זוכר נכון זרקו את הנתון שבחצי הראשון הפליקנס עשו 15 מ-15 ברסטריקד זון של הבלייזרס. זה פשוט לא מתקבל על הדעת עבור קבוצת פלייאוף.

  12. הגבה הוריד קוף רציני מהגב…ותודה למשולש המסייע רונדו-מירוטיץ-
    הולידיי שהעלה רמה . פילי-מיאמי אמש המשחק הכי מהנה שראיתי בפלייאוף עד כה… לא כדורסל ענק כמו שהזכרתם אבל מלחמה ולב שעשו לי חשק לעוד.

      1. הקוף הוא על שאר הקבוצה מבחינתי, הוא היחיד שתפקד שם בעונות האחרונות. אני לא יודע איזה קסם ג'נטרי עשה שם אבל כל הקבוצה שיחקה בטירוף לאורך כל הסדרה

        1. הקסם נקרא רונדו , אם תבדוק הסטורית הקסם הזה אחראי גם על קסם בבוסטון …
          וכן אחראי על ההתדרדרות של דאלאס הוא קסם פיפיות… עבור מי (מאמן)שלא יודע להסתדר איתו .

      2. דווקא הקטע הזה זה קוף מוצדק. אי הגעה לפלייאוף לשחקן מוביל של קבוצה לאורך זמן זה מצביע על בעיה אמיתית ביכולת של שחקן להוביל קבוצה.
        דווקא כשלונות פלייאוף לדעתי זה הדבקות לא נכונות, כי באמת מדובר על משחקים בודדים ועניין של מזל וטיימינג לא פחות מהיכולת.
        לגבי דייויס, כתבתי את זה קצת אחרי האולסטאר. יש איזה סוויץ' שקורה אצל סופרסטארים שבהם הם הופכים משחקים טובים ואפילו מצויינים לסופרסטארים על אמת. כאילו נפתח להם שלב חדש שבו הם שולטים על המגרש. הכל תלוי בהם. אצל דייויס ממש ראו את הסוויץ' הזה, בכל תנועה שלו על המגרש ברבע האחרון של העונה. זה הרבה יותר מסטטיסטיקה, זה שליטה. על הקצב, אופי הקבוצה, להופיע כל יום ברמת אינטנסיביות אחידה.
        פשוט תענוג לראות את זה כשזה קורה.
        אנטטקומבו לדוגמא עוד לא פיענח את השלב הזה, למרות שיש שם הכל מבחינת הכישרון והיכולת. הליגה צריכה לפחד כשזה יקרה.

  13. אני יודע שזה פלצני
    ובכל זאת אשמח מאד לראות את ניו אורלינס בגמר.
    יש לי סימפטיה מאד גדולה לדייויס ואת רונדו אני מוקיר ואוהב עוד מתקופתו בבוסטון. תנו לו לעשות את העבודה ולא תצטערו…..

    1. הם קצרים מדי לטעמי.
      יכול להיות שישתלם לעשות עסקה על קוזינס בעד 3 שחקנים לרוטציה.

      אפילו לאונרד מסן אנטוניו יכול להתאים להם.

  14. בשביל מה יש לאוקלהמה מאמן?
    ראסל אתמול עם 28% מהשדה, היו לו חסרים רק שתי איבודים לעוד טריפל דאבל.

    יש לו את פלטון בספסל שהוא מרכז הרבה יותר טוב ויציב.

        1. תגובה הכי הגיונית שיש , בכלל היו צריכים להיפטר ממנו מזמן …מראס,
          ואז היו להם בארסנל דוראנט הארדן וההוא מאנדיאנה , ויקטור אודילפו משהו משהו, אתה באמת טוען שראס עדיף על השלישיה הזו ?

          1. קודם כל זה לא מה שהוא טען וקשה לצפות איך הדברים היו נראים אם.
            אבל חוץ מזה אנשים צריכים להפסיק להתייחס אל ווסטברוק כאל סרטן. יש לו את הפגמים שלו אבל הוא עדיין אחד השחקנים הטובים בליגה. אז כן אני מעדיף אותו על ריימונד פלטון בכל יום של המילניום.

  15. שמתי לב שבמשחק הקודם היה חסר לראס ריבאונד אחד להגיע לטריפל דאבל. ובמשחק הזה היה לו אסיסט אחד לטריפל דאבל…

    מי רוצה להתערב איתי שאם התוצאה היתה הפוכה ראס היה עושה הכל כדי להשלים את הטריפלים??

    ואז היו באים חכמי האנליטיקס ואומרים שאוק' מנצחת 80% מהמשחקים בהם ראסל עושה טריפל דאבל. זה הפוך!

        1. אני מנסה להתחכם?
          אתה מעלה טענה שאף אחד מ"חכמי האנליטיקס" לא היה מעלה.
          אני עדיין מחכה שתסביר איך רוח ונשמה מתגמלים את מי שזורק יותר ומחטיא.

          1. רגע חשבת שזה היה מכוון אליך? ממש לא.

            לגבי העניין השני אמרתי שישנם משחקים\סדרות שיש להן אופי והתנהגות שונה. הסדרה בין הקאבס לפייסרס היא אחת כזאת.
            לא מי שיעיל יותר ינצח אלא מי שיילך על זה חזק יותר, ינסה אפילו יחטיא יותר כי ממילא זו סדרה שהאחוזים בה לא יהיו גבוהים, אבל העיקר שיקלע.
            ומן הסתם הכוונה לכוכבים של הקבוצה ולא לצ'אדי אוסמן כן?

            לכן לברון צריך לצאת מהתבנית שלו ופשוט לתקוף את אינדיאינה עם כל מה שיש לו גם אם זה אומר שיקלח 33% מהשדה. הסדרה תהיה שלו אם יגיע לאזור ה 40 נק'

          2. לא, לא חשבתי שזה מכוון אלי אבל זרקת הערה כוללנית (מטרילה).
            עכשיו לגבי הנושא השני. אני באמת רוצה שתסביר לי איך עם לברון קולע ב-33% 40 נקודות הם מנצחים? המשמעות היא שהקאבס כקבוצה (אם אין התעלות של מישהו אחר) קולעים בסביבות ה-80. אז איך ינצחו?

          3. עידו יש אנשים שעוד חיים באשליה שהקאבס הפצועים לקחו את ג"ס ל6 משחקים בגמר 2015 כי לברון זרק 40 פעם וקלע ב30% (אני מקצין אין צורך לתקן). שוכחים ש1. זה לא הסיבה שכמעט ניצחו את משחק 1 וניצחו את 2-3 (קשור להגנה נהדרת וריבאונד התקפה שהרג את משחק הריצה של ג"ס) 2. לברון במשחק 4 ואלך נראה שפוך. אנחנו 3 שנים מאוחר יותר ואין ללברון כוח לשמור הגנה בכלל אז מה יעזור שיקדיש עוד בהתקפה…

            הקאבס צריכים קליעה מבחוץ והגנה אגרסיבית עד כמה שהיא יכולה. easier said than done. אני עדיין מאמין שהסדרה שלה לקחת או לאבד כי היא רחוקה מהרמה שלה.

  16. כל כך נהנה לראות את ניו אורלינס.ביחד עם פילי אלו 2 הקבוצות שאני הכי נהנה לראות בפלייאוף.בניגוד לדעה הרווחת שהשתקפה בבלוג החי ממשחקי אמש אני לא חושב שהווריירס הולכים לחיים קלים מול הפליקנס(היו אנשים שדיברו על סוויפ או על 1-4).רואה סדרה של 6-7 משחקים עם אפילו סיכוי לupset.מאבק ישיר בין 2 השחקנים הטובים בליגה כיום.Ad vs Kd(לברון ירד למקום השלישי אחרי שנתיים במקום השני).רונדו והולידיי בכושר של היום לא פחות טובים מתומפסון ומקרי שלא ברור מתי ואיך יחזור מהפציעה

    1. ולפני שיתקפו אותי תומכי לברון חשוב לי לציין שלמרות שאני לא אוהב כנראה יסיים את הקריירה כמספר 2 בכל הזמנים והכוונה שלי פה היא רק לשלב הנוכחי בקריירות של השלןשה.דוראנט ודייויד כרגע הם לא רק מפלצות התקפיות אלא גם מפלצות הגנתיות מה שלברון בשנים האחרונות לא(הקטע ההגנתי)

  17. באמת חבל לי שנפלנו על יוטה,מול כל קבוצה אחרת הייתי בעדם.קבוצה שמשחקת כדורסל נכון,להבדיל ממה שאנחנו עושים שאין לו הגדרה. כל אחד לעצמו, ובסוף כולם מתרסקים.אני מקווה שבקיץ נצטרף לקלחת חיפושי המאמנים, דונובן הבובת ריסוק הזה לא עושה כלום.נקסט.

    1. זה לא דונובן וזה לא פרסטי, זה ראסל.
      שחקן יחיד בדורו מבחינת כישרון ויכולות, אבל עם מנטליות סופר בעייתית.

  18. תודה על סיקור מעולה!

    כל הכבוד לפליקאנס! דייוויס היה אדיר הלילה. קשה לי להאמין שעם הרוטציה הקצרה שלהם הם יוכלו להוות איום אמיתי על הווריורס (במיוחד עם קרי בריא), אבל אין ספק שהם נראים כמו איום יותר רציני מהספרס והבלייזרס.
    אחרי הכל, דייויס הוא שחקן ברמה אחת לפחות מעל אולדריג׳, לילארד, מקולום, וכל מי שעוד תרצו מהקבוצות שהוזכרו לעיל.

    לגבי מינסוטה –
    הם ניצחו בזכות משחק התקפי לתפארת – רק 7 איבודים, ואחוזים מעולים מהשלוש והשדה.
    השאלה היא האם הם יצליחו לשחזר אותם בהמשך הסדרה? ואם לא, האם יצליחו לנצח דרך ההגנה?
    מה שבטוח שהמשחק הבא בסדרה ביום שני, יהיה לוהט. ניצחון של הרוקטס – ואנחנו בדרך לסוויפ ג׳נטלמני. הפסד, והסדרה תיגרר ל-6 משחקים, ואולי אף ל-7.

  19. לתחושתי יש פה נטייה לזלזל ביוטה, כאילו רק בגלל השגעונות של ווסטברוק הם מובילים בסדרה. מדובר בקבוצה שמאומנת ברמה הגבוהה ביותר, עם שחקנים קבוצתיים אבל גם בעלי יכולת אישית נהדרת. רודי גובר זה בית ספר להגנה. מעלים את אדאמס מהסדרה עד עכשיו.

  20. הלילה אינדיאנה תנצח את קליבלנד כמו בתסריט שצפיתי מראש… 2-4….
    משחק 5 ילך לקליבלנד כי לברון רוצה להיפרד מהקהל הביתי יפה… ואז הפסד במשחק 6 שלום וביי לקאבס

    לברון יודע שאין לו סיכוי, גם אם יעבור את אינדיאנה יקבל תבוסה מטורונטו ובכלל עדיף לא להגיע לגמר ולהפסיד כי זה מה שסופרים … הכל מחושב אצלו ורואים אתזה מרחוק

  21. תודה על סיקור מצוין.
    לגבי פורטלנד אני חושב שזה הגיע למיצוי ושיהיה שם זעזוע הקיץ. אחד מהרביעיה סטוטס לילארד משולם או נורקיץ לא יהיה חלק מהקבוצה הזאת בשנה הבאה.
    ניו אורלינס הלכו על הסידרה הזאת באסטרטגיה שכולם יעשו הכל חוץ מלילארד אותו הם פשוט חנקו בדאבל ולעיתים טריפל טים. הצליח להם ופורטלנד לא מצאו פתרון שיספיק אפילו לנצחון בודד. זה כמובן בעיה של המאמן והצוות שלו שהיו צריכים למצוא פתרון.
    בכל מקרה בנתיים פליאוף תענוג תודה על הסיקור.

  22. אחלה סיקור, תודה רבה.

    מצפיה בשלושת הרבעים האחרונים של יוטה – אוק' עולה שליוטה יש קבוצה מצוינת ולאוקלהומה אין בכלל קבוצה אלא רק אוסף שחקנים לא רעים שמחפשים את דרכם על הפרקט. ממש מכמיר לב. מניח שזה יגמר בהחלפת מאמן ונטישת ג'ורג', אבל לא חושב שזה יספיק.

    ואת ראסל יש להטריד.

  23. חידת ווסטברוק.
    מאז עזיבת דוראנט, ראסל עבר תהליך של שחרור שכמו בתהליכי שחרור דומים, לא הגיע בהכרח לתוצאות טובות. הוא פנה לכיוון של לברון – אני ואין בלתי – אבל אין לו את היכולות לגבות זאת.
    בפועל, הוא נכנע מבלי משים לתכתיבים סביבתיים: טריפל-דאבלים, תקשורת ותארים אישיים. הוא הוציא את עצמו אל מחוץ לעצמו והחל מתבונן על הסיפור שלו מבחוץ, מנסה לכתוב לעצמו את המורשת כמו סופר לדמות (כפי שעושה לברון).
    מה יצא מכל אלה ? הוא איבד את הדרך. הסטטיסטיקות המתקדמות שמראות לו שאם יזרוק כך, ינצחו, ואם יזרוק משלוש כך, ינצחו, ואם ישיג TD ינצחו, ואם ואם ואם; והדעות הרווחות בתקשורת בדבר ניפוח סטטיסטיקה על חשבון הקבוצה וכל אלה – כל אלה נכנסו לו לראש. ביחד עם הרצון להיות כוכב העל והשליט הבלעדי של קבוצתו, מלך הקלאץ', הרכז הגדול מכולם, זה אשר דואג לחברים, אחראי עליהם, מוביל אותם אל האור, גדול כמו קיידי, ממשיכו של מייקל – אגדה עוד בחייו – הוא כבר שכח לשחק כדורסל.
    יותר מדי דברים ברומו של עולם מעסיקים אותו במהלך המשחק, לא פלא שהוא נראה מבולבל וחסר כל ריכוז.
    כוחו של ראסל בהתקפה הבלתי פוסקת על הסל של היריב, עם אנרגיה גבוהה וקצב מהיר. הוא צריך לשחק בלי לחשוב, לזרוק בשביל לקלוע, בלי להתחשב בסטטיסטיקה, בלי להתחשב במורשת, בלי לקרוא עיתונים. כפי ששיחק לצד קיידי – כאשר היה מי שיבלום אותו (הוא ידע תמיד שקיידי טוב ממנו).
    האם זה יקרה ? אני בספק גדול, אבל גם אם יקרה רק באופן חלקי – זה עשוי להספיק כדי להוציא עוד כמה נצחונות ולהישאר בחיים בפלייאוף הזה.

    1. תיסכול תיסכול תיסכול
      4 שנים נשארו לו להוכיח עצמו והזמן לא עוצר מלכת.
      אחד השחקנים הכישרוניים שצמחו מתבזבז לנו מול העיניים,אין באופק חדשה משמחת ואחרי העונה הזו המצב רק יחמיר כאשר הוא יחזור להוביל שחקנים מוגבלים ,יתן הייליטס לצופים ויבעט בבושת פנים שוב בפוסט סיזן.
      זה מרגיז כי הוא אינו ממצה את היכולת שלו להצלחת הקבוצה.
      מה שנשאר לעשות זה לקוות אולי בפעם הכמעט אחרונה שהנה הוא היפוך את הקערה על פיה ויגמור את יוטה ויחזיר לנו האוהדים את האמונה בו.
      למרות העצבים בבלוג החי יש בי עדיין טיפונת של תקווה שהמצב עוד יתהפך לטובה.
      ראס אמר במסיבת עיתונאים שבמשחק הבא רוביו יחזור לנגרות "מילה של ראס זאת מילה"

      1. + 100
        זה יבוא חבריקו – אף אחד לא האמין שנעבור את ס"א ב-2016, היה אז הרבה יותר קשה מיוטה. בסוף – כמו שאומר עידו (תנחומי גבר) – יהיה לנו את המספר שלהם. מחר נאזן ל-2:2 והכל יהיה בסדר. ראסל כוכב על, הוא יספק את הסחורה.

    2. יפה כתבת. סדרה לא נגמרת ב2-1. ההיסטוריה מראה 29% מהפעמים שהקבוצה בפיגור לוקחת. פיגור 3-1 כבר נדיר בהרבה לחזרה אבל היסטורית זה נעשה מספיק כדי שהקבוצה בפיגור לא תתייאש. בואו נהיה חכמים אחרי משחק הבא

    3. אני לרגע לא חושב שמעניין אותו מה כותבים עליו או שזה מזיז לו. אני גם לושב שחוץ מלצחוק על זה הוא לוקח את זה ברצינות. ראס צריך לתקוף את הסל ולחדור ולחדור כמו תמיד 50 נק ב30 אחוז מהשדה ולשחק הגנה והכל יהיה טוב. כל השאר חרטא גדולה

      1. לא פעם אתה צודק, הפעם אתה מאוד טועה.
        ההייפ התקשורתי סביב ראסל בשנתיים מאז עזיבת דוראנט הכניס אותו לסחרור. הוא קורא הכל ומושפע מהכל. אם יזרוק פחות מ-17 זריקות אז ינצחו, אם יזרוק פחות מ-4 שלשות אז ינצחו, אם יקלע מעל 45% מהשדה או מעל 58%אפקטיבי אז ינצחו, אם ישמור על יחס אסיסטים-איבודים של 5:3 אז ינצחו – איך אפשר לזרוק לסל עם מחשבות כאלו? יש לו משקולות על הפרקים והכתפיים.
        אי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא נראה מבולבל וחסר ריכוז ברוב המשחקים. כמה פעמים יוצא לך לצעוק במשחק "מה אתה עושה?" – הוא לא איתנו וללא ספק התקשורת עשתה לו את זה. זה התלבש מצויין על האופי המוחצן שלו והרצון שלו להיות כל הזמן באור הזרקורים. התקשורת לא פראיירית – הוא צבעוני, היא מפטמת אותו, הוא מחזיר לה – ועל הדרך הכדורסל שלו נפגע.

          1. ממש לא! היא עושה את עבודתה נאמנה וחלק מזה זה לא רק לסקר, אלא גם להשפיע. הכתבים הצליחו מצד אחד להיכנס לו לראש עם הסטטיסטיקות המתקדמות שמעבירות אותו על דעתו – ומצד שני לטפח אצלו בתודעה את האגדה של "ראסל ווסטברוק". מייקל ולברון ידעו להתמודד עם זה – הוא לא. בעייה שלו.
            דוגמה נקודתית בזעיר אנפין (וזמנית מאוד) – לונזו בול.
            רוצה דוגמה נוספת, עתידית? (בחינם) – אמביד בדרך… (ששש… אל תגלה)

          2. אתה כרגיל יודע בדיוק מה קורה בראש של כולם. סליחה על הסרקסטיות אבל הנקודות הבעיתיות בסגנון המשחק של ווסטברוק היו שם גם כשדוראנט היה לצידו.

          3. אני אשמח אם תסביר על פי מה קבעת למשל ש:"הכתבים הצליחו מצד אחד להיכנס לו לראש עם הסטטיסטיקות המתקדמות שמעבירות אותו על דעתו "

          4. דה שוט אתה בעצם יכול לומר את זה על כל כוכב, מי שלא יודע להתמודד ומעניין אותו המסביב בעיה שלו. יש סופרסטאר שלא מסוקר 24/7? מה לדוראנט הם לא חפרו? לAD לא חפרו?

            אני חושב שהוא לא מחוייב מספיק בהגנה וייתכן כי לא מודע לעצמו. דבר שני לא הכל זה הוא. משחק ההגנה של כל שחקני אוק הוא קטסטרופה, לא לקחת ריב הגנה וכל מהלך שהיריב מסיים בלייאפ או דאנק זה בעיה חמורה מאשר רק ראסל.

            קבוצה ככ חסרת כישרון כמו הגאז הם אמורים לעבור ואפילו בקלות עם כל הכבוד, הם לא גולדן סטייט ולא יוסטון. הספרס לדעתי היו מדיחים את יוטה ותראה מה גולדן עשו לקבוצה חסרת כישרון בלי קרי. מי שחושב שיוטה קבוצה טובה מהספרס חי מהספרס חי בסרט.

          5. שמעון,
            אתמול כתבת שהספרס היו מעיפיםבסוויפ את מילווקי, וושינגטון, והפייסרס.
            היום אתה כותב "מי שחושב שיוטה קבוצה טובה מהספרס חי מהספרס חי בסרט".

            כמעט.
            מי שחושב ככה, לא חי בסרט, הוא פשוט צפה בו (ולא בתקציר…)

            הספרס פגשו העונה את יוטה 4 פעמים. הם הפסידו ב-3 מתוכם.
            הספרס פגשו העונה את וושינגטון, מילווקי, והפייסרס, סך הכל 6 פעמים.
            הם הפסידו ב-5 משחקים מתוכם (הניצחון היחיד הוא על וושינגטון).

            מפתיע איך לפעמים בין הנרטיב לבין המציאות, יש פער לא קטן…

          6. דוגמה אחת ברשותך – כשאתה שומע שוב ושוב, כולל שקופית בשידור חי, שכאשר אתה (ראסל) זורק פחות מארבע שלשות – זה מגביר משמעותית את הסיכוי של הקבוצה לנצח – אז בשלשה הרביעית והחמישית שלך, אתה כבר חושב על דברים שאתה לא צריך לחשוב עליהם ברגע השחרור של הכדור – ואתה מושפע מהם.

      2. גם אני חושב שראסל מאוד מושפע ממה שכותבים ואומרים עליו. וללא ספק הוא מושפע מכבוד ותארים אישיים

  24. תודה חברה סיקור אדיר.
    ניואורלינס משחקים פשוט מלהיב. זה בדיוק הסגנון שג'נטרי כל הזמן דחף אליו ונראה כל כך לא מחובר ומתאים מאז שקאזינס הגיע לקבוצה.
    הולידיי פשוט ענק, אין מילים לתאר, למרות שהגארדים של פורטלנד גורמים לו להיראות הרבה יותר טוב, הגנה מביכה.
    בשלב הבא מול גולדן סטייט זו חיה אחרת. הם לא יוכלו להתקיף ככה את מוביל הכדור עם שניים שלושה שחקנים מבלי להיענש.
    בכל מקרה זו אחת ההפתעות הגדולות שאני זוכר של השנים האחרונות. לא חשבתי שפורטלנד תירמס ככה בקלילות.
    יוסטון-פורטלנד- צפוי שיהיה משחק אחד כזה בסדרה, אבל זה הרבה על ההגנה של יוסטון. לא באו באותה רמת אגרסיביות כמו במשחקים הראשונים. נתנו למינסוטה שלשות חופשיות לגמרי. טוב לראות שאנדרסון חזר, אבל שזה לא יבוא על חשבון ההגנה. יש מצב שמ בה אמוטה יחזור כבר לסדרה הזאת אם מפסידים את הבא, מקווה שלא והסדרה של יוטה-אוקלהומה תיגרר ל7 משחקים.

  25. יש לי חלום: גמר פליקנס-פילי.
    דיוויס למד סוף סוף להיות סנטר (אולי מקאזינס?), מגן אדיר הוא תמיד היה, אבל הפסיק להתמקד מזריקות מיד ריינג' ושלשות, ופשוט מפרק מתחת לסל מפיק אנד רול או תנועה.
    במיאמי היה משחק פלייאוף עקוב מדם, בו ניצחה מי שנשארה לעמוד בסוף. איזו קבוצה קשוחה מיאמי!

  26. אכן נ"א תצליח לגנוב משחק או שניים מהלוחמים, ובכל מקרה לתת פייט. לא חושב שיש ללוחמים תשובה טובה בהגנה ליכולת של דיוויס, וגם לא ליכולת של רונדו, והולידי ומירו מהוים גם איום בלתי פוסט וגם נותנים הגנה רצינית, וזה הופך את השקנאים ליחידה ממש רצינית. אבל גם בזכות עומק הספסל, וגם בזכות איכות ההתקפה של KD ותומפסון, זה לא באמת כוחות, והלוחמים ינצחו את הסדרה.
    עדיין זאת תהיה עונה נהדרת לשקנאים: סוויפ בסיסוס הראשון לפורטלנד, וקרב ראוי מול האלופה היוצאת, זה יופי של שנה. שנה הבאה עם אותו הרכב, בטחון חדש של כול המעורבים, פלוס בוגי, הקבוצה יכולה לעלות מדרגה, מה שאומר לעבור עוד סיבוב, וברגע שאתה בגמר איזורי – זה מאוד קרוב לאליפות, מאוד קרוב.

    1. הווריורס הם רמה אחרת מכל הקבוצות בפלייאוף. קבוצה עם כישרון, שהיא גם מאומנת. ועם קרי, בכלל בלתי מנוצחת. אבל מותר לחלום שאולי הולידיי ירביץ לדוראנט, רונדו יפעיל את הפיק אנד רול ויהפוך את קוק לבדיחה, גרין לא יוכל לעזור בהגנה בגלל מירו, ודייויס יהיה סופרסטאר. וסטף, סטף יבריא ויהיה מעולה- בעונה הבאה.
      הפליקנס צריכים להיות ג"ס, כדי לא להתמודד עם הספסל של ג"ס.

    2. דווקא לא חושב שבוגי יוכל לתרום מעבר למה שהם היום.
      כן קאזינס יתן את המספרים שלו אבל זה על חשבון שחקנים אחרים.
      אם יצליחו למלא את החלל בשחקן על גבול האולסטאר בכנפיים זה יהיה מושלם עבורם.

  27. בתחילת העונה אמרתי לעצמי די, עזוב את רוביו.
    נכון שאתה עוקב אחריו שנים כי פעם, בתור השחקן הצעיר באליפות אירופה לקאדטים, הוא לקח את ספרד לתואר ונתן 51 נק' 24 ריב', 12 אס', 7 חט' בגמר.
    נכון שבבדלונה הוא החזיק קבוצת בוגרים בגיל 15 יחד עם רודי פרננדז בן ה-19.
    נכון שעם ברצלונה הוא שיחק נגד מכבי תל אביב, לא קלע נקודה והיה הכי טוב על המגרש.
    אז מה אם בכל וידאו רואים שהוא גאון.

    אמרתי עזוב, כל שנה משפר קליעה לקראת סוף העונה ואז חוזר אחורה, עכשיו כשהיוורד עזב והקבוצה תהיה פח לא יהיה לו למי למסור ובכלל הוא ייפול.

    אופס.

    1. רוביו באמת עם עונת הקליעה הטובה בקריירה שלו. אבל בואו לא ניסחף – אלו עדיין אחוזי ווסטברוק. גם בפלייאוף עד עכשיו הוא עומד על 45% אפקטיבי (רק 3 משחקים, מן הסתם לא אומר הרבה).
      בקיצור הייתי ממשיך לחכות.

      1. אף אחד אף פעם לא חשב שריקי רוביו יהפוך לקרי.
        אבל ה-35% שלו העונה מהשלוש (לראשונה בקריירה עם יותר משלשה למשחק), הופכים אותו, לראשונה בקריירה, לשחקן שכבר לא משתלם להזניח בהגנה.

          1. קודם כל, בהחלט יכול להיות, ואולי אפילו סביר, שאתה צודק.
            יש המון דוגמאות של שלקנים עם עונה חריגה.

            אבל –

            כיף להיות אופטימי.
            על אחת כמה וכמה כאשר האופטימיות מכוונת כלפי אנדרדוג כמו יוטה.
            על אחת וכמתיים, כאשר זה לא רוביו שמשחק בשביל "הקצב" במדי מינסוטה.

            דרך אגב,
            בעונת הרוקי, לרוביו היו פחות מ-100 ניסיונות קליעה מה-3. למעשה, זו הייתה "עונת החריגה הסטטיסטית" שלו.
            מאז האול-סטאר של השנה שעברה, לרוביו יש 127 שלשות מ-361 ניסיונות (כולל הפלייאוף הנוכחי).
            זה יותר שלשות ממה שהוא קלע ב-4 עונותיו הראשונות בליגה.

          2. קודם כל, ווסטברוק כבר הבטיח שהוא יגמור אותו, אז לא לוקח קרדיט.
            חוץ מזה, למען ההיסטוריה, נא שירשם בפרוטוקול שאני מעולם לא הפסקתי להאמין בילד הפלא. אליל הנוער הלטיני אמנם העלה ספקות בליבי, אבל כל שנה האמנתי שזו השנה.
            https://youtu.be/NZN0A0U6ysg

      2. לא טענתי שהוא לברון.
        אבל:
        זו השנה השלישית רצוף שהוא משפר אחוז אפקטיבי. הוא מהווה איום מספיק מבחוץ כדי שהשומר שלו לא יוכל לרמות, וזה אומר שכל ההתקפה של הקבוצה יותר אפקטיבית, נראה שהוא זורק יותר מבעונה הרגילה ולוקח את מה שההגנה נותנת.

        הוא כרגע בפלייאוף על ממוצעים של 20, 8, 8 וגם עם 2.3 חטיפות למשחק.

        הוא משחק טוב בצורה מספיק עקבית כדי לקחת כרכז פותח קבוצה לפלייאוף במערב.

  28. תודה על הסיקור. לא מבין למה אוקלהומה לא מנסה להוציא את גובר מהצבע – פטרסון או אפילו אנטוני כסנטרים יכריחו אותו לרדוף אחרי שחקני חוץ וישבשו את כל ההגנה של יוטה.

  29. דה שוט
    בהיעדר הסבר אחר אני אקנה את ההסבר שלך אבל גם אתה יודע זה פשוט לא מספיק, צודק שמעון שסופרסטאר בליגה צריך להתמודד עם זה.

    לא מפריע לי הפסד אבל אתמול זאת היתה הוצאת אצבע משולשת לכל אוהדיו איך שראסל התנהג היה היה יותר מעצבן מההפרשות שהאשך מפריש עליך כשאתה עדיין בהלם קרב כשהמורמונים לא מגישים את הלחי השניה ואתה מלא סימנים סימנים כחולים מהווידוא מציאות שאתה עושה לעצמך, פשוט לזרוק את את את כל הכדורים אל ג'ורג' שינסה להתמודד מול 4 מורמונים אלימים והוא מסתכל מהצד ולא מנסה[!} לעזור! כלום זה לא חברי לא אנושי לא קבוצתי לא מנהיגותי לא התנהגות של כוכב לא התנהגות של מישהו שאתה צריך כל היום להתמודד עם המספרים ואחוזים שגילרי וגיא מכניסים לך ולהגיד לעצמך לאאא מספרים זה בולשיט וגילרי סתם שונא את המשג אוהד וכו'וכ'

    תגיד מה שתגיד על גורג ומלו הם ניסו עד הרגע האחרון במיוחד ג'ורג'
    וראסל ה"שחקן נשמה" עומד דום לזכרו של קיי די…
    ראסל לכלכת!

    בטרייד על גורג' תצרפו אותי גם…

    נשבר!

    1. מסכים, לדאבוני. אתה כנראה צודק. רבע רביעי ללא זריקה זאת שערוריה וממש לא אופייני מבחינתו. אני חושש שזו הייתה מחאה מצדו, אבל לא הוא ולא אנחנו יודעים נגד מה בדיוק הוא מוחה (זאת אומרת, אני יודע, אבל הוא לא מודע לזה, הוא בסחרור – ורטיגו בלע״ז).
      אני חושב שזו עשויה להיות הזדמנות, נקודת משבר שממנה אי אפשר לרדת ונותר רק לעלות. הוא יצפה בסרט (כן כן גילרי, הם רואים את המשחקים לפעמים, קוראים לזה ״הקלטה״), יתבייש בעצמו וינסה לכפר. בעברית, משבר הוא גם הדרגש שעליו האישה כורעת ללדת. ״ובאו בנים עד משבר…״.
      אנחנו נצא מזה מחוזקים.

      1. אם אתה חושב שהם עסוקים במה השדרים אומרים כשהם עוברים על המשחק אז באמת כדאי שנוותר על המשך הדיון עכשיו.
        תשים לב שאתה מחליט עבורו שהוא מוחה והוא אפילו לא יודע את זה. את זה אתה מסיק על פי אפס אינטראקציה שיש לך עם הבן אדם.
        לא נראה לך טיפה יומרני?

        1. כמה אתה רחוק! וואו! כמו שלשה של סימונס, כמו ריבאונד של איזיאה, כמו הקשיחות של ווייטסייד, כמו הפלייאוף של פורטלנד, כמו חדירה בלי דחיפה של לברון…
          השדרים בארה״ב נזהרים כמו מאש עם ביקורת על השחקנים, תשאל את עצמך למה

          1. עידו אתה לא ידעת הוא לוקח פסיכולגים פעמים בשבוע בגללת התקשורת. התקשורת הפילה אותו לקרשים ,והוא מוחה על זה שהוא גר בעיר כמו אוקלהומה שיש לה 15-20 טורנדו בשנה זה הסיבה שהוא לא מוסר לחבריו, שהבחירת זריקות שלו איומה לא זה בעצם בגלל הסטטיסטיקות המתקדמות שהטריפו אותו על דעתו . ועכשיו ברצינות דה שוט מאיפה אתה מסיק את השטויות האלה? אתה בקשר יומי עם ווסטברוק, אתה חלק מהמעגל האישי הקרוב שלו שיודע מה עובר עליו?

          2. ברוך ידידי – אני הצעתי תשובה שלי לאירועים. אתה מוזמן להציע את שלך (אלא אם כן היא מבוססת על הגידופים הקבועים בחוק, אותם כבר מיצינו בפוסט של שמעון וכן באלפיים וחמש מאות הבלוגים החיים, סקירות ופריוויואים אחרונים).

          3. גידופים? סירייסלי? בפוסט של שמעון? כל שמץ של ביקורת הוא גידוף בעינייך? אתה באמת חושב שההצעה שלך עדיפה והגיונית יותר על פני המחשבה שראסל לא מושלם?

          4. היחידי שחושב שאני חושב שראסל מושלם – זה כדור הרעם שחצה את הקווים ומאז אוכל את הלב. איך מהדברים שלי הצלחת להגיע למסקנה שאני חושב שראסל מושלם?

          5. רק מדברים שכתבת פה לאורך השנים. כל ביקורת שמגיעה ממך מסוייגת (זה לא הוא, זה התקשורת שמפריעה לו), כל ביקורת שמגיעה מאחרים היא גידוף ושנאה (גם אם זה שמעון שייתכן והייתי נותן לו את פרס המעריץ הכי גדול של ווסטברוק בעולם שמחוץ לדה-שוט. זה פרס יוקרתי, דרך אגב, עם מתמודדים ראויים בהחלט). אני אשמח אם אגלה שטעיתי.

          6. אני אף פעם לא מקלל שחקנים בקבוצה שלי. לא תראה אותי מקלל את ג׳ורג׳ (שלפעמים ממש מזמין את זה) וגם לא את מלו (מי לא קילל אותו) או את אדאמס (גובר מעביר אותו סדרת חינוך).

          7. ושמעון הוא רכש נהדר למרות שמקורו בתהליך הידוע לשמצה. הבעייה היחידה שלי איתו היא שהוא עורך סרטי-סנאף על ההגנות של כוכבי הליגה. לו היו לי זמן ואמצעים הייתי עורך סרטונים כאלה גם על סימונס ואמביד. היום בליגה – אין שום דרך לשמור על הכוכבים באחד על אחד. הטכניקה והמהירות הפכו את זה לבלתי אפשרי. לארי בירד יכול לדגדג בהגנה את AD או את דוראנט?

          8. אני אוהב כמעט את כולם. אם בע״ה נעבור איכשהו את יוטה – אצטער בשביל רוביו. היחידי שאני לא מת עליו (וקצת קיללתי אותו) זה גרין, וגם הוא אחלה שחקן וספורטאי תחרותי ראוי להערכה בעיני.

  30. עידו זה ברור שכוכב קבוצה שלא עושה כלום בסוף משחק קריטי וגם לא מנסה ברור שיש פה מסר
    לא צריך אינטראקציה עם השחקן, צריך אינטראקציה עם המוח.

    1. לא יכול להיות שזו החלטה של מאמן? כי ביום שהוא לא קולע ובאמצע הצבע נמצאת מטריה אוירית שמיירטת אותו כל פעם שהוא נכנס לסל אולי כדאי לתת את הכדור למישהו אחר?
      אני אף פעם לא אבין את זה . כשווסטברוק זורק – זה אשמתו כשהוא לא זורק – זה אשמתו. אני דווקא שמחתי לראות שהוא מסוגל לקחת את הצעד אחורה.

      1. זה לא העניין
        שלא יזרוק, שיעשה דברים אחרים
        אבל הוא הוא עזב את הכדור ויצא לחופשה
        ראית את המשחק?!

        1. כן. הוא לא יצא לחופשה והוא כן מסר שם לכמה סלים במקום להיכנס עם הראש בקיר הצרפתי. גם אחרי המשחק הוא הסביר שהרעיון היה ללכת עם פול ג'ורג' שהיה חם. החופשה היחידה שלו היא בהגנה והוא הבטיח לחזור ממנה במשחק הבא.

          1. גם אני נהניתי לראות אותו עושה דברים אחרים מה שלא נהניתי ממנו היה חוסר השיטה באוקלהומה כמו תרנגולת בלי ראש ברבע האחרון לא היה תרגיל אחד פרט לפיקאנפופ בין ראסל לגורג.ראסל צריך להעביר ביקורת על ה5-17 ולא על זה שמסר. דווקא עד שקפץ לו באמצע הרבע השני הוא נראה ממש טוב הוא מסר הפעיל את חבריו לקבוצה ואוקלהומה רצו ברגע שכמה כדורים לא נכנסו הוא שוב התחיל בבחירת הזריקות שגורמת לתפוס את הראש ואני נגד העולם

  31. ודה שוט אתה נכס לכל קבוצה ,מוטיבטור אמיתי, בזמן שכולם מתבכיינים אתה אוסף את את כולם מהרצפה.
    אחלה!
    אתה ההחתמה הראשונה של כל קבוצה…

    1. כשבאנו לס״א ב-2016 אחרי שקיובן לכלך על ראסל, חטפנו 40 הפרש במשחק 1 ולראסל וקיידי הייתה שפת גוף של יאק טיבטי. לא קרה כלום, לקחנו את זה נגד כל הסיכויים.
      אנחנו נתאושש גם הפעם: ולאדי ישפר את הסגירה לריבאונד, אדיסו יעלה הילוך, קינג ראסל ייתן כמה שלשות לא קשורות ושמעון? נכון! הוא ייתן הגנה. נקח את המשחק מחר ואז השמיים הם הגבול. אף קבוצה לא חזרה מ-2:2

      1. אני אוהב את האופטימיות שלך. אני גם מאמין שבסוף אוק יעלו. משחק הבא זה על הסידרה בשביל אוק ואיך מלו אמר במסיבת העיתונאים משחק הבא זה זמן לבדוק ממה הם עשויים. נראה מאיזה חומר ראס עשוי.

  32. חזיתי כמו מפגר בכל ארבעת המשחקים בישיבה על ה-RECLINER ועכשיו הגב שלי גמור. הסקירה של ארבעת המשחקים מדוייקת. בילי דונובן חייב ללכת.

  33. הרגע שמבחינתי מסמל את הסדרה הזו של פורטלנד (וייתכן והזיכרון שלי מעורפל. הם חוגגים חזק שם בלואיזיאנה, ויכול להיות שאני מחליף שחקנים, מתבלבל בין שמות או סתם ממציא התקפה שלא קיימת כדי להתאים למה שהראש שלי חושב) –
    דיימון לילארד מתחיל את ההתקפה ומיד שני שחקנים רצים לסגור אותו. אל-פארוק אמינו מרים את היד בצד השני של הקשת, מחכה למסירה. אחרי חמישה נסיונות לצאת מהדאבל עליו, לילארד מרים את הראש ומוסר למקולום, ששומר אחד לא עזב אותו מהרגע שהוא סיים לצחצח שיניים בבוקר (והחמיא לו על הצחצוח המצויין. סי ג'יי רץ משן לשן, אבל תמיד בצורה יסודית). השומר השני רץ להצטרף לשמירה. אל-פארוק עדיין מחכה למסירה, מרים ידיים ומתחיל לקפץ במקום (אני חושב שאת זה לגמרי המצאתי). השומר השני עוצר להתלבט אם כדאי לחזור ולשמור על אמינו, אבל מוותר ונשאר עם מקולום, שממשיך לנסות להידחף לסל ורק נמשך יותר ויותר לכיוון החצי. בסוף המסירה מגיעה לאמינו. לא זוכר אם קלע או לא. כנראה שלא, אבל בכל זאת הוא כן היה טוב במשחק.

    למרות הרגע הזה, דווקא במשחק הרביעי פורטלנד הראו שהם מבינים איך אפשר לנצח את ההגנה הזו. אוון טרנר כרכז ומקולום ולילארד כקלעים, לילארד ידע למסור לגבוהים קרוב יותר לסל שם נורקיץ' עוד מסוגל לשים כנגד מיסמאצ'ים. אבל זו לא שיטה שמנסים בשנייה האחרונה עם הגב לקיר כנגד פלייאוף די, פלייאוף דאבל אר, פלייאוף H וקבוצה נורמלית נ"מ. כלומר, אתה כן, אם אין ברירה, אבל עדיף לנסות לחשוב עליה קצת קודם ולראות איך היא יכולה לעבוד באמצע העונה.

    1. לא חושב שהבנתי, אבל זה היה אחד ההסברים המבריקים והמשעשעים שקראתי לאחרונה…. אני ממש יכול לראות את זה קורה בהילוך איטי… כולל צחצוח השיניים… :-))))

  34. תשכחו מחיים קלים אצל ג"ס מול ניו אורלינס ושנה הבאה עם שובו של קזינס שיעלה רמה כמו כולם זה יהיה מסוכן מאד

  35. אני אישית כבר מחכה לספר שייצא של דונובן או מלו מי שיפרוש ראשון… .ויסביר מה קרה בעונה ההזןיה הזו באוק'.
    "שוברי שורות" הייתי קורא לו

    אולי "שוברי לבבות"
    תראו מה קורה פה באתר.

    1. גם השנה שעברה של אוקלהומה הייתה הזויה. הקבוצה הזו תקועה מאז יולי 2016. יש רעשים, שינויים, טריידים, נצחונות והפסדים, אבל הבעיה בעינה עומדת.

  36. על פי ביירון סקוט, קוואי לאונרד רוצה להגיע ללייקרס יחד עם לברון ג'יימס בקיץ הזה.
    – השאלה על מה הלייקרס יצטרכו לוותר בתמורה ללאונרד? אינגרם+?
    – השאלה אם זה חכם לתת חוזה מקס ללברון גיימס בגיל 34? אני לא חושב…
    – צריך לזכור שגם קאזינס הוא אופציה טובה לללייקרס.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט