הטור של מל לשבת: הקונפליקט שלי עם לברון / מנחם לס

 

וואו…באיזה משחק יוצא מין הכלל התברכנו אמש. לברון במיטבו (לא בדיוק, כפי שיתברר יותר מאוחר). בן סימונס הכוכב החדש במשחק מצויין. מתח איום בסיום. ועידן עופר שלנו היה שם!

היה זה משחק NBA במיטבו. חזיתי בו מהשנייה הראשונה עד האחרונה, ולשם שינוי לא כתבתי מאומה בשעת המשחק. המשחק היה חשוב מדי מכדי לא להתרכז בו רובי ככולי, כי אחרי משחק אמש של הקאבס, החלה להתגנב בי מחשבה מפחידה. מחשבה שלא האמנתי שאי-פעם אפילו תגרד את הכרתי, שלא לדבר על שתתחיל להטריד אותי.

ומה המחשבה המבעיתה, המזעזעת, והמחרידה שהחלה להציק לי ולמנוע ממני שלווה ומרגוע?

אני אפילו לא יודע כיצד להקליד את האותיות שתתחברנה למילים, ואז למשפט שלא האמנתי שאי-פעם אגיד או אכתוב, והוא שלברון ג'יימס החל לשחק כדורסל התקפי טוב יותר מאשר מייקל ג'ורדן שיחק, ואולי עלי להוסיף ולצמצם את הצהרתי ל'מצבי ISOLATION'. ב'אחד-על-אחד', ולא בשטף משחק קבוצתי בו מייקל היה עליון על כולם.

כמובן שחובה לפרט את התנאים של משפט המחץ. והתנאים הם:

  1. אלה משחקי העונה הרגילה הקובעים דבר אחד בלבד: מי תהיה שלישית ומי תהיה רביעית.
  2. אלה לא משחקים דרמטיים וקריטיים שחובה לנצח בהם, וכוכבי הקבוצות חייבים להכריח נצחון על חבריהם.
  3. הגבלתי את ההצהרה ל"משחק התקפה".
  4. ובסוף הוספתי 'משחק התקפה של 'אחד-על-אחד'.

אני לא מאוהדיו הגדולים של לברון, אבל אני גם לא משפיל ומבזה אותו כמו האשך וחברים אחרים ב-ללל (שאני לא בטוח אם הם באמת מתכוונים לכל ניבולי הפה שלהם ולכל מילותיהם הגסות והמנבלות, או זאת סתם צורת דיבור ורצון להכניס אווירה לאתר העצוב הזה!). אבל מה זה משנה? שיגנו וירמסו אותו כמה שהם רוצים, אבל הבנאדם הופך לנגד עינינו לשחקן המגיע להר רשמור, ולדעתי הוא זקוק רק לעוד אליפות אחת עם קבוצתו הנוכחית לתפוס מקום כבוד יחד עם מג'יק, מייקל, בירד, וקרים עבדול ג'אבר על ראש ההר.

אליפות נוספת עם הקבוצה הדי מחורבנת שישנה לו היום תעלה את הויכוח של 'מי טוב ממי' , ומיהו ה-GOAT- מייקל או לברון – לרמות חדשות לחלוטין. אבל כמובן שעליו יהיה לשפר את משחק ההגנה שלו בפלייאוף, כי משחק ההתקפה הנפלא שלו בא על חשבון משחק ההגנה שלו (שהפך ל-LIABILITY לא רק של עצמו אלא  של הקבוצה כולה שהוא מוביל כמנהיג כל-יכול). עוד מעט אחזור לדבר על משחק ההגנה שלו.

בדבר אחד אני בטוח: בחצי העונה האחרונה לברון ג'יימס בן ה-33 משחק את הכדורסל ההתקפי הטוב ביותר שאי פעם שיחק, וזה כדורסל התקפי עליון אפילו על זה של מייקל. אבל אנחנו מדברים כמובן על העונה הרגילה ולא פלייאוף, ועל משחקים שהם חשובים אמנם,  אבל לא משחקים קריטיים.

לברון הפך להיות שחקן שאין דרך לעוצרו אלא בדאבל-טים, דבר שמאמן פילדלפיה ברט בראון ציווה (או שהשחקנים עשו זאת על דעת עצמם כשהרגישו בעצמם שאין דרך לעוצרו) רק 3-4 פעמים ברבע הרביעי. בכל המקרים האחרים כשהוא נשמר רק ע"י שחקן אחד, לברון פשוט עבר אותו בעזרת המסה, הכוח, והעוצמה שלו. לא בגלל הטעיות יוצאות מגדר הרגיל ולא בגלל מהירות מיוחדת, אלא סתם טנק דוהר ללא מעצור, ושחקנים מפנים לו את הדרך מרוב פחד להיתקל במומנטום הלא רגיל של שחקן גדול, חזק, מהיר, עוצמתי, שלא עוצר ולא מאיט בדרכו לסל, שכולו שרירים, ושהוא לא ניפצע אף פעם.

אתמול (יום חמישי בערב) הוא החזיר את קבוצתו מדפיציט של 19 נגד וושינגטון וויזרדס כשהוא מפקח על כל הקאם-בק גם כמפקד וגם כמבצע עם 33 נקודות, 9 ריבאונדים, ו-15 אסיסטים. היום (ששי בערב) הוא עשה זאת עם 44 נק' ב-17 מ-29, כולל 4 מ-8 מה-3 כששלשות היו צו השעה ומחויבות הזמן כדי לחזור למשחק, וכן 11 ו-11 לטריפל דאבל. (טוב, מאחר והקטע הוא על לברון, לא אקדיש זמן לכתוב על ג'ף גרין במשחקו הטוב ביותר בקאבס, ואולי משחקו הטוב ביותר מאד הגיע ל-NBA).

אבל לא על הקאבס ולא על ג'ף גרין אני חפץ לכתוב. אני רוצה להתרכז רק בלברון הזה שבגיל 33 נראה כאילו הוא בכושר הגופני הטוב ביותר שהיה בימי חייו, ולי נידמה שהוא יכול לשחק את כל ה-48 דקות ללא כל בעייה, ערב ערב. הוא פנומן. הוא מקרה שלא היה כמוהו גופנית בכל תולדות הליגה. הוא משחק ופורץ כאבלאנץ' שהדבר היחיד שניתן לעשות נגדו הוא לברוח..

אז אני, שראיתי את מייקל ג'ורדן עשרות פעמים, מרגיש שלברון עבר אותו בחצי הזה של העונה ביעילות ההתקפית שלו ובשליטתו המחלטת על משחקים במשחקי העונה הרגילה הזאת. מה שיהיה בפלייאוף הוא סיפור אחר.

אבל…וכאן מגיע האבל הגדול.

אני כותב וחוזר וכותב 'משחקו ההתקפי'. מה שראיתי הערב – וראיתי אמש ללא כל ספק (כפי שראיתי במשחקים רבים מאז האול סטאר)  –  הוא שלברון ג'יימס החליט לעשות TRADE-OFF ולרומם את משחקו ההתקפי במחיר משחק ההגנה שלו. ברצון או בצורה תת-הכרתית קרה כאן TRADE-OFF שמשום מה לא מדברים עליו מספיק.

משחק ההגנה שלו הפך ל-LIABILITY שלו. למעשה משחק ההגנה שלו הפך ל-LIABILITY של הקאבס. אני לא יודע אם הכל מתוכנן לשמר כוחות ופתאום בפלייאוף נראה לברון אחר, אבל אני מדבר על לברון של היום.

הסתכלתי אמש והערב על כל תנועה של לברון כי כבר כמה ימים אני מתכונן לכתוב מאמר זה כי אני מוקסם ממשחק ההתקפה שלו, אבל מרגיש ללא ספק הקל שבקלים שההתקפה שלו באה על חשבון ההגנה.

מה מסקנתי? לברון לא מנסה אפילו להגן!  HE GOES THROUGH THE MOTIONS . כן, הוא מבלף בהגנה! כאילו שההגנה הפכה לקללה עבורו. קבוצתו הייתה בפיגור של 19 אתמול, ופיגור של 30 הערב, הרבה בגלל חוסר ההגנה של לברון. לא שהוא לא יכול או לא יודע: הוא יכול – אם הוא רוצה ומנסה – להיות המגן מהטובים בליגה. BUT HE IS NOT TRYING ANYMORE ON DEFENSE!

שימו לב שהוא שומר על השחקן האחורי החלש יותר. אתמול נגד הויזרדס זה היה פורטר, ואז אוברה. על ג'ון וול או בראדלי ביל הוא כמעט לא שמר. הערב הוא לא שמר על בן סימונס הנפלא אפילו שנייה אחת, והשחקן שעליו הוא שמר היה בד"כ קובינגטון או רדיק.

הוא הפך לשחקן הגנה שעומד באזור הצבע ומחכה לריבאונד במקום לשמור על האיש שלו. ז"א שכל כולו נמצא ב-MODE של התקפה. הוא לא עוזר בהגנה קבוצתית ונראה ממש רדום. כשבלינלי היה חם כאש עם השלשות שלו, לברון אפילו פעם אחת לא יצא החוצה לנסות לעזור לשומר שבלינלי הטעה שוב ושוב לזריקה חופשית מדאונטאון ולברון עומד ומסתכל.

בהתקפה הוא מצביע לשחקן זה לזוז לכאן ולשחקן זה לזוז לשם. ידיו מכוונות את התנועה כמו שוטר תנועה. בהגנה הוא נראה כאילו מחכה כבר שהכדור יחזור לקבוצתו להתקפה נוספת.

בהגנה שמתי לב שוב ושוב שהוא עומד ולא מנסה לעזור נגד שחקן יריב פתוח. לא שהוא לא יודע איך וכיצד. לך תדע, אולי הוא שומר כוחות להתקפה הבאה. האמת? כמה פעמים הערב אפילו לא ידעתי על מי בדיוק הוא שומר. הוא החמיץ כמה סקרינים ברורים הערב, וכאילו ניסה להיות כמה שיותר רחוק מבן סימונס כדי שהוא לא יהיה אחראי על עוד סל של  הכוכב החדש.

עכשיו זה כבר לא מוזר לי יותר לקרוא שלקאבס יש את הדפנסיב רייטינג השני בחולשתו בין כל קבוצות הליגה. עכשיו ברור לי גם למה הקבוצה היא ב-8.8 נקודות ל-100 פוזשיונס גרועה יותר כשהוא על הפארקט.

אז תגידו:"היי, דוק, לפני כמה שורות כתבת שהוא בדרך להר רשמור!".

זה נכון, אבל ציינתי שעליו להוכיח שהוא יכול לקחת את הקבוצה הזאת לאליפות אחת נוספת, וללא הגנה הוא לא יעשה זאת. זאת אומרת שהוא הוכיח לי שעם ריכוז במשחק ההתקפה – הוא היום עליון על מייקל. אבל בשום פנים ואופן לא בטוטאל בסקטבול – התקפה והגנה.

אני יודע שלברון יכול להיות מגן נפלא. אבל הוא צריך להוכיח לי עכשיו שהוא יכול להיות מגן נפלא ומתקיף נפלא בעת ובעונה אחת. נגד וושינגטון הוא יכול היה לבלף בהגנה ואז בא ניצחון בשיניים. גם הערב זה כמעט קרה, אבל אז באה האמת והכתה בפנים – נגד קבוצות טובות אין דרך שהקאבס תוכל לנצח בלי הגנה עליונה של לברון. רק תתארו לכם משחק נגד יוסטון או גולדן סטייט כשלברון מבלף בשמירה על קליי ת'ומפסון או ג'יימס הארדן או ריאן אנדרסון, או אריק גורדון, או טרבור אריזה.

***********************

נ.ב: מרקל פולץ היה טוב מאד בעשר הדקות ששיחק. מצויין אפילו. למה בראון לא נותן לו יותר דקות? בזמן ששיחק הסיקסרס עשו בית ספר לקאבס!

 

Cavaliers
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
J. GreenSF 41 10-12 5-6 8-8 1 4 5 3 0 0 2 5 +3 33
L. JamesSF 40 17-29 4-8 6-11 1 10 11 11 2 1 8 0 +7 44
C. OsmanSF 33 2-11 1-8 2-4 3 3 6 3 1 0 0 2 +17 7
K. LoveC 33 5-10 3-6 4-5 0 9 9 4 0 1 1 3 +12 17
R. HoodSG 12 1-3 0-0 2-2 0 2 2 1 0 0 0 2 -19 4
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
L. Nance Jr.PF 7 1-4 0-0 0-0 1 0 1 0 0 0 0 0 -15 2
T. ThompsonC 6 2-2 0-0 0-1 1 1 2 0 0 0 0 0 -3 4
J. ClarksonPG 18 2-7 0-0 2-2 1 1 2 1 1 0 1 1 -8 6
K. KorverSG 19 2-3 1-2 0-0 0 0 0 1 2 0 2 4 -2 5
J. SmithSG 30 3-6 2-4 0-0 0 2 2 0 0 0 0 3 -2 8
A. ZizicPF DNP-COACH'S DECISION
L. PerrantesPG DNP-COACH'S DECISION
J. HollandSG DNP-COACH'S DECISION
TEAM 45-87 16-34 24-33 8 32 40 24 6 2 14 20 130
51.7% 47.1% 72.7%
76ers
Starters MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
D. SaricPF 25 1-9 1-6 0-0 1 2 3 3 0 0 1 1 +5 3
R. CovingtonSF 36 4-8 2-6 1-1 1 3 4 0 3 3 0 5 +4 11
A. JohnsonC 19 3-8 0-0 1-1 2 1 3 4 1 0 1 2 -1 7
B. SimmonsPG 36 12-17 0-0 3-5 3 12 15 13 4 1 3 4 -3 27
J. RedickSG 32 9-19 4-11 6-7 0 2 2 1 0 0 1 2 -10 28
Bench MIN FG 3PT FT OREB DREB REB AST STL BLK TO PF +/- PTS
E. IlyasovaPF 29 6-12 1-4 4-4 4 7 11 5 1 1 1 4 +4 17
R. HolmesPF 15 3-4 0-0 0-0 0 2 2 2 0 1 1 1 +2 6
M. FultzPG 12 5-8 0-0 0-0 1 2 3 4 1 0 2 1 +5 10
T.J. McConnellPG 5 0-1 0-0 0-0 0 0 0 1 0 0 0 0 +2 0
M. BelinelliSG 30 7-15 6-12 3-3 0 2 2 2 0 1 2 3 +2 23
J. BaylessPG DNP-COACH'S DECISION
F. KorkmazSG DNP-COACH'S DECISION
J. AndersonSG DNP-COACH'S DECISION
TEAM 50-101 14-39 18-21 12 33 45 35 10 7 12 23 132
49.5% 35.9% 85.7%

 

מנחם לס

בעל האתר, העורך הראשי, וכותב יומית - כל זמן שאוכל!

לפוסט הזה יש 117 תגובות

  1. הקאבס ממש לא גרועה יותר כאשר לברון על הפרקט.
    יש לו נט רייטינג של 1.5+ לעונה,
    ונט רייטינג של 6+ מאז הטרייד דדליין.

    מה שנכון הוא שבדקות בהן לברון לא היה השנה על הפרקט, הקאבס ספגו פחות פר 100 פוזשנים.

  2. תודה מנחם. האמת, יש לי בעיה אחת עם לברון וההשוואה למייקל – היכולת שלו בקלאץ'. לברון ללא ספק שיפר את היכולת שלו ברגעי הסיום אבל בכל פעם שאני צופה בו הוא מחטיא זריקות עונשין בסיטואציות חשובות כמו היום, דבר שלא היינו רואים מג'ורדן

    1. א. למען הסר ספק – לברון, לטעמי, לא חולק עם קארים וגו'רדן את אותו מקום בפירמידת ה-HOF.

      ב. הזיכרון, הוא לפעמים נוטה לכיוון הנוסטלגיה –
      ב-NBA.COM, אם מחפשים (אפשר רק עד עונת 97') מה אחוזי העונשין של ג'ורדן בדקה האחרונה במשחקי פלייאוף צמודים (הפרש עד 5 נק') מקבלים שהנתון שלו הוא 22 מ-29 (75.8%) ,
      הנתון של לברון ב-5 הפלייאוף האחרונים הוא 24 מ-32 (75%).
      לא נתון מדהים של אף אחד מ-2 השחקנים.

      1. אין לך מושג על מה אתה מדבר . משחקים "צמודים" ובלי עונות מסויימות .
        אני זוכר את ג'ורדן מחטיא מהעונשין בקלאץ' רק פעם אחת בכל המשחקים שראיתי וגם אז זאת הייתה אחת משתיים הנגר הזה לברון פוחד להגיע לקו לכן הוא תמיד נפתר מהכדור בסופיי משחקים או זורק שלשה בפייד אווי זאת הביקורת עליו ואתה מתחכם .

        למעשה הקליעה של ג'ורדן מכנית וטובה בקלאץ משל קלעים מדופלמים ובעליי רגש בקליעה כמו רג'י מילר סטף קארי ואפילו ריי אלן שאת כולם ראיתי בקלאץ מחטיאים את שתיי הזריקות יותר מפעם אחת למרות אחוזים שמתקרבים ל90% לעומת ה85 של ג'ורדן .

        1. "בכל המשחקים שראיתי" זה בדיוק מה שגיא מדבר עליו.
          בלי שום קשר ללברון, מייקל, במשחק 6 (הדחה) של גמר מזרח מול דטרויט קלע 5/12 מהקו. וזה אחרי שבשני המשחקים שלפני כן (4+5) קלע 9 זריקות מהשדה (בשניהם ביחד, כן?).

          1. משנת 90 עד 98 ראיתי א כל משחקיי הפלייאף של שיקאגו ששידרו . יש הבדל בין סטטיטיקה רנדומלית לסטטיסטיקה אמיתית קלאץ' זה גם כשריצה מתחילה וגם כשהיא נגמרת ברבע אחרון .
            קליעות קלאץ' בעונשין זה יכול להיות כמה דקות לסוף זהיכול להיות בדקה האחרונה אולי בדקה וחצי האחרונות .אולי שלוש דקות אחרונות ולמה דווקא חמש הפרש ולא כשיש שיוויון או אתה בפיגור ?
            ……………וכפי שכולם יודעים לברון בורח מזריקות העונשין כשהוא נפתר מהכדור או זורק מרחוק ולא מתקיף את הטבעת מפחד שילך לקו .
            למה

          2. לגביי דטרויט … זה מידע חדש בשבילי

            משחק 6 מול דטרויט זה נחמד מאוד אבל זה בדיוק שנה לפניי שהתחלתי לראות את המשחקים בלייב ……
            אבל זה בדיוק כשהוא נכנס לחדר הכושרכדי להוסיף מסה ולהתחזק וזה לפניי שהגיע לשיאו ושלט בליגה .
            האם זה שווה להעלמות של לברון בגמר עם מיאמי מול דאלאס לצד שניי כוכבים ?
            לסוויפ מול הספרס ?

          3. זה משעשע איך בקלילות אתה מתנער מעובדות.

            דקה אחרונה. משחק פלייאוף. ההפרש לא גדול מ-3 נק' לכל קבוצה. אין דרך בעולם לתאר מצב שכזה במילה אחרת חוץ מ-"קלאץ'".
            14 מ-19 מהעונשין.
            ממש לא רע, ממש לא מדהים כמו שהזיכרון האלטרנטיבי מנסה לספר.

          4. לא מבין מה הקשר בין התגובה שלי ללברון. אני דיברתי על מייקל.
            ובכל זאת… אם אתה מתעקש… לגבי לברון – האם לא מתקיף את הטבעת כמו בכדור האחרון משחק 1 בגמר המזרח נגד אינדי ב-2014? או בכדור האחרון במשחק 2 בגמר הכללי נגד ג"ס ב-2015? או כמו ב-6 זריקות העונשין בדקה האחרונה במשחק 3 בגמר הכללי נגד ג"ס ב-2015? או כמו בכדור האחרון במשחק 7 בגמר הכללי נגד ג"ס ב-2016?

          5. למתן
            המשחק עם אינדי לא קשור הוא קיבל כדור והטביע בלי לחשוב לא היה זמן והוא היה חופשי [כל הכבוד לו ]
            לגביי האחרים אתה עושה מניפולציות במשחקים שקרובים קולקטיבית 2016 אהההההההההההההההזה מראה שאתה חובב לברון
            אין טעם לעבור משחק משחק פשוט הוצאת דברים מהקשרם
            אולי עשית זאת גם לגביי דטרויט שיקאגו ? אני צריך לחפש את זה כדי לדעת

          6. למתן אני חושב שג'רדן הוא פשוט עקבי בניגוד לאחרים אני אף פעם לא חשבתי שהוא קלעי הקלאץ' הגדול מכולם או קלעי קלאץ' כל כך גדול מבחינתי הוא תמיד קלע באותם אחוזים והיה עקבי ברצון שלו לנצח בכל השלבים של המשחק וברוב המשחקים ובמיוחד בפלייאוף . פשוט הוא היה טוב מהאחרים ושמר על אחוזים דומים בקלאץ' מה שכן אחוזים נוטים לרדת בקלאץ' כי השמירה הרבה יותר חזקה השופטים בNBA של אז לא אהבו להכריע משחק בשריקה מכריעה וזה בלי הפקטור של הלחץ על השחקן עצמו . ג'רדן היה הטוב ביותר והיה עקבי בנושא .
            שחקן של 50 % מהשדה [בשיאו ] שקולע בקלאץ ' משהו דומה וקצת יותר …וגם מסוגל להשתחרר ולהגיע לזריקה בניגוד לשחקניי פנים וקלעים טהורים שצריכים תרגיל .

            לגביי לברון החוקים מקילים ואין היום סנטרים הגנתיים מרתיעים ויש סטרץ' 4 וסטרץ' חמש שמרווחים מאוד את המשחק …………..מה שכן זה לא היה בתחילת הקריירה של לברון וגם לא מול הספרס או דאלאס וגם אם היה משחק מול הלייקרס מד שני אז האחוזים שלו מהשדה בהתאם היו נמוכים יותר ………….נכון הוא גם השתפר בסימות שלו למד להתמש בכח הפיזי שלו בפוסט אפ ונכנס לסל לאט ומשנה מקצבים הוא אכן משופר התקפית ……..קלאץ? לא יודע .

            בעייני לברון הוא קצת מחוץ לטופ 10 בהיסטוריה אז אני לא מאלה שנלחמים מי טוב יותר ג'ורדן או לברון .
            אני גם לא מאלה שחושבים שהוא שההשחקן הטוב ביותר בליגה 15 או עשר שנים למרות שהוא היה הטוב ביותר בעולם עד לפניי שנה ומאז שקובי [שאותו לא סבלתי אף פעם ] דעך ודאנקן יחד איתו

          7. "אין טעם לעבור משחק משחק פשוט הוצאת דברים מהקשרם" ברור שאין טעם, כי הבנת שאתה טועה.
            "אתה עושה מניפולציות במשחקים שקרובים קולקטיבית" לא הבנתי מז"א "משחקים שקרובים קולקטיבית" ואיך זה קשור לטיעון שלך.

          8. גם לדעתי אין תחרות בין ג'ורדן ללברון. גם לדעתי ג'ורדן הרבה מעליו. בניגוד אליך, אני כן ממקם את לברון בעשירייה הראשונה.
            מבחינתי, ההשוואות בין ג'ורדן ללברון מיותרות בדיוק כמו ההשוואות בין לברון לקובי. ג'ורדן נעלה על לברון כפי שלברון נעלה על קובי. אין תחרות.

        2. אין לי מושג. אולי. אבל אלו העובדות.

          רוצה בדיקה של תוצאות צמודות יותר?
          בבקשה.
          בעונות 97', 98', בדקה האחרונה של משחק פלייאוף, כאשר ההפרש הוא 3 נק' או פחות (קשה להתווכח עם כך שזה צריך להיחשב כמשחק צמוד), המאזן של ג'ורדן מהעונשין הוא 14 מ- 19 (73.7%)

          אני שמח בשבילך שיש לך זיכרון כל כך טוב, אבל מסתבר שיש עדיין מקום לשיפור…

          1. 5 החטאות מעניין !
            אני צריך לחפש את זה בעצמי באתר .
            ומי הוא מוצלח בהשוואה [חוץ מלארי בירד ]?
            מצאת חמש החטאות אוקיי .
            רק השנה ראיתי את סטף קארי ה"קלע הטוב בתולדות העולם" מחטיא את שתיי הזריקות בקלאץ שתיי מקרים שונים
            לפניי שנה בפלייאוף גם פעמיים ובשנת הצ'וקריות גם פעמיים רצוף .
            את רג'י מילר שחקן קלאץ גדול באחוזים ראית מחטיא שתיים בפלייאוף ברגע מכריע כשאחד מהם הוא איירבול .
            את ג'ורדן לא זוכר מחטיא פעמיים וממה שאני זוכר בכל העונות האלה מלבד שנת החזרה הוא זכה באליפות אז כנראה שהוא לא היה כל כך גרוע בקלאץ '
            גם את נוביצקי אני זוכר מחטיא בקלאץ' וגם את ריי אלן את שתייהן ואת סטיב קאר [שלא צריך היה לעבוד קשה והיה לו חמצן ברגעים האלה]אני זוכר בשיקאגו זורק את זריקות הבונוס [הגנה לא חוקית וכאלה ]במקום גורדן ומחטיא פעם אחריי פעם עם כל ה90% שלו וזה אחריי שג'קסון שכנע את ג'ורדן לוותר לקאר .
            גם את קובי אני זוכר מחטיא בקלאץ אחת ושתיים[פעמייים באותו משחק אבל חד פעמי] ……………אבל אצלם זה מקרי איזשהו רגע או משחק מקרי בודד של חוסר ריכוז ומשחקים שלמים בהם הם לא מחטיאים בקלאץ [אולי אחד מהם ] ואת קובי אני לא מסמפט אני משער שהיו קלעים טובים מהם בהיסטוריה מהעונשין בקלאץ' אבל מהכוכבים הגדולים מי בדיוק חוץ מלארי בירד ? [ריק בארי] להציג את לברון כאילו הוא קלעי עונשין ברמה של מייקל זאת הטעיה מגוחכת .
            האחד קלעי עונשין גדול השני קלעי עונשין כל כך גרוע שבין כוכביי העל רק סנטרים גרועים ממנו ….הוא לא שאקיל או דוויט האוורד אבל בינוי לגמריי

            אבל אני מסין מה אתה רוצה לומר

          2. או רובי, זו הנקודה. מייקל קלעי עונשין הרבה יותר טוב מלברון. למה שזה ישתנה בקלאץ'? מן הסתם ששחקן של 80% יקלע גם בקלאץ' טוב יותר משחקן של 70%. זה לא קשור לעניין מנטלי. זה קשור לפטמטר במשחק שמייקל נעלה בו על לברון.
            ד"א, דווקא העונשין פחות עושה חסד עם הגדול מכולם. בזריקות שדה מכריעות הוא הרבה יותר מוצלח מלברון (או כל אחד אחר שזרק כמות גדולה בפלייאוף), אזא"מ.

          3. אתה הופך את זה משום מה לדיון "לברון נגד ג'ורדן", כאשר אתה מתעלם מהדבר הראשון שכתבתי (שלדעתי אין תחרות), ועל הדרך מוכיח את הפואנטה שלי –
            עידן, איש השטח המדהים של הופס, כתב "…דבר שלא היינו רואים מג'ורדן."
            מה שאני טוען, זה שהזיכרון הוא סובייקטיבי.
            5 החטאות העונשין של ג'ורדן במאני טיים?
            זה רק בשנתיים האחרונות בקריירה שלו (גם את זה כתבתי).

          4. למתן נראה לי שעניתי לך בשרשור שלמעלה ולא פה

        3. אף פעם לא הבנתי את הצורך לרומם יתר על המידה את האגדה של ג'ורדן.
          יש כל כך הרבה דברים גדולים שהוא באמת עשה, למה צריך להמציא דברים נוספים?

    2. עידן, אבל מה שעוזר ללברון ולא היה למייקל היא העובדה שהיום אין סנטרים בצבע. כשלברון עובר את שומרו בפרימטר הוא מגיע חופשי-חופשי עד לסל. זה הכל בגלל הסמול בול. בזמנים של מייקל, כשעברת את השחקן בפרימטר, חיכו לך יואינג או אולג'ואן או קרים בצבע

  3. נהדר מנחם,

    לברון לדעתי נמצא על ההר ובגדול, שני, אולי, רק לג'ורדן.

    את הגנת הקאבס נבחן בפליאןף אבל האבחנה שלך לגבי ויתור על ההגנה שלו נכונה ומדויקת, שמעתי גם את זאק לואו מדבר על זה.

    אני חושב שחוסר היכולת לעצור אותו נוגע לשני דברים: אחד, כמובן, המימד הפיזי שכתבת עליו.

    השני, אולי אפילו יותר משמעותי זה המימד המנטלי. לברון הצליח לייצר לעצמו הרתעה מטורפת. קשה לראות איזו קבוצה במזרח תתמודד נפשית עם הדבר המאיים על זה. במובן הזה דרך אגב, אמביד חסר הפחד יתרום לפילי המון במקרה שהיא תיתקל בלברון וקליבלנד בפליאוף

    1. וגם העובדה שהיום כל מה שיש לו לעשות זה לעבור את המגן שלו ואז כל הדרך לסל פנוייה כי אין יותר סנטרים שמחכים שם

  4. לברון עם הגנה מגרועות בליגה דיפנסינג רייטינג של משהו בין
    300-350
    בליגה . התקפה טובה ? אולי אבל לפילדלפיה לא היה סנטר או חוסם עם אמיר ג'ונסון שלא מתאים לליגה שנייה בישראל ונראה כאילו הוא משחק עם חיתול . השחקן הכי פחות אתלטי בNBA וגם נמוך .
    כשהולמס שיחק היתה הרתעה ולברון קיבל גג וגם החטיא מתחת לסל . בנוסף ללברון ה"יעיל" התקפית כפי שמנחם כתב היו 8 איבודים .
    התקפית ללא הנד צ'אק עם שלוש שניות הגנתי וחוקיי הגנה של ליגה לנשים או של אירופה אמצע שנות השמונים הוא צריך להתקיף את הטבעת .
    בימים של ג'ורדן כל קבוצ היתה מצויידת בסנטר סופר סטאר או אולסטאר או סוללה של שלושה סנטרים של 2.15 שחוסמים ומרביצים ולא היו קלעיי שלשות בעמדות ארבע ושלוש שמרווחים את המשחק .
    לברון עושה את מה שצריך אבל השומרים עליו והשמירה עליו לא נכונה בכלל .
    טוב התקפית ? הצ'וקר שוב החטיא מהעונשין בקלאץ' מעבירה לשלוש שלא הייתה [היתה עבירה רגילה לפניי שזרק שופטת אשה נו !!]
    כפי שסקיפ ביליס אומר שוב ושוב הוא פוחד מהעונשין בקלאץ' .
    קיירי השווה השנה כשהיו לו שלוש זריקות .
    ג'ורדן עשה את זה בפלייאוף מול בוסטון במשחק ה63 נקודות הוא וקבוצתו הרימו ידיים בצהלה כבר כשעשו עלו את העבירה בביטחון מוחלט שיקלע את קליעות העונשין ושם זה היה בפלייאוף .
    בואו נראה אותו תוקף את הטבעת כשיהיה אמביד .

    למרות שכרגע במקום רביעי יש להם את הדרך הקלה מאוד לגמר המזרח עם אינדיאנה וטורנטו העלובות הביתיות היא של פילדלפיה כך שהם בצרה .
    פילדלפיה יקבלו את בוסטון ומיאמי לקרב חפירות ומכות אבל עם אמביד הם בנויים לזה יש להם את כל הכלים ורגלים צעירות שזקוקות לניסיון .

  5. כשלברון היה מל המג4ש זה פגע בהגנה של פילדלפיה….. זה בטוח 🙂
    אחלה מעורב
    הדבר הכי גרוע בהצלחה של פילי זה שקבוצות אחרות ינסו לחקות את ה"פרוסס" ואז נקבל חצי ליגה של קבוצות כוכבים וחצי ליגה של קבוצות פח זבל….

    1. לא יודע את אמביד בחרו פצוע סימונס נפצע במקרה וגמר את העונה לפניי שהתחיל ואמביד נשאר פצוע….מנפחים את סיפור התהליך .
      פולס נבחר להיות רכז והפציעה שלו בכתף הפכה את סימונס מפויינט פורוורד לרכז במשר מלאה וביינתיים הוא הדבר הכי קרוב למג'יק כך שהיה פה הרבה מזל . אפילו עם פולטס או פולס היה בריא ייתכן שהם היו נראים אחרת וגרוע יותר עם שלוש ואחד שלא קולעים מבחוץ והכדור יותר בידיים של פולס משל סימונס וגם זה שאמביד לא משחק באק טו באק תרם לכימיה קבוצתית וביטחון וגם סאריץ' הוא בחירת דראפט גבוהה זולה ושחקן טוב מאוד [ לא היום בלילה ]
      בנוסף הם הצליחו בדרך נס להביא את בלינלי ואילייסובה והפכו יחד עם הולמס וקובינגטון לקבוצה מפחידה ועמוסה בכישרון .

      1. פולץ לא נבחר להיות רכז , שנה לפני הדראפט של פולץ המאמן של פילדלפיה אמר שסימונס הוא פוינט גארד של פילדלפיה וככה זה ישאר.
        פולץ נבחר כדי להיות קומבו גארד ליד סימונס שיכול ליצר לעצמו מצבי קליעה

        1. כן ולא ………
          לא כי בשביל מה החתימו את ג'יי ג'יי רדי'ק ב20 מיליון לעונה .

          ולא כי קומבו גארד זה מילה אחרת לכמעט כל הרכזים בליגה הזאת .

          סימונס היה אמור להיות פוינט פורוורד כמו לברון מרכז מעמדה שלוש .
          וזה אמור הי להיות הכן …
          עכשיו יש להם סמול פורוורד טבעי בחמישיה קובינגטון שמו כל העונה !!!

          היום בלילה פולטס לא שיחק שנייה אחת עם סימונס למרות שהיה נהדר הוא שיחק רק כרכז!!!

          מקונל שיחק 5 דקות והוא הרכז השני והיה מצויין העונה .
          בעמדה שתיים שיחקו לחלופין רדיק ובלנילי ואפילו היו רגעים שבלינלי שיחק בעמדה שלוש.
          פולטס היה אך ורק רכז ושיחק כמפליימייקר ויוצר .היו לו רק 11 דקות משחק .
          כל זה בגלל הפציעה בכתף שהפכה אותו לרכז שלא מסוגל לקלוע מרחוק למרות שעכשיו הוא כן זורק מחצי מרחק ובגלל זה הוציאו אותו מההשבתה הארוכה

        2. בעצם מה שאני אומר זה שהכל תוצאה של מזל סימונס לא היה אמור להיות דומיננטי כל כך מהר כל כך וכל הקבוצה לא היתה אמורה להסתדר בקלות כל כך בלי אמביד אבל עונה שלמה של אילוצים הפכה אותם לטובים יותר ועכשיו הבחירה הראשונה בדראפט מקבל את זה שהוא עולה כמחליף ל15 דקות ואין עליו גם לחץ להוכיח את עצמו כבחירה ראשונה והם קיבלו אל בלינלי ואיליסובה אחריי שהבסיס והחמישיה נבנו הכימיה נבנתה במשך עשרות משחקים ועכשיו פתאום אחריי שהם היו בעצם 6 שחקנים יש להם ספסל משובח בבת אחת ………..פולסאו פולטס הולמס ושניי האירופאים זאת כבר פתאום קבוצה שיכולה להגיע לגמר המזרח או לגמר הליגה .פתאום יש להם שלושה קלעים שמרווחים ולא רק את רדיק .

  6. תודה מנחם על טור מעולה ומדוייק להפליא.
    תוספת קטנה משלי:
    1. לברון אף פעם לא היה מחוייב להגנה. זה ההבדל בינו ובין מייקל וקובי. לו היה מחוייב להגנה תמיד – היו לו במיאמי עוד 2 אליפויות לפחות. בהפסד האחרון לספרס ההגנה העלובה של מיאמי זוהרת למרחוק והכל התחיל ממנו. תחזרו לסדרה הזו ותיווכחו בעצמכם – ס״א שיחקו בהתקפה נגד קונוסים. רוח המפקד.
    2. לברון אכן בלתי עציר בעליל ואולי אף יוצא ממייקל -אבל! אלה לא בדיוק סלים של כדורסל אלא יותר תוצאה של עליונות פיזית נדירה שהייתה רק לשאק (ועם הכדור ביד, כולל תנועה על כל המגרש). זה נראה כמו מבוגר גמלוני שמשחק נגד ילדים קטנים על סלי קט סל. זה מרהיב, זה מהמם, זה דומיננטי וזה לא יאמן – אבל זה לא מה שאלוהי הכדורסל התכוון.
    3. אני דבק במה שטענתי כל העונה – קליבלנד לא תצא מהמזרח.

    1. דה שוט, מוכן להתערב על זה?
      (ההתערבות ה-"רשעה" הסטנדרטית – התערבות על חצי ליטר בירה במפגש הופס הלילי הראשון אחרי הפלייאוף)

      1. סגור

        1. אחלה!

      2. גיא זה לא דה שוט, זה שמעון

        1. שמעון הלך עם ראסל, אני עם כרמלו (מתחילת העונה, ואוכל ממנו מרורים…)

    2. דה שוט, אז למה הוא נבחר 6 פעמים לחמישיות ההגנה, כולל מאבק צמוד לשחק ההגנה של העונה בשנת 2013?

      1. כי הוא עדיין כוכב על ועילוי פיזיולוגי ולכן שומר טוב יותר מרוב שחקני הליגה.
        כי הבחירה מהולה בהרבה פופוליזם ופוליטיקה – ראה מקרה גרין (שחקן ההגנה ואולסטאר…)

    3. הייתי מסכים אתך….בעצם אני מסכים אם המהות של דבריך …………….. רק שהוא לא גמלוני !!!!!!!!!!!!!!
      הרבה פעמים הוא משתמש בתנועות מהירות מאוד וחדות שהם תוצאה של טכניקה ולימוד של שנים והאקסטרה זאת המאסה והעליונות הפיסית שמאפשרת לו לסיים לפניי העזרה ולמרות ההעזרה או המגע .
      גם הו וגם שאק הם לא סתם גדולים הם אתלטים וחדים ולברון ממש ממש מהיר .
      פשוט שמים מולו שחקנים שלא מתאימים לשמור עליו ומשתמשים בטקטיקות לא נכונות נגדו .

      מבוגר גמלוני מול ילדים זה בעצם מישהו בקנה מידה של שאקיל אוניל ובגודל שלו שייתכן שהוא גם מהיר יותר .
      ללברון יש טכניקה ויכולת במיוחד עם השנים הוא לא סתם דורס לסל עם כח זה לא היה נותן לו יותר מ20 נקודות למשחק והוא בקלות מגיע לשלושים
      נכון שחוקיי ההגנה והריווח בעמדות 4 וחמש יחד עם העדר סנטרים הגנתיים מאפשרים לו את זה אבל גמלוני או מבוגר מול ילדים זה אולי נראה כך עם משווים למייקל או קובי אבל יש חן בתנועה ובמשחק שלו ……….למרות שאני לא סובל אותו וחושב שהוא אגו מאנייק שמקטין את כל השחקנים שלידו מלבד הרול פלייארים שנועדו להאדיר אותו עוד יותר

      1. + 10
        מקבל הכל! עדיין, הוא משתמש לא מעט בדחיפת המגן ביד שמאל וזה בהחלט כוחני. אני נהנה לצפות בו והוא מדהים אותי בכל פעם מחדש. לדעתי הוא שני רק למייקל. חסרה לי המחוייבות בהגנה וחסרה קליעה שנעים לראות. זה הכל.
        לפעמים, כשהוא יוצא להתקפת מעבר מריבאונד הגנה – אני מזמזם את שער הילדים הנחמד ״הרכבת נוסעת, צ׳יקי צ׳יקי צ׳יקי טה…״

    4. דה שוט – אפשר גם התערבות כזו? אני לא יודע כמה היא ברת מימוש כי לא קורה הרבה שאני יוצא אבל אם שנינו נגיע למפגש הופס הקרוב גם אני אשמח להתערבות על הקאבס.

      1. אני גם ככה נגד הסיכויים פה, אז אסתפק בגיא.
        רוצה התערבות שהערב נגד יוסטון יותר מ-50% מהמגיבים יקללו את ראסל?
        😃

        1. אהבתי. לצערנו לא פעם ראסל מביא את זה על עצמו. לא נראה לי שיצא לי ממש לחקור את העניין מבחינת זמן אבל מבדיקה קצרה שעשיתי ראסל וג'ון וואל לוקחים המון זריקות מיד-ריינג' ולדעתי גם עם שמירה ביחס למשל לקרי ואיירווינג – מה שבסוף משפיע מאוד על האחוז האפקטיבי שלו. אתה חייב להבין שזה הדבר הכי חשוב בהתקפה – בחירת זריקות אחרת של ראס יכולה לשים את הקבוצה שלו בפוזיציה טובה לאליפות.

          1. מסכים. הוא באמת בוחר לא טוב את הזריקות שלו, קשה להתווכח עם זה.

    5. מסכים מאוד, במיוחד עם נקודה 2.
      לברון הוא גירסת שחקן האולאראונד של שאקיל אוניל. כמו ששאקיל היה בעל נתונים פיזיים לפלצתיים והוא הצליח לתרגם אותם לכדיי דומיננטיות בעמדת הסנטר, כך לברון מתרגם את הנתונים הפיזיים המעולים שלו לשליטה התקפית מול כל שומר שינסה להאט אותו בעמדות 1-4.
      כמובן שאסור לזלזל לגמריי במה ששאק ולברון עושים – לא חסרים בחורים מגודלים ואתלטיים אחרים שהגיעו לליגה, ולא הצליחו לפרוץ כמוהם.
      אבל העליונות הפיזית הזאת גורמת לרוב האוהדים האובייקטיביים קצת לסלוד מהמורשת של לברון.

  7. תודה מנחם.
    לברון הוא ברכה עצומה בשבילך. לא חשוב כמעט מה תכתוב עליו זה תלת ספרתי בתגובות. ייצרן הטרפיק מספר 1. בהפרש.
    מעבר לזה (כן, הביאו את התגובות הציניות לגבי זה, מעניין לי…), השוביניזם ומיזוגניה שפושים באתר דוחים ברמות שקשה לתאר.

    1. + 1
      תוסיף לזה שפה אלימה. עדיף בלי כל אלה.

  8. מנחם תודה רבה מסכים עם חלק מדבריך ולגבי משחק ההתקפה של לברון – בכל המשחקים האחרונים ברגע שהוא עבר את השחקן שלו הוא פשוט לא פגש כלום בדרך לטבעת… אין גבוהים, אין עזרה, כולם שומרים על קלעי השלשות שמא ימסור להם ומעדיפים לתת לו ליי אפ קל…. הזוי אבל נכון.
    אני לא חושב שמייקל נתקל אי פעם בהגנות כ"כ נסוגות וחלשות ותמיד חיכו לו בצבע. וגם אז הוא היה קלעי ושחקן התקפה טוב ומגוון מלברון בלי היתרון הפיזי ( לא שהיו חסרים לו יתרונות כאלה..)

    1. בגלל זה אני חושב כמוך שפשוט לא שומרים עליו נכון . הוא אגו מאנייק בדיוק כמו קובי רק בצורה אחרת. אם יאפשרו לו מסירות לקלעים הפחות טובים ישמרו בוקס אנד וואן מאץ' אפ זון אזורית ישאירו את הסנטר בפנים בכל מחיר האגו מאנייק לא יכול לעמוד בזה .
      20 אסיסטים לא יספיקו לו עם הוא יסיים עם 15 נקודות מול דאבל טים רציף או התמקדות של אזורית בו .

      כבר ראיתי אותו עושה את זה לפני שנה לאב נתן 30 נקודות בערך ברבע הראשון אולי אפילו יותר עד סוף המשחק הוא שם עוד ארבע נקודות ולברון היה עסוק בלנסות ולקלוע יותר מלאב שלא יגנוב לו את הבמה . נדמה לי שלאב סיים עם 39 או 34 ולברון עם 35 .

      גם אם הקבוצה תנצח הוא חייב לקלוע מעל עשרים.
      פחות הוא יכול פעם ב אבל אם סדרה שלמה יתמקדו בו בשבילו זה אסון אם הוא לא מגיע ל20 נקודות ולכן הוא יחבל במשחק קבוצתו ויפסיק למסור לכוכבים האחרים במשך סדרה [לא במשחק אחד בודד]

      מה גם ששחקני תפקיד לא יכריעו סרות פלייאוף מכריעות לאורך זמן הידיים ירעדו והוא לא ייתן ללאב לסחוב אותו ואפילו לא לקלארקסון או גרין ………………זה ההבדל בינו לבין סימונס שהוא שחקן קבוצתי אמיתי ולמרות האגו ייתן גם 30 אסיסטים ויסיים עם עשר נקודות .

    2. 100+

    3. בדיוק כך. כשלברון עובר את השומר שלו, הדרך לסל פתוחה כי אין היום סנטרים ברחבה

  9. תארו לכם שלברון עף בסיבוב הראשון ואז לאן יעלמו הסופרלטיבים ?

    מיאמי הקשוחה ואולי עוד איזשהי פציעה ואז מה ?

  10. מנחם היקר. אני מאוד מעריך אותך ואת מה שכתבת. לברון אדיר. אבל צפיתי את הקשקוש הזה. עוד אליפות אחת של לברון שהשנה בהחלט תיתכן ויתחיל שוב פעם הניג'וס הזה של לברון אולי טוב ממייקל כי זה ירד מעל הפרק בשנה האחרונה אז אני כאן כדי להזכיר כי כולנו, גם הטובים ביותר שוכחים מיהו מייקל ג'ורדן ומה הוא עשה:
    6 פעמים אליפות ה-NBA 
    זכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה 
    5 זכיות בתואר MVP של העונה הסדירה 
    10 פעמים חבר חמישיית העונה 
    9 פעמים חבר חמישיית ההגנה 
    14 השתתפויות במשחק האולסטאר 
    3 זכיות בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר 
    3 זכיות בתואר מלך החטיפות 
    6 זכיות בתואר ה-MVP של סדרת הגמר
    זכייה בתואר רוקי השנה 
    10 זכיות בתואר מלך הסלים
    רואה את הנתון האחרון?
    לברון בחיים לא יהיה מייקל אין לו כבר סיכוי.
    טוב שיש את ויקי הכל מתומצת ונגיש.
    ולגבי המשחק הלילה. דאבל טים פעמיים בדקה וחצי האחרונות שיתק אותו ולכן פעמיים הכדור הגיע לאוסמן שהחטיא 2 שלשות והקאבס הפסידו.
    את מיעקל שום דאבל טים לא היה משתק. הוא היה לוקח את הזריקה האחרונה ושם אותה בפנים.
    זה ההבדל.
    אני לא מוריד מלברון. ברור שהוא בהר רשמור.
    אבל מייקל הוא לא היה, הוא לא עכשיו והוא אף פעם לא יהיה. הוא יגמור את הליגה כאחד המחמישה הגדולים אי פעם ועם קריירה שתשבור הרבה שיאים כולל כמות נקודות אבל זה בגלל ששיחק מגיל צעיר יותר.
    לברון שחקן נפלא. אבל מייקל היה טוב יותר כשחקן שלם כולל הגנה התקפה והכי חשוב מה שבראש – ווינר ווינר ווינר.
    כשבאים לבדוק את ה GOAT אין הנחות אתה חייב להיות מושלם בכל הפרמטרים של המשחק.
    וזה מייקל.

    1. כמעט שכחתי:
      נקודה.

    2. כתבת יפה מאוד נוסיף שמייקל הוא אחד היחידים בהיסטוריה שהיה מלך הסלים ואלוף באותה שנה .
      זה אף פעם לא קורה כי כשהכוכב הוא מלך הסלים .

      זה או השהקבוצה תלויה בו מדיי ,
      או שהוא אגואיסט מדיי ובפלייאוף כשמתמקדים בו זה לא הולך למעשה רק ג'ורג' מייקן עשה זאת[פעמיים לפניי מיליון שנה ]
      ואולי קארים עבדול ג'אבר או ריק בארי לא זוכר כבר
      שיא הפלייאוף בנקודות …..מייקל 63
      ממוצע נקודות למשחק ?מייקל!
      עונות מעל30 נקודות למשחק …מייקל !!!
      6 סדרות גמר 0 הפסדים בגמר ? מייקל !!!

      אבל מנחם אמר משהו אחר הוא אמר שעכשיו זה נראה כאילו לברון טוב התקפית ממייקל בשלב הזה בקרירה שלו …..לא נכון אבל זה מה שהוא אמר .
      אליפות ? הדרך היחידה שהוא ייקח אליפו השנה זה פציעות של אחרים.
      אבל בעתיד הכל פתוח …….קבוצת כוכבים אחרת ,לייקרס ,פילדלפיה יוסטון או פיתוי של עוד כוכב גדול לקאבס .

    3. זה כל כך סובייקטיבי, שאלת ה-GOAT.
      נון-קונפורמיסט שכמותי, קשה לי ללכת עם הזרם.
      אני בוחר בסמל הנון-קונפורמיזם:
      קארים.

      6 פעמים אליפות ה-NBA
      6 זכיות בתואר MVP של העונה הסדירה
      15 פעמים חבר חמישיית העונה
      11 פעמים חבר חמישיית ההגנה
      19 השתתפויות במשחק האולסטאר
      4 זכיות בתואר מלך החסימות
      2 זכיות בתואר ה-MVP של סדרת הגמר
      זכייה בתואר רוקי השנה
      2 זכיות בתואר מלך הסלים
      זכייה אחת בתואר מלך הרב'
      השחקן שקלע הכי הרבה נק' בהיסטוריה של ה-NBA.

      (בגלל שתואר שחקן ההגנה של העונה מחולק משנת 83', ובגלל שסופרים חסימות רק מעונת 74', קארים ככל הנראה "קופח" מעוד 2 תאיר מלך חסימות, וממספר תוארי שחקן ההגנה של העונה)

      1. גיא תודה על התגובה. אני אוהב נון קונפירמיסטים. גם אני כנראה כזה וגם הרבה אנשים אחרים שנמצאים כאן (לדעתי). אבל אני לא נון קונפירמיסט בדברים שהם עובדות. אני מסכים עם סה שכדור הארץ עגול ולא שטוח. באותה רמה של ודאות אני מסכים עם אלה שאומרים שמייקל הוא ה GOAT.רק להבין: אתה טוען שקארים הוא ה GOAT? אני באמת צריך לנסות לסתור את זה? זה יהיה קל ראה הוזהרת…. 🙂

      2. גיא, הבחירה שלך לא מעידה בעיני על נון קונפורמיזם, אלא רק על התמקדות בנתונים סטטיסטיים.

        1. הבחירה שלי בקארים קשורה אך ורק לזיכרונות ילדות.
          משחקי הכדורסל הראשונים שראיתי כילד קטן כללו לא מעט לייקרס ובוסטון,
          ובאותה תקופה לא היה שחקן "מפחיד" יותר מקארים,
          כאשר בירד שני לו.

          מי שזוכר את ערוץ המזרח התיכון, ואת משחקי הכדורסל שהם שדרו בימי שבת אחה"צ, זוכר את העורק הכמעט יחידי שחיבר את ציון עם כדורסל תחרותי.

          אני הייתי מהמכורים, ולא החמצתי שום שידור (חוזר…) של NBA.
          זה היה הכדורסל שגדלתי עליו,
          אחר כך הגיעה האהדה לכדורסל הישראלי (הפועל. נון קונפורמיסט, כבר אמרתי…)
          את הרושם האז שקארים השאיר עליי, לא שכחתי.
          מאוחר יותר יצא לי לראות משחקי עבר שלו, כאשר עדיין היה ערוץ ה-NBA,
          וכיום בעידן המידע יצא לי להשלים עוד לא מעט שעות צפייה במשחקו.

          כך שלא, זו לא הסטטיסטיקה ששכנעה אותי.
          זו הסטטיסטיקה שחזקה את התחושה שהייתה לי.

          בו זמנית,
          אני לא "פאנט".
          מי שיטען שג'ןרדן הוא העז, או אולי ראסל/ווילט,
          אין לי בעיה אתו.
          ברור לי שהשקפות עולם, טבען להיות שנות, וטבען לצמוח ממקומות שונים.
          ברור לי גם שזה הכי סובייקטיבי שיש.

          1. אוקי זה כבר סיפור אחר… אם הבסיס לבחירה הם זכרונות ילדות שלך אין לי שום צורך או אפשרות להתווכח איתם או להוכיח אחרת..

    4. אותי אתה לא צריך לשכנע. עבורי מייקל הוא אלוהי הכדורסל

      1. נרגעתי 🙂

    1. מהלך הגנתי גדול של פרייס

      1. קרא את כל התגובות בהמשך.
        לא תצטער.

  11. מנחם, לברון כבר שנים לא שומר.
    גם בפלייאוף.
    כמו שאמרת – הוא שם את עצמו כ"סדרן תנועה" ומכוון את השחקנים האחרים לסגור חורים שהוא עושה, ואז הוא גם בא אליהם בטענות כשהם לא מצליחים וקליבלנד חוטפים סל קל.
    הוא אפילו לא מנסה טיפה לעזור לאחרים שעוברים אותם.
    זה לבד מרחיק אותו מכל "הר רשמור" שהוא – לא יכול להיות שחקן על הר כזה ששם כזה זין בהגנה.

    השנה לברון בכלל ויתר אפילו על מראית עין (הוא ייתן איזו חסימה-שתיים מרהיבות בפלייאוף כדי להמשיך לשמר את השקר שהוא מגן גדול) והוא והוא שם כמטרה דבר אחד בלבד – צבירת נקודות.
    הוא הבין שאין לו סיכוי לעוד אליפויות בקליבלנד ואולי בכלל אז הוא מנסה להעצים ולמקסם את עצמו סטטיסטית.
    אז הוא שומר את כל כוחותיו רק להתקפה ושם עושה ככל העולה על רוחו (ובאמת שיפר מאוד את הקליעה משלוש).

    עדיין – רוב כוחו בהתקפה נשען על נתוני גופו (מאסה+מהירות) ופריצות שבעידן המודרני בליגה כל חוקי הכדורסל בנויים לכך שלא ניתן יהיה לעצור.
    ומעבר לכך שהחוקים פשוט לא מאפשרים לשחקנים להגן, נותנים את כל היתרונות למתקיף ואפילו מענישים שחקנים שסופגים עבירות תוקף כשהם סטטיים לגמרי, תוסיף לזה את השיפוט המגוחך שהוא נהנה ממנו אישית כל הקריירה.

    צעדים – כמה שבא לו
    לדחוף את המגן עם היד – כמה שבא לו
    עבירה אוטומטית בכל כניסה

    והנה קיבלנו את הנוסחה:
    יכולת אישית + נתונים פיזיים + שמירת כוח בהגנה + חוקי שיפוט שערורייתיים לטובת המתקיף + שיפוט אישי שערורייתי לטובתו אישית

    והנה קיבלנו שחקן ש"אי אפשר לעצור".

    1. משחק 6, 2012, בוסטון מארחת את הקאבס ביתרון 3 – 2 בגמר המזרח.
      בוש היה פצוע, ולא שיחק באותו המשחק.
      הסלטיקס היו בהרכב מלא.

      לברון סיים את המשחק עם 45 נק', 15 רב', 5 אס'.

      https://www.youtube.com/watch?v=_7kkbpcgXI8

      עכשיו, אני אשמח לראות היכן –
      בוסטון קופחו על ידי השופטים.
      לברון עשה צעדים.
      הייתה עבירת תוקף בכניסה לסל.

      1. אחד המשחקים הגדולים בקריירה של לברון. ד״א היה אז במיאמי.

    2. לגבי הדחיפה, ראיתי שפה ושם השופטים "טועים" ומדביקים לו עבירה. פעם אחת כן ובשאר הפעמים לא…. ועניין הצעדים זה בכלל סיפור מההגדה של פסח.

  12. מומי הקיא את ארוחת החג על סילבי
    איזה שבחים ללפלופ לשים אותו בשורה אחת עם MJ זה חילול הקודש מומי יעשה כינוס דחוף של ה – ללל במוצאי החג להחזיר שושנה ליושנה

    1. גם אותי לברון מעצבן, אבל הוא הפך לטנק הניכנס לסל ואין דרך לעוצרו מלבד דאבל טים, אחד מימין ואחד משמאל

  13. הוא עדיין מכוער כמו הלילה,אני מאמין שהוא לוקח חיזוקים לא חוקיים,(איזה עונג של אמונה)

  14. נרעיל אותו בפלייאוף

  15. תעשו לעצמכם טובה ותקראו את כל הטוויטר של הבחור, לפחות עד 5 לאפריל מראש העמוד.
    אני בוכה מצחוק.

    https://twitter.com/Sp0rtsTalkJo3

    1. חחחחחחחחח
      אוי זה הורס הוא שוחט את MJ….

      TFW you have to guard the unstoppable duo of Byron Scott & Terry Teagle in the Finals

      "how can people expect me to beat a team with Terry Porter & Kevin Duckworth as 2 of it's best players?!??!?"

      TFW you see Sam Perkins & Detlef Schrempf walk out of the opposing tunnel and you know it's gonna be a long day.

      when you're absolutely exhausted from chasing around physical studs like Jeff Hornacek all game long.

      TFW you realize you're going to have to go up against the unstoppable front court of Adam Keefe & Greg Ostertag in the NBA Finals.

      "Scottie you go ahead and guard their best player, I'll take the 6'0 150 pound part-time bartender Danny Ainge"

      TFW you're completely drained after scoring 37 points on 33 shots against a bunch of scrawny white mormons

      Prime Michael Jordan in today's NBA would be Patrick McCaw with a baseball fetish.

      Michael Jordan was just Jonathon Simmons with a gambling problem.

      MJ was just Terrence Ross with a shoe deal who got to play against circus midgets.

    2. אין מה לאמר, מה שחסר בעולם, זה עוד אחד שזורק הצהרות מופרעות בטוויטר, שווה להשקיע את המאמץ, אין לנו מספיק כאלה כאן.

      1. יש גם נתונים… קבל טעימה זה חשבון מדהים

        Michael Jordan without Scottie Pippen:

        1985: 39-47
        1986: 30-55
        1987: 40-45
        2002: 37-45
        2003: 37-45

        OVERALL: 183-237 (43.6%)

        *

        Chicago Bulls playoff leaders during the 2nd 3-peat (1996-1998)
        PPG: Jordan
        RPG: Rodman
        APG: Pippen
        SPG: Pippen
        BPG: Longley
        "MJ DID IT BY HIMSELF!!!"

        Let's see the Miami Heat playoff leaders during the "Big 3" era (2011-2014)
        PPG: LeBron
        RPG: LeBron
        APG: LeBron
        SPG: LeBron
        BPG: Bosh
        Wow, some "Super-Team" that is.

        *

        Playoff averages
        Michael Jordan during his last 3 title winning seasons (58 games):
        31.4 PPG – 6.0 RPG – 4.1 APG – 1.6 SPG – 0.6 BPG – 54.3% TS

        LeBron James during his last 3 NON-title winning seasons (58 games):
        30.0 PPG – 9.2 RPG – 7.0 APG – 1.8 SPG – 1.0 BPG – 58.7% TS

        *

        "MJ HAD TO FACE STOCKTON IN THE FINALS!!!!!!"
        Do y'all know what John Stockton averaged in the 1998 Finals?
        9.7PPG – 2.5 RPG – 8.7 APG – 53.9% TS LMFAOOOOOOO

        *

        Stockton vs MJ in the Finals (12 games) 12.3 PPG – 3.3 RPG – 8.8 APG
        LMFAOOOO MJ was playing against a white Ricky Rubio

        *

        Career NBA Finals averages
        Michael Jordan 33.6 PPG – 6.0 RPG – 6.0 APG – 1.8 SPG – 0.7 BPG – 55.9% TS
        LeBron James 27.7 PPG – 10.1 RPG – 7.5 APG – 1.8 SPG – 0.9 BPG – 54.5% TS
        Pretty goddamn even until you remember LeBron played against far superior competition.

        *

        MJ shot 40% or worse in 12 of the Bulls 58 playoff games during the 2nd 3-peat.

        The Bulls record in those 12 games? 9-3

        *

        Building the perfect basketball player

        LeBron's physique, athleticism & IQ
        Curry's shooting
        Rodman's rebounding
        Magic's passing
        Hakeem's defense
        Kobe's lawyers
        Jordan's marketing team

        LOL

    3. גדטול הטוויטר הזה…

  16. תודה רבה מנחם.אין ספק שלברון מחפף בהגנה,אבל עובדה שלא מדברים עלזה כי זה פחות סקסי.

  17. לברון פשוט מדהים. ואל תשכח שהוא בחלק השני של בק טו בק אז הייתי לוקח בעירבון מוגבל כל רושם הגנתי שלקחת מהמשחק הזה. בלי קשר, מסכים שהוא בירידה מבחינה הגנתית.

    יש שיגידו שהקאבס מעדיפים את המקום הרביעי כדי לשחק עם הפייסרס ולא עם מיאמי.

    מה זה משנה מי הגדול מכולם? הר רשמור או מה שלא יהיה, בסופו של דבר אנחנו חוזים בשחקנים ייחודיים וזה מה שמרתק כאן. ההשוואה היא כלל לא במקום לטעמי. כל שחקן ומכלול התכונות שלו, מנטלית או פיסית, יחד עם הסביבה, הצורך וה contemporaneous relativity של כל הדברים האלו ביחד הם שיצרו (ויוצרים) את התופעות הללו שהן באמת יחידות לדורן.

    ושתי מילים אחרונות על ההגנה של הקאבס – אין כזאת.

  18. לברון בן 33 מותר לו לא לשמור בגילו. ברור שעדיף להשקיע אנרגיה בהתקפה

  19. מסכים עם כול מילה של מנחם בקשר ללברון. Defense זה לא בלקסיקון שלו. בהתקפות של קליבלנד הכדור רוב הזמן אצלו. הוא גם זה שעובר את קוו החצי בכדרור ולא הרכז. לדעתי קליבלנד לא מגיעים לגמר המזרח. ולבסוף איך זה שאף אחד לא שם לב שלברון קלע רק ב 54% מקוו העונשין אמש.

  20. אני לא יודע מה איתכם אני מתפלל שOKC יפלו למקום השביעי,ואז מחכה לנו סדרה מהאגדות

  21. תודה מנחם, לברון מדהים.
    אם יזכה באליפות השנה, בהחלט יש לו קייס לעמוד עם ג'ורדן במקום השלישי בפודיום.

  22. תודה רבה, מנחם

    לברון מדהים ביותר, ושיפר דברים (קליעה ל – 3) בעונתו ה 15.
    לפי מה שקראתי היו לו 8 איבודים אמש וזה מוריד דראסטית מההישג האישי שלו.
    מישהו יכול לשים את מספר האיבודים למשחק של מייקל ושל לברון בליגה הסדירה קודם כל ? ואולי בפלייאוף בנפרד.

    במשחקי הליגה הסדירה לברון בהחלט מאיים על מייקל ומותר להפריד כי גם NBA מפריד בכל הסטטיסטיקות.

    1. אני חושב שכמות איבודי הכדור באה גם בגלל שהוא מחזיק הרבה יותר בכדור.
      רוב הזמן הכדור נמצא אצלו והוא מקבל את ההחלטות ולכן סביר שיהיה לו הרבה איבודי כדור.

    2. לא, לא מותר להפריד.

      ותפסיקו כבר לזיין את השכל עם הסטטיסטיקה כשכל גמר לברון הולך הביתה עם שורה סטטיסטית מטורפת אבל עם הזין ביד.

      מה שחשוב בכדורסל זה לנצח, ולנצח חשוב בעיקר באפריל, לכיוון יוני.
      זה לא משנה אם קלעת 9000 ומסרת מיליארד.
      משנה שבסוף השנה תעמוד ותניף את הגביע.

      ב5 שנים האחרונות הדיון הזה על מספרים בכלל ושל לברון הפרט כבר נהיה מאוס.
      "הראשון שקלע יותר מ11.5 נקודות ב3 רבעים ומעל גיל 8000".

  23. כשחושבים על זה, לברון יעבור לפילדלפיה.
    עבור הצ'אנס לקחת טבעות בנחת ולהשתוות לג'ורדן.
    כדי לרמוס את קיירי בגמר המזרח.
    וכדי לנקום בגולדן סטייט בגמר הכללי. זה יהיה מצחיק, סטף ודוראנט יהיו פתאום האנדר-דוג נגד הסופר-טים החדשה.
    היום מציינים שנתיים להתפטרות של הינקי ואוהדי פילדלפיה חוגגים. שנים של בזיון חסר תקדים (28 הפסדים רצופים, בין היתר), של לעשות הכל נגד מטרת הספורט, מתברר שזה משתלם.
    פילדלפיה הולכת להשתפר בשנתיים מ-10 נצחונות בעונה, ל-52. שיפור של 42 נצחונות בשתי עונות. זה יותר מטורף מכל סופר טים וכל מעבר של כוכב לקבוצה חזקה.
    כולם ראו אתמול את סימונס כולם רואים את העונה של אמביד ואת המספרים שלו, וזה רק מתחיל עם פולץ, עם הבחירה הקרובה בדראפט (פילדלפיה עוד יגרילו בטעות את מס' 1 ולא יהיה להם כבר מי לקחת, הכל תפוס), ועם מקום בתקרת השכר להביא את לברון (או קוואי, או פול ג'ורג').
    הינקי צדק, והטנקינג המסריח של העונה הזו רק הולך להיות יותר מגעיל בהמשך.

  24. 1. לברון שחקן אדיר, אין ספק. אבל לדעתי מייקל הגדול מכולם ובהפרש עצום.
    מייקל אף פעם לא חיפף בהגנה או לקח "יום חופש" כמו שאומרים על לברון או שלפעמים נראה ככה. ג'ורדן תמיד שיחק בשני צדי המגרש.
    2. לברון מקבל את השחקן החלש בקבוצה השנייה כדי "לנוח" בהגנה ומכיוון שהוא יודע לקרוא טוב את המשחק ולחטוף קווי מסירה.
    3. כשהמשחק על הכף הוא מעלה הילוך בהגנה ואם צריך הוא עובר לשמור על הכוכב של היריבה. במשחקי עונה רגילה הוא לא עושה זאת יותר מדי אבל בפלייאוף זה קרה ויקרה. אם צריך לסגור מישהו לברון יעבור לשמורעליו. לא חושב שהוא בורח מאחריות.
    4. קליבלנד בכלל קבוצת הגנה לא טובה. היל יודע לשחק הגנה וגם תומפסון. אבל שניהם פצועים מדי ובעונות לא טובות.
    5. הסגל של קליבלנד בכלל הוא מאוד מוגבל וחלש יחסית. וגם קווין לאב לא יציב השנה עם כמות פציעות.
    5. התקפית לברון דומיננטי מאוד גם בגלל צורת משחקו וגם כי הסגל לידו חלש. השנה אין לו את קיירי/וויד שיקחו מהנטל ההתקפי כמו שנה שעברה או בשנים של מיאמי (אפילו אני נותן פה קרדיט לבוש מול לאב). ועדיין לברון שולט התקפית ושיפר את הקליעה מרחוק בצורה מדהימה. מה שהוא עשה במחצית השנייה בפילי היה תענוג לצפייה, פשוט בלתי עציר.

    1. אתה לא חושב מספיק

  25. תודה מנחם.
    כשמעלים את שאלת ההשוואה הזו זה בערך כמו לכנס את אנשי עוצמה יהודית ואת אנשי שיחה מקומית לדון על השאלה כיצד פותרים את הכיבוש והאם יש עם פלסטיני.

  26. שאלה לאינטלקטואלים…
    אם אנחנו שמים את חמישיית המוטנטים הבאה לברון, סימונס, דוראנט, יאניס ופורזינגיס(2.03+2.11X3+2.24) נגד כל חמישייה היסטורית, האם הם מפסידים/מנצחים?
    איפשהו ב-86 אפשר היה להרכיב את מג'יק, מייקל, בירד, ראלף סמפסון, כארים/האקים שזה גם מעניין לחשוב על משחק כזה מולם.
    במקום זינגיס אפשר להכניס כל כוכב בליגה לצד ארבעת המופלאים שציינתי אבל זינגיס מיוחד גארד בגובה 2.24 אז הכנסתי אותו.

    1. תחליף את סימונס בקארי ואת הלטבי בדוויס ויש לך חמישייה היסטרית

      1. קרי בן אנוש, סימונס 2.11. ודייויס אולי.

  27. ליד ג'ורדן שיחקו שחקני הגנה כמו סקוטי פיפן ודניס רודמן. ליד לברון משחקים ג'יי אר סמית' וקווין לאב. חושב שב-1 על 1 הוא היה מפרק את ג'ורדן, בעיקר בגלל שהוא שוקל 30 קילו יותר ממנו (וגם יכול לקלוע שלשות). ב-2012-2013 הוא היה שחקן הגנה מדהים. עכשיו התלות בו גדולה מדי, לכן הוא מתרכז בהתקפה. אם לידו היו שחקני הגנה היסטוריים ברמה של פיפן ורודמן, הוא היה שומר טוב יותר

    1. זה נכון פיפן השלים את מייקל וחיפה על החסרונות שלו, הוסיף הגנה ואולאראונד. לברון הוא בערך הילד שהיה נולד למייקל וסקוטי אם הם היו עושים ילד יחיד 🙂

      1. יחד

  28. גיא לא הבנתי את ההתערבות שלך. מצד אחד אתה מתערב שקליבלנד מנצחת את המזרח ומצד שני אתה מתערב שטור טו מגיעים לגמר. מכיוון שטור טו כנראה הולכים להיפגש עם קליבלנד אז יש לך התנגשות בהתערבויות השונות

    1. א. אני מחזיק אצבעות לנפילה באחד מהמשחקים שנותרו להם.

      ב. כאשר התערבתי עם מלובני על טורונטו, האמנתי שהקאבס יסיימו במקום השלישי.
      זו הסיבה שההתערבות שלי על טורונטו הייתה רק על גמר המזרח.

      אחרי שיצא לי לראות את הקאבס עם לאב, אני חושב ששוב הם בפיינלס, ולכן ההתערבות החדשה.

      אם הקאבס מדיחים את טורונטו בדרך לפיינלס, ולפני גמר המזרח?
      אני אשמח לקנות למלובני בירה שהוא הרוויח ביושר,
      ולקבל מדה שוט את הבירה שאני ארוויח.

      מתכון מצוין לאחלה מפגש הופס. WIN/WIN קלסי…

  29. מנחם הצלחת לעורר את הדיון המאוס הזה שוב (ועל הדרך למשוך מגיבים מוואלה).
    כמו בני דתות שונות שמתווכחים האלוהים של מי גדול יותר ועוד מגבים זאת ״בעובדות״

    1. +1 נ.ב הוא נעלול רציני

    2. כן מי שיש לו קטן תמיד אומר שהגודל לא חשוב

    3. עגל, האמת היא שנמאס לי מזמן לקרוא את התגובות האינפנטיליות שלך. באמת איכפת לי לגנוב גולשים מוואללה. מעניין שגם באדלפי יוניברסיטי כמעט כל הפרופסורים לפיזיקה היו ASSHOLES

      1. כתבת בטור דברים חשובים בהחלט. אבל מהשנייה הראשונה הם הלכו לאיבוד בבליל של ״למי יש גדול יותר״. אחד אומר שמנגו הוא הפרי הכי טעים והשני מתעקש שזה אבטיח. זה מה שאינפנטילי, לא התגובה שלי.
        ולגבי האמירה על פיסיקאים – זו מחמאה.

  30. לברון שם דאנק על איזה שחקן זניח במשחק עונה רגילה ומסתכל עליו כאילו הטביע על יואינג במשחק משמעותי , מייקל מטביע על יואינג . לא צריך בשביל זה סטטיסטיקות.

    1. מייקל היה מטביע יותר טוב. לפי הגישה הזאת, וינס קרטר הגדול בכל הזמנים

      1. מה הקשר בכלל ? אני מדבר על התגובה , החשיבות העצמית, הלגאסי המוגזם. כל כך לא קרוב.

  31. אין מה לקחת ללברון לגבי ראיית המשחק. אותו כנ"ל לגבי איך הוא שומר על גופו. אין לזה שום תקדים בספורט. מסכים לגבי ההגנה שלו והדוגמא האישית שהוא מציב לקאבס.

    לגבי האחד על אחד של לברון. הוא לא נהיה טוב או יעיל יותר בגלל איזה חוכמה יתרה. הצורה ששופטים אותו בהתקפה השתנתה. לא ניתן לשמור אותו יותר באחד על אחד עם הרגלים כי זה כבר לא רלוונטי. לעיתים מפליא אותי כמה חלקכם כה מאולפים כבר לקבל את סגנון החדירה שלו כחוקי שאתם אפילו לא שמים לב שהתמונה הראשית של הפוסט היא עבירת תוקף בעצמה… רוב השחקנים ששומרים עליו נראים לעיתים כמוותרים מראש מפחד לחטוף מרפק לחזה או כתף של שריר עם מומנטום של 270 פאונדס במהירות האור לתוך מסת הגוף. הם פשוט זזים הצידה וזורמים עם המהלך כשמה שנותר להם הוא נסיון כלשהו לחסום. ג'יי ג'יי רדיק ניסה לעמוד מולו אתמול ולברון הסתובב במהלך הקבוע שלו כשהכדור מחובק חזק לתוך חזהו אך מרפקיו זקורים החוצה. ג'יי ג'יי חתף מרפק לחזה ועף מטר אחורה ולברון סיים בלייאפ ועוד קיבל עבירה מהפרצוף של רדיק. שופט יכול להגדיר את זה חוקי כי כביכול זה לא היד הנגדית אך שופט שמבין את רוח החוק מבין שניתן לחבק את הכדור בסיבוב צעד וחצי כשהמרפקים מקופלים מבלי לאבד כלום ולמרפקים הישרים תפקיד אחד בלבד: להעיף שחקן בצורה לא חוקית.

    אני מציע למי שחושב שאני מגזים לעקוב משחק הבא אחרי ידיו במשך משחק שלם. לבדוק את כל הקטנות שהוא משתמש בהם באחד על אחד. נכון לא מעט כוכבים בליגה מקבלים את הפרווילגיות האלה (מי שלא נהנה מהפריוולגיה חוטף עבירות תוקף תשאלו את שאריץ'). אבל שאר הליגה לא בנויים כמו חייזרים שמודים שהם קרובים ל270 פאונדס אחרי 15 שנה בליגה ללא כל איבוד מהירות ניתור או כח.

    הנה דוגמית. תעקבו אחרי החדירות של לברון. אני זהיתי רק מהתקציר 3-4 שימושים ביד נגדית או בתנועות לא טבעיות כדי ליצור יתרון על מגן

    https://youtu.be/ge-RldLRWmA

    1. זה ככה כבר שנים הוא מעיף את המגן עם היד עם כל הכוח שלו ולא שורקים לו תוקף. דוויט גם ככה. התרגלנו חלק מהביזנס ממשיכים הלאה אין מה לבכות

      1. דוויט מוביל את הליגה בעבירות תוקף. ג'וליוס רנדל שני. איפה לברון?

    2. אני מתעב את לברון – ויחד עם זאת חייבים להדגיש שכמות הפאולים שלא נשרקים עליו היא לא פחות גדולה מכמות הפאולים אותה הוא מבצע. הבנאדם כל כך חזק שבכל חדירה עליו כמעט יש מגע וניתן לשרוק – יחסית למה שזה קורה בפועל הוא לא מקבל את השריקות הגיוני שזה יתאזן עם שגם לא שורקים לו תוקף.

    3. אפשר להתייחס רק למה שאתה מביא כדוגמה כפאול.
      אני מנחש שאתה מתכוון למהלך ב 0:16 בסרטון?

      כי אם כן, אני אשמח אם תביא את הכלל שקובע שזה אופנסיב,
      או דוגמה (כמו אלו שב-NBA מפרסמים).
      למיטב הבנתי –
      לא נוצר יתרון על ידי שימוש במרפק (הוקינג), 2 הידיים אחזו בכדור, והמרפק לא נשלח קדימה על מנת להשיג יתרון של השחקן המתקיף.

      (למען הסר ספק –
      אני לא שופט כדורסל, ולא הוכשרתי מעולם במלאכת השיפוט,
      מה שאני יודע, זה לקוח מהמרשתת.
      אולי שופט הכדורסל שלנו יכול לחוות דעה?)

      ההאשמה שה-NBA נותן בעיקר ללברון יתרון לא הוגן כאשר הוא על הפרקט,
      עם האשמה כזו קשה להתווכח, בהעדר "קייס" ברור יותר, כזה שכולל דוגמאות לאיך לברון מקבל יחס מסוג אחד (אי שריקות), ושאר השחקנים מקבלים יחס מסוג אחר (שריקות על אותם הדברים).

      having said that

      אי אפשר להתעלם מהעובדה שהכוכבים בליגה מקבלים יחס שונה מ-"לא כוכבים".
      הדגש שכל אוהד שם על כוכב ספציפי בדרך כלל קשור לאהדה של אותו אוהד.
      (ע"ע הדיונים על הצעדים שהתבררו כלא צעדים של הארדן)

      1. אלו טענות שגויות.
        לברון לא מקבל את הכבוד שג'ורדן קיבל ולא את השריקות שאחד כמו ארדן או ראסל מקבלים בכל משחק.

      2. לא טענתי שרק לברון נהנה מהיתרון הזה. רק שכששחקן בעל כישרון ועוצמה כשלו נהנה מיתרון שכזה זה מוציא את האויר מהמפרשים. לברון ניצח את הטבע (אני מזמן ויתרתי בטענותי האחרות מכיוון שאין לי שום הוכחה אחרת ואתן לו להנות מהספק). שחקנים כמוהו בעבר זכו להגבלות מהליגה (וילט, קארים, שאק). לברון מקבל הקלות. צעדים מקבלים את הפרשנות המקלה ביותר ועברות תוקף ברורות לא נשרקות. בסרטון המהלך על רדיק בסבסוב הוא דווקא הבעייתי לשיפוט. היו שם עוד כמה מקרים מאוד ברורים איך תוך כדי כדרור הוא מעיף שחקן או במרפקו או בידו כדי להשיג יתרון. הוא כה מהיר שצריך עין חדה אבל זה ברור. לכל שופט מנוסה.

        לגבי המהלך עם רדיק. הספר החוקים קובע כך:

        . A dribbler shall not (1) charge into an opponent who has established a legal guarding position, or (2) attempt to dribble between two opponents, or (3) attempt to dribble between an opponent and a boundary, where sufficient space is not avail-able for illegal contact to be avoided.
        b. If a defender is able to establish a legal position in the straight line path of the dribbler, the dribbler must avoid contact by changing direction or ending his dribble.
        c. The dribbler must be in control of his body at all times. If illegal contact occurs, the responsibility is on the dribbler.

        תסתכל על הסעיף האחרון. סיבסוב לסל הוא לא כמו קו ישר לסל כשהתוקף צריך להקדים את המגן בראש ובכתף כדי לבסס יתרון במגע מולו בקו ישר. לכן האחריות להשאיר ספייס למגן להיכנס לעמדה חוקית היא על התוקף. כאן נכנסת פרשנות של שופט לגבי מה הכרחי לגבי שליטה על הגוף. הטענה של דריימונד שרגלו נזרקת קדימה בעלייה לסל לא התקבלה כתנועה טבעית וכך גם הכתף המופנית מטה של האוורד שנשרקה כבר בתקופת שאק. בעיני כששחקן מסתובב בצעד וחצי ולקראת סיומו מרפקיו פתאום נדחפים קדימה עוד לפני עליה לסל ומרפק פוגע בראשו/חזיהו של מגן כאשר השחקן כלל לא צמוד לתוקף חייב לקבל שריקה לתוקף. 1. כי לתוקף יש אפשרות בסיסית לבצע את התנועה ללא מרפקים בחוץ. בדיוק כפי שעשו לא מעט שחקנים אחרים. 2. המגן אומנם לא ביסס עמדה אך כבר היה בנתיב החדירה לפני התוקף כך שהאחריות למגע הוא לא אוטומאטי שלו. העניין הוא שכששריקה כזאת עוד נותנת עבירת מגן מי בכלל יעז לעמוד ולנסות להגן במהלך הבא. זה נכון שהוא חוטף לא מעט בעליה לסל ואולי זה אמור להתאזן. אבל אם אני הייתי בחוזק שלו הייתי מעדיף שיתעלמו מהדרך בה אני מגיע עד לטבעת גם על חשבון מגע בסיימת שלי מטר מהסל…

  32. פעם שחקנים אמרו שהחלום שלהם להיות כמו מייקל ג'ורדן,
    בסוף המשחק אתמול בן סימונס אמר שהחלום שלו זה להיות כמו לברון ג'ימס.

    לברון כבר שמה ומקבל הערכה של 'עז' מכל צעירי הליגה.

    1. כי כשסימונס נולד, ג'ורדן כבר פרש בפעם השניה.

  33. נאלצתי לעבוד בסופש ואני רק עכשיו משלים קריאה.

    מאמר משובח ביותר מנחם.

    הוא צריך להיות מפורסם בכל פלטופרמת ספורט אמריקאית ושיגיע לאוזניו של המלך. כי אתה צודק ב1000 אחוז כשאתה אומר שהוא לא משחק טוטאל בסקאבול, והוא לייאביליטי בהגנה.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט