סיקור משחקי שבת / G-Force

זה היה ערב משחקים שלא הבטיח הרבה אז אם נשארתם לישון כנראה שכדאי שנספר לכם כבר עכשיו שהוא קיים עוד פחות. אפשר להעמיד הרכב שירוץ חזק לפלייאוף רק מהשחקנים שנעדרו מהסגל של הקבוצות בלילה הזה שבו כל הביתיות ניצחו.

נשלח רק תודה גדולה לגיא הרשע שלקח פיקוד על הצוות בעת מצוקה וכיוון את ההגאים של הספינה ישר ללב השמש.

 

שארלוט הורנטס (28-39) 122 – פיניקס סאנס (49-19) 115

משחק לפרוטוקול בין שתי קבוצות שהדבר היחיד שמעניין אותן הוא מתי נגמרת העונה. כבר היו העונה מספיק משחקים גרועים יותר אבל לא חסרו גם כאן  רגעים מביכים, חוסר התלהבות או הגנה, ובעיקר תחושת אס"ק כללית.

טנקינג או פציעות תקראו לזה איך שאתם רוצים, אבל פיניקס התייצבה למשחק בלי שלושת השחקנים שהסיכוי שלהם להיות בסגל הקבוצה גם בסיום העונה הבאה הוא הגבוה ביותר. דווין בוקר, טי ג'יי וורן וג'וש ג'קסון נעדרו עקב פציעות מינוריות והשאירו את הבמה לבוגרי הג'י-ליג שאק האריסון ודוון ריד יחד עם מיודענו דראגן בנדר.

ההורנטס פתחו פער כבר ברבע הראשון והסאנס מצידם עשו חיקוי של מאבק כדי לרדת למחצית בפיגור 59-51. בריחה נוספת באמצע הרבע השלישי נתנה את התחושה שהסיפור סגור, כשבסוף הרבע התוצאה הייתה יתרון שיא של 72-94 להורנטס. כשנדמה היה שלשתי הקבוצות נותר רק להעביר את הזמן עד לסיום הסאנס פתאום לא הצליחו להחטיא ועם 9 שלשות ברבע צימקו עד ל-113-115 שתי דקות וחצי לסיום. כשמותרה קצת פחות מדקה על השעון באטום עלה לשלשה שנכנסה עם הקרש ודי סגרה את הסיפור. הסאנס עוד ניסו האק-א-דווייט שלא עבד ושתי הקבוצות ירדו מהמגרש מרוצות בחלקן.

בשארלוט ניק באטום היה ענק עם 29 נקודות (4 מ-5 מחוץ לקשת), 12 ריבאונדים, ו-7 אסיסטים. גם דוויט הווארד היה מצוין ותרם 30 נקודות, 12 ריבאונדים, ו-4 חסימות. הם נעזרו ב-16 נקודות כל אחד מפרנק קמינסקי ומרווין וויליאמס שחיפו על יום חלש של קמבה ווקר (11 נקודות ב 4 מ-14 מהשדה).

אצל הסאנס שקלעו 18 מ-32 מחוץ לקשת היה נעים לראות את הרוקי דוון ריד נכנס לעניינים עם 16 נקודות ו4מ-4 לשלוש. תרמו לצידו גם טרוי דניאלס (17 נקודות), דראגן בנדר (16 נקודות), כמו גם האריסון ופייטון עם  14 נקודות כל אחד.

 

מיאמי היט (31-36) 129  – וושינגטון וויזארדס (29-38) 102

הוויזארדס הגיעו לפלורידה אחרי חמישה ניצחונות רצופים עם שאיפות להתבסס בחלק העליון של הפלייאוף, שאיפות שרק התגברו כאשר מחמישיית המארחים הסתבר שייעדר הסנטר חסן ווייטסייד, עקב כאבים בירך. במקומו עלה הרוקי בם אדבויו, שהסתבך בעבירות ומיעט לשחק. נשמע כמו משימה ל… ובכן, כולם.

ההיט הפגינו משחק קבוצתי עילאי, עם לא פחות משמונה שחקנים בספרות כפולות, ארבעה מתוכם מתייצבים על 13, ובראשם ג'יימס ג'ונסון עם 20 בשמונה מתשע מהשדה. למעשה, הגארבג' טיים נפתח רשמית ארבע וחצי דקות לסוף הרבע השלישי, כאשר טיילר ג'ונסון בליי אפ סוגר ריצת 0:10 של ההיט, קובע 62:85 ונותן את האות לריקון הספסלים ומנוחה לכל הנוכחים. שאר המשחק היה לפרוטוקול בלבד, עד התוצאה בסיום, 102:129, לזכות מיאמי כמובן. לנו לא נותר אלא לעסוק בזוטות. למשל:

דוויין ווייד מגיע במחצית הראשונה ל8000 סלי שדה בקריירה

דוויין ווייד דוקר את קלי אוברה מאחורי האוזן וחוטף טכנית, כי אוברה עשה לו עם המרפק בכניסה לסל

דוויין ווייד נכנס לסל, מותח את ההמסטרינג ויוצא. מה לא עושים כדי לא לטוס קרוס קאנטרי לפורטלנד למשחק הבא.

בוושינגטון ג'ודי מיקס עשה שימוש נאה בזמן הזבל שניתן לו, והגיע ל23 מהספסל. ברדלי ביל לא היה הכוכב שהוא אמור להיות, עם 14 בלבד ב17-5 רעים מהשדה. חוץ מהם אין מישהו שראוי לאזכור.

עבור המנצחים, כאמור, שמונה בספרות כפולות, עם ג'ונסון בראש עם 20. ריצ'ארדסון, ג'ונסון, מקגרובר ואוליניק עם 13, אלינגטון עם 17 בלטו.

https://www.youtube.com/watch?v=4z_x3sATyQ0

 

דאלאס מבריקס (21 – 45) 114 – ממפיס גריזליס (18 – 48) 80
האם אי פעם עלה הרכב כדורסל יותר מוכוון טנקינג מאשר זה של ממפיס הלילה?
בן מקלמור, קובי סימונס, דילון ברוקס, ג'ארל מרטין, ג'מייקל גרין.
השחקן היחיד בחמישייה הזו, שיש לו מקום בחמישייה פותחת של קבוצת NBA כלשהי, זה ג'מייקל גרין, שוהא גם היחיד שיש לו העונה ממצוע נק' דו ספרתי (10.3 נק').
כל השאר?
אני בספק עם יש יותר מ-5 גולשי הופס שהיו מזהים את סימונס או את מרטין, במסדר זיהוי…
עד כמה הם היו גרועים הלילה?
הם שיחקו נגד אחת הקבוצות הגרועות בליגה. זה לא מנע מהם לסיים את המחצית הראשונה עם 30 נק' ב-25% מהשדה.
זה גם לא מנע מהם להיות בפיגור דו ספרתי במשך 40 מ-48 הדקות של המשחק.
בארנס (25 נק'), בריאה ומקדרמוט (20 נק' כל אחד), היו קלעי דאלאס המובילים, ב-"משחק האימון/מטווח הברווזים" הלילה.
דילון ברוקס (17 נק') היה הקלע "המצטיין" של ממפיס במשחק.

קל, זה לא היה. אבל מצאתי מה גרוע יותר ממפיס של המחצית הראשונה:


(תספורת גרועה יותר)


(סלפי גרוע יותר)


(יש לנו מנצח!)


(זה בשביל שגם לקווין יהיה למה להתחבר…)

 

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (39 – 29) 104 – סן אנטוניו ספרס (37 – 29) 94
זה נגמר רק ב-10 הפרש, זה כבר היה 21 הפרש במהלך הרבע האחרון, ובעיקר זה היה מכוער.
מכוער מאוד.
הנתונים – הספרס סיימו את המשחק עם 46.5% מהשדה. הת'אנדר עם 45.3% ,
לא מתארים את המתרחש על הפרקט כמו שצריך.
אז אני אתן למילותיו הפואטיות של אוהד ספרס מושבע, מגיב קבוע שנון ואהוד בהופס, מאנו דה מאן (לשעבר מיקי), לספר את סיפור המשחק:
"בתחרות השלכת הלבנים השנתית, שהתקיימה הלילה באוקלהומה, גברה קבוצת סאן אנטוניו ספרס על הקבוצה המקומית. מספר קליעות של ניקולאס קוליסון, שחקנה הותיק של אוקלהומה, גרמו להפסד. מאנו ג'ינובילי אמנם נכח על הפרקט, אך סירב להשתתף במשחק וסיים עם 0/0."

הת'אנדר, הם נתנו משחק ת'אנדרי קלסי – אחוזים לא משהו, טריפל דאבל לווסטברוק (21 נק', 12 רב', 10 אס'), לצד שליטה ברב' ההתקפה, והרבה זריקות עונשין (24 – 7 לת'אנדר בנתוני הטיול לקו העונשין).
הספרס, הם פשוט הסריחו.
רק שחקן חמישייה אחד הגיע הלילה למאזן נק' דו ספרתי (אלדרידג', שסיים את המשחק עם 11 נק', 5 מ-16 מהשדה), כאשר הקלעים המובילים של הקבוצה (גיי, ובארטנס) קלעו רק 14 נק' כל אחד.
8 דקות בתוך הרבע הראשון, היה היתרון השני, והאחרון של הספרס במשחק (יתרון נקודה),
כאשר במשך רוב דקות הרבעים ה-2, ה-3, וה-4, הת'אנדר מובילים ביתרון דו ספרתי, כאשר ניסיונות הקמבאק של הספרס מצליחים לצמצם ל-4 הפרש, רק בשביל לראות את ההפרש שוב קופץ לפער דו ספרתי.
לצד ווסטברוק, אלו היו ספסל הת'אנדר, בראשות גראנט (15 נק', 8 רב', 5 מ-5 מהשדה), אברינס (11 נק'), ופטרסון (10 נק'), ששברו את ניסיונות הקמבאק של הספרס.

 

לוס אנג'לס קליפרס (35 – 29) 113 – אורלנדו מג'יק (20 – 46) 105
זה היה אמור להיות ניצחון קליל של הקליפרס –
משחק בית מול אחת מנמושות הליגה.
אבל זה גם היה החלק השני של באק-טו-באק. וזה הורגש.
המשחק דווקא נפתח כצפוי. 6 דקות לתוך הרבע הראשון, והקליפרס כבר עלו ליתרון בן 11 נק'.
רק שאורלנדו של השנה, היא קבוצה הפכפכה, אולי הקבוצה הכי לא צפויה מבין קבוצות התחתית (למעט ברוקלין, להם יש 0 סיבות לרצות להפסיד).
הם העלימו את היתרון של הקליפרס תוך 3 דקות בלבד, כאשר במהלך המחצית הראשונה לבדה, היו 20 חילופי יתרון במשחק!
למחצית אורלנדו ירדו כאשר הם מובילים 58 – 56.
את המחצית השנייה אורלנדו פתחו בסערה, כאשר הגנת הקליפרס פשוט לא מצליחה למנוע מהמגי'ק לקלוע, ואלו מגדילים את היתרון מ-2 נק' הפרש, ל-8 נק', 5 דקות לסיום הרבע השלישי.
אבל המג'יק? לא סתם יש להם רק 20 ניצחונות העונה.
עד לסיום הרבע, הקליפרס הורידו את ההפרש ל-2 נק' בלבד, וברבע האחרון הם התעשתו, ופחות מדקה בתוך הרבע, הם החזירו לעצמם את היתרון, 3 דקות אחר כך, ההפרש צמח ליתרון דו ספרתי, יתרון עליו הקיפרס שמרו עד לבאזר.

וויליאמס (25 נק'), והאריס (21 נק') היו מצטייני הקליפרס במשחק,

סימונס (24 נק', 7 אס') היה הקלע המוביל של אורלנדו הלילה.

 

 

לפוסט הזה יש 29 תגובות

      1. ברצ'י הוא האחרון שאני חושד בו בעוקצנות של מתחת לחגורה. הייתה כאן דקירה קטנטנה עם חוד כהה.
        כולם מוזמנים לתקן, אנחנו תמיד שמחים להשתפר.

  1. תודה רבה על סיקור נהדר.
    הניצחון של אוקלהומה מצויין בשביל המיקומים.
    טבלת המערב הרצויה בסוף העונה בשביל הוורירס
    1-יוסטון
    2-גולדן סטייט
    3-פורטלנד
    4-אוקלהומה
    5-מיניסוטה עם באטלר שיחזור
    מקומות 6-7-שתי קבוצות מתוך ניו אורלינס יוטה והקליפרס
    8-סן אנטוניו

    טבלת המזרח הרצויה לתומכי ללל
    1-טורונטו
    2-בוסטון
    3-קליבלנד
    4-פילדלפיה
    מקומות 5-6-וושינגטון ומיאמי לא משנה הסדר
    7-אינדיאנה
    8-מילווקי

  2. כמה חברים נותרו ב-ללל? יש מניין? יש חצי מניין?
    אוק במשחק מרושל עם האסל נהדר, ללא רוברסון וחצי משחק גם ללא אדאמס, השיגו ניצחון קל על קבוצה שמתחה היטב את ג״ס רק לפני כמה ימים. ההגנה נראתה מצויין. יאללה, שלא ניפול בבית נגד סקרמנטו – המשחקים נגד הקטנות תמיד מפחידים אותי.

    1. המספר לא השתנה משנים עברו.
      פשוט קליבלנד כבר פחות חזקה ורלוונטית לתואר מבעבר אז יש פחות התייחסות.
      הטבלה המזרחית היא לראות האם עם סיבוב ראשון מיאמי או וושינגטון סיבוב שני בוסטון וסיבוב שלישי טורונטו יש לקליבלנד את היכולת להגיע לגמר הנבא שוב.לדעתי כן אבל זה הכל.האלופה תהיה מערבית.

    2. ה-ללל זה המעודון מס 1 בארץ עם מגמת עלייה של 15-20% בממוצע לשנה
      למומי יש הרגשה שאתה מבולובל בין לפפלופ לבין ווסטברוק
      אתה יודע שה-ללל זה מועדון מעריצים מס 1 של שונאי לברון בליגה ?

      1. חחח… בינתיים הקבוצות של חברי ה-ללל שוקעות עמוק (למרות שבאחרונה התגלו סימני חיים בסאנסט בולווארד). מה תעשה אם לברון ינחת אצלכם??? 😱😱😱

  3. ניצחון חשוב לתאנדר הצולעים
    ניצחון חשוב לקליפרס שעושה רבע צעד לכיוון הפרדות מיוטה ודנבר
    הספרס חוזרים 20 שנה אחורה,לפציעה של האדמירל.

    עדיין לא קונה הצלחה של הרעמים בפליאוף וחשש כבד לנפילה בסיבוב הראשון (מחשבות של אוהד שמנסה לנאחס יריבה).

    המקום השמיני הוא בין הקליפרס יוטה ודנבר (הייתי רוצה לראות את יוטה עולה לפליאוף ועושה את הפתעת העשור או יותר ומדיחה את יוסטון)

  4. להיות דובי

    בשבועות האחרונים משהו השתנה. עננה. חשכה. האופטימיות הלכה לבלי שוב. אין אור בקצה המנהרה. הציפיה שאולי הפעם משהו יסתדר מסתיימת במפח נפש. פעם ועוד פעם ועוד פעם. זה משפיע. נכנס לוורידים – עצבנות, חוסר סבלנות, מרירות. פשוט סיבה ותוצאה. האשה כבר מבינה – מספיק מבט אחד בך בבוקר והיא שואלת "הפסדתם?", ואתה מהנהן בשתיקה.

    זה נשמע לי מוכר, חשבתי לעצמי, מאיפה אני מכיר את העניין הזה? ואז זה הולם בי – הספרס הפכו לניקס. ואני הפכתי לדובי. לפחות עד יום חמישי.

    מוקדש באהבה ובחיבוק לדובי.

  5. מי שלא ראה את המשחק בין מיאמי לוושינגטון פספס הצגה. משחק מושלם של מיאמי מבחינה התקפית והגנתית, כנראה המשחק הכי טוב של ההיט העונה. אני לא מדבר רק על התוצאה, אלא גם על האסתטיות. וושינגטון נראתה חסרת אונים.

  6. תודה כיף של סיקור.
    הספקתי לראות רק את הרבע הראשון של מיאמי לפני שנרדמתי, הם שיחקו מעולה. בהמלצת D-Wade כאן אלך להשלים את המשחק במקום לצפות באוקלהומה-ספרס.
    איזה חדשות מעולות על קאווי לאוהדי הספרס, נותן תקווה.

  7. תודה לגילרי (שני סיקורים ראשונים) ולגיא (שלושת האחרונים).
    אני מחזיק אצבעות לחזרה מהירה ואפקטיבית של קוואי, שיחזור עצבני ונחוש להזכיר לכולם מי הוא השחקן הטוב בליגה (כמעט).
    קליבלנד חלשה משמעותית ממה שהיתה בשנה שעברה, לפחות נכון לעכשיו. כרגע טורונטו היא תקוות המזרח (פרצי צחוק נשמעים במרחבי המרשתת).
    ישנן שיחות בין יוסטון לשארלוט על השאלה של דווייט הווארד ליוסטון לפלייאוף.

      1. הממםם . . . 🙂
        האמת שלא הייתי בטוח מי כתבה את שני הראשונים (השליחה עם דובי) אבל הייתי די בטוח לגבי שלושת האחרים.

  8. משחק נדיר מבחינת תרומת הספסל של הרעמים. 4/5 חמישה שחקני ספסל קלעו בספרות כפולות. לא זוכר מתי זה קרה אצלהם בפעם האחרונה (אולי שהיה עולה משם אחד מזוקן). לראות את ניק קוליסון (נדב הנפלד שלהם) ואת התרועות שבהם הוא התקבל היה משב רוח מרענן.
    #HairJordan

כתיבת תגובה

סגירת תפריט