סיקור משחקי יום ב' ב-NBA / גיא רוזן

 

אינדיאנה פייסרס (37 – 27) 92 – מילווקי באקס (34 – 30) 89
משחק של חתול ועכבר, היה הלילה בין 2 קבוצות צמרות אלו.
אחרי מחצית ראשונה צמודה בה אף אחת מ-2 הקבוצות לא מצליחה לייצר מומנטום מספק בשביל לעלות ליתרון גבוה מ-5 נק', בתחילת המחצית השנייה אלו היו הפייסרס שברחו, ועלו ליתרון בן 15 נק' הפרש, כאשר עד לסיום מילווקי רודפים אחרי הפייסרס, ומתקרבים מספר פעמים למרחק סל בודד מלהחזיר לעצמם את היתרון, אבל במרדף הזה אלו היו הפייסרס שניצחו, כאשר הם הודפים את ניסיונות הקמבאק של מילווקי.
מי שהובילו את ניסיונות הקאמבק של הבאקס הם שחקני הספסל, אחד מפתיע יותר (טרי הוותיק, שסיים את הלילה עם 9 נק', 4 מ-5 מהשדה, והמון אנרגיות שעזרו לבאקס להוריד את 15 ההפרש ל-3 הפרש תוך 5 דקות בלבד), אחד מפתיע פחות (ג'ברי פארקר, שלאט, לאט, ובהתמדה, חוזר לכושר. את המשחק הלילה הוא סיים עם 15 נק', 7 מ-10 מהשדה, ו-5 ריבאונדים).
בוגדנוביץ (29 נק', 5 שלשות) היה המצטיין בשורות הפייסרס הלילה, כאשר הוא מחפה על אחד מהמשחקים החלשים שאולדיפו נתן העונה (14 נק', 5 מ-19 מהשדה, 10 איבודי כדור).
בלדסאו (26 נק'), ויאניס (18 נק', 12 רב', 5 גגות), היו הקלעים המצטיינים של הבאקס במשחק.

 

קליבלנד קאבלירס (37 – 26) 112 – דטרויט פיסטונס (29 – 35) 90
הפיסטונס היו במשחק. למשך רבע וחצי. אז הקאבס השתלטו על המשחק, ופשוט העלימו את הפיסטונס כאשר הם מגבילים את הפיסטונס לפחות מ-40% מהשדה במשחק, ולמרות היעדרותם של תומפסון, לאב, וגרין, הם מצליחים לנצח גם את המאבק על הריבאונד (53 – 40 לקאבס ברב', 11 – 8 לקאבס ברב' ההתקפה).
3 דקות לתוך הרבע השלישי, וההפרש עלה לפער דו ספרתי, והוא נשאר כזה עד לסיומו של המשחק.
לברון (31 נק', 7 רב', 7 אס', 5 מ-7 מהשלוש), ולארי נאנס ג'וניור (22 נק', 15 רב') היו מצטייני הקאבס במשחק.
גריפין (25 נק', 8 רב', 5 אס') היה היחיד בשורות הפיסטונס שנתן משחק סביר.

 

מיאמי היט (34 – 30) 125 – פיניקס סאנס (19 – 47) 103
רבע וחצי, זה כל מה שההיט היו צריכים בשביל לעלות להפרש דו ספרתי, ולשבור את הסאנס.
ברבע הראשון הסאנס עוד הצליחו לעשות מיני קמבאק, כאשר חזרו מפיגור בן 10 נק' לשוויון.
אבל מהפעם השנייה שההיט עלו ליתרון דו ספרתי, הסאנס כבר לא ידעו איך לחזור, וההיט, הם רק הצמיחו את היתרון והפכו את כל המחצית השנייה לזמן זבל.
ווייטסייד (24 נק', 14 רב', 3 גגות) הוביל 7 שחקנים של ההיט עם מאזן נק' דו ספרתי.
בוקר (31 נק', 5 אס') היה הקלע המצטיין של הסאנס במשחק.

 

שיקגו בולס (21 – 42) 89 – בוסטון סלטיקס (45 – 20) 105
איך לתאר עד כמה "לא כוחות" היה המשחק הלילה?
למרות שקיירי לא שיחק?
אולי נתחיל בלציין את העובדה שהבולס לא הוליכו אפילו פעם אחת במשך כל 48 הדקות.
או שהחל מהדקה ה-6 במשחק, הסלטיקס לא ירדו מיתרון דו ספרתי.
או שאחרי שהבולס הוגבלו ל-16 נק' בלבד ברבע הראשון, את הרבע השני הם סיימו עם אפילו פחות נק' (13 נק' ברבע השני, 29 במחצית).
השורה התחתונה –
טיול קליל לסלטיקס בשיקגו.
בשורות הסלטיקס 11 שחקנים שיחקו 10+ דקות, ורק אחד (רוזייר) שיחק יותר מ-30 דקות.
ג'יילון בראון (21 נק', 4 רב') היה הקלע המוביל של הסלטיקס הלילה.
ולנטיין (20 נק', (+/-) של 2- בלבד) היה המצטיין בשורות הבולס.

 

סן אנטוניו ספרס (38 – 26) 100 – ממפיס גריזליס (18 – 45) 98
5 שניות לסיום, מארק גאסול החטיא ניסיון לשלשה, ניסיון שיכל להשוות את התוצאה. חצי דקה קודם לכן, אותו מארק גאסול צמצם את ההפרש במשחק ל-2 נק' בלבד אחרי שלשה ממרחק "סטפן קרי".
זה היה אחד מהמשחקים היותר צמודים, ויותר מותחים, שראיתי לאחרונה.
הפעם הראשונה שאחת מ-2 הקבוצות הצליחה לעלות ליתרון גדול מ-5 נק' הפרש?
4 דקות לסיום, אחרי סל של פארקר (שסיים רצף של 8 נק' רצופות לשחקן הוותיק),
וזה אחרי 43 שינויי הובלה ב-44 הדקות הראשונות של המשחק.
זה היה מקרה קלסי של "עוד ניצחון כזה, ואבדנו" עבור הספרס.
מול ממפיס, אחת מהקבוצות החלשות בליגה, במשחק בית, רק שחקן חמישייה אחד סיים את המשחק עם דאבל פיגרס (אנדרסון – 11 נק', וגם 5 חטיפות).
למזלם של הספרס, על הספסל יש עדיין כמה שחקנים עם מספיק ניסיון, וביטחון, שיכולים לחלץ את הקבוצה ברגעים קשים –
פארקר, שהיה המצטיין של הספרס הלילה, הוא סיים את המשחק עם 23 נק', 10 מ-14 מהשדה, ו-4 אסיסטים,
ודני גרין, שסיים את המשחק עם 14 נק', 3 שלשות, ו-2 חטיפות.
בשורות ממפיס אלו מארק גאסול (23 נק', 10 רב', 4 אס'), ברוקס (21 נק'), וג'מייקל גרין (14 נק', 15 רב', 5 אס'), שכמעט והצליחו להוביל את ממפיס לניצחון חוץ מפתיע במיוחד.

 

יוטה ג'אז (34 – 30) 94 – אורלנדו מג'יק (20 – 44) 80
מילה אחת שתתאים במיוחד לתאר את המשחק:
"כצפוי".
המג'יק, הם באמת ניסו הלילה להיות יריב ראוי לג'אז. והג'אז, הם לא נתנו את משחקם הטוב ביותר העונה.
אבל פער הרמות הוא כזה, שלא באמת היה למג'יק סיכוי.
במהלך הרבע השני המג'יק עדיין הובילו במשך כמה דקות, אבל דקות טובות של אינגלס בהתקפה (סיים את המשחק עם 18 נק', 7 רב', 8 אס', 3 חטיפות), וגובר בהגנה (21 נק', 17 רב'), החזירו את היתרון לג'אז 6 דקות בתוך הרבע השני, יתרון אותו הג'אז לא שמטו עד לסיומו של המשחק.
לצד גובר ואינגלס, דונובן מיצ'ל בלט גם הוא (19 נק', 5 רב', 4 אס').
ווצ'ביץ' (15 נק', 14 רב') היה הקלע המוביל בשורות המג'יק.

 

לוס אנג'לס לייקרס (28 – 35) 103 – פורטלנד טריילבלייזרס (38 – 26) 108
המשחק של הלילה.
למרות היעדרותו של אינגראם, ולמרות פיגור דו ספרתי בתחילת הרבע השני (14 הפרש, 5 דקות בתוך הרבע השני), הלייקרס היו יריב שקול לפורטלנד עד השנייה האחרונה של המשחק.
למרות מה שנתוני הפתיחה עלולים לרמז, הניצחון של פורטלנד הגיע אחרי קמבאק שלהם דווקא.
5:26 לסיום, 2 קליעות עונשין מוצלחות של תומאס, העלו את הלייקרס ליתרון 97 – 86.
ואז הגיע לילארד. 4 שלשות רצופות שלו + 2 קליעות עונשין, ב-3 דקות בלבד, הפכו פיגור של 11 נק', ליתרון בן 4 נק' עבור פורטלנד. 2 הדקות האחרונות היה צמודות, כאשר שלשה של לונזו בול משווה את המשחק (שוויון 103, 1:51 לסיום), וכאשר תומאס נכשל בניסיון לקלוע שלשה שתשלח את המשחק להארכה, 1.5 שניות לסיום.
לילארד (39 נק', 5 רב', 6 אס'), ומקולם (22 נק', 5 רב', 5 אס'), היו מצטייני פורטלנד הלילה.
רנדל (21 נק', 9 רב') היה הקלע המוביל של הלייקרס, בלילה בו כל שחקני החמישייה סיימו בדאבל פיגרס, ומהספסל תומאס תורם 19 נק' (באחוזים רעים: 5 מ-21 מהשדה, 1 מ-9 מהשלוש), ו-7 אסיסטים.

לפוסט הזה יש 49 תגובות

  1. לארי נאנס ג'וניור במשחק קריירה.
    15-22, ב-31 דקות, נגד הפרונט קורט אולי הכי טוב בליגה, גריפין-דראמונד.
    מראה ל-TT שלא שיחק את הדרך החוצה. רק מי ייקח אותו.
    כמו TT גם JR סיים עם 0 נקודות ו-0 ריבאונד, אבל הוא לפחות שיחק 21 דקות. בייאאוט ומהר.
    לברון הבטיח את המקום השני בבחירה ל-MVP בערב בינוני של 7-7-31.
    קליבלנד קבוצת סיבוב ראשון נחמדה במזרח, עם עתיד (תלוי בבחירת הדראפט שתקבל), לברון צריך ללכת להתחרות על טבעת במקום אחר (פילדלפיה, שידוך מתבקש ופוטנציאל מפחיד).

    1. שמענו זאת בראיון אחרי המשחק. נאנס נולד מחדש אמש. הוא עלהמדרגה בסולם כדי להישאר שם.

      אחלה סיקור: מדוייק, קצר, ובול ישר לעניין!

  2. תודה רבה.
    אייזיאה מחרב לחלוטין את המשחק של הלייקרס.
    אחת הנפילות הגדולות שזכורות לי, בדרך להיות דרק רוז 2

    1. ברד סטיבנס הופך לרגע פח לזהב, דני איינג' יודע למכור את המניה בשיא. כמו ניר חפץ – אסור לעשות עסקים עם בוסטון

  3. תודה על סיקור זריז ומעולה.
    התבלבלות קלה בתוצאה של בוסטון שיקאגו שגרמה לי לחשוב שאתה ציני להחריד עד שהבנתי את הטעות 🙂

  4. איזה באסה שתומאס שיחק נגד פורטלנד
    לונזו מנהל את המשחק בצורה מאורגנת ושקטה
    לטעמי היה צריך לקבל את הכדור בסוף בשביל לנסות להשוות

    דמיאן לילארד בזון מטורף לדעתי אם יוסטון מסיימים שניים ופורטלנד שלישי אז יש לשקול אמ ויפי נוסף
    כי לדעתי ההשפעה של כריס פול צריכה להוריד קצת מהקרדיט שמקבל הארדן

    1. ליוסטון 13 הפסדים. לפורטלנד 26.
      הפער גדול בהרבה מאשר 2 ל-3.

      וזה לפני שלוקחים בחשבון שהארדן קולע (הרבה) היותר, באחוזים טובים יותר, מוסר יותר אסיסטים, קוטף יותר רב', חוטף יותר (כמעט כפול).

      מטרתי לא "לשנמך" את לילארד. פשוט הארדן נותן עונה לפנתאון.

      1. כן זה כבר העונה השלישית לפנתאון שלו , לא אופתע שאיפשהו יתנו את זה איכשהו למישהו אחר עם הליגה המפגרת הזו בבחירת הMVP שלה,
        אפלטון יעיד לטובתי שאני כבר שנתיים זעקתי שיקח את התואר, השנה במידה והוא לא מקבל זה שערוריה לא מהעולם הזה

        1. הפרשנים מחפשים למי לתת את התואר מלבד הארדן, אבל באמת שאין אחד שיכול להסתכל בפרצוף ישר ולתת את התואר למישהו אחר העונה. אם היה מישהו קרוב אליו אין לי ספק שהיתה נהירה המונית לכיוונו.

          1. אתה מבין כמה אתה מתבכיין על העניין הזה ?
            לפני שנתיים קרי הוביל קבוצה למאזן הטוב בהיסטוריה וזכה בצדק , שנה שעברה הארדן אכן נפל קורבן אבל לא לשנאה כלפיו אלא לטמטום האמריקאי שמקדש את ה"סיפור" בלי להסתכל על הדרך ולכן ווסטברוק ועונת הטריפל שלו זכו .
            אף אחד לא מחפש למנוע מהארדן את התואר ובטח שאף אחד לא לוקח את המראה החיצוני שלו כשיקול בבחירה.

    1. אתה מדבר על החוץ?
      לא ראיתי את המהלך והריפליי אבל במצב שאי אפשר להחליט מי משני השחקנים נגע אחרון גם אחרי ריוויו אז זה הולך לכדור ביניים.

        1. ההחלטה הראשונית (לפני הוידיאו) היתה של ג'אמפ בול. הם פשוט לא ראו מספיק ראיות בוידיאו כדי לשנות

  5. תודה גיא סיקור מעולה על הבוקר. וופ סן אנטוניו היו קרובים מדי להפסיד לממפיס. יכול לקרות וזה אבל בשבילם כל משחק זה פלייאוף עד הסוף אם לא רוצים לאבד את המקום.
    קצת חילול השם וכפירה בעקרונות שלי אבל האם זה יהיה כל כך נורא לסן אנטוניו להפסיד את הפלייאוף העונה? לתת לקאווי לשבת ולדוג שחקן בדראפט מהטופ 10-14 במקום לפתח שחקני סוף סיבוב ראשון לשם שינוי?

    1. אתה רק רושם את משאלת ליבך.. אף אוהד של הרוקטס או הווריורס לא רוצה להיתקל בטעות בסן אנטוניו כבר בסיבוב הראשון ממקום 7-8, אפילו אם הם בלי קוואי.. 😏

  6. כל הכבוד גיא שאתה מסקר גם את משחקי הפח באותה רצינות. יש כבר יותר מידי קבוצות בליגה שצרך להוציא מהטופס של הטוטו.

    1. אצלי באתר ממפיס ופניקס כבר בחוץ. בכלל, תקופה נהדרת למהמרים – מכסה לי יופי את ההפסדים של הטניס

  7. תודה על הסיקור גיא!

    תהרוג אותי איך הפיסטונס נותנים לקליבלנד נטולת 75% מהקו הקדמי שלהם לגבור עליהם ככה בריבאונד..
    ואן גנדי צריך לעוף משם ומהר.

        1. ותיקי עמק הירדן כולל עוזי רינג? ושמוליק מידלר?!
          מנשרים קלו מאריות גברו
          אלה לא פראיירים

  8. כמה שהייתי רוצה שהמערב ישאר ככה, בלי לזוז, עד לפלייאוף-

    סיבוב ראשון-
    יוסטון-דנבר
    ג"ס-OKC
    פורטלנד-מיני
    פליקנס-ספרס

כתיבת תגובה

סגירת תפריט