סיקור משחקי שבת / G-Force

ליל משחקים די רדום עבר על הליגה מה שגורם לנו להתחיל לספור את הימים עד לפתיחת הפלייאוף. 6 משחקים הרבה קבוצות חסרות עניין אבל יאללה נצא לדרך.

 

פילדלפיה סיקסרס (42 – 30) 120 – מינסוטה טימברוולבס (42 – 32) 108

אופטיקה. מבט על תוצאת הסיום יכול לגרום לצופה מהצד שההפסד של מינסוטה היה מהסוג הזה:

בעוד שלמעשה, הוא היה מהסוג הזה:

דקה בתוך הרבע האחרון, ההפרש כבר עמד על 29 נק', אחרי שאת הרבע השלישי הסיקסרס מנצחים בתוצאה 39 – 19.
המחצית הראשונה עוד הייתה קרובה לצמודה –
לא שמינסוטה הובילו מתי שהוא אחרי דקת הפתיחה, אבל הם הצליחו לשמור על מרחק סביר של 5 – 10 נק' פיגור מהסיקסרס.
דקות מצוינות של סימונס (15 נק', 12 רב', 13 אס'), אמביד (19 נק', 6 רב'), סאריץ' (18 נק', 3 שלשות), ובלינלי מהספסל (17 נק', 3 שלשות), הכריעו את מינסוטה, והפכו את הרבע האחרון לזמן זבל.
וויגינס (16 נק', 8 רב') היה הקלע המוביל של מינסוטה.

דטרויט פיסטונס (40-33) 117   – שיקגו בולס (49-24) 95

בשיעור הקודם הבוכנות נתנו פייט נאה ליוסטון, והפסידו רק בהארכה. ומה יותר טוב אחרי שיעור כזה, מלארח את הצולע של הכיתה  שמגיע אליך פינילס, כלומר בלי דאן, מארקאנן ולוין, ולהתחרע עליו מכות?

אז הבולס האומללים הגיעו לדטרויט בהרכב חסר, ואחרי חמש דקות פיגרו 13:2. וזהו, הקרב נגמר לפני שהתחיל. מין משחק כזה שכולם רוצים שיסתיים כי התוצאה הסופית כבר מוסכמת. במחצית 47:66, ובסיום 95:117. תעברו הלאה, למקום שבו שיחקו באמת.

הפיקנטריה? אנטוני טוליבר עלה מהספסל בדטרויט עם 25 ודראמונד פירק ברחבה את לופז עם 20 ריבאונדים ו15 נקודות, לעומת 3, 4 של המתולתל.

עוד פרט לספר – כל הפיסטונס שקלעו, שמונה סה"כ, קלעו בספרות כפולות. OMG איזה מאמץ עשיתי לסחוט משהו מהלימון המיובש הזה.

בשיקגו ואלנטיין עם 18 הוביל שבעה בספרות כפולות.

לטובת הקטע המוזיקלי של הסקירה רציתי להביא לכם משהו אורגינלי של דטרויט, אם אפשר בתוספת שיקגו. העניין הוא שהטכנו של דטרויט זה זבל , ובנו המאומץ משיקגו, ההאוס, גם הוא מהילדים החורגים של המוזיקה. בעיניי כמובן, אוקיי? אם אתם את השיט הזה אתם מוזמנים להנות בחדר לבד.

קיצר, לא הייתה לי ברירה אלא לגייס מישהי שנולדה באזור דטרויט ובתחילת דרכה פעלה לא הרחק ממנה. הכוונה היא כמובן למדונה לואיז צ'יקוני. מדונה בלבד בשבילכם. כמעט בתולה. כלומר כמו. יאללה, קבלו קצת טראש איכותי מהאייטיז.

 

אורלנדו מג'יק (22 – 51) 105 – פיניקס סאנס (19 – 55) 99

הסאנס הם כמו מתנת חג מולד בלתי נגמרת, שמחולקת לאוהדי קבוצות הליגה במשך כל ימי השנה.
יש להם כישרון מיוחד, סוג של קסם,
הם יודעים לגרום לו –


(החנון מימין, כן? את הבחור השני, שם קסם שבעולם כבר לא יציל)

להפוך עליו

29 נק' באחוזים טובים (כולל 3 מ-6 מהשלוש), 11 רב', 8 אס', 3 חטיפות, וחסימה.
זו השורה של גורדון, שהוביל את המג'יק לניצחון לא מובן מעליו, אחרי שהמג'יק מצאו את עצמם כבר בפיגור בן 10 נק' ברבע השני,
ואחרי ששוב נקלעו לפיגור ברבע האחרון, למרות שדקות קודם לכן הובילו בהפרש של 9 נק'.
למעט ההופעה של גורדון, אין הרבה מה לכתוב על המשחק –
2 הקבוצות עלו לפרקט, שיחקו כדורסל בינוני מינוס (44% לאורלנדו מהשדה. 40% בלבד לסאנס),
עד שגורדון תפס פיקוד ברבע האחרון, החזיר את היתרון למג'יק, יתרון אותו לא איבדו עד לבאזר.
לצדו של גורדון בלט ווצ'ביץ' (24 נק', 11 רב', אחוזים רעים – 11 מ-26 מהשדה. 0 מ-5 מהשלוש).
ג'וש ג'קסון (18 נק', 5 אס', 3 חטיפות, 6 מ-17 מהשדה) היה הקלע המוביל בשורות הסאנס.

כאמור, זו לא הפעם הראשונה שהסאנס מפזרים קסם ברחבי הליגה:
(דוגמאות מהחודש האחרון בלבד)

דווויט מול הסאנס:
30 נק', 12 רב'.

ווסטברוק מול הסאנס:
43 נק', 14 רב', 8 אס'.

אנתוני דייויס מול הסאנס:
53 נק', 18 רב'.

יוסטון רוקטס (14-59) 114 – ניו אורלינס פליקנס (31-43) 91

מה שהיה אמור להיות המשחק המרכזי של הלילה הפך די מהר לגארבג'-טיים ארוך כשהרוקטס חוגגים שבירת שיא ניצחונות לעונה של המועדון. יוסטון עלתה למשחק ללא כריס פול ולוק באהא-מוטה. זה אמנם היה אמור לשפר את סיכויי הניצחון של ניו אורלינס אבל הפליקנס הגיעו עייפים וגם קצת חבולים משבוע משחקים מאד עמוס שכלל בין השאר שלושה ימי משחק רצופים. לפיכך הם התייצבו למשחק ללא רייז'ון רונדון וניקולא מירוטיץ' הסובלים מפציעות מינוריות.

הרוקטס פתחו מבערים כבר בהתחלה ועלו ל 4-17  באדיבותו של הצמד קאפלה את הארדן שפינקו בשלל דאנקים וכניסות לסל. משם זה רק הלך והתדרדר. ברבע השני גם אריק גורדון נכנס לעניינים והפער הלך וגדל עד 37-64 במחצית. בחצי השני לא קרה יותר מדי כשהפליקנס מצליחים להוריד עד 14 הפרש מה שהעיר את הארדן שדאג להגדיל את ההפרש בחזרה ולהעלות את הספסלים לרבע הרביעי.

אצל ניו אורלינס בלט כרגיל אנת'וני דיוויס עם 25 נקודות 8 ריבאונדים ו-4 חסימות. לידו גם צ'יק דיאלו שלאחרונה בכושר טוב תרם 15 נקודות ו-9 ריבאונדים.

את הרוקטס הוביל ה-MVP שבדרך ג'יימס הארדן עם 27 נקודות 8 אסיסטים ו-6 ריבאונדים (כמו גם 9 איבודים). הוא נעזר במשחק מפלצתי של קאפלה עם 18 נקודות 16 ריבאונדים ו-6 חסימות. עוד תרמו גורדון (19 נקודות), אנדרסון (16 נקודות) וג'רלד גרין (14 נקודות).

ממפיס גריזליס (54-19) 93 – לוס אנג'לס לייקרס (40-32) 100

הלייקרס היו אמורים להתגבר בקלות על ממפיס מוכוונת הלוטרי ולשבור את רצף ההפסדים הנוכחי. זה אמנם קרה בסוף אבל קל זה לא היה. הגריזליס הסתערו בפתיחה על הלייקרס המופתעים שחשבו שהם באים לפשוט את עור הדוב. ממפיס עלו ליתרון 10-27 3 דקות לסוף הרבע הראשון. faמכאן הלייקרס התחילו לרדוף והורידו עד ל52-57 במחצית.

ממפיס עוד הצליחו להחזיק מעמד ברבע השלישי עד שדאנק של לונזו בול השווה את התוצאה 71-71 עם סיום הרבע. כאן נכנס לפעולה קייל קוזמה שעם 15 נקודות ברבע גמר את הסיפור.

בלטו אצל הגריזליס: אנדרו האריסון עם 20 נקודות + 9 אסיסטים וג'מייקל גרים עם 17 נקודות ו-16 ריבאונדים. מארק גאסול הוסיף 18 נקודות באחוזים רעים וממפיס כקבוצה "דייקו" ב5 מ-29 מחוץ לקשת.

בלייקרס כיכב כאמור קייל קוזמה עם 25 נקודות ו-10 ריבאונדים כשהוא נעזר בג'וליוס רנדל (20 נקודות 11 ריבאונדים) וקנטביוס קולדוול-פופ (18 נקודות). לונזו בול נתן משחק אול-אראונד של 12 נקודות (אבל שוב באחוזים רעים 5-מ-13 ו1מ-6 לשלוש), 10 אסיסטים ו-8 ריבאונדים.

 

דאלאס מאבריקס (51-22) 98 – שארלוט הורנטס (41-33) 102

ההורנטס שהביסו ב-61 הפרש את ממפיס רק לפני יומיים עושים מאמץ לגרום לעונה הזו להיראות מכובדת. המאבריקס מצידם עושים מאמץ להראות כאילו הם מנסים לנצח בזמן שהם מכוונים לדראפט. שני הצדדים יצאו מרוצים כששארלוט רושמים עוד ניצחון ובדאלאס מחשבים את סיכויי הזכייה בבחירה הראשונה.

המאבס עוד הוליכו בסוף הרבע הראשון 22-27 כשהאריסון בארנס תופר שלשות אבל ברבע השני ההורנטס השתלטו על המשחק בזכות כמה דקות טובות של הספסל ובמיוחד מאליק מונק עם 8 נקודות. הקבוצות ירדו להפסקה ביתרון 48-54 לשארלוט.

ההורנטס הצליחו להגדיל עד ל59-74 לקראת סוף הרבע השלישי אבל בדאלאס לא נשברו ושמרו את המשחק צמוד כשדאנק של נואל מוריד ל91-90 4 דקות לסיום. הווארד וקמבה ווקר העלו ל-91-98 אבל המאבס שוב צמצמו ל98-100 מסל של דניס סמית' 36 שניות לסיום. לאמב החטיא זריקה 15 שניות לסיום ולדאלאס היה כדור להשוות או להעלות ליתרון, אבל אז ווקר חטף לסמית' את הכדור ו-2 זריקות מהקו קבעו את תוצאת המשחק.

בדאלאס דניס סמית' ג'וניור קלע 21 והוסיף 6 אסיסיטים. עזרו לו האריסון בארנס עם 18 נקודות ויוגי פרל עם 16 נקודות מהספסל.

אצל שארלוט קמבה ווקר עם 24 נקודות נתמך בעוד ערב מצויין של דווייט הווארד שרשם 18 נקודות לצד 23 ריבאונדים.

לפוסט הזה יש 27 תגובות

  1. אפשר, אם רוצים, טיפה להרחיב על השיחוק של פילי עם איליסובה ובלינלי. זה נותן להם וואחד עומק לקראת הפלייאוף, והם כבר משתלבים מצויין.
    לגבי יוסטון – הם פשוט בכזה כושר – תענוג.

  2. תודה על הסיקור, ללילה שהבטיח לא הרבה, וקיים אפילו פחות מזה..
    יאללה, שייסגרו כבר המיקומים ושהפלייאוף יתחיל!!

    1. סימונס באמת נהדר אבל ממש לא roy בהליכה. ראיתי את מיטשל מול סאן אנטוניו אתמול ולמרות שהיה בינוני רוב המשחק במאני טיים הוא היה גדול. הבחור תופעה ולא פחות מרשים מסימונס ואת זה אני אומר בצור אוהד פילי. כרגע אני לא יכול לבחור ביניהם

  3. אמביד הולך בקלות להיות הסנטר הכי טוב בליגה הזאת לעשור הקרוב לפחות עד כדי פיתוח ERA אופציונלי על שמו(אם הבריאות תהיה איתו).

    הצורה שהוא מזלזל ביריבים, רומס אותם בהגנה ובהתקפה היא פשוט מדהימה.

    בכלל פילי זה הדבר הכי יפה בליגה הזאת.
    וכל זה בלי שבכלל בדקו דקה וחצי מה שווה פולץ כשהוא עם כתף בריאה(ולדעתי הוא שווה, בטח ליד פוינט גארד מדהים שכרגע לא קולע).

    תענוג היה לראות אותם היום.

  4. תודה על עוד סיקור תענוג. קפלה אתמול בהגנה מדהימה על דייויס. ניתן את הקרדיט גם לעייפות של ניו אורלינס, אבל ההגנה של יוסטון נראית מעולה, משחק 6 ב-10 האחרונים שהם שומרים את היריבה מתחת ל100 נק'.

  5. מסכן טאונס
    אחרי שהמאמן הדפוק שלו שחק אותו ערב לפני עם 41 דקות מול הניקס הוא מגיע למשחק מול אמביד רענן לחלוטין שפשוט התעלל בו.
    מגיע לו מאמן אמיתי שיוכל לתת לו להתפתח למפלצת שהוא יכול להיות
    טיבןדו פשוט נזק למיני

  6. סיקור מעולה של צוות פגז.
    אז מסתבר שהעייפות הכריעה את ניו אורלינס. ניתן להבין אותם. מינסוטה קבוצה מוזרה ואני לא מבין אותם. אולי זה בגלל שהלב/הראש לא נמצא.
    כמו תרנגולת שמולקים לה את הראש והיא ממשיכה לרוץ

    1. הם כבר 12 משחקים בלי באטלר. עומדים על 6-6 לא נורא. בהתחשב בזה שיש להם אטלנטה,דאלאס ופעמיים ממפיס עד לסיום אין סיבה שלא יסיימו במאן חיובי בלעדיו. 47 ניצחונות בתנאים הקיימים ובהשוואה לעונה שעברה יהיה בכלל לא רע.

    2. לא נורא גם בלי באטלר. אבל גם לא מלהיב בכלל בהתחשב בחומר השחקנים שלהם. מול ניו יורק היו צריכים להיות יותר קילרים ולא להגיע עייפים מול פילי.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט